פריפריה מידע על הר יונה

[אדיר נוף הגליל]

הכביש הנראה בתמונה לא קשור בכלל לעירית נוף הגליל @אדיר נוף הגליל

תתפלא אבל קשור משרד השיכון והעירייה עובדים יחד . הממשלה העבירה יותר ממליארד שקלים לעירית נוף הגליל שיושקעו בפיתוח תשתיות וכבישים לקראת בניית 3500 יחידות .

 

[טופ שבטופ]

תתפלא אבל קשור משרד השיכון והעירייה עובדים יחד . הממשלה העבירה יותר ממליארד שקלים לעירית נוף הגליל שיושקעו בפיתוח תשתיות וכבישים לקראת בניית 3500 יחידות .
צפה בקובץ המצורף 1369150

אך בכל זאת הכביש הנראה בתמונה בנתה חברה פרטית הנקראת בשם עמירון שבנו את הבנינים ליד חניה זו

 

[אדיר נוף הגליל]

אך בכל זאת הכביש הנראה בתמונה בנתה חברה פרטית הנקראת בשם עמירון שבנו את הבנינים ליד חניה זו

עמירון של מנדי רייך היא החברה שבונה את הר יונה.(בעלזא.ברסלב. דושינסקי. תולדות) למעט אחוזת נתיב ומחיר למשתכן. בבזמנה היא רכשה 800 יחידות בכ400 אלף שח ליחידה. נשארו לה עוד 100 יחידות לסיום ההתקשרות בהר. הר יונה זה לא עוד פרוייקט שנותנים לקבלן (בעתיד כן) העירייה משרד השיכון ועמירון כולם עובדים כמקשה אחד .

 

[עו"ד נתן רוזנבלט]

מאיפה לקחת את זה שיש להם עוד מאה דירות שם? לפי מה שאני שמעתי מהם הם סיימו את כל הקרקעות שלהם. האמנם? או שאולי הם סגרו עם אבו רס וג'ברין?

עמירון של מנדי רייך היא החברה שבונה את הר יונה.(בעלזא.ברסלב. דושינסקי. תולדות) למעט אחוזת נתיב ומחיר למשתכן. בבזמנה היא רכשה 800 יחידות בכ400 אלף שח ליחידה. נשארו לה עוד 100 יחידות לסיום ההתקשרות בהר. הר יונה זה לא עוד פרוייקט שנותנים לקבלן (בעתיד כן) העירייה משרד השיכון ועמירון כולם עובדים כמקשה אחד .

 

[ש.ה.ע.]

מאיפה לקחת את זה שיש להם עוד מאה דירות שם? לפי מה שאני שמעתי מהם הם סיימו את כל הקרקעות שלהם. האמנם? או שאולי הם סגרו עם אבו רס וג'ברין?

עמירון קנה את השטח שצמוד לערלוי לפני שנה בערך ויש שם בערך מאה דירות שעוד אוחז לפני היתרים

 

[יוסף מהצפון]

עיריית נוף הגליל נערכת לקראת התרחבות שכונת הר יונה ג’ של המגזר החרדי • מבצעת שיפור פני העיר בשכונה, סלילת כבישים ומדרכות, תשתיות, גינון, הרחבת והקמת מוסדות, בתי מדרש, אזורי מסחר, בנקאות, רפואה ועוד

ידוע לך על משהו ?

 

[מעצב]

מישהו יודע יותר פרטים על הקו החדש 956
מה המסלול שלו?
מתי מתחיל לפעול?
כמה נסיעות ביום?

 

[מנחם הרצל]

מה המצב של הדירות בפרויקטים של הר יונה ד

 

[ש.ה.ע.]

מישהו יודע יותר פרטים על הקו החדש 956
מה המסלול שלו?
מתי מתחיל לפעול?
כמה נסיעות ביום?

