בשנת הקורונה הייתי ש"ץ בר"ה, וכמובן שזה מלחיץ וכו', הפתרון שמצאתי היה לקחת איזה שהוא כדור הרגעה טבעי, האם זה עוזר באמת או לא אני לא יודע, אבל מה שבטוח שזה נתן לי אומץ והרגשה טובה, וממילא נפתרה הבעיה..., סו"ס הכול בראש..., ממליץ בחום לכולם.
בכל זאת אתה @בן של מלך!
| להתפלל מס פעמים' לפני העמוד ואח"כ הפחד ייחלש |
|
| לקחת משהו טבעי | מה אני משוגע? ילדים בני 13 ויומיים ניגשים לעמוד כמו מלך, ואני בעל בעמיו רועד כעלה נידף. מה יש?! |
| להתרכז במילות התפילה וממילא לא להרגיש את הציבור | טוב נו, רואים שאף פעם לא חווית מה זה. זה רעד בלתי נשלט, לא יכול לחשוב על כלום מלבד בריחה. |
| חיזוק: לפום צערא - שלי, אגרא - של הנפטר. | לא צער ולא אגרא. עוד רגע אני מת. |
| תיגש בבית הכנסת המוכר והידוע | בדיוק על זה שאלתי... |
כאן מצטרפים שני יהודים יקרים מאד שגם מתמודדים עם נקודה זו, ומתאר את הסיטואציה הכלל לא נעימה של חרדת קהל, בהלה איומה, דפיקות לב, רעד, זיעה קרה, ועוד. היהודי מבקש נא אל תלחיצו. צודק. | |
| מתרגלים. ומי שלא יודע לומר 'לא' יש לו גם בעיה של ביטחון עצמי... | אוף אוף. מתי כבר מישהו יבין אותי, שזה שאני ניגש בסוף, זה כי אני מנסה כבר 'לשבור' את המחסום המטופש הזה, ו'להתרגל' כמו שהרבה אמרו לי במשך החיים. בסוף תמיד אני חוזר לאותה נקודה. על ביטחון עצמי נדון פעם אחרת... |
| לתרגל את הסיטואציה מראש | מעניין. לא חשבתי על זה. אבל אני מה-זה מרגיש נחות. על מה מדובר בס"ה. |
| המח מתרגל לאט לאט | זה מה שכולם יודעים לדקלם בצורה כזו או אחרת. שהם יתרגלו... מי שלא חווה פחד מסוג זה זה לא יודע במה מדובר... |
| לתרגל במקום לא מוכר | רעיון נחמד, שווה לנסות. אבל למה זה קורה לי? וזו הדרך הנכונה? |
אני אומר שהבעיה הרצינית היא שנהייתי חיוב
מוסיף לזה באותו כיוון
לא לפחד מהשקט בפרט שתמיד לחזן זה נראה הרבה יותר ארוך ממה שזה באמת
לא הכנסת את הפתרון שלי....
איש יקר, לא באתי "לדחות" פתרונות ולא לזלזל בעצות.
נו, אז מה הפתרון (אופס, סליחה, לא פתרון) שלך?
באחד הקורסים שלי במוזיקה, המרצה סיפר שמישהו שאל אותו ככה:
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
הנושאים החמים
