- הוסף לסימניות
- #101
מסכימה איתך. והלואי שהייתה לנו כיום האפשרות להיות תמיד זמינות לילדים שלנו, זה באמת מצב כואב... אבל פותחת האשכול לא דיברה על פעם בחודש-חודשיים אלא כמה פעמים בחודש ונראה שאפילו יותר מפעם בשבוע.קראתי את כל הביקורת שיש לכן כלפי המטפלות,
אני בעצמי מטפלת, כן וגם אני שולחת הביתה ילדים גם אם אין להם חום.
ילד שמגיע בבוקר וזרוק על הספה יום שלם, נכון אין לו חום אבל הילד פשוט אומלל, הוא לא היחיד בגן, אין לי אפשרות לתת לו את מה שהוא יקבל מאמא, ילד שלא מרגיש טוב מקומו בבית עם אמא, העולם השתבש ונהיה משוגע ושולחים ילד למטפלת בכל מצב, מקסימום דוחפים נורופן בבוקר.
חשבתם פעם איך הילד שלכם מרגיש כשבבוקר הוא בכה שכואבת לו האוזן ואמא אומרת לו קח נורופן ולך לגן, הילד בוקר שלם מילל, סובל, שוכב בחוסר אונים. וכשהגננת מתקשרת לאמא, היא נתקלת בכעס, בעצבים וכו'.
יקירותי,
אתן האמהות של הילדים האלה, העולם השתגע ואני מכירה את הילד שלך יותר ממך, ולמה, כי אני נמצאת איתו הרבה יותר שעות ממה שאת נמצאת איתו.
אני ממש לא ממהרת לשלוח ילד הביתה, אני ינסה לעזור לו ולתת לו, עד כמה שמתאפשר, אבל תזכרו את זה טוב.
מטפלת היא לא תחליף לאמא.
ולכל אלא שצועקות שכשהן לוקחות את הילד הוא מבסוט, אולי בסה"כ הילד רוצה להגיד לך : "אמא, רציתי אותך קצת, שכחת שאת אמא שלי, ואני רק רציתי להזכיר לך, שחוץ מהעבודה שלך גם אני קיים"
זה לא נראה לך חריג? - שואלת לדעתך, לא בציניות.
הנושאים החמים