קו 956.
ייסע בנוף הגליל שכונת הר יונה ג' ,
יצא לכביש 6 בלי תחנות באמצע,
יגיע בירושלים לכניסה לעיר והר חוצבים.
הקו כבר היה אמור להתחיל, אך משרד התחבורה טען שאין מספיק תיקופים ברב קו,
לקו 955 הקיים, לכן הוא דחה את זה,

 

[קוקריקוי]

אני הבנתי מאחד מנציגי הציבור שם שיש שמיועדות לבניה אבל לא בתוכנית להפשיר שם קרקעות מהר והרבה

 

[ש.ה.ע.]

האדמו''ר מערלוי שליט''א בביקור בהר יונה ובסיור בפרויקט של ערלוי שהולך ונבנה בימים אלו
צפה בקובץ המצורף 1684670814574.jpeg
צפה בקובץ המצורף 1684670835225.jpeg
צפה בקובץ המצורף 1684670849354.jpeg
צפה בקובץ המצורף 1684670935362.jpeg
צפה בקובץ המצורף 1684670946258.jpeg

 

[E7]

האם יש פרויקטים חדשים בהר יונה?
א"כ איזה? ואיך אפשר ליצור קשר

 

[עו"ד נתן רוזנבלט]

מעניין ההר יונה הזה, או שנים שיש דירות ואין קונים ואז פתאום יש כזה התעניינות ואין דירות...

 

[אדיר נוף הגליל]

מעניין ההר יונה הזה, או שנים שיש דירות ואין קונים ואז פתאום יש כזה התעניינות ואין דירות...

אתה עדין חושב שכאשר ישווקו את כל ה3500 במכה אחת לא יהיה רוכשים?

 

[אדיר נוף הגליל]

כל הקופות בבניין אחד

 

[ש.ה.ע.]

דוברות​

בנוף הגליל: נחנך כביש חדש על שמו של השוטר אמיר חורי שנרצח בבני ברק​

ראש העיר רונן פלוט אמר "הדרך של אמיר חורי היא דרך של שלום, אחדות, נתינה, אומץ לב והקרבה למען הזולת. בדרכו המיוחדת אמיר הפך סמל לגבורה, הוא תמיד יישאר בתודעה הלאומית גיבור ישראל שהציל בגופו חיים רבים של אנשים"
כביש 102 החדש, שמחבר את המרכז המסחרי מול הרים בנוף הגליל לשכונת זאב ולאזור התעשייה ב', נקרא " דרך אמיר חורי" על שמו של השוטר אמיר חורי, שנרצח בבני ברק.

טקס חנוכת הכביש התקיים בהשתתפות ראש העיר, רונן פלוט, מפקד מחוז הצפון במשטרה, ניצב שוקי חתואכה, מ"מ מפקד מרחב העמקים, ניצב משנה רן אופיר, מפקד תחנת משטרת נוף הגליל סנ"צ גיל משולם ובני משפחת חורי.

"הדרך של אמיר הייתה טובת לב, מלאת נתינה ואהבה לכולם" אמר אביו ג'אריס ובדמעות שיחזר את הרגע שבו נודע לו על הבשורה המרה: "התקשרתי לאמיר והוא לא ענה. צעקתי תענה, תענה בבקשה אבל הטלפון היה סגור. כששמעתי ברדיו דיווח על כך שהודעה נמסרה למשפחתו של ההרוג לרגע הוקל לי כי אלי לא הגיעו להודיע שום דבר, אבל אחר כך ראיתי את אנשי המשטרה והבנתי. גם ראש העיר רונן פלוט הגיע ולא עזב אותי באותו הלילה, שעות ישבנו יחד, התחבקנו ובכינו".

ראש העיר רונן פלוט אמר "הדרך של אמיר חורי ז"ל בחייו ובמותו הטרגי היא דרך של שלום, אחדות, נתינה, אומץ לב והקרבה למען הזולת. בדרכו המיוחדת אמיר הפך סמל לגבורה, הוא תמיד יישאר בתודעה הלאומית גיבור ישראל שהציל בגופו חיים רבים של אנשים והקריב את חייו למען אחרים. אמיר סלל לנו דרך של חיבור ואהבה".
מפקד מחוז הצפון, ניצב שוקי חתואכה דיבר בטקס על גבורתו של אמיר שחתר למגע ולא חשש לסכן את חייו על מנת להציל אחרים "נכנסת לנו ללב" אמר למשפחת חורי, "לעולם אמיר חורי ישאר גיבור ישראל".

לטקס הגיעו גם אזרחים רבים מרחבי הארץ. השוטר אמיר חורי נהרג בעת שהוזנק לזירת פיגוע קטלני בלב בני ברק. חתירתו למגע אל מול המחבל ופעילותו האמיצה הצילה חיים רבים ומנעה אסון כבד. אמיר חורי נטמן בחלקה הצבאית של בית העלמין בנוף הגליל.

דרך חורי נמצאת בסמוך לתחנת משטרת נוף הגליל ולכיכר השוטרים. אביו, ג'ריס חורי, איש משטרה לשעבר הודה על המחווה וציין כי בנו היה מסור לשירות במשטרה וראה בו שליחות ממדרגה ראשונה.

 

[ש.ה.ע.]

מחקר: מגמת הגירה של ערבים לנוף הגליל || ומה הצד החיובי?​

ההגירה החיצונית אל נוף הגליל בין השנים 2017-2020, הגדילה את האוכלוסייה הערבית בעיר בקצב שנתי של 4.5% | ברוב הערים המעורבות, היהודים נוטים להתגורר באזורים המשויכים לאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים יותר לעומת הערבים | אך יוצאת דופן בהקשר זה היא נוף הגליל, שבה יש יותר דמיון בין יהודים וערבים מבחינת המעמד החברתי-כלכלי, ודפוסי ההגירה בה מצביעים על שיפור אפשרי בדירוג החברתי-כלכלי של העיר בעתיד

הר יונה | צילום: דוברות נוף הגליל
מרכז טאוב מפרסם היום מחקר חדש החוקר את דפוסי ההגירה בערים המעורבות בישראל – בהיבטים החברתיים-כלכליים.
להגירה בתוך המדינה יש השפעות על מאזן האוכלוסייה בערים ועל מעמדן החברתי-כלכלי. מחקר חדש של מרכז טאוב בדק את דפוסי ההגירה בתוך ישראל בשנים 2017–2020 בשמונה הערים המעורבות בישראל לפי השתייכות לאשכול חברתי-כלכלי של המהגרים ואת השפעת הדפוסים הללו על שינוי המרקם החברתי של הערים. הממצאים מעידים על שינויים בגודל האוכלוסייה ובהרכבה, הן מבחינה אתנית והן מבחינה חברתית-כלכלית. בירושלים וברמלה גדלה אוכלוסיית הערבים, בעוד בלוד גדלה דווקא האוכלוסייה היהודית.
ההגירה החיצונית אל נוף הגליל הגדילה את האוכלוסייה הערבית בעיר בקצב שנתי של 4.5%. ברוב הערים המעורבות היהודים נוטים להתגורר באזורים המשויכים לאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים יותר לעומת הערבים. יוצאת דופן בהקשר זה היא נוף הגליל, שבה יש יותר דמיון בין יהודים וערבים מבחינת המעמד החברתי-כלכלי, ודפוסי ההגירה בה מצביעים על שיפור אפשרי בדירוג החברתי-כלכלי של העיר בעתיד.
את המחקר החדש של מרכז טאוב ערכו פרופ' בנימין בנטל וד"ר לביב שאמי. המחקר בדק את דפוסי ההגירה בישראל בשנים 2017–2020 אל הערים ומהן ("הגירה חיצונית") ובתוך הערים ("הגירה פנימית") בשמונה הערים המעורבות בישראל: ירושלים, עכו, רמלה, לוד, חיפה, מעלות-תרשיחא, נוף הגליל ותל אביב-יפו, על פי אשכולות חברתיים-כלכליים.
בדיקת התפלגות האוכלוסייה בערים המעורבות לפי אשכולות חברתיים-כלכליים מראה שבנוף הגליל ובמעלות-תרשיחא אין כלל ייצוג לקבוצות האוכלוסייה באשכולות הנמוכים או הגבוהים ביותר (1–2, 8–10). חוסר הייצוג של תושבים באשכולות הגבוהים ניכר גם ברמלה, לוד ועכו. בתל אביב-יפו ובחיפה, לעומת זאת, באזורים המשתייכים לאשכולות הגבוהים מתגוררים כ-68% ו-42% מהיהודים, בהתאמה, ורק 11% מהערבים, ובירושלים רק אחוזים בודדים גרים באזורים מאשכולות 8 ו-9, רובם יהודים. התפלגות התושבים בין האשכולות משתקפת בדירוג החברתי-כלכלי של העיר: בירושלים, שבתקופה שנבדקה במחקר השתייכה לאשכול 3 הנמוך (ולאחרונה ירדה לאשכול 2), רוב מוחלט של התושבים הערבים (93%) התגוררו באזורים המשתייכים לאשכול 1, וכ-71% מתושביה היהודים התגוררו באזורים המשתייכים לחמשת האשכולות הנמוכים. בעיר לוד, המדורגת באשכול 4, התמונה דומה.
"ממצאי המחקר מראים בבירור שרוב התושבים הערבים בערים המעורבות מתרכזים באזורים המשתייכים לאשכולות נמוכים מאשר התושבים היהודים. בחיפה ובתל אביב-יפו הפערים בולטים במיוחד: כ-73% וכ-82% מהערבים גרים באזורי האשכולות הנמוכים, לעומת התושבים היהודים, שכ-42% ו-68% מהם גרים באזורים המשתייכים לאשכולות 8–10", אמר ד"ר לביב שאמי.

בין ירושלים לחיפה​

מאזן ההגירה החיצונית (אל העיר וממנה) של האוכלוסייה הערבית בירושלים נמוך מאוד, בעוד מגמות ההגירה המנוגדות של יהודים וערבים בחיפה, נוף הגליל ועכו תורמות לעליית שיעור האוכלוסייה הערבית בהן. בירושלים, רמלה ותל אביב-יפו מאזן ההגירה החיצונית בשתי הקבוצות שלילי, והמגמה מקטינה את אוכלוסיית הערים האלה בכל שנה. הרכב ההגירה אל ירושלים ורמלה תורם לעלייה בשיעור האוכלוסייה הערבית בהן. בלוד מאזן ההגירה החיצונית של יהודים הוא דווקא חיובי ואילו זה של ערבים שלילי, ולכן אוכלוסיית לוד גדלה בשיעור שנתי ממוצע של 0.5% בשנה עקב הגירה, תוך עלייה בשיעורה של האוכלוסייה היהודית בעיר.
"מגמות ההגירה הפנימית בתוך הערים משקפות שינויים במצבם הכלכלי של תושביהן. בנוף הגליל גם ערבים וגם יהודים עוברים מאזורים של אשכולות נמוכים לאזורי אשכולות גבוהים – תהליך שעשוי להביא לשיפור במעמדה החברתי-כלכלי של העיר בעתיד", אמר פרופ' בנימין בנטל. מגמה זו נראתה גם בחיפה, ירושלים, לוד, עכו ורמלה. בתל אביב-יפו ובמעלות-תרשיחא, לעומת זאת, התמונה שונה: בתל אביב-יפו רוב היהודים עברו מאזורי אשכולות גבוהים לאזורים המשתייכים לאשכולות נמוכים יותר ובקרב ערבים המגמה הייתה מעורבת. במעלות-תרשיחא הערבים עברו מאשכול 5 לאשכול 7 (משפרי דיור), ואילו היהודים עברו מאשכולות 5 ו-6 לאשכול 3.

שיפור המעמד​

בערים נוף הגליל, עכו, רמלה, חיפה, ירושלים ולוד ההגירה הפנימית של יהודים וערבים מהאזורים הנמוכים מהדירוג החברתי-כלכלי של העיר הייתה שלילית וההגירה אל אזורים גבוהים ממנו חיובית – כלומר הם עוזבים אזורים מאשכולות נמוכים ועוברים לאזורים מאשכולות גבוהים – מגמות התומכות בשיפור מעמדן החברתי-כלכלי של ערים אלו בעתיד. בירושלים, נוף הגליל, עכו ורמלה המגמה אף מקבלת חיזוק מההגירה החיצונית: ערים אלו אמנם מאבדות אוכלוסייה גם מאזורים המשתייכים לאשכולות הגבוהים וגם מאזורים נמוכים, אולם איבוד האוכלוסייה מאזורי האשכולות הנמוכים מהיר יותר. בלוד המגמה חזקה אף יותר: ההגירה מבחוץ אל אזורים המשתייכים לאשכולות הגבוהים עומדת על 1.6%, לעומת שיעור אפסי של הגירה אל אזורי האשכולות הנמוכים.
בתל אביב-יפו התושבים המקומיים עברו מאזורי האשכולות הגבוהים לאזורים נמוכים יותר – מגמה שעשויה לשקף תהליכים של דחיקת תושבים ותיקים באזורים שבהם מחירי הדיור עולים לטובת תושבים חדשים המגיעים אליה מבחוץ. שקלול מגמה זו עם מגמות ההגירה החיצונית בעיר, שבמסגרתה המהגרים אל העיר התיישבו באזורי האשכולות הגבוהים מדירוג העיר והמהגרים מהעיר עזבו אזורים המשתייכים לאשכולות הנמוכים ממנו, מצביע על התחזקות מעמדה של העיר. מעלות-תרשיחא היא העיר היחידה שבה מגמות ההגירה עשויות לפגוע בדירוגה החברתי-כלכלי.
"ממצאי המחקר בנוגע להגירה הפנימית מלמדים שככלל, ברוב הערים המעורבות התושבים עוברים מאזורי אשכולות נמוכים לגבוהים יותר. מבחינת הגירה חיצונית, ערבים רבים מהגרים לחיפה, עכו ונוף הגליל בעוד יהודים עוזבים אותן והתהליך מביא לעלייה בחלקם של הערבים בעיר. בלוד התהליך הפוך והאוכלוסייה היהודית גדלה", אמר ד"ר שאמי, והוסיף: "חשוב להדגיש שיש היבטים שלא נבדקו במחקר בגלל מגבלת הנתונים, כמו זיהוי המניעים להגירה, אפיון המהגרים לעומת הנשארים ושאלות אחרות, ודרושים מחקרי המשך".

 

[אדיר נוף הגליל]

 

[ש.ה.ע.]

באר שבע ואילת יצאו ממפת אזורי העדיפות הלאומית לסבסוד בנייה​

הישובים ברשימה שאישרה הממשלה יהנו מסבסוד בהוצאות תכנון ופיתוח לתשתיות ציבוריות לבנייה חדשה, רוויה וצמודת קרקע. התושבים יוכלו לרכוש דירות בהנחה של 50% ומגרשים בהנחות שנעות בין 20%-70%. בין הישובים החדשים שנכנסו לרשימה - נוף הגליל ועפולה​

הממשלה אישרה אתמול (א') את מפת אזורי ויישובי העדיפות הלאומית החדשה לצורך סיבסוד דירות בבנייה רוויה וצמודת קרקע. החידוש העיקרי ברשימה הוא שרק ערים שבהן יש התאמה בין הערך הנמוך של הקרקע ומצב סוציואקונומי נמוך של התושבים יהנו מסיבסוד. במסגרת השינויים הערים באר שבע ואילת יצאו ממפת העדיפות הלאומית, ונכנסו יישובים חדשים כמו נוף הגליל ועפולה. בנוסף, אחרי דיון סוער נקבע כי צוות בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה יגבש תוך 30 יום רשימה של ישובים כפריים שנמצאים במצוקה דמוגרפית או ביטחונית, שבהם תסובסד הקרקע לצמודי קרקע.
החלטה מספר 1371 של הממשלה מאפריל 2022, שהחליפה את החלטת 4032 מ-2018, המתייחסת ל"הגדרת ישובים ואזורים כבעלי עדיפות לאומית", קובעת, בין היתר, כי יש לפעול להגדלת הצמיחה הכלכלית וצמצום פערים בין אזורי העדיפות הלאומית לבין מחוז ת"א. הקריטריונים הכלליים להגדרת יישובי העדיפות הלאומית הם מדד הפריפריאליות (מחושב ע"י הלמ"ס לפי נגישות פוטנציאלית וקירבה למחוז ת"א), סמיכות לגבול, יישובים ביהודה ושומרון המוגדרים כ"מאויימים" ויישובים חדשים.


בישיבה שנערכה אתמול, גובשה המפה המתייחסת להחלטה מ-2022. על פי הודעת משרד הבינוי והשיכון מאתמול, ההטבות יתייחסו מעתה ליישובים עירוניים שדירוגם במדד החברתי-כלכלי של הלמ"ס הוא 1-4. ערים וגם ישובים כפריים שמדורגים ע"י הלמ"ס כ-5 ומעלה ייכנסו לרשימה אם ערך הקרקע נמוך מ-25% מערך קרקע מפותחת.
על פי ההחלטה שאושרה, משרד הבינוי והשיכון יסבסד באותם יישובים הוצאות תכנון ופיתוח לתשתיות ציבוריות לבנייה חדשה, רוויה וצמודת קרקע. שיעור סבסוד הפיתוח לבנייה רוויה הוא 50% ולבנייה צמודת קרקע – 70%, 50%, 20% (לפי שיפוע הקרקע) או סבסוד תכנון בלבד, בכפוף לתקרה כספית ובהתאם לדירוג הישובים. בנוסף, אושר כלי משלים למפה לפיו תושבי היישובים הכוללים במפה החדשה יוכלו לממש הלוואה לדיור הניתנת למחוסר דיור ממשרד הבינוי והשיכון.
על פי ההחלטה שאושרה יקבלו הישובים שברשימה סיבסוד של הוצאות תכנון ופיתוח לתשתיות. התושבים יוכלו לרכוש דירות בהנחה של 50% ומגרשים בהנחות שנעות בין 20%-70%. תושבי הישובים שאין בבעלותם נכס, יוכלו לקבל הלוואה ממשרד הבינוי והשיכון. הוועדה המיוחדת שיזמה השרה סטרוק מקדמת רשימה של ישובים כפריים שבהם ניתן יהיה לרכוש קרקעות במחיר מוזל.

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן אמר לכלכליסט כי "הרחבנו את מפת עדיפות הלאומית גם לערים בסוציו 1-2 שמצויים בפריפריה החברתית, ולא רק במפת הפריפריה הגיאוגרפית. סבסוד יינתן רק לישוב שנמצא בסוציו 1-2 שגם ערכי הקרקע שלו נמוכים. מטרת כלי הסבסוד היא לעודד התיישבות ביישובים אלה באמצעות פיתוח התשתיות הציבוריות והענקת תוספת הלוואה לדיור לתושבים החדשים ביישוב".
בין היישובים בקטגוריית "צמודי הגדר" שיהנו מסיבסוד ניתן לציין את נתיב העשרה (דירוג 9 לפי הלמ"ס), מטולה (דירוג 7 לפי הלמ"ס), כפר עזה (דירוג 8 לפי הלמ"ס), יודפת (דירוג 7 לפי הלמ"ס), ואלוני אבא (דירוג 9 לפי הלמ"ס). ברשימת 94 הישובים העירוניים שיהנו מסיבסוד יש הרבה מאוד יישובים מהמגזר הערבי, וגם מעט שאינם, וביניהם: קרני שומרון, עפולה, ג'סר א זרקא, אופקים, זרזיר, טובא, כפר כנא, כרמיאל, ערד.

 

[ש.ה.ע.]

ערבים ויהודים חיים יחד בדו קיום; מה זה עושה למחירי הנדל"ן?​

לכאורה, זאת התמונה שהיינו רוצים לראות - ערים מעורבות עם חיי קהילה משותפים ועלה של זית; אבל במציאות, ערים כמו עכו, נוף הגליל ומעלות לא מתרוממות, רמלה ולוד בפיגור בעליות המחירים לעומת שאר המדינה - למה זה קורה?
שיעור האוכלוסייה הערבית בערים המעורבות צומח בקצב הדרגתי ומשפיע על הערים בהם הם חיים יחד, יהודים וערבים: כיום, 30% מתושבי לוד הם ערבים, נתונים דומים (שמצורפים בטבלה בהמשך) גם בעכו ובנוף הגליל. גם רמלה (24%) ומעלות תרשיחא צועדות באותו כיוון - 22% מהאוכלוסייה של האחרונה ממוצא ערבי. בחיפה - 12%. על פי הסטטיסטיקה בשנים האחרונות, הערבים יולדים בקצב גבוה יותר. הם לא נמצאים בערים בהם יש רוב חרדי ולכן, באחוזים, האוכלוסייה הערבית גדלה בקצב קצת גבוה יותר בערים מעורבות.
רוב הערים המעורבות, אלה שבהן חיים ערבים ויהודים גם יחד, נמצאות בצפון. ניתוח המספרים מצביע גם על כך שערים מעורבות זולות יותר. לפעמים, משמעותית לעומת ערים רגילות. עכשיו השאלה היא מה בא קודם? הביצה - מחירי הדיור נעצרו בגלל שאנשים לא מעוניינים לגור בדו קיום ובהרמוניה בין שתי האוכלוסיות, או התרנגולת - כלומר, מלכתחילה ערבים ויהודים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך הגיעו לערים האלה בגלל המחיר האטרקטיבי. ובצפון, כמו שאתם יודעים, המחיר נמוך יותר מאשר במרכז.
נתחיל עם המספרים. כדי להבין יותר, הנה שיעור האוכלוסייה הערבית בתוך הערים המעורבות. כפי שאתם יכולים לראות, עכו ונוף הגליל בראש הרשימה, עוד לפני רמלה ולוד. הנה:

הפיל הלבן בחדר - האם ערים מעורבות זולות יותר בגלל שהיהודים מעדיפים לגור בנפרד?
לקחנו את עכו, מעלות תרשיחא ונוף הגליל ובדקנו את מחירי הדיור בערים הצפוניות. אחר כך בדקנו גם את שאר הערים ברשימה. עיקרי הממצאים:
עכו: 13,500 שקל למטר.
נוף הגליל: 13,000 שקל למטר.
מעלות תרשיחא: 12,000 שקל למטר.
הנתונים נמוכים, אז קפצנו לבקר במרכז, ברמלה ולוד, כדי להבין האם התמונה שונה. האם הערים הצפוניות מציגות מחיר נמוך בהרבה, באופן טבעי, בשל המיקום. בערי המרכזי, המחירים אמורים להיות גבוהים בהרבה. ברמלה: 19,000 שקל למטר. בלוד: 21 אלף שקל למטר. כלומר, המחיר למטר גבוה מאשר בערי הצפון. אבל האם זה גבוה לעומת ערי המרכז?
לפני שתקפצו, לקחנו את מחירי הדיור בארץ ובאזור הזה. רמלה עלתה בממוצע ב-11% בשלוש שנים, עליה נמוכה בהשוואה ל-30% בשנתיים שנרשמה בשאר המדינה. בלוד זיהינו עליה נמוכה יותר. אבל עוד קודם, חשוב להדגיש: רמלה עשתה קפיצה מטורפת בעשור האחרון. בעשור שבין 2010-2020 המחירים שם עלו ב-79%. האם הזינוק המוקדם גרם לה להיעצר? אולי. לוד רשמה עליה צנועה יותר, של 64%. גם שם, זיהינו כי הקפיצה המשמעותית הגיעה באותו עשור ומאז - המחירים נעצרו.

לכאורה, המחיר בשתי הערים עדיין יותר גבוה ביותר מ-50% לעומת היישובים בצפון, אבל לעומת ערי המרכז, כפי שכבר הבנתם, מדובר במחיר נמוך במיוחד - ואנחנו משווים מוצרים דומים. זה קורה גם בגלל שרמלה ולוד מונות אחוזים גבוהים של בתים ישנים. אז קפצנו לבקר בפרויקטים החדשים, אלה שהתחילו לבנות והאכלוס שלהם יהיה בשנה הבאה, או לכל המאוחר ב-2025. המחירים בלוד: סביב 21-23 אלף שקל למטר. המחירים ברמלה: 24-25 אלף שקל למטר. יש כאן היפוך מגמה וזה אומר שהפרש המחירים ברמלה, בין ישן וחדש, הוא גבוה יותר.
לכן, בדקנו את המחירים בערי הסביבה והסקנו מהם שהמחיר בלוד ורמלה נמוך ביחס למיקום. המחירים בבאר יעקב כבר הגיעו ל-29 אלף שקל למטר - רחוקים בהרבה. הדרמנו מעט לרחובות ומצאנו מחירים של 27 אלף שקל למטר. כלומר, המיקום של לוד ורמלה היה אמור להוביל למחיר גבוה יותר. כנראה שהתמונה לפיה ערים מעורבות שוות פחות למטר, מדויקת. גם ביבנה (23 אלף שקל למטר) ובמזכרת בתיה (30 אלף שקל למטר), למרות הריחוק היחסי, המחירים גבוהים יותר.
בחזרה ללוד. חשוב לציין כי המתח הערבי-יהודי בערים המעורבות בישראל, ההתפרעויות בלוד בזמן "שומר חומות" ב-2021 הבריחו מכאן משקיעים. אז נכון, מדובר באירוע שנמשך מספר שבועות וכבר הרחק מאחורינו. אבל בכל זאת, לוד הוכיחה שהיא נפיצה. כל מתח קטן יכול להבעיר מחדש את השטח. ואי ודאות, אתם כבר יודעים, זה משהו שמשקיעים פחות אוהבים.
גם בצפון מחירי הדיור שונים לגמרי בערים לא מעורבות. לעומת עכו, נוף הגליל ומעלות, בדקנו ערים סמוכות. בנהריה המחירים קצת יותר גבוהים, משהו כמו 14,500 שקל למטר, וזאת למרות שמדובר בעיר צפונית יותר. בכרמיאל המזרחית המחירים הגיעו לכ-18 אלף שקל למטר. אפילו בקריית ים המחירים גבוהים יותר. עכו סובלת מעוד הרבה בעיות וברור כי המחיר צריך להיות נמוך יותר בהשוואה לקריות. אבל גם הנדל"ן בערים אחרות בסביבה נסחר במחיר גבוה יותר והמסקנה, כמו במקרה של ערי המרכז, היא שערים מעורבות זולות יותר.