שיתוף - לביקורת מיומנה של תלמידה מופרעת

  • הוסף לסימניות
  • #21
כזאת כתיבה זורמת וקלילה - ממש כייף לקרוא!!
תודה לך!
רק נשאר לי משו אחד לא מובן---
בפרק הראשון המורה ביקשה אישור מהמנהלת
ובפרק השני הוציאו אישור מהספרנית...
זה עבר בשלום ?
את האישור מהספרנית מראים למנהלת, בתקווה שזו תאשר גם כן....
עבר בשלום, ב"ה 🤭
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
לא יודעת איך לצטט ציטוט של ציטוט....
בכל מקרה, אם תוציאי ספר תצטרכי לכתוב זה את עבור קוראות "בונקריות" שלא יודעות מה עושים מחוץ לכיתה
ואיך עובדת הבירוקרטיה של האישורים ;) :ROFLMAO:
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
חחחחח איזה סיפור מתוק!!!
אם תצטרכי רעיונות נוספים לסיפור - בשמחה רבה...אביא לך אמיתיים.

חייכת אותי. תעלי כל ערב פרק, וגם זה קצת לתלמידות כאלה....
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
וואו, את האמת עוקבת כבר מההתחלה, ואהבתי מאוד! בתור אחת שתמיד הייתה מהתלמידות הממושמעות והצייתניות עד כדי בחילה😉 עושה לי חשק לחזור אחורה בזמן ולנסות משהו אחר😅
מחכה להמשך בכיליון עיניים!
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
אל תחזירי אותה בתשובה כ"כ מהר 😉
היי, אם כבר העיפו אותה לכמה ימים- לפחות לא נגזול ממנה את ההנאה מהחופשה הכפויה!.....
בכל אופן- פרק נוסף כבר כאן, אם תקווה זהירה שהחופשה הנ"ל לא תתארך יותר מדי....
___
6.

"אני צריכה פעולת הסחה", דיווחתי לליבי בכינוס דחוף לפני תגבור באנגלית.

"את נשמעת אייל גלבוע", היא גיחכה, ממוללת סיכום ממורט במדעים.

"אני רצינית! יש היום הגשה של פרויקט, ושכחתי את הניילונית עם מה שלקחתי משכנה שלי. גב' פורין הזהירה אותי שאם אני לא מגישה את הפרויקט הזה- היא תערב את גב' נהל בעניינים. הדבר היחיד שיסיח את דעתה של גב' פורין מהפרויקט המדובל, זה אם תפגיזי לה ספיצ' ספונטני על אחד מגדו"י. מוכנה לעשות את זה בשבילי?" כמעט התחננתי.

ליבי הייתה דוברת פרפקט מהבית, והיא בחרה בחיים ולא השתעבדה לחמש יחידות חסרות תועלת כמו שאר הדוברות במחזור; היא העדיפה חיים קלים של אפס-שיעורי-בית-ושני-פרויקטים-בשנה בשלוש יחידות.

"אווווקי", היא פיהקה ארוכות, מפלבלת בעיניה הטרוטות.

המבצע יצא לדרך.

מייד אחרי קריאת שמות החלה המורה לתאר באנגלית מתגלגלת את ההתרגשות חסרת הגבולות שלה לקראת הגשת הפרויקטים שהם- בטוח- המושלמים בתבל כולו.

"לפני שתגשנה את הפרויקטים, אני רוצה שתגשנה כמה בנות ותצגנה את הפרויקטים שלהן", מבטה הזדוני נח עליי, וליבי פרפר בבהלה. סימנתי לליבי, והיא יצאה לזירה.

"אה, מיסיס פורין, יש לי סיפור מדהים על סבא רבה שלי, אני יכולה לספר אותו עכשיו?" האנגלית המושלמת של ליבי צלצלה באזני כמו אלף פעמוני ניצחון. שלחתי לה אגודל מורם באושר כשהיא צעדה לקדמת הכיתה.

"אה- זה אולי לא הזמן-", גב' פורין עוד הייתה בהלם מזה שליבי פצתה את פיה, אך הייתה נחושה לאסוף את הפרויקטים החמודים שלנו, ובפרט את הפרויקט שלי, הלא קיים בעליל.

"בטח שזה הזמן, המורה! זה נראלי היארצייט שלו היום!" היא ביימה את הזעזוע שלה כל כך טוב, שתהיתי האם מה ההסתברות שזה באמת היארצייט של הסבא-רבה המדובר.

אופס. האזכור של המונח 'הסתברות' עשה לי לא טוב, הזכיר לי שיעורים חשוכים וחסרי תקווה בהקבצה הקלסטרופובית של מתמטיקה. החזקתי את עצמי בכוח שלא לשקוע בתנומה קלה אך קטלנית, ועקבתי אחר ליבי שהחלה ברצף משפטים כמעט-קשורים-אחד-לשני על מעללי הגבורה שהיו או שלא, על סב משפחתה.

השיעור נמרח באיטיות, וליבי כבר סימנה לי שאין לה עוד מה לומר.

ניצלתי רגע קצרצר שגב' פורין העירה לליבי על שפה לא מספיק תקנית, לדעתה, וחמקתי החוצה מהכיתה.

מיהרתי לחדר פעילות, לפדות כמה טובות מהמותק של מרכזת חברתית שלנו, בתקווה להינצל מידה הארוכה של גב' פורין.

הבעיה היחידה היא שאחרי שעברתי בשלום את החצר החשופה לעיניים מרושעות, נתקעתי חזיתית במי שכקודמתה התיימרה להיות מפטרלת חדה ויעילה - זוצי"ת צעירה מאנשהו בדרום עם פרוטקציה כלשהי דרך דודה של בעלה.

זה לא היה נעים; היא הייתה עם כוס קפה ביד, ובעיקר- רשימה מעודכנת עם תמונות פספורט לזיהוי כל נערונת שהעזה בחוצפתה להוציא את קצה אפה מחוצה לכיתה.

ובעיקר- היא הייתה חדורת מטרה. השילוב של הכל היה קטלני.

על כך ועוד- בפרק הבא...
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
  • הוסף לסימניות
  • #31
7.צווארון, הסעה והחיים שלאחר הלימודים
העניין עם המפטרלת הסתיים במהירות כששלפתי את הצווארון מהסוודר והחבאתי מאחורי הגב, מבטיחה לגברת הצעירה שבתור אחיינית של המנהלת אני אדאג שהמנקות לא ישטפו יותר את הרצפה בחומר כל כך מחליק. השם ישמור, זה עלול להיות הר אסון.

היא מלמלה תודה וסליחה חפוזה, רצה ללכוד ברשתה טתי"ת תמימה שהפציעה בקצה המסדרון.

הצצתי מבט בשעון, גיליתי שהגאולה קרובה. החלטתי לקיים במו ידיי 'אחישנה'.

לא טרחתי להחזיר את הצווארון; הרבקו היה בשרוול וסִפרי אנגלית הממורטים לא היו חשובים מספיק בשביל שאני אסתכן בכניסה לכיתה בשבילם.

יצאתי מהסמינר, התלבטתי אם לעלות על אוטובוס מזדמן או לחכות להסעה. הכרעתי לטובת ההסעה.

כרגיל הנהגים האנטי-תלמידות חיכו אי- שם במעלה הרחוב, לא חסים על בנות ישראל הכשרות והצנועות שממש לא מעוניינות לרוץ לתפוס מקום מול עיניהן הכלות של מורותיהן הכבודות שרק בשיעור האחרון חינכו אותן שריצה לאוטובוס זה דבר חסר צניעות לחלוטין.

"אפשר בבקשה לעלות?" ביקשתי בנימוס מדומה.

"אני בוטח רק בשתיים פַחֵצי" הוא לא הרים עיניים מהטלפון.

"רק אני, נו, אין כאן עוד אף אחת".

"לא בוטח".

נאנחתי בתיאטרליות, זיהיתי את ליבי מתקרבת לכיווני, מנופפת בעליזות.

הלכנו לדלת האחרונה. קצת מאמץ והיינו בפנים, שומרות על דממה. פיזרנו חפצים על 12 מושבים בחלקו האחורי של האוטובוס, מבטיחות את קיום המאחז היומי של הכיתה בהסעה.

"מה היה אחרי שיצאתי מהכיתה? היא אחזה את זה?"

"לאאא איזה, כשגמרתי ת'ספיצ' היא הייתה בהלם, התחילה לשאול למה אני בשלוש יחידות... שלחה אותי למרכזת אנגלית לסדר איתה העלאה ישירה לחמש יחידות. לא טרחתי לעשות את זה", היא פיהקה, התמתחה על שלוש מושבים.

צחקקתי, מרוצה. ידעתי שאפשר לסמוך עליה.

הצלצול נשמע במעומעם אי-שם, זרם של בנות התחיל מסתמן במורד הרחוב. כמה ספורטאיות זריזות כבר הגיעו עד להסעות עצמן, שולחות מבטים נזעמים לנהגים הסרבנים.

נופפנו להן לשלום בשובבות, גורמות להן לשמוט את לסתן בקנאה. הן חיכו עוד שבע דקות בחום הקופח, ועלו, מובסות, למקומות בחלקו הקדמי של האוטובוס.

תוך דקות בודדות חזרו שלושת- רבעי מהן לעמוד, מקומותיהן הוסבו לחדר-מורות-נוסח הסעה.

"אהמ, טוב אני מכריזה על תחרות בדיחות. מי שמנצחת- זוכה לגשת לגברת נהל מחר ולספר לה את בדיחה המנצחת. אני אתחיל. המורה ביקשה ממני לחשוב מחוץ לקופסא, אז יצאתי מהכיתה...", הפרחתי לחלל ההסעה.

"מה ההבדל בין השעון בשיעור הבעה לקיר הכיתה? לקיר יש סיכוי גדול יותר לזוז", אמרה יעל בצחקוק מריר.

"כשהמורה לספרות שואלת אותי מה אני מרגישה כשהדמות בסיפור מתארת שהיא על סף ייאוש מהעומדת מולה, אני עונה לה שאני מזדהה עמוקות..."

עוד כמה התנדבו לשמח ליבותיהן של נערות עייפות, ולבסוף לא הוכרע מיהי המנצחת. רק מבט נוזף מאחת המורות בקדימה הבהיר לנו שבתחרות הבנות הרעשניות ביותר- זכינו, ובגדול.

אשמח לביקורת:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
וואו.
כל פרק פצצה!!!

לדעתי זה צריך לצאת כספר בסוף, אם יהיו מספיק פרקים... זה פשוט טוב מדי בשביל להישאר סתם כך באיזה אתר עלום עם מיליון משתמשים.

מול עיניהן הכלות של מורותיהן הכבודות
:ROFLMAO: :ROFLMAO: :ROFLMAO:
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
ואוו...
נשמע שביקרת בהסעה שלנו לפני שכתבת את הפרק...
אותנטי לחלוטין!
( לעניין הדלת- אצלנו היו מיקרים גרועים יותר ... 🤭🤫) (לא אכניס לכן רעיונות🤐)
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
וואו.
כל פרק פצצה!!!
מקסים @מוז'יניקית
המשיכי כך עוד ועוד....
מחכה לפרק הבא.
איזה סיפור טוב, באמת! פרקים קצביים ומרתקים, לא משעמם להן לרגע בסמינר...
אם יצא כספר - אמליץ כספר חובה לכל העולות לסמינרים😅
ואוו...
נשמע שביקרת בהסעה שלנו לפני שכתבת את הפרק...
אותנטי לחלוטין!
כל הפרקים צחקתי :LOL:
פשוט את כותבת את כל מה שבנות סמניר
רוצות לעשות או עושות
הלוואי שזה היה כלכך קל ואפשרי להתחמק ( כי אם תופסים :sne:o_O)
כתיבה כיפית וזורמת
מחכה להמשך...
תודה על כל מילה, נותן לי כוח וחשק להמשיך לכתוב😃
לא הבנתי איך הן השתחלו לאוטובוס? ואיך הנהג לא שם לב?
אז-
לא מכירה את הכפתור שמחוץ לדלת?;):LOL:
חוץ מסופרבוס- הדלתות של רוב חברות התח"צ התוך- עירונית קלות לפתיחה באופן מעורר גיחוך.... ;)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה