בס"ד
מי יעלה את מעלה עמוס?
הטורים שפרסמנו כאן בשבועות האחרונים חוללו מפנה כל אחד בתחומו: הרעיון של מאגר הלוואות פנים חרדי קורם עור וגידים לפחות בשני פרוייקטים מובילים בציבור החרדי, והרעיון של פנייה לקבלנים בערי פריפריה מתקדם וכבר החלו מגעים עם קבלנים בכמה ערים, מי יתן ישועת ישראל.
וזה מביא אותנו אל הנושא המדובר ביותר במגזר והיא השאלה איפה תוקם עיר חרדית חדשה. שימו לב: השאלה איננה אם תוקם, כי זה ברור שאם יש לנו קדנציה נפלאה כזו שכל הכוכבים מסתדרים לנו, שרי שיכון ופנים חרדיים, שר אוצר כמעט חרדי, וראש ממשלה שצריך את החרדים, ברור שתקום עיר חרדית, אולי אפילו יותר מאחת, השאלה רק היכן.
וכאן היפנה את תשומת ליבי, הרב שלמה פרידמן, יהודי יקר שאני מעריך, איש חזון ומעש שמנהל רשת של חיידרים חסידיים בהתיישבות החרדית החדשה, כי במקום לחפש את העיר המיוחלת בחולות כסיף בסוף העולם דרומה (יזמה מבורכת בעיקרון, אם רק יסדרו את הבעיות), או בסובב קרית גת עם הצרות שלה (הלוואי, אם רק יסתדרו עם השונאים והבג"ץ), במקום להצפין עד הגולן או להדרים עד מצפה רמון, הפתרון נמצא ממש מתחת לפנס: מעלה עמוס.
מעלה עמוס הוא היישוב הפסטורלי ביותר שיש לציבור החרדי, פחות ממאה וחמישים משפחות נהנים מאיכות חיים שאין לה אח ורע בשום מקום, הצימרים שם תפוסים עד לאמצע החורף הקרוב והכי חשוב: בניגוד לכל פתרון דיור אחר, כאן אנחנו מדברים על 30 דקות בלבד מירושלים, 20 מביתר, ועשר מאפרת שהיא עיר דתית חשובה. בדיוק כמו בסיפור של רבי נחמן מברסלב, אין צורך לחפש את האוצר בגשר הרחוק שטרם נבנה, צריך טיפלה לחפור ולגלות שהוא נמצא צמוד לבית שלנו.
אך הטור הזה אינו עוסק בתיירות פנים והמלצות על כפרי נופש, מה שמעניין אותנו זה עתודות הבנייה של היישוב, וכאן אנחנו מקבלים נתונים מדהימים.
מעלה עמוס, ביחד עם מיצד הסמוכה (יישוב חרדי נוסף בגוש עציון) חולשים יחדיו על שטח בגודל של כ-20,000 דונם, לשם השוואה: תחום השיפוט של מודיעין עילית על 130,000 תושביה הוא פחות מ5000 דונם, עכשיו תעשו חשבון כמה דירות אפשר להכניס כאן, גם אם בסטנדרטים שפויים יותר מאשר בעיר התורה.
אלא שבעוד רוב הערים החרדיות (מלבד בית שמש) מתקרבות לתקרת הזכוכית שלהן, מ"ע הגיע כבר לשיפולי דיר קדיס חרבתא ובלעין, ביתר כבר נוגעת בחוסאן ובתיר ושאר מרעין בישין, ואפילו אלעד מיצתה כבר את ההתרחבות (אלא אם כן מתייחסים לקברים כדירות), הרי שמעלה עמוס לא מוגבלת כמעט בשום צד שלה, אפשר להתרחב עד ים המלח מבלי להפריע לאיש, גם לא פלסטיני.
אני לא ממציא כאן את הגלגל אלא רק מכריז על קיומו. כבר לפני ארבעים שנה מונה לראש הוועד של היישוב אברך צעיר ומוכשר במיוחד בשם אריה דרעי שגילה את הפוטנציאל של המקום, אלא שבורא עולם רצה אחרת וגילו אותו ואת הפוטנציאל שלו ושלפו אותו משם היישר למשרד הפנים, אחרת כנראה היישוב הזה היה היום נמנה בין הערים החרדיות הגדולות והחשובות.
אז אם כל כך טוב למה כל כך רע? אם יש לנו עיר עם סדר גודל כזה בקרבה כזו, איך זה שהמקום לא מתפתח? השאלה מתעצמת כאשר אנו רואים את היישובים מסביב, המשגשגים במספרים שמוציאים לארגוני השמאל את העיניים. כך למשל היישוב הצמוד "איב"י הנחל" שהוקם בעיקרון עבור חוזרים בתשובה חסידיו של רבי ישראל בר אודסר, אך בהעדר התפתחות ואנשים שיבואו לגור שם הגיעו לגור משפחות דתיות לאומיות, ותוך כמה שנים המקום הפך ליישוב דתי עם תנופת בנייה אדירה של מאות דירות, בתים תבנה ואיש אחר יחנכנו. אז איפה נכשלנו שהם הצליחו?
והתשובה היא שפשוט אין מי שייקח אחריות בציבור שלנו על המקום, על מנת שהעיר, כל עיר, תתקדם יש צורך בנציגים שרוצים את המטרה של בניית הדירות ועוסקים בעניין זה, יש צורך בתכנון ובהכנת מכרזים, בהשגת תקציבים ואישורם. ביישוב הזה יש בעיות נוספות שדורשות התערבות של הנציגים החרדיים בכנסת ושל גדולי ישראל שליט"א ואין כאן מקומם להאריך, אך הנציגים שלנו עסוקים ובצדק – או לפחות היו עסוקים עד השבוע לאשר את תקציב המדינה שמקנה להם שקט עד פורים תשפ"ה – וכנראה הדברים חשובים הרבה יותר מאשר סתם לדאוג לדירות, והנושא נזנח, חבל.
ועוד נקודה עדינה: מעלה עמוס ומיצד נמצאים בין 22 יישובים של המועצה האיזורית גוש עציון, שבראשה עומד מר שלמה נאמן, אשר כשמו כן הוא = נאמן לערכים של ההתיישבות היהודית ביו"ש, בתפקידו הנוסף כיו"ר מועצת יש"ע. אלא שכמה שאחינו הדתיים אוהבים אותנו עדיין הם אוהבים יותר את עצמם, ולכן אי אפשר לצפות ממנו ומהצוות הנפלא שלו, שכאשר מגיעות הזדמנויות הוא יעניקם דווקא לציבור החרדי. כאן שוב מגיעה הנקודה שבשבילה הלכנו לבחירות חמש פעמים בשנתיים האחרונות, כאן אנחנו צריכים את נציגינו ובראשם שר השיכון ויו"ר וועדת הכספים שילחצו היכן שצריך (הם יודעים איך ואיפה ללחוץ, רק צריכים לרצות) על מנת שמעלה עמוס תהפוך לעיר חרדיות עם אלפי ורבבות דירות. אחרת, חבל.
חבל על אלפי דירות שאפשר לבנות לציבור החרדי, חלקן מעכשיו לעכשיו וחלקן מעכשיו למחר, ואם לא עכשיו, כשיש בידינו את הכח איפה שצריך – אימתי.
הנושאים החמים
