הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
מי יאמין?
מכירים את זה שמישהו שם עליכם עין, ואז כל מה ש'תם לא תעשו, יהיה לו מה לומר? ואם מישו אחר היה עושה ת'ותו דבר, זה לא היה עובר להם ת'עיניים?
אז ככה דודו.
מהשנה, הוא לא גומר להציק לי ולעצבן אותי.
הוא צחק עלי שיש לי מחברת עם עטיפה של בנות ומכשירי כתיבה משנה שעברה.
הוא אומר לכולם ש'אבא'שלו דפוק. הוא לא עובד בכלום. ואמא'שלו מסכנה צכה כל היום להיות מנקה'.
הרבה הפסקות הוא מסתודד עם ילדים. אפילו ירון, שהוא קצת התחבר אלי לאחרונה, ראיתי אותו יום אחד מטייל עם דודו בחצר. כשהם חזרו, כבר ראיתי איך שהוא לא מסתכל עלי, אפילו לא שניה אחת! באמצע השיעור קראתי לו "פסססט", כמו שקראתי לו הרבה פעמים, והוא עשה את עצמו לא שומע. אני יודע! ראיתי שהוא מזיז את הראש חצי סיבוב ומיד מחזיר בחזרה.
מישהו פעם אמר לי שאם יש מישהו שמציק, סימן שהוא מקנא. אבל תכל'ס, מה יש לדודו לקנא בי? באמת הבית שלי לא משהו.
אף פעם אין לי כל מיני דברים מעניינים להביא לכיתה.
אין לי ממתקים לחלק.
אין לי ילקוט של אדידס.
אין לי נעליים עם אורות.
להם יש מלא כסף.
אבא שלו עורך דין ש'תופר את כולם'.
אמא שלו אדריכלית. גם עושה המון כסף. היא עיצבה לבן חמו את הבית. ככה שמעתי פעם את אמא אומרת לאבא.
כל שני וחמישי אמא שלו מביאה לו דברים שווים מאמריקה או לא יודע מאיזה ארץ שהיא הייתה שם, בגלל כל מיני תערוכות של מי שמעצב בתים.
כולם רוצים להיות חברים שלו, הוא יודע לפנק.
אז מה יש לו איתי? מה עשיתי לו?
בחופש הגדול דודו היה אצלי ואמא בדיוק הייתה בבית, כי זילבר, שהיא מנקה אצלם בימי שני, טסו לטיול והם אמרו לה שהיא לא צריכה לבוא, אז היא הביאה לנו ביסלי. הוא קצת היה ישן ולא טעים ואני נורא התביישתי מה דודו יגיד. אצלם, הביסלי תמיד רק של אוסם, ככה הוא אמר לי אחרי זה. והעיניים שלו היו מבריקות קצת.
הוא גם אמר שאמא שלו נותנת לו לקחת כמה ממתקים שהוא רוצה מהארון. היא אפילו לא צריכה לבוא עד אליו להביא.
והיום. היום דודו עשה משהו ממש נורא. בגללו אני עכשיו מחכה למנהל.
דודו הכין מטוס מהדף של המחברת שלו, שהוא תלש מהאמצע, וזרק על הגב של המורה לגאוגרפיה. הוא בדיוק הסתובב להראות לנו משהו על המפה ודודו ניצל ת'הזדמנות.
המורה קפץ בבהלה וכולם חנקו עם היד צחוקים שרצו לברוח. המורה היה אדום כולו והוא כעס מאוד מאוד.
הוא אמר בקול שהיה נראה לי כזה קול מעולב: אני רוצה לדעת מי היה זה שזרק את הדף?!
ודודו, החצוף הזה, הצביע עלי ואמר שנראה לו שזה היה אני, המורה הסתכל עלי ושאל אם זה היה אני. הורדתי את העיניים למטה. ידעתי שאין לי סיכוי. המורה הבין שזה אני ומיד שלח אותי למנהל ואמר שאני לא חוזר לכיתה בלעדיו.
המנהל באמצע טלפון. והלב שלי נוסע כמו ברכבת של הלונה פארק, שפעם דודה מירי לקחה אותנו לשם.
מי יאמין לי?
אף אחד!
עדיף שאני אגיד שזה היה אני וזהו...
#אשמח לביקורת.
בסיפור הקודם, השקוף, העירו לי שהמשלב לא תאם לתפקיד המספר.
השתפרתי?
מכירים את זה שמישהו שם עליכם עין, ואז כל מה ש'תם לא תעשו, יהיה לו מה לומר? ואם מישו אחר היה עושה ת'ותו דבר, זה לא היה עובר להם ת'עיניים?
אז ככה דודו.
מהשנה, הוא לא גומר להציק לי ולעצבן אותי.
הוא צחק עלי שיש לי מחברת עם עטיפה של בנות ומכשירי כתיבה משנה שעברה.
הוא אומר לכולם ש'אבא'שלו דפוק. הוא לא עובד בכלום. ואמא'שלו מסכנה צכה כל היום להיות מנקה'.
הרבה הפסקות הוא מסתודד עם ילדים. אפילו ירון, שהוא קצת התחבר אלי לאחרונה, ראיתי אותו יום אחד מטייל עם דודו בחצר. כשהם חזרו, כבר ראיתי איך שהוא לא מסתכל עלי, אפילו לא שניה אחת! באמצע השיעור קראתי לו "פסססט", כמו שקראתי לו הרבה פעמים, והוא עשה את עצמו לא שומע. אני יודע! ראיתי שהוא מזיז את הראש חצי סיבוב ומיד מחזיר בחזרה.
מישהו פעם אמר לי שאם יש מישהו שמציק, סימן שהוא מקנא. אבל תכל'ס, מה יש לדודו לקנא בי? באמת הבית שלי לא משהו.
אף פעם אין לי כל מיני דברים מעניינים להביא לכיתה.
אין לי ממתקים לחלק.
אין לי ילקוט של אדידס.
אין לי נעליים עם אורות.
להם יש מלא כסף.
אבא שלו עורך דין ש'תופר את כולם'.
אמא שלו אדריכלית. גם עושה המון כסף. היא עיצבה לבן חמו את הבית. ככה שמעתי פעם את אמא אומרת לאבא.
כל שני וחמישי אמא שלו מביאה לו דברים שווים מאמריקה או לא יודע מאיזה ארץ שהיא הייתה שם, בגלל כל מיני תערוכות של מי שמעצב בתים.
כולם רוצים להיות חברים שלו, הוא יודע לפנק.
אז מה יש לו איתי? מה עשיתי לו?
בחופש הגדול דודו היה אצלי ואמא בדיוק הייתה בבית, כי זילבר, שהיא מנקה אצלם בימי שני, טסו לטיול והם אמרו לה שהיא לא צריכה לבוא, אז היא הביאה לנו ביסלי. הוא קצת היה ישן ולא טעים ואני נורא התביישתי מה דודו יגיד. אצלם, הביסלי תמיד רק של אוסם, ככה הוא אמר לי אחרי זה. והעיניים שלו היו מבריקות קצת.
הוא גם אמר שאמא שלו נותנת לו לקחת כמה ממתקים שהוא רוצה מהארון. היא אפילו לא צריכה לבוא עד אליו להביא.
והיום. היום דודו עשה משהו ממש נורא. בגללו אני עכשיו מחכה למנהל.
דודו הכין מטוס מהדף של המחברת שלו, שהוא תלש מהאמצע, וזרק על הגב של המורה לגאוגרפיה. הוא בדיוק הסתובב להראות לנו משהו על המפה ודודו ניצל ת'הזדמנות.
המורה קפץ בבהלה וכולם חנקו עם היד צחוקים שרצו לברוח. המורה היה אדום כולו והוא כעס מאוד מאוד.
הוא אמר בקול שהיה נראה לי כזה קול מעולב: אני רוצה לדעת מי היה זה שזרק את הדף?!
ודודו, החצוף הזה, הצביע עלי ואמר שנראה לו שזה היה אני, המורה הסתכל עלי ושאל אם זה היה אני. הורדתי את העיניים למטה. ידעתי שאין לי סיכוי. המורה הבין שזה אני ומיד שלח אותי למנהל ואמר שאני לא חוזר לכיתה בלעדיו.
המנהל באמצע טלפון. והלב שלי נוסע כמו ברכבת של הלונה פארק, שפעם דודה מירי לקחה אותנו לשם.
מי יאמין לי?
אף אחד!
עדיף שאני אגיד שזה היה אני וזהו...
#אשמח לביקורת.
בסיפור הקודם, השקוף, העירו לי שהמשלב לא תאם לתפקיד המספר.
השתפרתי?
