דרוש מידע מיומנו של משגיח כשרות - כנסו וגלו מה אתם אוכלים!!

[יועצת נישואין]

אגב ככל הידוע לי שמים גוש מהסינטה מעל הבשר של של השווארמה כדי שימס מעליה (משהו כזה) ולכן ראוי למי שחושש לדעת מרן הרב עובדיה לברר לפני שאוכלים שווארמה בהכשר הרב מחפוד

מענין מאוד מאוד
אם זה נכון
אין אפשרות לאשכנזי לאכול במסעדות עם הכשר זה
וצ"ל שכל מה שאמרו רבנים אשכנזים זה רק לגבי השחיטה בלבד

 

[מאיר עיני חכמים]

נראה לי שיש כאן כמה תמימים, או יותר נכון מיתממים.
הציבור כולו מודע לכך שיש כמה הכשרים בודדים שמובילים בכשרות.
ארשה לעצמי לומר - הכל מבינים שבד"ץ העדה החרדית והכשר הרב לנדא עומדים בראש ההכשרים [עם דקויות לכאן ולכאן]
יש שיוסיפו עוד הכשר שלישי, לפי טעמם והשתייכותם הציבורית.
אבל לא יותר.
מטרת הסיפורים הנ"ל היא לומר שיש בעיות אמיתיות בנושא הכשרות, ואי אפשר להתעלם ולומר מה כבר יכול להיות...
ומעתה, אדם רציני יבחר לעצמו הכשר רציני, ולא יתפתה אחר חותמות שהוא עצמו יודע שערכן מוטל בספק.
אלא מה
זה מתנגש לנו עם הרצון לצאת למסעדה, לאכול בדרכים, לבלות קצת בקניונים ולאכול שם.
ובכלל, המסעדות "היוקרתיות" , אלו שעושה לנו חשוב שאכלנו שם, אינן בד"כ בהכשרים הנ"ל.
אז מעגלים פינות ואומרים : מה כבר יכול להיות.
אז חברה תחליטו - אם אתם רציניים, תעשו מה שהמצפון שלכם מורה, ואל תתנו לצורת החיים הנהנתנית שאנו נסחפים אליה להשתיק את קול האמת הפנימית שבך.

 

[כתר מלוכה]

עיין היטב בשו"ת מנחת שלמה ח"א סי' מד אות א וב.

הוא לא נכנס לזה בכלל אלא מדבר על פוסקים אחרים.
תראה את זה.
בס' שלחן שלמה על שביעית [עמ' רפ"ו] הובא, שאף הגרש"ז אויערבאך זצ"ל משנשאל בשמיטה תשנ"ד [שנת השמיטה האחרונה לימי חייו, זללה"ה] אם צריך להכשיר כלים שבישלו בהם ירקות של שביעית שנעבדו עפ"י היתר מכירה, השתמט מלהשיב, עיי"ש.

עכ"פ החזו"א, הגרי"ש, הגר"נ קרליץ, והגר"ח קנייבסקי מאד החמירו בזה. שאסור להשתמש בכלים שבושלו בהם היתר מכירה.

 

[הקה]

(מנהג שמקובל בהרבה משפחות בפסח)

נכון והרבה גם מכינים הכל כולל הכל בפסח- כולל מלח ושמן! (שמאלץ ומלח מים המלח ועוד דברים מהסוג הזה)

 

[יאנקאלע]

היינו פעם בלול וראינו תרנגול זכר, לא אומר שזה משנה את הדין אבל יש סיבה למה בודקים.

איך החלטת שהוא זכר?
לפי מה שלימדו אותך בכפרות?

 

[תורה שבע"פ]

הוא לא נכנס לזה בכלל אלא מדבר על פוסקים אחרים.

???
הוא במפורש מוכיח מכך ש'רוב המחמירים אינם נמנעים בזה', ולא אתווכח על דברים הכתובים במפורש.

בס' שלחן שלמה על שביעית [עמ' רפ"ו] הובא, שאף הגרש"ז אויערבאך זצ"ל משנשאל בשמיטה תשנ"ד [שנת השמיטה האחרונה לימי חייו, זללה"ה] אם צריך להכשיר כלים שבישלו בהם ירקות של שביעית שנעבדו עפ"י היתר מכירה, השתמט מלהשיב, עיי"ש.

מכיר את זה, אולי באמת חזר בו. אבל יש הבדל בין תשובה שהוא כתב לבין מה שאחרים כותבים שהוא ענה והמבין יבין....

עכ"פ החזו"א, הגרי"ש, הגר"נ קרליץ, והגר"ח קנייבסקי מאד החמירו בזה. שאסור להשתמש בכלים שבושלו בהם היתר מכירה.

בוודאי שיש שאסרו, הנידון היה האם יש שמתירים.

בנוסף לכל זאת אם יש לך מקור מהחזו"א לכך אשמח שתציין, אכן מצאתי שהגר"ח מביא מהחזו"א ומהגרי"ש שהוא ככל איסור נ"ט, שבנטל"פ לא נאסר בדיעבד ולכתחילה הכלי צריך הגעלה.

הרוצה להחמיר כדעת האוסרים [ואנכי הקטן ביניהם] תע"ב, אך לכתוב שהאוכל אסור באכילה בלי לציין שיש כאן שיטות המקובלות על חלק נכבד מיראי השם בארה"ק [גם אם אינם נוהגים כהחזו"א וסיעתו בשמיטה ושבת וכו'] שאינם סוברים כן [ולא הזכרתי את דעת גדולי הפוסקים הספרדים], זה פשוט לא נכון, ועל כך הערתי.

 

[כתר מלוכה]

???
הוא במפורש מוכיח מכך ש'רוב המחמירים אינם נמנעים בזה', ולא אתווכח על דברים הכתובים במפורש.

מכיר את זה, אולי באמת חזר בו. אבל יש הבדל בין תשובה שהוא כתב לבין מה שאחרים כותבים שהוא ענה והמבין יבין....

בוודאי שיש שאסרו, הנידון היה האם יש שמתירים.

בנוסף לכל זאת אם יש לך מקור מהחזו"א לכך אשמח שתציין, אכן מצאתי שהגר"ח מביא מהחזו"א ומהגרי"ש שהוא ככל איסור נ"ט, שבנטל"פ לא נאסר בדיעבד ולכתחילה הכלי צריך הגעלה.

הרוצה להחמיר כדעת האוסרים [ואנכי הקטן ביניהם] תע"ב, אך לכתוב שהאוכל אסור באכילה בלי לציין שיש כאן שיטות המקובלות על חלק נכבד מיראי השם בארה"ק [גם אם אינם נוהגים כהחזו"א וסיעתו בשמיטה ושבת וכו'] שאינם סוברים כן [ולא הזכרתי את דעת גדולי הפוסקים הספרדים], זה פשוט לא נכון, ועל כך הערתי.

עי' בס' דרך אמונה פ"ד מהל' שמיטה בציון ההלכה אות כ"ג שכתב וז"ל, והורה מרן [החזון איש] לא' שהתארח אצל מי שאין נזהר מספיחין ובישלו בקדרה שבישלו בה ספיחין, שאם הכלי אחר מעל"ע לא נאסר התבשיל בדיעבד, וכ"ז בשעת הדחק אבל לכתחילה צריך הגעלה, עכ"ל. ונראה דמיירי לענין הסומכים על היתר המכירה [דאל"ה פשיטא ואין צריך לומר דצריך הגעלה, וכדין שאר כל האיסורים כולם], וכן כתב שם בפ"ח אות ז' בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל, שאלו שסומכין על היתר המכירה ועי"ז משתמשין בפירות שצריך לאוסרם משום ספיחין, הרי הכלים שלהם אסורים בנותן טעם, עכ"ל.


המילה מפורש על הגרש"ז לא כ"כ שייכת.
הוא לא נוקט שמות. ולא מדבר בשם עצמו ובכוונה. כי לא רצה להתיר בעצמו.

לא הביאו בשמו כלום.
סה"כ שאלו אותו ולא רצה להתיר. כי התברר לו מה דעת הרבנים האחרים.

לכן אם זה כל ה"מתירים" שמצאת כדאי לך להחמיר.
תביא שם ברור של רב אשכנזי שמתיר, לא דברים עלומים.

 

[מאיר עיני חכמים]

הנושא של הסתמכות על היתר מכירה, עכ"פ בדיעבד לענין הכשר הכלים, יכול להיות נדון תיאורטי נחמד.
בלמעשה השאלה היא אחרת - מי אומר בכלל שהירקות שבושלו בכלים שאני כעת מבשל בהכשר מהודר, כלולים בהיתר המכירה. אולי לא, ואז יש לנו עסק עם איסור גמור, איסור ספיחין.
והרי הרבה מאד חקלאים אינם מצטרפים להיתר המכירה בפועל.
והרבנות, מחוסר ברירה, עורכת "היתר מכירה כללי", דהיינו על אפך ועל חמתך נמכור את השדה שלך לגוי.
קרוב לבדיחה.
וכבר שמעתי בעבר תכנית ברדיו של שו"ת בשמיטה, עם רבנים מהרבנות הראשית, ושאל השואל - נניח שאני מסתמך על היתר המכירה, אבל איך אוכל לדעת כשאני עורך קניות בסופר אם העגבניה הזו שעל המדף נמכרה בהיתר מכירה או לא.
ותגובת מגיש התכנית הייתה כך:
"תודה רבה לשואל על שאלתו, נעבור לשאלה הבאה".
ותו לא מידי.

 

[כתר מלוכה]

הנושא של הסתמכות על היתר מכירה, עכ"פ בדיעבד לענין הכשר הכלים, יכול להיות נדון תיאורטי נחמד.
בלמעשה השאלה היא אחרת - מי אומר בכלל שהירקות שבושלו בכלים שאני כעת מבשל בהכשר מהודר, כלולים בהיתר המכירה. אולי לא, ואז יש לנו עסק עם איסור גמור, איסור ספיחין.
והרי הרבה מאד חקלאים אינם מצטרפים להיתר המכירה בפועל.
והרבנות, מחוסר ברירה, עורכת "היתר מכירה כללי", דהיינו על אפך ועל חמתך נמכור את השדה שלך לגוי.
קרוב לבדיחה.
וכבר שמעתי בעבר תכנית ברדיו של שו"ת בשמיטה, עם רבנים מהרבנות הראשית, ושאל השואל - נניח שאני מסתמך על היתר המכירה, אבל איך אוכל לדעת כשאני עורך קניות בסופר אם העגבניה הזו שעל המדף נמכרה בהיתר מכירה או לא.
ותגובת מגיש התכנית הייתה כך:
"תודה רבה לשואל על שאלתו, נעבור לשאלה הבאה".
ותו לא מידי.

בהכשר רבנות לא מקפידים לקנות ממי שמכר בצורה ברורה?

 

[יצחק77]

הכשרות ביקבים שונה לחלוטין מכל המפעלים:
1. הרבה מההשגחה היא בכרם.
2. החומר גלם מגיע ליקב פעם בשנה אין מה לחשוש שמבריחים חומר גלם באמצע החורף כשענבים לא גדלים.
3. ההשגחה היא שיהיה עובדים שומרי תומ"צ ובאם העובדים הם כאלו פשוט אין על מה להשגיח, ורק אם היינן שטועם את היין חילוני הוא צריך משגיח שיוציא לו מהחביות לטעום.
4. תרו"מ בוודאי שמבוצעות ע"י המשגיח.
לכן כמעט אין על מה להשגיח.
אני מניח שזו הייתה גוזמא בעלמא שהם מגיעים רק לפני החג לקבל קרטון יין, אבל כן בהחלט זה לא מפעל שצריך השגחה הדוקה שלא מכניסים סחורה וכו'.

מכיר מקרוב יקב בכשרות העד"ח שאין שם משגיח אף פעם רק אינטרקום שמצלצל להם בחדר הבקרה כשבעל היקב נכנס והם משגיחים מהמצלמות שלא נכנסים לשם אנשים שיכולים לאסור את היין, כמובן שתרו"מ ע"י העד"ח

אוי אוי חברים כולנו חכמים כולנו נבונים אולם עד שלא נעבוד ביקב חודש לא נדע באמת מה הבעיות
למשל "שרצים" בענבים כן שרצים לא ג'וקים
מתנצל בפני מי שאיסטניס
בכל משאית שפורקת ענבים מהיקב יש עכברים לטאות נחשים ומשגיח עומד על המסוע עם קלשון להוציא אותם
ומה שהתפספס הרי מסננים את המיץ אחרי זה
2 אם יש מיץ ענבים שהצטבר במשאית או בבאלה ונהג ערבי מרים את גו המשאית לשפוך מה הדין של זה
מה הדין של יינן שפתח ברז בסילו כדי לטעום וכו' וכו'
אני מופתע לפעמים מאנשים שקונים יין איטלקי מכל מיני הכשרים מפוקפקים האם באמת יש שם מספיק עובדים שומ"צ כדי לחסות על כל הליין?? נראה לי תמוה

 

[מאיר עיני חכמים]

בהכשר הרבנות המשגיח אינו עצמאי להחליט. כל מה שמוגדר "רבנות" הוא חייב להכניס. גם "היתר המכירה הכללי" מוגדר רבנות.

 

[תורה שבע"פ]

הנושא של הסתמכות על היתר מכירה, עכ"פ בדיעבד לענין הכשר הכלים, יכול להיות נדון תיאורטי נחמד.
בלמעשה השאלה היא אחרת - מי אומר בכלל שהירקות שבושלו בכלים שאני כעת מבשל בהכשר מהודר, כלולים בהיתר המכירה. אולי לא, ואז יש לנו עסק עם איסור גמור, איסור ספיחין.
והרי הרבה מאד חקלאים אינם מצטרפים להיתר המכירה בפועל.
והרבנות, מחוסר ברירה, עורכת "היתר מכירה כללי", דהיינו על אפך ועל חמתך נמכור את השדה שלך לגוי.
קרוב לבדיחה.
וכבר שמעתי בעבר תכנית ברדיו של שו"ת בשמיטה, עם רבנים מהרבנות הראשית, ושאל השואל - נניח שאני מסתמך על היתר המכירה, אבל איך אוכל לדעת כשאני עורך קניות בסופר אם העגבניה הזו שעל המדף נמכרה בהיתר מכירה או לא.
ותגובת מגיש התכנית הייתה כך:
"תודה רבה לשואל על שאלתו, נעבור לשאלה הבאה".
ותו לא מידי.

אולי יבאר מר מה האיסור באכילת היתר מכירה מלבד ספיחין?

זהו כל הנדון האם מאכל שנתבשל בכלים שבשלו בהם ספיחין [היתר מכירה לדעת האוסרים] ואינם בני יומן נאסר.

 

[יאנקאלע]

אולי יבאר מר מה האיסור באכילת היתר מכירה מלבד ספיחין?

זהו כל הנדון האם מאכל שנתבשל בכלים שבשלו בהם ספיחין [היתר מכירה לדעת האוסרים] ואינם בני יומן נאסר.

מה עם שמור ונעבד?

 

[go123]

ההכשרים החלשים הם חלשים, רק לדוגמא:
א. אני יודע על שני כשרויות שבעופות לא פוסקים טרף אלא כל שאלה מעבירים למסוע התחתון שנלקח כולו להכשר אחר, מתבטל שם ברוב, נבדק מדגמית וטרף על ישראל, מדובר בהכשר שנמצא בחנויות שלנו.
ב. הרבה ספרדים כותבים על חלק שלכך אסור להם לאכול מהכשרים אשכנזים,
העדה החרדית מגיעה ל23-37% גלאט לרמ"א, מתוכם כ3-5% חלק לב"י , חלק הכוונה כמו שיש, הרב לנדא כמעט באחוזים האלו.
מעניין מאוד איך יש הכשרים ספרדים מעל 50% חלק - כמו שיש, הזוי.
אולי זה מהטעם שצריך בודק פנים יר"ש וד"ל.

 

[תורה שבע"פ]

מה עם שמור ונעבד?

זה יותר קל מספיחין, אף לדעת החזו"א [נדמה לי שיש סתירה בדבריו].

 

[שרי ש.]

נראה לי שיש כאן כמה תמימים, או יותר נכון מיתממים.
הציבור כולו מודע לכך שיש כמה הכשרים בודדים שמובילים בכשרות.
ארשה לעצמי לומר - הכל מבינים שבד"ץ העדה החרדית והכשר הרב לנדא עומדים בראש ההכשרים [עם דקויות לכאן ולכאן]
יש שיוסיפו עוד הכשר שלישי, לפי טעמם והשתייכותם הציבורית.
אבל לא יותר.
מטרת הסיפורים הנ"ל היא לומר שיש בעיות אמיתיות בנושא הכשרות, ואי אפשר להתעלם ולומר מה כבר יכול להיות...
ומעתה, אדם רציני יבחר לעצמו הכשר רציני, ולא יתפתה אחר חותמות שהוא עצמו יודע שערכן מוטל בספק.
אלא מה
זה מתנגש לנו עם הרצון לצאת למסעדה, לאכול בדרכים, לבלות קצת בקניונים ולאכול שם.
ובכלל, המסעדות "היוקרתיות" , אלו שעושה לנו חשוב שאכלנו שם, אינן בד"כ בהכשרים הנ"ל.
אז מעגלים פינות ואומרים : מה כבר יכול להיות.
אז חברה תחליטו - אם אתם רציניים, תעשו מה שהמצפון שלכם מורה, ואל תתנו לצורת החיים הנהנתנית שאנו נסחפים אליה להשתיק את קול האמת הפנימית שבך.

מסכימה עם כל מילה!!!!

 

[אי הבנה]

בכל משאית שפורקת ענבים מהיקב יש עכברים לטאות נחשים ומשגיח עומד על המסוע עם קלשון להוציא אותם
ומה שהתפספס הרי מסננים את המיץ אחרי זה

הרי בעצמך אמרת שהקלשון הוא רק לרווחא דמלתא ויש שמתפספס זה לא נורא כי מסננים.
לגבי השפיכה של המשאית כמובן שיש משגיח אבל זה לא בשוטף היומיומי של היקב
כל הענבים בכל יקב מגיעים בתקופה מאד קצרה בשנה בין אב לתשרי.

 

[moishy]

העדה החרדית מגיעה ל23-37% גלאט לרמ"א, מתוכם כ3-5% חלק לב"י , חלק הכוונה כמו שיש, הרב לנדא כמעט באחוזים האלו.
מעניין מאוד איך יש הכשרים ספרדים מעל 50% חלק - כמו שיש, הזוי.
אולי זה מהטעם שצריך בודק פנים יר"ש וד"ל.

אין קשר בין 'חלק בית יוסף' ל'חלק כמו שיש'.
'חלק בית יוסף' זו הגדרה הלכתית, 'חלק כמו שיש' לא.
טעות נפוצה היא לחשוב שאם הבשר 'חלק ב"י' הוא כשר גם לאשכנזים.
יש סירכות (צדיק כתמ"ר סימן) שלדעת השו"ע הם חלק, ולדעת הרמ"א הם טרף.

להבנת הענין, 'חלק' או 'גלאט' פירושו שאין בריאות סירכות. אם יש סירכות הבהמה טריפה ואין בזה חולק.
המחלוקת המפורסמת בין השו"ע לרמ"א נוגע להגדרה של סירכה. אם ניתן להסיר את הסירכה (באיזה אופן מסירים את הסירכא זה נושא אחר) בלי לנקב את הריאה (דבר שנבדק אם הוא מבצבץ במים לאחר הסרת הסירכא) לרמ"א זה לא מוגדר כסירכא (כמבואר דיעה זו בב"י) ולכן הוא כשר ולשו"ע בכל מקרה זה טרף.

השו"ע מטריף אם יש סירכא (למעט מספר סירכות כנ"ל). אם אין סרכות כאלה, הרי שהבשר גלאט. ואין זה משנה אם הוא 'חלק כמו שיש' או לא. לרמ"א אין מושג גלאט. יש כשר ויש טרף.

העדה החרדית מקילים בסירכות יותר מההכשרים האחרים בגלל שהם סומכים על קולות של הבית דוד לגבי פירוק סירכות.

 

[אליהו אקספרס]

אוי אוי חברים כולנו חכמים כולנו נבונים אולם עד שלא נעבוד ביקב חודש לא נדע באמת מה הבעיות
למשל "שרצים" בענבים כן שרצים לא ג'וקים
מתנצל בפני מי שאיסטניס
בכל משאית שפורקת ענבים מהיקב יש עכברים לטאות נחשים ומשגיח עומד על המסוע עם קלשון להוציא אותם
ומה שהתפספס הרי מסננים את המיץ אחרי זה

אין בזה בעיה - טוחנים אותם והם בטלים, וגם בעיה של ביטול איסור לכתחילה אין כי הסיבה שלא מסננים עד הסוף (על ידי שטיפת הענבים) היא שזה הורס את הענבים מעשיית יין.

 

[אני וביתי]

אין קשר בין 'חלק בית יוסף' ל'חלק כמו שיש'.
'חלק בית יוסף' זו הגדרה הלכתית, 'חלק כמו שיש' לא.
טעות נפוצה היא לחשוב שאם הבשר 'חלק ב"י' הוא כשר גם לאשכנזים.
יש סירכות (צדיק כתמ"ר סימן) שלדעת השו"ע הם חלק, ולדעת הרמ"א הם טרף.

להבנת הענין, 'חלק' או 'גלאט' פירושו שאין בריאות סירכות. אם יש סירכות הבהמה טריפה ואין בזה חולק.
המחלוקת המפורסמת בין השו"ע לרמ"א נוגע להגדרה של סירכה. אם ניתן להסיר את הסירכה (באיזה אופן מסירים את הסירכא זה נושא אחר) בלי לנקב את הריאה (דבר שנבדק אם הוא מבצבץ במים לאחר הסרת הסירכא) לרמ"א זה לא מוגדר כסירכא (כמבואר דיעה זו בב"י) ולכן הוא כשר ולשו"ע בכל מקרה זה טרף.

השו"ע מטריף אם יש סירכא (למעט מספר סירכות כנ"ל). אם אין סרכות כאלה, הרי שהבשר גלאט. ואין זה משנה אם הוא 'חלק כמו שיש' או לא. לרמ"א אין מושג גלאט. יש כשר ויש טרף.

העדה החרדית מקילים בסירכות יותר מההכשרים האחרים בגלל שהם סומכים על קולות של הבית דוד לגבי פירוק סירכות.

דבר ראשון דברי הרב לנדא זצל להבנת הענין

הבדלים בין גלאט וחלק - כושרות

עושים סדר בכשרות! האתר המקצועי שיתן לכם את המידע על כל מה שבאמת עומד מאחרי מערכת הכשרות

www.kosharot.co.il

וזה מידע מכאן

אודות שחיטת הבקר - בד"ץ בית יוסף

לפני עשרות שנים, החל מרן מאור ישראל זצ"ל לעורר ולזעוק על נושא שמירת פסקי מרן הבית יוסף, כשגולת הכותרת הוא בשמירה על פסקיו בנוגע לכשרות המאכלים, ובעיקר בנושא הבשר החלק כדעת מרן הבית יוסף, הואיל ורוב הבשר שהיה משווק בארץ ישראל, היה מוכשר ומונהג לפי פסקיו של הרמ"א, ולפי פסקי הגאון בעל הבית דוד, ועל […]

www.badatz.biz

כמובן שמה נכתב על העדה החרדית זה הפרחות ללא בסיס.