מעשה חמור

  • הוסף לסימניות
  • #21
נכתב ע"י פוסטר;1522153:
פניתי לבעלי העסק, שהם גם הגרפיקאים.
מצד אחד טענתם, בדיוק את הפרסומת הזו לא עשינו
מצד שני התגובה שלהם הייתה: איזה מצחיקים הלקוחות, מה יש להם להתרגז? זה כזה קטן:eek:
מצד שלישי טענתם הייתה, שזה היה לחץ של הרגע האחרון וכו'... ברגע של הסחת הדעת

צריך לאיים עליהם בתביעה!!
זה זכויות יוצרים, לא שווה להם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
לא אמיתי!!
אומץ יש לאנשים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
נכתב ע"י הגלים;1522085:
מי שצריך כאן לא לשתוק זה לא אנחנו אלא מנהלי האתר שצריכים להעיף אותו מכאן ללא יכולת רישום בעתיד.

ומה זה יעזור לבאים אחריו?
אותו אחד צריך לבוא על עונשו.
היתה כאן עבירת זכויות יוצרים בלתי נתפסת.
אבל יש כאן עוד מספיק אנשים שיכולים לעשות את זה בלי שום בעיה...

יוצא לי הרבה פעמים לקבל כל מיני טלפונים,בעיקר של בנות סמינר שעושות פרוייקט,
הנה ציטוט של אחת מהם שהייתה לא מזמן:
"היי,את רחלי ניימן הצלמת?"
"כן :) "
"אני תלמידה בסמינר ואנחנו עושות עכשיו פרוייקט סיום במגמה וראיתי בפרוג תמונה מהממממת שלך שממש מתאימה לי לפרוייקט,אכפת לך אם אשתמש בה?"
"בכייף - אבל כמובן תשאירי את הלוגו שלי ואת הקרדיט."
"אהה...לאא...זה אמור להיות כאילו אני צילמתי"
אני - :eek:.

זו לא אחת,
ומאמינה שיש כאלה שעושות את זה גם בלי לטלפן ולשאול רשות.
ויש כאלה שמתמשים לפרסומות וזה פשוט עובר בשקט כי אף אחד לא רואה ...

אז הגיע הזמן שאנשים יבינו שיש זכויות יוצרים מאד ברורות על עבודות שהם רואים ואין שום היתר בשום אופן להשתמש באף תמונה שעולה פה בתיק עבודות גם לא למטרת חסד של יריד צדקה לסמינר.

כל בקשה צריכה לעבור דרך הצלם/יוצר .
ומי שגונב - צריך לשלם בהתאם.

נ.ב
אין להסיק שום מסקנה מהשיחה המצוטטת פה לגבי בקשות נוספות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
האמת, זכויות יוצרים בהלכה זה נושא סבוך ממה שאתם משערים ולא הייתי רצה לתביעה, אבל במקום ההורים הייתי פונה לעיתון ומבקשת תשלום מכובד על השימוש בתמונה של הילד לפירסום. (לפחות למפרע...) ולו רק מפני שהתשלום על ילד לפירסום הוא מכובד ביותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
אחרי שכולםםםםםם רשמו שזה מזעזעעעע אז המזעזע שלי לא יוסיף הרבה
אפילו שזה באמת מזעזע:eek:
ו.. לכן זה אחת מהסיבות שאני לא מעלה תמונות לתקיית עבודות שלי בפרוג..
ולא רק.
מרגלית מה את הולכת לעשות?
איזה סיוט:rolleyes:
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
נכתב ע"י RacheliM;1522193:
ומה זה יעזור לבאים אחריו?
אותו אחד צריך לבוא על עונשו.
היתה כאן עבירת זכויות יוצרים בלתי נתפסת.
אבל יש כאן עוד מספיק אנשים שיכולים לעשות את זה בלי שום בעיה...

יוצא לי הרבה פעמים לקבל כל מיני טלפונים,בעיקר של בנות סמינר שעושות פרוייקט,
הנה ציטוט של אחת מהם שהייתה לא מזמן:
"היי,את רחלי ניימן הצלמת?"
"כן :) "
"אני תלמידה בסמינר ואנחנו עושות עכשיו פרוייקט סיום במגמה וראיתי בפרוג תמונה מהממממת שלך שממש מתאימה לי לפרוייקט,אכפת לך אם אשתמש בה?"
"בכייף - אבל כמובן תשאירי את הלוגו שלי ואת הקרדיט."
"אהה...לאא...זה אמור להיות כאילו אני צילמתי"
אני - :eek:.

זו לא אחת,
ומאמינה שיש כאלה שעושות את זה גם בלי לטלפן ולשאול רשות.
ויש כאלה שמתמשים לפרסומות וזה פשוט עובר בשקט כי אף אחד לא רואה ...

אז הגיע הזמן שאנשים יבינו שיש זכויות יוצרים מאד ברורות על עבודות שהם רואים ואין שום היתר בשום אופן להשתמש באף תמונה שעולה פה בתיק עבודות גם לא למטרת חסד של יריד צדקה לסמינר.

כל בקשה צריכה לעבור דרך הצלם/יוצר .
ומי שגונב - צריך לשלם בהתאם.

נ.ב
אין להסיק שום מסקנה מהשיחה המצוטטת פה לגבי בקשות נוספות.
איך אני אוהבת את זה... והפרצוף הזה:eek: בדיוק מתאים.
אם זה לא היה עצוב זה היה יכול להיות מצחיק:D
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
כדאי שתפנימו את המסר- תמונות שמעלים באינטרנט כמוהם כתמונות שתולים בלוח מודעות ברחובה של עיר. כמות הגולשים בפרוג (כן ירבו וכן יצלח) אינה מאפשרת לו להתהדר בתואר פורום קטן ביתי וסגור. עובדה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
מגרה ממש להמשיך להעלות תמונות לפורום...:mad:
בקצב הזה הפורום יסגר!!!
בושה, פשוט בושה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
נכתב ע"י צילומנציה;1522230:
כדאי שתפנימו את המסר- תמונות שמעלים באינטרנט כמוהם כתמונות שתולים בלוח מודעות ברחובה של עיר. כמות הגולשים בפרוג (כן ירבו וכן יצלח) אינה מאפשרת לו להתהדר בתואר פורום קטן ביתי וסגור. עובדה.


ברור ברור,
כל תמונה שתלויה על קיר המודעות, את יכולה לעשות שימוש אישי ולספח אותו לצרכייך האישיים?
זה לא דומה, ולא כמעט.

מה קשור כאן קטן וסגור?
ענק!!! פתוח לאלפי אנשים!!!
ועדיין אין שום זכות לאף בן אדם, לקחת חומר שהועלה במסגרת האתר, ולהשתמש בו ללא רשות היוצר
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
אני לא רוצה להוריד מהחוצפה של המעשה- כי זה באמת מעבר לכל גבול.
אבל אולי כאן המקום לבקש עבור אותם ניקים חדשים וטריים שהרגע יצאו לשוק ופתחו את האתר המדהים הזה, וראו פורום בקשות תמונות בגרפיקה וכ'ו. ופתאום גילו גם פורום מיוחד של תמונות איכותיות ולא בדיוק שמו לב שבפורום הזה יש הודעה מיוחדת- שבתמונות האלו אסור להשתמש...
אז תגידו שצריכים להיות טיפשים כדי להבין שזה לא נועד לשימוש, נכון ויש באמת כאלו טיפשים.
אבל עצתי- שכל ניק חדש שנכנס פעם ראשונה לפורום הזה מיד תעלה לו ההודעה שבשום אופן אסור להשתמש בתמונות הנ"ל...
בתפילה שלא נכשל...
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
נכתב ע"י צילומנציה;1522230:
כדאי שתפנימו את המסר- תמונות שמעלים באינטרנט כמוהם כתמונות שתולים בלוח מודעות ברחובה של עיר. כמות הגולשים בפרוג (כן ירבו וכן יצלח) אינה מאפשרת לו להתהדר בתואר פורום קטן ביתי וסגור. עובדה.

ממש ממש לא.
זה יותר דומה לחלון ראווה המציג את כלי הבית שלו.
ובא מישהו שעבר ברחוב - נדלק על הקערה ולקח אותה בלי רשות כי הוא בדיוק היה צריך אותה בשביל למכור את העגבניות בחנות שלו...(זה בול הצבע שמשתלב עם האדום..).

אה,צריך לקנות את הקערה?? לא ידעתי...
חשבתי זה חינם,זה עומד בחלון...
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
חחחחחחח
אוי, מרגלית - זה הזוי!!!!!
התירוצים, זה מה שגמר אותי סופית!
ורחלי עם בנות הסמינר...
אני רק חושבת על פנייה כזו :)
הורס.
ובנימה רצינית - זה מעשה חמור ביותר, חמור מזה היחס שלהם לפניה שלך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
אני בשוק שזה קרה :eek:

אבל, הרבה מקרים כאלו קרו בעבר.
קרה לא מזמן מקרה שמישהו העלה תמונה של הבן שלו על דף הפיסבוק שלו, אחרי כמה ימים הוא הופיע בפרסומות. ...
ברשתות חברתיות, כל תמונה שמעלים, שייכת לרשת.

אינטרנט + זכויות יוצרים = כאב ראש אחד גדול :mad:
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
זה מקומם ומעצבן, וקורה יותר מדי הרבה פה בפורום.
אני אישית גיליתי יום אחד, באחת תחרויות הכרזות של עיצוב גרפי בפורום
הועלתה כרזה עם תמונה ששמתי כמה חודשים לפני כן של הילדים שלי..
התחרות היתה אנונימית, כך שלא יכלתי לצעוק על מעלה התמונה, רק על יוזם התחרות שהתנצל רפויות..
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
נכתב ע"י RacheliM;1522243:
ממש ממש לא.
זה יותר דומה לחלון ראווה המציג את כלי הבית שלו.
ובא מישהו שעבר ברחוב - נדלק על הקערה ולקח אותה בלי רשות כי הוא בדיוק היה צריך אותה בשביל למכור את העגבניות בחנות שלו...(זה בול הצבע שמשתלב עם האדום..).

אה,צריך לקנות את הקערה?? לא ידעתי...
חשבתי זה חינם,זה עומד בחלון...


ברוכים הבאים לעולם האינטרנט.
אינטרנט - זה לא חלון ראווה.

מה לעשות...

אני לא מצדיקה בשום אופן את המעשה החמור הזה, כי אני גם חושבת שזה גזל, אבל מהסיפורים האלו, אף אחד לא יצא צודק לחלוטין. חוץ מדין תורה.
כשמעלים תמונה או כל דבר אחר לאינטרנט, צריך לציין שיש זכויות יוצרים וכו', זה ה"עורך דין" של היוצר.

אינטרנט זה כמומ מחשב אחד משותף לכל הגולשים, תבינו את ההמשך לבד....
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
נכתב ע"י צילומנציה;1522198:
האמת, זכויות יוצרים בהלכה זה נושא סבוך ממה שאתם משערים ולא הייתי רצה לתביעה, אבל במקום ההורים הייתי פונה לעיתון ומבקשת תשלום מכובד על השימוש בתמונה של הילד לפירסום. (לפחות למפרע...) ולו רק מפני שהתשלום על ילד לפירסום הוא מכובד ביותר.

מה שנכון. ורק כדי להמחיש את הקושי, הרי "לא השתמשתי בצלחת שהיתה בחלון הראווה, רק יצרתי בלחיצת כפתור עותק שלה. לקחתי לך משהו? הרי זה המחשב שלי, והקובץ החדש נכתב דיגטאלית על הדיסק הקשיח שלי..."
מדובר בקניין רוחני ולא פיסי, לא כל כך פשוט, וברמה ההלכתית הנושא אינו עומד להיפתר בשרשור הזה.
התייעצות עם דיין תביא הרבה יותר תועלת!

ובלי לייאש, לדרוש תשלום למפרע מהעיתון? זה יעבוד?
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
גרנולה אני לא מסכימה איתך!
מה ז"א אף אחד לא יוצא צודק לחלוטין?
במליון אחוז אם היא הולכת לתביעה היא תזכה! מה שאומר שחוץ מהאתיקה והזכויות יוצרים והגזל וכו' וכו'יש גם חוק במדינה הזו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
נכתב ע"י הלו קיטי;1522268:
גרנולה אני לא מסכימה איתך!
מה ז"א אף אחד לא יוצא צודק לחלוטין?
במליון אחוז אם היא הולכת לתביעה היא תזכה! מה שאומר שחוץ מהאתיקה והזכויות יוצרים והגזל וכו' וכו'יש גם חוק במדינה הזו...


מקווה מאד בשבילה שתצליח לתבוע ולנצח!!! מאחלת לה באמת מכל הלב.
בשביל זה יש גם דין תורה.
כן, ע"י דין ותביעה בצורה מסודרת, אפשר לצאת צודקים לחלוטין. אבל, לא כל כך פשוט.

לגבי החוק במדינה, אני לא כל בטוחה.........

אבל היו דברים מעולם, כל מיני דברים.....
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
נכתב ע"י קראנצול;1522269:
רק לא רוחני....
וירטואלי!!!

זה לא אותו הדבר, כמובן. ובהלכה עוד לא המציאו "קנין וירטואלי".
הכוונה לרכוש שהוא רעיון בלבד ולא עצם פיסי. אז כן, הכינוי הנכון הוא רוחני.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

בסד

מעשה בחורבן שלא התרחש מעולם, במקום שלא מופיע כלל על גבי הגלובוס.

ציפורה דחפה את עגלת התאומים לעבר הצרכנייה השכונתית. זה היה יום חמישי בערב. המקום המה בקונים שהזדרזו לעשות את קנייתם השבועית ולהספיק גם להכין משהו לפני שבת.

ציפורה חלמה על ליל שבת ודמיינה את עצמה יושבת ומשתעשעת עם תאומיה בני השנה. סוף סוף מגיעה שבת קודש.

בלי כביסות בלי טלפונים בלי לבשל בלי לגהץ בלי לרוץ להספיק את ההסעה למטפלת. להיכנס למרחב המוגן של שבת קודש, להתענג על הרגע בו בעלה יחזור מבית הכנסת כשכולו הוד והדר קורן מתפילת השבת להתכנס בנינוחות ליד שולחן השבת, להאזין ואולי להצטרף לשירתו החגיגית. ובין לבין לשמוע את הוורטים המרתקים על פרשת השבוע.

לפני שניגשה לקופות לערוך את חשבונה, שמה לב לדבר מוזר ביותר. רחש לא מוכר עבר בין כל הממתינים. קשה היה שלא לראות את ההתגודדות הסוערת שהתרחשה בתור שאליו החישה את עגלתה.

"מה קרה?" הרים הקופאי את ראשו מעל המספרים המרצדים .

"ביטלו את השבת." זרק לו הגבוה בקול לא לו.

"לא יכול להיות?!" ענו כמה מהקונים והרעידו את האווירה

"זה קרה היום, זה קרה! זה קרה! נשבר קולו של הגבוה



"הזוי , השבת כבר קיימת 3300 שנה . הייתכן שהיא התבטלה?? נרעשו הקונים שנגשו האחרונים לתור.

ציפורה המומה מהמחזה הנוראי ומהידיעה המזוויעה, חשה איך רגליה סמרו למקומם. כשראתה איך הקונים מחזירים מוצרים למקומם ויוצאים שפופי ראש, התנפץ משהו גדול בליבה.

מה זאת אומרת התבטלה השבת. לפני שהספיקה להתאושש קבלה טלפון מהבוסית שהודיעה לה בקול ניחר "לצערי מחר יום שישי נאלץ לעבוד רגיל עד 4 וביום השביעי כנ"ל."

"יום השביעי? אין דבר כזה. יש שבת, שבת קודש."

כולנו בצער ציפורה אבל אם אין שבת. אז גם אין יום קודש . וכל השבוע הוא נהפך לחולין אז אין טעם לא להגיע למשרד, בפרט שחייבים להספיק את הפרוייקט שאנו עובדות עליו"

"לא, למה אנו נכנעים בכלל לדבר הנורא הזה. הרי אין טעם לחיים ללא השבת."

"ציפורה . לא בחרנו את זה. זה נפל עלינו משמיים וכנראה יעברו שנים כדי שנדע על מה גלינו מעל שולחן אבינו שבשמיים."

על הצג הופיע בעלה. היא מיהרה לענות. "שלמה, אל תגיד לי שגם אתה יודע על חורבן השבת, לא. זה חייב להיות חלום רע ומיד אתעורר."

לקח לשלמה כמה דקות עד שהצליח לבלוע את דמעותיו ולענות.

"זה כל כך נורא אבל נכון. אני יודע שאני לא איש בשורה אבל כנראה הדמיון גדול מהמציאות."

"אז מה נעשה?" זלגו דמעותיה וגלשו על ראשם של התאומים שעיקמו את שפתותיהם כלפי מטה לבכי שעוד רגע התפרץ.

"תחזירי את הבקר ואת הסלומון. גם הגלידה מיותרת, את יודעת שאנו קונים זאת רק לכבוד ...." את המילה האחרונה לא הצליח שלמה לבטא. "אני לחוץ בכסף וחייב להחזיר חובות."

"לא, אני לא מוותרת. חלמתי כל השבוע על שבת. אתה לא יכול להגיד לי את זה. חוץ מזה אולי מחר בכל זאת תופיע השבת. אולי."

יללות של בכי נשמעו בשעה היעודה לכניסת השבת והתגברו למחרת. ציפורה הביטה על הפמוטים המיותמים שזו הפעם הראשונה שנראים כה עלובים ואבלים. הדמעות סיממו את עיניה כשהביטה למטה מבעד לחלון אל רחבת החצר. הבנות שהיו אמורות להיראות במחלצות של שבת זוהרות ומקושטות, שבו מבית הספר כשהן בבגדי תלבושת וילקוטן על גבם. הכביש חולל לגמרי ברעש של פקקי החולין.

אין רצה והחלצינו. ניטלה חמדת ימים, אין שמור ואין זכור, אין אבות ובנים ואין סעודות שבת, אין מזמורים. ניטל טעם החמין, ניטל טעם הדגים, ניטל כבוד היום, ניטלה כבודה של השבת

אין מוסף ואין קידוש. אין מנוחה ואין משפחתיות. היינו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו.

אולי שבוע הבא, אולי כבר נזכה שתשוב חמדת הימים. היא מיששה את המפה הלבנה בגעגוע וחשה איך ליבה מתפלץ . לעולם לא אוותר על הריח הנפלא על קדושת השבת . מישהו השמיע את מזמור אשת חייל וציפורה התעלפה.

70 שנה אחרי

סבתא ציפורה החזיקה את הסידור הישן שלא מש מידיה כששמעה את הדלת נפתחת. אביגיל נכדתה נכנסה לבקר ולהגיש לה מאפה קלוע מבריק ועליו שומשום.

"סבתא . אמה קבלה מתכון מדהים ללחם חגיגי שמגישים אותו במסיבות יוקרה. והיא רצתה שתטעמי."

"חלה אמיתית?!" זקפה סבתא את גווה הזקן ופתחה זוג עיניים גדולות.

"חלה אמיתית?" חזרה אחריה אביגיל. אין זאת אלא שסבתא מתחילה להיות סנילית. "את מכירה את זה?"

" למה הייתם חייבות להכאיב לי" יתייפחה לפתע כילדה קטנה בפני אביגיל המופתעת.

"אבל סבתא, אמא רצתה לתת לך מעשה ידיה. למה זה אמור להכאיב לך?"

"חלה כזו אכלנו בשבת כל שבוע עד לאסון הגדול. וזכר היום הקדוש הזה מחניק אותי ומחיש את סופי."

"שבת? את מתכוונת ליום השביעי?"

”היום השביעי כיום הוא יום חול. כשזכינו לחסות תחת כנפי השכינה, זו הייתה שבת קודש."

"למה את לא מצליחה לצאת מהעבר הזה. מה כל כך נורא היום. למי זה חסר?" אביגיל הביטה חסרת הבנה על רגשותיה של הישישה. כמה הם מוזרים הזקנים האלה עם הזיכרונות הלא מובנים.

"אביגיל יקירתי, את לעולם לא תוכלי להבין מה הפסדת. גם הירידה שלך מהדרך היא ממש מאותה סיבה, שלא טעמת מעולם מה זו שבת. מעולם לא ראית אימא מדליקה נרות שבת . מעולם לא חשת איך השבת עוטפת אותנו. ומעולם לא זכית בברכתה של השבת. את כל כך רחוקה . ימי השבוע שלך חפים מכל השפע שרק השבת בכוחה לתת . והכי גרוע שלא שזפו עיניך שולחן שבת אמתי. וכי כיצד תוכלי להבין?"

סבתא הגישה את החלה בידיים רועדות לאביגיל ששתקה. "איך אוכל לאכול את החלה הזו שהיא כלחם הפנים בקודש הקודשים. הרי הוא מכאיב לי עד כלות הכוחות ומזכיר את מה שהפסדנו."

"אז למה אימא סיפרה לי שאת שומרת על הפמוטים העתיקים הגביע והסידור במהדורה הישנה עם תפילת השבת בארון למעלה?"

"כדי לספר לכם שפעם הכול אחרת ויום השביעי היה פעם חמדת הימים. ולהמחיש באוזניכם את הקדושה, את שמחת הנשמה את הסיפוק שבמנוחה ששרתה על היום הזה. כדי שאולי גם את, יום אחד כשתחזרי ליהדות תוכלי להזיל דמעה, על מה שהיה ואיננו. אילו רק יכולת להבין שזו מתנה יקרה ערך מבית גנזי ד' , זה ודאי היה מחיש את הגאולה."

<<<<<<<<<



נכתב על פי רעיונו של הרב יהודה עמית הי"ו כשניסה להמחיש את עומק השבר על חורבן בית המקדש. שכל הנכתב למעלה זה אפס קצהו וצל קלוש על מה שהפסדנו ודוגמה דמיונית, כואבת מאוד אבל חיוורת לעומת חורבן בית המקדש שהיה ואיננו.

יהי רצון שנזכה להעריך נכון את השבת, מקור הברכה ולשומרה כהלכה.

יהי רצון שימי האבלות ייהפכו לימי שמחה ונזכה לבניין בית המקדש במהרה בימינו. אמן!!!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה