בואו חשבון מכתב כנה לאחותי ההייטקיסטית

[עד מתי]

בהחלט
אגב, למה הדודה שלך לא מודיעה לביתה יקירתה שהיא מפסיקה לשלם לה את המשכנתא?
מה, היא פוחדת שהבת תנטוש אותה? שהחתן היקיר יתנכר אליהם?

איפה באמת ההיגיון שהורים עם משכורות "של פעם" ישלמו משכנתאות לילדים שעובדים בהייטק.
בלתי נתפס וקיים רק במגזר החרדי.

קיים במקום של אנשים שעומדים מאחורי המילה שלהם
אבא שלי גם בזמנים הכי קשים עשה הכל לעמוד בהתחייבוית שלו, תמיד אומר לקחתי על עצמי אז אני יעשה הכל בשביל לעמוד בזה ( והמשפחה עושה הכל להוריד ממנו כמה שאפשר )

 

[מתכנתת+]

בלתי נתפס וקיים רק במגזר החרדי.

הכול אני מסכימה, אבל למה לתקוע את זה בכול אשכול ובכול הודעה??
די עם הפזילות וההשוואות למי שהוא לא בר השוואה ולא ראוי להשוואה
יש הרבה מה לתקן אצלינו, אבל די עם הנחיתות מול אנשים שהרבה פחות ממנו בהכול.

 

[אביטלוש]

שאלה: נניח שהחובות של ההורים הם בלי קשר לדירות הילדים,
עדיין נראה לכם הגיוני שהילדים לא יעזרו להם?
הלו אנשים!! להורים שלכם אין איך לגמור את החודש ואתם טוענים שאין חובה לעזור להם?

 

[מה יש]

איפה באמת ההיגיון שהורים עם משכורות "של פעם" ישלמו משכנתאות לילדים שעובדים בהייטק.
בלתי נתפס וקיים רק במגזר החרדי.

זה לא קשור למשכורות הייטק.
זה קשור לזה שרק אצלינו זוג שנולד לו ילד רץ לפתוח תוכנית חסכוןם
לא נדבר על מי שנולד לו בת.
הטענה שנותנים לזוגות כסף כדי שישבו וילמדו בנחת כבר לא נכונה מזמן
כי גם חסכון של 20 שנה לא מספיק בשביל לחתן ילדים.

נוצר מצב הזוי:
זוג שמקבל יותר מההורים=זוג שיש לו יותר הון עצמי ולוקח משכנתא יותר גבוהה
במקום שהזוג יסתיע בעזרת ההורים בשביל לקנות דירה בהתאם ליכולת ובעז"ה תוך כמה שנים יוכל לקחת ע"ע את ההתחיבויות שנותרו (חובות/משכנתא) לזוג יש הוצאות עצומות משל עצמו ואם יש קרן אור בקצה המנהרה אז דואגים לילדים שעוד לא נולדו

 

[מה יש]

קיים במקום של אנשים שעומדים מאחורי המילה שלהם

גם ההורים שלי עומדים מאחורי המילה שלהם.
עדיין, כל זוג שיכול לקחת על עצמו מודיע להורים שהוא מוותר על המחויבות.
שני בני הזוג יחד- אין כבר למי להיות חייבים.
אבל זה לא קרה מהאוויר..
ההורים שלי חנכו אותנו טוב לראות את הזולת
וחפשו גם חתנים/כלות עם מידות טובות

 

[Sara Rivka]

רבע בלת"ק

לא רואה שבסמינרים הליטאים הגדולים סוגרים את מסלולי ההוראה.... גננות כן.

אז לידיעתך בעירי ישנו סמינר גדול שהשנה יש בו מסלול אחד בלבד של הוראה, לעומת כמה מסלולים בסמינר שלי.
(שני הסמינרים ליטאים)

אף אשה לא נהנית לעבוד 9 שעות, נקודה.

אני לפני בחירת מסלול, וכנראה שאלך בעז"ה לתכנות, נטו בגלל זה שהמקצוע הזה מעניין אותי.
ואחד השיקולים שלי הוא שלא יהיו לי חופשות!!!!
מבחינתי אני צריכה עבודה ושגרה כל היום!!! חופשים פעילויות וכו' מוציאים אותי מדעתי...

 

[מתכנתת+]

אני לפני בחירת מסלול, וכנראה שאלך בעז"ה לתכנות, נטו בגלל זה שהמקצוע הזה מעניין אותי.
ואחד השיקולים שלי הוא שלא יהיו לי חופשות!!!!
מבחינתי אני צריכה עבודה ושגרה כל היום!!! חופשים פעילויות וכו' מוציאים אותי מדעתי...

גם אני בדיוק כזאת, שונאת חופשות!! אבל יש הבדל בין חופשה לבין 9 שעות ולא 7. זה משהו אחר לגמרי. לא יושב על אותו מקום.

 

[בנני]

זה לא קשור למשכורות הייטק.
זה קשור לזה שרק אצלינו זוג שנולד לו ילד רץ לפתוח תוכנית חסכוןם
לא נדבר על מי שנולד לו בת.
הטענה שנותנים לזוגות כסף כדי שישבו וילמדו בנחת כבר לא נכונה מזמן
כי גם חסכון של 20 שנה לא מספיק בשביל לחתן ילדים.

נוצר מצב הזוי:
זוג שמקבל יותר מההורים=זוג שיש לו יותר הון עצמי ולוקח משכנתא יותר גבוהה
במקום שהזוג יסתיע בעזרת ההורים בשביל לקנות דירה בהתאם ליכולת ובעז"ה תוך כמה שנים יוכל לקחת ע"ע את ההתחיבויות שנותרו (חובות/משכנתא) לזוג יש הוצאות עצומות משל עצמו ואם יש קרן אור בקצה המנהרה אז דואגים לילדים שעוד לא נולדו

נכון, באמת מרגיז
אגב זה לא כל הציבור החרדי - יש לי שכנים חסידים וספרדים שהמצב שם הרבה יותר נורמלי
כל זוג מתחייב ולוקח על עצמו בלבד (ההורים אולי עוזרים טיפה אבל העול הגדול הוא על הזוג)
ואז אומנם יש להם משכנתא לשלם על עצמם אבל שהילדים שלהם גדלים הם לא חוזרים שוב לגלגל הזה...

אבל-
אין לנו יכולת לתקן את העולם ולשנות!! זה המצב -בכביש אל תהיה צודק תהיה חכם
ולכן ודאי שהורים יעשו הכל בשביל הילדים שלהם....
וודאי ודאי שהילדים מחויבים!!! ולא בגדר מידת הכרת הטוב אלא בגדר כיבוד הורים
(חושבת שההלכה של מאכיל מלביש וכו.. זה גם שיהיה את הכסף ממה להאכיל ולהשקות!!!

אני לפני בחירת מסלול, וכנראה שאלך בעז"ה לתכנות, נטו בגלל זה שהמקצוע הזה מעניין אותי.
ואחד השיקולים שלי הוא שלא יהיו לי חופשות!!!!
מבחינתי אני צריכה עבודה ושגרה כל היום!!! חופשים פעילויות וכו' מוציאים אותי מדעתי...

חמודה רואים שאת רק לפני בחירת המסלול
ולא בתוכו בתוכו
בואי נדבר עוד 3 שנים שתהיי נשואה בעז"ה ++
(גם בלי קשר לנשואות ואמהות - גם רווקות מתחננות לפחות שעות....)

 

[עד מתי]

גם ההורים שלי עומדים מאחורי המילה שלהם.
עדיין, כל זוג שיכול לקחת על עצמו מודיע להורים שהוא מוותר על המחויבות.
שני בני הזוג יחד- אין כבר למי להיות חייבים.
אבל זה לא קרה מהאוויר..
ההורים שלי חנכו אותנו טוב לראות את הזולת
וחפשו גם חתנים/כלות עם מידות טובות

אם תשימי לב להודעות קודמות שלי אני הכי בעד לתת להורים כמה שיותר וזה מה שאנחנו עושים.
עדיין קצת צרם לי השאלה למה ההורים משלמים, הם מבחינתם מתאמצים לעמוד במה שלקחו על עצמם והילדים חובה שהיא זכות לתת כמה שביכולתם ולהקל מההורים , ואגב גם אם זוג לא קיבל מההורים עדיין אותה חובה יש להם לעזור כמיטב יכולתם.
ויש לי רק הערה קטנה בעניין הזה, בשנים האחרונות עם התרבות המציאנגים לטובת המוסדות קורה יותר ויותר שמחייבים זוגות צעירים לשעבד את כל המעשרות בשנים הקרובות לטובת הכולל או הישיבה ( וכבר דיברו על זה הרבה איך זה מגיע כדרישה ולחץ ותחרות והתחייבות של אלפי ש"ח ומעלה)
הראשונים שנפגעים מזה זה ההורים שהתמיכה בהם יורדת מאד....

 

[מליון!]

רבע בלת"ק



אז לידיעתך בעירי ישנו סמינר גדול שהשנה יש בו מסלול אחד בלבד של הוראה, לעומת כמה מסלולים בסמינר שלי.
(שני הסמינרים ליטאים)



אני לפני בחירת מסלול, וכנראה שאלך בעז"ה לתכנות, נטו בגלל זה שהמקצוע הזה מעניין אותי.
ואחד השיקולים שלי הוא שלא יהיו לי חופשות!!!!
מבחינתי אני צריכה עבודה ושגרה כל היום!!! חופשים פעילויות וכו' מוציאים אותי מדעתי...

שגרה????
את עדיין לא אמא לילדים.
אשה לבעל..
אם המשפחה....
נראה לך שתקומי יום אחרי החתונה ותוכלי לחזור לאותה שגרה של יום לפני????

 

[avim10]

@avim10 הנחמד,
כתבתי על כאלו שכבר מביאות להורים חומש,
אני מבינה שלשיטתך הן גם צריכות להביא יותר,

הבהרתי חזור והבהר, שאין לי שיטה בכמה כל אחד צריך לתת, זה אינדבידואלי לחלוטין, ותלוי מצבים שונים ומגוונים.
ההתייחסות שלי היתה לנקודת המוצא.
בין הנוסח שאת כתבת, [וקצת שכחת, לפי התגובות שלך בהמשך שלא אמרת כזה דבר...אבל הבאתי ריכוז של ציטוטים שלך...]
לבין הבנה שההורים פשוט מסרו נפש בשביל שאוכל להתחתן עם שידוך ראוי, ואני רוצה וחייב/ת לעשות הכל, במגבלות היכולת כמובן, כדי להוריד מעליהם את העול, וזו בעיה שלי! לא רק שלהם.
כמובן שכשיוצאים מנקודת מוצא כזו, המסקנות עשויות להיות שונות, אבל בהחלט לא בהכרח מחייבות לתת יותר מחומש.

אגב, מקריאה של הודעותייך בהמשך האשכול אני די בטוח שהערכים שלך טובים ונכונים ולא כמו שהשתקף מההודעות שאליהם הגבתי, בסה"כ כנראה שחיית במציאות שונה שלא מכירה ומבינה את הדילמה האכזרית של אדם שצריך לבחור בין להתחייב מאות אלפי שקלים מעבר ליכולתו, לבין כך שבתו פשוט תשב בבית, והזמן עובר ופשוט לא מגיעות הצעות, כי השדכנים יודעים ש"הם לא נותנים", (ו-250 אש"ח נחשב "לא נותנים"...), ואז בהתייעצות עם רבותיו הוא 'קופץ למים', ומתמודד עם חובות אדירים, בחוסר ברירה ולמען אושרה של הבת שלו.
אצלך זה פשוט היה אחרת, אבל תביני שיש מציאות שונה. ואל לך לשפוט אותה ח"ו בצורה שכתבת.

 

[מרחבית]

אתוודה שלא התכוונתי לעורר סערה

כתבתי את מה שכתבתי אכן לא ממקום אישי אלא כשיקוף לכל מיני אשכולות כאן בעת האחרונה

כאמור מאוד אהבתי את מה שכתבת, ואיך שכתבת, והזדהיתי עם המסקנות.
יחד עם זה, ולא בסתירה, אני מבינה את הסערות שמתעוררות כל-כך בקלות...

אני מתבוננת בחיים של הרבה מהזוגות הצעירים כיום -
על ההתמודדיות שלהם הכלכליות, בעיקר בתחום הדיור, אך לא רק.
על ההתמודדות עם עבודה שהיא כיום בדרך כלל שעות ארוכות, יחד עם גידול ילדים קטנים על כל מה שזה אומר.
והרבה פעמים זה גם וגם - גם עובדים המון וגם יש חוסר וצמצום גדול. וזה לא קל בלשון המעטה.
רואה את האברכים שמתזזים מהתפילה לפיזור הילדים לכולל לאיסוף הילדים ולעזרה בבית,
את הנשים שלעיתים קרובות לפני ואחרי לידה, ומתאמצות בכל החזיתות.
את המסירות העצומה כפשוטה - לחיים של תורה.
ועל הימצאותם לא פעם במצב של בין צרכיהם לבין חובות ההורים.

ולא פעם לבי יוצא אליהם.
ולא פעם אני פשוט מעריצה אותם.
ו... יש בי הרבה סלחנות אוהדת אליהם והרבה הבנה לכל מיני סערות...

פרק בפני עצמו אלו ההורים המסורים והמפעימים, שעושים למען הילדים ולמען התורה הקרבות עצומות.
רק השבוע שמעתי על הקרבה מיוחדת של הורים, לא בגלל דרישות חיצוניות, רק כי הם כשלעצמם מוכנים להקרבה מיוחדת כדי לזכות בע''ה בבתים של תורה ברמה גבוהה.

 

[Sara Rivka]

גם אני בדיוק כזאת, שונאת חופשות!! אבל יש הבדל בין חופשה לבין 9 שעות ולא 7. זה משהו אחר לגמרי. לא יושב על אותו מקום.

אז אני צריכה 9 שעות

חמודה רואים שאת רק לפני בחירת המסלול
ולא בתוכו בתוכו
בואי נדבר עוד 3 שנים שתהיי נשואה בעז"ה ++
(גם בלי קשר לנשואות ואמהות - גם רווקות מתחננות לפחות שעות....)

שגרה????
את עדיין לא אמא לילדים.
אשה לבעל..
אם המשפחה....
נראה לך שתקומי יום אחרי החתונה ותוכלי לחזור לאותה שגרה של יום לפני????

בואנה נדבר בעוד כמה שנים ונראה....
כמה שתאמרו לי שחיים של אישה נשואה אלו חיים אחרים, עדיין אני סוברת כך יש לי זכות לחשוב כך? וכך גם סוברים הההורים שלי (אמא שלי עובדת ובעלת משפחה ב"ה) שזה מה שמתאים לי, וזה מה שאני צריכה.

 

[shimשימי]

נראה לי שצריך לשנות את שם האשכול
"למכתב לבתי ההייטקייסטית"

 

[מתכנתת+]

אז אני צריכה 9 שעות


בואנה נדבר בעוד כמה שנים ונראה....
כמה שתאמרו לי שחיים של אישה נשואה אלו חיים אחרים, עדיין אני סוברת כך יש לי זכות לחשוב כך? וכך גם סוברים הההורים שלי (אמא שלי עובדת ובעלת משפחה ב"ה) שזה מה שמתאים לי, וזה מה שאני צריכה.

אני לא אמרתי לך מהקטע של אישה נשואה, כי אני ממש כמוך שונאת חופשות בכול מצב בחיים, ואוהבת מאוד סדר יום ושגרה, אבל לקום ב6 בבוקר ולחזור ב3 ולא בארבע זה מקום אחר,

 

[geekית מחשבים]

הבהרתי חזור והבהר, שאין לי שיטה בכמה כל אחד צריך לתת, זה אינדבידואלי לחלוטין, ותלוי מצבים שונים ומגוונים.
ההתייחסות שלי היתה לנקודת המוצא.
בין הנוסח שאת כתבת, [וקצת שכחת, לפי התגובות שלך בהמשך שלא אמרת כזה דבר...אבל הבאתי ריכוז של ציטוטים שלך...]
לבין הבנה שההורים פשוט מסרו נפש בשביל שאוכל להתחתן עם שידוך ראוי, ואני רוצה וחייב/ת לעשות הכל, במגבלות היכולת כמובן, כדי להוריד מעליהם את העול, וזו בעיה שלי! לא רק שלהם.
כמובן שכשיוצאים מנקודת מוצא כזו, המסקנות עשויות להיות שונות, אבל בהחלט לא בהכרח מחייבות לתת יותר מחומש.

אגב, מקריאה של הודעותייך בהמשך האשכול אני די בטוח שהערכים שלך טובים ונכונים ולא כמו שהשתקף מההודעות שאליהם הגבתי, בסה"כ כנראה שחיית במציאות שונה שלא מכירה ומבינה את הדילמה האכזרית של אדם שצריך לבחור בין להתחייב מאות אלפי שקלים מעבר ליכולתו, לבין כך שבתו פשוט תשב בבית, והזמן עובר ופשוט לא מגיעות הצעות, כי השדכנים יודעים ש"הם לא נותנים", (ו-250 אש"ח נחשב "לא נותנים"...), ואז בהתייעצות עם רבותיו הוא 'קופץ למים', ומתמודד עם חובות אדירים, בחוסר ברירה ולמען אושרה של הבת שלו.
אצלך זה פשוט היה אחרת, אבל תביני שיש מציאות שונה. ואל לך לשפוט אותה ח"ו בצורה שכתבת.

אני מסכימה,
אני מאלו שנותנים חומש לאברכים בחובות מנישואי ילדים ואלו אפילו לא להורים שלי.
אבל מנגד אני חושבת שהרבה זוגות עוברים היום קשיים כלכלים משמעותיים, ואין לנו זכות לדון אותם.
וכן בכנות אני יכולה להבין זוג שבוחר במקום להחזיר כסף להורים, לשפר דיור מדירה צפופה מאוד לדירה נורמלית,
בשביל זה יש רב ששואלים אותו.

בדיוק כמו שלא דנתי את חברותי שאבא שלהם היה רץ ללוות מהגמח לפני כל עשירי כסף בשביל השכר לימוד שלהן, והן לא חלמו אפילו לעשות פרח...
לעבוד? מה פתאום... זה הזמן שלהן לחגוג ולהנות מהחיים...
זאת זכות למי שמבין את הערך שבזה, אבל אי אפשר לחייב אנשים.

 

[בנני]

נראה לי שצריך לשנות את שם האשכול
"למכתב לבתי ההייטקייסטית"

בת יקרה ואהובה שלי!!
זה אבא כותב לך - כן אני יודע שזה קצת מוזר לך..
כי אבא שלך הוא לא בעניין של מכתבים וכו...
אבל הייתי מוכרח לפרוק לפחות על דף!!

בת שלי -
זוכר איך נולדת כ"כ קטנה וזערורית
החזקתי אז את ה 3 קילו האלו בידיים שלי ובכיתי יחד עם אמא על המתנה המיוחדת שאת
אודה ולא אבוש שכבר באותו יום לא ראיתי את הפעוטה הקטנה למולי
אלא את בעלך העתידי !!


החלום הכי יפה שיכולתי לדמיין אז-
היה לראות אותך תחת חופה עם הבחור הכי הכי מיוחד!!!!
בן תורה אמיתי, בן עלייה, בחור ת"ח, יר"ש מתמיד בעל מידות טובות
וכבר מאותו יום התפללתי ודמיינתי על החלום הזה בעיניים דומעות...

את יודעת ילדה שלי אני אדם ריאלי ..
אמא הייתה מורה ואני אברך בכולל פונוביז - כמו שאומרים קלאסי...
ככה שידעתי-
שבשביל החלום שלי - שלך - שלנו אני צריך לעבוד...

כשהלכת למעון - הלכתי לפתוח קופת חיסכון
שלמדת פעם ראשונה על חולם וצירה - אני בררתי על גבעת המורה..
שהיית לחוצה מהסמינר ,מהמורה - הלכתי לברר על עוד משכנתא...
וכשהיית לפני קבלת תעודות - התחלתי כבר לברר בעולם הישיבות..

וככה עד שהיום הזה הגיע
זכיתי בת שלי!!! וזכית גם את ....
חתן כמו בעלך זה זכייה של אחת....

אני לא יודע איך להמשיך ואולי כבר כדאי לי לעצור
אבל הדמעות של אמא לא נותנות לי מנוח...
ןגם אני כבר לא האבא שהייתי פעם -
ולא רק בגלל הזקן המלבין פה ושם ולא בגלל הכח...

זכינו לחתן אותך ועוד 3 אחיותיך אחריך..
הנחת הוא הדבר שנותן לנו כח להמשיך

אבל -

שבאתם השבוע ודיברתם וסיפרתם על הדירה החופשה וכו
קצת נצבט לי -
לא-
לא על הכסף יקירה!!
אלא על איפה את נמצאת ולאיפה הלכה התמימות הטהורה?

חשבתי שגידלתי אותך למידות טובות - אבל את ראית את הכסף בגדולות..
חשבתי שגידלתי אותך על הערך להיות מענטש - החלפת את זה בהנאה בשיט בתעלת למנש..

בת שלי אין לי מה לומר
זה מכתב שלעולם לא יישלח..

אני רק ממשיך להתפלל עלייך ועל כולם
כמו שכבר 25 שנה אני עושה וימשיך לעשות לעולם ...

אוהב אותך מאוד ,אבא

 

[ברבור1]

בת יקרה ואהובה שלי!!
זה אבא כותב לך - כן אני יודע שזה קצת מוזר לך..
כי אבא שלך הוא לא בעניין של מכתבים וכו...
אבל הייתי מוכרח לפרוק לפחות על דף!!

בת שלי -
זוכר איך נולדת כ"כ קטנה וזערורית
החזקתי אז את ה 3 קילו האלו בידיים שלי ובכיתי יחד עם אמא על המתנה המיוחדת שאת
אודה ולא אבוש שכבר באותו יום לא ראיתי את הפעוטה הקטנה למולי
אלא את בעלך העתידי !!


החלום הכי יפה שיכולתי לדמיין אז-
היה לראות אותך תחת חופה עם הבחור הכי הכי מיוחד!!!!
בן תורה אמיתי, בן עלייה, בחור ת"ח, יר"ש מתמיד בעל מידות טובות
וכבר מאותו יום התפללתי ודמיינתי על החלום הזה בעיניים דומעות...

את יודעת ילדה שלי אני אדם ריאלי ..
אמא הייתה מורה ואני אברך בכולל פונוביז - כמו שאומרים קלאסי...
ככה שידעתי-
שבשביל החלום שלי - שלך - שלנו אני צריך לעבוד...

כשהלכת למעון - הלכתי לפתוח קופת חיסכון
שלמדת פעם ראשונה על חולם וצירה - אני בררתי על גבעת המורה..
שהיית לחוצה מהסמינר ,מהמורה - הלכתי לברר על עוד משכנתא...
וכשהיית לפני קבלת תעודות - התחלתי כבר לברר בעולם הישיבות..

וככה עד שהיום הזה הגיע
זכיתי בת שלי!!! וזכית גם את ....
חתן כמו בעלך זה זכייה של אחת....

אני לא יודע איך להמשיך ואולי כבר כדאי לי לעצור
אבל הדמעות של אמא לא נותנות לי מנוח...
ןגם אני כבר לא האבא שהייתי פעם -
ולא רק בגלל הזקן המלבין פה ושם ולא בגלל הכח...

זכינו לחתן אותך ועוד 3 אחיותיך אחריך..
הנחת הוא הדבר שנותן לנו כח להמשיך

אבל -

שבאתם השבוע ודיברתם וסיפרתם על הדירה החופשה וכו
קצת נצבט לי -
לא-
לא על הכסף יקירה!!
אלא על איפה את נמצאת ולאיפה הלכה התמימות הטהורה?

חשבתי שגידלתי אותך למידות טובות - אבל את ראית את הכסף בגדולות..
חשבתי שגידלתי אותך על הערך להיות מענטש - החלפת את זה בהנאה בשיט בתעלת למנש..

בת שלי אין לי מה לומר
זה מכתב שלעולם לא יישלח..

אני רק ממשיך להתפלל עלייך ועל כולם
כמו שכבר 25 שנה אני עושה וימשיך לעשות לעולם ...

אוהב אותך מאוד ,אבא

 

[Sara Rivka]

אני לא אמרתי לך מהקטע של אישה נשואה, כי אני ממש כמוך שונאת חופשות בכול מצב בחיים, ואוהבת מאוד סדר יום ושגרה, אבל לקום ב6 בבוקר ולחזור ב3 ולא בארבע זה מקום אחר,

לא אמרתי לך שאמרת מקטע של אישה נשואה,
כן אמרתי, שאני צריכה את ה9 שעות וכנראה שאנחנו בכ"ז לא אותו דבר בדיוק...

 

[שתים]

לא אמרתי לך שאמרת מקטע של אישה נשואה,
כן אמרתי, שאני צריכה את ה9 שעות וכנראה שאנחנו בכ"ז לא אותו דבר בדיוק...

כי היום 9 שעות נראים לך בערך שליש מהיממה, וזה נראה בסדר.
כשתגיעי למצב שבשעות הבודדות של אחה"צ תצטרכי להספיק כמויות של משימות של בית-כביסה-בישולים-ילדים-רופאים וכו -את פשוט תגלי ש9 שעות שמוקדשות רק לעבודה זה הרבה.
זה ההבדל.