מכתב לשדכנים (לאור אשכולות השידוכים למינהם והפולמוסים העצבניים) כולל וידויון וגם בקשה

מצב
הנושא נעול.
לנתן הנכבד - פותח האשכול!
נראה מדבריך שברור לך שהשדכנית ההיא (שבה פתחת את האשכול...) הפסיקה להתעסק בשידוכים, ולכן אתה קובל על כך שהיא לא ענתה לך מיד ולא עידכנה אותך על כך...
אמנם ישנה גם אפשרות אחרת, שהיא ממשיכה בעיסוקיה כשדכנית, אלא שמשום מה היא לא מתעסקת בשידוכיך, ולכן כ"כ לא נעים לה ממך, ולכן היא נעלמה ולא הגיבה לכל הטלפונים ממך...
בכל מקרה - אני מאחל לך כפי שמאחלים לך כל קוראי האשכול, זיווג הגון בקרוב משורש נשמתך, ברגע המדויק שהקב"ה יחליט, ע"י השליח שיזכה להיות זה שמגלגלין זכות על ידו!!
 
תטרחו להגיד לי.
דווקא אני אוהבת.
בזמן ובעיתוי ובמקום המתאים.
מכל הלב.
בלי לשבור לי את אחת האצבעות.
אפשר ללחוץ יד חלש.

כמו שאמרת, זוכרים את זה 24/7, אז זה נחמד שאחרים משתתפים איתך.
כשאומרים לי שמתפללים עלי שאזכה בקרוב, לא משנה מי אומר ומתי- זה מרגש אותי מאוד..

אני חושבת שברור מאוד מי כותב\ת מהצד
ומי באמת חווה את הדברים יום יום

זה שאומרים בקרוב אצלך וכו'
זה איך לומר? בקטנה
לעומת-

רוב הקושי הנובע כמו שכתבתי קודם מהבדידות
ומחוסר ההבנה של האנשים סביב
רק לשמוע תגובות מסוימות
כמה אטימות..

כמובן בלי להכליל
ובלי לשפוט
נכון, מי שלא התנסה למה באים אליו בטענות שיבין?
קלעת! באמת זר לא יבין...
 
אולי התרגלתם לכך שלפעמים אני צוחק. אבל הפעם אני מדבר ברצינות.
ניקים עלומי שם. ממקומות שונים. ממגזרים שונים (חסידים, ליטאים, ספרדים, תימנים...).
בקיצור.. איך האשכול הזה יצמיח לכם ישועה בקרוב. באמת. [הוידוי המודרני השלישי..]
\
 
לנתן הנכבד - פותח האשכול!
נראה מדבריך שברור לך שהשדכנית ההיא (שבה פתחת את האשכול...) הפסיקה להתעסק בשידוכים, ולכן אתה קובל על כך שהיא לא ענתה לך מיד ולא עידכנה אותך על כך...
אמנם ישנה גם אפשרות אחרת, שהיא ממשיכה בעיסוקיה כשדכנית, אלא שמשום מה היא לא מתעסקת בשידוכיך, ולכן כ"כ לא נעים לה ממך, ולכן היא נעלמה ולא הגיבה לכל הטלפונים ממך...
בכל מקרה - אני מאחל לך כפי שמאחלים לך כל קוראי האשכול, זיווג הגון בקרוב משורש נשמתך, ברגע המדויק שהקב"ה יחליט, ע"י השליח שיזכה להיות זה שמגלגלין זכות על ידו!!
יפה כתבת.
אז בוא נפתח את זה רגע, ברשותך.
נניח והיא החליטה שאיננה רוצה יותר להציע דווקא לי הצעות (מודה שלא חשבתי על כיוון כזה..), מכל סיבה שלא תהיה. נגיד.
האם זו הדרך??

אחרי שדיברת איתי במצטבר שעות, שאלת ושמעת דברים רגישים, למשך תקופה שהתפרשה על פני... אולי כמה שנים (!). האם אין לך דרך יותר אנושית מלתפוס אומץ ולומר אני מצטערת, פרשתי מהתחום? או התעייפתי מנלסות לשדך אותך וסליחה על הזמן והאנרגיה שביזבזתי לך? (היא וחברתה שעבדו יחד, אגב. שתיהן פרשו מהביזנס בהפרש של תקופת זמן כלשהי)

כמה קשה זה יכול להיות?

ואם אין לך אומץ, אז להתעלם? זה הפתרון?
ואם בסוף את שולחת את בעלך (כמה נוח, מקסים), נשאלת השאלה: האם לא יכולת לשלוח אותו מזמן, לפני ששיגרתי סדרה של סימני שאלה?
אני באמת לא יודע ולא מאשים. רק מנסה להבין. כי זה כל כך מתסכל.

נושא כאוב בהחלט,
ובטוח לי שאתה מהווה פה להרבה רווקים/ות...
אבל השאלה היא מה המטרה של הענין.
אני זוכרת שבזמנו העלה רווק מבוגר סרטון בו חשף את עצמו, את הקשיים שלו במציאת הזווג וכו',
כל מי שהיה בלבו לב רגיש (והיו הרבה כאלו) החלו להזרים הצעות.
את הסוף- אני לא יודעת, אבל אני חושבת שאין עדין כזה (תקנו אותי עם אני טועה)
אז היו הצעות, והרבה, ועדין עם הצעות לא הולכים לחופה...
אז נגיד שבאמת כל השדכנים יתעוררו מתרדמתם- יתחילו לשמוע יותר שמחות?
כשהמטרה האמיתית היא בסופו של דבר שאותן הצעות יובילו לידי גמר ולא סתם לידי הצעות לא רלוונטיות או פגישות מיותרות- אז הדרך פחות רלוונטית.
נכון שנחמד להשאר על המפה,
ונכון שזה נותן הרגשה טובה שחושבים עליך,
אבל בסוף רוצים שמחה, והדרך להגיע אליה היא רק אחת, או יותר נכון רק מ"אחד".
וזה לא יתעכב רגע אחד בגלל שדכנית או מי שלא יהיה.
מה שכן- אשרי מי שירויח להיות השליח (נקודה למחשבה לשדכנים)
הבחור ההוא בסרטון אכן רצה הצעות, אינלי מושג אם קיבל. כנראה שכן.
המטרה שלי באשכול הזה איננה לקבל הצעות, אלא ששדכנים ידעו לקחת אחריות. אם אין לך הצעות, אל תחטט סתם. פשוט והגיוני.
 
נכון, מי שלא התנסה למה באים אליו בטענות שיבין?
תראי, זה קשור לטאקט. יש אנשים שכשחילקו את הטאקט, הם עמדו בסוף, אחרונים בתור, ולא הגיע אליהם אפילו לא קמצוץ.
אני לא התנסיתי ב"ה, אבל אני יודעת לבלום את הפה מתי שצריך. כי עם רגש וכאב, לא משחקים!
 
אולי התרגלתם לכך שלפעמים אני צוחק. אבל הפעם אני מדבר ברצינות.
ניקים עלומי שם. ממקומות שונים. ממגזרים שונים (חסידים, ליטאים, ספרדים, תימנים...).
בקיצור.. איך האשכול הזה יצמיח לכם ישועה בקרוב. באמת. [הוידוי המודרני השלישי..]
\

שיתוף זה לא משהו??
בעיני זה הרבה
גם אם לא יוצא מזה כלום.

רק לשתף את הציבור
ושאנשים יהיו עירניים יותר.
 
הכי מעצבן שאנשים אומרים שאת בררנית.
אני כ"כ לא כזאת, מוכנה להיפגש עם כ"כ הרבה סוגים של בחורים.
אפילו עם בעיות קלות שלא מפריעות לתפקוד יומיומי .
וכשאנשים שומעים על מספר הבחורים המועט שנפגשתי איתם, יחסית לזמן הארוך שאני בשידוכים, אז אני אשמה, ואני בררנית, ואני הביקורתית!!!
מה הקשר??
לכל דבר יש את הזמן שלו.
כמו שיש את הזמן של האירוסין, כך יש זמן לכל פגישה.
 
גמרתם אותי עם האשכול הארוך הזה.
קרעתם לי את הלב.
אז קודם כל תפילותי שעד חנוכה תבשרו כולכם בשורות טובות, ובנין עדי עד. אמן.

דבר שני, אני גרועה בלהציע, עוד מהיותי בת 20, אני לוקחת ללב כל שידוך, מתה מפחד שהצעתי שטויות ולמה בכלל חשבתי שהם מתאימים, ואולי אני סתם שמה לבחורה חתול בשק? ואולי לבחור הזה מגיע יותר, מה עשיתי למה הצעתי, עדיף שאשב בשקט ושלום..
אם הפגשתי מישהו בחיי, ויש כאלו בודדים, תמיד היה שלב שכבר התפללתי שיורידו מרוב לחץ, לא ברור לי למה אבל אני מרגישה אובר אחריות.
עד כאן נאום ההתנצלות שלי למה אני לא מציעה שידוכים.

בעצם לא, עוד משהו, מהותי יותר.
אני בגילי אם אני מציעה שידוכים זה רק לרווקים/ות מתבגרים/אלמנים/ות/גרושים/ות, בקיצור האלו שבגילי שאני מכירה שעוד בשוק לצערנו הם עסק מורכב, אז מפחיד פי 1000 להציע, כי אפשר לפגוע הרבה יותר.
אם אני אשאר חברה נחמדה בלי להציע, בחיים לא יעלבו ממני ולא יתעצבנו עלי וינתקו קשרים. אבל אם אטול נפשי בכפי, ואציע לרווק בן 34, רווקה בת 34 וחצי, אני מסתכנת בעצבים, שלא לדבר אם אציע לו גרושה בת 28...
או שאציע לבחורה בת 28 בחור שחצי עובד, אם תעלב למה אני מעריכה אותה ככה. או בחור בן 35..

בקיצור שאלתי ובקשתי לעם היושב בשידוכים, מה אומרים למה לי להציע ולהסתכן בהעלבויות כולל כל המסתעף שמה שזה גורם בשמים, מאשר להשאר חברה נחמדת ודואגת ומתפללת אבל לא עושה מה שממש לא מתאים לה נפשית, וככה מרויחה שהיא בטוח לא מעליבה.

מה מוטל עלי?
 
הייתי מחדדת יותר; לא רק שדכנים, הצעתם הצעה לכו איתה עד הסוף, לא רק לתת פרטים ולהתלהב, כשזה לא העבודה שלכם זה באמת דורש הרבה במהלך עומס החיים. סיפרה לי חברה שנפגשה עם בחור ואחרי יומיים התקשרה לזאת שהפגישה בינהם ושאלה מה קורה והגברת הנכבדה ענתה שכחתי....
 
הבחור ההוא בסרטון אכן רצה הצעות, אינלי מושג אם קיבל. כנראה שכן.
המטרה שלי באשכול הזה איננה לקבל הצעות, אלא ששדכנים ידעו לקחת אחריות. אם אין לך הצעות, אל תחטט סתם. פשוט והגיוני.
ואז מה?
אנשים לא יחשבו 3 פעמים לפני שהם מציעים שידוך,
אלא 3000 פעמים...
אני לא חושבת שאנשים סתם קמים בבוקר עם תחושת סקרנות כבדה לגבי רווק מתבגר, והם צמאים להרוות את צמאונם בסיפורי העבר העשיר שלו.
אז הם מתקשרים, מחטטים, מאגר המידע שלהם ומתעשר ובא לציון גואל.
לא רואה את זה ככה
מן הסתם הם שואלים בשביל לקדם משהו
אהממה, שזה לא תמיד הולך, וככל שהטענות עליהם יגברו החשש מלהציע יעלה.
כך אני חושבת בכל מקרה, ולא כשדכנית אלא דוקא מהצד השני...
 
גמרתם אותי עם האשכול הארוך הזה.
קרעתם לי את הלב.
אז קודם כל תפילותי שעד חנוכה תבשרו כולכם בשורות טובות, ובנין עדי עד. אמן.

דבר שני, אני גרועה בלהציע, עוד מהיותי בת 20, אני לוקחת ללב כל שידוך, מתה מפחד שהצעתי שטויות ולמה בכלל חשבתי שהם מתאימים, ואולי אני סתם שמה לבחורה חתול בשק? ואולי לבחור הזה מגיע יותר, מה עשיתי למה הצעתי, עדיף שאשב בשקט ושלום..
אם הפגשתי מישהו בחיי, ויש כאלו בודדים, תמיד היה שלב שכבר התפללתי שיורידו מרוב לחץ, לא ברור לי למה אבל אני מרגישה אובר אחריות.
עד כאן נאום ההתנצלות שלי למה אני לא מציעה שידוכים.

בעצם לא, עוד משהו, מהותי יותר.
אני בגילי אם אני מציעה שידוכים זה רק לרווקים/ות מתבגרים/אלמנים/ות/גרושים/ות, בקיצור האלו שבגילי שאני מכירה שעוד בשוק לצערנו הם עסק מורכב, אז מפחיד פי 1000 להציע, כי אפשר לפגוע הרבה יותר.
אם אני אשאר חברה נחמדה בלי להציע, בחיים לא יעלבו ממני ולא יתעצבנו עלי וינתקו קשרים. אבל אם אטול נפשי בכפי, ואציע לרווק בן 34, רווקה בת 34 וחצי, אני מסתכנת בעצבים, שלא לדבר אם אציע לו גרושה בת 28...
או שאציע לבחורה בת 28 בחור שחצי עובד, אם תעלב למה אני מעריכה אותה ככה. או בחור בן 35..

בקיצור שאלתי ובקשתי לעם היושב בשידוכים, מה אומרים למה לי להציע ולהסתכן בהעלבויות כולל כל המסתעף שמה שזה גורם בשמים, מאשר להשאר חברה נחמדת ודואגת ומתפללת אבל לא עושה מה שממש לא מתאים לה נפשית, וככה מרויחה שהיא בטוח לא מעליבה.

מה מוטל עלי?
אם מציעים למישהו משהו, הוא תמיד יכול להעלב.
אלא אם מקדימים ואומרים: אין לי מושג אם זה מתאים, ותגיד/י לי את/ה אם אני בכלל בכיוון. ואם לא אז אלפי סליחות. חשבתי על...

ואז אף אחד לא נעלב, והחיים יפים, והציפורים שרות, והעשב צומח, והשמש זורחת, והרבה ממחטות נשארות יבשות:)
 
הבעיה מתחילה בזה שהם לא מכירות אותך והגרוע שהם מדביקות לך לבחור שהם גם לא מכירות
לפעמים יוצא שילוב מזעזע אחת מהן הציע לי בחור שעוד חודש עושה עשרים, נו מזל טוב מה אני האומנת שלו? :confused:
מכיר באופן אישי כמה זוגות כאלה נשואים באושר רב.
החפץ חיים התחתן עם אשה גדולה בהרבה ממנו בגיל. היא לא היתה האומנת שלו.
\
 
(האשכול עדיין נצרך? יש תחושה שהוא מיצה את עצמו)
 
גמרתם אותי עם האשכול הארוך הזה.
קרעתם לי את הלב.
אז קודם כל תפילותי שעד חנוכה תבשרו כולכם בשורות טובות, ובנין עדי עד. אמן.
דיוק: "נר שמיני של חנוכה";)
 
ואז מה?
אנשים לא יחשבו 3 פעמים לפני שהם מציעים שידוך,
אלא 3000 פעמים...
אני לא חושבת שאנשים סתם קמים בבוקר עם תחושת סקרנות כבדה לגבי רווק מתבגר, והם צמאים להרוות את צמאונם בסיפורי העבר העשיר שלו.
אז הם מתקשרים, מחטטים, מאגר המידע שלהם ומתעשר ובא לציון גואל.
לא רואה את זה ככה
מן הסתם הם שואלים בשביל לקדם משהו
אהממה, שזה לא תמיד הולך, וככל שהטענות עליהם יגברו החשש מלהציע יעלה.
כך אני חושבת בכל מקרה, ולא כשדכנית אלא דוקא מהצד השני...
אההההההההה!!!
חס וחלילה!
לא מדבר על אנשים מהרחוב שהיה להם רעיון והציעו, שגם עליהם מוטלת חובה אנושית לעדכן אם שידוך שהציעו ירד.
אני מדבר על כאלו שמציגים את עצמם כשדכנים, ועל סמך זה מבקשים פרטים. בבטחון עצמי, הרי הם שדכנים.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה