פריפריה מידע על הר יונה

ההגרלה הטובה ביותר / עו"ד נתן רוזנבלט​

ההגרלה היא הטובה ביותר מבחינת הדירות לציבור החרדי: למעלה מאלף באלעד וכשלוש מאות דירות בצפת, עושה רושם שמישהו שם למעלה הבין את מה שאנחנו משדרים להם כל הזמן: עדיף לתת לחרדים מקומות מגורים, אחרת הם יגורו בכל הארץ
מעשה ידוע בבערל הכפרי, אשר היגר לוורשה הבירה יחד עם משפחתו. בשבת הראשונה כשהלך להתפלל בבית הכנסת הגדול, קיבל הרב את פניו בחמימות. כשנודע לו לרב מפי בערל, שבנו הגדול הוא בן י"ב שנים ומחצה, הורה לו הרב להתחיל להכין את בנו לבר המצווה. שמח בערל מאוד ורץ לביתו בששון: "ברוך השם קבלנו את ההחלטה הנכונה לעבור לוורשה, הנה שתים עשרה שנים וחצי בכפר לא הצליחו לעשות את מוישי לבר מצוה, ותיכף עם הגיעו לוורשה, הרב כבר מורה לברמצו"…

נזכרתי בסיפור המשעשע הזה, כאשר פורסמו נתוני ההגרלה הגדולה. אין ספק כי מדובר בהגרלה טובה במיוחד עבור הציבור החרדי, אולי אפילו הטובה ביותר שהייתה אי פעם, אך לפני שרצים להודות לרב גולדקנופף על רוב חסדיו (יש על מה – בעניין המאורסים הוא פעל והיה לו באמת קשה) צריך לזכור כי כל ההגרלות הללו הן פרי מכרזים שכבר נעשו לפני שנה ושנתיים. את פירות העבודה שלו ושל צוותו, נראה רק עוד שנה שנתיים. ככה זה בחיים הפוליטיים, אין קשר בין הזורעים בדמעה, לקוצרים ברינה.

ההגרלה כאמור היא הטובה ביותר מבחינת הדירות שמוקצות לציבור החרדי: למעלה מאלף דירות באלעד וכשלוש מאות דירות בצפת, עושה רושם שמישהו שם למעלה הבין סוף סוף את מה שאנחנו משדרים להם כל הזמן: עדיף לתת לחרדים מקומות מגורים בארץ, אחרת הם יגורו בכל הארץ.

בטרם נפנה לראות מה יש לנו והיכן כדאי להירשם, בשים לב שלכל אחד יש רק שלוש אפשרויות, רק הערה אחת: לא יינתנו כאן כל המלצות היכן להירשם, לצורך כך נשב, חברי וועדת הדיור החרדית, ונפרסו בפני גדולי ישראל את הלבטים, המטרה כאן היא רק לנתח יחדיו את האפשרויות השונות:

קודם כל אלעד. אלף דירות במרכז הארץ, במחיר שהוא כחצי מיליון פחות ממחיר השוק. אין הרבה שיוותרו על הרישום וכבר עכשיו (ראשון אחה"צ) אנחנו ב-3000 נרשמים, מה שאומר שכנראה יתחרו בסוף כעשרים משפחות על כל דירה. אין כל כך הרבה חרדים זכאים, כך שלצערנו ניתן לומר כי חלק מהזוכים אינם חרדים, ומתכוונים לרכוש בשכונה הכי קרובה לראש העין. זה אחד העיוותים של ההגרלות: בניגוד לרצונם הטבעי, חרדים זוכים בהרצליה וחילונים באלעד.

בצפת מדובר אפילו בבשורה יותר גדולה מאשר באלעד, וזאת עקב היותה היחידה בתנאים של "מחיר למשתכן" ז"ל. המחיר הוא באמת מחיר טוב: ממוצע של פחות משמונת אלפים ₪ למטר, סה"כ החל מ 650,000 ₪ לדירה חדשה במיקום הטוב ביותר הצופה לכנרת, פחות מחצי מחיר מהשוק החופשי, ועוד מקבלים מענק של ארבעים אלף ₪ לאות הוקרה על כך שאתם מוכנים לקחת את המתנה הזו. אגב, לשכונה הזו, יש פוטנציאל גדול, לעוד כאלף דירות במדורגים, הרחובות שם סלולים כבר ורק ממתינים לבנייה המדורגת והיפה. גם באלעד וגם בצפת, הסיכויים לזכייה אינם גבוהים.

ההתלבטות הגדולה היא על המקום השלישי בהיעדר די מקומות לציבור החרדי יש צורך בהקמת קהילות נוספות, אלא שבניגוד לעבר, שהבחירות היו מעטות מידי הפעם הם רבות מידי, יש שלוש ערים שניתן להירשם אליהן, ומכיוון שבעולם הזה אין שלימות כידוע, הרי שכל אחת ויתרונותיה וחסרונותיה עמה.

הראשונה היא חריש. המכרז הוא על כ-500 דירות והמיקום מעולה: שכונת הטרפז צמוד לפרוייקט החרדי של הרב זיגדון (היחיד שהצליח מתחילתו ועד סופו – כשמתכוונים לשם שמיים יש סייעתא דשמיא), דירות מרווחות במיוחד וזולות עד כדי הפרשים של מיליון ₪ ויותר לדירה, והכי חשוב: זה עדיין נחשב מרכז. חצי שעה מאלעד 40 דק מבני ברק ופחות משעה ממודיעין עילית, אין עוד פרוייקט כזה.
החיסרון: מדובר בבנייה לגובה, יש שם שני מגדלים של 27 קומות ("הבה נתחכמה" מודרני, כשמישהו מתכנן מגדל בבל צמוד לרחוב חרדי. הוא עושה את מה שעשה צבי בר ר"ע רמת גן כשתקע את נווה שרת באמצע רחוב חזון איש. אגב, את סוף הקריירה שלו הוא סיים בכלא) שלא נוכל להיות שם כנראה, אך לעומת זאת יש בניינים רבים בגובה סביר יחסית. עסקן מקומי עשה לי חשבון שקרוב לארבע מאות דירות סך הכל הן בקומה מתחת ל-9. בקיצור: יש כאן הזדמנות נדירה ביותר לדירות במרכז בחצי מחיר.

האופציה השנייה היא קצרין ברמת הגולן, כאן מדובר בבניינים נמוכים על שטח עצום, שווה כמעט בגודלו לעיר הקיימת, בשילוב של תעשייה קלה וצימרים להשכרה, והכי חשוב: המחירים נמוכים ביותר (750,000 ₪ מינוס מענק ארבעים אלף) ומנגד סיכויי הזכייה הם הגבוהים ביותר, 700 דירות זולות במיקום אחד זאת הזדמנות להקים את הקהילה החרדית הראשונה ברמת הגולן. האמת היא שניסיתי כמה פעמים לעשות זאת בעבר אך הדלת ננעלה בפנינו, אז אולי הגיע הזמן להיכנס מהחלון…

החסרונות: המיקום לא משהו: חצי שעה ממירון, שעתיים וחצי מבני ברק, יש גם ספיקות לגבי היות המקום בארץ הקודש, הגר"ש רייכנברג שליט"א שנחשב המבין הגדול בתחום, אמר לי שהם נוקטים לספק לגבי תרו"מ.

האפשרות השלישית היא נוף הגליל. אמנם זה לא קרוב לשכונה החרדית וגם לא בנייה נמוכה, מה גם שהמחירים לא זולים בהרבה מחריש (ויקרים מצפת וקצרין), אך בצירוף כמאה משפחות חרדיות שכבר זכו בשלב א' של השכונה, וגם המיקום סביר: מרחק הליכה מאיפה שהגיעו לאחרונה עשרות אברכים (המהפך שעושה שם ידידי הרב יוטקובסקי יחד עם ר' יהודה לוי שווה טור בפני עצמו), ובמרחק שתי דקות נסיעה מהר יונה. כדאי לבדוק בהמשך את נתוני ההרשמה ולהחליט לפי סיכויי הזכייה אם ניתן יהיה להקים במקום קהילה.

יש עוד אופציות אך לדעתי אינן מתאימות להקמת קהילה מסודרת ומרוכזת, אם כי כדאי ליחידים לשקול אותן, כזו למשל היא פתח תקווה. כן, עיר לא חרדית, אך יש בה אוכלוסייה חרדית רבה. היתרון הגדול זה המספרים: 1200 דירות וההרשמה הגבוהה, אך לא גבוהה מידי, מותירה סיכויי זכייה גבוהים.

כאן היתרונות והחסרונות ברורים: מחיר גבוה למוצר יקר ואיכותי וסיכוי נמוך להקמת קהילה מרוכזת כאמור, מתאים מאוד למשקיעים ולחרדים שחשים נוח לכתחילה לגור בתוככי בניין חילוני ללא שכנים חרדים.

כאמור, יש עדיין שלושה שבועות להרשמה. בטרם תינתן המצלה מרוכזת, יועלו האפשרויות בפני גדולי ישראל שליט"א ובדרך אשר יורונו נלך.
 
גם מי שלא החתים עו"ד פרטי זכאי אחרי ה- 60 יום לקבל רטוארקטיבית החל מהיום הראשון של האיחור,
חוצמזה לפי הצפי כרגע האיכלוס יתקיים לקראת חג השבועות.
אני לא יודע מאיפה אתה לוקח את הנתונים לגבי האכלוס
אולם בכל מקרה לגבי הפיצויים מצורף צילום מהסעיף הרלוונטי בחוזה המדובר
1681729723903.png
 
קו 956.
ייסע בנוף הגליל שכונת הר יונה ג' ,
יצא לכביש 6 בלי תחנות באמצע,
יגיע בירושלים לכניסה לעיר והר חוצבים.
הקו כבר היה אמור להתחיל, אך משרד התחבורה טען שאין מספיק תיקופים ברב קו,
לקו 955 הקיים, לכן הוא דחה את זה,
מבירור שערכתי היום כרגע מדברים על תאריך שאחר ל"ג בעומר (לא רצו להתחיל עם הקו ברמדאן וכן לפני ל"ג בעומר משום ההיערכות הנדרשת)
שני הקווים יצאו מהחניון של א.ת. ג' (הר יונה מאחורי 'מרכזה') כאשר קו 955 יפנה ימינה לכיוון העיר וקו 956 שמאלה לשכונות הר יונה {כלומר יחד עם אזור דליה ויקינטון} ומשם לירושלים

מסלול לא סופי נתון לשינויים
 
יהודה מורגנשטרן מנכל משרד הבינוי והשיכון

מורגנשטרן. "הגעתי לשיעור הראשון בטכניון בלי לימודי ליבה. ידעתי ארבע פעולות בחשבון" (צילום: יואב דודקביץ)






ראיון
מנכ"ל משרד השיכון: "מקווה שהאמירה שאין תוכנית חדשה תרגיע את השוק"​

יהודה מורגנשטרן, איש חסידות גור שמינה השר יצחק גולדקנופף, לא ממהר להציג מדיניות תכנונית סדורה לשוק המגורים כדי "לא לזעזע את הענף" - זאת למרות הקיפאון בענף בשל עליית הריבית מצד יזמים ומשקי בית. אז מה כן? מורגנשטרן מאמין שדיור ציבורי ודיור להשכרה יפשירו את השוק​

דותן לוי
06:00, 17.04.23
הריאיון עם יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, נערך באחת התקופות הקשות והמורכבות למדינת ישראל. השסע בעם הוביל, בין היתר, לחוסר אמון במקבלי ההחלטות מצד חלק גדול מהציבור. זאת, בנוסף למצב כלכלי רגיש, שהחל להידרדר בעקבות השפעה גלובלית, אך התעצם בגלל המאבקים הפנימיים. בנקודת הפתיחה הזו, מורגנשטרן, חרדי מבני ברק, נתפס מיד כ"חשוד" על ידי חלק מהעם, שנוטה להניח כי מונה לתפקידו על מנת לדאוג למגזר שלו. כשאני שואל אותו על כך, הוא לא מסתיר את עלבונו.
"אני חייב להגיד שכששואלים אותי את השאלה הזו, אני על גבול הנעלב. כשהגעתי להתראיין לתפקיד שאלו אותי באופן מצחיק האם אני חרדי. שאלתי 'למה זה רלבנטי?'. אני מאמין שצריכים להיות יותר חרדים בתפקידי מפתח במדינה. זה חלק מהפתרון ולא הבעיה. מתוך למעלה מ־30 משרדי ממשלה יש רק שני מנכ"לים חרדים. זה לא מספק ולא תואם את חלקם באוכלוסייה. בעיניי זה נכון, אגב, גם לערבים, לנשים ולכל מגזר. היה קשה לשבת בפורום מנכ"לים ולראות רק מנכ"לית אחת של משרד ממשלתי". מורגנשטרן מוסיף כי "כשהתחלתי בתפקיד, גורמי מקצוע אמרו לי שזה לא ייראה טוב אם אני אעסוק בסוגיית הדיור לחרדים. השבתי שאני המנכ"ל ותפקידי לדאוג לכולם, אצלי לא יתקבלו החלטות לטובת חרדים בגלל היותי חרדי".

אולי החשדנות נובעת מכך שכרגע לא ברור מה התוכנית שלכם למגזר החרדי?
"שני הדברים שמובילים את נושא הדיור לחרדים הם החלטת הממשלה על הקמת עיר חרדית, והחלטת ממשלה 1823, שהתקבלה ב־2016 ומדברת על תכנון לחרדים. לגבי העיר החרדית, נבחן האם זאת תהיה כסיף, או עיר חלופית, או עיר נוספת".
אתה תומך בהקמת ערים חרדיות?
"קח את התוכנית לעיר תילה. הייתה טענה של ראשי הערים שהיא פוגעת כלכלית בערים הסמוכות ובסביבה, והם צודקים. אבל מה הפתרון? ביקשתי מהם שכל אחד יבנה שכונה אצלו בעיר ונחלק את 15 אלף יחידות הדיור המתוכננות, אבל כשכל ראש עיר אומר 'לא אצלי', אז איפה רוצים שנגור? אני גם לא כועס עליהם, זה נובע פעמים רבות מחוסר היכרות ומבורות, אבל אי אפשר להחזיק את החבל בשני הקצוות. גרתי 20 שנה בעיר הטרוגנית ואני מאמין במגורים יחד, ולכן צריך לייצר רצף של פתרונות, והפתרון של החרדים הוא לא רק בערים חרדיות. לגבי התכנון, נכון לעכשיו מחסנית התכנון לחרדים ריקה, ומדובר על צורך של כ־20 אלף יח"ד בשנה, כשב־2023 ישווקו, במקרה הטוב, כ־3,000 יח"ד בהר יונה (נוף הגליל). אז כן, אנחנו רוצים את כסיף ואת תילה, לצד שכונה לחרדים בקריית גת. במפגש שעשיתי עם ראש העיר לא זיהיתי התנגדות מצדו, ואני רוצה לשתף איתו פעולה".
מורגנשטרן נמנה עם חסידי גור, ומינויו עבר את אישורם של אנשי החסידות ובהם שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף מיהדות התורה. זאת, בהתאם לדרישתם הפוליטית כי המנכ"ל החדש יהיה מאנשי החסידות. בשלב המיונים גבר מורגנשטרן על שני מתמודדים אחרים, שגם הם נמנים עם חסידות גור. בהמשך אושר מינויו על ידי ועדת המינויים. מאז נכנסו מורגנשטרן וגולדקנופף למשרד השיכון חלפו למעלה ממאה ימים, והמשרד שתחתם טרם הציג מדיניות כלשהי לשוק הדיור הרותח. בסוף חודש ינואר, כחודש לאחר תחילת פעילות הממשלה, אמר גולדקנופף בכנס שבו נאם כי הם עובדים על תוכנית כוללת לענף, אשר תוצג בתוך כמה שבועות, אך תוכנית כזו טרם הוצגה. בין ההחלטות שהתקבלו על ידי השר ניתן לציין נושאים שוליים, שאינם נוגעים ישירות למשבר הדיור, כמו ההחלטה שלא להאריך את החוק שמאפשר לדיירי הדיור הציבורי לרכוש את דירותיהם. בהקשר זה ניתן גם לציין את אמירתו של גולדקנופף טרם מינויו שלפיה הוא "לא יודע על כך שיש משבר בענף הדיור".
בענף נמתחה ביקורת רבה על השתהות המשרד בהצגת תוכנית מלאה כפי שהבטיח גולדקנופף. משיחות עם בכירים בתחום עולה כי דווקא כעת, כשמדי יום רואים הידרדרות נוספת בענף, קיים צורך במשרד שיכון דומיננטי, שיפעל בנחישות. ואכן, שוק הדיור נמצא בתקופה מאתגרת שלא זכורה כמוה בשני העשורים האחרונים. בעוד הפערים בין הביקוש להיצע עדיין קיימים, אחרי שנים ארוכות של ריבית כמעט אפסית ומחירי דירות
מטפסים, האינפלציה שהרימה ראש חייבה את בנק ישראל להעלות את הריבית – מהלך ששינה לחלוטין את תנאי המשחק. זה, יחד עם מחירי דירות גבוהים ממילא וחשש של הבנקים להעניק ליווי בנקאי ליזמים, גרם לכך שהשוק קפא. הקיפאון מגיע הן מצד הרוכשים הפוטנציאליים, עם ירידה של 30% ברכישת הדירות בשנת 2022 לעומת 2021, והן מצד היזמים, שיושבים על הגדר. בתרחיש הנוכחי, מורגנשטרן וגולדקנופף יידרשו להיות יצירתיים כדי לאפשר לשוק לעבור את התקופה הקשה עם פתרונות דיור שיהיו רלבנטיים הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. הם יידרשו לדאוג שיהיה כאן מלאי מספק של דירות אשר ימנע את כניסת ישראל למשבר נוסף בהמשך.
מורגנשטרן מבין שחלק מתפקידו הוא החזרת הוודאות אל השוק, אך חושב ש"הדרך הנכונה לעשות זאת היא בלא לעשות כלום. האתגר לשנים הבאות לא דומה למה שהיה כאן בחמש השנים האחרונות. המדינה פועלת בכלכלת שוק חופשי ואני חושב שצריך להמשיך כך כדי לא לזעזע את השוק. אני מקווה שהאמירה שאין תוכנית חדשה ואנחנו לא הופכים את הקערה על פיה תרגיע את השוק".
איך תניעו את השוק בימים של קיפאון?
"נפעל להגדיל את ההיצע במגוון תחומים ואזורים, וזה אמור לעבוד. אולי לא במרכז תל אביב, אבל המטרה היא שתהיה קורת גג ראויה לכל אדם. אפשר להתחיל את זה בדיור ציבורי, סיוע בשכר דירה, דיור להשכרה, בתי גיל זהב, שיווקים, התיישבות כפרית, וגם תוכנית דירה בהנחה, שתמשיך ונדייק אותה. אם נצליח לסגור לפחות 70-60 אלף יח"ד בעסקאות, יחד עם הקרקע הפרטית, זה יסדר את השוק. לגבי התחלות בנייה, היזמים לא בונים עכשיו כי הם לא בטוחים שיש לקוח בקצה, אבל מצד שני אנחנו רואים את מחירי הקרקעות יורדים כבר עכשיו ובעזרת סבסוד פיתוח אפשר להוריד מחירים בחלק מהמקומות. נכניס יישובים חדשים למפת העדיפות הלאומית ולא רק בפריפריה. הכניסה תהיה לפי דירוג סוציו־אקונומי, אבל גם לפי מבחן ערך קרקע. מקומות שערך הקרקע בהם נמוך יוכלו להיכנס, אבל רשימת היישובים עוד לא נסגרה מול האוצר".
מורגנשטרן ממשיך ואומר כי "בנוסף, בחוק ההסדרים יש מתווה של תשלום על הקרקע על ידי היזם ובפריפריה הוא יוכל לשלם 70% מהסכום אחרי שנתיים. באזור המרכז זה יעלה מ־90 יום ל־180 יום, מתוך הבנה שלגייס את ההון יותר קל לאורך זמן, ויש הנחה שהריבית תתייצב בפרק הזמן הזה. אנחנו נתמרץ אנשים לצאת מאזורי הביקוש ולקנות דירות בפריפריה. אנחנו רוצים לראות הנחות, במסגרת תוכנית 'דירה בהנחה', שיקטנו במרכז ויגדלו בפריפריה. ברגע שתהפוך את הפריפריה לאטרקטיבית, אנשים ילכו לשם".
דיברת על דיור להשכרה אבל כרגע עליית הריבית עצרה לגמרי את הענף הזה. אתם מתכוונים להתערב?
"אין לי כרגע אס לשלוף לגבי דיור להשכרה. נכון שאם עלות הריבית ליזמים היא 8% והתשואה לא מגיעה לשם, זו בעיה. המקום הקל שאנחנו בוחנים הוא לייצר תמהיל של דירות שחלקן יימכרו וחלקן יושכרו. יש גם עמדה באוצר, שנבחנת, לגבי הגנות ריבית כאלה ואחרות, אבל זה לא תלוי בנו כרגע".
מצד אחד, מספרים לנו כל השנים שהמערכת הבנקאית בישראל מאוד שמרנית. מצד שני, זוגות מותחים את יכולתם עד לקצה ומעבר לכך. אנחנו צפויים לראות חדלות פירעון של רוכשי דירות?
"המערכת הבנקאית כאן עדיין זהירה בהערכת מחיר הדירות, וגם המימון הוא סביר ומגיע ל־70% לרוכשי דירה ראשונה".
מה לגבי היזמים? הבנקים מימנו עסקאות שמשקפות צפי לעלייה חדה במחירי הדירות, כמו בשדה דב, וכך חשפו את היזמים ואת עצמם להפסדים.
"אני לא חושב שזו סכנה ברמה המשקית. לגבי שדה דב, אמרתי לינקי (קוינט, מנכ"ל רמ"י – ד"ל) שאנחנו צריכים לשווק את 1,500 יחידות הדיור שנותרו שם עוד השנה. ת”א היא לא כל המדינה, אבל היא קטליזטור. אם יראו ששם נסגר מכרז בירידת מחיר של 30%, זו קריאת כיוון הכי חזקה שיכולה להיות. אני מאוד רוצה לראות את זה קורה, אף על פי שהמדינה תפסיד כאן כסף. אין לנו בעיה לראות את מחירי הקרקעות יורדים, אבל לא נוותר על כלכלה חופשית כמדיניות. בפריפריה כבר ראינו ירידות במחירי הקרקע גם ברמות של 40%.
מחירי הדירות ירדו בינואר־פברואר ב־0.2%, אך החדשות לא משמחות את מורגנשטרן: "ירידת המחירים לא תפסה אותנו מופתעים, ראינו אותה באה, אבל אם בדרך כלל לירידות מחירים יש אלמנט משמח, הירידות הנוכחיות הן אליה וקוץ בה. זו לא ירידה שאנחנו שמחים בה אלא כזו שאנחנו מודאגים ממנה. זה אתגר מבחינתנו, והצעדים שלנו ייתנו לכך מענה, נלך לקראת היזמים כדי לעודד אותם להמשיך לבנות, אנחנו רואים שיש ירידה במחירי הקרקעות, הקרקע מגיבה יותר טוב, ואנחנו מתכוונים להתייחס גם להיבטים מצד הרוכשים כך שהתוצאה היא שייסגרו יותר עסקאות. הריבית היא חלק מהנושאים שנתייחס אליהם, וצריך לזכור ששוק הדיור הוא לא סירת קומנדו שמזיזים את ההגה והיא מגיבה, זה יותר נושאת מטוסים".
מה יעזור להעביר תושבים לפריפריה?
"כשהפריפריה לא תהיה פריפריה אנשים ירצו לעבור לשם. לא נוכל להעביר לשם את כל מפעלי ההייטק, אבל התשתיות יהיו טובות יותר וגם הכלכלה המקומית. אני רוצה להקים מחדש את מטה הדיור כדי לבחון שוב את כל שרשרת הייצור של דירה. לא הכל בתחום האחריות שלנו, אבל אני רואה את תפקידי כמי שיוכל לרכז את הנושא. אמרתי לכל העוסקים בדבר שאני רוצה שנלך בשילוב ידיים ונגיע אל הרשויות המקומיות כדי לנסות ולפתור את המצב".
לדבריו, "קשה לבנות נדל"ן זול בירושלים ובת”א, ולתת הנחה על דירות במרכז זה לא פתרון. קראנו על זה לאחרונה בדו"ח של בנק ישראל. אם יזם יבנה בדימונה ולא יהיה מודאג לגבי היכולת למכור את הדירות, כי זה יהיה ב'דירה בהנחה' ותהיה לו ודאות של 80% מהפרויקט, זה יעזור. יזמים רוצים להמשיך לעבוד אבל הם חייבים ודאות שהרוכשים יגיעו לשם".
סיפורו האישי של מורגנשטרן מעניין לא פחות ממשנתו: לתפקידו הנוכחי הגיע מורגנשטרן (39) מהחברה הכלכלית בני ברק, שם שימש כמנכ"ל, מ"מ מנכ"ל וסמנכ"ל החברה. כמו כן, הוא כיהן במשך ארבע שנים כמנכ"ל חברת תל"ם שאותה ייסד, העוסקת בשילוב הקהילה החרדית בתחומים שונים. בעברו הוסמך בתוכנית העמיתים "מעוז" לפיתוח מנהיגות ממלכתית ורב־מגזרית. במפתיע, את חייו החל דווקא במרכז ת”א. כשהיה בן שנה וחצי הוריו החליטו לעבור לבני ברק. "גרנו ברחוב אבן גבירול פינת דוד המלך, ואמא שלי מספרת שבשלב מסוים הבינה שהיא לא יכולה להמשיך לגור בת”א".
כאב לכם שכחרדים הרגשתם שאתם חייבים לעזוב את ת”א?
"יכול להיות, אבל בסוף יש מרחב קהילתי והחוכמה היא שיש תהליך אבולוציוני. מי שמתאים לו חי בעיר הומוגנית, ומי שלא מתאים לו חי בעיר הטרוגנית, או להפך. אין פה טוב ורע, הבעיה מתחילה כשאנחנו חיים בצורה דיכוטומית של שחור ולבן".
לאחר בר המצווה, מורגנשטרן נכנס לישיבה בתנאי פנימייה, שממנה חזר לבקר בבית הוריו רק אחת לשבועיים. משם עבר לישיבת "שפת אמת" בירושלים, שם גם הכיר את אשתו בשידוך. "כשהכרתי את אשתי היא התגוררה בחיפה. אני זוכר שאמרתי לה שחיפה היא לא עיר לגור בה, כי היא מעורבת ואי אפשר לגדל בה ילדים חרדים. בסוף גרנו בחיפה 18 שנה. גרתי בבניין עם חילונים, חרדים, דתיים וערבים. גיליתי שהילדים שלי לומדים לחיות מבלי לפחד ולעבור למדרכה בצד השני של הרחוב".
בגיל 24 תפסה את עינו מודעה קטנה שאמרה שהטכניון פותח את שעריו למגזר החרדי. "לשיעור הראשון בטכניון נכנסו 70 גברים חרדים. הגעתי בלי לימודי ליבה, הידע שלי היה ארבע פעולות חשבון, ובטכניון לימדו אותנו הכל מהתחלה. אחרי שעברתי את המכינה ואת הפסיכומטרי התקבלתי לטכניון כסטודנט מן המניין. מתוך ה־70 רק שישה נרשמו ללימודים".
מה דעתך על לימודי ליבה?
"במשך השנים הייתה מחשבה שאם יש כאן חיים משותפים אפשר לשים חלק מהמחלוקות בצד ולא לדבר עליהן, אבל באקלים שנוצר אולי יש מקום להתחיל לדבר גם על הדברים האלה. זו לא שאלה של כן ולא, זו שאלה רחבה שצריך לדון בה בקונטקסט רחב".

יהודה מורגנשטרן (39)
תפקיד: מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון
תפקידים קודמים: סמנכ"ל החברה הכלכלית בני ברק, מייסד ומנכ"ל חברת תל"ם
השכלה: תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול מהטכניון, תואר שני בהיסטוריה של מדינת ישראל מאוניברסיטת חיפה

מצב משפחתי: נשוי + 6
מגורים: בני ברק
 
מבירור שערכתי היום כרגע מדברים על תאריך שאחר ל"ג בעומר (לא רצו להתחיל עם הקו ברמדאן וכן לפני ל"ג בעומר משום ההיערכות הנדרשת)
שני הקווים יצאו מהחניון של א.ת. ג' (הר יונה מאחורי 'מרכזה') כאשר קו 955 יפנה ימינה לכיוון העיר וקו 956 שמאלה לשכונות הר יונה {כלומר יחד עם אזור דליה ויקינטון} ומשם לירושלים

מסלול לא סופי נתון לשינויים
איפה אפשר לראות את זה?
והאם התאריך כן סופי?..?
 

ההגרלה הטובה ביותר / עו"ד נתן רוזנבלט​

ההגרלה היא הטובה ביותר מבחינת הדירות לציבור החרדי: למעלה מאלף באלעד וכשלוש מאות דירות בצפת, עושה רושם שמישהו שם למעלה הבין את מה שאנחנו משדרים להם כל הזמן: עדיף לתת לחרדים מקומות מגורים, אחרת הם יגורו בכל הארץ
מעשה ידוע בבערל הכפרי, אשר היגר לוורשה הבירה יחד עם משפחתו. בשבת הראשונה כשהלך להתפלל בבית הכנסת הגדול, קיבל הרב את פניו בחמימות. כשנודע לו לרב מפי בערל, שבנו הגדול הוא בן י"ב שנים ומחצה, הורה לו הרב להתחיל להכין את בנו לבר המצווה. שמח בערל מאוד ורץ לביתו בששון: "ברוך השם קבלנו את ההחלטה הנכונה לעבור לוורשה, הנה שתים עשרה שנים וחצי בכפר לא הצליחו לעשות את מוישי לבר מצוה, ותיכף עם הגיעו לוורשה, הרב כבר מורה לברמצו"…

נזכרתי בסיפור המשעשע הזה, כאשר פורסמו נתוני ההגרלה הגדולה. אין ספק כי מדובר בהגרלה טובה במיוחד עבור הציבור החרדי, אולי אפילו הטובה ביותר שהייתה אי פעם, אך לפני שרצים להודות לרב גולדקנופף על רוב חסדיו (יש על מה – בעניין המאורסים הוא פעל והיה לו באמת קשה) צריך לזכור כי כל ההגרלות הללו הן פרי מכרזים שכבר נעשו לפני שנה ושנתיים. את פירות העבודה שלו ושל צוותו, נראה רק עוד שנה שנתיים. ככה זה בחיים הפוליטיים, אין קשר בין הזורעים בדמעה, לקוצרים ברינה.

ההגרלה כאמור היא הטובה ביותר מבחינת הדירות שמוקצות לציבור החרדי: למעלה מאלף דירות באלעד וכשלוש מאות דירות בצפת, עושה רושם שמישהו שם למעלה הבין סוף סוף את מה שאנחנו משדרים להם כל הזמן: עדיף לתת לחרדים מקומות מגורים בארץ, אחרת הם יגורו בכל הארץ.

בטרם נפנה לראות מה יש לנו והיכן כדאי להירשם, בשים לב שלכל אחד יש רק שלוש אפשרויות, רק הערה אחת: לא יינתנו כאן כל המלצות היכן להירשם, לצורך כך נשב, חברי וועדת הדיור החרדית, ונפרסו בפני גדולי ישראל את הלבטים, המטרה כאן היא רק לנתח יחדיו את האפשרויות השונות:

קודם כל אלעד. אלף דירות במרכז הארץ, במחיר שהוא כחצי מיליון פחות ממחיר השוק. אין הרבה שיוותרו על הרישום וכבר עכשיו (ראשון אחה"צ) אנחנו ב-3000 נרשמים, מה שאומר שכנראה יתחרו בסוף כעשרים משפחות על כל דירה. אין כל כך הרבה חרדים זכאים, כך שלצערנו ניתן לומר כי חלק מהזוכים אינם חרדים, ומתכוונים לרכוש בשכונה הכי קרובה לראש העין. זה אחד העיוותים של ההגרלות: בניגוד לרצונם הטבעי, חרדים זוכים בהרצליה וחילונים באלעד.

בצפת מדובר אפילו בבשורה יותר גדולה מאשר באלעד, וזאת עקב היותה היחידה בתנאים של "מחיר למשתכן" ז"ל. המחיר הוא באמת מחיר טוב: ממוצע של פחות משמונת אלפים ₪ למטר, סה"כ החל מ 650,000 ₪ לדירה חדשה במיקום הטוב ביותר הצופה לכנרת, פחות מחצי מחיר מהשוק החופשי, ועוד מקבלים מענק של ארבעים אלף ₪ לאות הוקרה על כך שאתם מוכנים לקחת את המתנה הזו. אגב, לשכונה הזו, יש פוטנציאל גדול, לעוד כאלף דירות במדורגים, הרחובות שם סלולים כבר ורק ממתינים לבנייה המדורגת והיפה. גם באלעד וגם בצפת, הסיכויים לזכייה אינם גבוהים.

ההתלבטות הגדולה היא על המקום השלישי בהיעדר די מקומות לציבור החרדי יש צורך בהקמת קהילות נוספות, אלא שבניגוד לעבר, שהבחירות היו מעטות מידי הפעם הם רבות מידי, יש שלוש ערים שניתן להירשם אליהן, ומכיוון שבעולם הזה אין שלימות כידוע, הרי שכל אחת ויתרונותיה וחסרונותיה עמה.

הראשונה היא חריש. המכרז הוא על כ-500 דירות והמיקום מעולה: שכונת הטרפז צמוד לפרוייקט החרדי של הרב זיגדון (היחיד שהצליח מתחילתו ועד סופו – כשמתכוונים לשם שמיים יש סייעתא דשמיא), דירות מרווחות במיוחד וזולות עד כדי הפרשים של מיליון ₪ ויותר לדירה, והכי חשוב: זה עדיין נחשב מרכז. חצי שעה מאלעד 40 דק מבני ברק ופחות משעה ממודיעין עילית, אין עוד פרוייקט כזה.
החיסרון: מדובר בבנייה לגובה, יש שם שני מגדלים של 27 קומות ("הבה נתחכמה" מודרני, כשמישהו מתכנן מגדל בבל צמוד לרחוב חרדי. הוא עושה את מה שעשה צבי בר ר"ע רמת גן כשתקע את נווה שרת באמצע רחוב חזון איש. אגב, את סוף הקריירה שלו הוא סיים בכלא) שלא נוכל להיות שם כנראה, אך לעומת זאת יש בניינים רבים בגובה סביר יחסית. עסקן מקומי עשה לי חשבון שקרוב לארבע מאות דירות סך הכל הן בקומה מתחת ל-9. בקיצור: יש כאן הזדמנות נדירה ביותר לדירות במרכז בחצי מחיר.

האופציה השנייה היא קצרין ברמת הגולן, כאן מדובר בבניינים נמוכים על שטח עצום, שווה כמעט בגודלו לעיר הקיימת, בשילוב של תעשייה קלה וצימרים להשכרה, והכי חשוב: המחירים נמוכים ביותר (750,000 ₪ מינוס מענק ארבעים אלף) ומנגד סיכויי הזכייה הם הגבוהים ביותר, 700 דירות זולות במיקום אחד זאת הזדמנות להקים את הקהילה החרדית הראשונה ברמת הגולן. האמת היא שניסיתי כמה פעמים לעשות זאת בעבר אך הדלת ננעלה בפנינו, אז אולי הגיע הזמן להיכנס מהחלון…

החסרונות: המיקום לא משהו: חצי שעה ממירון, שעתיים וחצי מבני ברק, יש גם ספיקות לגבי היות המקום בארץ הקודש, הגר"ש רייכנברג שליט"א שנחשב המבין הגדול בתחום, אמר לי שהם נוקטים לספק לגבי תרו"מ.

האפשרות השלישית היא נוף הגליל. אמנם זה לא קרוב לשכונה החרדית וגם לא בנייה נמוכה, מה גם שהמחירים לא זולים בהרבה מחריש (ויקרים מצפת וקצרין), אך בצירוף כמאה משפחות חרדיות שכבר זכו בשלב א' של השכונה, וגם המיקום סביר: מרחק הליכה מאיפה שהגיעו לאחרונה עשרות אברכים (המהפך שעושה שם ידידי הרב יוטקובסקי יחד עם ר' יהודה לוי שווה טור בפני עצמו), ובמרחק שתי דקות נסיעה מהר יונה. כדאי לבדוק בהמשך את נתוני ההרשמה ולהחליט לפי סיכויי הזכייה אם ניתן יהיה להקים במקום קהילה.

יש עוד אופציות אך לדעתי אינן מתאימות להקמת קהילה מסודרת ומרוכזת, אם כי כדאי ליחידים לשקול אותן, כזו למשל היא פתח תקווה. כן, עיר לא חרדית, אך יש בה אוכלוסייה חרדית רבה. היתרון הגדול זה המספרים: 1200 דירות וההרשמה הגבוהה, אך לא גבוהה מידי, מותירה סיכויי זכייה גבוהים.

כאן היתרונות והחסרונות ברורים: מחיר גבוה למוצר יקר ואיכותי וסיכוי נמוך להקמת קהילה מרוכזת כאמור, מתאים מאוד למשקיעים ולחרדים שחשים נוח לכתחילה לגור בתוככי בניין חילוני ללא שכנים חרדים.

כאמור, יש עדיין שלושה שבועות להרשמה. בטרם תינתן המצלה מרוכזת, יועלו האפשרויות בפני גדולי ישראל שליט"א ובדרך אשר יורונו נלך.
לא יודע מאיפה הוא לוקח את המספרים למעלה מאלף דירות באלעד וכ300 דירות בצפת מצורף בזה הפרסום של מחיר למשתכן שם מופיע 750 באלעד ו175 בצפת
ומדוע הואא כותב ש אין כל כך הרבה חרדים זכאים וכן הוא כותב שהסיכויים קלושי שבאלעד יהיה רוב או רק חרדים א' יש הרבה זכאים חרדים
ב' יש 277 דירות בהגרלה שמיעודת לבני מקום ומיטב זכרוני אלעד עיר חרדית.
 

קבצים מצורפים

  • נפתחה ההרשמה להגרלה החמישית של דירה בהנחה _ משרד הבינוי והשיכון.pdf
    KB 294.2 · צפיות: 61
רוכשי דירות בפרויקט דושינסקיא אם אתם יכולים ליצור איתי קשר בהודעה פרטית
אם אין לכם פרימיום צטטו אותי ואצור אתכם קשר
בתודה מראש!
 

היכן להירשם בהגרלה של משרד השיכון? עו"ד נתן רוזנבלט עושה סדר​

אחרי אלעד, יש להתלבט בין צפת / חריש / נוף הגליל וקצרין, כאשר אפשר לבחור רק שתיים מתוך ארבע. ניתן להניח בוודאות כי ההגרלה הקימה שתי שכונות חרדיות וככל הנראה עוד שתי שכונות לפחות, שבהן תהיינה קהילה חרדית חזקה
השאלה הנשאלת בכל מקום היום היא היכן כדאי להירשם בהגרלה הנוכחית. אמנם כתבתי כאן על כך בתחילת ההגרלה, אך אני רוצה הפעם להיכנס אל מאחורי הקלעים של ההחלטה אודות ההמלצה של ועד הדיור, שהתפצלה הפעם בין מגורים (אלעד, צפת וחריש) לבין משקיעים (קצרין, נוף הגליל ופ"ת – לבעלי יכולת).
ראשית, אנו מבינים את גודל האחריות, שכן כל המלצה שלנו עשויה לקבוע בסופו של דבר היכן תוקם השכונה, ואולי גם העיר, החרדית הבאה בעזרת השם יתברך וברצונו. לפיכך הקדשנו שעות רבות להשוואות בין הפרויקטים השונים וכן התייעצות עם אין ספור אנשים, גם בעלי מקצוע, גם גדולי תורה, וגם ובעיקר: חכמת ההמונים של הציבור החרדי, במאות מיילים ושיחות של חברי הוועד עם הציבור, כל אחד וציבורו הוא.
השאלה הראשונה היא היכן ניתן יהיה להקים קהילה? כבר בשלב הזה נפלו רוב הערים, או שאנחנו לא רוצים שם או לא רצויים, עוברים לשלב הבא: היכן הסיכויים הגבוהים ביותר שאברך יוכל לגור בצמוד לכל הנדרש לחיי קהילה ובלי צורך להסתמך על ערים אחרות, עוד כמה ערים נופלות, שלב אחד לפני אחרון בודק את הסיכויים לזכות בכל מקום, גם כאן נופלות ערים חשובות כמו אשדוד (0.63% נכון לשעת כתיבת השורות – ראשון בערב), לשלב הגמר עלו שש ערים שצוינו לעיל.
כל אחת מערים אלו מתאימה לכל הפרמטרים (בנוף הגליל מדובר בעיקר בפרויקט הקטן יותר), על אלעד אף אחד לא זקוק להמלצות ולדחיפות, הסיכויים ממש טובים יחסית (3.3% לחיצוני שאינו בן מקום, כלומר, אחד משלושים נרשמים יזכה, זה המון למשל לעומת אשדוד שאחד למאתיים יזכה), אגב, כפי שצפינו כאן לפני שבועיים, נרשמו כמעט 16,000 משפחות, שזה פי שתיים להערכתי מכל זכאי הציבור החרדי – פירוש הדבר סטטיסטית כ-300 חילונים יזכו באלעד, נקווה שהם רק משקיעים.
חריש היא ההמלצה שלנו, יש כבר את כל המוסדות צמודים לבנייה, אמנם חלק מהבניינים גבוהים מידי, אך בחלק האחר יש די דירות על מנת לרכז שם את ציבור אנ"ש, באופן משמעותי עם נוכחות חרדית מכובדת. כשמדברים על חריש עושים לפעמים טעות שמשווים אותה מול הפריפריה של צפת וירוחם ואז היא יוצאת הכי יקרה, מדובר כאמור בטעות משום שההשוואה צריכה להיות מול ערים במרכז, ואז, אם משווים את חריש לאלעד (25 דקות) או בני ברק ומודיעין עילית (40 דקות) מגיעים למחצית המחיר. יש אתגרים בחריש אך הם שווים והכרחיים בדרך רבגונית לעיר שיש בה גם קהילות חרדיות, לצד ציבור כללי. ויש שכר לפעולתך: השבוע נודע לי מאחורי הפרגוד, כי גורמי השלטון שם כבר "מוכנים" לתכנן שכונה חרדית בעיר, על מנת למנוע את הנהירה החרדית לעיר. הסיכויים הם 3.3% לחיצוני וסביר להניח שיקפוץ לאזור ה-7% (ההנחה שכל מי שנרשם שם נרשם גם לעיר גדולה וכשליש יפלו בדרך) כלומר, אם אלף חרדים יירשמו שם, יזכו 150 שזה המון ומשנה אסטרטגית את כל העיר, כן ירבו.
צפת גם היא זכייה מצוינת לכל מי שיזכה בה וגם כאן הסיכויים מאוד טובים. לכל מי שחושש אפשר להרגיע כי השכונה תהיה בעזרת השם בעלת אופי חרדי, גם אם לא מאור חיים ממש, אך לא פחות מכל המתחרדים.

נוף הגליל היא עיר מאוד מיוחדת, שני אברכים צדיקים (לוי וברלין) עושים שם מהפך אדיר בלב העיר, מידי שבוע נרכשת עוד דירה ועוד דירה, וכבר מתקרבים למאה אברכים שיגורו במקום ויהפכוה לטובה. יש גם הלוואה מיוחדת שהשיג הרב רפי הופמן אסטרטג השיכון החרדי.
המקום היחיד ששם אנחנו משנים את דעתנו לאור הנתונים הוא בפתח תקווה, הסיכויים הגבוהים (1,200 דירות) גרמו לכולם להירשם ואז הסיכויים ירדו לממדים טבעיים של 1.9% ומטה, מה שאומר שהסיכוי הוא לא גבוה, אך מי שיזכה ירוויח הפרש נאה.
קצרין אמורה הייתה להיות הבשורה הגדולה ביותר, מחירים באדמה (החל חצי מיליון ₪) וסיכויים בשמיים (14% – בפועל זה הרבה יותר מזה לאור המחיקה הצפויה של הזוכים הרבים בערים הגדולות, ניתן להניח בזהירות כי אחד מכל ארבעה יזכה בדירה) וגם המון דירות (705) בבנייה נמוכה על שטח ענק, כך שאם יירשמו אלפיים חרדים, השכונה סטטיסטית עם רוב חרדי צפוי.
אלא שהבעיה היא חו"ל, או נכון יותר ספק חו"ל, אנחנו קודם כל חרדים אז שאלנו את פיהם של גדולי ישראל שליט"א, (הליטאיים מטבע הדברים – אצל החסידים כל חסידות כפופה לאדמו"ר שלה) והתשובה הייתה שבלתי ניתן להמליץ בפה מלא לאברכים ללכת לגור במקום שהוא ספק חו"ל, לפיכך הם הורו לנו לכתוב כי מבחינה כלכלית ניתן להירשם שם, וכי אם אכן יזכו סך אברכים מסוים נפעל להקמת קהילה בלי נדר.
לסיכום: אחרי אלעד, יש להתלבט בין צפת / חריש / נוף הגליל וקצרין, כאשר אפשר לבחור רק שתיים מתוך ארבע. ניתן להניח בוודאות כי ההגרלה הקימה שתי שכונות חרדיות (אלעד וצפת) וככל הנראה עוד שתי שכונות לפחות, שבהן תהיינה קהילה חרדית חזקה (חריש וקצרין, בנוף הגליל תלוי בתוצאות). בורא עולם בקניין השלם זה הבניין.

עו"ד נתן רוזנבלט

 
מה ההגיון ששליש יפלו בדרך? אם נרשמו לחריש כנראה שרוצים לזכות שם
 
מה ההגיון ששליש יפלו בדרך? אם נרשמו לחריש כנראה שרוצים לזכות שם
כל מי שנרשם לחריש נרשם בעוד שתי מקומות וכיוון שחריש היא מהאחרונים ברשימה כל מי שזוכה בהגרלה אחרת נפלט אוטומטית מההגרלה של חריש
 
אחרי אלעד, יש להתלבט בין צפת / חריש / נוף הגליל וקצרין
לא נעים לקלקל את ההתלהבות, אבל חוץ מחריש 3 האופציות האחרות גרועות למדי.
צפת - אחוז זכיה מזערי ממש.
נוף הגליל - כמעט אין רווח, תמחור גבוה מאד של מחיר השומה. ניתן לקנות בשוק החופשי כמעט באותו מחיר.
קצרין - כתבתי את דעתי בהרחבה על ההשקעה הגרועה, עקב חוסר האטרקטיביות של המקום וההצפה של המשקיעים.
 
על כזה דבר מופרך אפילו אני לא חשבתי
נרשמו לחריש 9000 איש נראה לך ששליש מתוכם יזכו במקומות אחרים??? זה כמעט כל הדירות שבהגרלה
לא חושב גם שיש 2 ערים שיש שם ביחד 3000 דירות
כזו זכות גדולה לחריש שמי שנרשם לחריש הסיכויים שלו עפים לשמיים לזכות במקומות אחרים

כל מי שנרשם לחריש נרשם בעוד שתי מקומות וכיוון שחריש היא מהאחרונים ברשימה כל מי שזוכה בהגרלה אחרת נפלט אוטומטית מההגרלה של חריש
 
עיריית נוף הגליל נערכת לקראת התרחבות שכונת הר יונה ג’ של המגזר החרדי • מבצעת שיפור פני העיר בשכונה, סלילת כבישים ומדרכות, תשתיות, גינון, הרחבת והקמת מוסדות, בתי מדרש, אזורי מסחר, בנקאות, רפואה ועוד
WhatsApp-Image-2023-05-04-at-18.55.54-1.jpeg
WhatsApp-Image-2023-05-04-at-18.55.54.jpeg
WhatsApp-Image-2023-05-04-at-18.55.54-2.jpeg
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

קרדיט: הגאון רבי @דוד ה. פורום לתורה
אין הרבה דברים שמאחדים אותנו כעם יותר מהציפייה, אפשר להרוג אותנו, לצלוב, לשרוף, לענות, להשמיד בתאי גזים, אבל גם במקומות האפלים ביותר בהיסטוריה, גם כשמתגלים התהומות אליהם בני אנוש יכולים לרדת, מעולם לא התייאשנו. התקווה לגאולה החזיקה אותנו כעם, סיפרה לנו על עתיד שמצפה לנו אחרי שיידמו המלחמות. על זאב עם כבש, על רקיע שייפתח, אור שידחה את החושך, רוחו של עם שתרחף על פני תהום. גאולה תהיה לנו.

הם קשורים בקשר הדוק, הכאב והתקווה, הצרות והגאולה. ככל שהיה לנו קשה יותר, נאחזנו בתקווה, עקשנים וקשי עורף. ממעמקי הכבשנים שרנו "אני מאמין", על המוקד זעקנו ה' אחד, היה הווה ויהיה. בפוגרומים הקשים ביותר, בעלילות הדם, בפרעות, בגזירות, וברציחות, במאות ארצות, בשש יבשות, בכל שבעים לשון פיללנו לדבר אחד, ווען משיח וועט קומען.

הוא עוד לא בא, איומתי בכל שנה אומרת היא השנה הזאת, סופרת, מנמקת, חולמת, בטוחה שיותר גרוע לא יכול להיות. תיפח רוחם של מבקשי קיצים, אך מה יעשה עם שלם שכרסו נפוחה ממיני מלוחים, מתקוות נכזבות, מהבטחות מופרות, לא רעב ללחם, כי אם לשמוע, ואיה הוא הקול.

מי ייתן ויבוא הוא כעת, בעתה או אחישנה, יבוא ונשכח את הכול, לא נתרפק עוד על העבר. בחמשת לשונות גאולה נצא ואז מושיעים יעלו. אך גם אם רחוק הוא הקץ, סופו ידוע לנו. שנת ששת אלפים, השנה אחריה אין עוד, עיברו איתי אל קיצה של השנה האחרונה, בואו ונפגוש גאולה.

זה התחיל כמה שנים קודם, התחיל זו מילה גדולה, מאז החורבן זה לא הפסיק, אבל העלה הילוך, לגמרי. כבר שבעים שנה קודם התייחסו אחרת לנולדים, דור הגאולה הם נקראו, אלו שיזכו לראות פני משיח, בלי ספק. אתם חושבים שהם היו מושלמים? התנהגו אחרת? לא באל"ף רבתי. למלך זקן וכסיל יש תאריך תפוגה, אבל עד אז הוא פעיל כרגיל. העולם התנהל כמו היום, טובים ורעים, יושבי בית המדרש ויושבי קרנות, צבא ומדינה, בג"ץ ובד"ץ, אפילו גאב"ד וראב"ד, הכול. מצד שני בכל חווה שניה התחילו לגדל פרות אדומות וחמורים לבנים, אז שינוי כלשהו הפציע.

עד שנה לפני הסוף התנהלו העסקים כרגיל, בשנה האחרונה החלה הספירה לאחור, ועולם חדש ניצת. לא, לא התאחדנו, זה סך הכול ביאת משיח, לא דרמטי עד כדי כך, במקום זה רבנו קצת יותר. כולם התאחדו סביב הדרך העולה בית א-ל, המריבה היתה רק איזו דרך היא העולה. ליטאים מול חסידים, חרדים מול דלי"ם, ראשית צמיחת גאולתנו מול גלות בין יהודים, אשכנזים וספרדים, פשוטו של מקרא והשקפה טהורה, הרבי שליט"א ורבנו הקדוש, עולי ההר ומחרימי הכותל, עיון ובקיאות, תנ"ך וקבלה. כל מאבק הובלט, חודד והודגש, איש לא תכנן לוותר עד ביאת גוא"צ בתקווה שגוא"צ יבחר את הצד הנכון כמובן.

לא כולם היו שותפים למערכה, מתברר שאומות העולם, החילונים שלנו וחלק צר משומרי המצוות, לא מחבבים במיוחד את רעיון התאריכים לגאולה, או את הגאולה בכלל. הנושא עניין את העולם בעיקר כקוריוז, שאלה היפותטית מה יקרה לאמונה היהודית בסוף השנה, לא משהו מעבר. אבל ביהודים בכל העולם בערה האש, אלפים עלו לארץ או לפחות ניסו לרכוש כאן נדל"ן, העיניים כולם כוונו לראש השנה האחרון, של שנת ה'תתקצ"ט.

למה ראש השנה? בגלל הגמרא בראש השנה, שיטת רבי אליעזר שבתשרי עתידים להיגאל, ומה מתאים יותר מראש השנה?

השאלה מה מתאים יותר נפשטה מיד כשנגמר ראש השנה ועם ישראל הדרוך עודכן בכל מקומות מושבותיו שלא, זה לא קרה. סוכות מתאים הרבה יותר, חג החירות, הוא היום הראוי. כבר רב האי גאון כתב שמלחמת גוג ומגוג תהיה בסוכות, זו הלכה פסוקה בטור, אין אפשרות אחרת.

הפעם עם ישראל לא הסתפק בצפייה וציפייה מרחוק. מאות אלפי אנשים שריינו כרטיסים לארץ ישראל. מחירי הטיסות העפילו לגבהים שלא נראו מאז הטיסות לאומן בראש השנה, אבל כלל ישראל לא תכנן להפסיד את הגאולה בכל מחיר. כל דירת אירוח במרחק הליכה מהעיר העתיקה, גם הליכה של שעתיים ויותר נתפסה לכל השבוע. תהלוכות של אלפי אנשים השרים משיר ציון, הגיעו אל חומות העיר מידי יום וליל, הכול היה מוכן, אבל משיח לא בא. חג ראשון וחול המועד, שמחות בית השואבה לאורך כל הלילה, חביטת ערבה ושמיני עצרת, עשו עם ישראל סעודה קטנה, זעקו אתה הראית לדעת, ודבר לא אירע, עולם כמנהגו נוהג, ומנהג מבטל הלכה.

סוכות הוא קדימון, זו הייתה תקווה לא משהו אמיתי, את תאריך הגאולה כולם יודעים, בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל. זמן חורף עבר בהתעלות רבתי, להיות היהודים עתידים ליום הזה, יום בו יצאו מאפלה לאור גדול, ליל שימורים הקרב המשומר לגאולה מששת ימי בראשית.

מהו היום המדויק? ראש חודש ניסן שנטל עשר עטרות? עשירי בניסן יום הביקור, בו יטהרו ישראל מכל מום? יום י"ד בו יקריבו העם לראשונה זה אלפיים ומאתיים שנה קרבן פסח? או ליל הסדר עצמו, כמו המשמעות המקובלת? עם ישראל לא ידע. הוא בהחלט שיער, כל אחד שיער תאריך אחר, אבל לדעת איש לא ידע.

לא היה שייך להיכנס בניסן אל ירושלים המקודשת או לירושלים בכלל. כניסת רכבים פרטיים לעיר נאסרה, הקו הוורוד פוקסיה של הרכבת הקלה שהושלם סוף סוף באותה שנה, הוביל מיליוני אנשים היישר מתחנת הרכבת עטרות אל הרכבל שנגמר במתחם מעליות הכותל. עשרות אלפי אנשים פרסו שקי שינה ברבעים השונים בעיר העתיקה, קניון וחניון ממילא הפכו לאתר קמפינג ענק, קרליבך הפעיל הכנסת אורחים, צי משאיות החסד של משפחת רובין חילקו פטל בכל פינה, וכולם חיכו.

עבר תאריך ועוד אחד. ערב חג הפסח, אלפי כבשים ורבבות בני אדם מנויים ומשוכים, עומדים צפופים, עיניהם לשמים וליבם למרום, מצפים לישועה. מאות כהנים עטויים בגדי לבן דרוכים בפתח גשר העץ. כל אחד מהם עבר סדרת שיעורים למעשה כולל מצגות והדרכה מעשית מידי שבוע על ידי ארגון תורת הקורבנות. היו מכונים שפרסמו "אתה תהיה כהן" בשבעה מפגשים בני שעתיים, אבל לציבור יש חוש ריח, והקורסים המקוצרים גוועו מחוסר ביקוש.

אתא לילה וגם בוקר, מצות, מרורים ותמרורים, שוב נשמע הלל הגדול על גגות העיר, אך לחבורה לא זכינו. כלל ישראל עמד סמוך ונראה לאסקופת העזרה ועדיין בדרך רחוקה היו.

הסיפור עוד לא נגמר, הים לא נבקע, חצות ליל של שביעי של פסח, עת שערי רצון נפתחים, וכל השביעין חביבין, ניצבו רבבות, מביטים אל השמים, "עזי וזמרת י-ה ותהי לי לישועה" האם תרד מן השמים אש כבהר הכרמל? יבקע הר הזיתים? ואיה קול השופר שהולך וחזק? "זה א-לי ואנוהו".

כגודל החלום כך השבר, לכל פסח יש מוצאי פסח וקולות אחרים החלו להישמע. הסברים שהגאולה אינה תלויה בזמן, ששנת ששת אלפים אינה בהכרח האחרונה, חד חרוב, יש עוד אלף שנים לפנינו. מכתבים נחרצים על דין שעוד לא נחרץ, על ההבדל בין תקווה לעובדה, התפרסמו בחוצות. ההתפכחות החלה.

החלק הזה עוד היה החלק הסביר, הדעות האחרות שהחלו להתפרסם היו גרועות בהרבה. מתברר שגאולה אינה חייבת להיות פיזית, משיח הוא רעיון. היו שהניחו שהוא כבר הגיע, מה שמבטל את הצורך לשוב דווקא עכשיו. אנשי ראשית צמיחת הסיקו שכך היא גאולתנו קמעא קמעא, בתוך ששת אלפים החל קיבוץ ישראל ומי יודע מתי יפציע הגואל אם בכלל.

לקראת שבועות הודבקו בריכוזי היהדות החרדית כרוזים הקוראים להכין את שתי הלחם ולעלות לירושלים עם סלי ביכורים שמא נזכה. מה שגרם למדינה להטיל הגבלות קשות על הכניסה לעיר העתיקה, חשש ממהומות דתיות, פיגועים, תג מחיר, דוחק, אסון מירון, הדבקה המונית, כל סיבה אפשרית הצטרפה. כרטיסים להנץ החמה בכותל חולקו במשורה והכנסת פירות ביכורים ולחם נאסרה לחלוטין.

לא אלמן ישראל, נותרו עדיין מאמינים רבים, גם בעצרת התייצבו אלפים רבים בתחתית ההר. ניני גונבי עלי וקוצעי קציעות הבריחו במסירות נפש פירות ביכורים, מוסלקים בתיקי תפילין ועגלות תינוק. בחורי ישיבות עם ניסיון בהתחמקות ממשטרות צבאיות התגנבו סביב הפרדיסאות שהוצבו למנוע את העלייה לרגל. ערים כל הלילה לקדם פני הגואל, מתקנים את השינה במדבר, מחכים לטללי תחיה, לראות את ההר עשן כולו, אך לא. חושך ענן וערפל, לא עלו אל ההר ובקצהו לא נגעו.

תשעה באב היה אפוף תוגה שלא נראתה שנים רבות, כל דור שלא נבנה בימיו מעלה עליו כאילו החריבו, בדור זה התחושה היתה ממשית. התקווה בת האלפיים שהתנפצה על סלעי המציאות, הסבל שלא נגמר, ועל כולנה הייאוש, לא עצב בוער, עצב אדיש, מיואש, אסירי התקווה שנכזבה.

ליבת המאמינים המשיכה, מנחם שמו ינון שמו, בתשעה באב נולד ובתשעה באב יתגלה וינחם אב, חלוצי נעלים ומגודלי פרע, נזופים וחפויי ראש, עמדו וציפו, אימתי קאתי מר. היום, אם בקולו תשמעו, וקול שופר לא נשמע.

ערב ראש חודש אלול, העיתונות החרדית כבר שבה לעסוק בדברים החשובים באמת כמו איזו ישיבה הפתיעה דרמטית ברישום השנה, ביומונים היה מכתב באוזן שמאל על האיסור לנעוץ עגיל כפול באוזן ימין וקריאה קדושה לאמירת יום כיפור קטן לנוכח גזירות השלטון המזדמנות. עולם כמנהגו נוהג, אבל מתח סמוי פעפע מתחת. נותר חודש או נצח, ספק מייסר.

חצות ליל ערב ראש השנה, מעמד הסליחות המרכזי מושך מידי שנה עשרות אלפים, המספר שילש את עצמו. המונים התגודדו ברחבת הכותל, הכניסה לרחבה העליונה התאפשרה בקושי, מאות האלפים זעקו בגרון ניחר "בן אדם מה לך נרדם קום קרא" והם קראו אוהו קראו. השינוי הבולט היה בסיום הסליחות, ההמונים שעזבו בדרך כלל את המקום באופן מיידי, נותרו. קראו פרקי תהילים, שרו שירי אמונה, ובעיקר לא עזבו, חיכו.

אשמורת שלישית, באופן בלתי צפוי, על אף התפכחות הציבור, ההבנה שהעתיד עדיין, הכיסופים גברו על הכל. ספונטנית, בלי הסעות מאורגנות וסדרנים, רבבות לבבות זרמו אל הכותל לסליחות אחרונות בגלות, מסרבים להתייאש. הפעם בנוסח אשכנז, אשכנזים וספרדים, נוסח פולין ונוסח ליטא, חרדים, דתיים וחילונים, כולם כאחד, "הנשמה לך והגוף פעלך חוסה על עמלך".

התרת נדרים ברוב עם, האווירה משתלהבת, התרת קללות ונידוי מן השמים, התירו לכלל ישראל כל חרם שמתא וארור, בירכו לבניין עוד בזו השנה, וחיכו. פשוט חיכו. מרגע לרגע התקבצו ההמונים, מכל קצוות הארץ הם באו, במאות, אלפים, רבבות, שישים ריבוא עמדו הם בשערי ירושלים, בלי תכנון לחג, בלי מקומות לינה, מי צריך לאכול ביום בו ישוב האור ויזרח.

שעות הבוקר, התנועה לא פסקה, כהנים הדורים בארבעה בגדים מחכים לפיסת יד שתשיב להם את מפתחות ההיכל שהופקדו למשמרת, לוויים משוררים ושוערים, אנשי מעמד ואנשי משמרות, כולם רצו להשתייך, להיות חלק מהגאולה שתבוא עוד היום. כל העדות התפללו דרך כל השערים, ועל כולנה שערי דמעות שמעולם לא ננעלו, בכל עת החורבן קיבלו הם את דמעותיהם של ישראל, וצערם עלה היישר אל כסא הכבוד המכוון נגד ירושלים.

חלף חצות וחלף גם פלג, אנשים סירבו לשבור את הצום המכפר על שליש עוונות, עד שישמעו באוזניהם, לך אכול בשמחה לחמך. תפילת מנחה נראתה כנעילה, אליהו לא נענה אלא בתפילת המנחה, האם גם אנחנו נזכה לאש היורדת ממעל? אט אט התקוות גוועו התחלפו במשהו אחר.

השעות עברו, השמש יבוא ויפנה כי פנה יום, זהרורי שקיעה ברקיע, ההמונים מתחננים לעוד רגע של חסד, שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון, אולי יש תקווה, בחיצים נעה השמש, קרניים אחרונות על שיקוץ משומם, שפחה יורשת גבירתה על הר האלוקים.

השיחות, השירה, השחוק, הכל נעלם, רבבות עטויים בבגדי לבן, כהנים מבוישים במגבעותיהם, לוויים תולים את כינורותיהם טרם יבוא היום ויעריב, איך נשיר את שיר ה'. הרבבות החלו לאכול מעט שלא ייכנס אל החג והוא מעונה. דממה נפלה על כל.

לא דממה דקה ואף לא ענות חלושה. דממה עבה כמטבע הייתה היא, איש לא מש ממקומו. ויהי השמש לבוא וחשכה גדולה נפלה, ציפור לא צייצה, תינוק לא פעה, העם שציפה זה יותר מאלפיים, העם ששרד את הכול, חישב להישבר.

מתוך האופל, בקע קול רועד, ישיש בחלוק לבן פתח:

אָחוֹת קְטַנָּה תְּפִלּוֹתֶיהָ

עוֹרְכָהּ וְעוֹנָה תְּהִלּוֹתֶיהָ

אֵל נָא רְפָא נָא לְמַחֲלוֹתֶיהָ


דממה ענתה לו, אדישות, איש לא אזר כוח להשיב:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ



הישיש לא נכנע, קולו מתאמץ, מנסר בצרידות:

בְּנֹעַם מִלִּים לְךָ תִקְרָאֶה

וְשִׁיר וְהִלּוּלִים כִּי לְךָ נָאֶה

עַד מָה תַּעֲלִים עֵינְךָ וְתִרְאֶה

זָרִים אוֹכְלִים נַחֲלוֹתֶיהָ


ריבואות יחידים שפופים על הקרקע, דמעות בעיניהם:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ



לבו של הישיש נשבר, גרונו חנוק:

רְעֵה אֶת צֹאנְךָ אֲרָיוֹת זֵרוּ

וּשְׁפוֹךְ חֲרוֹנְךָ בְּאֹמְרִים עָרוּ

וְכַנַּת יְמִינְךָ פָּרְצוּ וְאָרוּ

לֹא הִשְׁאִירוּ עוֹלְלוֹתֶיהָ


גל בכי שוטף, המציאות מכה בכל עוז, האובדן מחלחל אל עומק הנשמה:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ


וקולו נישא, מחנן, מבקש:

מָתַי תַּעֲלֶה בִּתְּךָ מִבּוֹר

וּמִבֵּית כֶּלֶא עֻלָּהּ תִּשְׁבֹּר

וְתַפְלִיא פֶלֶא בְּצֵאתְךָ כְּגִבּוֹר

לְהָתֵם וְכַלֵּה מְכַלּוֹתֶיהָ


עיניים נתלות ברקיע המאדים, הלב לא מבין למה, עד מתי, כמה אפשר לסבול:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ



קולו של הישיש מתייצב, נחרץ, מתעקש:

חֵילָהּ קָבְעוּ הַגּוֹי כֻּלּוֹ

וְטוּבָה שָׂבְעוּ וּבָזְזוּ אִישׁ לוֹ

וְלִבָּהּ קָרְעוּ וּבְכָל זֹאת לֹא

מִמְּךָ נָעוּ מַעְגְּלוֹתֶיהָ


עם קשה עורף ושבור לב מהנהן, לא נשברנו מעולם, לא נטשנו ולנצח לא ננטוש:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ


קולו מתנשא, עטוף בלבן נראה כמלאך, כאליהו בהר הכרמל, כחסד הניתן על פני חתן:

זְמִירָהּ שׇׁבַת וְחֶשְׁקָהּ תַּגְבִּיר

לַחְפֹּץ קִרְבַת דּוֹדָהּ וְתַעֲבִיר

מִלֵּב דַּאֲבַת נַפְשָׁהּ וְתָעִיר

לְבַקֵּשׁ אַהֲבַת כְּלוּלוֹתֶיהָ


והכלה עומדת חפויה, רדידה קרוע, בגדיה בוגדיה, ועל כל זאת זועקת:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ



מכל עבר הצטרפו הקולות, נראה היה שאין זה קולם של הנוכחים אלא קולם של שבטי ישורון כולם, אהלה ואהליבמה, הגולים והמצפים, הרוגי מלכות ומוסרי הנפש, העוקד הנעקד והמזבח, נשמות אפופות בנהרות של דם, חבושי עדי עדיים שהושפלו לעפר, כוכבי השמים שנגררו בעפר הארץ, הנטבחים, הנספים, נפשות נאלמות, תינוקות שלא טעמו טעם חטא, זקנים וזקנות מרחובות קריה, מכל קצווי ארץ נשמע קולם, הדהד בחלל העולם,

נְחֶיהָ בְנַחַת לִנְוֵה רִבְצָהּ

רַב נִזְנַחַת מִדּוֹד חֶפְצָהּ

וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ

לֹא הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ


ואז, בשיאה של אפלה, כששביב האור האחרון נוטש את העולם, בזמן שאינו יום ולא לילה נבקעו רקיעים, הנה ימים באים ובת קול קוראת:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ



ועם קול השופר, באור שבעת הימים, עומדים ומשוררים, בנים בכורים, כל פעול וכל חי, שרפים וחיות, קוראים כאחד, והארץ עצמה הצטרפה לקריאה, אריאל אריאל, משוש כל הארץ, החרבה, השפלה, הבזויה, הנתונה למנוד ראש, בהיבקע ההסתר, בהגלות אור יקרות, קראה היא עם כל:

חִזְקוּ וְגִילוּ כִּי שֹׁד גָּמַר

לְצוּר הוֹחִילוּ בְּרִיתוֹ שָׁמַר

לָכֶם וְתַעֲלוּ לְצִיּוֹן וְאָמַר

סֹלּוּ סֹלּוּ מְסִלּוֹתֶיהָ


וממרום יענונו בקול

תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה