מעשה חמור

  • הוסף לסימניות
  • #61
מעבר לזכיות יוצרים של היוצר, מדובר בילד שעבור פירסום תמונה שלו דרוש אישור מההורים
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
קשה קצת לדבר על "זכויות יוצרים" בפורום שכל כולו יוצרים וכל מילה שתגיד יקפצו עליך מכל הכיוונים אבל בכל זאת הערה קטנה, אני מקוה שכל אלו שמדברים על תביעה משפטית ועורכי דין וכו לא מתכוונים ברצינות , אנשים חרדים לדבר ה' מתדיינים אך ורק בבית דין צדק, אלא אם כן קיבלו היתר מפורש.
אבל כדאי שתדעו שעם כל הצער שבדבר ההלכה בתחום זכויות היוצרים הינה הרבה יותר מסובכת ממה שאתם מעלים בדעתכם וזה מנסיון של כמה שאלות רב ואפילו דיני תורה.
חשבתם שאם כתוב בספר שחיברתם כתבתם "כל הזכויות שמורות ואין לצלם אפילו דף אחד אפילו לשימוש פרטי" וציירתם C נחמדה אז זה תופס בהלכה?. טעיתם. בן אדם שקנה ספר מותר לו לצלם ממנו לשימושו הפרטי אלא אם כן כתבתם נוסח מיוחד וארוך שאוסר על כך כפי שכתב מחבר ספר "המסורת" שמהספר שלו אסור לצלם ואפילו לצפות בניילון אסור!!!
ממש לא פשוט הנושא הזה ולגמרי לא תמיד יפסק מה שהייתם בטוחים 200% שיפסק.
וכל המגילה הזו לא מביעה כמובן תמיכה במעשה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
אבל כאן הנקודה זה לא רק הזכויות.
מה עם הבושות והכעס של המשפחה?
זה לא פונט,
זו תמונה של ילד!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
מרגלית je suis
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
פשוט תבדקו כמה קיבל הצלם שצילם את עמיר פרץ והשתמשו בתמונה שלו..
מרגלית את יכולה להתעשר!
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
יאי
כמה אנרגיה נשפכת פה


פוסטר, מבחינת החוק. את יכולה לתבוע אותו

אני הייתי מגיע איתו להסכמות של פיצוי (כלפייך)
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
נכתב ע"י tamiro;1522520:
יאי
כמה אנרגיה נשפכת פה


פוסטר, מבחינת החוק. את יכולה לתבוע אותו

אני הייתי מגיע איתו להסכמות של פיצוי (כלפייך)

אין בכוונתי לתבוע, אני באמת מתכננת לבוא איתם להסכם פיצוי.
למזלי הרב התמונה לא הייתה בגדול, הצלחתי להרגיע את האמא (לפחות חלקית)
אבל זה לא מרגיע אותי, מה עם הם היו שמים את זה בגודל A4? ומי מבטיח לי שזה לא יחזור על עצמו שנית?
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
נכתב ע"י פוסטר;1522528:
ומי מבטיח לי שזה לא יחזור על עצמו שנית?

סימן מים על כל תמונה / יצירה העולה לאינטרנט.
רישום ברור וצמוד לתמונה / יצירה המסביר ש"כל הזכויות שמורות"
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
נכתב ע"י sh12;1522534:
סימן מים על כל תמונה / יצירה העולה לאינטרנט.
רישום ברור וצמוד לתמונה / יצירה המסביר ש"כל הזכויות שמורות"


בקיצור, עדיף למחוק את התיק עבודות, ולא לעלות לשיתוף:mad:
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
נכתב ע"י פוסטר;1522528:
אין בכוונתי לתבוע, אני באמת מתכננת לבוא איתם להסכם פיצוי.
למזלי הרב התמונה לא הייתה בגדול, הצלחתי להרגיע את האמא (לפחות חלקית)
אבל זה לא מרגיע אותי, מה עם הם היו שמים את זה בגודל A4? ומי מבטיח לי שזה לא יחזור על עצמו שנית?

שני החלקים פה סותרים

הדרך הכי טובה לדאוג שזה לא יחזור על עצמו
הוא להכאיב להם בכיס, להכאיב ממש!
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
נכתב ע"י tamiro;1522548:
שני החלקים פה סותרים

הדרך הכי טובה לדאוג שזה לא יחזור על עצמו
הוא להכאיב להם בכיס, להכאיב ממש!

התכוונתי שבשלב זה אני לא פונה לעורך דין, אבל כן להוציא מהם פיצויים!
תודה על התמיכה
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
נכתב ע"י גרנולה;1522285:
ברגע שכתוב שיש "זכויות יוצרים" - אסור להשתמש חופשי.
הפתרון: לציין זכויות יוצרים.

זה מה שכולם עושים, מה עם אתרים של צלמים שמלאים בגלריות עם מאות תמונות?
גם אם הם מעלים באיכות נמוכה וכו'... חייבים להתגונן היטב.
לא נכון
לא צריך לכתוב כלום
ומה שאמרת שתמונות שייכות לרשתות החברתיות, פשוט לא נכון משום כיוון שהוא (חוץ מפורום בחדרי שמשום מה החליט שכל התמונות שמעלים שייכות לו..)
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
נכתב ע"י tamiro;1522548:
שני החלקים פה סותרים

הדרך הכי טובה לדאוג שזה לא יחזור על עצמו
הוא להכאיב להם בכיס, להכאיב ממש!

שזו דרך יעילה מאד מן הסתם, ובאמת כל הכבוד על הגיבוי,
אבל מרגלית מן הסתם לא תעשה כלום שלא על פי בית דין!
דיני קנסות מהסוג הזה נעשים כיום ככל הנראה רק בדיני המדינה. לא ההלכה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
נכתב ע"י ETStudio;1522575:
שזו דרך יעילה מאד מן הסתם, ובאמת כל הכבוד על הגיבוי,
אבל מרגלית מן הסתם לא תעשה כלום שלא על פי בית דין!
דיני קנסות מהסוג הזה נעשים כיום ככל הנראה רק בדיני המדינה. לא ההלכה.

ברוך השם בשביל זה יש לנו רבנים, בשביל לפתור אותנו מן הספקות.

אבל התופעה חמורה בעיניי, מקווה לעורר את הציבור
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
לפני תקופה פגעו לי משמעותית בזכויות יוצרים.
עו"ד מומחה בזכויות יוצרים אמר מבחינת החוק על כל הפרה אפשר לתבוע 100,000 ש"ח ללא הוכחת נזק!
בגלל שהפוגע לא היה יר"ש בית דין אמרו לנו שאפשר ללכת לתביעה בבימ"ש, אבל לגמור בפשרה ולא בפס"ד - כמו שקורה בפועל בהרבה מאד תיקים. (הרעיון שבפשרה שהפוגע מסכים מעצמו לשלם את הסכום ולא בגלל שאוכפים אותו).
בסוף, אחרי מכתב התראה אחד מעו"ד, הבנ"א התקפל מיד ועשה כל מה שביקשנו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
כל מי שמעלה תמונות שיקח בחשבון שהם כרגע מופקרות, לא לכל הגולשים יש יראת שמים
ותיק העבודות פתוח גם לא רק למשתמשי הפורום
צריך שבכל תמונה יהיה כתוב למטה בקטן שאין להשתמש בתמונה בשום צורה שהיא וכו'
זה יכול קצת להרתיע
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
נכתב ע"י מיכל נ.;1522626:
כל מי שמעלה תמונות שיקח בחשבון שהם כרגע מופקרות, לא לכל הגולשים יש יראת שמים
ותיק העבודות פתוח גם לא רק למשתמשי הפורום
צריך שבכל תמונה יהיה כתוב למטה בקטן שאין להשתמש בתמונה בשום צורה שהיא וכו'
זה יכול קצת להרתיע

יתכן וירתיע, אני רק מקווה שאחרי כל המגילות שתיכתבנה בתחתית התמונה, עדיין נצליח גם להנות ממשהו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
כואב מאוד וממש חילול ה' שזה קורה כאן
המקום ימלא את חסרונך
לצערנו מסתובבים כאן גנבים!
הנה האשכול שלי:
http://www.prog.co.il/showthread.php?t=147886
מסיבה זו לא יצרתי לי כאן תיק עבודות, גם ממה ששלחתי עם קורות חיים אני דואגת מי יודע אם לא עושים בזה שימוש
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
מרגלית, אני איתך, רק מדמיינת את הזעזוע והרעד...
למה שלא נשים סימן מים ענק על התמונות שלנו? למרבה הצער קשה להתרשם מהן כך, אבל אם זה ברור, או יותר נכון, לא ברור שהתמונות פרטיות, אז אין ברירה אלא להתמגן.
ושוב ליבי איתך,
מקווה שלא תדעי עוד כאלו דברים.

ורחלי, אני לא מצליחה להבין בחורה שלוקחת תמונה של צלמת ונותנת להבין שהיא יצרה אותה, מילא היא משקרת אחרים, אבל לשקר את עצמה?
איך היא יכולה להנות (חדוות יצירה) מתמונה לא שלה?
קטונתי מלהבין...
 
  • הוסף לסימניות
  • #80
אני מתחילה להתעייף מן הסיפור הזה.
רק מן ההודעות הפרטיות שאני מקבלת!!!

זה פשוט הזוי!!!
אנשים, אני באמת צריכה להתנצל על זה שגנבו ממני?
בבקשה, לא ניתן להשוות שום צילום רחוב, או אילוסטרציה, ללקיחת תמונות מתיק עבודות!!!!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

בסד

מעשה בחורבן שלא התרחש מעולם, במקום שלא מופיע כלל על גבי הגלובוס.

ציפורה דחפה את עגלת התאומים לעבר הצרכנייה השכונתית. זה היה יום חמישי בערב. המקום המה בקונים שהזדרזו לעשות את קנייתם השבועית ולהספיק גם להכין משהו לפני שבת.

ציפורה חלמה על ליל שבת ודמיינה את עצמה יושבת ומשתעשעת עם תאומיה בני השנה. סוף סוף מגיעה שבת קודש.

בלי כביסות בלי טלפונים בלי לבשל בלי לגהץ בלי לרוץ להספיק את ההסעה למטפלת. להיכנס למרחב המוגן של שבת קודש, להתענג על הרגע בו בעלה יחזור מבית הכנסת כשכולו הוד והדר קורן מתפילת השבת להתכנס בנינוחות ליד שולחן השבת, להאזין ואולי להצטרף לשירתו החגיגית. ובין לבין לשמוע את הוורטים המרתקים על פרשת השבוע.

לפני שניגשה לקופות לערוך את חשבונה, שמה לב לדבר מוזר ביותר. רחש לא מוכר עבר בין כל הממתינים. קשה היה שלא לראות את ההתגודדות הסוערת שהתרחשה בתור שאליו החישה את עגלתה.

"מה קרה?" הרים הקופאי את ראשו מעל המספרים המרצדים .

"ביטלו את השבת." זרק לו הגבוה בקול לא לו.

"לא יכול להיות?!" ענו כמה מהקונים והרעידו את האווירה

"זה קרה היום, זה קרה! זה קרה! נשבר קולו של הגבוה



"הזוי , השבת כבר קיימת 3300 שנה . הייתכן שהיא התבטלה?? נרעשו הקונים שנגשו האחרונים לתור.

ציפורה המומה מהמחזה הנוראי ומהידיעה המזוויעה, חשה איך רגליה סמרו למקומם. כשראתה איך הקונים מחזירים מוצרים למקומם ויוצאים שפופי ראש, התנפץ משהו גדול בליבה.

מה זאת אומרת התבטלה השבת. לפני שהספיקה להתאושש קבלה טלפון מהבוסית שהודיעה לה בקול ניחר "לצערי מחר יום שישי נאלץ לעבוד רגיל עד 4 וביום השביעי כנ"ל."

"יום השביעי? אין דבר כזה. יש שבת, שבת קודש."

כולנו בצער ציפורה אבל אם אין שבת. אז גם אין יום קודש . וכל השבוע הוא נהפך לחולין אז אין טעם לא להגיע למשרד, בפרט שחייבים להספיק את הפרוייקט שאנו עובדות עליו"

"לא, למה אנו נכנעים בכלל לדבר הנורא הזה. הרי אין טעם לחיים ללא השבת."

"ציפורה . לא בחרנו את זה. זה נפל עלינו משמיים וכנראה יעברו שנים כדי שנדע על מה גלינו מעל שולחן אבינו שבשמיים."

על הצג הופיע בעלה. היא מיהרה לענות. "שלמה, אל תגיד לי שגם אתה יודע על חורבן השבת, לא. זה חייב להיות חלום רע ומיד אתעורר."

לקח לשלמה כמה דקות עד שהצליח לבלוע את דמעותיו ולענות.

"זה כל כך נורא אבל נכון. אני יודע שאני לא איש בשורה אבל כנראה הדמיון גדול מהמציאות."

"אז מה נעשה?" זלגו דמעותיה וגלשו על ראשם של התאומים שעיקמו את שפתותיהם כלפי מטה לבכי שעוד רגע התפרץ.

"תחזירי את הבקר ואת הסלומון. גם הגלידה מיותרת, את יודעת שאנו קונים זאת רק לכבוד ...." את המילה האחרונה לא הצליח שלמה לבטא. "אני לחוץ בכסף וחייב להחזיר חובות."

"לא, אני לא מוותרת. חלמתי כל השבוע על שבת. אתה לא יכול להגיד לי את זה. חוץ מזה אולי מחר בכל זאת תופיע השבת. אולי."

יללות של בכי נשמעו בשעה היעודה לכניסת השבת והתגברו למחרת. ציפורה הביטה על הפמוטים המיותמים שזו הפעם הראשונה שנראים כה עלובים ואבלים. הדמעות סיממו את עיניה כשהביטה למטה מבעד לחלון אל רחבת החצר. הבנות שהיו אמורות להיראות במחלצות של שבת זוהרות ומקושטות, שבו מבית הספר כשהן בבגדי תלבושת וילקוטן על גבם. הכביש חולל לגמרי ברעש של פקקי החולין.

אין רצה והחלצינו. ניטלה חמדת ימים, אין שמור ואין זכור, אין אבות ובנים ואין סעודות שבת, אין מזמורים. ניטל טעם החמין, ניטל טעם הדגים, ניטל כבוד היום, ניטלה כבודה של השבת

אין מוסף ואין קידוש. אין מנוחה ואין משפחתיות. היינו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו.

אולי שבוע הבא, אולי כבר נזכה שתשוב חמדת הימים. היא מיששה את המפה הלבנה בגעגוע וחשה איך ליבה מתפלץ . לעולם לא אוותר על הריח הנפלא על קדושת השבת . מישהו השמיע את מזמור אשת חייל וציפורה התעלפה.

70 שנה אחרי

סבתא ציפורה החזיקה את הסידור הישן שלא מש מידיה כששמעה את הדלת נפתחת. אביגיל נכדתה נכנסה לבקר ולהגיש לה מאפה קלוע מבריק ועליו שומשום.

"סבתא . אמה קבלה מתכון מדהים ללחם חגיגי שמגישים אותו במסיבות יוקרה. והיא רצתה שתטעמי."

"חלה אמיתית?!" זקפה סבתא את גווה הזקן ופתחה זוג עיניים גדולות.

"חלה אמיתית?" חזרה אחריה אביגיל. אין זאת אלא שסבתא מתחילה להיות סנילית. "את מכירה את זה?"

" למה הייתם חייבות להכאיב לי" יתייפחה לפתע כילדה קטנה בפני אביגיל המופתעת.

"אבל סבתא, אמא רצתה לתת לך מעשה ידיה. למה זה אמור להכאיב לך?"

"חלה כזו אכלנו בשבת כל שבוע עד לאסון הגדול. וזכר היום הקדוש הזה מחניק אותי ומחיש את סופי."

"שבת? את מתכוונת ליום השביעי?"

”היום השביעי כיום הוא יום חול. כשזכינו לחסות תחת כנפי השכינה, זו הייתה שבת קודש."

"למה את לא מצליחה לצאת מהעבר הזה. מה כל כך נורא היום. למי זה חסר?" אביגיל הביטה חסרת הבנה על רגשותיה של הישישה. כמה הם מוזרים הזקנים האלה עם הזיכרונות הלא מובנים.

"אביגיל יקירתי, את לעולם לא תוכלי להבין מה הפסדת. גם הירידה שלך מהדרך היא ממש מאותה סיבה, שלא טעמת מעולם מה זו שבת. מעולם לא ראית אימא מדליקה נרות שבת . מעולם לא חשת איך השבת עוטפת אותנו. ומעולם לא זכית בברכתה של השבת. את כל כך רחוקה . ימי השבוע שלך חפים מכל השפע שרק השבת בכוחה לתת . והכי גרוע שלא שזפו עיניך שולחן שבת אמתי. וכי כיצד תוכלי להבין?"

סבתא הגישה את החלה בידיים רועדות לאביגיל ששתקה. "איך אוכל לאכול את החלה הזו שהיא כלחם הפנים בקודש הקודשים. הרי הוא מכאיב לי עד כלות הכוחות ומזכיר את מה שהפסדנו."

"אז למה אימא סיפרה לי שאת שומרת על הפמוטים העתיקים הגביע והסידור במהדורה הישנה עם תפילת השבת בארון למעלה?"

"כדי לספר לכם שפעם הכול אחרת ויום השביעי היה פעם חמדת הימים. ולהמחיש באוזניכם את הקדושה, את שמחת הנשמה את הסיפוק שבמנוחה ששרתה על היום הזה. כדי שאולי גם את, יום אחד כשתחזרי ליהדות תוכלי להזיל דמעה, על מה שהיה ואיננו. אילו רק יכולת להבין שזו מתנה יקרה ערך מבית גנזי ד' , זה ודאי היה מחיש את הגאולה."

<<<<<<<<<



נכתב על פי רעיונו של הרב יהודה עמית הי"ו כשניסה להמחיש את עומק השבר על חורבן בית המקדש. שכל הנכתב למעלה זה אפס קצהו וצל קלוש על מה שהפסדנו ודוגמה דמיונית, כואבת מאוד אבל חיוורת לעומת חורבן בית המקדש שהיה ואיננו.

יהי רצון שנזכה להעריך נכון את השבת, מקור הברכה ולשומרה כהלכה.

יהי רצון שימי האבלות ייהפכו לימי שמחה ונזכה לבניין בית המקדש במהרה בימינו. אמן!!!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה