מידע שימושי מכה נוספת על הציבור החרדי: היועמ״שית צפויה לבטל את ההנחה של תלמידי ישיבות בביטוח לאומי

[bmsz]

דעתו ודעת רבותינו כיום - זהה למדי.

אלא אם כן כמו שמסלפים את דבריו בלי למצמץ
מסלפים גם את דברי הגרמ"ה הירש ומוציאים אותם מהקשרם חופשי....

הישיבות נבנו כי זו המתכונת שהוכחה כטובה היותר ללימוד תורה לשמה
לימוד תורה לשמה כמובן לא כולל לשבת בבית כנסת ולהמציא בעצמי מהי תורה
התורה עוברת אצלינו במסורת מרב לתלמיד.
יכולה לעבור גם מאב לבן אם לאב יש זמן וכושר ללמד את בנו - זה עדיף. ר' גרשון ור' יעקב אדלשטיין למדו תורה מפי אביהם. "לשמה" הם למדו ויצאו גדולי עולם.

כמדומני שהגרי"ג והגר"י אדלשטיין היו הגרעין הפותח של ישיבת פוניבז'
וכמוןבן לא כל אב ראוי להיות רב

 

[כעוף יעופף]

בדיוק
לכן הישיבות לא יכולות להוות תיבת נח אלא רק קבלת תורה מרב לתלמיד

אני חושב שמדבריו נשמע ההיפך שהישיבות כן יכולות להוות תיבת נח שהרי מי שיוצא מהישיבה רמתו הרוחנית יורדת וזה מוכח

 

[קצרה]

שים לב שכל הדיון הוא על נשואים.

לא שמעת על נשואים שלומדים בישיבות?!
ישיבה וכולל לצורך הענין חד הם.

אגב, אם כל הדיון על נשואים - איך הגעת ללהבהיר כמה המצב בפנימיות גרוע?!
חשבתי שנשואים גרים בבית עם האישה.

 

[yitzhak123]

הנה מכתב מרתק בנושא של יציאת אברכים לפרנס וללימודים גבוהים (תואר ברפואה באוניברסיטה גויית מדובר שם).
כיון שהעלו את הנושא אשמח להחכים עוד מדברי קודשו:
השאלה אודות ת"ח שפרנסתו דחוקה ושקל רבנות או ללכת ללמוד רפואה באוניברסיטה שאז תהיה פרנסתו ברווח.

והנה דברי מרן הסטיפלר:

אף על פי שלא ביאר טעמו ונימוקו, הדברים ידועים היטב, כי בעוונותינו הרבים בעת הזאת לא נשאר מענין אדמו"רות וגם מענין רבנות כי אם ספיחין ספיחין וכל שכן במדינתנו. ונתקיים במלואו מאמר חז"ל: וחכמת סופרים תסרח… ואין שואל ואין מבקש.
ובנוגע לפרנסה, מי שאינו משתדל להתאים עצמו לדרישות ולרצון ההמון – אין פרנסתו מצויה כדי חייו ויחי בצער ובעוני. ומי שמשתדל להתאים עצמו לקהילתו ולרוחם, מתרחק מתורה ועבודת הבורא ית' וגם הפרנסה הוא ביזיון התורה ובביזוי עצמו, אשר נפש היפה אינו יכול לסבול זאת.
ולדעתי’ טובה מזה אומנות המשוער שיתפרנס ממנה כהוגן ולא להיות תלוי בדעת וחסדי אחרים – אשר אינה טובה לא לרוחניות ולא לגשמיות, וכל זה דברים ידועים ואמיתיים. ועצם לימוד חכמת הרפואה הוא לימוד לשאר אומנויות, אשר אין בו שום איסור ואדרבה מצוה ללמוד אומנות… והרשב״א, כשהחרים שלא ללמוד חכמת חיצוניות טרם שמלאו לו כ״ה שנה, הוציא מכלל זה בפירוש לימוד חכמת הרפואה; לפי שהתורה אמרה: ‚ורפא ירפא’, ע״ש.
"אמנם כל זה ללמד ממורה הגון ובסביבה כשרה, אבל בנידון דידן שהסביבה חופשית לגמרי, בלא שום אמונה ובפריקת עול ר"ל, הדבר מסוכן הרבה, שנכנס שם לא יתקלקל, הן במידות והן בדעות... ואיני כותב בפרטות אודות מעלתך יקירי שליט"א, שהלא אינני מכיר את כבודו וטבעו ומדרגתו באהבת ויראת השי"ת. רק אני כותב סתם אודות תלמידי חכמים הרוצים להתעמק בזה".
ולעניות דעתי מוכרח לעשות הרבה גדרים ושמירות שלא להיחשף ח"ו עם הזוהם החילוני, והיותר נחוץ הוא: א. לקבוע עתים לתורה בכל יום לכל הפחות שני שעות, חוק ולא יעבור, והלימוד יהיה בעיון ולברר את היוצא להלכה ולמעשה על מנת לעשות. ואם אפשר למצוא חבר תלמיד חכם וירא שמים ובעל שכל ישר מה טוב.
ב. להתפלל כל התפילות דוקא בציבור והוא גדר גדול. ובסוף כל תפילת שמונה עשרה להתפלל ולבקש רחמים שלא יתקלקל ח"ו באמונה ובמחשבות פסולות, והרבה תפילה עושה'."
ג 'להיות רגיל מאד בטבילה במקווה... וזה מביא לידי קדושת המחשבה וטהרת הנפש.
ד'. לשמור מאד שבת כהלכתו בכל דקדוקיה, וכל יום השבת יהיה קודש לה' להתעסק דלימוד תורה ועבודתו, לא לדבר דברי חול ובדיחותא ויוצא בזה, ולא לקרוא בו שום עיתונים ויוצא, וקדושת השבת מגינה על כל ימות החול.
ה. לקבוע עתים בכל יום ללמוד ספרי יראים, מוסר וחסידות, והלימוד יהיה במתינות, לכל הפחות רבע שעה בכל יום. הוא שמירה גדולה... אינני כותב הדברים מליבי, רק ממה שקלטה נפשי מספרים הקדושים. "ישאף לשלום שלום מן הדבר, וזכות אבותיו מסיעתו"."

 

[קצרה]

כמדומני שהגרי"ג והגר"י אדלשטיין היו הגרעין הפותח של ישיבת פוניבז'
וכמוןבן לא כל אב ראוי להיות רב

בגיל 19 +

ובדיוק בגלל שלא כל אב ראוי
קמו הישיבות
להעברת התורה לא מתוך סילוף אלא בדרך הישרה.
וזו מטרת הישיבות - לימוד התורה בדרך הישר והנכונה . כמו שמתמטיקה לא ממציאים לבד וילד וגם מבוגר לא מבינים אותה לבד
גם תורה צריכה הכוונה והדרכה .
וישיובת אינן הכוונה לחיים וכאלו
הם לימוד ישיר של תורה. בדרך המסורה לנו.

 

[קצרה]

הנה מכתב מרתק בנושא של יציאת אברכים לפרנס וללימודים גבוהים (תואר ברפואה באוניברסיטה גויית מדובר שם).
כיון שהעלו את הנושא אשמח להחכים עוד מדברי קודשו:
השאלה אודות ת"ח שפרנסתו דחוקה ושקל רבנות או ללכת ללמוד רפואה באוניברסיטה שאז תהיה פרנסתו ברווח.

והנה דברי מרן הסטיפלר:

אף על פי שלא ביאר טעמו ונימוקו, הדברים ידועים היטב, כי בעוונותינו הרבים בעת הזאת לא נשאר מענין אדמו"רות וגם מענין רבנות כי אם ספיחין ספיחין וכל שכן במדינתנו. ונתקיים במלואו מאמר חז"ל: וחכמת סופרים תסרח… ואין שואל ואין מבקש.
ובנוגע לפרנסה, מי שאינו משתדל להתאים עצמו לדרישות ולרצון ההמון – אין פרנסתו מצויה כדי חייו ויחי בצער ובעוני. ומי שמשתדל להתאים עצמו לקהילתו ולרוחם, מתרחק מתורה ועבודת הבורא ית' וגם הפרנסה הוא ביזיון התורה ובביזוי עצמו, אשר נפש היפה אינו יכול לסבול זאת.
ולדעתי’ טובה מזה אומנות המשוער שיתפרנס ממנה כהוגן ולא להיות תלוי בדעת וחסדי אחרים – אשר אינה טובה לא לרוחניות ולא לגשמיות, וכל זה דברים ידועים ואמיתיים. ועצם לימוד חכמת הרפואה הוא לימוד לשאר אומנויות, אשר אין בו שום איסור ואדרבה מצוה ללמוד אומנות… והרשב״א, כשהחרים שלא ללמוד חכמת חיצוניות טרם שמלאו לו כ״ה שנה, הוציא מכלל זה בפירוש לימוד חכמת הרפואה; לפי שהתורה אמרה: ‚ורפא ירפא’, ע״ש.
"אמנם כל זה ללמד ממורה הגון ובסביבה כשרה, אבל בנידון דידן שהסביבה חופשית לגמרי, בלא שום אמונה ובפריקת עול ר"ל, הדבר מסוכן הרבה, שנכנס שם לא יתקלקל, הן במידות והן בדעות... ואיני כותב בפרטות אודות מעלתך יקירי שליט"א, שהלא אינני מכיר את כבודו וטבעו ומדרגתו באהבת ויראת השי"ת. רק אני כותב סתם אודות תלמידי חכמים הרוצים להתעמק בזה".
ולעניות דעתי מוכרח לעשות הרבה גדרים ושמירות שלא להיחשף ח"ו עם הזוהם החילוני, והיותר נחוץ הוא: א. לקבוע עתים לתורה בכל יום לכל הפחות שני שעות, חוק ולא יעבור, והלימוד יהיה בעיון ולברר את היוצא להלכה ולמעשה על מנת לעשות. ואם אפשר למצוא חבר תלמיד חכם וירא שמים ובעל שכל ישר מה טוב.
ב. להתפלל כל התפילות דוקא בציבור והוא גדר גדול. ובסוף כל תפילת שמונה עשרה להתפלל ולבקש רחמים שלא יתקלקל ח"ו באמונה ובמחשבות פסולות, והרבה תפילה עושה'."
ג 'להיות רגיל מאד בטבילה במקווה... וזה מביא לידי קדושת המחשבה וטהרת הנפש.
ד'. לשמור מאד שבת כהלכתו בכל דקדוקיה, וכל יום השבת יהיה קודש לה' להתעסק דלימוד תורה ועבודתו, לא לדבר דברי חול ובדיחותא ויוצא בזה, ולא לקרוא בו שום עיתונים ויוצא, וקדושת השבת מגינה על כל ימות החול.
ה. לקבוע עתים בכל יום ללמוד ספרי יראים, מוסר וחסידות, והלימוד יהיה במתינות, לכל הפחות רבע שעה בכל יום. הוא שמירה גדולה... אינני כותב הדברים מליבי, רק ממה שקלטה נפשי מספרים הקדושים. "ישאף לשלום שלום מן הדבר, וזכות אבותיו מסיעתו"."

מכתב אישי למי שכבר בחר בדרך אחרת ומתלבט מה ללמוד ולא האם.
ונטית ליבו היתה ידועה. או שדעתו של הסטייפלר בנוגע לכשירותו לרבנות היתה לא נוחה. וד"ל.

אין כמו הוצאת דברים מהקשרם.

דעתו הכללית לכלל ולפרט שפנה אליו כאמור ידועה.
הוא חי מדי קרוב בשביל לחפש איזה מכתב או להוציא איזה משפט מהקשרו.

 

[רוצה בחיי]

אי אפשר לעבוד עם סמארטפון ולנסוע חופשות בחו'ל להתלבש כמו שרוצים ועוד להיות סוג א'

 

[yitzhak123]

אין כמו הוצאת דברים מהקשרם.

 

[קצרה]

כידוע לכל מי שחי עדיין בינינו
הרב ברעוודה הוציא ספר בסביבות שנת תש"ל שמטרתו לעודד את חיי האברכות - ללא מטרת רבנות או דיינות.
ודיבר במפורש על מה יהיה עם פרנסה והצורך בפרנסה - והלמרות זאת.
הספר קיבל הסכמות מהרב שך והסטייפלר.

כשהסטייפלר עבר בו על כל מילה . הגיה והוסיף מילים והערות.
ושלח אותו לרב מטשעבין בצירוף מכתב שיפעל לעודד חיי אברכות ואי יציאה לעבודה גם במצבי צורך בפרנסה - גם אצל החסידים.

כל כך אווילי ומטופש עוד לפני שהדור שזוכר זאת בפועל - חלף. והדיו על הנייר עוד לא יבש
לבחור דווקא את הסטייפלר כדמות לחפש איזה מכתב עלום
שכל מי שמכיר את הסטייפלר וסגנונו התקיף והישיר ושומע שיש כזה מכתב - מסיק מיד שהסטייפלר כפי הנראה התנגד שאותו X יפנה לרבנות מסיבות אי התאמה לדעתו לרבנות וד"ל.
או להדגיש מדבריו את המילה צעירים.

מילא הייתם מוצאים אדם מלפני 2 דורות. מילא מישהו שלא טרח ויגע להפיץ ולבסס את שיטת האברכות.
מגוחך כל כך להתפס דווקא באדם שכולם זוכרים כ"אבי שיטת האברכות והלוחם הגדול בעדה".

 

[Ayalas]

אי אפשר לעבוד עם סמארטפון ולנסוע חופשות בחו'ל להתלבש כמו שרוצים ועוד להיות סוג א'

הכללה גסה מדי של ציבור גדול שומר תורה ומצוות קלה כבחמורה ועובד לצרכי פרנסה כמו שעשו דורי דורות של עם ישראל