התייעצות מלמד שמרביץ

מצב
הנושא נעול.
למה מורות יכולות ללמד בלי מכות??
נכון שבנות יותר רגישות, וכל יציאה מהכיתה היא כמעט עונש מוות בשבילן, אבל עדיין, גננות עד גיל 3 מסתדרות מעולה הן עם הבנים והן עם הבנות!
אני מכירה מישהי שלא הכניסה את בנה ל'חיידר' אלא שלחה לגן בית יעקב בנים, שיש שם גננת, בגלל מקרה לא פשוט שארע לו בחיידר. (הוא היה שם בדיוק יומיים והנזק שנגרם לו קשה מאד, וזה חיידר מצוין שהמלמד שם ותיק מאד וכולם אוהבים אותו ורוצים לשלוח רק אליו....)
 
אני לא נכנסת כלל לסוגיה של מכות פיזיות כי ב"ה לא הייתי במקום הזה ומקווה עד 120 לא להיות שם. והאשכול רק מחזק את התפילות שלי שאני מתפללת כל יום שהילדים שלי לא יחוו אלימות משום סוג (בין מהרבה ובין מהחברים)
מה שכן אחד הבנים שלי עבר סוג של התעללות רגשית מאחד המלמדים. הבעיה של הילד הייתה (ועדיין) בעיית קשב קשה שמתבטאת בין השאר בפער עצום בין הרמה הקוגנטיבית לרמה הרגשית והמלמד ציפה ממנו להגיב לסיטואציות חברתיות בצורה תואמת גיל ולא תואמת רמה. ז"א שהילד חווה פעמיים של תסכול גם מההתנהגות של החברים וגם מהתגובה של המלמד על התגובה שלו.(זה הגיע למצב שהוא אמר למטפלת הרגשית: אני אש ואף אחד לא יכבה אותי- הוא ממש הרגיש שמכבים אותו) מה שכן אני רוצה לומר זה שהיום אני מרגישה אשמה שכבר מתי שהרגשתי שזה המצב לא פניתי להנהלה אלא חיכיתי -עם המלמד עצמו ניסיתי לדבר כמה פעמים ולא הייתה הבנה הוא אמר התגובות שלו לא נורמטיביות. (לא משנה שמהסיטואציות שהוא סיפר גם אני הייתי נפגעת... אולי גם לי יש בעיה רגשית...)
בסוף פניתי למנהל ואמרתי לו נכון, התגובות שלא, אולי, לא נורמטיביות אבל נורמה זה ממוצע. יש לך כ-25% מעל הממוצע וכ-25% מתחת לממוצע ועוד 50% שהם הממוצע. כל עוד אין בכיתה 50% שנוטלים ריטלין ו-50% שהולכים לטיפול רגשי, ריפוי בעיסוק וכו'. הילד הזה הוא לא נורמטיבי, הוא לא בממוצע המנהל היה בהלם וכנראה שהוא דבר עם המלמד כימאז היה קצת יותר רגוע אבל זה היה פחות מחודש לפני סוף שנה....
אני רוצה להגיד שהורים צריכים להיות ערניים לסטירות הנפשיות והחברתיות שהילדים שלהם חווים לא פחות מהסטירות הפיזיות ואפילו יותר כי על סטירה פיזית בד"כ הילד יספר (אלא אם הוא מפחד גם מההורה) אבל על נפשיות בד"כ הוא לא יספר והן פוצעות הרבה יותר בד"כ.
 
גננות עד גיל 3 מסתדרות מעולה הן עם הבנים והן עם הבנות!

לא תאמיני, אבל בשנה האחרונה חיפשתי גנון לתאומים שלי, בני השנתיים, שהם בן ובת, ולתדהמתי גיליתי שלהוציא גנון אחד, כל הגנונים באיזור הפכו לגנונים על טהרת הבנות! היו מהם שנפתחו כך לכתחילה, והיו שהפרידו מגדרית לאחר ותק רב שנים של גנונים מעורבים. המדובר על גנים לילדים מגיל שנה וחצי ואפילו פחות. הגננות אמרו לי בפה מלא: הרבה יותר קל עם בנות. כן, כבר בגיל הזה.

