מכתב לשדכנים (לאור אשכולות השידוכים למינהם והפולמוסים העצבניים) כולל וידויון וגם בקשה

[צפור]

לנתן הנכבד - פותח האשכול!
נראה מדבריך שברור לך שהשדכנית ההיא (שבה פתחת את האשכול...) הפסיקה להתעסק בשידוכים, ולכן אתה קובל על כך שהיא לא ענתה לך מיד ולא עידכנה אותך על כך...
אמנם ישנה גם אפשרות אחרת, שהיא ממשיכה בעיסוקיה כשדכנית, אלא שמשום מה היא לא מתעסקת בשידוכיך, ולכן כ"כ לא נעים לה ממך, ולכן היא נעלמה ולא הגיבה לכל הטלפונים ממך...
בכל מקרה - אני מאחל לך כפי שמאחלים לך כל קוראי האשכול, זיווג הגון בקרוב משורש נשמתך, ברגע המדויק שהקב"ה יחליט, ע"י השליח שיזכה להיות זה שמגלגלין זכות על ידו!!

 

[חיולה]

תטרחו להגיד לי.
דווקא אני אוהבת.
בזמן ובעיתוי ובמקום המתאים.
מכל הלב.
בלי לשבור לי את אחת האצבעות.
אפשר ללחוץ יד חלש.

כמו שאמרת, זוכרים את זה 24/7, אז זה נחמד שאחרים משתתפים איתך.
כשאומרים לי שמתפללים עלי שאזכה בקרוב, לא משנה מי אומר ומתי- זה מרגש אותי מאוד..

אני חושבת שברור מאוד מי כותב\ת מהצד
ומי באמת חווה את הדברים יום יום

זה שאומרים בקרוב אצלך וכו'
זה איך לומר? בקטנה
לעומת-

רוב הקושי הנובע כמו שכתבתי קודם מהבדידות
ומחוסר ההבנה של האנשים סביב
רק לשמוע תגובות מסוימות
כמה אטימות..

כמובן בלי להכליל
ובלי לשפוט
נכון, מי שלא התנסה למה באים אליו בטענות שיבין?

קלעת! באמת זר לא יבין...

 

[שב נא הסופר]

אולי התרגלתם לכך שלפעמים אני צוחק. אבל הפעם אני מדבר ברצינות.
ניקים עלומי שם. ממקומות שונים. ממגזרים שונים (חסידים, ליטאים, ספרדים, תימנים...).
בקיצור.. איך האשכול הזה יצמיח לכם ישועה בקרוב. באמת. [הוידוי המודרני השלישי..]
\

 

[Natan Galant]

לנתן הנכבד - פותח האשכול!
נראה מדבריך שברור לך שהשדכנית ההיא (שבה פתחת את האשכול...) הפסיקה להתעסק בשידוכים, ולכן אתה קובל על כך שהיא לא ענתה לך מיד ולא עידכנה אותך על כך...
אמנם ישנה גם אפשרות אחרת, שהיא ממשיכה בעיסוקיה כשדכנית, אלא שמשום מה היא לא מתעסקת בשידוכיך, ולכן כ"כ לא נעים לה ממך, ולכן היא נעלמה ולא הגיבה לכל הטלפונים ממך...
בכל מקרה - אני מאחל לך כפי שמאחלים לך כל קוראי האשכול, זיווג הגון בקרוב משורש נשמתך, ברגע המדויק שהקב"ה יחליט, ע"י השליח שיזכה להיות זה שמגלגלין זכות על ידו!!

יפה כתבת.
אז בוא נפתח את זה רגע, ברשותך.
נניח והיא החליטה שאיננה רוצה יותר להציע דווקא לי הצעות (מודה שלא חשבתי על כיוון כזה..), מכל סיבה שלא תהיה. נגיד.
האם זו הדרך??

אחרי שדיברת איתי במצטבר שעות, שאלת ושמעת דברים רגישים, למשך תקופה שהתפרשה על פני... אולי כמה שנים (!). האם אין לך דרך יותר אנושית מלתפוס אומץ ולומר אני מצטערת, פרשתי מהתחום? או התעייפתי מנלסות לשדך אותך וסליחה על הזמן והאנרגיה שביזבזתי לך? (היא וחברתה שעבדו יחד, אגב. שתיהן פרשו מהביזנס בהפרש של תקופת זמן כלשהי)

כמה קשה זה יכול להיות?

ואם אין לך אומץ, אז להתעלם? זה הפתרון?
ואם בסוף את שולחת את בעלך (כמה נוח, מקסים), נשאלת השאלה: האם לא יכולת לשלוח אותו מזמן, לפני ששיגרתי סדרה של סימני שאלה?
אני באמת לא יודע ולא מאשים. רק מנסה להבין. כי זה כל כך מתסכל.

נושא כאוב בהחלט,
ובטוח לי שאתה מהווה פה להרבה רווקים/ות...
אבל השאלה היא מה המטרה של הענין.
אני זוכרת שבזמנו העלה רווק מבוגר סרטון בו חשף את עצמו, את הקשיים שלו במציאת הזווג וכו',
כל מי שהיה בלבו לב רגיש (והיו הרבה כאלו) החלו להזרים הצעות.
את הסוף- אני לא יודעת, אבל אני חושבת שאין עדין כזה (תקנו אותי עם אני טועה)
אז היו הצעות, והרבה, ועדין עם הצעות לא הולכים לחופה...
אז נגיד שבאמת כל השדכנים יתעוררו מתרדמתם- יתחילו לשמוע יותר שמחות?
כשהמטרה האמיתית היא בסופו של דבר שאותן הצעות יובילו לידי גמר ולא סתם לידי הצעות לא רלוונטיות או פגישות מיותרות- אז הדרך פחות רלוונטית.
נכון שנחמד להשאר על המפה,
ונכון שזה נותן הרגשה טובה שחושבים עליך,
אבל בסוף רוצים שמחה, והדרך להגיע אליה היא רק אחת, או יותר נכון רק מ"אחד".
וזה לא יתעכב רגע אחד בגלל שדכנית או מי שלא יהיה.
מה שכן- אשרי מי שירויח להיות השליח (נקודה למחשבה לשדכנים)

הבחור ההוא בסרטון אכן רצה הצעות, אינלי מושג אם קיבל. כנראה שכן.
המטרה שלי באשכול הזה איננה לקבל הצעות, אלא ששדכנים ידעו לקחת אחריות. אם אין לך הצעות, אל תחטט סתם. פשוט והגיוני.

 

[מיכל46]

שב נא הסופר (שאלה לא קשורה לאשכול, אבל איך מצטטים רק את שם הניק?בצבע ירוק)
לא בונה על זה שיצא לי מפה שידוך.
רק לשתף את הציבור
ושאנשים יהיו עירניים יותר.

 

[Sefi T]

נכון, מי שלא התנסה למה באים אליו בטענות שיבין?

תראי, זה קשור לטאקט. יש אנשים שכשחילקו את הטאקט, הם עמדו בסוף, אחרונים בתור, ולא הגיע אליהם אפילו לא קמצוץ.
אני לא התנסיתי ב"ה, אבל אני יודעת לבלום את הפה מתי שצריך. כי עם רגש וכאב, לא משחקים!

 

[חיולה]

אולי התרגלתם לכך שלפעמים אני צוחק. אבל הפעם אני מדבר ברצינות.
ניקים עלומי שם. ממקומות שונים. ממגזרים שונים (חסידים, ליטאים, ספרדים, תימנים...).
בקיצור.. איך האשכול הזה יצמיח לכם ישועה בקרוב. באמת. [הוידוי המודרני השלישי..]
\

שיתוף זה לא משהו??
בעיני זה הרבה
גם אם לא יוצא מזה כלום.

רק לשתף את הציבור
ושאנשים יהיו עירניים יותר.

 

[שב נא הסופר]

שיתוף זה לא משהו??
בעיני זה הרבה
גם אם לא יוצא מזה כלום.

אוקי. אם כך אני רגוע. השתתפתי.
\

 

[חיולה]

שב נא הסופר (שאלה לא קשורה לאשכול, אבל איך מצטטים רק את שם הניק?בצבע ירוק)

את מוסיפה שטרודל (@) לפני שם הניק

 

[א.ש. אמיתי]

לפעמים יוצא שילוב מזעזע אחת מהן הציע לי בחור שעוד חודש עושה עשרים, נו מזל טוב מה אני האומנת שלו?

מכיר באופן אישי כמה זוגות כאלה נשואים באושר רב.

 

[מיכל46]

הכי מעצבן שאנשים אומרים שאת בררנית.
אני כ"כ לא כזאת, מוכנה להיפגש עם כ"כ הרבה סוגים של בחורים.
אפילו עם בעיות קלות שלא מפריעות לתפקוד יומיומי .
וכשאנשים שומעים על מספר הבחורים המועט שנפגשתי איתם, יחסית לזמן הארוך שאני בשידוכים, אז אני אשמה, ואני בררנית, ואני הביקורתית!!!
מה הקשר??
לכל דבר יש את הזמן שלו.
כמו שיש את הזמן של האירוסין, כך יש זמן לכל פגישה.

 

[cherry c]

גמרתם אותי עם האשכול הארוך הזה.
קרעתם לי את הלב.
אז קודם כל תפילותי שעד חנוכה תבשרו כולכם בשורות טובות, ובנין עדי עד. אמן.

דבר שני, אני גרועה בלהציע, עוד מהיותי בת 20, אני לוקחת ללב כל שידוך, מתה מפחד שהצעתי שטויות ולמה בכלל חשבתי שהם מתאימים, ואולי אני סתם שמה לבחורה חתול בשק? ואולי לבחור הזה מגיע יותר, מה עשיתי למה הצעתי, עדיף שאשב בשקט ושלום..
אם הפגשתי מישהו בחיי, ויש כאלו בודדים, תמיד היה שלב שכבר התפללתי שיורידו מרוב לחץ, לא ברור לי למה אבל אני מרגישה אובר אחריות.
עד כאן נאום ההתנצלות שלי למה אני לא מציעה שידוכים.

בעצם לא, עוד משהו, מהותי יותר.
אני בגילי אם אני מציעה שידוכים זה רק לרווקים/ות מתבגרים/אלמנים/ות/גרושים/ות, בקיצור האלו שבגילי שאני מכירה שעוד בשוק לצערנו הם עסק מורכב, אז מפחיד פי 1000 להציע, כי אפשר לפגוע הרבה יותר.
אם אני אשאר חברה נחמדה בלי להציע, בחיים לא יעלבו ממני ולא יתעצבנו עלי וינתקו קשרים. אבל אם אטול נפשי בכפי, ואציע לרווק בן 34, רווקה בת 34 וחצי, אני מסתכנת בעצבים, שלא לדבר אם אציע לו גרושה בת 28...
או שאציע לבחורה בת 28 בחור שחצי עובד, אם תעלב למה אני מעריכה אותה ככה. או בחור בן 35..

בקיצור שאלתי ובקשתי לעם היושב בשידוכים, מה אומרים למה לי להציע ולהסתכן בהעלבויות כולל כל המסתעף שמה שזה גורם בשמים, מאשר להשאר חברה נחמדת ודואגת ומתפללת אבל לא עושה מה שממש לא מתאים לה נפשית, וככה מרויחה שהיא בטוח לא מעליבה.

מה מוטל עלי?

 

[sheen]

והייתי מוסיפה
גם בלי העניים האלה של
מסכנה.. מה כבר יש לך.. יצאת דפוקה..
פשוט להבין שגם אם היא לא נשואה היא מוצלחת ומצליחה

הכי בעולם

 

[בקי סטאר]

הייתי מחדדת יותר; לא רק שדכנים, הצעתם הצעה לכו איתה עד הסוף, לא רק לתת פרטים ולהתלהב, כשזה לא העבודה שלכם זה באמת דורש הרבה במהלך עומס החיים. סיפרה לי חברה שנפגשה עם בחור ואחרי יומיים התקשרה לזאת שהפגישה בינהם ושאלה מה קורה והגברת הנכבדה ענתה שכחתי....

 

[sara wein]

הבחור ההוא בסרטון אכן רצה הצעות, אינלי מושג אם קיבל. כנראה שכן.
המטרה שלי באשכול הזה איננה לקבל הצעות, אלא ששדכנים ידעו לקחת אחריות. אם אין לך הצעות, אל תחטט סתם. פשוט והגיוני.

ואז מה?
אנשים לא יחשבו 3 פעמים לפני שהם מציעים שידוך,
אלא 3000 פעמים...
אני לא חושבת שאנשים סתם קמים בבוקר עם תחושת סקרנות כבדה לגבי רווק מתבגר, והם צמאים להרוות את צמאונם בסיפורי העבר העשיר שלו.
אז הם מתקשרים, מחטטים, מאגר המידע שלהם ומתעשר ובא לציון גואל.
לא רואה את זה ככה
מן הסתם הם שואלים בשביל לקדם משהו
אהממה, שזה לא תמיד הולך, וככל שהטענות עליהם יגברו החשש מלהציע יעלה.
כך אני חושבת בכל מקרה, ולא כשדכנית אלא דוקא מהצד השני...

 

[Natan Galant]

גמרתם אותי עם האשכול הארוך הזה.
קרעתם לי את הלב.
אז קודם כל תפילותי שעד חנוכה תבשרו כולכם בשורות טובות, ובנין עדי עד. אמן.

דבר שני, אני גרועה בלהציע, עוד מהיותי בת 20, אני לוקחת ללב כל שידוך, מתה מפחד שהצעתי שטויות ולמה בכלל חשבתי שהם מתאימים, ואולי אני סתם שמה לבחורה חתול בשק? ואולי לבחור הזה מגיע יותר, מה עשיתי למה הצעתי, עדיף שאשב בשקט ושלום..
אם הפגשתי מישהו בחיי, ויש כאלו בודדים, תמיד היה שלב שכבר התפללתי שיורידו מרוב לחץ, לא ברור לי למה אבל אני מרגישה אובר אחריות.
עד כאן נאום ההתנצלות שלי למה אני לא מציעה שידוכים.

בעצם לא, עוד משהו, מהותי יותר.
אני בגילי אם אני מציעה שידוכים זה רק לרווקים/ות מתבגרים/אלמנים/ות/גרושים/ות, בקיצור האלו שבגילי שאני מכירה שעוד בשוק לצערנו הם עסק מורכב, אז מפחיד פי 1000 להציע, כי אפשר לפגוע הרבה יותר.
אם אני אשאר חברה נחמדה בלי להציע, בחיים לא יעלבו ממני ולא יתעצבנו עלי וינתקו קשרים. אבל אם אטול נפשי בכפי, ואציע לרווק בן 34, רווקה בת 34 וחצי, אני מסתכנת בעצבים, שלא לדבר אם אציע לו גרושה בת 28...
או שאציע לבחורה בת 28 בחור שחצי עובד, אם תעלב למה אני מעריכה אותה ככה. או בחור בן 35..

בקיצור שאלתי ובקשתי לעם היושב בשידוכים, מה אומרים למה לי להציע ולהסתכן בהעלבויות כולל כל המסתעף שמה שזה גורם בשמים, מאשר להשאר חברה נחמדת ודואגת ומתפללת אבל לא עושה מה שממש לא מתאים לה נפשית, וככה מרויחה שהיא בטוח לא מעליבה.

מה מוטל עלי?

אם מציעים למישהו משהו, הוא תמיד יכול להעלב.
אלא אם מקדימים ואומרים: אין לי מושג אם זה מתאים, ותגיד/י לי את/ה אם אני בכלל בכיוון. ואם לא אז אלפי סליחות. חשבתי על...

ואז אף אחד לא נעלב, והחיים יפים, והציפורים שרות, והעשב צומח, והשמש זורחת, והרבה ממחטות נשארות יבשות

 

[שב נא הסופר]

הבעיה מתחילה בזה שהם לא מכירות אותך והגרוע שהם מדביקות לך לבחור שהם גם לא מכירות
לפעמים יוצא שילוב מזעזע אחת מהן הציע לי בחור שעוד חודש עושה עשרים, נו מזל טוב מה אני האומנת שלו?

מכיר באופן אישי כמה זוגות כאלה נשואים באושר רב.

החפץ חיים התחתן עם אשה גדולה בהרבה ממנו בגיל. היא לא היתה האומנת שלו.
\

 

[Natan Galant]

(האשכול עדיין נצרך? יש תחושה שהוא מיצה את עצמו)

 

[sara wein]

גמרתם אותי עם האשכול הארוך הזה.
קרעתם לי את הלב.
אז קודם כל תפילותי שעד חנוכה תבשרו כולכם בשורות טובות, ובנין עדי עד. אמן.

דיוק: "נר שמיני של חנוכה"

 

[Natan Galant]

ואז מה?
אנשים לא יחשבו 3 פעמים לפני שהם מציעים שידוך,
אלא 3000 פעמים...
אני לא חושבת שאנשים סתם קמים בבוקר עם תחושת סקרנות כבדה לגבי רווק מתבגר, והם צמאים להרוות את צמאונם בסיפורי העבר העשיר שלו.
אז הם מתקשרים, מחטטים, מאגר המידע שלהם ומתעשר ובא לציון גואל.
לא רואה את זה ככה
מן הסתם הם שואלים בשביל לקדם משהו
אהממה, שזה לא תמיד הולך, וככל שהטענות עליהם יגברו החשש מלהציע יעלה.
כך אני חושבת בכל מקרה, ולא כשדכנית אלא דוקא מהצד השני...

אההההההההה!!!
חס וחלילה!
לא מדבר על אנשים מהרחוב שהיה להם רעיון והציעו, שגם עליהם מוטלת חובה אנושית לעדכן אם שידוך שהציעו ירד.
אני מדבר על כאלו שמציגים את עצמם כשדכנים, ועל סמך זה מבקשים פרטים. בבטחון עצמי, הרי הם שדכנים.