התייעצות מטפלות פרטיות

קראתי את כל הביקורת שיש לכן כלפי המטפלות,
אני בעצמי מטפלת, כן וגם אני שולחת הביתה ילדים גם אם אין להם חום.
ילד שמגיע בבוקר וזרוק על הספה יום שלם, נכון אין לו חום אבל הילד פשוט אומלל, הוא לא היחיד בגן, אין לי אפשרות לתת לו את מה שהוא יקבל מאמא, ילד שלא מרגיש טוב מקומו בבית עם אמא, העולם השתבש ונהיה משוגע ושולחים ילד למטפלת בכל מצב, מקסימום דוחפים נורופן בבוקר.
חשבתם פעם איך הילד שלכם מרגיש כשבבוקר הוא בכה שכואבת לו האוזן ואמא אומרת לו קח נורופן ולך לגן, הילד בוקר שלם מילל, סובל, שוכב בחוסר אונים. וכשהגננת מתקשרת לאמא, היא נתקלת בכעס, בעצבים וכו'.
יקירותי,
אתן האמהות של הילדים האלה, העולם השתגע ואני מכירה את הילד שלך יותר ממך, ולמה, כי אני נמצאת איתו הרבה יותר שעות ממה שאת נמצאת איתו.
אני ממש לא ממהרת לשלוח ילד הביתה, אני ינסה לעזור לו ולתת לו, עד כמה שמתאפשר, אבל תזכרו את זה טוב.
מטפלת היא לא תחליף לאמא.
ולכל אלא שצועקות שכשהן לוקחות את הילד הוא מבסוט, אולי בסה"כ הילד רוצה להגיד לך : "אמא, רציתי אותך קצת, שכחת שאת אמא שלי, ואני רק רציתי להזכיר לך, שחוץ מהעבודה שלך גם אני קיים"
מסכימה איתך. והלואי שהייתה לנו כיום האפשרות להיות תמיד זמינות לילדים שלנו, זה באמת מצב כואב... אבל פותחת האשכול לא דיברה על פעם בחודש-חודשיים אלא כמה פעמים בחודש ונראה שאפילו יותר מפעם בשבוע.
זה לא נראה לך חריג? - שואלת לדעתך, לא בציניות.
 
אבל מצד שני- תפסיקו לשלוח ילדים חולים עם נורופן למטפלת!!
זה נוראי! הדברים מדבקים והתוצאה היא שעוג מלא משפחות יצטרכו להשאיר אבא/ אמא בבית!!!!
גם נכון מאוד... קרובת משפחה שלי משפחתונית, שלחו ילד לא מרגיש טוב, כמובן הדביק את השאר, וגם המשפחה שלה נדבקה ובמשך 3 שבועות כל כמה ימים ילד אחר שלה היה חולה. פשוט נורא!!
 
"אמא, רציתי אותך קצת, שכחת שאת אמא שלי, ואני רק רציתי להזכיר לך, שחוץ מהעבודה שלך גם אני קיים"
אמאלה אני בהלם
בחיים לא הייתי שולחת למטפלת שרואה אותי בכזו עין עקומה
האמא שמוציאה את הנשמה, ועובדת בשביל להביא אוכל לילד הבלתי שכוח שלה. עובדת בשביל שיהיה לילד שלה בגדים ומיטה לישון עליה. עובדת בשביל לשלם לך, מטפלת יקרה.
ומטפלת נכבדה שעובדת מהבית- נא ונא כבדי את האמהות שנוסעות להביא ממרחק את לחמן. הן לא עושות את זה בשביל לשכוח מהילדים, לא עושות בשביל קריירה (ואם את חושבת כך- תבדקי אם אינך מונעת מרגשי נחיתות) ומרביתן נחנקות כל חודש.
וכן, כשהן חוזרות הביתה מותשות מהעבודה, הן בהחלט מפנות את כל כולן בשביל הילד. לא זוכרות מה זה שנ"צ. מקדישות את חייהן לטיפול בילד הלא שכוח שלהן.
עריכה: סתם מענין אילו היית עובדת מחוץ לבית, מה היית עושה? סוחבת איתך את הילד לעבודה?:unsure:
 
נערך לאחרונה ב:
לא דיברה על פעם בחודש-חודשיים אלא כמה פעמים בחודש ונראה שאפילו יותר מפעם בשבוע.
נכון מאד מדובר על זה שביום ראשון התקשרה השארתי שני בבית שלישי היה בסדר רביעי התקשרה על משהו אחר,
וכיוצ"ב....
לכן הרופאה כבר צחקה....
לא ידעתי מי הלא נורמלי
 
נכון מאד מדובר על זה שביום ראשון התקשרה השארתי שני בבית שלישי היה בסדר רביעי התקשרה על משהו אחר,
וכיוצ"ב....
לכן הרופאה כבר צחקה....
לא ידעתי מי הלא נורמלי
אגב לא ממש קשור אבל כן יכול להיות מקרים כאלה שבגן בסדר ובבית לא, מכירה מקרה שכל יום התינוק הקיא אצל המטפלת בערך באותה שעה, ובבית לא היה מקיא בכלל.
אחרי כמה פעמים של הלוך ושוב הרופאה שללה וירוס ובתשאול מעמיק התברר שזה תגובה אלרגנית לריח של מאכל.
 
אני חושבת שזה ממש עצוב שזה המצב היום אבל באמת אישה שעובדת משרה מלאה (בשביל לפרנס את הבית! לא בשביל קריירה ולא כי זה כיף!) ואין לה יום חופשי, בד"כ אין לה שום אופציה לאפשר לעצמה להישאר בשביל ילד שקצת כואב לו כשהיא נשארת גם ככה חצי חורף כל פעם בשביל ילד אחר עם חום...
(זה כמובן לא המצב האידיאלי, הלוואי שהיה אפשר תמיד לבלות עם ילד שרוצה קצת יום עם אמא... אבל זה המציאות היום)
 
אמאלה אני בהלם
בחיים לא הייתי שולחת למטפלת שרואה אותי בכזו עין עקומה
האמא שמוציאה את הנשמה, ועובדת בשביל להביא אוכל לילד הבלתי שכוח שלה. עובדת בשביל שיהיה לילד שלה בגדים ומיטה לישון עליה. עובדת בשביל לשלם לך, מטפלת יקרה.
ומטפלת נכבדה שעובדת מהבית- נא ונא כבדי את האמהות שנוסעות להביא ממרחק את לחמן. הן לא עושות את זה בשביל לשכוח מהילדים, לא עושות בשביל קריירה (ואם את חושבת כך- תבדקי אם אינך מונעת מרגשי נחיתות) ומרביתן נחנקות כל חוד
וכן, כשהן חוזרות הביתה מותשות מהעבודה, הן בהחלט מפנות את כל כולן בשביל הילד. לא זוכרות מה זה שנ"צ. מקדישות את חייהן לטיפול בילד הלא שכוח שלהן.
בואו ננסה לקבל בהבנה,
ההורים את המטפלת (גם אני השתדלתי....)
והמטפלת את ההורים.
כולם עובדים קשה ואין לנו השגה מה יותר מורכב העבודה מחוץ לבית ואז ההתייחסות לילדים בבית
או העבודה בבית עם ילדים שלא שלך ואח"כ גם הטיפול בילד שלך
ילדים זו מתנה והלוואי והיינו יכולים להיות אתם תמיד ולתת להם את מה שצריך.
אני לא חושבת שאמא ששולחת ילד חולה עושה את זה כי אין לה כח אליו ח"ו או כי היא רוצה לעצבן את המטפלת.
יש לה את הבוס העצבני על הראש, ואת העבודות שיש לה לסיים.
ולפעמים היא באמת מקווה שזה לא משהו רציני ושזה יעבור מהר והיא רק בלחץ מסוף החודש
וזה בלי להזכיר את שאר הילדים בלע"ר שגם כן חגגו כל החורף כנראה...
כשפתחתי את האשכול לא התכוונתי להראות את רוע המטפלות ח"ו ולא את התעלמות ההורים רציתי לדעת האם מישהו נתקל במקרה דומה, ולשמוע חוות דעת שאגב עזרה לי מאד כמו שכתבתי.
אז בואו ננסה לדון לכף זכות ולא לשפוט סתם...
ולא רק כדי שהאשכול לא ינעל....
 
אגב לא ממש קשור אבל כן יכול להיות מקרים כאלה שבגן בסדר ובבית לא, מכירה מקרה שכל יום התינוק הקיא אצל המטפלת בערך באותה שעה, ובבית לא היה מקיא בכלל.
אחרי כמה פעמים של הלוך ושוב הרופאה שללה וירוס ובתשאול מעמיק התברר שזה תגובה אלרגנית לריח של מאכל.
אצלי ממש חשבנו שזה אלרגיה לפי השלשולים וה"לא נראה טוב" אבל ב"ה הכל בסדר ואני מקווה שימשיך ככה
 
אפשר לתת גב בגישה נעימה יותר שתגרום להורים לדבר עם הגננת בצורה נעימה ולא תוקפנית
בטוחה שגם את כמטפלת היית מעדיפה שהורים יעמדו על שלהם או יאירו/יעירו על התנהלות שמצפים ממך לשנות בצורה נעימה ולא בכעס ודורסנות.
אני לא אמרתי איך לפנות להורים
אני אמרתי את הדברים בצורה חד משמעתית וחדה
זה ההבדל
כנראה את חווית אחרת
 
אמאלה אני בהלם
בחיים לא הייתי שולחת למטפלת שרואה אותי בכזו עין עקומה
האמא שמוציאה את הנשמה, ועובדת בשביל להביא אוכל לילד הבלתי שכוח שלה. עובדת בשביל שיהיה לילד שלה בגדים ומיטה לישון עליה. עובדת בשביל לשלם לך, מטפלת יקרה.
ומטפלת נכבדה שעובדת מהבית- נא ונא כבדי את האמהות שנוסעות להביא ממרחק את לחמן. הן לא עושות את זה בשביל לשכוח מהילדים, לא עושות בשביל קריירה (ואם את חושבת כך- תבדקי אם אינך מונעת מרגשי נחיתות) ומרביתן נחנקות כל חודש.
וכן, כשהן חוזרות הביתה מותשות מהעבודה, הן בהחלט מפנות את כל כולן בשביל הילד. לא זוכרות מה זה שנ"צ. מקדישות את חייהן לטיפול בילד הלא שכוח שלהן.
עריכה: סתם מענין אילו היית עובדת מחוץ לבית, מה היית עושה? סוחבת איתך את הילד לעבודה?:unsure:
לא מבינה את הזעם שלך ולמה זה סותר את מה ש @צוף מצוף כתבה. זה שאת בחרת באורח חיים מסוים שלא מאפשר לך לגדל את הילד רוב הזמן שלא כפי דרך הטבע והיא בחרה באורח חיים אחר שמאפשר לה לגדל את הילד שלה רוב הזמן זה עניין של בחירה וסדר עדיפויות בחיים. אנחנו אנשים בוגרים, ואף אחד לא קורבן של המציאות. את בחרת והיא בחרה וכל אחת מאיתנו בוחרת כל יום מחדש. היא העלתה נקודה מנקודת המבט שלה כמטפלת, שרואה את הדברים מזווית שאמא שלו לפעמים לא יכולה לראות, וזו זכותה המלאה. לא ראיתי שום זלזול וחוסר כבוד כלפי האימהות, רק ניסיון להציף נקודות כואבות שלפעמים נשכחות במרוץ החיים...
 
קראתי את כל הביקורת שיש לכן כלפי המטפלות,
אני בעצמי מטפלת, כן וגם אני שולחת הביתה ילדים גם אם אין להם חום.
ילד שמגיע בבוקר וזרוק על הספה יום שלם, נכון אין לו חום אבל הילד פשוט אומלל, הוא לא היחיד בגן, אין לי אפשרות לתת לו את מה שהוא יקבל מאמא, ילד שלא מרגיש טוב מקומו בבית עם אמא, העולם השתבש ונהיה משוגע ושולחים ילד למטפלת בכל מצב, מקסימום דוחפים נורופן בבוקר.
חשבתם פעם איך הילד שלכם מרגיש כשבבוקר הוא בכה שכואבת לו האוזן ואמא אומרת לו קח נורופן ולך לגן, הילד בוקר שלם מילל, סובל, שוכב בחוסר אונים. וכשהגננת מתקשרת לאמא, היא נתקלת בכעס, בעצבים וכו'.
יקירותי,
אתן האמהות של הילדים האלה, העולם השתגע ואני מכירה את הילד שלך יותר ממך, ולמה, כי אני נמצאת איתו הרבה יותר שעות ממה שאת נמצאת איתו.
אני ממש לא ממהרת לשלוח ילד הביתה, אני ינסה לעזור לו ולתת לו, עד כמה שמתאפשר, אבל תזכרו את זה טוב.
מטפלת היא לא תחליף לאמא.
ולכל אלא שצועקות שכשהן לוקחות את הילד הוא מבסוט, אולי בסה"כ הילד רוצה להגיד לך : "אמא, רציתי אותך קצת, שכחת שאת אמא שלי, ואני רק רציתי להזכיר לך, שחוץ מהעבודה שלך גם אני קיים"
קלקלת בשורה התחתונה.
זו לא גישה שנעים לקבל ממטפלת, והיא גם לא מוצדקת. אמא לא שוכחת שיש לה ילד חוץ מעבודה בגלל שהוא 8 שעות אצל מטפלת, הוא אצלה 16 שעות.
תינוק שמרגיש צורך בזמן אמא דורש את זה כשהוא אצלה, ברצון להיות על הידיים או בהתעוררויות מרובות. לא בהתנהגות קווצ'ית אצל מטפלת, אם מספיק טוב לו אצלה.
אם ילד קווצ' מתעודד כשאמא לוקחת אותו זה בגלל שהכי טוב לו אצלה, לא בגלל שהוא מנסה לשדר מסרים.
 
היא עודת אצלה
היא משלמת לה משכורת
אם אני משלמת למישהי משכורת זה אומר שהיא עובדת אצלי
זה לא אומר זלזול
זה אומר להבין את הסיטואציה נכון
אף אחד לא עובד אצלך.
את שוכרת את שירותיה בסך הכל, אבל לא נהיית בוסית שלה.
אפשר לגשת באסרטיביות, כדאי בצורה נעימה ומכבדת.
אי אפשר להכתיב לשני מה לעשות, בחיים!

מוסיפה:
ראיתי מה שכתבת, שאת רוצה לתת גב להורים וכו’
אני מסכימה עם הנקודה שהעלית, שהאמא היא הקובעת איזה סוג אוכל לתת לילד..
המטפלת צריכה לכבד את ההורים ואת בקשתם.
דעתך יכולה להיות הפוכה, יש מקום לכל דעה כאן בפורום.
אם את נותרת איתנה בדעתך, זה בסדר.
אבל תתבטאי בכבוד על מלטשת היהלומים שבידיה הופקד היקר לך מכל!
 
אף אחד לא עובד אצלך.
את שוכרת את שירותיה בסך הכל, אבל לא נהיית בוסית שלה.
אפשר לגשת באסרטיביות, כדאי בצורה נעימה ומכבדת.
אי אפשר להכתיב לשני מה לעשות, בחיים!

מוסיפה:
ראיתי מה שכתבת, שאת רוצה לתת גב להורים וכו’
אני מסכימה עם הנקודה שהעלית, שהאמא היא הקובעת איזה סוג אוכל לתת לילד..
המטפלת צריכה לכבד את ההורים ואת בקשתם.
דעתך יכולה להיות הפוכה, יש מקום לכל דעה כאן בפורום.
אם את נותרת איתנה בדעתך, זה בסדר.
אבל תתבטאי בכבוד על מלטשת היהלומים שבידיה הופקד היקר לך מכל!
אני לא מנסה להיות הבוסית
כנראה שוב גם את חווית את המילים שלי בקונוטציה שלילית
יש גם כאלה שחוו אחרת - הגיבו בתודה
להיות אסרטיבי זה לא תוקפני
לומר לאמא בצורה ברורה את יכולה להביא איזה אוכל שאת רוצה
ושהמטפלת כן צריכה להחליף שלשול ולא להשאיר את התינוק ככה
זה להבין מה הגיוני
אם היא מטפלת בתינוק אז היא מטפלת בו ולא משאירה שלשול כמה שעות טובות עד שההורה בא
לא משאירה אותו בעגלה רוב היום ולא מחפשת כל הזדמנות לבקש שיבואו מוקדם
כמו ר"ח וכו
אולי זה ההזדמנות לומר מי שלא מתאים לה - נא לא לעבוד במקצוע הנ"ל,
זה מקצוע עם שליחות, שדורש לתת חום ואהבה וסבלנות ובאמת לא תמיד לכל אחת
יש כאלה שזה עוול שהן בכלל מטפלות - ראיתי במו עיניי את החוסר סבלנות, המרמור על המתנות מההורים,
הצרחות על התינוקות - עבדתי במעון כמטפלת וראיתי זאת.
אז כן מטפלות צריכות להבין שיש כללי התנהגות בסיסים וגם אנחנו ההורים יודעים את זה
והורים - תבדקו, תבררו לפני ואם לא טוב לילד תעבירו.
לא נשארים בכל מחיר, כמובן שאם היא חמה ואוהבת זה שווה.
ותמיד לפנק ולקנות ולהעריך כי היא נמצאת עם היהלומים שלנו
אבל אם יש נורות אדומות יש מה לעשות
וכן יש מטפלות הזויות!! ויש מטפלות מלאכיות!!!
וחשוב להיות תמיד עם היד על הדופק!
 
קראתי את כל הביקורת שיש לכן כלפי המטפלות,
אני בעצמי מטפלת, כן וגם אני שולחת הביתה ילדים גם אם אין להם חום.
ילד שמגיע בבוקר וזרוק על הספה יום שלם, נכון אין לו חום אבל הילד פשוט אומלל, הוא לא היחיד בגן, אין לי אפשרות לתת לו את מה שהוא יקבל מאמא, ילד שלא מרגיש טוב מקומו בבית עם אמא, העולם השתבש ונהיה משוגע ושולחים ילד למטפלת בכל מצב, מקסימום דוחפים נורופן בבוקר.
חשבתם פעם איך הילד שלכם מרגיש כשבבוקר הוא בכה שכואבת לו האוזן ואמא אומרת לו קח נורופן ולך לגן, הילד בוקר שלם מילל, סובל, שוכב בחוסר אונים. וכשהגננת מתקשרת לאמא, היא נתקלת בכעס, בעצבים וכו'.
יקירותי,
אתן האמהות של הילדים האלה, העולם השתגע ואני מכירה את הילד שלך יותר ממך, ולמה, כי אני נמצאת איתו הרבה יותר שעות ממה שאת נמצאת איתו.
אני ממש לא ממהרת לשלוח ילד הביתה, אני ינסה לעזור לו ולתת לו, עד כמה שמתאפשר, אבל תזכרו את זה טוב.
מטפלת היא לא תחליף לאמא.
ולכל אלא שצועקות שכשהן לוקחות את הילד הוא מבסוט, אולי בסה"כ הילד רוצה להגיד לך : "אמא, רציתי אותך קצת, שכחת שאת אמא שלי, ואני רק רציתי להזכיר לך, שחוץ מהעבודה שלך גם אני קיים"
אם התכוונת להעלות את קרנן של המטפלות, עשית הפוך.
 
אני מסכימה עם הנקודה שהעלית, שהאמא היא הקובעת איזה סוג אוכל לתת לילד..
כבר שמעתי על מטפלת שאמרה "איכס" על חלב שאוב.
גננת אחרת בפעוטון אמרה לי שלא להביא גרבר כי זה "דוחה" אותה.
כך שאני יכולה להבין קצת את הרצון להעניק גב לאמא שרוצה לדעת איזה אוכל לתת לילד שלה.

ולענין השאלה הנ"ל: הילד שלי אוכל 2 ארוחות בשעות הבוקר. מאחר וסרב לבקבוק, הוא מקבל מנה אחת של מרק ירקות ומנה שניה לקראת הצהריים של גרבר פירות.
לאחרונה הוספנו עוגיה לבוקר.
 
2 הצדדים צריכים לעשות את עבודתם נאמנה
ההורים לא לשלוח ילד חולה וחצי חולה
ולהגיע בזמן לקחת
והגננת/מטפלת לבצע את עבודתה נאמנה
בלי לחנך את ההורים

באסיפה אימהות אצלינו במעון
קמה אחת האימהות וסיפרה שהיא מנהלת צוות של המון עובדות
כשמגיעה עובדת ומספרת לה שהיא שלחה יחד חולה לגן והגיעה לעבודה (ומצפה להערכה על מסירותה)
היא אומרת לה לכי הביתה ותטפלי בילד שלך

לא כל בוסית מתנהגת ככה
ואני גם מעסיקה עובדות
ובחורף זה סיוט
אבל אין מה לעשות
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה