מידע שימושי מספיק עם הנוכלות הזו של לימוד טיפול רגשי. מישהו צריך להגיד את זה.

מצב
הנושא נעול.
באופן כללי ברור שלא כל אחד שמפרסם על עצמו שהוא מטפל רגשי יש מה לסמוך עליו, אבל, ריבונו של עולם, מי הולך לטיפול על סמך מודעה ב"כח הפרסום"???????
התחום הזה, בפרט לנו, כציבור שומר תו"מ, מאוד מסובך, כי מי שלמד באוניברסיטה או מכללה וכדו' אני לא רוצה ולא מוכן שהילד שלי יפנה אליו, איזה מושגים יש לו? מה רמת הדת שלו? מה הילד שלי ישמע ממנו חוץ מהטיפול?
צריך לזכור שיש התחברות ריגשית מאוד גבוהה למטפל עד כדי הפיכתו לסוג של 'דמות' - ולמרות שמטפל טוב אמור למנוע את זה - לא תמיד זה אפשרי ב 100%.
הלאה, בציבור שלנו יש הרבה אנשים שמבינים בתורת הנפש ו..... לא למדו בשום מקום מסודר! אולי עברו עם הזמן קורסי העשרה אבל אין להם שום תעודה מקצועית והם נחשבים למאסטרים בתחומם, בפרט בתסכול של נער/ה על "חוסר בחיבור לתפילה" וכדו' שזר לא יבין את זאת, ולכן אפשר להבין למה-

מכיון שזה יתקע הרבה מהמטפלים בעולם הישיבות.
ושוב, אני מדבר על בעלי ניסיון והצלחה מוכחים שעזרו ועוזרים לאין ספור בחורים.
לכן, אני במסגרת התנהלותי עם בחורים, יש לי כמה וכמה אנשים שאני סומך עליהם ומתייעץ איתם לפני שאני שולח מישהו לטיפול, מצליב מידע ומברר טוב טוב כמה הוא אמין ומקצועי, ובתחום הנדרש ספציפי!!!

אה, משהו נוסף, לא הייתי נמנע מלשלוח למישהו צעיר - ככלות הכל ידע זה ידע, אבל בתנאי שהוא יודע שהוא צעיר! ויודע שיש דברים שלומדים רק עם הגיל!!! (ותתפלאו לשמוע, מכיר כאלה אנשים!)
המפרסם בכח הפרסום לצערינו מצליח יש לו מי שכותב יפה משוק טוב
לכן צריך מאוד להזהר לא ליפול בפח
משכנועים כאלה ואחרים
האמת שהסיפורים העצובים מגיעים לבתי הדין והם מודעים לכך
אפשר לברר על יועצים אלה
ה' ישמרינו
 
אם הוא מספר שיש לו תעודה, וודאי שצריך לבקש לראות אותה.
כשביקתי הוא התחיל לגמגם
ואז כשבדקנו לפי השם שלו אם יש לו תעודה של עו"ס באתר הממשלתי לא מצאנו איזכור לשמו.
ואז הוא הסכים לוותר לנו על התשלומים שעוד לא שילמנו לו...
(הוא יודע מראש כמה טיפולים יצטרכו ולפי זה הוא מתמחר מראש!!! - איך הוא יודע מראש?? - לד' הפתרונים!!)
בכדי שנשתוק...
 
כשביקתי הוא התחיל לגמגם
ואז כשבדקנו לפי השם שלו אם יש לו תעודה של עו"ס באתר הממשלתי לא מצאנו איזכור לשמו.
ואז הוא הסכים לוותר לנו על התשלומים שעוד לא שילמנו לו...
(הוא יודע מראש כמה טיפולים יצטרכו ולפי זה הוא מתמחר מראש!!! - איך הוא יודע מראש?? - לד' הפתרונים!!)
בכדי שנשתוק...
אינני מאשים אותך, אני רק רוצה שהציבור ידע שאין שום צורך להתבייש מנותן השירות, אפשר וצריך לבקש לראות תעודה.

ובפרט שהניסיון שלי הראה לי בבירור שבדרך כלל הם ממש שמחים להראות את התעודה, {הם גם מספרים בגאווה איך הם קיבלו אותה ואחרי כמה זמן לימודים וכו' וכו', ככה שבקלות אפשר לזהות אם הוא אמיתי או לא}.
 
כשביקתי הוא התחיל לגמגם
ואז כשבדקנו לפי השם שלו אם יש לו תעודה של עו"ס באתר הממשלתי לא מצאנו איזכור לשמו.
ואז הוא הסכים לוותר לנו על התשלומים שעוד לא שילמנו לו...
(הוא יודע מראש כמה טיפולים יצטרכו ולפי זה הוא מתמחר מראש!!! - איך הוא יודע מראש?? - לד' הפתרונים!!)
בכדי שנשתוק...
זו באמת עבירה פלילית+פתח לתביעת נזקים ועגמת נפש ברשלנות
 
מנגד, יש את הסיפור הידוע על הסטייפלער שהרגיע כלה שלא רצתה לצאת מחדר יחוד בגלל שעבר שם עכבר שחור ומה שכל הפסיכולוגים שהובאו לשם לא הצליחו
בלת"ק וסליחה על הבורות, איך הוא באמת הרגיע אותה?
 
בלת"ק וסליחה על הבורות, איך הוא באמת הרגיע אותה?
קצת ענין אחר... לפי מה שזכור לי זה לא שהיא חטפה חרדת עכברים, אלא חששה שזה סימן לא טוב לנישואים והוא הרגיע אותה ממקום של דעת תורה שהכל בסדר וזה לא סימן לכלום.
 
בלת"ק וסליחה על הבורות, איך הוא באמת הרגיע אותה?
מצאתי את הסיפור
"כשסיפרו את הדבר לסטייפלר, הוא ביקש להביא את הכלה אליו. כידוע, הסטייפלר לא קיבל נשים, אבל המקרה הזה היה אירוע חירום.


"הכלה הגיעה אל גדול הדור, שאמר לה את הדברים הבאים: 'דעתי האישית היא שאת צודקת בדברייך, ובוודאי שאפשר לראות בעכבר שחור שנכנס לתוך חדר הייחוד כדבר נורא. אני סבור שהפסיכולוגים שאומרים לך שאת טועה – טועים בעצמם'. וכך חזר הסטייפלר שוב על דבריו, כשהוא מצדיק את טענות הכלה, וגורם לה להרפות מעמדתה העיקשת ולהאזין לדברי הרב הגדול.

"אבל", הוסיף רבן של ישראל ופנה לכלה הקשובה, "תשמעי גם מה שאומר לך עכשיו: את בוודאי מכירה את דברי חז"ל שאמרו שאין כתובה שאין בה מריבה, ואם חז"ל אמרו כך, הדברים צריכים להתקיים. והנה כפי שסיפרו לי, ההורים שלך והוריו של בעלך הם אנשים הגונים וישרים, עדיני לב ואצילי נפש, שאינם מסוגלים לריב, ולכן עד לרגע זה לא התעוררה שום מריבה בכתובתכם.

"אבל חז"ל הרי אמרו מה שאמרו, והדבר חייב להתקיים", המשיך גדול הדור ברכות, "בא הקב"ה והטיל את העכבר לתוך חדר הייחוד, כדי שבכך תתקיים ה'תגרא' שעליה דברו חז"ל. אבל מעכשיו ואילך הכל יהיה בסדר בעזרת ה', ותזכו להעביר את חייכם בנחת ובשמחה ומתוך מזל טוב".


"הדברים השפיעו באופן מיידי על הכלה, שנרגעה כליל, ואף החיוך שב לשפתיה", ממשיך הרב זילברשטיין לתאר את שאירע.
 
קצת ענין אחר... לפי מה שזכור לי זה לא שהיא חטפה חרדת עכברים, אלא חששה שזה סימן לא טוב לנישואים והוא הרגיע אותה ממקום של דעת תורה שהכל בסדר וזה לא סימן לכלום.
לא מדויק
תקראי את התגובה שלו בדיוק פוסט אחד אחרי התגובה שלך
הוא הגיב בדיוק הפוך מהתגובה וההבנה הזו שכולם טעו בזה גם פסיכולוגים גדולים !
 
תנו לי לתת דעה קצת מגוונת:
אני חושב שיש בעיה גדולה מאוד בציבור שלנו, וזה הפער בין רמת המקצועיות של המוסודת לבנים לבין המוסדות של הבנות.
אצל הבנות יש מחנכת, מורה, יועצת רגשית וכ'ו וכ'ו.
אצל הבנים לעומת זאת - יש משגיח, אדם בן 60, 50, או מה שלא יהיה, שמה שהוא יודע זה או ספרי חסידות או ספרי מוסר.
אבל הבנה בסיסית בנפש האדם אין לו...
ואז נוצא חור שחור גדול אצל בחורים שמישהו צריך למלא...

נ.ב. לא יודע אם זה דווקא קשור לנושא הזה אבל מה שבטוח שזה גם בעיה גדולה...
הרבה משגיחים כשיש בעיה שהם לא יכולים לטפל בה שולחים לטיפול
מידיעה על כמה
 
טיפול הוא אינו הקשבה ואינו חברות
הוא טיפול!
טיפול אינו 'דאגה בלב איש ישיחנה'
שכן המטפל אינו חבר של המטופל [ואם הוא חבר אז הוא לא יכול להיות מטפל].

בעצם טיפול הוא ההיפך מחברות
חברות היא ידידות אמיתית בין אנשים וטיפול הוא רק כשאין שום קשר אחר.

מי שאינו מקצועי אינו מבדיל בין הדברים והנזקים איומים

למטפל אסור להביא את עצמו ורגשותיו [אלא בהעברה]

קל מאוד למטפל להיתפס לגאווה על המטופל ולזלזל בו, כי הרי מגיעים אליו לטיפול
מטפל מקצועי שמבין מהו טיפול לא יתגאה על המטופל.
===========
סימנים למטפל לא מקצועי
הוא מביע בדברים שאינו מוסמך להם [כמו תרופות] או אבחונים
הוא נכנס למקומות [בנפש] ללא רשות.
התחושה של אדם כשנכנסים למקום ללא רשות היא איומה וזהו נזק נורא.
נכון,
יש "מטפלים , שסה"כ המניעה שהם היא הסקרנות....
ואוהבים לשמוע דברים אישיים מאוד ....\
 
ישנם כללי טיפול בסיסיים, שמשום מה רוב ה'מטפלים/ות' אינם עומדים בהם,
הוצאת דיבה מוחלטת
מה הכוונה באחד החדרים?
מטפלים רבים מקבלים בחדר טיפול שנמצא בתוך הבית, ואני לא רואה בזה בעיה.
כמובן שהחדר צריך להיות מאורגן בהתאם ולענות על ההגדרה של חדר טיפול.
ישנה חשיבות גדולה לצורה של חדר טיפולי הן בעניין הפסיכו' והן בקשר מטפל מטופל .
מה יקרה אם מישהו יבוא אלייך לטפל "רק" בחרדות, ותגלו שזה יושב על טראומה רצינית ממש? האם תעבירי אותו באמצע "תהליך" למטפל/ת אחר/ת?
באמת מתעניינת איך זה עובד
קודם כל מטפל מקצועי וודאי שכן
בתור אחד שיש לו מעל עשור נסיון. העברתי והפנתי לא אחת ולא שתיים.
ותתפלאו לשמוע כל המצקצקים אני אומר ברמה לא כ"כ נדירה את צמד המילים "לא יודע"
אך אחרי הגרויסע פקאקטע מטפל
הם איבדו אמון בעולם הטיפול ולצערי לא ישובו
כ"כ נכון ועצוב
 
קודם כל מטפל מקצועי וודאי שכן
בתור אחד שיש לו מעל עשור נסיון. העברתי והפנתי לא אחת ולא שתיים.
ותתפלאו לשמוע כל המצקצקים אני אומר ברמה לא כ"כ נדירה את צמד המילים "לא יודע"
אם אתה מטפל מוסמך, דהיינו עו"ס קליני, פסיכולוג קליני, או מטפל מוסמך באומנות
לא התכוונתי אליך או לשכמותך.
מכיון שיש את הידע הקיים והכלים המקצועיים, ומספיק הבנה ויכולת (שנבדקו גם באמצעות הסופרויז'ן, המבחנים ועוד), אפשר להפנות הלאה אם יש תחושה שהמטופל צריך משהו או מישהו אחר. זה בהחלט קורה.
כוונתי היתה על מטפלים לא מוסמכים (ואני כוללת בזה את כל הקורסים האחרים שהם לא הסמכה אקדמית מסודרת), שטוענים שהם מטפלים "רק במקרים הקלים", ומעבירים הלאה את העמוקים והקשים יותר. אני טוענת שקשה מאוד לערוך חלוקה כזאת, וכל מי שמטפל ונוגע בנפש, חייב להבין ולהכיר ולדעת לטפל ברבדים עמוקים ביותר.
במאמר מוסגר, זה כבר מקרה טוב, שמטפל לא מוסמך מצהיר כך. חלק רב מהם יכול להיות בטוח ביכולתו המלאה לטפל בכל המקרים שבעולם, והנזק גדול מאוד.
 
אני טוענת שקשה מאוד לערוך חלוקה כזאת, וכל מי שמטפל ונוגע בנפש, חייב להבין ולהכיר ולדעת לטפל ברבדים עמוקים ביותר
זה נכון בע"מ.
כיון שכל מטפל במיוחד מוסמך יש לו מנטור צמוד שהוא בהרבה פעמים מראה לו את התמרור עצור במצבים שונים.
זה נכון שמטפל לא מוסמך או שהוא עבר קורס מזורז שאין לו מנטור אין לו סיכוי לרדת לרבדים עמוקים ביותר כדברייך.
כיון שההסמכה משלבת כמה שיטות ונוסחאות ודרכים שונות וחיבורם ביחד ע"מ לרדת לרבדים ולהיכנס למקומות עמוקים בנפש.

אגב "השיטות החדשות" שיוצאות ממטפלים שונים ומשונים הם בד"כ שילוב גרוע במיוחד של 2 שיטות טיפול יחד בצורה כושלת.
 
בתור אחד שיש לו מעל עשור נסיון. העברתי והפנתי לא אחת ולא שתיים.
ותתפלאו לשמוע כל המצקצקים אני אומר ברמה לא כ"כ נדירה את צמד המילים "לא יודע"
(y)(y)
זה מראה על אמינות
עדיף לומר לא יודע מאשר לשקר ולומר יודע ולהרוס.
 
מצאתי את הסיפור
הידברות חסום לי, יש אפשרות להעתיק?
תודה מראש
 
תנו לי לתת דעה קצת מגוונת:
אני חושב שיש בעיה גדולה מאוד בציבור שלנו, וזה הפער בין רמת המקצועיות של המוסודת לבנים לבין המוסדות של הבנות.
אצל הבנות יש מחנכת, מורה, יועצת רגשית וכ'ו וכ'ו.
אצל הבנים לעומת זאת - יש משגיח, אדם בן 60, 50, או מה שלא יהיה, שמה שהוא יודע זה או ספרי חסידות או ספרי מוסר.
אבל הבנה בסיסית בנפש האדם אין לו...
ואז נוצא חור שחור גדול אצל בחורים שמישהו צריך למלא...

נ.ב. לא יודע אם זה דווקא קשור לנושא הזה אבל מה שבטוח שזה גם בעיה גדולה...
א. עובדתית לא נכון, כי יש המון הכשרה מקצועית אצל המורים
ב. לתורה יש דברים הרבה יותר טובים להציע מאשר להבלים הפרוגרסיביים שדוחפים למורות החרדיות בלי שישימו לב [ע"ע ר שלמה הופמן, ר' וולבא ועוד.. שמאוד היו היפך הפסיכולוגיה]
ג. בתור אבא לבנים ובנות במוסדות חרדיים, אני מקווה שאצל הבנות תהיה עבודה טובה כמו של הבנים, במקום 1000 תקנים ותפקידים שלא סגורים על עצמם באמת
 
כל מילה! ובמיוחד הקטע של הגיל.
אין אין אין תחליף לניסיון חיים.
יש אנשים שעברו נסיון חיים עד גיל 30 שאנשים בני 50 לא עברו גם לא ב60 שנותיהם.
 
הידברות חסום לי, יש אפשרות להעתיק?
תודה מראש
https://www.facebook.com/Hidabroot
"גדולי ישראל בכל הדורות נודעו בחכמתם ובבינתם היתירה", מציין הרב יצחק זילברשטיין, ומספר סיפור מופלא על הסטייפלר, כאשר את הסיפור שמע מבנו, שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי. הסיפור מובא בספר המומלץ: "הגדה של פסח - חשוקי חמד".
"האירוע התרחש בעיצומה של חתונה, ועורר מהומה גדולה: כאשר החתן והכלה היו בחדר הייחוד עבר ביניהם... עכבר, ולא סתם עכבר, אלא עכבר גדול, ולא סתם גדול, אלא גם שחור...
"הכלה איבדה את עשתונותיה לחלוטין, עד שראתה בכך סימן לא טוב, שמסמן שזה אינו הזיווג המתאים לה. היא נלחצה עד כדי כך שסירבה לצאת אל האולם, שם המתינו לה קרובות משפחתה וחברותיה.
"השמועה הגיעה להיכל השמחה. רבים ניגשו וניסו לשכנעה שאין בכך מאומה, אך היא סירבה להאזין לדבריהם", ממשיך הרב זילברשטיין לתאר את הדרמה.
"למקום הגיע פסיכולוג, שניסה להסביר לה שהיא טועה לחלוטין. אך הדבר לא הועיל כלל: הכלה טענה בתוקף שזהו סימן שמיימי, שהעכבר אינו מבשר טובות, ו'התחפרה' בעמדתה יותר ויותר.
"כשסיפרו את הדבר לסטייפלר, הוא ביקש להביא את הכלה אליו. כידוע, הסטייפלר לא קיבל נשים, אבל המקרה הזה היה אירוע חירום.

"הכלה הגיעה אל גדול הדור, שאמר לה את הדברים הבאים: 'דעתי האישית היא שאת צודקת בדברייך, ובוודאי שאפשר לראות בעכבר שחור שנכנס לתוך חדר הייחוד כדבר נורא. אני סבור שהפסיכולוגים שאומרים לך שאת טועה – טועים בעצמם'. וכך חזר הסטייפלר שוב על דבריו, כשהוא מצדיק את טענות הכלה, וגורם לה להרפות מעמדתה העיקשת ולהאזין לדברי הרב הגדול.
"אבל", הוסיף רבן של ישראל ופנה לכלה הקשובה, "תשמעי גם מה שאומר לך עכשיו: את בוודאי מכירה את דברי חז"ל שאמרו שאין כתובה שאין בה מריבה, ואם חז"ל אמרו כך, הדברים צריכים להתקיים. והנה כפי שסיפרו לי, ההורים שלך והוריו של בעלך הם אנשים הגונים וישרים, עדיני לב ואצילי נפש, שאינם מסוגלים לריב, ולכן עד לרגע זה לא התעוררה שום מריבה בכתובתכם.
"אבל חז"ל הרי אמרו מה שאמרו, והדבר חייב להתקיים", המשיך גדול הדור ברכות, "בא הקב"ה והטיל את העכבר לתוך חדר הייחוד, כדי שבכך תתקיים ה'תגרא' שעליה דברו חז"ל. אבל מעכשיו ואילך הכל יהיה בסדר בעזרת ה', ותזכו להעביר את חייכם בנחת ובשמחה ומתוך מזל טוב".
"הדברים השפיעו באופן מיידי על הכלה, שנרגעה כליל, ואף החיוך שב לשפתיה", ממשיך הרב זילברשטיין לתאר את שאירע.
"מי אנחנו שנצטרך לאשר את חכמתו של גאון הגאונים, אבל ברור שהייתה בכך חכמה רבה", מסכם הרב זילברשטיין את דבריו, "הסטייפלר הבין כי כל מי שניסה לשכנע את הכלה שאין בכך דבר, לא הצליח כיוון שהיה נגד דעתה, ועל כן היא התחפרה בדעתה יותר ויותר. רק כשהסכים מרן זצ"ל לדבריה, ואמר לה שהיא צודקת בחששותיה, הצליח להחזירה לשיקול הדעת, ואז הזכיר לה את עניין התגרא", מסכם הרב זילברשטיין את דבריו.
 
אם אתה מטפל מוסמך, דהיינו עו"ס קליני, פסיכולוג קליני, או מטפל מוסמך באומנות
לא התכוונתי אליך או לשכמותך.
מכיון שיש את הידע הקיים והכלים המקצועיים, ומספיק הבנה ויכולת (שנבדקו גם באמצעות הסופרויז'ן, המבחנים ועוד), אפשר להפנות הלאה אם יש תחושה שהמטופל צריך משהו או מישהו אחר. זה בהחלט קורה.
כוונתי היתה על מטפלים לא מוסמכים (ואני כוללת בזה את כל הקורסים האחרים שהם לא הסמכה אקדמית מסודרת), שטוענים שהם מטפלים "רק במקרים הקלים", ומעבירים הלאה את העמוקים והקשים יותר. אני טוענת שקשה מאוד לערוך חלוקה כזאת, וכל מי שמטפל ונוגע בנפש, חייב להבין ולהכיר ולדעת לטפל ברבדים עמוקים ביותר.
במאמר מוסגר, זה כבר מקרה טוב, שמטפל לא מוסמך מצהיר כך. חלק רב מהם יכול להיות בטוח ביכולתו המלאה לטפל בכל המקרים שבעולם, והנזק גדול מאוד.
זה כמו רופא שדילג על קורס אנטומיה פיזיולוגיה ולא יודע איך גוף האדם עובד, כן, הוא למד לנתח ולהוציא ולסדר בתוך הגוף, אבל הוא לא למד איך בדיוק הדם זורם ומה הוא כולל, מה משפיע עליו ומה עוצר את הזרימה שלו...
 
הידברות חסום לי, יש אפשרות להעתיק?
תודה מראש
יש את זה גם פה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

תופעת החרדי המכוער

טביאל עיר יפה, כעיקרון. כיכרות, צמחים, ובעיקר יופי פנימי.
המוני יהודים יראי שמיים, משפחות ובתים של תורה, מוסדות לימוד מכל הסוגים, רובם ככולם במבני קבע ראויים לשמם.

בתי כנסת גדולים ונהדרים, מחופים באבן ומצויידים במדרגות שיש וארונות קודש מגולפים, והמוני מנייני תפילה בכל שעות היממה, כולל גם פינת קפה לשירות הציבור.

אה! אשרינו!




אלא שיש קוץ מעצבן באליה:

תופעת הטביאליסט המכוער. כפראפראזה על "הישראלי המכוער" הידוע בכל העולם.
הטביאליסט המכוער. אינו התושב הקלאסי של העיר, אך לעיתים נדמה כי יש רבים ממנו.


קווים לדמותו.
הט"מ יחתום על הוראת קבע ענקית לקהילה שלו, כדי שהיא תוכל לבנות בית כנסת אדיר ויפהפה יותר מבית הכנסת ממול, אך לא יטרח לומר שלום חם ונעים לזר כי ייקלע בטעות לארמון הקהילתי שלו.
שירגיש לא נעים, עדיף. כך לא יתנחל פה. פה מתפללים ורצויים רק אנ"ש.

הט"מ לא יתרה בילדיו שאסור להם לגרור עד הבית עגלת מכולת, כיוון שהיא, מה לעשות, רכוש הסופרמרקט. התוצאה? ניתן לראות לא מעט עגלות מכולת מונחות בכניסה לבנייני מגורים, ממתינים לעובד הסופרמרקט שאולי יקח אותם ואולי לא.

הט"מ לא יאמר שלום לשכנים החדשים המתגוררים ביחידת הדיור על הגג. הוא יסתכל עליהם – ומבטו יעבור דרכם. בייחוד אם הם לא לבושים בדיוק בדיוק כמו הצורה והצבע שלו עצמו.

הט"מ ילביש את משפחתו בבגדים הכי עדכניים ויקרים שיש בנמצא, כך שיראו כאילו נגזרו מתוך פרסומת משובבת נפש של קידי קיש. אז מה אם אין קשר בין ההכנסות המזעריות שלו ובין הצורך הכפייתי לנקר את עיני השכנים-גיסים-חברים.

הט"מ מקפיד להחזיק בבעלותו ולנהוג ברכב יקר. רצוי חשמלי ועדיף עם שכבת לקס + ווקס + פוליש נוצצת ומרשימה. הוא אוהב במיוחד, משום מה, רכב גבוה עם גריל ענק מקדימה, המשרה את יראת הכבוד הרצויה.

מה הקשר בין אברך צעיר, פעמים רבות מלמד בחיידר או בעל תפקיד זוטר בחנות טמבור, או סתם איש אחזקה במוסד – ולרכב מנהלים כזה? אין לדעת.


הט"מ יקפיד לזעום אם עובר אורח יתפוס לו את החניה הפרטית המחושמלת שלו, אך לעולם לא יעשה מאמץ מיוחד להחנות רכבו בצורה מסודרת במקום שבו יש להתחשב בנוספים. בייחוד הוא לא יטרח לחנות באופן שמאפשר לאם עם עגלה לעבור בנחת בלי להסתכן בחייה ולרדת לכביש.

ואגב הסעיף הקודם; נדמה כי יש לט"מ הנאה מיוחדת לחנות כמו פריץ הכפר, ולחסום את מרבית המדרכה - העיקר שהוא עצמו לא ייאלץ ללכת יותר מעשרים שניות מפתח רכבו עד פתח השטיבלאך או מחוז חפצו...

אך כל אלו עניינים זניחים. זכותו של כל אדם לרכוש כל כלי תחבורה שעולה על דעתו, כל זמן שהדבר מסב לו הנאה ונחת.



מה שהופך את הנהג הטביאליסט המצוי למכוער, היא התנהגותו בכביש.

הט"מ ינהג בעירו ברוכת הילדים במהירות גבוהה. למה חמישים. אולי שישים, אולי שבעים או תשעים. הוא לא דואג, הרכב החשמלי המוגזם שלו יודע לעצור ממש בנגיעה על דוושת הגז. מה זה משנה אם פה ושם הוא כמעט דורס עוברי אורח?

הט"מ מפגין זלזול מוחלט בשאר הנהגים בעיר שלו.

כאשר נהג של רכב חונה מתחיל לצאת מהחניה, הטביאליסט המכוער יקפיד להגביר מהירות ולעקוף אותו, כדי שחס וחלילה לא ייאלץ להתעכב בנסיעתו לשטיבלך בעוד חצי דקה. מה אכפת לו שהרכב המסכן ייתקע בחניה עוד 5 דקות בגלל ט"מ נוספים.



הט"מ חסר סבלנות באופן קומי כמעט. כאשר לפניו נוהג אוטובוס עירוני, הב"מ לעולם ינסה לעקוף אותו. הוא לא יתן לאוטובוס את "מנת החסד" ויסכים להמתין 10 שניות. לא. הוא מייד ינסה לעקוף – וכמעט יתנגש ברכב הבא ממולו הנוסע במהירות, כזכור, מעל החמישים המותרים בחוק...



הטביאליסט המכוער לא ירחם על ילדה קטנה שרק רוצה לחצות במעבר חציה. הצחקתם אותו! הוא עסוק בשיחה נרגשת מלאת פוליטיקה באמצעות אוזנית הבלוטות' התלויה על אוזנו, אותה קנה במכירה הסמוכה לשטיבלאך. הוא יתן גז עוד לפני שהיא תספיק להציב את כף רגלה הקטנה והמפוחדת על מעבר החציה. שתפחד, מה זה משנה. היא לא הילדה שלו.


יש בעיר טביאל נהגים רבים זהירים, מכבדים את הזולת, חונים בצורה מסודרת, מאפשרים לרכב לצאת מהנחיה, ועוצרים לבטח מול הולכי רגל המבקשים לחצות את הכביש. ברור שיש כאלו. אבל הם לא מורגשים. בכלל.

אין בעיר אווירה של "מענטש". של:
את רוצה לחצות את הכביש? תחצי, בשמחה, אחכה לך בנחת.
אין לי חניה מתחת השטבילאך? אז מה אם יש תו נכה שחבר השיג לי. בגלל זה אחנה כמו פסיכי ואצער את כל העוברים ושבים? לא. אחנה במרחק 4 דקות הליכה בצורה מסודרת.
אני מטעין את הרכב החשמלי שלי מידי לילה? אציב שלט מסודר ונעים, ולא שלט אזהרה צהוב מאיים נבחני.
אני ממילא נוסע החוצה מהעיר? אתקרב לתחנות אוטובוס בדרכי, אציע לאברים הסעה לכניסה לעיר.
אני מתקרב למחסום? אמתין בסוף התור, לא אעקוף את כולו ואגרום צער וכעס לכל 10 הרכבים שלפניי.

כשאתה פוגש את הט"מ אחד על אחד, אתה מגלה בתשעים ותשע מהמקרים אברך עדין נפש, ירא שמיים, תורני, ממש אדם נהדר. מותק אפילו.

מישהו שלעולם לא יגזול מרעהו שקל, יקפיד להשיב כל אבידה, יעשר ממונו ויתרום לקהילתו סכומים נכבדים.

מה גורם לו להיות ב"מ? מהו הסוד?

ובכן -

אני לא יודע.

(אתם יודעים איזה חילול ה' מחריד קורה בכל פעם שאורח זר מגיע לטביאל? הוא יוצא מדעתו! לא חבל עליו? לא חבל עלינו? למה אנחנו לא מחנכים את עצמנו? קודם כל אתהמבוגרים? לתת כבוד זה לזה, לכבד, להאיר פנים, להיות מענטש?
אני רואה מדי פעם אנשים שיש להם טענות על תמחור של עצמאיים. המשלם רואה שהוא שילם 300 ש"ח לעבודה שלקח לעצמאי שעה, או סכומים גדולים יותר, וזה נראה לו מוזר. כי הוא עובד תמורת 55 לשעה, אז מה זה החוצפה לקחת 300 ש"ח לשעה?

אני ישתף מהמקרה שלי שאני מכיר בפרטים, ואפשר להקיש מזה למקרים רבים. העצמאיים פה יבינו מיד מה אני מדבר. המטרה שלי היא קצת להסביר לשכירים, למה הם צריכים לעבוד תמורת 55 לשעה, והעצמאי נראה שעושה הרבה יותר.
בנוסף אני מקווה שזה יעזור קצת למי שמקבל שירות מעצמאי ומרגיש מתוסכל מהסכום הלכאורה גבוה שהוא היה צריך לשלם עבור זמן או שירות.

אני עצמאי שעובד בתחום המוזיקה ומרוויח "1500 ש"ח בערב אחד" (והמחמירים מתחילים לעשות חישוב מה קורה אם אני עובד כל ערב...), אשתי מטפלת רגשית ש"יושבת על כורסא ומרוויחה 300 לשעה",


בוא נעשה חישוב קצר. (לכאורה)
כמה זמן זה לנגן בבר מצוה? בוא נגיד 3 שעות? לכאורה 500 לשעה זה אחלה כסף.
אבל...
אם מחשבים את הזמן שאני עובד סביב האירוע, מהרגע שאני מתחיל לארוז את הרכב, ועד שאני חוזר הביתה והולך לישון מדובר על כ6 שעות.
מה שאומר שהרווח הוא פחות מ300 לשעה.
תורידו דלק, ציוד, ידע, אימון, ואין אירוע כל יום.
מליונר אני לא.

אז נכון שבעל האירוע שילם 1500 שח על 10 דקות ריקודים בבר מצוה וקצת מוזיקת רקע (חלק מהזמן היה בכלל מוזיקה מוקלטת...)
אבל העבודה שלי מסביב היא יותר ממה שנראה למי שמסתכל מהצד.

אותו דבר אשתי.
300 לשעה בשביל לפטפט קצת... נשמע אחלה דבר (והמחמירים יעשו חשבון כמה זה אם עובדים יום שלם וכו')

אז בוא נחשוב שניה, אשתי למדה תואר שני, ויש לה 10 שנות נסיון. (אפשר לחשב לכאורה מאות או אלפי שעות לימוד. מהבגרויות ועד ההדרכות שהיא עדיין מקבלת) זה משהו שעושה הגיון לשלם עליו בפני עצמו.
בנוסף, אם היא קובעת טיפול, זה להתכונן (טכנית ונפשית) חצי שעה לפני לפחות, וחצי שעה אחרי להתאפס. בנוסף יש בדרך כלל לפחות 10 דקות של תיאום לפני הפגישה. לפעמים יש דיונים טלפוניים עם אנשים שקשורים לטיפול.
מה עם קליניקה וביטוח? מה אם משלמים על הדרכה?

הגענו לשעתיים ועשר דקות מינימום על פגישה. וזה בקלות יכול להגיע ל3 שעות. לא כולל הוצאות נלוות.
100 ש"ח לשעה זה לא כזה דבר מושלם.


אז לפני שממהרים לעשות את החישוב המהיר: "כמה עולה פיתה, כמה עולה כדור פלאפל, כמה עולה קצת מלפפון- למה זה עולה 15 ש"ח למנה?"

הייתי מציע להסתכל רחב יותר.

נ.ב. אני לא אומר שכל תמחור של כל עצמאי זה הוגן. רק מציע למסתכל מהצד לראות תמונה רחבה יותר (או לא לעשות את החישובים של השני)

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה