עזרה מילים מקצועיות

[רצוני לעשות רצונך]

גם בליבי שוכן לו חלום שיהיה כזה מאגר.
לאף מלומד לא משעמם לכן לדעתי הדלה זה לא "פונקציונלי..."

יש כזה מאגר
בספר של הכשרת מרצים.
לא זוכרת איך קוראים לו,
מישהו די מפורסם בציבור החרדי.
אולי רפפורט או משהו, לא זוכרת בדיוק.

 

[אין פאנץ']

רק תסבירו לי מה מצחיק שגם אני יצחק?

כנראה שלא בדיוק הבינו מה כתוב שם , אז שמו אייקון צוחק ליתר ביטחון ... , משהו על משקל

מישהי סיפרה לי שחברה שלה תמיד הייתה תוקעת מילים מפוצצות במבחנים והמורות לא היו מבינות וע"מ לא לצאת טיפשות הן לא הורידו לה...

 

[לי@.ס]

לדוגמא, אל תכתבו ככה:

זה תלוי ברמה האדוקציונלית של האודיאנסים. במקרה ומדובר בפרופציונלים או במרצים במרכזים אקדמיים, השימוש במילים לטיניות יהיה פלוסיבלי. אך באם מדובר בקהל יעד שרמתו האדוקציונלית הנה ממוצעת, או אז השימוש במילים או אקספרציות לטיניות הבאות בכדי להותיר אימפרציה פרופציונלית על האודיאנסים, תהיה מיותרת, ובמידה מסוימת אפילו אופרסיבית.
ארטיקלים רבים מכילים אקספרציות בעלות משמעויות ורבליות גבוהות, ואינם מובנים לקהל היעד שהוא בעל קומפריהנציות נמוכות מהרגיל, ועל כן אותם מטיריאלים לא נקראים.
האסטימציה המקסימלית למספר המילים הגבוהות במאמר מקצועי הנה 2-3 מילים או אקפרציות לשני משפטים. באם המאמר מיועד לבעלי אינטליגנציה וידע אקדמאי גבוה מהממוצע, אזי שימוש במילים לטיניות רבות יותר יתקבל על הדעת. וגם אז - עד 2 מילים למשפט. אחרת האימפרציה שתתקבל תהיה ההפוכה מהאקספקטציה, ועלולה להוביל לנזקים אירברסבליים.

לא מבטיחה שכל המילים האלה אכן בשימוש. פשוט לקחתי מילים באנגלית, עברתתי אותן ודחפתי פנימה בכח. מבינים מה כתוב פה?

עכשיו ברצינות,
איפה למדת את השפה המסובכת הזו?
ככה נשלף לך מהשרוול (מהמקלדת..) בקלות?

 

[Reizily]

עכשיו ברצינות,
איפה למדת את השפה המסובכת הזו?
ככה נשלף לך מהשרוול (מהמקלדת..) בקלות?

שימי לב שהמילים פה פשוט מעוברתות מאנגלית.
מי שיודע אנגלית פרפקט, יכול ככה לשלוף מילים בלי שום קושי....

 

[שרהלה שרהלה]

עכשיו ברצינות,
איפה למדת את השפה המסובכת הזו?
ככה נשלף לך מהשרוול (מהמקלדת..) בקלות?

אני דוברת אנגלית. זה היה אתגר כיפי, לקחת מילים באנגלית ולעברת...

 

[לי@.ס]

אני דוברת אנגלית. זה היה אתגר כיפי, לקחת מילים באנגלית ולעברת...

חחח ז-ה טווב
פתאום אני שמה לב למילים מוכרות..גמאני דוברת אנגלית.

קצת הוספת למילים, אבל יפה!!!

לא מבטיחה שכל המילים האלה אכן בשימוש

האימפרציה

מהאקספקטציה

אז מצב המלל שלי לא כ"כ גרוע..

 

[reish]

כתבתי בתחילה ומשום מה לא רואה את ההודעה שלי.
יש דרכים יעילות יותר לכתיבת מאמר בשפה מקצועית, ובעברית.
כמה מהן:
* למצוא חלופות במשלב גבוה יותר. לדוגמה, במקום "בשביל" נכתוב "עבור", במקום חוץ מזה" - "מלבד זאת" " יתרה מכך" וכדומה.
* להשתמש בשם פעולה במקום בשם פועל. לדוגמה, "שימוש" במקום "להשתמש", "כתיבה" במקום "לכתוב". מוביל גם לשימוש במבנה סמיכות.
* להפוך פעלים מבניינים פעילים לסבילים. במקום "חוקר איקס טוען כי..." - במאמר שנכתב על ידי חוקר איקס נכתב כי...".
בנוסף, כדאי לשמור על קוהרנטיות באמצעות מילות קישור מתאימות.
רצוי למעט במילים לועזיות, אלא אם כן אלו מילים שאתה מבין אותן היטב ומסוגל להשתמש בהן גם בשפה הדבורה.

 

[היוש]

דווקא בעיני הפסקה הראשונה כתובה מעולה. לא רואה שם מידי תקיעה של מילים מאולצות.
רוב המילים שם נכנסו גם ככה לשפה הדבירה.

 

[שרהלה שרהלה]

קצת הוספת למילים, אבל יפה!!!

מה הוספתי?

 

[דיני]

זה באמת לא קריא...
אני הבנתי רק כי הכנסתי לתרגום גוגל לאנגלית וחזרה...

הברקת!

זו התוצאה באדיבות גוגל -

זה תלוי ברמת החינוך של הקהל. במקרה של אנשי מקצוע או מרצים במרכזים אקדמיים, השימוש במילים לטיניות יהיה שוטף. אך אם מדובר בקהל יעד שרמתו הלימודית ממוצעת, הרי שהשימוש במילים או בביטויים הלטיניים הבאים על מנת להותיר רושם פרופורציונלי על הקהלים, יהיה מיותר, ובמידה מסוימת אף מעיק.
מאמרים רבים מכילים ביטויים בעלי משמעויות מילוליות גבוהות, ואינם מובנים לקהל היעד, בעל הבנה נמוכה מהרגיל, ולכן החומרים הללו אינם נקראים.
ההערכה המקסימלית למספר המילים הגבוהות בחיבור מקצועי הוא 2-3 מילים או ביטויים לשני משפטים. אם המאמר מיועד לבעלי אינטליגנציה וידע אקדמי גבוה מהממוצע, אז השימוש במילים לטיניות יותר מקובל. וגם אז - עד 2 מילים למשפט. אחרת, הרושם שיתקבל יהיה הפוך מהמצופה, ועלול להוביל לנזקים בלתי הפיכים.

 

[אריאלל34]

הייתה לאחותי מורה שאהבה לדבר במילים מפוצצות. חצי מהמילים שלה התלמידות לא הבינו,
פעם אחת היא לימדה אותם על דוקטרינת בן גוריון
וחברה של אחותי כתבה בסיכומים ד"ר רינת בן גוריון.

 

[שרהלה שרהלה]

הברקת!

זו התוצאה באדיבות גוגל -

זה תלוי ברמת החינוך של הקהל. במקרה של אנשי מקצוע או מרצים במרכזים אקדמיים, השימוש במילים לטיניות יהיה שוטף. אך אם מדובר בקהל יעד שרמתו הלימודית ממוצעת, הרי שהשימוש במילים או בביטויים הלטיניים הבאים על מנת להותיר רושם פרופורציונלי על הקהלים, יהיה מיותר, ובמידה מסוימת אף מעיק.
מאמרים רבים מכילים ביטויים בעלי משמעויות מילוליות גבוהות, ואינם מובנים לקהל היעד, בעל הבנה נמוכה מהרגיל, ולכן החומרים הללו אינם נקראים.
ההערכה המקסימלית למספר המילים הגבוהות בחיבור מקצועי הוא 2-3 מילים או ביטויים לשני משפטים. אם המאמר מיועד לבעלי אינטליגנציה וידע אקדמי גבוה מהממוצע, אז השימוש במילים לטיניות יותר מקובל. וגם אז - עד 2 מילים למשפט. אחרת, הרושם שיתקבל יהיה הפוך מהמצופה, ועלול להוביל לנזקים בלתי הפיכים.

תרגם יפה!!! בדרך כלל הוא מכין מטעמים מוזרים מדברים כאלה....

 

[מירי עוס]

כתבתי בתחילה ומשום מה לא רואה את ההודעה שלי.
יש דרכים יעילות יותר לכתיבת מאמר בשפה מקצועית, ובעברית.

כל מילה!
לפני הכנסת מילים לועזיות, ממש חשוב להתחבר ותחביר הנכון בו כתובים מאמרים מקצועיים. זו שפה שונה משל אברכי כולל/בחורי ישיבות.
הייתי עובדת לפי דבריה של reish ובסוף משלב פה ושם מילים לועזיות. חשוב לעבוד גם על פיסוק נכון.
מאמר טוב גם נשען כמובן על מחקרים ומאמרים אחרים שתוקפו.
עוד אציין ואומר (דוג' לשפה מקצועית) שבעבודת המחקר שלי המרצה המנחה אסרה עלינו לכתוב מילים לועזיות היינו צריכות לכתוב את הכל בעברית צחה. זה היה קשה...(בלי קוגניציה, אינטליגנציה ועוד).
מוזמן להעלות לכאן את המאמר הסופי, כולל םירוט רחב יותר על מטרתו וקהל היעד שלו וננסה לעזור.

 

[פ. הלר]

שאבין - אתם מנסים לאסוף מילים מרשימות ומפוצצות ומהן ליצור מאמר לא משנה באיזה נושא?
נשמע לא טוב.

 

[המסודרת]

הייתה לאחותי מורה שאהבה לדבר במילים מפוצצות. חצי מהמילים שלה התלמידות לא הבינו,
פעם אחת היא לימדה אותם על דוקטרינת בן גוריון
וחברה של אחותי כתבה בסיכומים ד"ר רינת בן גוריון.

דווקא בהקשר למילה דוקטרינה מי שיכתוב תאוריה לדוגמא יהיה המוזר זה מושג והוא ידוע רק ככזה (תאורית בן גוריון אומרת לכם משהו?)
אבל יש הרבה פעמים ולאו דווקא כותבי מאמרים שמרוב שהם רוצים להפציץ שפה הם משאירים את הקהל עם פה פתוח (או לחילופין עקום)
אין ספק ששפה עשירה מעלה את הרמה אבל אם תשפוך מדי הרבה פפריקה האוכל יקבל טעם מר

 

[וכאשר אבדתי אבדתי]

דווקא בהקשר למילה דוקטרינה מי שיכתוב תאוריה לדוגמא יהיה המוזר זה מושג והוא ידוע רק ככזה (תאורית בן גוריון אומרת לכם משהו?)

כי זה באמת לא התרגום של דוקטרינה.

 

[המסודרת]

כי זה באמת לא התרגום של דוקטרינה.

לא במדויק אבל הערך כמעט הכי קרוב וגם אמונות השקפות ועקרונות לא יהוו תרגום מלא של המילה
דרך טובה לבדוק האם מילה היא נצרכת היא לנסות למצוא חלופה מספקת כמו אפקטיבי- יעיל ולכן כשאני אכתוב לאנשים בעלי משלב שפתי נמוך אני אבחר ביעיל
אבל מילה שכדי למצות אותה אני אצטרך להגדיר כמו דוקטרינה(מונח המתאר את מכלול החוקים, ההשקפות, האמונות ועקרונות היסוד בענף ידע או מערכות אמונה מסוימות, כמו דת, פוליטיקה וכיוצא בזה) היא כנראה האופציה הנכונה ביותר לשימוש

 

[מנוי פרימיום]

https://milog.co.il/%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%94

 

[וכאשר אבדתי אבדתי]

לא במדויק אבל הערך כמעט הכי קרוב וגם אמונות השקפות ועקרונות לא יהוו תרגום מלא של המילה
דרך טובה לבדוק האם מילה היא נצרכת היא לנסות למצוא חלופה מספקת כמו אפקטיבי- יעיל ולכן כשאני אכתוב לאנשים בעלי משלב שפתי נמוך אני אבחר ביעיל
אבל מילה שכדי למצות אותה אני אצטרך להגדיר כמו דוקטרינה(מונח המתאר את מכלול החוקים, ההשקפות, האמונות ועקרונות היסוד בענף ידע או מערכות אמונה מסוימות, כמו דת, פוליטיקה וכיוצא בזה) היא כנראה האופציה הנכונה ביותר לשימוש

לדעתי המילה תיאוריה פשוט לא מקבילה למילה דוקטרינה התיאוריה הצבאית של ישראל? פחות...

 

[אריאלל34]

לדעתי המילה תיאוריה פשוט לא מקבילה למילה דוקטרינה התיאוריה הצבאית של ישראל? פחות...

נראה לי שיותר מתאים שיטה. זה גם מה שעלה לי ראשון.