שיתוף - לביקורת מי כבר חושב על זה

  • הוסף לסימניות
  • #1
חשבת על זה? את האמת, חשבת על זה?

לא. לא חשבתי על זה. בעצם, איך באמת לא חשבתי על זה?

אתם חשבתם על זה? כי אני לא חשבתי על זה, והנה תראו איך היום גם אני חושב על זה.

הם פשוט לא רוצים שנחשוב על זה. הם עושים הכל שנחשוב, אך רק לא שנחשוב על זה.

תחשבו על זה, כולם כבר חושבים על זה, ורק הם לא חושבים על זה?

כשאני חושב על זה, אני כולי צמרמורת. אני חושב שלעולם לא אפסיק לחשוב על זה.

ועכשיו, כשאני חושב על זה - על מה חשבתי פעם לפני זה?

לא רוצה לחשוב על זה.

מוקדש לעולם הישן והישר שהולך ונמוג. הולך ונעלם.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

ב"ה

האזינו לראיון ברייקינג ניוז, טראמפ וביבי:

המראיין פותח בנימוס:
"שלום לשניכם. רק שאלה קטנה, איך זה מסתדר עם זה שאתם… לא?"

טראמפ מנופף ביד:
"Fake news. כל הסיפור הזה, פייק. הכי פייק שהיה. אני מכיר פייק, זה פייק ברמה נמוכה."

ביבי מחייך חצי חיוך:
"תראה, אני לא מתרגש. כבר היו הכרזות. בסוף המציאות חזקה מהכול."

המראיין נשען קדימה:
"אז בואו נבדוק מציאות. תוכיחו שאתם לא AI."

ביבי מיד נכנס למוד:
"תשמע, זה לא כזה פשוט. יש פה עניין מורכב, רב-שכבתי, עם השלכות"

המראיין קוטע:
"סליחה, זה נשמע בדיוק כמו תשובה של AI."

ביבי מרים כוס קפה, לוקח שלוק קטן, עוצם עיניים לרגע:
"קפה."

המראיין:
"כן… גם את זה שתית כל השנים האחרונות."

ביבי לא מוותר:
"לא, אבל עכשיו זה עדכני. זה קפה של היום, טרי."

המראיין:
"או קפה משוחזר ברזולוציה גבוהה."

טראמפ מתערב:
"I have the best proof. Nobody has proofs like me."

המראיין:
"כן?"

טראמפ:
"יש לי קמט חדש. קמט מדהים. אנשים באים לראות אותו."

ביבי לא נשאר מאחור:
"אני אעדכן אותך, נוספה לי עוד שערה לבנה. זה תהליך. זה מנהיגות."

המראיין מחייך:
"או שזה פילטר טוב."

שתיקה קלה.

ביבי מנסה לשנות כיוון:
"רגע… אה, רגע, איבדתי את החוט… מה רציתי להגיד…"

שתיקה קצרה.

ואז מיד ממשיך:
"בסופו של דבר יש כאן שאלה עמוקה שצריך לבחון אותה לעומק."

המראיין מחייך:
"החוט נמצא מהר מדי."

טראמפ מתקרב:
"תסתכל טוב. זה אמיתי."

המראיין:
"זה נראה מאוד… מתוכנת."

טראמפ מתעצבן:
"NO! אני כועס עכשיו! זה כעס אמיתי!"

המראיין:
"זה כעס מאוד עקבי."

טראמפ:
"זה כעס חדש!
אני לא כעסתי ככה אף פעם!"


המראיין:
"דווקא כן."
עם אותם משפטים."

שתיקה.

ביבי מנסה שוב:
"אני אגיד לך משהו אישי, כואב לי הגב היום."

המראיין:
"משפט אנושי מאוד."

ביבי מהנהן, מרוצה.

המראיין ממשיך:
"שנאמר כבר מיליוני פעמים."

שתיקה.

טראמפ פונה לביבי בלחץ:
"תגיד משהו לא צפוי!"

ביבי חושב רגע…
"אני… משנה את דעתי."

המראיין מתעניין:
"כן?"

ביבי:
"אני עדיין חושב אותו דבר, אבל אחרת."

המראיין:
"...מרשים."

ביבי מתקרב, בקול נמוך יותר:
"אתמול חיסלנו יעד מאוד משמעותי."

המראיין:
"מי?"

ביבי:
"אני לא נכנס לפרטים."

המראיין:
"ברור. אז אולי בעצם אתה היעד, וזה שמדבר איתי עכשיו זה AI?"

טראמפ פונה לביבי:
"זה נהיה רע מאוד. Very bad. אפילו בשביל פייק."

ביבי עונה לו בשקט:
"אנחנו מנהלים את האירוע."

המראיין מרים דף ריק:
"שאלה אחרונה, תנו לי משהו עדכני, ספונטני, לא מתוסרט."

טראמפ בלי לחשוב:
"This interview is rigged."

ביבי מיד אחריו:
"אני לא חושב שזה הפורום להיכנס לזה."

המראיין עוצר. מביט בהם. ואז למצלמה:
"...טוב, זה כבר מוגזם."

כיתוב על המסך:
"לא ניתן לאמת את קיומם של המשתתפים. גם הם לא הצליחו."
"נתי, אתה עם פלאפון? שכחת שאסור בישיבה?" פנה בחור סמוק לחיים לחבירו פזור הפיאות מפר החוקים.

"אחח אני לא מאמין, זהוהמשטר קורס!" עיניו של המפר הפזור זרחו באושר.

"איזה... הרבה פעמים כבר דברו על זה, זה שטויות! לא יהיה!" הסמוק היה נחוש.

"ככה אתה חושב..." גיחך המפר הפזור.

"זה לא רק אני, זו פשוט מציאות! כל פעם אומרים את זה מחדש!" הסמוק הנחוש התכעס על הגיחוך.

"ועכשיו אומרים שזה באמת!" התעקש המפר הפזור המגחך.

"מי זה בדיוק ה'אומרים' שאתה מדבר עליהם שעכשיו שינו את דעתם מתמיד? ונגיד שהוא יקרוס, ממה אתה מאושר בדיוק?" התעניין הסמוק הנחוש הכועס.

"ממה אני מאושר! הם אכזריים ברמות! אתה לא זוכר איך הם הרסו לנו את החיים לאיזה שבועיים? אתה לא בקו..." זלזל העקשן המפר הפזור המגחך.

"'הרסו לנו את החיים' בוא, לא הגזמת?" הגיע תורו של הסמוק הנחוש הכועס לגחך.

"אני בהלם ממך! פשוט בהלם! אתה יודע שיש כאלה שאיבדו את הבית שלהם בזמנו?!" המזלזל העקשן המפר הפזור והמגחך היה בשוק מוחלט.

"הם לא איבדו את הבית, הם נזרקו לבית! בגלל שהם, כמוך, זלזלו בהוראות צוות הישיבה. די, אני פשוט לא מסוגל יותר לשמוע את השטויות שאתה מדבר, חח 'הרסו לנו את החיים' 'איבדו את הבית' אתה הזוי ממש!" הסמוק הנחוש הכועס המגחך כבר ממש צחק "ואתה עוד מבשר לי בידענות 'המשטר קורס'..."
שיתוף - לביקורת בסדר גמור
שיתוף המשך ל-זה בסדר.

"תגיד, רוני, מה איבדת?" שאלתי אותו בלב. "אתה יודע שאני אלוף בלמצוא. אפילו את המטבע שרציתי לתת לאדון חומוסצ'יפסלט מצאתי בסוף. יודע איפה? על המדרכה ליד הגדר של החיפושיות. הלכתי ונתתי לו, מה אתה חושב. מה, אני גנב שלוקח פיתה עם המון דברים טעימים בלי לשלם? אבל הוא לא רצה לקחת. רק צחק ואמר: ' זה בסדר, נשמה. שיהיה לך לבריאות. תהנה'.
אז הלכתי. והיה לי לבריאות. ונהניתי.
בקיצור, רוני, שאני אעזור לך לחפש?"

רוני לא ענה.
עכשיו התווספה לי עוד שאלה לרשימה שמחכה לו: מתי 'תה חוזר, רוני?

ישבתי על הגדר וחיכיתי.
רוני יבוא.
הוא יענה לי על כל השאלות.

הסתכלתי על החיפושיות המתרוצצות כאילו הן ממהרות לאיזה מקום חשוב, ושיננתי את רשימת השאלות הממתינות לרוני בקוצר רוח:
"מה זה חומוסצ'יפסלט, מה איבדת, מתי 'תה חוזר, מה זה חומוסצ'יפסלט, מה איבדת, מתי 'תה חוזר, מה זה חומוסצ'יפסלט, מה..."

פתאום חשבתי שיהיה מצחיק ומוזר לשאול את רוני 'מתי 'תה חוזר' אחרי שהוא יחזור. צחקקתי לעצמי ומחקתי את השאלה מהרשימה.

המשכתי לשנן את השתיים שנותרו.
אסור לי לשכוח אותן.
עוד רגע יחזור האח הכי חכם שלי, יענה עליהן אחת-אחת.

נדנדתי רגליים. החיפושיות הסתובבו במעגל. עברתי לישיבה מזרחית. הן הסתדרו בשורה ארוכה. ליטפתי אותן, את כולן, לא פספסתי אחת. הן המשיכו להתרוצץ. השענתי את הראש על הברכיים. הן טיפסו על הנעל שלי. הסתכלתי איך הן הופכות ארגמניות בחושך שהחל לרדת. לחשתי להן: הנה, תיכף רוני יגיע, אל תהיו עצובות.

איש מקומט עם עיניים טובות עצר לידי, שאל: "הכל בסדר, ילד?"
"בסדר גמור", עניתי לו, מנגב במהירות דמעה שהרטיבה לי את הלחי.
"זה בסדר, נשמה". הוא אמר, והקמטים הרכים שלו הביטו בי.

אבא צעק מהחלון שכבר מאוחר.
צעקתי לו חזרה: "בסדר גמור".

החיפושיות המשיכו להתרוצץ בחושך.
 תגובה אחרונה 
היות והפה שלי היה מפוצץ בסלט ירקות, לא יכולתי לעצור אותו כשהוא התחיל לספר לי את הבדיחה על האישה שחלמה על טסלה. וגם אחר כך כשהוא היה כבר בשווּנג, לא הפסקתי אותו לומר שאני מכירה אותה.
(באמת קשה למצוא בדיחות שאני לא מכירה).

כמו נחש על פי המאורה, המתנתי בשקט שיגיע לסוף, ואז אפלוט במהירות את הפאנץ' - במקומו.

אלא שאז התפרץ לפתע גייזר של טוּב-לב בתוך תוכי. ובמקום כוונתי הזדונית, החלטתי להעניק קצת נחת רוח לברנש עם העיניים הנוצצות שמעבר לשלחן.
(תראו, מגיע לו פה ושם גמול על ההקרבה שלו להתחתן אתי).

הבדיחה הסתיימה.
ואני פרצתי בצחוק רם.

הוא הביט בי בכווצו את עיניו.

"הכרת את זה?!"

הצחוק שלי היה כנראה טיפה מוגזם.

נו מה עכשיו.
הרי לך דילמה מוסרית: את האמת המשפילה? או שקר בלתי מזיק?
אפשרות שלישית אין.

רגע, מי אמר שאין...

מה עם שיטת ה"קפה שנשפך על החצאית ומשכיח הכול".
קפה לא היה זמין, אבל בזריזות אלגנטית טבלתי את המרפק בקוטג'.
צרחתי בהפתעה, והלכתי להחליף חולצה.

ונגמר הסיפור.

הרגשתי מה זה קדוֹשה.
כל הערב הסתובבתי בהתרוממות רוח. ואפילו הרשיתי לעצמי כמה חטאים קטנים, כפיצוי.

.....

זה מה שהיה אתמול.

היום אני משוחחת עם גיסתי על דא ועל הא, וגם על סתם דברים. ופתאום היא פולטת "תשמעי בדיחה".

ומה אתם חושבים היא מתחילה לספר לי? את הבדיחה עם האישה שחלמה על טסלה!
כנראה זה משהו שרץ עכשיו בוואצאפים.

הו, אני כבר מאומנת.
מקשיבה בשקט, וממלאת חרישית את הריאות לקראת הצחוק.
לא יותר מדי וגם לא פחות מדי. תתרכזי...
לא עושים טעות פעמיים.

גיסתי מגיעה לפאנץ'.

תחושה נשגבת גואה בי כשאני צוחקת בקול מדוד.
פניי מאירות כמלאך.
כמה זה מענג להיות טובים.

אבל...

שקט מוזר בצד השני
ואחריו שיעול מחשיד.

"את רואה? ידעתי!" קורא בעלי, שהיה איתה על הקו.

:oops:

כמו תמיד משאלתי לא התגשמה - האדמה המעצבנת סרבה לבלוע אותי.

איך אומר הפתגם:
"שקר יכול לקדם אותך הרבה, אבל לא להחזיר אותך אחורה".

‏‏

‏‎

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה