שיתוף - לביקורת מכתב מאחי האוטיסט

[יחזקאל הגאון]

שלום, אני אוטיסט.
חי עם חלון סגור לא מגיף את התריס.
לפעמים, אני מנסה לתקשר. בדרך כלל זה לא הולך לי. לא מסתדר. ושוב אני בתוך עצמי מסתגר.

אני לא אוהב להיות עם חברה, כי בדרך כלל הם לא שמים לב אלי. הם נהנים, צוחקים, משתפים, מדברים, ואני לא נהנה, לא מרגיש קשור. מעדיף להיות בבית למצוא לי תעסוקה, או אפילו להשתעמם לבד על הספה. רק לא להיות עם חברה.
קורה לי שאני נהיה מתוסכל ממשהו, מעוצבן' כעוס או מאוכזב, ואני לא מצליח לבטא את עצמי, ולהוציא את הרגש מתוכי. ובאיזה שהוא שלב הרגשות צפות לי, ואני מאבד שליטה על עצמי. צועק, משתולל, מתעצבן, מרביץ, וכולם מתרחקים. ועלי צועקים. כועסים. ומוחים. ואני לא מבין למה כך הם לי עושים.
כי זה לא היה באשמתי, זה השתלט עלי ואני לא הצלחתי כמעט להפסיק. ושוב אני מתוסכל מעצמי, ואין מי שהיה איתי אין מי שיבין אותי. אז אני רק רוצה לבקש ממכם: תבינו אותי, שימו לב אלי כשאני נמצא. אל תחשבו שאני לא מרגיש. כי יש לי לב ויש לי נשמה.
תדברו ותשתפו אותי, גם אם לא הגבתי או עניתי תשובה. ואם התפרצתי פתאום תשמרו מרחק ותחכו שארגע. ואל תצעקו או תכעסו תתעצבנו או תמחו, כי זה לא מרגיע וזה רק מקשה, מוסיף לי שיהיה לי יותר קשה. וכשאתם איתי רוצים לדבר, לומר משהו או לבקש, אל תדברו ברמזים כי אני לא כל כך מצליח להבין. ותשתדלו לא להשמיע קולות מוזרים, רעשים חלשים/חזקים או לא מובנים כי זה מעלה לי את העצבים.
ואחרי שתקשיבו ותבינו מה קורה איתי, אולי אני אפתח את החלון ואגיף את התריס ואתן לכם לראות, מה אני חווה ומה אני מרגיש ואולי אפילו אתכם אשתף. ולא רק אשב בצד לא מבין כלום, מרגיש בודד, מרגיש לבד. אני ארגיש: הוא הגיבור שלי, הגיבור שלכם, הגיבור שמנצח, הגיבור שמסתדר, הגיבור הזה, הגיבור שמתקשר. אני אודה לכם ואומר שאני מעריך ואוהב, על זה שעזרתם, ולא הזנחתם, הקשבתם, ולא צעקתם. קיבלתם ולא התעצבנתם.


מבקש שתפתחו את הלב.
כי רק אתם תוכלו לעזור לי לנצח.
מקווה שתבינו אותי.
אוטיסט.




אני ערכתי את ההגשה של הטקסט, אשמח לביקורת.
נהניתם? רוצים עוד תוכן מבית היוצר שלי כנסו לבלוג שלי