כללי מעצבת גרפית - מחייב שהיא גם מעצבת תחומים אחרים?

[doria12]

באמת מוזר...
הרי מה עושה מעצבת גרפית אם לא לעצב את ה"חוץ",עטיפות, אריזות, שלטים, הזמנות,
פליירים והיד עוד נטויה, כל אלה את גם מעצבת כמו מתנות! רק חוץ! את לא מעצבת את העוגה, או החתונה! מה זה משנה בכלל? לוגו הוא לא צריך להראות מעולה בקטן?כרטיס ביקור, כמה שהוא קטן ככה גם משפיע.
אם לא תשקיעי בקטנות, איך תראה העבודה בגדול?
חוץ מזה, שמקום שמעוצב יפה ומושקע,נעים להיות בו. זוכרים אותו. גם את צבע המפיות.
איך את בתור מעצבת, מסוגלת שיש מפיות למשל בצבע כחול ומפה בצבע אדום, סכו"ם בחום ופרחים צהוב?
(הצבעים להמחשה בלבד...)זה לא צורם לך בעין?לא מפריע?
יכול להיות שאת לא נמשכת לתחום,אבל להגיד "...נראה לי תמוה לעמוד להתלבט בדילמות הרות גורל כמו צבע מפית, או לטרוח שעות על עוגיות פיצפונות.
מתנות מעוצבות זה קיצ' טרחני ומכוער. זה לא עיצוב בעיניי, מקסימום מלאכת יד. "...

בקיצור, אליך פרפרית-
אני מאוד מתעניינת בנושאים אלו, אלו הם תחביבי, ועל אפיה אין בכלל על מה לדבר...
שמחה שהעלת את הנושא, ואשמח אם ייפתח פורום לענין...
שכוייח!

 

[מיצג]

מעניין אותי מאד להעלות את זה לדיון, (ועל הדרך לנסות להוציא איזה פורום חדש מפרוג )

אני באופן אישי, בתור מעצבת גרפית - מאד נמשכת לשאר תחומי העיצוב, מאז ומתמיד-
עיצוב מתנות
עיצוב דירה וחדרים
עיצובי שולחן
עיצוב עוגות וקינוחים
וכו' וכו'..

זה רק אני או שזה טבעי שכל מי שמעצבת, יש לה את החוש גם בשאר התחומים?
גם לכם "יש את זה"?

גם אני כזאת
כל דבר שקשור לעיצוב לא משנה באיזה תחום אני מעצבת

 

[eden7115]

בעקבות כל הנאמר לעיל אני ממש מחכה בכליון עיניים ליזם החכם שיחליט להרים את הכפפה ולהתאמץ (כי זה לא פשוט) לפתוח מגמה ללימודי תואר בעיצוב.
חלום...

 

[שוהם]

קשר אמיץ בין עיצוב גרפי לעיצוב כללי.

לא מסוגלת להוציא מתחת ידי משהוא שהוא לא מעוצב או מותאם בקפידה.
הן באפיה הן בעיצוב מתנות הן בעיצוב הבית ואפילו בלבוש של הילדים -
לעולם לא אלביש את הילדה בגד ורוד עם גומיה אדומה למשל תמיד קישוט השיער יהיה מותאם בקפידה,

זמן אמנם אין! אבל אין מצב למשהוא אחר - זה בטבע.

מצאתי 2 דוג' לקשר האמיץ בין אפיה לעיצוב גרפי ולחוסר זמן:
פשוט מדפיסים משהוא מהיר ומקשטים בצ'יק, מרשים ובעיקר - מהיר!!!

 

[נמה]

אני לא מסכימה אתכן שמעצב גרפי בהכרח מעצב בכל תחום. אני לדוגמה לא מתחברת בכלל לעיצוב תלת מימדי ויש לי בעיה של התמצאות במרחב שאומרת שאני לא יכולה אפילו להחליט לבדי איך הבית שלי יראה.
אבל אני כן עוסקת בהמון תחומי אמנות ומלאכת יד (ציור, פיסול, ריקמה, סריגה, ואמנות שימושית)
ואני לא חושבת שזה עושה אותי מעצבת גרפית פחות טובה.
(אני כן אוהבת קישוט עוגות, ונהנת מהדיונים בנושא. מעצבות העוגות המקצועניות שאני מכירה לא הגיעו מתחום של עיצוב כלל אלא מתחום האפייה והבישול או סתם כי הן נהנו מזה)

 

[פילפל]

יש הבדל בין עיצוב X לעיצוב Y... למרות שאולי קיים מכנה משותף.

כמעצבת גרפית אני גם מאד אוהבת לעצב מתנות ולהמציא רעיונות וכו' ומשלבת פעמים רבות את שני התחומים יחד.

(למשל: עיצוב מתנה/משלוח מנות הכולל בקבוק וכד' שאת אריזתו עיצבתי, והכל תחת רעיון מסוים ועיצוב תואם. המשלוח מנות האחרון שעיצבתי היה מורכב מתמונות כל ילדי המשפחה הקטנים, שהפכתי אותם בפוטושופ לחתנים/כלות (עוד יותר יפים המהמציאות...) הדפסתי אותם בגדול וגזרתי, כך שיעמדו בפועל בתוך העיצוב הענק שהיה מעוצב עם מגבות לבנות קטנות, פנינים לקישוט ומרשמלו קטנים, כמובן שכל העיצוב שיחק עם שני הצבעים: שחור ולבן. (התאים גם לצבעי החתנים והכלות...) תחת הכותרת: "שיהיה מספיק מגבות לזרוק על כל החתנים שבדרך..." משהו ענק ומדהים)

בקשר לעיצוב באפיה... אין לי אפילו זמן לטורטים פשוטים. עיצוב באפיה שונה לדעתי מאד מאד מעיצוב גרפי ועיצוב מתנות. איני אוהבת להתבונן על מדריכים ומתכונים של עיצובי עוגות מיוחדים כי חוץ מחלישות הדעת זה לא תורם לי כלום... בשביל להתעסק עם כל קישוטי העוגות האלו צריך הרבה יישוב הדעת וראש פנוי, שממש אין לי... את התחום הזה אני משאירה לבנות שלי... שבינתיים עוד לא הגיעו לעולם... (יש לי רק בנים )

בבקשה, בבקשה, אל תפתחו כזה פורום ואל תוציאו לי ת'עיניים...

 

[מרגלית10]

גם אני מאוד מתחברת לכל הנ"ל
כל השנים מאז היותי בערך בת 12 קראו לי לכל שמחה במשפחה לעצב בר יפה, לערוך שולחן אלגנטי, לאפות עוגות ולארוז מתנות. הלוואי והיה לי זמן להשקיע בכל הדברים הנ"ל שכ"כ אהובים עלי, בקשר לעיצוב מתנות - לא כל עיצוב חייב לכלול קלקר ענק עם מלאי דבק חם ועוד ועוד דברים שעולים יותר מהמתנה עצמה, אבל כל מתנה שתביאי בצורה אלגנטית, חתיכת סרט עם קשירה מענינת או צלופן פשוט עם איזה שושנה מחייכת יעשו את המתנה מיוחדת פי כמה בהשקעה של כמה דקות וכנ"ל גם אני עושה בעוגות, לא כ"כ משקיעה בהכנת העוגה, קצפות, שוקולד וכד' אלא בעיקר בצורת ההגשה שתהיה אסתטית ומענינת מכל מיני שמאטעס שיש לי בבית מכל מיני הזדמנויות
לעומת זאת עיצוב פנים ובגדים ממש ממש לא מעניין אותי !

 

[tzipi]

...דבר ראשון נהניתי מפתיחת הדיון ומההענות לשמוע מעט על כל אחת.
דבר שני אני מסכימה עם הרעיון שיש קשר לצד המפותח , אכן גם אצלי החלק הדומיננטי בחיים הוא עיצוב, תמיד החדר שלי נראה יותר מסתם חדר- ולא עם הרבה השקעה כספית, סתם חוש עיצובי שמסדר הכל טוב.
וכנ"ל במתנות, עוגות, בגדים ועוד...

ולמי שטוענת שאין לה זמן לכל אלו- בדיוק כמו שתבנה שספר טוב/ גלידת שמנת/ יצאה לטבע הן סוג של שחרור, כך אני מרגישה שעיצוב בקולקציה/ במטבח/ במחשב ועוד מהווה עבורי סיפוק והרגשה משוחררת וטובה

אז אכן אשמח לאשכול כזה (על אף שיש רבים כמוהו בדקת חיפוש בגוגל)

 

[chavi9]

אני לא מתרשמת מכל מה שמעוצב עד כדי ליקוק, ונראה לי תמוה לעמוד להתלבט בדילמות הרות גורל כמו צבע מפית, או לטרוח שעות על עוגיות פיצפונות.
מתנות מעוצבות זה קיצ' טרחני ומכוער. זה לא עיצוב בעיניי, מקסימום מלאכת יד.

באמת רב מה שמקובל היום במתנות, כ"עיצובים" הוא קיצ' ומכוער. עיצוב לא צריך להיות מתנה על משטח, עם פרחים מיובשים וכו' והררי סרטים ולצופנים. מי שיודע לארוז באמת לא עושה דברים כאלה. חוש עיצובי נמדד דוקא כשאורזים מתנה בלי כל הבלאגן הזה. מינמאלי - ומעוצב. כנ"ל לגבי עוגות, שולחנות, פרחים,עיצוב הבית... יש יוצאים מן הכלל בדברים האלה, אבל זה יפה רק כשבאמת יודעים לעבוד.
לכו תראו איך אורזים מתנה - זר פרחים וכו' בחנויות היוקרתיות באירופה. הכי מעוצב, בלי 'עיצובים'.

 

[TIP X]

אני מוצאת את עצמי מחפשת בנרות בין התגובות אחת שתזכיר את מה שלי כל כך כואב/ מתגעגע ולא מוצאת, אז תקראנה (ברור לי שזה אשכול לנשים...) ותגדנה אם יש לכם שמץ הזדהות, ואז יבוא קצת מזור לנפשי :
אז ככה:
אצלי יש הבדל עצום בין התקופה שלפני החתונה-ילדים לבין עכשיו.
אז- עצבתי את המתנות לחברות שהתארסו, למורות, למשלוחי מנות, עשיתי דברים יפים במחשב להנאתי, לחברות וכו'.
היום- איך נגדיר זאת? החיים הם יותר מרוץ בין דברים שחייבים לעשות לדברים שחייבים עוד יותר. ואני מוצאת עצמי לפני פורים מארגנת לשכנים משלוח מנות אולי לא ופלים+עדשים, אך איפה היצירתיות? איפה המעוף? איפה ההנאה שביצירה? איפה ההשקעה בלי לחשוב על "מה יכלתי לעשות בזמן הזה" ן"נשרף פה זמן, אמאלה" ו"איך תקומי מחר" וכו'.
תבינו, זו לא איזו פארנויה, זה באמת שאין זמן!
גם אתן, נשים ואמהות עובדות- בשילוב הזה. איך אפשר עוד להגיע לדברים כאלו?
מילא יציאה פעם בחודשיים, אבל עיצובים באפיה ובמתנות???
אם תהיה מספיק הזדהות עם דברי, אולי נבקש להקים פורום "קבוצת תמיכה לאם העובדת" או "מילוי מצברים" או "שפכי וקטרי עד שתרגעי" (אני חושבת על זה כבר הרבה זמן והאשכול הזה נתן לי פתאום אומץ)...

 

[sarit_f]

אני מוצאת את עצמי מחפשת בנרות בין התגובות אחת שתזכיר את מה שלי כל כך כואב/ מתגעגע ולא מוצאת, אז תקראנה (ברור לי שזה אשכול לנשים...) ותגדנה אם יש לכם שמץ הזדהות, ואז יבוא קצת מזור לנפשי :
אז ככה:
אצלי יש הבדל עצום בין התקופה שלפני החתונה-ילדים לבין עכשיו.
אז- עצבתי את המתנות לחברות שהתארסו, למורות, למשלוחי מנות, עשיתי דברים יפים במחשב להנאתי, לחברות וכו'.
היום- איך נגדיר זאת? החיים הם יותר מרוץ בין דברים שחייבים לעשות לדברים שחייבים עוד יותר. ואני מוצאת עצמי לפני פורים מארגנת לשכנים משלוח מנות אולי לא ופלים+עדשים, אך איפה היצירתיות? איפה המעוף? איפה ההנאה שביצירה? איפה ההשקעה בלי לחשוב על "מה יכלתי לעשות בזמן הזה" ן"נשרף פה זמן, אמאלה" ו"איך תקומי מחר" וכו'.
תבינו, זו לא איזו פארנויה, זה באמת שאין זמן!
גם אתן, נשים ואמהות עובדות- בשילוב הזה. איך אפשר עוד להגיע לדברים כאלו?
מילא יציאה פעם בחודשיים, אבל עיצובים באפיה ובמתנות???
אם תהיה מספיק הזדהות עם דברי, אולי נבקש להקים פורום "קבוצת תמיכה לאם העובדת" או "מילוי מצברים" או "שפכי וקטרי עד שתרגעי" (אני חושבת על זה כבר הרבה זמן והאשכול הזה נתן לי פתאום אומץ)...

אויש, כמה שאני מזדהה... כמה הייתי משקיעה על מתנות לחברות, הייתי מתכננת הכל מראש ובהתאם. ועכשיו כשבאמת אני צריכה להשקיע - לבעלי, אין לי את הראש והזמן לכך.. אבל דווקא באפייה יותר התמקדתי אחרי החתונה. די טבעי לדעתי..

 

[מרגלית10]

אני מוצאת את עצמי מחפשת בנרות בין התגובות אחת שתזכיר את מה שלי כל כך כואב/ מתגעגע ולא מוצאת, אז תקראנה (ברור לי שזה אשכול לנשים...) ותגדנה אם יש לכם שמץ הזדהות, ואז יבוא קצת מזור לנפשי :
אז ככה:
אצלי יש הבדל עצום בין התקופה שלפני החתונה-ילדים לבין עכשיו.
אז- עצבתי את המתנות לחברות שהתארסו, למורות, למשלוחי מנות, עשיתי דברים יפים במחשב להנאתי, לחברות וכו'.
היום- איך נגדיר זאת? החיים הם יותר מרוץ בין דברים שחייבים לעשות לדברים שחייבים עוד יותר. ואני מוצאת עצמי לפני פורים מארגנת לשכנים משלוח מנות אולי לא ופלים+עדשים, אך איפה היצירתיות? איפה המעוף? איפה ההנאה שביצירה? איפה ההשקעה בלי לחשוב על "מה יכלתי לעשות בזמן הזה" ן"נשרף פה זמן, אמאלה" ו"איך תקומי מחר" וכו'.
תבינו, זו לא איזו פארנויה, זה באמת שאין זמן!
גם אתן, נשים ואמהות עובדות- בשילוב הזה. איך אפשר עוד להגיע לדברים כאלו?
מילא יציאה פעם בחודשיים, אבל עיצובים באפיה ובמתנות???
אם תהיה מספיק הזדהות עם דברי, אולי נבקש להקים פורום "קבוצת תמיכה לאם העובדת" או "מילוי מצברים" או "שפכי וקטרי עד שתרגעי" (אני חושבת על זה כבר הרבה זמן והאשכול הזה נתן לי פתאום אומץ)...

מרגישה כל מילה....
אבל אני לא יכולה להגיד שאני מרגישה מאוד מוטרדת מכך, אז, באמת יכולתי הרבה יותר והיום לא! לפעמים מאוד כואב לי כשאני רואה שמישהי עובדת מאוד קשה שיצא לה משהו יפה בכל תחום שהוא ואני הייתי יכולה (אם היה לי זמן, כמובן) לעשות את זה הרבה יותר יפה ומהר,
לפעמים (לעיתים די נדירות) אני קצת נותנת לעצמי להשקיע זמן במשהו שלא חשוב או חשוב מאוד, רק משהו שקצת יאוורר אותי, כמו למשל עיצוב כלשהוא לשמחה, מלאכה יפה לסוכות וכד' (ואל תשאלי אותי על חשבון מה זה כי הרשימה ארוכה מאוד...)
ובעיקר אני מנסה מה להוציא את הצורך בעיצוב - בבית, כמו מנות בשולחן שבת שאני מסדרת בצורה מעניינת על הצלחות (האוכל הכי פשוט, שנמצא בכל בית יהודי)
בשבתות הארוכות אחה"צ אני מעצבת פלטה יפה של פרות קיץ רעננים וכד'

 

[ariels]

טיפקס - לגמרי!
צריך עוד כמה שעות ביממה (כשהילדים במקביל ממשיכים לישון) בשביל התחביבים
כן-ציור שמעלה אבק, קופסה מלאה חרוזים ואבני חן שמצפים שמישהו יחרוז מהם כבר משהו, צבעי אקריליק מבויישים שחלקם כבר מיובשים... צבעי עפרון מדהימים שעלו 200 ש"ח וכבר כמה שנים מחכים לי בקופסה (יוצאים מדי פעם כשצריך לעטר ברכה ליומולדת אבל לבלוק ציור הם לא זכו להגיע כבר המון זמן)
דווקא ממש עכשיו מצאתי את עצמי בונה משהו מאוד יצירתי, מטבח צעצוע לילדים שלי (למי שקרא באשכול ההוא בפורום איש את רעהו), מתי? כשאני בחופשת לידה.... אז יש זמן...

 

[GRN]

טיפקס, כל מילה! כאילו שלפת מתוכי.
יש לי כל כך הרבה תכנונים, עד כדי תסכול.
ולגבי האשכול כולו - ממש תמהתי להיווכח שיש גרפיקאיות שלא מזדהות עם שרית. מוזזזזר! אצלי יצירה ויופי זה חלק מתהליך הנשימה הקיומי...

 

[Smeshi]

ולגבי האשכול כולו - ממש תמהתי להיווכח שיש גרפיקאיות שלא מזדהות עם שרית. מוזזזזר! אצלי יצירה ויופי זה חלק מתהליך הנשימה הקיומי...

למרות שלא נעים לי להמשיך לקלקל את החגיגה אני חייבת להגיב על זה כי לא הבנתם אותי. אני כן אוהבת יופי ויצירה, רק שתפיסות היופי שלי שונות. יש לי סגנון אחר, מעודן יותר וקרוב לטבע. דווקא בגלל הנטייה האמנותית שלי אני מתפעלת מארוחה פשוטה בצלחת, ומעדיפה לגור בסלאמס מאשר בשכונה חדשה שנראית כמו בהדמיה ושכל עץ ושיח בה תוכנן ונבדק.
אני נמשכת לגמרי לאמנות מהסוג הנעלה בעיניי, זאת שהיא לא רק מלאכת כפיים אלא ביטוי לנשמה וגם נולדתי בסביבה שהצד הזה מאד מפותח בה, אבא שלי אמן ידוע והיה מסתובב איתי כל הזמן מגיל קטן במוזיאונים, ואגב, הוא רואה גם במקצוע הגרפיקה פחיתות כבוד, לרתום את כוח היצירה לעניינים שבגשמיות כמו קידום מכירות. אז כיוון שאני מסתכלת מנקודת המבט שלו אני רואה את כל העסק סביב עיצוב אירועים ומתנות פחות ערך עוד יותר.
סליחה מכל מי שאוהבת! הייתי פשוט נבזית כשהתחלתי עם זה והעיקר שיהיה לכן כיף. הכי יפה שלא כולם באותו סגנון.

 

[אלינור]

דיון מרענן כאן בפרוג,
נראה לי נכון מאוד שמי שמתעסק בתחום עיצוב אחד, נמשך גם לאחר,
אני גם אוהבת עיצוב גרפי (פחות החלק המכירתי שבו) וגם לאייר, וגם לעצב את הבית (תענוג!)
אבל אני מבינה את SMESHI שלא אוהבת את כל מה שמלאכותי, זה יותר מדי מצועצע בשביל לאכול (ויותר מדי עבודה בשביל עוגיה שנגמרת בביס אחד... )

 

[טפטפת]

לכל המתעניינות באפייה ובישול!
את הקורסים של מירי זורגר (מרדיו קול חי) אתן מכירות? ראו כאן.
מירי זורגר היא מומחית ברמה בינלאומית בתחום הפטיפורים והקומבינציות גורמה.
את העבודות המדהימות שלה תוכלו לראות בגלריה שבאתר.
אם יהיו הרבה מתעניינות, אולי יהיה אפשר לארגן קבוצה ייחודית לפרוג???
ואגב, את האתר אני בניתי. ועכשיו אנחנו עושים לו שידרוג רציני, בקרוב יעלה לאוויר האתר המשודרג עם המון מתכונים, בלוג של מירי ועוד כל מיני - - -

 

[טפטפת]

לכל המתעניינות באפייה ובישול!
את הקורסים של מירי זורגר (מרדיו קול חי) אתן מכירות? ראו כאן.
מירי זורגר היא מומחית ברמה בינלאומית בתחום הפטיפורים והקומבינציות גורמה.
את העבודות המדהימות שלה תוכלו לראות בגלריה שבאתר.
אם יהיו הרבה מתעניינות, אולי יהיה אפשר לארגן קבוצה ייחודית לפרוג???
ואגב, את האתר אני בניתי. ועכשיו אנחנו עושים לו שידרוג רציני, בקרוב יעלה לאוויר האתר המשודרג עם המון מתכונים, בלוג של מירי ועוד כל מיני - - -

 

[GRN]

למרות שלא נעים לי להמשיך לקלקל את החגיגה אני חייבת להגיב על זה כי לא הבנתם אותי. אני כן אוהבת יופי ויצירה, רק שתפיסות היופי שלי שונות. יש לי סגנון אחר, מעודן יותר וקרוב לטבע. דווקא בגלל הנטייה האמנותית שלי אני מתפעלת מארוחה פשוטה בצלחת, ומעדיפה לגור בסלאמס מאשר בשכונה חדשה שנראית כמו בהדמיה ושכל עץ ושיח בה תוכנן ונבדק.
אני נמשכת לגמרי לאמנות מהסוג הנעלה בעיניי, זאת שהיא לא רק מלאכת כפיים אלא ביטוי לנשמה וגם נולדתי בסביבה שהצד הזה מאד מפותח בה, אבא שלי אמן ידוע והיה מסתובב איתי כל הזמן מגיל קטן במוזיאונים, ואגב, הוא רואה גם במקצוע הגרפיקה פחיתות כבוד, לרתום את כוח היצירה לעניינים שבגשמיות כמו קידום מכירות. אז כיוון שאני מסתכלת מנקודת המבט שלו אני רואה את כל העסק סביב עיצוב אירועים ומתנות פחות ערך עוד יותר.
סליחה מכל מי שאוהבת! הייתי פשוט נבזית כשהתחלתי עם זה והעיקר שיהיה לכן כיף. הכי יפה שלא כולם באותו סגנון.

נו, עכשיו החגיגה שלימה...

זה באמת לא היה מובן כך מההודעה הראשונה שכתבת. וזה באמת היה מוזזזזר...

אז - ברוכה הבאה למועדון, ןאני מזמינה אותך לשבת לידי כי גם בעיניי היופי האהוב אינו של צלופנים וסאטנים.

 

[תמנתי ווב דיזיין]

ברור, מי שהצד הימני מפותח אצלו זה בא לידי ביטוי במגוון תחומי אמנות.

אני שמאלית [ובעצם גם ימנית כשצריך]. לא יודעת איזה צד של המוח מפותח אצלי, מסתמא שניהם [כי אני יכולה לכתוב בשתי הידיים] אבל אני מאלה שבכל דבר אוהבים להשקיע. יש לי חוש אסתתי ואני אוהבת דברים יפים. שולחן שבת צריך להיות מפואר ומקושט, נרות שבת מקושטים, אוכל מקושט עד כמה שהזמן מאפשר, צלחות וסכו"ם של שבת חייב להיות שלם ויפה, עיצבתי גם בארים באירוסין של בנותיו של בעלי. אני אוהבת פיסול וציור, רישום, צבעי מים וצבעי שמן.

אני אוהבת את היופי של הטבע ונפעמת כל פעם מחדש מהשקיעות שיש מול חלוני. אני אוהבת בגדים יפים [כשיש אותם במידה שלי] ועוד... הרשימה אין סופית.