מכתב לשדכנים (לאור אשכולות השידוכים למינהם והפולמוסים העצבניים) כולל וידויון וגם בקשה

מצב
הנושא נעול.
קל להאשים את הבחורים כמובן ("מה כזה מסובך להתחתן?", "תפסיק עם השטויות שלך"...) וברור שיש גם כאלה, מכאן עד לומר שיש 'כמה יוצאי דופן' שכן רוצים להתחתן - נשמע לי קצת גוזמה.
מציאות !
יש לי חברה בעבודה בת 32
בחורה מושלמת , החלטתי שאני מוצאת לה שידוך ויהי מה!
השגתי באמת שמות , מספרים וכו
ומה שהיה להם בשכל זה שטויות אחד אומר "היא מתאפרת מידי עדין" בחור שהיה יותר נמוך ממנה מדוד ! אמר ש"היא מידי נמוכה" וכו
זה נקרא שהם רוצים להתחתן?
ומדובר בבחורה 1.60 חתיכית! זורמת כפית וגם בכלל לא נראית בגילה גם לא באופי[/QUOTE]

לא תמיד יגידו לך סיבה אמיתית אלא תירוץ
 
. (אחת הציעה לי בשיא הרצינות להפגש במושב זקנים...כי רק רציתי מקום שקט, רציני בלי להתלוצץ, בקול הכי שדכני שיכול להיות )
היא קראה את הספר של @מירה דביר .
:p:):p
מירה תיזהרי, יש אנשים שלא מבינים בדיחות :rolleyes:

נ.ב. לובי של מושב זקנים נראה די דומה ללובי של בית הארחה.
 
לא תמיד יגידו לך סיבה אמיתית אלא תירוץ
זה דבר שחשוב לזכור!!!
אנשים אומרים לפעמים תירוצים מטעמי לשון הרע. הם עלו על מידע בעייתי, והם לא רוצים ללכלך באוזני השדכן, או כל מיני סיטואציות.
ואז השדכן חושב שהם הבעייתיים והבררנים....
 
אם כך,
גם בחור ובחורה שהתחתנו
ו-3 שנים אחרי החתונה הבעל קיבל סכרת (או כל מחלה אחרת)
האם הם ממשיכים לחיות יחד? ברור שכן.
האם הן מלכתחילה היו לוקחות בחור עם בעיה גופנית\נפשית? ברור שלא.

את העניין הנ"ל אפשר להקביל לכל מצב שרוצים...

רק ברור שאין מה לעשות
ואף אחד לא ייקח במודע, משהו שלא מתאים לו.
ומה שאחריי?
החיים מזמנים לכולם דברים שלא תכננו ולא בחרו.
אני חושבת שזה לא דומה, מכמה טעמים.
אבל היות שמורא 'סגירת האשכול' מרחפת על ראשי, לא אמשיך לפרט כאן.
אם מישהי רוצה לדון בנושא - באישי בשמחה.
 
קצת תכל'ס.
כמה פעמים בקשתי כאן מאנשים שישלחו פרטים. לא שמות! רק פרטים שאוכל לבנות פרופיל ראשוני! אפילו אנונימי.
התגובות דלות מאד לצערי. התקשורת לא ממש זורמת ואפילו כששלחתי מספר טלפון לא צלצלו. אז נא, כשמישהו פונה אליכם נא כבדו אותו. הוא מייחד זמן שלאף אחד אין מיותר מהמשאב הזה..
תודה מעצב יקר.
כן!
צריך משהו שיעמיד להם מראה מול הפנים!!!
בגיל 32 אין כל כך זכות לברור..
בוקר טוב. אבקש שלא לגרור את הדיון לנושא של רווקים ומי אשם.
היו לנו מספיק אשכולות כאלו, כולם נמחקו.
תודה על ההבנה
אני חושבת שזה לא דומה, מכמה טעמים.
אבל היות שמורא 'סגירת האשכול' מרחפת על ראשי, לא אמשיך לפרט כאן.
אם מישהי רוצה לדון בנושא - באישי בשמחה.
תודה רבה.

>>> ממש ממש ממש ממש ממש ממבקש מכל המגיבים בעמודים האחרונים:
תניחו לאמוציות. או שתפתחו אשכול אחר ושם תתקוטטו ותאשימו זה את זה בשמחה ובכיף ליטאים וחסידים ותימנים (?!).
העליתי את האשכול נטו לדון בעיית שדכנים שמתים באמצע העבודה.
תודה רבה לכם, לא לכעוס על הנימה הנוזפת, פשוט אם האשכול הזה יגרר לאותן מחוזות של הקודמים - הוא יימחק ובצדק מוחלט.

מכל אשכול ויכוחים שכזה נפגעים במיידית עשרות קוראים וקוראות, כל אחד מסיבתו שלו.
חג שמחה.
 
נערך לאחרונה ב:
זוג שמצפה לילדים יכולים לבכות יחד, לכעוס יחד, להתנחם יחד...וכן הלאה בכל קושי שיש לאדם.
הנושא הוא יעד שגוי להכללות, ככלל. אבל היות והכללות נעשו, אציע כיוון חשיבה שונה:
המצפים לילדים, יהיו מוכנים - ביחד כמובן - לקחת משכנתא ולתת את כל אשר להם כדי לקבל ילד. יהא הרך הנולד חירש; גידם; פיסח; דאון, ובלבד שיהיה משלהם. הם מוכנים בשבילו לוותר על כסף, על העבודה של האשה, על הבריאות. לו זה היה עוזר, היו מוותרים גם על היחוס ועל הכבוד והמעמד. כל אשר לאיש יתן בעד נפשו. מי שאין לו בנים חשוב כמת.
אבוי לאותו ביחד. ביחד של ארבע קירות, ביחד של שקט ודממת צלמוות, של דמעות ואין אונים, תקוות נכזבות ואין בנים.
הם מרגישים שאין בידם כל השפעה או שליטה על הישועה, שאינה בהישג ידם, כי אם בהישג תפילותיהם לבד.
כל עכבה לטובה, אבל עד שתראה הטובה, סובלים מעוכבי השידוך מרורות ממכתם שאינה כתובה בתורה.
נבין לליבם ולכאבם היטב, גם אם לא נגמד את צרתם של סובלים אחרים.
 
הנושא הוא יעד שגוי להכללות, ככלל. אבל היות והכללות נעשו, אציע כיוון חשיבה שונה:
המצפים לילדים, יהיו מוכנים - ביחד כמובן - לקחת משכנתא ולתת את כל אשר להם כדי לקבל ילד. יהא הרך הנולד חירש; גידם; פיסח; דאון, ובלבד שיהיה משלהם. הם מוכנים בשבילו לוותר על כסף, על העבודה של האשה, על הבריאות. לו זה היה עוזר, היו מוותרים גם על היחוס ועל הכבוד והמעמד. כל אשר לאיש יתן בעד נפשו. מי שאין לו בנים חשוב כמת.
אבוי לאותו ביחד. ביחד של ארבע קירות, ביחד של שקט ודממת צלמוות, של דמעות ואין אונים, תקוות נכזבות ואין בנים.
הם מרגישים שאין בידם כל השפעה או שליטה על הישועה, שאינה בהישג ידם, כי אם בהישג תפילותיהם לבד.
כל עכבה לטובה, אבל עד שתראה הטובה, סובלים מעוכבי השידוך מרורות ממכתם שאינה כתובה בתורה.
נבין לליבם ולכאבם היטב, גם אם לא נגמד את צרתם של סובלים אחרים.
גרושים / גרושות סובלים מעוד משהו.
מסטיגמה ענקית שהם צריכים לסחוב על הגב (לבד).
 
גרושים / גרושות סובלים מעוד משהו.
מסטיגמה ענקית שהם צריכים לסחוב על הגב (לבד).
אין ספק.
רק אל תשימו צרות על המאזניים, לא בקרב אלו שאתם מכירים, וקל וחומר אצל מי שלא.
 
המצפים לילדים, יהיו מוכנים - ביחד כמובן -
נבין לליבם ולכאבם היטב, גם אם לא נגמד את צרתם של סובלים אחרים.

כתבתי על הביחד מנקודת מבטי כמי שמצפה כבר כו"כ שנים לזש"ק, אל חשש לא גימדתי שום כאב גם נישאתי קצת מאוחר ביחס לבני קהילתי, עדיין על אף השנים שחלפו בהמתנה לזש"ק הכאב בהמתנה לזיווג עולה עליו עשרת מונים.

אין ספק.
רק אל תשימו צרות על המאזניים, לא בקרב אלו שאתם מכירים, וקל וחומר אצל מי שלא.
עריכה: אדגיש הכאב עולה בנקודת החסר של הביחד, אכן אינני שוקל מידת הכאב בין צרה לצרה ואני מתנצל אם ח"ו מישהו נפגע מדבריי.
 
נערך לאחרונה ב:
אין ספק.
רק אל תשימו צרות על המאזניים, לא בקרב אלו שאתם מכירים, וקל וחומר אצל מי שלא.
שמעתי פעם שהיה דיון איפשהו ברשת, שהיה נשמע ככה, בערך: מישהי כתבה שהיא מחכה הרבה שנים להתחתן, ולפיכך היא אומללה ומסכנה יותר מאלו שאין להם ילדים, ונפתח ויכוח רב אונים מי מסכנה יותר.
איזה עלוב.
אין תחרות בין הצער והסבל.

הדבר הכי מטופש הוא לבוא ממקום של אי ידיעה ולתת עצות או רעיונות או ביקורת, או, ציטוט: "להציב להם מראה מול הפנים!!".

אגב, לתועלת כל הקוראים באשכול, הנה מבחר מזוקק של עצות לא מוזמנות שקיבלתי. חלקן, אגב, אולי טובות. ולא, אין בי שום תרעומת על המייעצים בהתנדבות, לא כולם עמדו בתור לקבל אינטלגנציה רגשית, זו לא סיבה לכעוס עליהם:
"אתה חייב להתחיל לשמוע הצעות, אתה מזדקן"
"אתה חייב להתפשר עם מישהי עם כך וכך ילדים, בגיל שלך כבר לכולן יש אז חבל לעשות עניין"
"אתה צריך להיפגש ולתת לגברת הרגשה שאתה מספק לה משהו שאין לה, תשומת לב רבה למשל, שהיא תבין שכדאי לה להתחתן"
"אתה צריך לשדר ריחוק מסויים, להיות לא ברור, נשים מעריצות גברים מעומעמים כאלו, אפופי מסתורין"
"אתה צריך לקנות חליפה יקרה מאוד ולשמור אותה רק לפגישות"
"כשאתה מגיע לפגישה אל תיתן לה לבחור מקום לשבת. תחליט אתה, תשדר גבריות"
"אל תפגש יותר משעה בפעם הראשונה"
"הכרתי גרוש אחד התחתן מאוד מהר. אחים שלו עזרו לו. תגיד לאחים שלך שיתקשרו לכל מי שהם מכירים בשבילך, שיכירו אותך"
"אנשים לא מכירים אותך בכלל. תתחיל לצאת יותר, להסתובב בארץ"
"תגיד שההורים שלך חסידי דושינסקי"
"אל תגיד שאתה חסיד ברסלב, אנשים לא מכירים אותך ויש להם סטיגמות. תגיד שאתה חסיד כללי"
 
קצת תכל'ס.
כמה פעמים בקשתי כאן מאנשים שישלחו פרטים. לא שמות! רק פרטים שאוכל לבנות פרופיל ראשוני! אפילו אנונימי.
התגובות דלות מאד לצערי. התקשורת לא ממש זורמת ואפילו כששלחתי מספר טלפון לא צלצלו. אז נא, כשמישהו פונה אליכם נא כבדו אותו. הוא מייחד זמן שלאף אחד אין מיותר מהמשאב הזה.
ושוב אבקש ממי שיש לו מועמדים/ות לשלוח פרטים אלי. אפשר כמובן באישי.

נשמה,
זה מלחיץ לתת פרטים לאדם אנונימי שבחיים לא ראיתי ואני לא יודע מה הוא עושה עם זה.
זה לא חיפוש עבודה פה, זה שידוכים!
 
נשמה,
זה מלחיץ לתת פרטים לאדם אנונימי שבחיים לא ראיתי ואני לא יודע מה הוא עושה עם זה.
זה לא חיפוש עבודה פה, זה שידוכים!
לא להילחץ, הכל בנחת.
בקשתי שמות? ממש לא. בסך הכל פרופיל. גיל, מצב אישי, רקע, עיסוק, מגזר וכו'.
אם יהיה לי משהו, ידע מי שצריך לדעת גם את מספר נעלי.
 
ורק אני לא הבנתי מה ההבדל?:rolleyes:

פרופיל לשמות...
הכוונה היא שע"י הפרטים שינתנו
לא ניתן יהיה לזהות
גיל, מגזר, עיסוק אלו פרטים כלליים שלא ניתן להסיק מהם כלום.
 
ראשית כל כולי איחולים מכל עומק הלב לכל הזקוקים לישועה (ואני בתוכם) שיוושעו במהרה, הרבה יותר מחלום ורוד, מסדרת הורודים יותר.
וכבר אמר האומר - "קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף" - פירושו, טרם כניסת הבחור/ה לעולם השידוכים, רבים הם האומרים בהתלהבות, או פולטים "יש לי הרבה הצעות להציע לך כשתכנס/י לשוק זה, דיבורים כים הגדול,
ובו ברגע שהכניס המכניס עצמו לים זה נקרע הים, לך וחפש ותרוץ אחר אנשים...
ברור הוא הדבר בהשקפה היהודית שפנייה לשדכן היא אמצעי השתדלות גרידא, והאמונה והתפילה היא היא הגורם המניע, לא קל הוא הדבר, משום שבהחלט בעיניים בשרניות נראים הפונים לשדכנים כמו שהגיעו לנקודה הדומיננטית ביותר במילוי רצונם הלו הוא הקמת בית בישראל, עיניים חומרניות כך חוזות,
אך ביננו, אין כמו הרגשתינו לאחר תפילה מעומק הנפש, מעומקה של נשמה יהודית, מתוך תוכה של הרגשת "אין עוד מלבדו" סמוך ונראה לצווחה ליוצר האדם שלא תמיד נשמעת, אך קיימת גם קיימת,
המלווה בדמעות שליש הזולגות להם בשלוה דמעה אחר דמעה וחברתה מיד לאחריה והבאה בתור במילוי משימתה עומדת וזולגת לה בתורה, על פנים יהודיות טהורות
על תחושת החיבור החזקה הזו בין האדם ליוצרו,על התקווה הנסוכה על ליבנו לאחר זעקתינו מעומק עומקינו
את עניות דעתי אפרוש ואעלה על במה זו - חשבו על זה רגע, שדכן לא מקבל גרוש עדדדדד הסוףףףףף, אותו סוף יכול לבוא מאוחר, מאוחר יותר, מאוחר מאוד, ולחילופין גם לא לבוא כלל, האם אין זה גורם ללאות מאסיבית לעולם השדכנות, לא כולם "לא עושים בשביל הכסף אלא כי רוצים להרבות בתים בישראל"
אולי צריך לשנות משהו?
אדגיש- לא שאני נותן גיבו והצדקה לחפרנות או שאר דברים הזכורים לעיל
 
נערך לאחרונה ב:
אולי אני קצת סוטה מאשכול השדכנים המתים, אבל רציתי להוסיף,ברשותכם, תובנה משלי לאור התגובות הרבות וכאב הלב שנילווה אליהן (שלי לפחות ואיך אפשר שלא...)

אנחנו בעשור החמישי לחיים, ובתרגום לנושא המדובר - בשלב שידוכי הילדים, ב"ה.
ובבוקר אחד, בהיר או סגריר קמתי והגעתי למסקנה שכל החיים שלנו, אבל ממש בכל החיים אנחנו ממתינים.
כל החיים אנחנו בעמדת המתנה.
בתחילה ממתינים לזווג שלנו ואח"כ ממתינים לילדים. בהמשך ממתינים לנחת מהם (ולפעמים היא מתבוששת...) השנים חולפות ואנחנו מוצאים את עצמנו ממתינים לזווג שלהם וכשהם נישאו בשעה טובה אנחנו משלבים ידים ומצפים וממתינים לנכדים שיבואו. יש והם באים בקלות ויש שעדין מצפים וממתינים.
כל החיים אנחנו בעמדת המתנה.

אני מסתכלת על ההורים שלנו, אנשים בגיל זקנה, הם ממתינים. יש להם נכדים שמתפללים לזווג הגון ויש נכדים שמצפים לבשורות טובות מתמהמהות.
אז מה, כל החיים שלנו נחכה ונמתין?
כנראה שכן...

ובכל בוקר שאני מתעוררת, אני מבקשת מהקב"ה שיתן לי את הכח להמתין גם היום בסבלנות, באמונה ובאהבה. וזה לא קל אף פעם.
ומי שמצליח לראות בהמתנה - מתנה, הרי שהוא גיבור ואשריו.

הלוואי שהשנה החדשה שזה לא מכבר נכנסה בשערינו תביא בכנפיה סוף וקץ להמתנות הממושכות, תחילה וראש לגאולה אישית, כל אחד באשר הוא זקוק ולכל בית ישראל.
 
כל החיים אנחנו בעמדת המתנה.
בתחילה ממתינים לזווג שלנו ואח"כ ממתינים לילדים. בהמשך ממתינים לנחת מהם (ולפעמים היא מתבוששת...) השנים חולפות ואנחנו מוצאים את עצמנו ממתינים לזווג שלהם וכשהם נישאו בשעה טובה אנחנו משלבים ידים ומצפים וממתינים לנכדים שיבואו. יש והם באים בקלות ויש שעדין מצפים וממתינים.
כל החיים אנחנו בעמדת המתנה.

אני מסתכלת על ההורים שלנו, אנשים בגיל זקנה, הם ממתינים. יש להם נכדים שמתפללים לזווג הגון ויש נכדים שמצפים לבשורות טובות מתמהמהות.

יש הבדל בין שהאדם עצמו מחכה לזיווג
לבין שההורים שלו
לבין שהסבים\סבתות

וכן ציפיה לזש"ק
אל חשש לא גימדתי שום כאב גם נישאתי קצת מאוחר ביחס לבני קהילתי, עדיין על אף השנים שחלפו בהמתנה לזש"ק הכאב בהמתנה לזיווג עולה עליו עשרת מונים.

ואף ציפיה לנחת מהילדים אינה דומה לציפיה לזיווג.

כך שאין מקום להשוות בין סוגי ההמתנות הנ"ל
יש המתנות שהם גזרה משמים ואין מה לעשות.
אבל יש המתנות כדוגמת המצפים לזיווג,
שבהם ברור שצריך לעשות השתדלות לגמד את התופעה

וזאת ע"י טיפת מחשבה שלנו על כל המחכים\ות.
 
ועוד קושי- שלא עלה פה יותר מידי:
יש לי אחיינית מיוחדת ממש בת 21 (מגזר ליטאי) כלילת מעלות. שמחפשת בן תורה אמיתי ומתאים.
הוריה אובדי עיצות - כי השידוכים המוצעים לה יורדים בזה אחר זה עקב ה'תעריפים' ההולכים וגובהים- עוד לא שומעים מה ומי רק מבררים -כמה נותנים?
מה קורה כאן? מישהו יודע להסביר איך ומה? ואולי לתת שמות שדכניות שמתעסקות גם עם אלו שלא יכולים לתת דירה שלימה? (וגם לא חצי אבל סכום יפה ומכובד...)
 
לא באתי לבקש עיצות איך להציע
באתי להציג עובדה שמזלזלים בבנות קטנות
וחבל
זה תלוי באנשים.
חבל.
אל תתייאשי.
היו שידוכים שנעשו ע"י בחורות.
מי שזלזל, חבל לי בשבילו,
מי שלא מתייחס - בעייה שלו - המפסיד.

תחשבי.
תציעי.
אל תחששי

יהיו מספיק שיתייחסו להצעות שלך ברצינות.
נסי להציע להם.

בטוחה שמי שעוסק בשידוכים עבור אחרים, הקב"ה יחסוך לו אצלו או אצל ילדיו.
בשורות טובות.
 
נערך לאחרונה ב:
שדכן הוא לא אלוקים! תפנו אליו, הוא הכי עוזר, וגם התגובות שכן או לא קיבלתם זה ממנו...
ולמה להשתמש בשורש מ.ו.ת. זה נראה קללה....
הדרישה היא לא משדכן אלא מכל אחד בישראל שיסתכל מסביב למשבצת שלו. וינסה להועיל.
ולגבי חופרים... יש כאלה בכל מקום בלי קשר למקצוע.
זה כמו לומר "כל החרדים זורקים טיטולים".
בברכת בשורות טובות
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה