התייעצות מי זה א.מ. אמיץ ,האם הספרים שלו זה מהסיפורים שהוא כותב במשפחה?

  • הוסף לסימניות
  • #1
אני מתכון לספרים שיש מבצע בפלדייהם כל ספר בעשרים שקלים?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

בס"ד
ואני שואלת את זה באמת מכאב לב...
כבר מלא זמן אני הולכת עם התמיהה הזאת
מה קרה לספרים שלנו
איך יכול להיות שבכל ספר כמעט אני יוצאת עם מסר שהאמא הורסת לילדה את החיים
בהרבה ספרים מעלים בעיות שהשתיקה יפה להם ומאד יפה להם
השבוע קראתי ספר מהסטנדרט של הציבור החרדי
ספר קלאסי קלאסי של סופרת חרדית
מאמינה שלרוב הבתים החרדים יש אותו אפילו
ומתחילת הספר עד סופו הייתי בהלם
המילים שהיו שם, הביטויים, כמעט חיפשתי מילון חילוני כדי להבין מה היא רוצה
והיתה שם סצנה מזעזעת ממש בנים בנות וכו'
והכל כתוב ככה שחור ע"ג לבן!!
מה נסגר????
לאן עוד אפשר להגיע
למה אני אמורה לקחת סספר מספריה חרדית/לקנות ספר מחנות חרדית
ולקרוא את כל השטויות האלה?
במה זה יותר טוב מספרים חילונים? שהם גם שומרים שבת בסוף?
מה קרה לרמה של הספרים שלנו?
ברור שלא כל הספרים, וברור שיש ז'אנר מאד איכותי של סופרות וספרים מצויינים ממש בלי להתפשר על האיכות
אבל מה עם אלה שלא?
למה מוכרים את הספרים האלה בחנויות?
אין מי שיעשה פה סטופ???
לא, זה לא פתק איחור שילד זייף לרב'ה שלו, זה הורה ששלח את הבן שלו עם כזה פתק איחור, זה לא היה פורים, סתם יום שיגרתי שהילד נמרח ואיחר, למה הוא כתב בכאלו שגיאות כתיב? התשובה היא שהוא תמיד כותב עם שגיאות כתיב כמו הרבה מבוגרים עם שגיאות כתיב נוראיות, מדובר על תופעה שמי שקצת פוקח עיניים מבין שמדובר בתופעה רחבה מאוד של מבוגרים עם שגיאות כתיב, וזה נורא, זה לא רק מציק בעין, בסיטואציות מסוימות זה ממש גורם לקורא לזלזל בהם, למרות שבמרבית המקרים מדובר באנשים חכמים ומשכילים, וברור שאנחנו לא מלאכים ולא כולנו מורים/מורות לעברית, אבל לפעמים אתה רואה את היקף השגיאות ואתה אומר לעצמך "עד כאן, זה כבר מוגזם" וכאן אני מנסה להבין:
1) האם בד"כ הם מודעים לזה או שהם מכחישים?
2) האם זה נובע מאיזשהו חוסר חוש מסויים או אולי איזה פספוס מהלמידה שלהם בתור ילדים?
אני פשוט מנסה להרים את הכפפה ולעשות איזה מחקר קטן על מבוגרים עם בעיות כתיב, ואולי לפתח איזו שיטה פשוטה וקצרה שפשוט תלמד אותם לכתוב נכון, הבעיה שלא נעים לומר לבן אדם "יש לך שגיאות כתיב- מאיפה זה נובע", לכן אשמח למידע מאנשים שיש בסביבתם הקרובה מבוגרים עם שגיאות כתיב ונעים להם לדבר איתם על זה! בהצלכא!(....)
נתקלתי במודעה המציעה לסופרים עצמאיים שספריהם יישלחו לאוניברסיטאות בארה"ב בהתנדבות. החתום על המודעה הוא אדם בשם שלמה פישמן, שמציע לשלוח ספרים של סופרים ישראלים ללא תשלום.
שלחתי לו רשימת ספרים והוא ציין לפי תאריכי הוצאה לאור, כמה עותקים לשלוח מכל ספר.
זה היה מזמן, אבל עדיין לא שלחתי כי אני נוהגת לדחות דברים לא חשובים.
מידי כמה זמן הוא שלח לי תזכורת, והשבוע החלטתי שהגיע הזמן לשלוח את הספרים.

לפני ששלחתי הוא כתב לי שיבדוק אולי הספרים כן קיימים באוניברסיטה.
להפתעתי - כן! הספרים שלי הגיעו למחלקות העבריות של האוניברסיטאות בארה"ב.
הוא שלח לי צילומי מסך שהספרים: במה ללא קהל, קוד נפוליאון, הצעה לסדר, וסדר הפוך מקוטלגים כספרים מהמניין בהרווארד.
"אם זה בהרווארד זה באוניברסיטאות נוספות", כתב לי.

מי יכול לשלוח לשם? זו תעלומה... אולי יש אנשים שעוסקים בזה? אבל גם ספרים חרדיים? מעניין מאוד.

חשבתי שזה רק הספרים שלי בגלל חשיבותם הרבה, אולי מישהו זיהה את הפוטנציאל הרב שלהם וכו'.
אבל כתבתי לו שמות של סופרות נוספים והוא שלח לי צילומי מסך של הספרים שלהם מקוטלגים. (כנראה כמעט) כל הספרים החרדיים הגיעו לאוניבסיטאות בארה"ב.
קצת מעניין כיצד הגיעו הספרים לשם, וכשהפליאה חלפה הבנתי שיתכן שאף אחד לא קורא שם את הספרים, כי בטח זה הרבה מאוד ספרים, וכמה זמן יש כבר לאנשים כדי שלקרוא את כולם?

בכל מקרה מר שלמה פישמן שולח ספרים לארצות הברית, לספריות באוניברסיטאות, הוא רואה בזה שליחות.
שאלתי אם ירצה שאכתוב את הפרטים בפורום כתיבה,
הוא שלח את הנוסח הבא:

שלום וברכה
מי שהוציא ספר ורוצה שהוא יהיה בספריות באוניברסיטאות בארצות הברית ( מחלקות עבריות)
מוזמן ליצור קשר
עם שלמה פישמן
0525244497
אולי גם אתם חוויתם חוויה דומה?
ככה זה בכל מקום?

הבן שלי בכיתה א', ילד חמד,
בגן חיידר הבנתי שיש פער ושהוא רכרוכי ולא בשל. לא קיבלתי שום מידע מהגננת,
ורק שפניתי אליה היא אמרה שאני צודקת... רצינו להשאיר שנה בגן, ולא הסכימו.
במכינה, שיכנעתי את הרב'ה שהילד לא בשל, הרב'ה הסכים איתי באופן חלקי, אמר שהוא חלק, אבל לא היה מודאג מידי,
עשינו אבחון כנדרש, וועדת שילוב, קיבל שעות, מקבל קלינאית תקשורת. רצינו להשאיר במכינה ולא הסכימו.

אבל תכל'ס,
הילד המתוק הזה - לומד השנה בכיתה גדולה מאוד, (כמעט פי שניים מהמכינה)
אוהב את הלימוד מאוד, אבל חורק שיניים כל הזמן.
רכש יפה את הקריאה אבל מתאמץ מאוד, כותב נפלא, אבל בכיתה מתקשה ממש לכתוב והספר שלו מלא במחיקות :(
מבין מעולה את הנלמד, אבל לא מרגישה שזה מלהיב אותו במיוחד.
תכל'ס- מרגיש לי שהוא יכול לצלוח את זה, אבל הוא לא בשל.
כאילו בכח משאירים אותו במשבצת הזו ומנסים לעזור לו עם קביים, מה שיתכן, שאם רק היה נשאר עוד שנה במכינה,
יכולנו לחסוך לו את רוב הקשיים. אולי הוא לא היה שפיץ, אבל בטוח לא היה חלש.

א. למה ההורים צריכים לרדוף אחרי הצוות לקבל מידע? למה מרגיש כאילו, אם מסתדרים, אז יאלה יופי, נחליק את זה?
ב. למה בחיידרים אין אפשרות להשאיר גן / מכינה בעת הצורך? למה טובת הילד לא עומדת במרכז?
ג. האם אתם מכירים חיידר מעולה בירושלים שאפשר יהיה לקבל בו מענה אישי ומקצועי לילד ושיהיו קשובים לצרכים שלו?

אני חושבת שהשנים האלו קריטיות לכל העתיד של הילד, ואם עכשיו הוא רודף אחרי עצמו, מה יהיה בצמתים הבאים????
עד היום אני כותב את הספרים שלי (בעז"ה) על הגדרות ברירת המחדל של וורד (דף A4 רגיל), אבל לאחרונה התחלתי לחשוב על הפער שזה מייצר מול התוצאה הסופית.
מצד אחד, A4 הוא נוח ביותר למסך ולעבודה רגילה. מצד שני, כשהטקסט עובר לעימוד של ספר (A5 ומטה), הכל משתנה – אורך השורות, חלוקת הפסקאות והתחושה של "כמה באמת כתבתי".

רציתי לשאול אתכם:
  1. על איזה גודל דף אתם כותבים את הטיוטה שלכם? (A4 הקלאסי או שאתם מגדירים מראש גודל של ספר?)
  2. האם אתם מתחשבים בפונט ובגודל שלו כבר בזמן הכתיבה (למשל פונט 12 סריפי), או שזה משהו שאתם משאירים רק לשלב העימוד והדפוס?
  3. למי שעבר מ-A4 לפורמט קטן יותר בזמן הכתיבה – האם זה שינה לכם את קצב הכתיבה או את הדרך שבה אתם בונים פסקאות ודיאלוגים?
וכן, אני יודע שספירת מילים היא בד"כ הקובעת, אבל הרעיון לדיון נובע מכיוון שיש קצב קריאה שניתן לכוון לפי העמוד, ואני לא יודע האם הסופר לוקח בזה חלק או שזו האומנות והתפקיד של המעמד?

בונוס (לא קשור, אבל עדיין מעניין אותי): מה מניע אתכם להמשיך לכתוב גם כשיש משברים?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה