עזרה מחפש פתרון לנעילת דלת חדר שינה בפני ילדים (2-7) - בלי מפתח

[חיים פרוג]

ובכן
אצלנו זה לא היה עם מנעול אלא עם הגיון,
כמו שאמא לא מחטטת לך בארון האישי, ככה את לא נכנסת לחדר האישי של אבא ואמא.

עד היום, זוגות נשואים עם ילדיהם לא נכנסים לחדר הורים של הורי בלי רשות גם אם הדלת פתוחה לרווחה, כמו שלנו מגיע פרטיות גם להורים מגיע.
אבל זה היה דו צדדי, מגיל 3 היה לכל ילד מגירה/תא שאף אדם בעולם לא נגע בה, גם לא אמא! באמת!

כשילד שלי יבקש כמה דקות לבד בחדר, אני אכבד אותו ואצא, למרות שאצלי בבית לצערי כן נכנסים לחדר הורים בלי רשות, לא היה לי כוחות לאכוף את הכלל הזה.

מסכימה אתך חלקית,
כי הפרטיות של אמא שונה משל ילד בן 3. יש מצב שאמא צריכה לפתוח מגרה של ילד בלי רשותו, אין מצב הפוך!
חשוב לכבד את פרטיות הילדים, אבל אין פה מקום להדדיות, כי זה מאוד שונה ולאמא יש סמכות והיא אחראית מלאה על חפצי ילדיה ועליהם. (משתנה קצת בגיל ההתבגרות....)

 

[חיה לידר]

נכון מאוד שאין הדדיות ואף ההדדיות אי אנטי חינוכית וכל אחד מבין שהורה יכול לשאול את בנו מתי הוא הגיע לכיתה ולהעיר לו שאיחר וילד לא יכול לשאול הורה על זמן הגעה וכדו' מאוד חשוב לתת לילדים מרחב ופרטיות ואף לומר לילדים לא לפתוח מגירות אחד של השני ולשמור על המרחב הפרטי. לחטט באופן תדיר במגירה של הילד זה גוזל לו את הפרטיות ונותן תחושה של חוסר אימון אבל אין שום חסרון בזה שבמצב נדיר מחפשים רב קו וכדו' שההורה יבדוק במגירה של הילד ויתכן שאפשר לומר לו חיפשתי חפץ פלוני חשבתי שאולי זה במגירה אצלך אז בדקתי והילד מבין שיש לו פרטיות וביום יום לא נוגעים בחפציו אבל גם יש מצב לא כ"כ תדיר שכן יכול ההורה לבדוק. הודעה בדיעבד היא גם סוג של קבלת רשות ואמירה שגם אם קרה שהייתי צריך לחפש זה לא מעקב אחריך אלא צורך מסויים ואני מעדכן אותך

 

[הרי זהב]

ובכן
אצלנו זה לא היה עם מנעול אלא עם הגיון,
כמו שאמא לא מחטטת לך בארון האישי, ככה את לא נכנסת לחדר האישי של אבא ואמא.

עד היום, זוגות נשואים עם ילדיהם לא נכנסים לחדר הורים של הורי בלי רשות גם אם הדלת פתוחה לרווחה, כמו שלנו מגיע פרטיות גם להורים מגיע.
אבל זה היה דו צדדי, מגיל 3 היה לכל ילד מגירה/תא שאף אדם בעולם לא נגע בה, גם לא אמא! באמת!

כשילד שלי יבקש כמה דקות לבד בחדר, אני אכבד אותו ואצא, למרות שאצלי בבית לצערי כן נכנסים לחדר הורים בלי רשות, לא היה לי כוחות לאכוף את הכלל הזה.

לא בריא ולא יהודי השוויון הזה בין הורים לילדים.
לאמא מותר להוציא משהו ממגירת הילד בן ה5, ולילד בן ה5 אסור לחטט בחפצי האמא שהוזהר לא לגעת.

 

[תמר מהמרכז]

לא בריא ולא יהודי השוויון הזה בין הורים לילדים.
לאמא מותר להוציא משהו ממגירת הילד בן ה5, ולילד בן ה5 אסור לחטט בחפצי האמא שהוזהר לא לגעת.

לא חושבת שיש עם זה בעיה, כי יש עניין של דוגמא אישית, הילדים לומדים מאיך שההורים מתנהגים, וזה גם בכל הנושא של שמירה על הפרטיות.

ולגוף האשכול - אם באמת העניין הוא נעילה מבחוץ ולא מבפנים, והילדים גדולים ויכולים לעלות על כיסא ולפתוח בריח, לא מאמינה שיש רעיון נוסף מעבר למפתח שנמצא במקום קבוע שהילדים לא יודעים ממנו (ואז לא צריך להסתובב עם מפתחות בכל הבית...) או להגיד פעם אחרי פעם שלא נכנסים לחדר של אבא ואמא ולקוות שזה יעזור... (אני מאמינה מקצת היכרות עם ילדים שנעילה עם קוד וכו' רק נותנת יותר מוטיבציה לילד לנסות לפצח את הקוד ל'כספת'... אבל זה באמת תלוי אופי וגיל)

מבחינה פרקטית אפשר כמו שהציעו פה לנסות לפנות מהחדר של ההורים את כל מה שייתכן שהילדים יצטרכו ובגלל זה מתרגלים להכנס (כמו מגבות, מצעים, מכשירי כתיבה וכו', אפשר לייחד לזה מדף נוסף בבית שחלק מהמצעים\מגבות יהיו בו ואז לא יצטרכו להכנס לחדר של ההורים בשביל זה)

 

[הדר 310]

אני לא מכיר בית שלילד יש מה לחפש בחדר ההורים

את ההורים עצמם אולי?

גילוי נאות - מבינה לגמרי את מי שחשוב לו לשמור על חדר ההורים סטרילי.
אצלי זה ממש לא ככה.

 

[אמא של :-)]

לא בריא ולא יהודי השוויון הזה בין הורים לילדים.
לאמא מותר להוציא משהו ממגירת הילד בן ה5, ולילד בן ה5 אסור לחטט בחפצי האמא שהוזהר לא לגעת.

מסכימה אתך חלקית,
כי הפרטיות של אמא שונה משל ילד בן 3. יש מצב שאמא צריכה לפתוח מגרה של ילד בלי רשותו, אין מצב הפוך!
חשוב לכבד את פרטיות הילדים, אבל אין פה מקום להדדיות, כי זה מאוד שונה ולאמא יש סמכות והיא אחראית מלאה על חפצי ילדיה ועליהם. (משתנה קצת בגיל ההתבגרות....)

ברור שאין שיוון, ואין הדדיות

אסור לגעת בקופסת ממתקים, אסור לגעת במכשירי חשמל (ממאבד מזון ועד מקדחה).
אסור להיכנס לחדר הורים, לבין שומרים על פרטיות מגירתך הקטנה ילילדון

אסור להיכנס לחדר הורים. נקודה.
אסור לפתוח את ארון X, נקודה.
לא היה הסבר מילולי על וגם לך לא נגע במגירה! או שיוויון!
היה פה דוגמא אישית והסבר לא מילולי על פרטיות.
אסור לנו לגעת לך במגירה - כדי שתבין קצת מה זה פרטיות, ויקל עלי ך להבין את ההוראה החד משמעית. הוכחה? יש פה ציבור שלם שראה בנעילת דלת חדר הורים אירוע טראומטי וחצי נרגע כשהגיע הסבר לא מילולי לילד - פרטיות.

מפה ועד שיווין? בבית הורי ברוך ה’ מעולם לא היה שיוויון, לא בין הורים לילדיהם ולא בין הילדים. שיוויון זו המצאה מערבית! ביהדות יש היררכיה, ויש לתת לכל ילד את צרכיו, אין שיווין.

 

[גימפעל]

וואו.
תענוג של אשכול.
קראתי הכול.

מסקנה.
>>>
צפה בקובץ המצורף 2133355


למרות הדימוי המילולי המיידי זו הגדרה שגויה לנושא המדובר.
ניכור הורי (Parental Alienation) הוא מצב שבו ילד מתנכר לאחד מהוריו (ההורה "המוקצה") ללא הצדקה עניינית, וזאת כתוצאה מהסתה, שטיפת מוח או השפעה של ההורה השני (ההורה "המנכר").

זה ברור שרק בחינוך אפשר ללמד את הילדים איך להתנהג,
ולא עם מנעולים ואזיקים.

 

[ניק 5056]

אנחנו עשינו לדלת של חדר שינה מחזיר דלת הידרואלי שסוגר את הדלת מייד
כלומר הדלת לעולם לא נשארת פתוחה אפילו בטעות
זה הרגיל מאד את הילדים שהחדר הזה תמיד סגור
אמנם לא נעול אבל ברגע שמתרגלים לעבור על פניו ולראות את הדלת סגורה
זה מרגיל אותם לא להיכנס

החיסרון
כשרצים שזה כן ישאר פתוח (לדוגמא בשטיפה) אי אפשר
אבל הבנתי שיש יקרים יותר שיש בהם את האופציה הזאת

וכמובן השיטה הפשוטה של מפתח אמיתי מבחוץ

 

[שואל לעניין]

זה ברור שרק בחינוך אפשר ללמד את הילדים איך להתנהג,
ולא עם מנעולים ואזיקים.

חבל שזה לא הנושא
לא שאלו איך מחנכים ילדים לא להיכנס אלא איך מונעים מהם פיזית
(יתר עך כן, להגיד לילדים שאנו לא סומכים עליהם אלא רק על המנעול זה אנטי חינוכי! זה גורם שכשהילדים ימצאו דרך לעקוף את המנעול, והם ימצאו, לא ירגישו במעשה הזה שום פסול. הרי לא מעלנו באמון שלכם, כי לא היה כזה)

השלב הבא זה פתרונות נעילה למקרר כדי שלא יקחו מהקוגל בלי רשות.

או אולי לנעול את הילדים בחדר וזהו?

בעיני להסתובב בבית עם צרור מפתחות זה חולני. מה כן? למצוא מקום להחביא את מעט הדברים שבאמת אסון שהילדים יראו (יש דברים כאלה? כדאי להתבונן) ובמקרה הכי גרוע לנעול אותם בכספת קטנה, מוטב במקום שכוח שזה לא יהיה נושא בבית.

 

[דיתי]

מקנאה באלו שאצלם החדר שינה הוא סוג של בית המקדש שהילדים לא מתקרבים..
אצלי לצערי הורגלתי מקטן שמותר גם לקפוץ על המיטות של אבא ואמא, (אבא שלי היה חוטף קריזה עלינו כשמגלה כל לילה את המיטה שלו מלאה בחול)
לא מצליחה להנחיל לילדיי את רעיון חדר השינה המקודש שלא נכנסים אליו.
הלוואי שיום אחד זה יקרה אצלי (והפיתרון בעיני הוא בהחלט חינוך ולא מפתח)

קודם שאצליח לחנך אותם לא לישון איתי במיטה בלילה, כי קבוע אני מתעוררת עם שלושה במיטה.

 

[השטותניק:) הריצני!]

אם יש לכם דלת גם ככה מחורבשת,תתקין מנעול,
דלת יפה תחליף לצינלדר מגנטי,כולה 50 שקל שווה את זה
ובהערת אגב זה לא קשור לחינוך לפעמים הילד צריך דחוף ולא חושב...
זאת דעתי

 

[חיה לידר]

לא חושבת שיש עם זה בעיה, כי יש עניין של דוגמא אישית, הילדים לומדים מאיך שההורים מתנהגים, וזה גם בכל הנושא של שמירה על הפרטיות.

ולגוף האשכול - אם באמת העניין הוא נעילה מבחוץ ולא מבפנים, והילדים גדולים ויכולים לעלות על כיסא ולפתוח בריח, לא מאמינה שיש רעיון נוסף מעבר למפתח שנמצא במקום קבוע שהילדים לא יודעים ממנו (ואז לא צריך להסתובב עם מפתחות בכל הבית...) או להגיד פעם אחרי פעם שלא נכנסים לחדר של אבא ואמא ולקוות שזה יעזור... (אני מאמינה מקצת היכרות עם ילדים שנעילה עם קוד וכו' רק נותנת יותר מוטיבציה לילד לנסות לפצח את הקוד ל'כספת'... אבל זה באמת תלוי אופי וגיל)

מבחינה פרקטית אפשר כמו שהציעו פה לנסות לפנות מהחדר של ההורים את כל מה שייתכן שהילדים יצטרכו ובגלל זה מתרגלים להכנס (כמו מגבות, מצעים, מכשירי כתיבה וכו', אפשר לייחד לזה מדף נוסף בבית שחלק מהמצעים\מגבות יהיו בו ואז לא יצטרכו להכנס לחדר של ההורים בשביל זה)

לגבי ההרגל להיכנס לצורך חפצים בחדר ההורים הגמ' במס' סוכה דף כא: ששם כתוב שתחת המיטה יש נעלים ורש"י שם אומר שמלבד נעלים לא יניח כלום מתחת המיטה שלא ירגיל בני הבית להיכנס לשם. משמעות הדברים 1) חוץ מההורים לא אמורים להיכנס לשם 2) הדרך למונעם היא לא רק באיסור ואמירה אלא לדאוג שלא יהיה להם מה לחפש שם, כי גם אם תאסור עליו להיכנס אבל יש חפצים שהוא זקוק להם הוא מבין שכשהוא צריך משהו אז מותר וממילא מתרגל להיכנס לחדר.
מנסיון אם אומרים בבית שלחדר של אבא ואמא לא נכנסים ומאז שאמרתם כל פעם שילד נכנס אומרים לו למה אתה נכנס אמרנו שלא נכנסים וקודם תצא החוצה ותדפוק בדלת וכשהוא דופק לשאול כן, מי זה? מה אתה רוצה? ואפשר לומר לו תיכנס ותאמר מה אתה רוצה לאט לאט מתרגלים לא לזרום פנימה ומתרגלים לשאול לפני שנכנסים ומידי פעם לומר לא להיכנס אני אצא אליך וכדו' הם מתרגלים וזה לא מפריע להם וההורים מקבלים אי של שקט ושם אפשר לנוח אפילו לכמה דקות ויוצאים לילדים בכוחות מחודשים

 

[תותים בלבן]

קודם שאצליח לחנך אותם לא לישון איתי במיטה בלילה, כי קבוע אני מתעוררת עם שלושה במיטה.

ואז תגידי לעצמך איזה בזבוז שאנחנו לא גרים ביחידת דיור...

 

[דיתי]

ואז תגידי לעצמך איזה בזבוז שאנחנו לא גרים ביחידת דיור...

באמת ביזבוז, ארבע וחצי חדרים....

 

[מגנום]

אפשר להבין את מי שנועל מבחוץ כדי שהילדים לא יכנסו לשם בשעות הצהרים.
במיוחד כשמדובר בילדים קטנים (2-7). גיל שנתים זה לא גיל שאפשר להסביר ולפנות להגיון,
ואם יש ילדון שנכנס ופותח את הארון ושופך תכולה וכו', אז כן, לנעול מבחוץ זה פתרון בשביל לשמור על החדר פרטי ומסודר בלי להוציא על זה אנרגיה. (למה אפשר לנעול בנעילת ילדים מגירת מסמכים או ארון כלי מטבח ואי אפשר לנעול חדר?).
הסתיגויות: 1. במקרה כזה, החדר אמור להכיל רק חפצים פרטיים של ההורים, כל חפץ ציבורי אמור להיות בשטח הציבורי.
2. האמור הוא בשביל למנוע כניסה אוטומטית ושיטוט סתמי בחדר. לא מדובר על דרך למנוע מילד בן 7 שמאוד רוצה להכנס ויש כבר התנגדות והפעלת כח, שם נדרשת דרך אחרת.
טכנית: לנעול עם מפתח ולתלות אותו צמוד לדלת החדר במקום גבוה.