מה שעובד על בנות לא עובד על בנים, ולהיפך. איני מצדיקה אלימות, אבל יש אווירה שגם עמה איני יכולה להסכים: כרסום מתמיד במעמדם של אנשי החינוך, לא פעם תוך הפיכת נמלים לפילים, וגיבוי יתר מפנק של הילד. ילד צריך גב, אך גם גבולות. אמון, אבל גם ידיעה שהוא רק ילד (ולכן לפעמים לא מדייק, היסטרי, מנפח עובדות וכו').
 
אם החינוך הציוני שנמצא בפשיטת רגל נכנס בכל הכח למחנה שלנו, והורים לוקחים את המחנכים [בדור המסכן שלנו] ומגבים את ילדיהם כשהם טועים ומפתחים לילדיהם אכזריות לתפור תיקים למלמדים שמלמדים ללא אמוציות אישיות, אלא לשם שמים, מספיק הורה אחד או 2 [בדור שלנו לא חסר] לחסל את עולם המלמדים האיכותיים, שילכו לעבוד בהייטק או כל דבר אחר,
לשלול מידה כזו או אחרת זה לא הפיתרון, אין קסם בחינוך, לא סתם אחז"ל חנוך לנער ע"פ דרכו,
אולי שיהיה גוף מורכב מדיינים וידונו על מלמדים אם הם כשירים ואם יהיו תלונות יישבו וידונו בכובד ראש, ללא הגישה המזלזלת והקיצונית עם היד על ההדק למשטרה, למשרד החינוך, לתקשורת,
די!! את המחיר של העיוות הזה כלל הציבור החרדי משלם, וחבל, כואב לי מאד
הציוינים האלו.
אפילו לעשות עברות דאורייתא כמו שצריך הם כבר לא נותנים לנו.
 
כשהתקשרתי למלמד כשהוא הכחיש שהרביץ לבני, ואמר לי ש95% ממה שהילדים מספרים זה המצאות אזרתי אומץ ושאלתי אותו, אם גם ילד שמתלונן שמישהו נגע בו ברחוב, אני גם אמורה להכניס את זה ל95% אחוז האלו. למה לזה להאמין ולזה לו? יכולתי למשש את ההלם שלו דרך הקו.
לא אמיתי!!!
ברור להאמין לילד. ילדים אף פעם לא ממציאים
 
לצערי, שמעתי מחברה על מציאות עגומה של רבה ותיק מאד שמרביץ על שום דבר (כי הילד לא שם אצבע בחומש, למשל...). שיחת טלפון למלמד הניבה רק הכחשה.
המלצתי לה להתאגד כמה הורים יחד ולדרוש מההנהלה הפסקה של ההתנהגות הזו.
היא לא עשתה כי לא היה לה אומץ. חבל. הורה בודד ההנהלה מנפנפת, ודרכים קיצוניות יותר היא לא רצתה לנקוט מטעמים קהילתיים. קבוצת הורים, אפילו במכתב אנונימי להנהלה, שמבהירה יפה יפה שכקבוצה-לא יוותרו וימשיכו הלאה.. - זה דבר שעשוי בס"ד לעזור במינימום נזק
 
הבעיה היום שרב רובם של הרבע'ס בחיידר לא למדו מעולם נוראה, פדגוגיה, פסיכולוגיה וכל מה שהבנות לומדות בסמינרים
למעט כמה השתלמויות שהמנהל אולי מביא להם הם לא יודעים שום דבר מקצועי על חינוך ילדים והבנת הנפש וכו'
לא פלא שהם משתמשים בכח הזרוע
קשה לראות מאיפה זה יכנס אבל מישהו צריך ללמד את המורים איך מלמדים ואיך משליטים משמעת
בידיים זה לעולם לא ילך!!!!
 
אם החינוך הציוני שנמצא בפשיטת רגל נכנס בכל הכח למחנה שלנו, והורים לוקחים את המחנכים [בדור המסכן שלנו] ומגבים את ילדיהם כשהם טועים ומפתחים לילדיהם אכזריות לתפור תיקים למלמדים שמלמדים ללא אמוציות אישיות, אלא לשם שמים, מספיק הורה אחד או 2 [בדור שלנו לא חסר] לחסל את עולם המלמדים האיכותיים, שילכו לעבוד בהייטק או כל דבר אחר,
לשלול מידה כזו או אחרת זה לא הפיתרון, אין קסם בחינוך, לא סתם אחז"ל חנוך לנער ע"פ דרכו,
אולי שיהיה גוף מורכב מדיינים וידונו על מלמדים אם הם כשירים ואם יהיו תלונות יישבו וידונו בכובד ראש, ללא הגישה המזלזלת והקיצונית עם היד על ההדק למשטרה, למשרד החינוך, לתקשורת,
די!! את המחיר של העיוות הזה כלל הציבור החרדי משלם, וחבל, כואב לי מאד
"נכנס בכל הכח למחנה שלנו"....
מובן מאד באיזה מחנה אתה, וברור שאצלכם דוגלים בלהרביץ, סליחה, אבל אצלנו זה לא כך...
 
הבעיה היום שרב רובם של הרבע'ס בחיידר לא למדו מעולם נוראה, פדגוגיה, פסיכולוגיה וכל מה שהבנות לומדות בסמינרים
למעט כמה השתלמויות שהמנהל אולי מביא להם הם לא יודעים שום דבר מקצועי על חינוך ילדים והבנת הנפש וכו'
לא פלא שהם משתמשים בכח הזרוע
קשה לראות מאיפה זה יכנס אבל מישהו צריך ללמד את המורים איך מלמדים ואיך משליטים משמעת
בידיים זה לעולם לא ילך!!!!
הכללה מדהימה!
בטח אתם משאירים את הילדים בבית.
 
לכל הכועסים על המלמדים כאן בפורום:
האם אתם חיים בהרגשה שהמלמד נגדכם?
למה אתם משאירים את הילד בכזה מקום אפי' לרגע?

או שאתם גם יודעים בעומק הלב שהוא אוהב את הילדים ואוהב את מלאכתו, ולפעמים הוא טועה בשיקול הדעת (כמו כל אבא ואמא).
 
אני שוב אשאל. תנסו להתרכז.
מה הייתם עושים אם המלמד שנפל בחלקו של בנכם הוא אחד שמאמין בכוח הזרוע. ולאו דווקא סטירות וכיו"ב. אלא מכות קשות עם קורטוב אכזריות.
עכשיו תדלגו על הקטע של "מי אמר שזה נכון" "האם אפשר לסמוך על עדות הילד". בואו נניח שזה אמיתי ונכון וברור. עכשיו ספרו לי מה הייתם עושים.
אל תשתקו!
מצוות לא תעמוד על דם רעך. נאמרה בדיוק על כגון דא.
אין לתאר את הנזקים הנפשיים של הילד.
כמובן שצריך ללכת בחכמה אבל בנחישות,
לא לוותר!
 
בעוד 30 שנה יהיה ברור לכולם שמבוגר שמכה באכזריות ילד - מקומו בכלא
(אני מדגיש מכה באכזריות, וזה כולל גם הורים, לא רק אנשי 'חינוך')

השאלה כמה נשמות יוקרבו על מזבח ההבנה הזו ב30 שנה הללו
לשמחתי זה הולך ומתמעט, לצערי זה לא מנחם..
 
אם הבן שלכם היה "זוכה" ללמוד עם מלמד שמרביץ (ולא לעיתים רחוקות ולא מכות קלות)
מה הייתם עושים???
דבר ראשון - משאירה את הילד בבית עד לבירור העניינים. (או מוציאה מהשיעורים הספציפיים של המלמד ההוא).

ולא משנה אם בילד שלי הוא לא נגע, אלא רק בחברים שלו. לא רוצה שמי שאמור לחנך את הילד שלי, בין השאר ע"י דוגמה אישית, יחנך אותו לאלימות ולחוסר שליטה עצמית.
 
נערך לאחרונה ב:
קרבן ציבור?
זה הבעיה.
"דרוש מתנדב..."
המלצתי לה להתאגד כמה הורים יחד ולדרוש מההנהלה הפסקה של ההתנהגות הזו.
היא לא עשתה כי לא היה לה אומץ. חבל. הורה בודד ההנהלה מנפנפת
ברור היא תשמע כמו בחנות בגדים את המשפט הנצחי "את הראשונה שמתלוננת"

ולכן- טלפון אסרטיבי למלמד, והודעה חד משמעית: "אני אוסרת מכל וכל לנגוע בילד שלי מטוב ועד רע ללא רשותי" אין למלמד מה לעשות מול משפט כזה, ובאותו יום הופסקו הסטירות בכיתה כלפי כל הילדים!!! והדבר המפליא הוא שהרבה לא התקשה יותר במשמעת אלא פשוט התאמץ יותר בדרכים חכמות.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה