התייעצות מכירים את המילה ליגטורה?

  • הוסף לסימניות
  • #1
מעניין אותי אם אנשים מכירים את המשמעות של המילה ליגטורה , במיוחד במשמעות המוזיקלית שלה
אני שואלת את זה דווקא פה, כי אני לא צריכה שמוזיקאים/ גרפיקאים יכירו אותה, אלא דווקא אנשים שלא מבינים בתחומים האלה....
תודה רבה!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אם מוכרת לי המילה אז לא לענות? כי גם פה יש מוזיקאים וגרפיקאים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אם מוכרת לי המילה אז לא לענות? כי גם פה יש מוזיקאים וגרפיקאים...
אפשר לענות בכיף :)
אני אשמח שאנשים יכירו את המילה הזו...
והם יכולים גם לחפש את המשמעות שלה בגוגל- הם ימצאו מהר מאד.
מעניין אותי אם הם הכירו אותה לפני שהם שראו פה את התשובה.
ומעניין אותי גם אם הגרפיקאים שפה מבינים את המשמעות המוזיקלית מתוך המשמעות הגרפיקאית.
כי בעיקרון למילה הזו יש משמעות אחת- שלוקחים אותה להרבה תחומים...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

אזהרת קריאה: פוסט זה מיועד רק עבור אנשים רגישים. רק עבור אנשים שיודעים להרגיש.

לאחרונה, ישנה תופעה אצל אנשי התקשורת החרדית, שכאשר הם באים לבטא את האבסורד של מעצר בחור ישיבה. הם מתבטאים: "נעצר בעוון לימוד תורה".

לימוד תורה אינו עוון. לימוד תורה הוא מצווה.
למעשה, לימוד תורה הוא הדבר הנעלה והמרומם ביותר שבן תמותה מסוגל לעשות בחיים שלו. הוא הערך המקודש והחשוב ביותר בחייו של היהודי. הוא התועלת הכי גדולה שבנאדם כלשהוא יכול להביא לאנושות כולה.

אבל אם לא ניזהר, אם נתבטא שוב ושוב "עוון - לימוד תורה".
משהו בתודעה הפנימית יכול להישחק. משהו בתוכנו פנימה יכול לשאול: רגע, לימוד תורה הוא מצווה או עוון?

לכן, וכאחד שמכיר בכוחה של המילה הכתובה. אני מציע להחליף את הביטוי. לומר ישירות: "נעצר בגלל שעשה את המעשה הכי טוב בעולם".
כך, זו תהיה הזדמנות נוספת בעבורנו להזכיר לתודעה שלנו את האמת הפשוטה: אין טוב אלא תורה. אין דבר יפה ומקודש כמו התורה. אין דבר מושלם ומיוחד כמו התורה.
התורה הקדושה היא חיינו. אנחנו מאוהבים בה. אנחנו רוצים אותה גם בתמורה לכל מחיר. היא שלנו. ואנחנו שלה.


והם? אנחנו כבר יודעים מה יהיה איתם. הם לא יצליחו.
הם
לא יצליחו לכבות את השמש. אין להם סיכוי. לכל היותר הם ישרפו כשהם רק ינסו להתקרב אליה.

בתפילה לה' שיקבל תפילותינו. יצילנו מכל צרה. ויגאלנו במהרה.
בתקופה האחרונה נכנס המונח החדש "שורד" שורד שבי שורדי שואה,
עד לא מזמן הם היו ניצולי שואה ועכשיו הם שורדי שואה, ניצולי השבי אפי' לא זכו לזה הם הוגדרו מיד "שורדי שבי", לא ניצולי שבי ואפי' לא שאלו אותם איך הם מגדירים את עצמם...
השאלה שצריכה להישאל היא האם זה מקרה?
או שיש פה גורמים עוינים!! שמנסים לשנות אותנו ואת התודעה שלנו!!!
מה קרה שפתאום אחרי כל כך הרבה שנים התחילו להשתמש במונח החדש הזה וזה בולט בעיקר בניצולי השואה שאחרי 80 שנה שהם ניצולי שואה הם נהיו שורדי שואה.
והשינוי למי שעקב כמדומני מגיע מהתקשורת החילונית מצד מסוים, ואט אט חודר גם לתקשורת החרדית שהתלהבו מהמונח החדש, אך לא ירדו לעומק הטמון בו.
ומהו באמת?
נסביר: המילה ניצול היא משורש 'נצל' והמילה שורד משורש 'שרד'.

סוגשורש נ.צ.ל (להינצל / להציל)הערהשורש ש.ר.ד (לשרוד)הערה
בניין קל (פָּעַל)אין צורת קל רווחתשָׂרַדעבר
עבר – יחיד זכרנִצַּללהינצל (נפעל)שָׂרַדשרד
עבר – יחיד נקבהנִצְּלָהשָׂרְדָה
עבר – רביםנִצְּלוּשָׂרְדוּ
הווהנִצָּל / נִצֶּלֶתפועל סביל – מי שניצלשׂוֹרֵד / שׂוֹרֶדֶתפועל פעיל
עתידיִנָּצֵל / תִּנָּצֵליִשְׂרֹד / תִּשְׂרֹד
ציוויהִנָּצֵל! / הִנָּצְלִי!בניין נפעלשְׂרֹד! / שִׂרְדִי!
מקורלְהִנָּצֵללִשְׂרֹד
שם פעולה / בינונינִצָּלוּת (נדיר), הַצָּלָה (מהפעיל)לפי הקשרשְׂרִידוּתשם עצם מופשט
בניין הפעיל (גרימת פעולה)הִצִּילגרם למישהו להינצלאין שימוש
בינוני פעיל (המציל)מַצִּיל / מַצִּילָהמי שמושיע אחרים
שם עצם מתוארנִצּוֹל / נִצּוֹלָהאדם שניצלשׂוֹרֵד / שׂוֹרֶדֶתאדם ששׂרד

ההבדל פשוט ל'נצל' יש הטית הפעיל 'הציל' ל'שרד' את הטיית 'משריד'.
המסקנה פשוטה יש פה גורמים שרוצים שכשנדבר עליהם לא יהיה לנו בראש שום רמז והרגשה כלפי "מציל" כי רצונם להשכיח ולשנות בתת מודע שלנו, ובעיקר מרוב אחינו בני ישראל שבשדות, את הידיעה האמיתית והפשוטה שהוא יתברך לבדו עשה עושה ויעשה לכל המעשים ובפרט מעיתות ומצבי סכנה שהיה פשוט לכל יהודי גם הרחוק ביותר, שרק ה' יתברך מציל אותו את זה הם רוצים לקעקע.
ואת זה עושים במסווה של תיקוני ודיקדוקי לשון מדומים.

🧠 1. הטיה סמנטית (Semantic Bias)


זו השפעה לא מודעת של המשמעות הגלומה במילה על האופן שבו אנו תופסים את המציאות.
במקרה הזה — המילה “ניצול” נושאת בתוכה רמז סמנטי לכך שיש מציל, בעוד “שורד” משדר פעולה עצמאית.


💬 2. היקשרות סמנטית (Semantic Association)


המוח שלנו יוצר אסוציאציות אוטומטיות:

  • “ניצול” → “הצלה”, “מציל”, “חסד”.
  • “שורד” → “מאבק”, “התמודדות”, “כוח פנימי”.
    האסוציאציות האלה נוצרות בתת־מודע ומשפיעות על הרגש כלפי הדובר או הנושא.


🧩 3. מסגור לשוני (Framing Linguistic)


זה מונח מוכר במדעי התקשורת.
הוא מתאר איך בחירת מילה ממסגרת את הסיפור או הדמות.
המילה “ניצול” ממסגרת את האדם כמי שניצל על־ידי כוח חיצוני,
בעוד “שורד” ממסגרת אותו כבעל כוח פנימי.


🪞סיכום קצר:​


מונחהגדרהדוגמה בהקשר שלך
הטיה סמנטיתהשפעה תת־מודעת של משמעות מילה"ניצול" מעורר דמות מציל
היקשרות סמנטיתאסוציאציה רגשית בין מילים קרובות במשמעות"ניצול → הצלה"
מסגור לשוניבחירה במילה שמעצבת את נקודת המבט"שורד" ממסגר כחוזק עצמי

אם אתה רוצה להשתמש בזה בטקסט מחקרי או מאמר — הכי מדויק לומר:

“המונח ‘ניצול’ נושא הטיה סמנטית ומסגור לשוני המרמזים על קיומו של מציל, בניגוד ל‘שורד’ המדגיש עמידות עצמאית.”
היוצא מכל האמור שעלינו לעשות הכל להפסקת השימוש במונח המעוות הזה בלקסיקון שלנו.

נ.ב. לא שמעתי משהו שעורר על זה, אם כי אני לא כ"כ חשוף... כך שאם מישהו כבר דיבר על זה אשמח שתציינו. ואני קיימתי בנפשי במקום שאין אנשים השתדל להיות איש. והנלע"ד כתבתי.
בקשה קטנה לפני שמתחילים לקרוא - נא להגיב בצורה עניינית ולא מתלהמת.
האמת שהתלבטתי הרבה לפני שהחלטתי להעלות את זה, אבל מעניין אותי לדעת מה הציבור יגיב.
כפי שכולנו יודעים, לפני תקופה ציבור מסוים במדינה שמע שרוצים להזיז לו קצת את הגבינה מהמקום ולהפוך את הייצוג במוסדות שילטון מסוימים ליותר שיוויוני ופחות משהו שכולל רק אותם ואת דעתם.
ומה שקרה מייד - קפלן, חסימות כבישים, חרמות, הפגנות אלימות, הוציאו קרנות מהארץ - הוקמו מייד מחאת ההיטיקיסטים והרופאים והחקלאים והסבתות ומי לא.
עכשיו אנחנו עומדים במקום גרוע הרבה יותר - ושוב עובדתית בהתייחס לסעיפי חוק הגיוס שפורסמו.
הולכים לשלול מאיתנו זכויות אזרח בסיסיות. למי שקצת יעמיק בנושא - לבן ישיבה חרדי יהיו פחות זכויות מאסיר שהורשע ברצח או ממחבל
וכמובן - שנמשיך לשלם מיסים וביטוח לאומי כמו כולם.
ולא רק זה - הסנקציות הללו לא פוגעות רק במעומדים לגיוס, אלא גם בבלתי מעורבים - בנשים ובילדים שלהם באופן ישיר.
ומה אנחנו עושים בתגובה לזה? כלום.
אולי יהיו כאלו שיגידו שהרבנים לא הנחו וכ'.
אבל, אני חושבת שהיוזמה צריכה לבא מאיתנו, ובאישור הרבנים.
ואני לא מתכוונת דווקא להפגנות וחסימות כבישים.
אלא לצעדים כמו: שביתה, מודעות על אוטובוסים, צעדות מחאה (רכבים בכבישים לא הפגנה).
מדוע אנחנו יושבים ומחכים לגלות יום אחד שהחיים במדינה הזו נעשו כמעט בלתי אפשריים למשפחה חרדית?
ואז גם לא נוכל לברוח מכאן, כי יש צו עיכוב יציאה מהארץ.
העליתי בקהילת הכתיבה השבוע, אבל מעניין אותי מאוד לשמוע את דעתכם בנושא, נתקלתם במקרים כאלו/ לא, ואיך הגבתם (או שלא.)

נסעתי הבוקר באוטובוס פנימי, בירושלים.
אברך עדין הופתע כשהמבקר הודיע שלא תיקף, הוא טען שהצמיד את הכרטיס למכשיר התיקוף.
הפקח גער בו קולנית ובקש תעודת זהות.
הוא לא התווכח והגיש לו אותה.

בספסל לידי, ישובה גברת קשישה, לא דתיה. גברת אלגנטית כזו, שעצם ישיבתה באוטובוס העלה בי תהיה.
כעת, היא גונחת קלות ומודיעה: "כואב לי הלב."
מבטי הנוסעים כולם מופנים אליה, לרווחת האברך הנקנס.
היא נאנחת שוב דרמטית, ואומרת בקול גדול: "כואב לי הלב, לראות גנב עם פאות וזקן. בושה."
אה?
אני מביטה בה בהלם, באישה שליבה מאיים להשבר מחילול שמו יתברך.
סביב אנשים מהנהנים בראשם וטומנים אותו שוב בסמארטפוניהם, שם מתחוללות דרמות גדולות מאלו.
אני מרחמת על האיש הסמוק, על האישה כאובת הלב.

"סליחה, גברת", אני פונה אליה בדרך ארץ, "אפשר שאלה?"
היא מתרווחת על מושבה ובאדיבות שלא היתה מביישת נציג ארגוני זכויות אדם- עונה לי: "כן?!"
"פעם ראשונה שאת רואה נוסע נקנס על אי תשלום ברב קו?" אני סקרנית,
"כי אם ראית פעם צעיר ישראלי מקבל דו"ח, אני בטוחה שהאופן שבו הנוסע הזה התנהג בלט לך לטובה." אני מתגרה בה מעט. לא מרחיבה על קללות, צעקות ואפילו מכות שנוכחתי לראות במהלך בקרה.
הגברת מולי מהרהרת מעט, ומזדקפת בכעס: "אבל הוא חרדי, הוא צריך לכבד את התורה והדת! "
אני נהנית מתחושת המעורבות שלה, מהדאגה לכבוד ה'.
"הוא מראה לכולם שככה החרדים מתנהגים", מאלפת אותי הקשישה בינה.
אני לא מסוגלת לשתוק, ומאתגרת אותה בשאלת חשיבה: "אתיופי ששכח לתקף רב קו, ישנה את הסתכלותך על העדה האתיופית כולה?"
"מה הקשר?" היא מתעצבנת, ומגיעה למסקנה שטוב לא יצא לה מהדיון הזה.
"עזבי", היא מסכמת, "אני מכירה את החרדים מקרוב. אני נוסעת לפעמים באוטובוס שעובר בשכונת גאולה,
ורואה אותם עולים ונשארים כולם צמודים לדלת. כשמגיע פקח- הופ! הם כולם יורדים ובורחים. אני אומרת לך, נו. כל החרדים גנבים."
אני מצלצלת בפעמון, מתחבטת בשאלה האם להגיב, ומה.
"בכיתה חרדית" אני מונה את מילותיי בעודי מתרוממת, "יכולה חבילת טישיו להיות על השולחן במשך שבוע,
ואף ילדון מנוזל או אחר שנשפכה לו כוס מים- לא ישתמשו בה מבלי לבקש רשות. מנסיון.
לא כי זה לא הומני- טישיו עשוי להיות צורך אלמנטרי. ובמה מדובר? בחפץ בשווי אגורות.
ועדיין, גם בני שש יזהרו מלהשתמש בו.
זהירות מגזל, קוראים לזה. אחד הערכים הנעלים בציבור שומרי התורה והמצוות.
יום טוב, גברת. ועין טובה. "

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה