פריפריה מידע על הר יונה

הכביש הנראה בתמונה לא קשור בכלל לעירית נוף הגליל @אדיר נוף הגליל
תתפלא אבל קשור משרד השיכון והעירייה עובדים יחד . הממשלה העבירה יותר ממליארד שקלים לעירית נוף הגליל שיושקעו בפיתוח תשתיות וכבישים לקראת בניית 3500 יחידות .
whatsapp-image-2023-05-04-at-182739.jpeg
 
תתפלא אבל קשור משרד השיכון והעירייה עובדים יחד . הממשלה העבירה יותר ממליארד שקלים לעירית נוף הגליל שיושקעו בפיתוח תשתיות וכבישים לקראת בניית 3500 יחידות .
צפה בקובץ המצורף 1369150
אך בכל זאת הכביש הנראה בתמונה בנתה חברה פרטית הנקראת בשם עמירון שבנו את הבנינים ליד חניה זו
 
אך בכל זאת הכביש הנראה בתמונה בנתה חברה פרטית הנקראת בשם עמירון שבנו את הבנינים ליד חניה זו
עמירון של מנדי רייך היא החברה שבונה את הר יונה.(בעלזא.ברסלב. דושינסקי. תולדות) למעט אחוזת נתיב ומחיר למשתכן. בבזמנה היא רכשה 800 יחידות בכ400 אלף שח ליחידה. נשארו לה עוד 100 יחידות לסיום ההתקשרות בהר. הר יונה זה לא עוד פרוייקט שנותנים לקבלן (בעתיד כן) העירייה משרד השיכון ועמירון כולם עובדים כמקשה אחד .
 
מאיפה לקחת את זה שיש להם עוד מאה דירות שם? לפי מה שאני שמעתי מהם הם סיימו את כל הקרקעות שלהם. האמנם? או שאולי הם סגרו עם אבו רס וג'ברין?
עמירון של מנדי רייך היא החברה שבונה את הר יונה.(בעלזא.ברסלב. דושינסקי. תולדות) למעט אחוזת נתיב ומחיר למשתכן. בבזמנה היא רכשה 800 יחידות בכ400 אלף שח ליחידה. נשארו לה עוד 100 יחידות לסיום ההתקשרות בהר. הר יונה זה לא עוד פרוייקט שנותנים לקבלן (בעתיד כן) העירייה משרד השיכון ועמירון כולם עובדים כמקשה אחד .
 
מאיפה לקחת את זה שיש להם עוד מאה דירות שם? לפי מה שאני שמעתי מהם הם סיימו את כל הקרקעות שלהם. האמנם? או שאולי הם סגרו עם אבו רס וג'ברין?
עמירון קנה את השטח שצמוד לערלוי לפני שנה בערך ויש שם בערך מאה דירות שעוד אוחז לפני היתרים
 
עיריית נוף הגליל נערכת לקראת התרחבות שכונת הר יונה ג’ של המגזר החרדי • מבצעת שיפור פני העיר בשכונה, סלילת כבישים ומדרכות, תשתיות, גינון, הרחבת והקמת מוסדות, בתי מדרש, אזורי מסחר, בנקאות, רפואה ועוד
ידוע לך על משהו ?
 
מישהו יודע יותר פרטים על הקו החדש 956
מה המסלול שלו?
מתי מתחיל לפעול?
כמה נסיעות ביום?
 
מישהו יודע יותר פרטים על הקו החדש 956
מה המסלול שלו?
מתי מתחיל לפעול?
כמה נסיעות ביום?
קו 956.
ייסע בנוף הגליל שכונת הר יונה ג' ,
יצא לכביש 6 בלי תחנות באמצע,
יגיע בירושלים לכניסה לעיר והר חוצבים.
הקו כבר היה אמור להתחיל, אך משרד התחבורה טען שאין מספיק תיקופים ברב קו,
לקו 955 הקיים, לכן הוא דחה את זה,
 
אני הבנתי מאחד מנציגי הציבור שם שיש שמיועדות לבניה אבל לא בתוכנית להפשיר שם קרקעות מהר והרבה
 
האם יש פרויקטים חדשים בהר יונה?
א"כ איזה? ואיך אפשר ליצור קשר
 
@02.jpeg

דוברות​

בנוף הגליל: נחנך כביש חדש על שמו של השוטר אמיר חורי שנרצח בבני ברק​

ראש העיר רונן פלוט אמר "הדרך של אמיר חורי היא דרך של שלום, אחדות, נתינה, אומץ לב והקרבה למען הזולת. בדרכו המיוחדת אמיר הפך סמל לגבורה, הוא תמיד יישאר בתודעה הלאומית גיבור ישראל שהציל בגופו חיים רבים של אנשים"
כביש 102 החדש, שמחבר את המרכז המסחרי מול הרים בנוף הגליל לשכונת זאב ולאזור התעשייה ב', נקרא " דרך אמיר חורי" על שמו של השוטר אמיר חורי, שנרצח בבני ברק.

טקס חנוכת הכביש התקיים בהשתתפות ראש העיר, רונן פלוט, מפקד מחוז הצפון במשטרה, ניצב שוקי חתואכה, מ"מ מפקד מרחב העמקים, ניצב משנה רן אופיר, מפקד תחנת משטרת נוף הגליל סנ"צ גיל משולם ובני משפחת חורי.

"הדרך של אמיר הייתה טובת לב, מלאת נתינה ואהבה לכולם" אמר אביו ג'אריס ובדמעות שיחזר את הרגע שבו נודע לו על הבשורה המרה: "התקשרתי לאמיר והוא לא ענה. צעקתי תענה, תענה בבקשה אבל הטלפון היה סגור. כששמעתי ברדיו דיווח על כך שהודעה נמסרה למשפחתו של ההרוג לרגע הוקל לי כי אלי לא הגיעו להודיע שום דבר, אבל אחר כך ראיתי את אנשי המשטרה והבנתי. גם ראש העיר רונן פלוט הגיע ולא עזב אותי באותו הלילה, שעות ישבנו יחד, התחבקנו ובכינו".

ראש העיר רונן פלוט אמר "הדרך של אמיר חורי ז"ל בחייו ובמותו הטרגי היא דרך של שלום, אחדות, נתינה, אומץ לב והקרבה למען הזולת. בדרכו המיוחדת אמיר הפך סמל לגבורה, הוא תמיד יישאר בתודעה הלאומית גיבור ישראל שהציל בגופו חיים רבים של אנשים והקריב את חייו למען אחרים. אמיר סלל לנו דרך של חיבור ואהבה".
מפקד מחוז הצפון, ניצב שוקי חתואכה דיבר בטקס על גבורתו של אמיר שחתר למגע ולא חשש לסכן את חייו על מנת להציל אחרים "נכנסת לנו ללב" אמר למשפחת חורי, "לעולם אמיר חורי ישאר גיבור ישראל".

לטקס הגיעו גם אזרחים רבים מרחבי הארץ. השוטר אמיר חורי נהרג בעת שהוזנק לזירת פיגוע קטלני בלב בני ברק. חתירתו למגע אל מול המחבל ופעילותו האמיצה הצילה חיים רבים ומנעה אסון כבד. אמיר חורי נטמן בחלקה הצבאית של בית העלמין בנוף הגליל.

דרך חורי נמצאת בסמוך לתחנת משטרת נוף הגליל ולכיכר השוטרים. אביו, ג'ריס חורי, איש משטרה לשעבר הודה על המחווה וציין כי בנו היה מסור לשירות במשטרה וראה בו שליחות ממדרגה ראשונה.
 

%D7%91%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%A2%D7%A1-%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%95-%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%9F-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8.jpg

מחקר: מגמת הגירה של ערבים לנוף הגליל || ומה הצד החיובי?​

ההגירה החיצונית אל נוף הגליל בין השנים 2017-2020, הגדילה את האוכלוסייה הערבית בעיר בקצב שנתי של 4.5% | ברוב הערים המעורבות, היהודים נוטים להתגורר באזורים המשויכים לאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים יותר לעומת הערבים | אך יוצאת דופן בהקשר זה היא נוף הגליל, שבה יש יותר דמיון בין יהודים וערבים מבחינת המעמד החברתי-כלכלי, ודפוסי ההגירה בה מצביעים על שיפור אפשרי בדירוג החברתי-כלכלי של העיר בעתיד
%D7%94%D7%A8-%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%95%D7%A3-%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C.jpeg
הר יונה | צילום: דוברות נוף הגליל
מרכז טאוב מפרסם היום מחקר חדש החוקר את דפוסי ההגירה בערים המעורבות בישראל – בהיבטים החברתיים-כלכליים.
להגירה בתוך המדינה יש השפעות על מאזן האוכלוסייה בערים ועל מעמדן החברתי-כלכלי. מחקר חדש של מרכז טאוב בדק את דפוסי ההגירה בתוך ישראל בשנים 2017–2020 בשמונה הערים המעורבות בישראל לפי השתייכות לאשכול חברתי-כלכלי של המהגרים ואת השפעת הדפוסים הללו על שינוי המרקם החברתי של הערים. הממצאים מעידים על שינויים בגודל האוכלוסייה ובהרכבה, הן מבחינה אתנית והן מבחינה חברתית-כלכלית. בירושלים וברמלה גדלה אוכלוסיית הערבים, בעוד בלוד גדלה דווקא האוכלוסייה היהודית.
ההגירה החיצונית אל נוף הגליל הגדילה את האוכלוסייה הערבית בעיר בקצב שנתי של 4.5%. ברוב הערים המעורבות היהודים נוטים להתגורר באזורים המשויכים לאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים יותר לעומת הערבים. יוצאת דופן בהקשר זה היא נוף הגליל, שבה יש יותר דמיון בין יהודים וערבים מבחינת המעמד החברתי-כלכלי, ודפוסי ההגירה בה מצביעים על שיפור אפשרי בדירוג החברתי-כלכלי של העיר בעתיד.
את המחקר החדש של מרכז טאוב ערכו פרופ' בנימין בנטל וד"ר לביב שאמי. המחקר בדק את דפוסי ההגירה בישראל בשנים 2017–2020 אל הערים ומהן ("הגירה חיצונית") ובתוך הערים ("הגירה פנימית") בשמונה הערים המעורבות בישראל: ירושלים, עכו, רמלה, לוד, חיפה, מעלות-תרשיחא, נוף הגליל ותל אביב-יפו, על פי אשכולות חברתיים-כלכליים.
בדיקת התפלגות האוכלוסייה בערים המעורבות לפי אשכולות חברתיים-כלכליים מראה שבנוף הגליל ובמעלות-תרשיחא אין כלל ייצוג לקבוצות האוכלוסייה באשכולות הנמוכים או הגבוהים ביותר (1–2, 8–10). חוסר הייצוג של תושבים באשכולות הגבוהים ניכר גם ברמלה, לוד ועכו. בתל אביב-יפו ובחיפה, לעומת זאת, באזורים המשתייכים לאשכולות הגבוהים מתגוררים כ-68% ו-42% מהיהודים, בהתאמה, ורק 11% מהערבים, ובירושלים רק אחוזים בודדים גרים באזורים מאשכולות 8 ו-9, רובם יהודים. התפלגות התושבים בין האשכולות משתקפת בדירוג החברתי-כלכלי של העיר: בירושלים, שבתקופה שנבדקה במחקר השתייכה לאשכול 3 הנמוך (ולאחרונה ירדה לאשכול 2), רוב מוחלט של התושבים הערבים (93%) התגוררו באזורים המשתייכים לאשכול 1, וכ-71% מתושביה היהודים התגוררו באזורים המשתייכים לחמשת האשכולות הנמוכים. בעיר לוד, המדורגת באשכול 4, התמונה דומה.
"ממצאי המחקר מראים בבירור שרוב התושבים הערבים בערים המעורבות מתרכזים באזורים המשתייכים לאשכולות נמוכים מאשר התושבים היהודים. בחיפה ובתל אביב-יפו הפערים בולטים במיוחד: כ-73% וכ-82% מהערבים גרים באזורי האשכולות הנמוכים, לעומת התושבים היהודים, שכ-42% ו-68% מהם גרים באזורים המשתייכים לאשכולות 8–10", אמר ד"ר לביב שאמי.

בין ירושלים לחיפה

מאזן ההגירה החיצונית (אל העיר וממנה) של האוכלוסייה הערבית בירושלים נמוך מאוד, בעוד מגמות ההגירה המנוגדות של יהודים וערבים בחיפה, נוף הגליל ועכו תורמות לעליית שיעור האוכלוסייה הערבית בהן. בירושלים, רמלה ותל אביב-יפו מאזן ההגירה החיצונית בשתי הקבוצות שלילי, והמגמה מקטינה את אוכלוסיית הערים האלה בכל שנה. הרכב ההגירה אל ירושלים ורמלה תורם לעלייה בשיעור האוכלוסייה הערבית בהן. בלוד מאזן ההגירה החיצונית של יהודים הוא דווקא חיובי ואילו זה של ערבים שלילי, ולכן אוכלוסיית לוד גדלה בשיעור שנתי ממוצע של 0.5% בשנה עקב הגירה, תוך עלייה בשיעורה של האוכלוסייה היהודית בעיר.
"מגמות ההגירה הפנימית בתוך הערים משקפות שינויים במצבם הכלכלי של תושביהן. בנוף הגליל גם ערבים וגם יהודים עוברים מאזורים של אשכולות נמוכים לאזורי אשכולות גבוהים – תהליך שעשוי להביא לשיפור במעמדה החברתי-כלכלי של העיר בעתיד", אמר פרופ' בנימין בנטל. מגמה זו נראתה גם בחיפה, ירושלים, לוד, עכו ורמלה. בתל אביב-יפו ובמעלות-תרשיחא, לעומת זאת, התמונה שונה: בתל אביב-יפו רוב היהודים עברו מאזורי אשכולות גבוהים לאזורים המשתייכים לאשכולות נמוכים יותר ובקרב ערבים המגמה הייתה מעורבת. במעלות-תרשיחא הערבים עברו מאשכול 5 לאשכול 7 (משפרי דיור), ואילו היהודים עברו מאשכולות 5 ו-6 לאשכול 3.



שיפור המעמד

בערים נוף הגליל, עכו, רמלה, חיפה, ירושלים ולוד ההגירה הפנימית של יהודים וערבים מהאזורים הנמוכים מהדירוג החברתי-כלכלי של העיר הייתה שלילית וההגירה אל אזורים גבוהים ממנו חיובית – כלומר הם עוזבים אזורים מאשכולות נמוכים ועוברים לאזורים מאשכולות גבוהים – מגמות התומכות בשיפור מעמדן החברתי-כלכלי של ערים אלו בעתיד. בירושלים, נוף הגליל, עכו ורמלה המגמה אף מקבלת חיזוק מההגירה החיצונית: ערים אלו אמנם מאבדות אוכלוסייה גם מאזורים המשתייכים לאשכולות הגבוהים וגם מאזורים נמוכים, אולם איבוד האוכלוסייה מאזורי האשכולות הנמוכים מהיר יותר. בלוד המגמה חזקה אף יותר: ההגירה מבחוץ אל אזורים המשתייכים לאשכולות הגבוהים עומדת על 1.6%, לעומת שיעור אפסי של הגירה אל אזורי האשכולות הנמוכים.
בתל אביב-יפו התושבים המקומיים עברו מאזורי האשכולות הגבוהים לאזורים נמוכים יותר – מגמה שעשויה לשקף תהליכים של דחיקת תושבים ותיקים באזורים שבהם מחירי הדיור עולים לטובת תושבים חדשים המגיעים אליה מבחוץ. שקלול מגמה זו עם מגמות ההגירה החיצונית בעיר, שבמסגרתה המהגרים אל העיר התיישבו באזורי האשכולות הגבוהים מדירוג העיר והמהגרים מהעיר עזבו אזורים המשתייכים לאשכולות הנמוכים ממנו, מצביע על התחזקות מעמדה של העיר. מעלות-תרשיחא היא העיר היחידה שבה מגמות ההגירה עשויות לפגוע בדירוגה החברתי-כלכלי.
"ממצאי המחקר בנוגע להגירה הפנימית מלמדים שככלל, ברוב הערים המעורבות התושבים עוברים מאזורי אשכולות נמוכים לגבוהים יותר. מבחינת הגירה חיצונית, ערבים רבים מהגרים לחיפה, עכו ונוף הגליל בעוד יהודים עוזבים אותן והתהליך מביא לעלייה בחלקם של הערבים בעיר. בלוד התהליך הפוך והאוכלוסייה היהודית גדלה", אמר ד"ר שאמי, והוסיף: "חשוב להדגיש שיש היבטים שלא נבדקו במחקר בגלל מגבלת הנתונים, כמו זיהוי המניעים להגירה, אפיון המהגרים לעומת הנשארים ושאלות אחרות, ודרושים מחקרי המשך".
 

באר שבע ואילת יצאו ממפת אזורי העדיפות הלאומית לסבסוד בנייה

הישובים ברשימה שאישרה הממשלה יהנו מסבסוד בהוצאות תכנון ופיתוח לתשתיות ציבוריות לבנייה חדשה, רוויה וצמודת קרקע. התושבים יוכלו לרכוש דירות בהנחה של 50% ומגרשים בהנחות שנעות בין 20%-70%. בין הישובים החדשים שנכנסו לרשימה - נוף הגליל ועפולה​

הממשלה אישרה אתמול (א') את מפת אזורי ויישובי העדיפות הלאומית החדשה לצורך סיבסוד דירות בבנייה רוויה וצמודת קרקע. החידוש העיקרי ברשימה הוא שרק ערים שבהן יש התאמה בין הערך הנמוך של הקרקע ומצב סוציואקונומי נמוך של התושבים יהנו מסיבסוד. במסגרת השינויים הערים באר שבע ואילת יצאו ממפת העדיפות הלאומית, ונכנסו יישובים חדשים כמו נוף הגליל ועפולה. בנוסף, אחרי דיון סוער נקבע כי צוות בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה יגבש תוך 30 יום רשימה של ישובים כפריים שנמצאים במצוקה דמוגרפית או ביטחונית, שבהם תסובסד הקרקע לצמודי קרקע.
החלטה מספר 1371 של הממשלה מאפריל 2022, שהחליפה את החלטת 4032 מ-2018, המתייחסת ל"הגדרת ישובים ואזורים כבעלי עדיפות לאומית", קובעת, בין היתר, כי יש לפעול להגדלת הצמיחה הכלכלית וצמצום פערים בין אזורי העדיפות הלאומית לבין מחוז ת"א. הקריטריונים הכלליים להגדרת יישובי העדיפות הלאומית הם מדד הפריפריאליות (מחושב ע"י הלמ"ס לפי נגישות פוטנציאלית וקירבה למחוז ת"א), סמיכות לגבול, יישובים ביהודה ושומרון המוגדרים כ"מאויימים" ויישובים חדשים.


בישיבה שנערכה אתמול, גובשה המפה המתייחסת להחלטה מ-2022. על פי הודעת משרד הבינוי והשיכון מאתמול, ההטבות יתייחסו מעתה ליישובים עירוניים שדירוגם במדד החברתי-כלכלי של הלמ"ס הוא 1-4. ערים וגם ישובים כפריים שמדורגים ע"י הלמ"ס כ-5 ומעלה ייכנסו לרשימה אם ערך הקרקע נמוך מ-25% מערך קרקע מפותחת.
על פי ההחלטה שאושרה, משרד הבינוי והשיכון יסבסד באותם יישובים הוצאות תכנון ופיתוח לתשתיות ציבוריות לבנייה חדשה, רוויה וצמודת קרקע. שיעור סבסוד הפיתוח לבנייה רוויה הוא 50% ולבנייה צמודת קרקע – 70%, 50%, 20% (לפי שיפוע הקרקע) או סבסוד תכנון בלבד, בכפוף לתקרה כספית ובהתאם לדירוג הישובים. בנוסף, אושר כלי משלים למפה לפיו תושבי היישובים הכוללים במפה החדשה יוכלו לממש הלוואה לדיור הניתנת למחוסר דיור ממשרד הבינוי והשיכון.
על פי ההחלטה שאושרה יקבלו הישובים שברשימה סיבסוד של הוצאות תכנון ופיתוח לתשתיות. התושבים יוכלו לרכוש דירות בהנחה של 50% ומגרשים בהנחות שנעות בין 20%-70%. תושבי הישובים שאין בבעלותם נכס, יוכלו לקבל הלוואה ממשרד הבינוי והשיכון. הוועדה המיוחדת שיזמה השרה סטרוק מקדמת רשימה של ישובים כפריים שבהם ניתן יהיה לרכוש קרקעות במחיר מוזל.

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן אמר לכלכליסט כי "הרחבנו את מפת עדיפות הלאומית גם לערים בסוציו 1-2 שמצויים בפריפריה החברתית, ולא רק במפת הפריפריה הגיאוגרפית. סבסוד יינתן רק לישוב שנמצא בסוציו 1-2 שגם ערכי הקרקע שלו נמוכים. מטרת כלי הסבסוד היא לעודד התיישבות ביישובים אלה באמצעות פיתוח התשתיות הציבוריות והענקת תוספת הלוואה לדיור לתושבים החדשים ביישוב".
בין היישובים בקטגוריית "צמודי הגדר" שיהנו מסיבסוד ניתן לציין את נתיב העשרה (דירוג 9 לפי הלמ"ס), מטולה (דירוג 7 לפי הלמ"ס), כפר עזה (דירוג 8 לפי הלמ"ס), יודפת (דירוג 7 לפי הלמ"ס), ואלוני אבא (דירוג 9 לפי הלמ"ס). ברשימת 94 הישובים העירוניים שיהנו מסיבסוד יש הרבה מאוד יישובים מהמגזר הערבי, וגם מעט שאינם, וביניהם: קרני שומרון, עפולה, ג'סר א זרקא, אופקים, זרזיר, טובא, כפר כנא, כרמיאל, ערד.
 

ערבים ויהודים חיים יחד בדו קיום; מה זה עושה למחירי הנדל"ן?​

לכאורה, זאת התמונה שהיינו רוצים לראות - ערים מעורבות עם חיי קהילה משותפים ועלה של זית; אבל במציאות, ערים כמו עכו, נוף הגליל ומעלות לא מתרוממות, רמלה ולוד בפיגור בעליות המחירים לעומת שאר המדינה - למה זה קורה?
שיעור האוכלוסייה הערבית בערים המעורבות צומח בקצב הדרגתי ומשפיע על הערים בהם הם חיים יחד, יהודים וערבים: כיום, 30% מתושבי לוד הם ערבים, נתונים דומים (שמצורפים בטבלה בהמשך) גם בעכו ובנוף הגליל. גם רמלה (24%) ומעלות תרשיחא צועדות באותו כיוון - 22% מהאוכלוסייה של האחרונה ממוצא ערבי. בחיפה - 12%. על פי הסטטיסטיקה בשנים האחרונות, הערבים יולדים בקצב גבוה יותר. הם לא נמצאים בערים בהם יש רוב חרדי ולכן, באחוזים, האוכלוסייה הערבית גדלה בקצב קצת גבוה יותר בערים מעורבות.
רוב הערים המעורבות, אלה שבהן חיים ערבים ויהודים גם יחד, נמצאות בצפון. ניתוח המספרים מצביע גם על כך שערים מעורבות זולות יותר. לפעמים, משמעותית לעומת ערים רגילות. עכשיו השאלה היא מה בא קודם? הביצה - מחירי הדיור נעצרו בגלל שאנשים לא מעוניינים לגור בדו קיום ובהרמוניה בין שתי האוכלוסיות, או התרנגולת - כלומר, מלכתחילה ערבים ויהודים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך הגיעו לערים האלה בגלל המחיר האטרקטיבי. ובצפון, כמו שאתם יודעים, המחיר נמוך יותר מאשר במרכז.
נתחיל עם המספרים. כדי להבין יותר, הנה שיעור האוכלוסייה הערבית בתוך הערים המעורבות. כפי שאתם יכולים לראות, עכו ונוף הגליל בראש הרשימה, עוד לפני רמלה ולוד. הנה:

נתוני האוכלוסיה הערבית. נתונים: המכון הישראלי לדמוקרטיה


הפיל הלבן בחדר - האם ערים מעורבות זולות יותר בגלל שהיהודים מעדיפים לגור בנפרד?
לקחנו את עכו, מעלות תרשיחא ונוף הגליל ובדקנו את מחירי הדיור בערים הצפוניות. אחר כך בדקנו גם את שאר הערים ברשימה. עיקרי הממצאים:
עכו: 13,500 שקל למטר.
נוף הגליל: 13,000 שקל למטר.
מעלות תרשיחא: 12,000 שקל למטר.
הנתונים נמוכים, אז קפצנו לבקר במרכז, ברמלה ולוד, כדי להבין האם התמונה שונה. האם הערים הצפוניות מציגות מחיר נמוך בהרבה, באופן טבעי, בשל המיקום. בערי המרכזי, המחירים אמורים להיות גבוהים בהרבה. ברמלה: 19,000 שקל למטר. בלוד: 21 אלף שקל למטר. כלומר, המחיר למטר גבוה מאשר בערי הצפון. אבל האם זה גבוה לעומת ערי המרכז?
לפני שתקפצו, לקחנו את מחירי הדיור בארץ ובאזור הזה. רמלה עלתה בממוצע ב-11% בשלוש שנים, עליה נמוכה בהשוואה ל-30% בשנתיים שנרשמה בשאר המדינה. בלוד זיהינו עליה נמוכה יותר. אבל עוד קודם, חשוב להדגיש: רמלה עשתה קפיצה מטורפת בעשור האחרון. בעשור שבין 2010-2020 המחירים שם עלו ב-79%. האם הזינוק המוקדם גרם לה להיעצר? אולי. לוד רשמה עליה צנועה יותר, של 64%. גם שם, זיהינו כי הקפיצה המשמעותית הגיעה באותו עשור ומאז - המחירים נעצרו.

לכאורה, המחיר בשתי הערים עדיין יותר גבוה ביותר מ-50% לעומת היישובים בצפון, אבל לעומת ערי המרכז, כפי שכבר הבנתם, מדובר במחיר נמוך במיוחד - ואנחנו משווים מוצרים דומים. זה קורה גם בגלל שרמלה ולוד מונות אחוזים גבוהים של בתים ישנים. אז קפצנו לבקר בפרויקטים החדשים, אלה שהתחילו לבנות והאכלוס שלהם יהיה בשנה הבאה, או לכל המאוחר ב-2025. המחירים בלוד: סביב 21-23 אלף שקל למטר. המחירים ברמלה: 24-25 אלף שקל למטר. יש כאן היפוך מגמה וזה אומר שהפרש המחירים ברמלה, בין ישן וחדש, הוא גבוה יותר.
לכן, בדקנו את המחירים בערי הסביבה והסקנו מהם שהמחיר בלוד ורמלה נמוך ביחס למיקום. המחירים בבאר יעקב כבר הגיעו ל-29 אלף שקל למטר - רחוקים בהרבה. הדרמנו מעט לרחובות ומצאנו מחירים של 27 אלף שקל למטר. כלומר, המיקום של לוד ורמלה היה אמור להוביל למחיר גבוה יותר. כנראה שהתמונה לפיה ערים מעורבות שוות פחות למטר, מדויקת. גם ביבנה (23 אלף שקל למטר) ובמזכרת בתיה (30 אלף שקל למטר), למרות הריחוק היחסי, המחירים גבוהים יותר.
בחזרה ללוד. חשוב לציין כי המתח הערבי-יהודי בערים המעורבות בישראל, ההתפרעויות בלוד בזמן "שומר חומות" ב-2021 הבריחו מכאן משקיעים. אז נכון, מדובר באירוע שנמשך מספר שבועות וכבר הרחק מאחורינו. אבל בכל זאת, לוד הוכיחה שהיא נפיצה. כל מתח קטן יכול להבעיר מחדש את השטח. ואי ודאות, אתם כבר יודעים, זה משהו שמשקיעים פחות אוהבים.
גם בצפון מחירי הדיור שונים לגמרי בערים לא מעורבות. לעומת עכו, נוף הגליל ומעלות, בדקנו ערים סמוכות. בנהריה המחירים קצת יותר גבוהים, משהו כמו 14,500 שקל למטר, וזאת למרות שמדובר בעיר צפונית יותר. בכרמיאל המזרחית המחירים הגיעו לכ-18 אלף שקל למטר. אפילו בקריית ים המחירים גבוהים יותר. עכו סובלת מעוד הרבה בעיות וברור כי המחיר צריך להיות נמוך יותר בהשוואה לקריות. אבל גם הנדל"ן בערים אחרות בסביבה נסחר במחיר גבוה יותר והמסקנה, כמו במקרה של ערי המרכז, היא שערים מעורבות זולות יותר.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

קרדיט: הגאון רבי @דוד ה. פורום לתורה
אין הרבה דברים שמאחדים אותנו כעם יותר מהציפייה, אפשר להרוג אותנו, לצלוב, לשרוף, לענות, להשמיד בתאי גזים, אבל גם במקומות האפלים ביותר בהיסטוריה, גם כשמתגלים התהומות אליהם בני אנוש יכולים לרדת, מעולם לא התייאשנו. התקווה לגאולה החזיקה אותנו כעם, סיפרה לנו על עתיד שמצפה לנו אחרי שיידמו המלחמות. על זאב עם כבש, על רקיע שייפתח, אור שידחה את החושך, רוחו של עם שתרחף על פני תהום. גאולה תהיה לנו.

הם קשורים בקשר הדוק, הכאב והתקווה, הצרות והגאולה. ככל שהיה לנו קשה יותר, נאחזנו בתקווה, עקשנים וקשי עורף. ממעמקי הכבשנים שרנו "אני מאמין", על המוקד זעקנו ה' אחד, היה הווה ויהיה. בפוגרומים הקשים ביותר, בעלילות הדם, בפרעות, בגזירות, וברציחות, במאות ארצות, בשש יבשות, בכל שבעים לשון פיללנו לדבר אחד, ווען משיח וועט קומען.

הוא עוד לא בא, איומתי בכל שנה אומרת היא השנה הזאת, סופרת, מנמקת, חולמת, בטוחה שיותר גרוע לא יכול להיות. תיפח רוחם של מבקשי קיצים, אך מה יעשה עם שלם שכרסו נפוחה ממיני מלוחים, מתקוות נכזבות, מהבטחות מופרות, לא רעב ללחם, כי אם לשמוע, ואיה הוא הקול.

מי ייתן ויבוא הוא כעת, בעתה או אחישנה, יבוא ונשכח את הכול, לא נתרפק עוד על העבר. בחמשת לשונות גאולה נצא ואז מושיעים יעלו. אך גם אם רחוק הוא הקץ, סופו ידוע לנו. שנת ששת אלפים, השנה אחריה אין עוד, עיברו איתי אל קיצה של השנה האחרונה, בואו ונפגוש גאולה.

זה התחיל כמה שנים קודם, התחיל זו מילה גדולה, מאז החורבן זה לא הפסיק, אבל העלה הילוך, לגמרי. כבר שבעים שנה קודם התייחסו אחרת לנולדים, דור הגאולה הם נקראו, אלו שיזכו לראות פני משיח, בלי ספק. אתם חושבים שהם היו מושלמים? התנהגו אחרת? לא באל"ף רבתי. למלך זקן וכסיל יש תאריך תפוגה, אבל עד אז הוא פעיל כרגיל. העולם התנהל כמו היום, טובים ורעים, יושבי בית המדרש ויושבי קרנות, צבא ומדינה, בג"ץ ובד"ץ, אפילו גאב"ד וראב"ד, הכול. מצד שני בכל חווה שניה התחילו לגדל פרות אדומות וחמורים לבנים, אז שינוי כלשהו הפציע.

עד שנה לפני הסוף התנהלו העסקים כרגיל, בשנה האחרונה החלה הספירה לאחור, ועולם חדש ניצת. לא, לא התאחדנו, זה סך הכול ביאת משיח, לא דרמטי עד כדי כך, במקום זה רבנו קצת יותר. כולם התאחדו סביב הדרך העולה בית א-ל, המריבה היתה רק איזו דרך היא העולה. ליטאים מול חסידים, חרדים מול דלי"ם, ראשית צמיחת גאולתנו מול גלות בין יהודים, אשכנזים וספרדים, פשוטו של מקרא והשקפה טהורה, הרבי שליט"א ורבנו הקדוש, עולי ההר ומחרימי הכותל, עיון ובקיאות, תנ"ך וקבלה. כל מאבק הובלט, חודד והודגש, איש לא תכנן לוותר עד ביאת גוא"צ בתקווה שגוא"צ יבחר את הצד הנכון כמובן.

לא כולם היו שותפים למערכה, מתברר שאומות העולם, החילונים שלנו וחלק צר משומרי המצוות, לא מחבבים במיוחד את רעיון התאריכים לגאולה, או את הגאולה בכלל. הנושא עניין את העולם בעיקר כקוריוז, שאלה היפותטית מה יקרה לאמונה היהודית בסוף השנה, לא משהו מעבר. אבל ביהודים בכל העולם בערה האש, אלפים עלו לארץ או לפחות ניסו לרכוש כאן נדל"ן, העיניים כולם כוונו לראש השנה האחרון, של שנת ה'תתקצ"ט.

למה ראש השנה? בגלל הגמרא בראש השנה, שיטת רבי אליעזר שבתשרי עתידים להיגאל, ומה מתאים יותר מראש השנה?

השאלה מה מתאים יותר נפשטה מיד כשנגמר ראש השנה ועם ישראל הדרוך עודכן בכל מקומות מושבותיו שלא, זה לא קרה. סוכות מתאים הרבה יותר, חג החירות, הוא היום הראוי. כבר רב האי גאון כתב שמלחמת גוג ומגוג תהיה בסוכות, זו הלכה פסוקה בטור, אין אפשרות אחרת.

הפעם עם ישראל לא הסתפק בצפייה וציפייה מרחוק. מאות אלפי אנשים שריינו כרטיסים לארץ ישראל. מחירי הטיסות העפילו לגבהים שלא נראו מאז הטיסות לאומן בראש השנה, אבל כלל ישראל לא תכנן להפסיד את הגאולה בכל מחיר. כל דירת אירוח במרחק הליכה מהעיר העתיקה, גם הליכה של שעתיים ויותר נתפסה לכל השבוע. תהלוכות של אלפי אנשים השרים משיר ציון, הגיעו אל חומות העיר מידי יום וליל, הכול היה מוכן, אבל משיח לא בא. חג ראשון וחול המועד, שמחות בית השואבה לאורך כל הלילה, חביטת ערבה ושמיני עצרת, עשו עם ישראל סעודה קטנה, זעקו אתה הראית לדעת, ודבר לא אירע, עולם כמנהגו נוהג, ומנהג מבטל הלכה.

סוכות הוא קדימון, זו הייתה תקווה לא משהו אמיתי, את תאריך הגאולה כולם יודעים, בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל. זמן חורף עבר בהתעלות רבתי, להיות היהודים עתידים ליום הזה, יום בו יצאו מאפלה לאור גדול, ליל שימורים הקרב המשומר לגאולה מששת ימי בראשית.

מהו היום המדויק? ראש חודש ניסן שנטל עשר עטרות? עשירי בניסן יום הביקור, בו יטהרו ישראל מכל מום? יום י"ד בו יקריבו העם לראשונה זה אלפיים ומאתיים שנה קרבן פסח? או ליל הסדר עצמו, כמו המשמעות המקובלת? עם ישראל לא ידע. הוא בהחלט שיער, כל אחד שיער תאריך אחר, אבל לדעת איש לא ידע.

לא היה שייך להיכנס בניסן אל ירושלים המקודשת או לירושלים בכלל. כניסת רכבים פרטיים לעיר נאסרה, הקו הוורוד פוקסיה של הרכבת הקלה שהושלם סוף סוף באותה שנה, הוביל מיליוני אנשים היישר מתחנת הרכבת עטרות אל הרכבל שנגמר במתחם מעליות הכותל. עשרות אלפי אנשים פרסו שקי שינה ברבעים השונים בעיר העתיקה, קניון וחניון ממילא הפכו לאתר קמפינג ענק, קרליבך הפעיל הכנסת אורחים, צי משאיות החסד של משפחת רובין חילקו פטל בכל פינה, וכולם חיכו.

עבר תאריך ועוד אחד. ערב חג הפסח, אלפי כבשים ורבבות בני אדם מנויים ומשוכים, עומדים צפופים, עיניהם לשמים וליבם למרום, מצפים לישועה. מאות כהנים עטויים בגדי לבן דרוכים בפתח גשר העץ. כל אחד מהם עבר סדרת שיעורים למעשה כולל מצגות והדרכה מעשית מידי שבוע על ידי ארגון תורת הקורבנות. היו מכונים שפרסמו "אתה תהיה כהן" בשבעה מפגשים בני שעתיים, אבל לציבור יש חוש ריח, והקורסים המקוצרים גוועו מחוסר ביקוש.

אתא לילה וגם בוקר, מצות, מרורים ותמרורים, שוב נשמע הלל הגדול על גגות העיר, אך לחבורה לא זכינו. כלל ישראל עמד סמוך ונראה לאסקופת העזרה ועדיין בדרך רחוקה היו.

הסיפור עוד לא נגמר, הים לא נבקע, חצות ליל של שביעי של פסח, עת שערי רצון נפתחים, וכל השביעין חביבין, ניצבו רבבות, מביטים אל השמים, "עזי וזמרת י-ה ותהי לי לישועה" האם תרד מן השמים אש כבהר הכרמל? יבקע הר הזיתים? ואיה קול השופר שהולך וחזק? "זה א-לי ואנוהו".

כגודל החלום כך השבר, לכל פסח יש מוצאי פסח וקולות אחרים החלו להישמע. הסברים שהגאולה אינה תלויה בזמן, ששנת ששת אלפים אינה בהכרח האחרונה, חד חרוב, יש עוד אלף שנים לפנינו. מכתבים נחרצים על דין שעוד לא נחרץ, על ההבדל בין תקווה לעובדה, התפרסמו בחוצות. ההתפכחות החלה.

החלק הזה עוד היה החלק הסביר, הדעות האחרות שהחלו להתפרסם היו גרועות בהרבה. מתברר שגאולה אינה חייבת להיות פיזית, משיח הוא רעיון. היו שהניחו שהוא כבר הגיע, מה שמבטל את הצורך לשוב דווקא עכשיו. אנשי ראשית צמיחת הסיקו שכך היא גאולתנו קמעא קמעא, בתוך ששת אלפים החל קיבוץ ישראל ומי יודע מתי יפציע הגואל אם בכלל.

לקראת שבועות הודבקו בריכוזי היהדות החרדית כרוזים הקוראים להכין את שתי הלחם ולעלות לירושלים עם סלי ביכורים שמא נזכה. מה שגרם למדינה להטיל הגבלות קשות על הכניסה לעיר העתיקה, חשש ממהומות דתיות, פיגועים, תג מחיר, דוחק, אסון מירון, הדבקה המונית, כל סיבה אפשרית הצטרפה. כרטיסים להנץ החמה בכותל חולקו במשורה והכנסת פירות ביכורים ולחם נאסרה לחלוטין.

לא אלמן ישראל, נותרו עדיין מאמינים רבים, גם בעצרת התייצבו אלפים רבים בתחתית ההר. ניני גונבי עלי וקוצעי קציעות הבריחו במסירות נפש פירות ביכורים, מוסלקים בתיקי תפילין ועגלות תינוק. בחורי ישיבות עם ניסיון בהתחמקות ממשטרות צבאיות התגנבו סביב הפרדיסאות שהוצבו למנוע את העלייה לרגל. ערים כל הלילה לקדם פני הגואל, מתקנים את השינה במדבר, מחכים לטללי תחיה, לראות את ההר עשן כולו, אך לא. חושך ענן וערפל, לא עלו אל ההר ובקצהו לא נגעו.

תשעה באב היה אפוף תוגה שלא נראתה שנים רבות, כל דור שלא נבנה בימיו מעלה עליו כאילו החריבו, בדור זה התחושה היתה ממשית. התקווה בת האלפיים שהתנפצה על סלעי המציאות, הסבל שלא נגמר, ועל כולנה הייאוש, לא עצב בוער, עצב אדיש, מיואש, אסירי התקווה שנכזבה.

ליבת המאמינים המשיכה, מנחם שמו ינון שמו, בתשעה באב נולד ובתשעה באב יתגלה וינחם אב, חלוצי נעלים ומגודלי פרע, נזופים וחפויי ראש, עמדו וציפו, אימתי קאתי מר. היום, אם בקולו תשמעו, וקול שופר לא נשמע.

ערב ראש חודש אלול, העיתונות החרדית כבר שבה לעסוק בדברים החשובים באמת כמו איזו ישיבה הפתיעה דרמטית ברישום השנה, ביומונים היה מכתב באוזן שמאל על האיסור לנעוץ עגיל כפול באוזן ימין וקריאה קדושה לאמירת יום כיפור קטן לנוכח גזירות השלטון המזדמנות. עולם כמנהגו נוהג, אבל מתח סמוי פעפע מתחת. נותר חודש או נצח, ספק מייסר.

חצות ליל ערב ראש השנה, מעמד הסליחות המרכזי מושך מידי שנה עשרות אלפים, המספר שילש את עצמו. המונים התגודדו ברחבת הכותל, הכניסה לרחבה העליונה התאפשרה בקושי, מאות האלפים זעקו בגרון ניחר "בן אדם מה לך נרדם קום קרא" והם קראו אוהו קראו. השינוי הבולט היה בסיום הסליחות, ההמונים שעזבו בדרך כלל את המקום באופן מיידי, נותרו. קראו פרקי תהילים, שרו שירי אמונה, ובעיקר לא עזבו, חיכו.

אשמורת שלישית, באופן בלתי צפוי, על אף התפכחות הציבור, ההבנה שהעתיד עדיין, הכיסופים גברו על הכל. ספונטנית, בלי הסעות מאורגנות וסדרנים, רבבות לבבות זרמו אל הכותל לסליחות אחרונות בגלות, מסרבים להתייאש. הפעם בנוסח אשכנז, אשכנזים וספרדים, נוסח פולין ונוסח ליטא, חרדים, דתיים וחילונים, כולם כאחד, "הנשמה לך והגוף פעלך חוסה על עמלך".

התרת נדרים ברוב עם, האווירה משתלהבת, התרת קללות ונידוי מן השמים, התירו לכלל ישראל כל חרם שמתא וארור, בירכו לבניין עוד בזו השנה, וחיכו. פשוט חיכו. מרגע לרגע התקבצו ההמונים, מכל קצוות הארץ הם באו, במאות, אלפים, רבבות, שישים ריבוא עמדו הם בשערי ירושלים, בלי תכנון לחג, בלי מקומות לינה, מי צריך לאכול ביום בו ישוב האור ויזרח.

שעות הבוקר, התנועה לא פסקה, כהנים הדורים בארבעה בגדים מחכים לפיסת יד שתשיב להם את מפתחות ההיכל שהופקדו למשמרת, לוויים משוררים ושוערים, אנשי מעמד ואנשי משמרות, כולם רצו להשתייך, להיות חלק מהגאולה שתבוא עוד היום. כל העדות התפללו דרך כל השערים, ועל כולנה שערי דמעות שמעולם לא ננעלו, בכל עת החורבן קיבלו הם את דמעותיהם של ישראל, וצערם עלה היישר אל כסא הכבוד המכוון נגד ירושלים.

חלף חצות וחלף גם פלג, אנשים סירבו לשבור את הצום המכפר על שליש עוונות, עד שישמעו באוזניהם, לך אכול בשמחה לחמך. תפילת מנחה נראתה כנעילה, אליהו לא נענה אלא בתפילת המנחה, האם גם אנחנו נזכה לאש היורדת ממעל? אט אט התקוות גוועו התחלפו במשהו אחר.

השעות עברו, השמש יבוא ויפנה כי פנה יום, זהרורי שקיעה ברקיע, ההמונים מתחננים לעוד רגע של חסד, שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון, אולי יש תקווה, בחיצים נעה השמש, קרניים אחרונות על שיקוץ משומם, שפחה יורשת גבירתה על הר האלוקים.

השיחות, השירה, השחוק, הכל נעלם, רבבות עטויים בבגדי לבן, כהנים מבוישים במגבעותיהם, לוויים תולים את כינורותיהם טרם יבוא היום ויעריב, איך נשיר את שיר ה'. הרבבות החלו לאכול מעט שלא ייכנס אל החג והוא מעונה. דממה נפלה על כל.

לא דממה דקה ואף לא ענות חלושה. דממה עבה כמטבע הייתה היא, איש לא מש ממקומו. ויהי השמש לבוא וחשכה גדולה נפלה, ציפור לא צייצה, תינוק לא פעה, העם שציפה זה יותר מאלפיים, העם ששרד את הכול, חישב להישבר.

מתוך האופל, בקע קול רועד, ישיש בחלוק לבן פתח:

אָחוֹת קְטַנָּה תְּפִלּוֹתֶיהָ

עוֹרְכָהּ וְעוֹנָה תְּהִלּוֹתֶיהָ

אֵל נָא רְפָא נָא לְמַחֲלוֹתֶיהָ


דממה ענתה לו, אדישות, איש לא אזר כוח להשיב:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ



הישיש לא נכנע, קולו מתאמץ, מנסר בצרידות:

בְּנֹעַם מִלִּים לְךָ תִקְרָאֶה

וְשִׁיר וְהִלּוּלִים כִּי לְךָ נָאֶה

עַד מָה תַּעֲלִים עֵינְךָ וְתִרְאֶה

זָרִים אוֹכְלִים נַחֲלוֹתֶיהָ


ריבואות יחידים שפופים על הקרקע, דמעות בעיניהם:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ



לבו של הישיש נשבר, גרונו חנוק:

רְעֵה אֶת צֹאנְךָ אֲרָיוֹת זֵרוּ

וּשְׁפוֹךְ חֲרוֹנְךָ בְּאֹמְרִים עָרוּ

וְכַנַּת יְמִינְךָ פָּרְצוּ וְאָרוּ

לֹא הִשְׁאִירוּ עוֹלְלוֹתֶיהָ


גל בכי שוטף, המציאות מכה בכל עוז, האובדן מחלחל אל עומק הנשמה:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ


וקולו נישא, מחנן, מבקש:

מָתַי תַּעֲלֶה בִּתְּךָ מִבּוֹר

וּמִבֵּית כֶּלֶא עֻלָּהּ תִּשְׁבֹּר

וְתַפְלִיא פֶלֶא בְּצֵאתְךָ כְּגִבּוֹר

לְהָתֵם וְכַלֵּה מְכַלּוֹתֶיהָ


עיניים נתלות ברקיע המאדים, הלב לא מבין למה, עד מתי, כמה אפשר לסבול:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ



קולו של הישיש מתייצב, נחרץ, מתעקש:

חֵילָהּ קָבְעוּ הַגּוֹי כֻּלּוֹ

וְטוּבָה שָׂבְעוּ וּבָזְזוּ אִישׁ לוֹ

וְלִבָּהּ קָרְעוּ וּבְכָל זֹאת לֹא

מִמְּךָ נָעוּ מַעְגְּלוֹתֶיהָ


עם קשה עורף ושבור לב מהנהן, לא נשברנו מעולם, לא נטשנו ולנצח לא ננטוש:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ


קולו מתנשא, עטוף בלבן נראה כמלאך, כאליהו בהר הכרמל, כחסד הניתן על פני חתן:

זְמִירָהּ שׇׁבַת וְחֶשְׁקָהּ תַּגְבִּיר

לַחְפֹּץ קִרְבַת דּוֹדָהּ וְתַעֲבִיר

מִלֵּב דַּאֲבַת נַפְשָׁהּ וְתָעִיר

לְבַקֵּשׁ אַהֲבַת כְּלוּלוֹתֶיהָ


והכלה עומדת חפויה, רדידה קרוע, בגדיה בוגדיה, ועל כל זאת זועקת:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ



מכל עבר הצטרפו הקולות, נראה היה שאין זה קולם של הנוכחים אלא קולם של שבטי ישורון כולם, אהלה ואהליבמה, הגולים והמצפים, הרוגי מלכות ומוסרי הנפש, העוקד הנעקד והמזבח, נשמות אפופות בנהרות של דם, חבושי עדי עדיים שהושפלו לעפר, כוכבי השמים שנגררו בעפר הארץ, הנטבחים, הנספים, נפשות נאלמות, תינוקות שלא טעמו טעם חטא, זקנים וזקנות מרחובות קריה, מכל קצווי ארץ נשמע קולם, הדהד בחלל העולם,

נְחֶיהָ בְנַחַת לִנְוֵה רִבְצָהּ

רַב נִזְנַחַת מִדּוֹד חֶפְצָהּ

וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ

לֹא הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ


ואז, בשיאה של אפלה, כששביב האור האחרון נוטש את העולם, בזמן שאינו יום ולא לילה נבקעו רקיעים, הנה ימים באים ובת קול קוראת:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ



ועם קול השופר, באור שבעת הימים, עומדים ומשוררים, בנים בכורים, כל פעול וכל חי, שרפים וחיות, קוראים כאחד, והארץ עצמה הצטרפה לקריאה, אריאל אריאל, משוש כל הארץ, החרבה, השפלה, הבזויה, הנתונה למנוד ראש, בהיבקע ההסתר, בהגלות אור יקרות, קראה היא עם כל:

חִזְקוּ וְגִילוּ כִּי שֹׁד גָּמַר

לְצוּר הוֹחִילוּ בְּרִיתוֹ שָׁמַר

לָכֶם וְתַעֲלוּ לְצִיּוֹן וְאָמַר

סֹלּוּ סֹלּוּ מְסִלּוֹתֶיהָ


וממרום יענונו בקול

תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה