בקשה מטוס קרב גם בלי מלחמה

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #2
מטוסים שחוצים את הארץ עשויים לעבור מעל מרכז הארץ...
וכידוע בצפון ובדרום ישנם תקיפות יומיות, ובטח פעולות הגנתיות.

בנוסף, אתה בטח מאמין שבעת כזאת יש תירגולים יום יומיים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
מטוסים שחוצים את הארץ עשויים לעבור מעל מרכז הארץ...
וכידוע בצפון ובדרום ישנם תקיפות יומיות, ובטח פעולות הגנתיות.

בנוסף, אתה בטח מאמין שבעת כזאת יש תירגולים יום יומיים...
אבל ליד אלעד ממש קרוב יש שטח צבאי ושם הם חונים?????????
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
יש ליד אלעד, בין אלעד (אזור יער קולה) לאזור מטה בנימין (כמו נווה צוף, דולב וכו) שטח צבאי ענק של ארצות הברית,
שם נמצאים הדברים הכבדים שלהם כמו טנקים, מטוסים וכו'
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

שאלה לי לתושבי מודיעין עילית והסביבה שקונים בעזרה ואחוה {אולי זה קורה גם בסניפים אחרים שלהם, אבל פה זה בלתי נסבל}
איך אנחנו הקונים עוד לא החרמנו את החנות הזו????
מסתכלים על כל קונה כגנב פוטנציאלי, ובגלל זה אסור להכניס עגלה של תינוק לחנות- כי מה? אני אכניס לעגלה שלו דברים ואגנוב??
וכנ"ל אסור להכניס שקיות, גם אם קנית משהו מאד יקר, אסור, שמא נגנוב דברים בחסות השקית...
ועכשיו גם סוגרים את החנות ב9, למה? וכשביקשתי רק לשלם על משהו מבחוץ ב9:05 בערב, לא הסכימו להכניס אותי בשום פנים ואופן!!!
אין אחריות לכלום, גם אם שילמת על זה המון!!!
ועלו על כולנה, חייבים להגיד לקופאית את מס' הטלפון שלך גם אם קנית במזומן, למה הם צריכים את זה?, הם אח"כ מוכרים את זה למרכזי התרמות?, אתם יודעים כמה מתרימה מקבלת אם היא מצליחה להוציא מבנ"א עוד מס' טלפון, גם אם הוא לא תרם? 1%, זה המון, והם מוציאים את זה בככה
אני חושבת שצריך להוקיע ולהחרים את הרשת, שיתחילו להתייחס אלינו כאל בני אדם כשרים ומהוגנים
ב"ה
הסבלנות שלי בימים כאלה?
לא קצרה… היא כבר יצאה לחל"ת.
יש מלחמה.
וזה משנה הכל.
דברים שפעם הייתי מדלגת עליהם באצילות נפש,
היום מקבלים זום אין, סלואו מושן, וקריינות דרמטית.
נגיד יוסי.
"יוסי, תוציא את הפח."
משפט פשוט, נכון?
רק שהוא כבר עבר אבולוציה:
בקשה → תזכורת → בקשה נרגשת → נאום מוטיבציה → איום מרומז → קבלה בשתיקה → הדחקה → ואז…
אזעקה.
עכשיו שימו לב לתזמון המושלם:
בדיוק כשהוא כבר כן קם עם השקית ביד,
בום.
אזעקה.
כאילו יש שם מישהו עם סטופר:
"אה, הוא זז? עכשיו! עכשיו תפעיל!"
ואז קורה הדבר הבלתי נסלח:
יוסי מניח את השקית בסלון.
לא בצד.
לא במטבח.
בסלון.
והיא… מטפטפת.
וזהו.
נגמרה המלחמה.
עכשיו זה אישי.
אני עומדת שם,
ומנהלת שיחה פנימית:
יש מלחמה.
אנשים במקלטים.
צריך פרופורציות.
אבל מצד שני,
יש טפטוף.
ואני שואלת את עצמי:
מה יותר חמור?
מצב ביטחוני?
או רוטב זבל על הרצפה?
(התשובה ברורה. אל תיתממו.)
ואם כבר פרופורציות,
מנחם היה צריך לכתוב פתק איחור.
כותב:
"ממד"
בלי מרכאות.
בלי גרשיים.
בלי כלום.
סתם ממד.
כמו אדם בלי עברית.
ואני קולטת:
אני היחידה במדינה שעוד נלחמת על סימני פיסוק.
כולם במלחמה.
ואני?
במלחמה על המרכאות.
ואז אומרים לי:
"נו, מה את רוצה? יש מלחמה."
נכון.
יש מלחמה.
אבל תגידו,
במלחמה לא משתמשים בפח?
לא מטפטפים?
לא שמים גרשיים?!
אתמול ניסיתי לצאת לקניות.
כלומר, תכננתי.
יצאתי.
חזרתי.
התלבטתי.
נשמעה התרעה.
חזרתי שוב.
בסוף נשארתי בבית עם רשימת קניות ותחושת הישג.
אבל בדרך,
העולם?
כרגיל.
פארק מלא.
חנויות מפוצצות.
אנשים עם עגלות כאילו אין מחר,
ואני מסתכלת סביב,
וחושבת:
רגע…
אולי אני היחידה שקלטה?
אולי יש הודעה שכולם קיבלו ורק אני לא?
"אין מלחמה. סתם ניסוי כלים. המשיכו כרגיל."
ואני?
עומדת שם עם עיניים פעורות,
ומוכנה לצעוק:
"סליחה! יש אזעקות! יש מציאות! קורה משהו!"
אבל אף אחד לא עוצר.
כולם ממשיכים.
ואז הבנתי.
לא שאני היחידה הנורמלית.
אני היחידה שעדיין מתרגשת מהנורמליות.
והכי גרוע?
שגיליתי שאני פראיירית.
לא פראיירית של כסף.
לא של זמן.
פראיירית של מציאות.
מאמינה למה שקורה.
לוקחת ברצינות אזעקה.
מתרגשת מטפטוף.
נפגעת מחוסר מרכאות.
בקיצור,
אם יש תואר חדש בארץ,
אני זכיתי בו בהצטיינות:
פראיירית רשמית לענייני "יש מלחמה באמת".
תעודה בדרך.
עם גרשיים.
ברור.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה