מקרר מי מבין במוצרי חשמל?

  • הוסף לסימניות
  • #1
יש לנו מקרר של אמקור שהנורה נשרפה, העברנו את המקרר למצב שבת אחרת זה מוריד לנו את הפחת, השאלה שלי האם אפשר להשאיר קבוע במצב שבת או שזה עלול להרוס את המקרר?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
לנו יש מקררים בדירות נופש, שבזה שמדביקים את הנורה במקרר עם דבק נייר, זה הופך למצב שבת..
אנו משאירים את זה כל השבוע כדי שחלילה לא נשכח לפני שבת..
ככה כבר כמה שנים טובות והכל עובד מצוין ב"ה
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
מקררי אמקור הישנים במצב שבת עובדים כל הזמן, המקרר הופך למקפיא, וקופא בעצמו תוך כמה ימים מחוסר הפשרה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
מקרר האמקור שלי שנים במצב שבת בגלל נורה בעייתית
מקררי אמקור הישנים במצב שבת עובדים כל הזמן, המקרר הופך למקפיא, וקופא בעצמו תוך כמה ימים מחוסר הפשרה.
טענה די נכונה.
למדתי לכוון את הכפתורים של תאי הקירור וההקפאה על מצב 1-2 ולא יותר
אחרת המקפיא מדי קר והקור איכשהו עובר למקרר, ויחד עם טמרפרטורה נמוכה מדי של המקרר המזון קופא.
רק כשהמקרר מלא עד אפס מקום צריך לכוון לטפרטורה נמוכה יותר שהאוכל יהיה קר ולא פושר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
מצב שבת לא בריא למקרר בכלל.
האם אי אפשר לטפל בנורה שנשרפה? להוציא לגמרי? להחליף?
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
למה מצב שבת לא בריא למקרר? סמסונג
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
למה מצב שבת לא בריא למקרר? סמסונג
למה נראה לך ישבו טובי הטכנאים ובנו מערכת טרמוסטט למקרר?
סתם? כי משעמם להם?

ואז באו קבוצה קטנה של יהודים חרדיים ובנו מערכת שטובה יותר למקרר?
ממש לא.
מצב שבת מבטל את הטרמוסטט ועוד מערכות במקרר, וחבל
כל עוד זה ל24 שעות, זה בסדר.
באופן קבוע - ממש לא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
למה נראה לך ישבו טובי הטכנאים ובנו מערכת טרמוסטט למקרר?
סתם? כי משעמם להם?

ואז באו קבוצה קטנה של יהודים חרדיים ובנו מערכת שטובה יותר למקרר?
ממש לא.
מצב שבת מבטל את הטרמוסטט ועוד מערכות במקרר, וחבל
כל עוד זה ל24 שעות, זה בסדר.
באופן קבוע - ממש לא.
אני מתלבטת אם שווה לי לתקן, כי אני מתכננת בעז"ה לעשות מטבח חדש בשנה שנתיים הקרובות ואז אחליף ממילא מקרר.
נראה לך כדאי לי לתקן כי אולי אצליח למכור יד שניה? יש לי את המקרר 10 ש'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אני מתלבטת אם שווה לי לתקן, כי אני מתכננת בעז"ה לעשות מטבח חדש בשנה שנתיים הקרובות ואז אחליף ממילא מקרר.
נראה לך כדאי לי לתקן כי אולי אצליח למכור יד שניה? יש לי את המקרר 10 ש'.
תבררי מה הטרחה
אולי רק לפתוח בורג ולהוציא את הנורה השרופה?
להשקיע 4000 ש"ח בתיקון לא צריך.... אבל בטוח זה פחות
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

מ"חכמת ההמונים" ל"כוח ההמונים" – האם הגיע הזמן לעלות שלב?

חברים יקרים,

תסתכלו רגע סביבכם, כאן בפורום. מה שקורה בפרוג בשנים האחרונות הוא לא פחות ממהפכה. כל אשכול כאן הוא דוגמה חיה ל"איש את רעהו יעזורו". אנחנו מתייעצים, משתפים, חוסכים אחד לשני עוגמת נפש, ומעניקים מידע ששווה זהב. יצרנו כאן מעצמה של "חכמת המונים" שאין לה אח ורע באף מגזר אחר.

וכאן עולה השאלה המתבקשת: האם לא הגיע הזמן לעלות קומה?

אם אנחנו יודעים להתאגד כדי להמליץ על המזגן הכי טוב או על המשכנתא הכי משתלמת, למה שלא נתאגד כדי לקנות אותם יחד במחיר שאף יחיד לא יכול לקבל?

תחשבו על זה: הציבור החרדי הוא צרכן ענק. אם נדע לקחת את הרוח הזו של פרוג – את האחדות, את השיתוף ואת המספרים הגדולים – ולתרגם אותה לקבוצת כוח צרכנית רשמית, השמיים הם הגבול.

במקום שכל אחד ילך לבד לחברת הביטוח, לבנק או לחנות החשמל ויקבל "הנחה סימלית", יבוא גוף המאגד עשרות אלפי בתי אב ויניח הצעה על השולחן: "אנחנו כוח קניה עצום. מי נותן לנו את התנאים של מועדוני הצרכנות הגדולים במשק?"

אנחנו מדברים על חיסכון פוטנציאלי של אלפי שקלים בשנה לכל משפחה, בסעיפים הכי כבדים: משכנתאות, ביטוחים, תקשורת, רכב ומוצרי חשמל.

תאורטית, המרחק בין המצב הקיים למצב החדש אינו רב. במקום שכל יחיד יעמוד לבדו מול התאגידים הגדולים (ביטוח, בנקים, תקשורת, רכב) ויקווה להטבה נקודתית, דמיינו מציאות שבה כוח ההמונים הזה מתורגם למספרים בשטח. מציאות שבה גוף אחד מייצג רבבות בתי אב ומנהל משא ומתן מעמדת כוח מול המשק הישראלי, בדומה למועדוני הצרכנות הגדולים והחזקים במשק החילוני.

לכאורה, כל המרכיבים להצלחה כבר מונחים על השולחן:
  1. ציבור גדול ומלוכד.
  2. צרכים משותפים וזהים.
  3. פלטפורמה קיימת לתקשורת (כמו הפורום הזה).
האם לדעתכם המעבר הזה מ"חכמת המונים" ל"כוח קניה" הוא חלום אוטופי, או צעד מעשי שפשוט מחכה שמישהו ירים את הכפפה? מה חסר לנו היום כדי שזה יקרה בפועל?

אשמח לשמוע את דעת הציבור
’’ שלום הרב פוגל. ראיתי שאתה מידי פעם כותב בפרוג, אולי תעלה שם את המחשבות שלי.

זכיתי להיות אברך.
הבעיה, אתכם, המחנכים, שאתם יצרתם לכם עולם סגור שבו מי שלא בעל ניסיון או הכשרה בעניין הזה אין לו זכות דיבור. איך אמר לי פעם מלמד צעיר אחד פעם באסיפת הורים? ’’אתה בא לרופא שיניים, אתה מביע דעה? לא, כי אתה לא מבין בשיניים, גם אם אתה משתמש בהן הרבה בסעודות מצווה, כך גם בחינוך: צריך להרכין ראש בפני אנשי החינוך’’. זו, לענ’’ד שטות מוחלטת. ילדים הם לא שיניים. וכמו שלך יש ילדים בכיתה לי יש ילדים סביב שולחן שבת שבועטים אחד בשני מתחת לשולחן ורבים מי יושב ליד אמא, ובסוף זו אותה הפרקטיקה ואין סיבה לחשוב שאתה מבין יותר.

סופו של דבר, אני הרבה יותר חשוב ממך במובן הזה שאברך זה פסגת העולם, יותר מכל המחנכים והמשרות, אני שומע שזה גם מה שאתה אומר לתלמידים הרכים שלך אז גם אתה תשב בשקט ותקשיב לסיפור של אברך, חשוב שתשמע דווקא את נקודת המבט הזו, מהצד, כי הספור שלי הוא על קודש הקודשים שלכם: התעודות.

אבא צעיר הייתי ותמים. האמנתי לכל מילה. הבכור שלי, יוני, סיפר כבר חודשיים לפני ט’’ו בשבט שהמלמד אמר: המבחן הזה קובע לתעודה! ושבישיבה רוצים גם תעודה של כיתה ו’. נלחצנו יחד וחזרנו חזק על החומר. וכך עם מבחנים נוספים שאמרו שזה לתעודה, כולל מבחן אחד לחשבון שרעייתי ישבה עם יוני נ’’י שעתיים בלילה להתכונן לקראתו, הרי זה לתעודה כן?

יום התעודה הגיע, בהתרגשות פתחנו, קראנו כל ציון, הקראנו בהטעמה ומצב רוחנו עלה וירד לפי הפלוסים והמינוסים שהוצמדו לט’’מ של לדבר ח’’ו על כ., אם הוצמד, ל’’ע ולא עליכם עד עולם. וכמובן, ערכנו חשבון נפש וחשבנו מה לעשות עם הנביא שהוא קיבל ציון פחות, הבטחנו להשתדל יותר בסדר וניקיון וכן הלאה.

השנים חלפו, ילדים נוספו, וחוויית התעודה הפכה למבלבלת. קודם כל גילינו שזה תלוי באופי של המלמד, מה שט’’מ- אצל אחד, הוא טוב+ אצל השני וזה לא נגמר. אני בטוח שההנהלות מנסות ליצור קו אחיד אבל זה מאוד סבוך כי באמת יש מלמדים שבדיקת המבחנים שלהם קלילה ומעגלת ויש כאלו דיקנים. יצא מצב, שהבן הבינוני שלי קיבל ציונים טובים מהמצטיין שבכיתה מעליו.

תחשוב על זה שהם הלכו יחד, כל הבני דודים, לסבא להראות לו את התעודה, והרושם שנוצר אצלו על תפקודם של נכדיו מוטעה כי זה תלוי במלמד או במורה. כי כל מלמד והאופי שלו.

וזה לפני שדיברנו על החיבור האישי שלפעמים לא מצליח להיווצר בין הילד למלמד, מה שיוצר תוצאה של שנה לא מוצלחת לילד, והתעודה לא משהו, אבל שנה אחרי זה עם מלמד אחר, כן נוצר קליק טוב, והתעודה מעוטרת. אז זה תעודה למלמד או לילד?

אני בטוח שיש מנהלים שיושבים שעות על ציוני התלמידים, שמעתי על בית ספר אחד לבנות בכרמיאל שכותבים הערה והסבר על כל ציון, אבל בסוף זה מאות תלמידים, זה לא פשוט.

עכשיו נעבור לילד השלישי שלי. הוא קצת חלש, אבל אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים. וכל שנה מחדש הוא צריך לבכות ביום של התעודה, כי כמה שהוא התאמץ הציונים שלו נמוכים. למה?

והרביעי שלי, זה האיפרקטיבי, אלוף בחשבון, קיבל טעון שיפור בחשבון, שאלתי את הרב’ה אחה’’צ למה, אז הוא אמר לי: הוא התנהג זוועה. נו, אז לכן הוא לא יודע חשבון? באמת? מה זה קשור? שאלתי אותו למה אתה לא מוריד בהתנהגות, אז הוא אמר לי: לא, התנהגות זה של הרב’ה של הבוקר.

שתבין, מקצועות החול הן בשעה האחרונה של היום, אחת מתוך שמונה, ובה הבן שלי בהחלט לא משהו, אבל בתעודה הציונים הללו תופסים חצי מהנפח, זה לא הוגן. אני כותב פה על בנים, כי לא הבאתי מחיצה וזה פרוג והם צדיקים, אבל הוא הדין לבנות עם שינויים קלים.

אני יודע, מי שהילד שלו מהחמישיה הפותחת של הכיתה, הבן של השכנים, אלו המושלמים, וודאי אוהב את התעודה, למה לא?! תמיד נחמד לשמוע בפעם ה- 800 שאנחנו משפחה מושלמת.

אבל כנראה התעודות לא נועדו דווקא בשביל אלו.

אז בואו נדבר עלינו, האנשים הרגילים, שרצים את מירוץ החיים, משתדלים מאוד, לפעמים הולך לנו ולפעמים פחות, ולא, הילדים שלנו לא תמיד יודעים להביא לנו תעודה מושלמת, לנו מיועד התעודות.
ואז נשאלת השאלה: בשביל מה? בשביל לומר לנו במה אנחנו לא מושלמים? אנחנו כבר יודעים. אנחנו יודעים שהכתב של הילד שלנו לא משהו, וגם שהוא מאחר, ושהציונים שלו בנביא נוראיים. עכשיו זה גם מונצח בתעודה מוסדרת. בגלל זה הוא יפסיק לאחר?

הניסיון מוכיח שלא. להיפך, יותר מידי מקרים אנו מכירים שהתעודה הוציאה את הרוח מהמפרשים לילדים במקום להעצים אותם. לא יותר טובה שיחת מוטיבציה? מבצע טוב?
.
אחד המלמדים אמר לי: ההורים חייבים לקבל שיקוף של הילד זה יניע אותם לפעולות נחוצות. אני אברך פשוט, אבל מתפלא: אין דרך טובה יותר לדבר עם הורים? דרך התעודה? נגמרה לנו יכולת התקשורת? ואיפה היית עד עכשיו? וכולנו צריכים את הטקס הזה בגלל שני הורים שלא יודעים לשתף פעולה? אז תשלח תעודה רק להם. אגב, יש מורים מסודרים שפשוט שולחים כל מבחן להחתמה בבית כולל החתמה על ממוצע מידי פעם, אם זה באמת חשוב אפשר לעשות את זה בצורה הזו.

המחשבות האלו הלכו ונערמו לי במרוצת השנים, והיום כשהילדים נכנסים עם התעודה אני כבר מתייחס אחרת: קורא בקול רק ציונים משובחים, קורא את ההערה בהתלהבות, ורק נותן שוקולד לכולם. את הציונים הפחות אני קורא לעצמי אחר כך ומחליט לבד לפי העניין מה לעשות.

זהו זה. אני רק אברך, אבל גם לי מותר לומר משהו.

אז המסקנות שלי:
להורים: תעודה לא רק מלשון תיעוד אלא גם מלשון עידוד נצלו אותה רק לעידוד.
למורים: אתה לא מדמיין כמה רציני אנחנו, ההורים, לוקחים את התעודה ברצינות כמה צובט לנו כל הורדה בציון.
למנהלים: אולי, רק אולי, לחשוב על זה מחדש ולוותר או לעשות קצת שונה?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה