כללי "מנהג הגרפיקאים בעולם"

  • פותח הנושא bhj
  • פורסם בתאריך
  • הוסף לסימניות
  • #22
מנהג הגרפיקאים הוא להחתים את הלקוח על חוזה ברור.
מנהג הגרפיקאים הוא לקבל שכר עבור עבודתם.
מנהג הגרפיקאים הוא להיצמד לחוזה גם אם מדובר במישהו מאד קרוב.

מנהגים אלה אמורים להחליף את המנהגים הקודמים:
מנהג הגרפיקאים היה לקבל כל עבודה מבלי לסכם מראש על כלום.
מנהג הגרפיקאים היה לתת מאות סקיצות ושינויים בחינם.
מנהג הגרפיקאים היה לעבוד בחינם "בשביל הפרסומת" (?)
מנהג הגרפיקאים היה להתבכיין ב"פרוג" על כל טעות שלהם בנושא.
מנהג הגרפיקאים היה לנסות לעורר אמפתיה על כל נפילה שהם גרמו לה במו ידיהם.

רבותי!
נגמר. OVER. חאלאס. געהנדיקט.
מי שממשיך להיות גרפיקאי של העבר, שלא יתבכיין על בעיות ההווה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
כל עוד אין חוזה...

הוא לא חייב לשלם כלום...
מצטער לאכזב אותך, אבל הוא יכול לטעון שהתכוון לשלם לך עבור לוגו במידה ותצליחי לספק לו אותו עם דרישות העיצוב שלו...
מאחר ולא סיפקת תוצאה לשביעות רצונו, הרי שהוא רשאי שלא לקבל אותו (ולא לשלם עבורו...)
לכן חייבים חוזה המגדיר את תנאי העסקה (לפי שעות, לפי פרוייקט וכו.)
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
נכתב ע"י ארטלי;327282:
הוא לא חייב לשלם כלום...
מצטער לאכזב אותך, אבל הוא יכול לטעון שהתכוון לשלם לך עבור לוגו במידה ותצליחי לספק לו אותו עם דרישות העיצוב שלו...

לפי שיטתך:

בהיעדר חוזה, אין חובה לשלם עבור פיצה שהזמנתי אם היא אינה ערבה לחיכי.
בהיעדר חוזה, אין צורך לשלם על תספורת/איפור/טיפול יופי במידה ואיננו שבעי רצון מהתוצאה.
בהיעדר חוזה, אין צורך לשלם על הצגה בתיאטרון אם המופע היה גרוע לטעמי...

כל אחד יכול להמשיך כיד הדמיון הטובה עליו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
נכתב ע"י ארטלי;327282:
הוא לא חייב לשלם כלום...
מצטער לאכזב אותך, אבל הוא יכול לטעון שהתכוון לשלם לך עבור לוגו במידה ותצליחי לספק לו אותו עם דרישות העיצוב שלו...
מאחר ולא סיפקת תוצאה לשביעות רצונו, הרי שהוא רשאי שלא לקבל אותו (ולא לשלם עבורו...)
לכן חייבים חוזה המגדיר את תנאי העסקה (לפי שעות, לפי פרוייקט וכו.)

אני מעריך שהינך משמש כמעסיק ולא כמועסק - - כך מובנת הלך מחשבתך ודעתך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
חשבתי שאני טובה בעברית ולצערי נוכחתי שלא...
כשכתבתי "סדום ועמורה" התכוונתי למה שקורה בשטח בפועל, כשכל גרפיקאי/ת (טוב, חוץ מווקסברגר ואברימי, נגיד) צריך להלחם בחרוף נפש על מה שמגיע לו. אז מה שקורה בשטח, ש"מנהג העולם" פה הוא לא מה שכל גרפיקאי (וכל יוצר בעל רעיונות) היה רוצה. לכן הצעתי לפנות לחו"ל בשאלה הזו, כי כמדומתני שם יש יותר הגנה על זכויות יוצרים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
נכתב ע"י אושר;327295:
חשבתי שאני טובה בעברית ולצערי נוכחתי שלא...
כשכתבתי "סדום ועמורה" התכוונתי למה שקורה בשטח בפועל, כשכל גרפיקאי/ת (טוב, חוץ מווקסברגר ואברימי, נגיד) צריך להלחם בחרוף נפש על מה שמגיע לו. אז מה שקורה בשטח, ש"מנהג העולם" פה הוא לא מה שכל גרפיקאי (וכל יוצר בעל רעיונות) היה רוצה. לכן הצעתי לפנות לחו"ל בשאלה הזו, כי כמדומתני שם יש יותר הגנה על זכויות יוצרים.
להלחם בחירוף נפש זו בחירה שלך. לי נראה שעל לקוחות כאלה אני מוותר מראש.
סיפור ממקור ראשון: ידיד שהחל את דרכו בעבר בייצור "שטריימלך" (מזנבות בעברית טובה..) ניסה רבות "להיכנס לשוק" והוזיל את המחירים עוד ועוד. מה לעשות הקונים לא באו. ברגע שהוא העלה את המחיר של אותן מזנבות בעשרות אחוזים, החלה ההתדפקות על דלתו, והוא הפך למותג יוקרתי...
ושני תיקונים קטנים: 1. אני לא גרפיקאי, 2. חו"ל אינו המוצא לענין זה, כי כאלה וכאלה ישנם גם שם...
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
נכתב ע"י ראש_יהודי;327139:
מנהג הגרפיקאים בעולם - כמנהג החייטים בעולם.

הזמנת אצלו מעיל והוא כבר גזר את הבד לגיזרה שלך - ואח"כ בטלת את ההזמנה - -
שלם תשלם לו את מלוא הסכום - וכי מה יעשה עם הגזיר בד שגזור (או כבר תפור) ע"פ מידותיך???
הראש היהודי עובד נכון!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
אצלי מי שלא היה מרוצה לא היה משלם.
אבל באותה מידה זו היתה העבודה האחרונה שהייתי עושה עבורו.
קרה לי כמדומני רק פעם אחת אולי פעמיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
תודה

תודה לכולם!!
דבר ראשון חימם לי את הלב התגובות.
אכן הלקוח בתחילה כלל לא חשב לשלם לי, כי הרי לא קבל כלום בסופו של דבר. (ואם לא הייתי מפסיקה את הסחור סחור הזה בעצמי הוא היה ממשיך לשגע אותי סתם...)
אבל אחרי שהסברנו לו את "משל החייטים" כמו שמישהו נתן פה (מעניין שנפלנו על אותה דוגמא) הבין והסכים לשלם חצי.
עכשיו אעביר לו את התגובות פה ונשתף אתכם בעז"ה בתוצאה...
לגבי חתימת חוזה - אכן אולי הגיע הזמן שמישהו באמת יעלה חוזה, אבל לא מאיים במיוחד על לקוחות קטנים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
נכתב ע"י Shia;327289:
לפי שיטתך:

בהיעדר חוזה, אין חובה לשלם עבור פיצה שהזמנתי אם היא אינה ערבה לחיכי.
בהיעדר חוזה, אין צורך לשלם על תספורת/איפור/טיפול יופי במידה ואיננו שבעי רצון מהתוצאה.
בהיעדר חוזה, אין צורך לשלם על הצגה בתיאטרון אם המופע היה גרוע לטעמי...

כל אחד יכול להמשיך כיד הדמיון הטובה עליו...
דעתי ג"כ בהחלט שעל הלקוח (?) לשלם ללא ספק, אבל עדיין קשה להקביל את הענין לאכילה במסעדה/תספורת - שכן אז השתמשת בדברים. אכלת ושבעת, אולי אח"כ הקאת - אבל את המוצר חיסלת לכרסך/לביתך ועוד, כך שכאן זה קצת שונה.
עדיין, וודאי שהוא צריך לשלם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
נכתב ע"י bhj;327382:
אבל אחרי שהסברנו לו את "משל החייטים" כמו שמישהו נתן פה (מעניין שנפלנו על אותה דוגמא) הבין והסכים לשלם חצי.
למה רק חצי?

נכתב ע"י bhj;327382:
לגבי חתימת חוזה - אכן אולי הגיע הזמן שמישהו באמת יעלה חוזה, אבל לא מאיים במיוחד על לקוחות קטנים?
"חוזה" זו מילה גדולה ומפחידה, לכן אני מעדיף לקרוא לזה הזמנת עבודה.
פשוט טופס שמזמינים אותו כפנקס, כמו פנקס קבלות, שם ממלאים את פרטי המזמין ופרטי ההזמנה, ושם למטה באותיות קטנות אבל קריאות, כתובים כמה סעיפים פשוטים המפרטים את הנהלים והתנאים שלכם.
תנאי ביטול עסקה, ענייני זכויות יוצרים, מה לא כלול במחיר (רכישת מדיה ותמונות לדוגמה) ועוד כיו"ב דברים המועדים לפורענות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
נכתב ע"י ארטלי;327282:
הוא לא חייב לשלם כלום...
מצטער לאכזב אותך, אבל הוא יכול לטעון שהתכוון לשלם לך עבור לוגו במידה ותצליחי לספק לו אותו עם דרישות העיצוב שלו...
מאחר ולא סיפקת תוצאה לשביעות רצונו, הרי שהוא רשאי שלא לקבל אותו (ולא לשלם עבורו...)
לכן חייבים חוזה המגדיר את תנאי העסקה (לפי שעות, לפי פרוייקט וכו.)
לפי הנ"ל (???) גפיקאים יכולים לסגור את הבסטה, הרי יש כל כך הרבה אנשים קשי החלטה:confused::confused:(הם נראים בערך כמו הפרצוף המצו"ב..), שלוקח להם זמן בלתי מוגבל להחליט על כל תזוזה (מנסיון), ובדר"כ גם תמיד בסוף (כשהלכו לפי הנחיותיהם והמשיכו את העבודה, כפי המקרה הנ"ל) הם לא מרוצים מהעבודה לגמרי או רוטנים שזה לא מה שהם רצו, או על המחיר (אפי' שאמרו להם בדיוק הכל מראש...) וכו' וכו' כפי שכולנו פה בפורום מכירים יותר מידי מקרוב.
(רק אתמול היה לי את האחרון...)
על כן, הציטוט הנ"ל תמוה מאד...:rolleyes:
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
נכתב ע"י Shia;327412:
למה רק חצי?


"חוזה" זו מילה גדולה ומפחידה, לכן אני מעדיף לקרוא לזה הזמנת עבודה.
פשוט טופס שמזמינים אותו כפנקס, כמו פנקס קבלות, שם ממלאים את פרטי המזמין ופרטי ההזמנה, ושם למטה באותיות קטנות אבל קריאות, כתובים כמה סעיפים פשוטים המפרטים את הנהלים והתנאים שלכם.
תנאי ביטול עסקה, ענייני זכויות יוצרים, מה לא כלול במחיר (רכישת מדיה ותמונות לדוגמה) ועוד כיו"ב דברים המועדים לפורענות.

אם ככה, אולי יש באפשרותך לתת לגרפיקאים הפחות מנוסים להציץ להזמנה זו? זה יכול להיות לעזר רב להרבה פה בפורום, וכן, גם למעט את סוגי האשכולות כמו האשכול הנוכחי שכבר קצה נפשנו בהם...
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
נכתב ע"י ארטלי;327282:
הוא לא חייב לשלם כלום...
מצטער לאכזב אותך, אבל הוא יכול לטעון שהתכוון לשלם לך עבור לוגו במידה ותצליחי לספק לו אותו עם דרישות העיצוב שלו...
מאחר ולא סיפקת תוצאה לשביעות רצונו, הרי שהוא רשאי שלא לקבל אותו (ולא לשלם עבורו...)
לכן חייבים חוזה המגדיר את תנאי העסקה (לפי שעות, לפי פרוייקט וכו.)
אני חושב שבדיוק זה התכוין הרב 'לפי מנהג הגרפיקאים', אם מנהג רוב הגרפיקאים הוא להחתים חוזה אז אולי הוא יכול לטעון כנ"ל ואולי בכלל הוא עדיין יכול להתחרט (כמובן שיש בעיא של מחוסרי אמנה ודי למבין), אבל נדמה לי שרוב הגרפיקאים הרגילים (לא הסטודיו ולא הגדולים) לא מקפידים לעבוד דוקא עם חוזה, ממילא אין לו שום טענה.
זה הכול בדרך אפשר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
אגב, בדיוק עכשיו חשבתי, הרי הרב אמר "מנהג הגרפיקאים בעולם", אולי בחו"ל המצב עם עניין התשלום יותר מסודר מכאן שכולם חברים של כולם (לא ששם לא.. יש הרבה גויים פשוט), אז יש פה חוצניק שיכול לתאר את מצב הגרפיקאים בעולם- שם, לא בארץ?
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
לדעתי הכונה במילה "בעולם" לא היתה ע"פ כל כדור הארץ (מה המנהג בסין? ובזימבוואה?) אלא ב"עוילעם" שלנו וקצת מסביב.
בכל אופן אני נמנית בין הגרפיקאים הנוהגים לגבות תשלום מלא גם על מקרה שכזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
אם מחירון (ישן) הגרפיקה של אגודת המעצבים הגרפים נקרא "מנהג הגרפיקאים בעולם", הרי שהוא מחייב לשלם 50 אחוז מערך העבודה לפני תחילת העבודה. אם העבודה הראשונה לא נראית ללקוח, נשארים 50 האחוזים כ"דמי סקיצה", והוא משלם 50 אחוז נוספים על הסקיצה הבאה בתור. דומני שמהסקיצה השלישית או הרביעית הוא משלם 25 אחוז מראש שישארו כדמי סקיצה אם הוא לא יקח את העבודה. מ"מ המחירון הזה מתנגש עם "מחירון אגודת הלקוחות הגנבים" שקובע שיש להתנהג כמו שהתנהגו אתך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
נכתב ע"י מחשבת;327450:
אני חושב שבדיוק זה התכוין הרב 'לפי מנהג הגרפיקאים', אם מנהג רוב הגרפיקאים הוא להחתים חוזה אז אולי הוא יכול לטעון כנ"ל ואולי בכלל הוא עדיין יכול להתחרט (כמובן שיש בעיא של מחוסרי אמנה ודי למבין), אבל נדמה לי שרוב הגרפיקאים הרגילים (לא הסטודיו ולא הגדולים) לא מקפידים לעבוד דוקא עם חוזה, ממילא אין לו שום טענה.
זה הכול בדרך אפשר.

מה זה רגילים? מילה יפה לפרייארים?
:rolleyes:
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
נכתב ע"י Shia;327412:
למה רק חצי?


"חוזה" זו מילה גדולה ומפחידה, לכן אני מעדיף לקרוא לזה הזמנת עבודה.
פשוט טופס שמזמינים אותו כפנקס, כמו פנקס קבלות, שם ממלאים את פרטי המזמין ופרטי ההזמנה, ושם למטה באותיות קטנות אבל קריאות, כתובים כמה סעיפים פשוטים המפרטים את הנהלים והתנאים שלכם.
תנאי ביטול עסקה, ענייני זכויות יוצרים, מה לא כלול במחיר (רכישת מדיה ותמונות לדוגמה) ועוד כיו"ב דברים המועדים לפורענות.


כנ"ל,
סיכמתי את כל הדברים בעשרה סעיפים הנכנסים תחת הכותרת הזמנת עבודה עם פרוט הצעת המחיר, כאשר הם מותאמים כל פעם לסוג העבודה.
ואין תחילת עבודה לפני ש1/3 משולם מראש.(כולל הבן דוד של ...)
ובעבודות מסוימות חצי.

וראיתי נפלאות.:).
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

איך אבל איך.jpg

היה פעם גרפיקאי נואש, שישב במשרדו הקטן ברחוב חזון איש, מול מחשב נייד שמסכו כבר נסדק מרוב מבטים חדים של תסכול. השעה הייתה 23:47, והזמן הפך לחול רחוש בין האצבעות שלו. הוא שוב העביר את האצבע על הטלפון, מהרהר אם לחייג לאותו סוכן מכירות בעיתון - הקול החלקלק והמבטיח מהצד השני של הקו, שהבטיח לו "לקוחות חדשים תוך שבועיים" תמורת סכום שהיה יכול לשלם איתו שכירות לחצי שנה.

"אולי הפעם זה יעבוד", הוא לחש לעצמו, והמילים הללו כבר נשחקו בפיו כמו אבן חלק בידי ילד חרוץ. הקול שלו נבלע בין הקירות המקולפים של המשרד, ששטח צבעם הלבן פעם התקלף בחתיכות קטנות, כמו חלומותיו. מאחוריו, ערימת חשבוניות ממסעות פרסום קודמים - עיתונים מקמטים, מקומונים דהויים, דיגיטל שלא דיגטל כלום, אפילו פליירים שהוא חילק בעצמו בתיבות דואר, האצבעות שלו מלוכלכות בדיו ובתקווה. כולם הבטיחו כמו נביאי שקר, כולם נכזבו כמו גשם קיץ.

אבל פתאום, בין הערפל הכבד של הייאוש, נבקע קרן אור זעיר. כמו הארה מן השמיים נזכר במשהו - איך זה שמוישה דויד, הלקוח הכי מרוצה שלו, זה שתמיד מאיר בפנים כששומע את הקול שלו בטלפון, הביא אליו בחודש הקודם שני חברים? ואיך חברים אלה התגלו כלקוחות החלומיים - שילמו בזמן בלי להתווכח, לא התלוננו על כל פיקסל קטן, ואפילו הודו לו בסוף עם חמימות אמיתית? לא כמו אותם לקוחות "מהפרסומים" שהגיעו אליו כמו מי שבא לקנות במכירת חיסול - תמיד מתלוננים עם פנים חמוצות, תמיד מנסים להוריד מחיר כמו סוחרים בשוק, ותמיד נעלמים אחרי העיצוב הראשון כאילו המפגש שלהם היה חטא.

הלב שלו, שהיה דופק בקצב של מכונת כביסה ישנה, החל לפעום מהר יותר. אולי, אולי הוא מחפש את המטבע האבוד שלו לא מתחת לפנס הרחוב, שם הוא רק מאיר בעיוורון, אלא במקום האפל והמוזנח שבו המטבע באמת נפל?

החל לצייר בדמיונו תמונה חדה וצבעונית: במקום לזרוק עוד כסף על פרסומות לאנשים זרים שיראו אותו כעוד מקושש נואש במקומון, עוד רוצה-להיות-מעצב בין המאות, מה אם הוא יישקיע את כל האנרגיה הזו, את כל הכסף הזה, בלקוחות הקיימים שלו? מה אם הוא יטפח אותם כמו גינה קטנה וחמה, עד שהם יהיו כל כך מרוצים, כל כך מחוברים אליו, שיירוצו לספר לכל מכר על "המעצב הנפלא הזה" שמצאו?

ואז, כמו ברק בליל סתיו שמפצח את השמיים, הבין: כל לקוח מרוצה הוא כמו זרע פורה שיכול להפוך ליער שלם של לקוחות נוספים. אבל רק אם יטפל בו נכון, בעדינות ובסבלנות. לא רק יסיים את העבודה וישכח כמו רופא אדיש, אלא יעקב ויתפעל את המערך הזה כמו גנן מסור שמכיר כל צמח בשמו.

זה לא יעלה לו כסף קר ומתכת. זה יעלה לו משהו הרבה יותר יקר ונדיר - הבנה אמיתית, תשומת לב מקרינה, ומעקב שאינו נגמר. אבל בתמורה הוא יקבל משהו שכל הפרסומים הצורחים בעולם לא יכולים לקנות לו: לקוחות שבאים אליו כמו לחבר ותיק, כי מישהו שהם סומכים עליו באמת, מעומק הלב, המליץ להם. לקוחות שלא מתחילים את השיחה עם "כמה זה עולה?" כמו סוחרי שטיחים, אלא עם "רועי אמר לי שאתה הכי טוב", ובקול שלהם יש ביטחון ואמונה.

הוא התיישב מול המחשב הישן שלו, האצבעות רועדות קלות, והתחיל לחשוב ולחפור בזיכרון. מאיפה מתחילים? איך הוא ידע מי ימליץ עליו בסוף ומי לא? איך מתחילים את התהליך הזה שנשמע פשוט אבל מורכב כמו משוואת חיים?

הוא ידע שיש אנשים שהלקוחות הממליצים זורמים אליהם כמו הבניאס ביום חורפי גשום, ויש אנשים שעסוקים לאכול את התסכולים שלהם כמו לחם יומי מר. הוא חייב לדעת איך עושים את זה נכון, איך הופכים מאותו מין השני לראשון.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה