מעשה חמור

נכתב ע"י השקעה;1523068:
אני הייתי מתארת לרב את גודל הפגיעה ומקבלת התר לתביעה משפטית

לכן ההלכה לא ניתנה לנשים לפסיקה.
ההלכה היא חדה וברורה ואינה ניתנת לשינוי ע"י תיאורים מרטיטי לב.

וכל ענין לגופו יש לשאול את מורי ההלכה שבדורינו.
יש לנו מסורת ממשה רבינו ועד ימינו.
ופרוג אינו מקום לדיונים הלכתיים לפי תחושות הרגש החזק הפועם בנו גם אם אנחנו בטוחים שהרגש שלנו צודק.
בטח שפרוג אינו מקום לקביעת ההלכה חד משמעית וללכת ע"פ זה.

ועוד משהו יש לנו נגיעות כשאנו קובעים את ההלכה לכן יש לנו תורה. אשרינו!
 
נכתב ע"י נס ופלא;1523080:
לכן ההלכה לא ניתנה לנשים לפסיקה.
ההלכה היא חדה וברורה ואינה ניתנת לשינוי ע"י תיאורים מרטיטי לב.

וכל ענין לגופו יש לשאול את מורי ההלכה שבדורינו.
יש לנו מסורת ממשה רבינו ועד ימינו.
ופרוג אינו מקום לדיונים הלכתיים לפי תחושות הרגש החזק הפועם בנו גם אם אנחנו בטוחים שהרגש שלנו צודק.
בטח שפרוג אינו מקום לקביעת ההלכה חד משמעית וללכת ע"פ זה.

ועוד משהו יש לנו נגיעות כשאנו קובעים את ההלכה לכן יש לנו תורה. אשרינו!

אין קשר לתאורים מרטיטי לב. יש כאן פגיעה מוכחת, גם בפרנסה של הצלמת והאופן שבו זה העמיד אותה מול הלקוח שיכול להיות לזה השלכה על הקריירה שלה ומאוד סביר שהיו מתירים כאן לתבוע. ובכלל, אפשר לתרץ מכאן ועד להודעה חדשה, לא חושבת שבאמת מעניין את מי שעשה את זה מה ההלכה אומרת על זה, אחרת היה מקבל התר מרב לעשות את זה לפני שהוא עשה את זה,לא?:rolleyes:
ואם הוא לא שאל כנראה שלא ממש מעניין אותו אם מותר או אסור לו להשתמש במשהו שלא שייך לו!
 
נכתב ע"י נס ופלא;1523080:
לכן ההלכה לא ניתנה לנשים לפסיקה.

וזה כמובן לא נכון.

נשים לא יכולות לדון- קבלת עדות וכאלה.
אין בעיה עקרונית בפסיקת הלכה ע"י נשים שראויות לכך.
 
נכתב ע"י השקעה;1523090:
לא חושבת שבאמת מעניין את מי שעשה את זה מה ההלכה אומרת על זה, אחרת היה מקבל התר מרב לעשות את זה לפני שהוא עשה את זה,לא?:rolleyes:
ואם הוא לא שאל כנראה שלא ממש מעניין אותו אם מותר או אסור לו להשתמש במשהו שלא שייך לו!

טעות!
אין לכם מושג כמה שאלות כאלו מגיעים לרבנים. דווקא מהצד הזה.
נכתב ע"י הגלים;1523098:
אין בעיה עקרונית בפסיקת הלכה ע"י נשים שראויות לכך.

יש לכך מקור? היכן?
 
נכתב ע"י השקעה;1523068:
בכלל אני בהלם שיש כאלה שמתממים, לאן הגענו? איפה האמון ואיפה הכבוד הבסיסי? אנשים עוד מעזים לשבת על הלב בשם ההלכה, זה אונאה ממדרגה ראשונה ואין דרך יפה להגדיר את זה. אני הייתי מתארת לרב את גודל הפגיעה ומקבלת התר לתביעה משפטית אם היה מדובר בילד. לא יודעת מה הייתי עושה אם זה היה סתם תמונה של איזה פרח, לא חושבת שהייתי תובעת אבל גם לא שותקת, אבל ילד???

נכתב ע"י נס ופלא;1523080:
לכן ההלכה לא ניתנה לנשים לפסיקה.
ההלכה היא חדה וברורה ואינה ניתנת לשינוי ע"י תיאורים מרטיטי לב.

נכתב ע"י הגלים;1523098:
וזה כמובן לא נכון.

נשים לא יכולות לדון- קבלת עדות וכאלה.
אין בעיה עקרונית בפסיקת הלכה ע"י נשים שראויות לכך.

אין בעיה עקרונית, מסכים בהחלט! מי ששכח את ההפטרה מלפני 10 ימים מוזמן לבדוק שוב...
מצד שני, מי שיבוא להשוות בין דבורה הנביאה ובין ניקיות אמוציונאליות [גם אם מסיבה מוצדקת לחלוטין] מפורום פרוג הקדוש, מכין אותנו כמובן ל...פורים!:D
 
נכתב ע"י נס ופלא;1523118:
טעות!
אין לכם מושג כמה שאלות כאלו מגיעים לרבנים. דווקא מהצד הזה.


יש לכך מקור? היכן?

את טוענת שיש בזה איסור חובת ההוכחה עלייך.

אם את ממש מתעקשת- שו"ע אבה"ע ז/ד ובבאה"ג.
 
נכתב ע"י ETStudio;1523129:
אין בעיה עקרונית, מסכים בהחלט! מי ששכח את ההפטרה מלפני 10 ימים מוזמן לבדוק שוב...
מצד שני, מי שיבוא להשוות בין דבורה הנביאה ובין ניקיות אמוציונאליות [גם אם מסיבה מוצדקת לחלוטין] מפורום פרוג הקדוש, מכין אותנו כמובן ל...פורים!:D

רגע, אני הוצאתי כאן פסק הלכה או משהו? אני הזכרתי כאן את האפשרות ללכת למורה הוראה ולבקש התר לתביעה בתור משהו שהייתי עושה דבר ראשון. לא אמרתי לתבוע בלי התר ולא נתתי פסק דין בנידון, אבל מניסיון(לא בזכויות יוצרים, אבל בנושא כספי אחר) יש בהחלט מקרים שמתירים לתבוע.

אם מישהו נבהל שיש אפשרות כזאת, אדרבה זה טוב- שיחשוב להבא.
 
נכתב ע"י הגלים;1523147:
את טוענת שיש בזה איסור חובת ההוכחה עלייך.

אם את ממש מתעקשת- שו"ע אבה"ע ז/ד ובבאה"ג.

אותי לימדו שנשים דעתן קלה. והולכות אחרי נטיות ליבן והן יכולות להטות את הדין לטובת מה שנראה להן, ולא לאמיתה של הלכה. וע"כ אסור להן לפסוק הלכות.

אבל ודאי ובוודאי ש'פרוג' אינו מקום לפסיקת כל הלכה שהיא.
 
נכתב ע"י השקעה;1523156:
רגע, אני הוצאתי כאן פסק הלכה או משהו? אני הזכרתי כאן את האפשרות ללכת למורה הוראה ולבקש התר לתביעה בתור משהו שהייתי עושה דבר ראשון. לא אמרתי לתבוע בלי התר ולא נתתי פסק דין בנידון, אבל מניסיון(לא בזכויות יוצרים, אבל בנושא כספי אחר) יש בהחלט מקרים שמתירים לתבוע.

אם מישהו נבהל שיש אפשרות כזאת, אדרבה זה טוב- שיחשוב להבא.

שימי לב שמה שקרה כאן באשכול היה סוג של קביעת ההלכה לפני בירורה (ע"י פותח האשכול)
ויש אנשים, ואני מכיר הרבה כאלו, שלפני שהם עושים צעד מסוים, כן, גם כמו להוריד תמונה כזו או אחרת מהאינטרנט הם שואלים רב. ומקבלים את פסקו לחיוב או לשלילה.

ואני מוכרח לאמר שלפעמים אני די בהלם שבפורום חרדי פוסקים הלכות בהינף אצבעות על מקלדת.
 
נכתב ע"י השקעה;1523156:
אם מישהו נבהל שיש אפשרות כזאת, אדרבה זה טוב- שיחשוב להבא.

אני מקווה שהפורום חסום לנשות הכותל...
אם מישהו נבהל, זה מההזיה שאפשר לשכנע את הרב באמצעות תיאורים אמוציונאליים.
 
נכתב ע"י נס ופלא;1523187:
ואני מוכרח לאמר שלפעמים אני די בהלם שבפורום חרדי פוסקים הלכות בהינף אצבעות על מקלדת.

נכתב ע"י ETStudio;1523210:
אני מקווה שהפורום חסום לנשות הכותל...
אם מישהו נבהל, זה מההזיה שאפשר לשכנע את הרב באמצעות תיאורים אמוציונאליים.

דמגוגיה בשקל וחצי ואפילו קצת חוצפה, אחרי שהסברתי שרק הזכרתי שיש אפשרות לבקש וסביר גם שלקבל התר לתבוע. פעם הבאה לחסוך טרחה אפשר לקרא את התגובות שמגיבים עליהן, הן לא כ"כ ארוכות, באמת.
אלא אם כן יש כאן באמת איזה אינטרס מעבר.
בכל מקרה, אני לא מעלה כאן המון, אבל ממה שכבר העלתי אני מקווה שבעלי אינטרסים הבינו שלא לקחת (אגב שאלו אותי כאן כמה פעמים לגבי תמונות, לא של ילדים, וקיבלו מתנה, אבל זה היה מרצוני החופשי).
 
נכתב ע"י נס ופלא;1523187:
יש אנשים, ואני מכיר הרבה כאלו, שלפני שהם עושים צעד מסוים, כן, גם כמו להוריד תמונה כזו או אחרת מהאינטרנט הם שואלים רב. ומקבלים את פסקו לחיוב או לשלילה.

לידיעתך יש יותר אנשים שמורידים בלי לשאול מאשר אנשים ששואלים
 
רק אל תפגעו זה בזה, זה לא שווה את זה!:)
 
נכתב ע"י ETStudio;1523210:
אני מקווה שהפורום חסום לנשות הכותל...
אם מישהו נבהל, זה מההזיה שאפשר לשכנע את הרב באמצעות תיאורים אמוציונאליים.

אי אפשר לשכנע רב, ע"כ הוא רב ולא רבנית.
ולכן אין שום בעיה לתאר לרב תיאורים אמוציונליים, בכל מקרה הוא פוסק את פסיקת ההלכה ולא את פסיקת הרגש שלו.
 
נכתב ע"י השקעה;1523237:
דמגוגיה בשקל וחצי ואפילו קצת חוצפה,

רגע. דיברתי באופן כללי לאשכול ודומיו ממש לא למישהו ספציפית.
 
מצחיק מאוד כאילו שקשה להוכיח מי צילם את התמונה.

מרגלית בהצלחה!
תעדכני..
 
נסחפתם לדיון הזוי, כאילו שיש רב בעולם שיתיר לגנוב תמונה לא שלך ולהשתמש בה לפרסומת..
כאילו שיתכן שמישהו יתקשר לרב: "כבוד הרב, אני צלם וצריך לעשות פרסומת, אבל אין לי תמונות משלי, כי הרמה שלי אממ... לא משהו, מותר לקחת תמונה של צלם אחר ולהכניס אותה לפרסומת עם השם שלי תחתיה? הרי בעל התמונה העלה אותה לפרוג בלי סימן מים ובאיכות גבוהה!" והרב יגיד: "ודאי שמותר!"
נו באמת
לא מדברים על צילום דף מספר שקנית ואפילו לא על צריבת דיסק שקנית
מדברים פה על סתם גנבה פשוטה
אז בבקשה
 
נכתב ע"י נס ופלא;1523187:
שימי לב שמה שקרה כאן באשכול היה סוג של קביעת ההלכה לפני בירורה (ע"י פותח האשכול)
ויש אנשים, ואני מכיר הרבה כאלו, שלפני שהם עושים צעד מסוים, כן, גם כמו להוריד תמונה כזו או אחרת מהאינטרנט הם שואלים רב. ומקבלים את פסקו לחיוב או לשלילה.

ואני מוכרח לאמר שלפעמים אני די בהלם שבפורום חרדי פוסקים הלכות בהינף אצבעות על מקלדת.


איפה השתמע מדברי פסק הלכה???????????????????????????????????????


לא דיברתי על הלכה, לא דיברתי על חוק.
דיברתי על צער גדול מאוד שנגרם לי, לאחר שגורם שלישי השתמש בתמונה שלי לצרכי פרסום, בלי לשאול לרשותי ולרשות הורי הילד.

לא ברור?
 
ומבטיחה לכם, שאף אחד מכם לא רוצה לקבל כזה טלפון זועם מלקוח!!!
 
נכתב ע"י פוסטר;1523535:
איפה השתמע מדברי פסק הלכה???????????????????????????????????????


פוסטר, נמנעתי מלהתערב עד עכשיו.
משתתפת בצערך ומקווה שלא יקרה שוב מקרים כאלו לך ולאחרים.

אני מבינה שנס ופלא התכוון ביחוסו אליך רק את אי ברור ההלכה, ולא חלילה את פסיקתה פה בפורום.
כלומר, לטענתו אין לכתוב כאן פסקי הלכה בפרט שאת כפותחת האשכול לא בררת את ההלכה אצל רב.
לעניות דעתי לא היה בכוונתו לכתוב שאת כתבת ע"ג הפורום פסק דין, אלא ניקים אחרים.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

בסד

מעשה בחורבן שלא התרחש מעולם, במקום שלא מופיע כלל על גבי הגלובוס.

ציפורה דחפה את עגלת התאומים לעבר הצרכנייה השכונתית. זה היה יום חמישי בערב. המקום המה בקונים שהזדרזו לעשות את קנייתם השבועית ולהספיק גם להכין משהו לפני שבת.

ציפורה חלמה על ליל שבת ודמיינה את עצמה יושבת ומשתעשעת עם תאומיה בני השנה. סוף סוף מגיעה שבת קודש.

בלי כביסות בלי טלפונים בלי לבשל בלי לגהץ בלי לרוץ להספיק את ההסעה למטפלת. להיכנס למרחב המוגן של שבת קודש, להתענג על הרגע בו בעלה יחזור מבית הכנסת כשכולו הוד והדר קורן מתפילת השבת להתכנס בנינוחות ליד שולחן השבת, להאזין ואולי להצטרף לשירתו החגיגית. ובין לבין לשמוע את הוורטים המרתקים על פרשת השבוע.

לפני שניגשה לקופות לערוך את חשבונה, שמה לב לדבר מוזר ביותר. רחש לא מוכר עבר בין כל הממתינים. קשה היה שלא לראות את ההתגודדות הסוערת שהתרחשה בתור שאליו החישה את עגלתה.

"מה קרה?" הרים הקופאי את ראשו מעל המספרים המרצדים .

"ביטלו את השבת." זרק לו הגבוה בקול לא לו.

"לא יכול להיות?!" ענו כמה מהקונים והרעידו את האווירה

"זה קרה היום, זה קרה! זה קרה! נשבר קולו של הגבוה



"הזוי , השבת כבר קיימת 3300 שנה . הייתכן שהיא התבטלה?? נרעשו הקונים שנגשו האחרונים לתור.

ציפורה המומה מהמחזה הנוראי ומהידיעה המזוויעה, חשה איך רגליה סמרו למקומם. כשראתה איך הקונים מחזירים מוצרים למקומם ויוצאים שפופי ראש, התנפץ משהו גדול בליבה.

מה זאת אומרת התבטלה השבת. לפני שהספיקה להתאושש קבלה טלפון מהבוסית שהודיעה לה בקול ניחר "לצערי מחר יום שישי נאלץ לעבוד רגיל עד 4 וביום השביעי כנ"ל."

"יום השביעי? אין דבר כזה. יש שבת, שבת קודש."

כולנו בצער ציפורה אבל אם אין שבת. אז גם אין יום קודש . וכל השבוע הוא נהפך לחולין אז אין טעם לא להגיע למשרד, בפרט שחייבים להספיק את הפרוייקט שאנו עובדות עליו"

"לא, למה אנו נכנעים בכלל לדבר הנורא הזה. הרי אין טעם לחיים ללא השבת."

"ציפורה . לא בחרנו את זה. זה נפל עלינו משמיים וכנראה יעברו שנים כדי שנדע על מה גלינו מעל שולחן אבינו שבשמיים."

על הצג הופיע בעלה. היא מיהרה לענות. "שלמה, אל תגיד לי שגם אתה יודע על חורבן השבת, לא. זה חייב להיות חלום רע ומיד אתעורר."

לקח לשלמה כמה דקות עד שהצליח לבלוע את דמעותיו ולענות.

"זה כל כך נורא אבל נכון. אני יודע שאני לא איש בשורה אבל כנראה הדמיון גדול מהמציאות."

"אז מה נעשה?" זלגו דמעותיה וגלשו על ראשם של התאומים שעיקמו את שפתותיהם כלפי מטה לבכי שעוד רגע התפרץ.

"תחזירי את הבקר ואת הסלומון. גם הגלידה מיותרת, את יודעת שאנו קונים זאת רק לכבוד ...." את המילה האחרונה לא הצליח שלמה לבטא. "אני לחוץ בכסף וחייב להחזיר חובות."

"לא, אני לא מוותרת. חלמתי כל השבוע על שבת. אתה לא יכול להגיד לי את זה. חוץ מזה אולי מחר בכל זאת תופיע השבת. אולי."

יללות של בכי נשמעו בשעה היעודה לכניסת השבת והתגברו למחרת. ציפורה הביטה על הפמוטים המיותמים שזו הפעם הראשונה שנראים כה עלובים ואבלים. הדמעות סיממו את עיניה כשהביטה למטה מבעד לחלון אל רחבת החצר. הבנות שהיו אמורות להיראות במחלצות של שבת זוהרות ומקושטות, שבו מבית הספר כשהן בבגדי תלבושת וילקוטן על גבם. הכביש חולל לגמרי ברעש של פקקי החולין.

אין רצה והחלצינו. ניטלה חמדת ימים, אין שמור ואין זכור, אין אבות ובנים ואין סעודות שבת, אין מזמורים. ניטל טעם החמין, ניטל טעם הדגים, ניטל כבוד היום, ניטלה כבודה של השבת

אין מוסף ואין קידוש. אין מנוחה ואין משפחתיות. היינו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו.

אולי שבוע הבא, אולי כבר נזכה שתשוב חמדת הימים. היא מיששה את המפה הלבנה בגעגוע וחשה איך ליבה מתפלץ . לעולם לא אוותר על הריח הנפלא על קדושת השבת . מישהו השמיע את מזמור אשת חייל וציפורה התעלפה.

70 שנה אחרי

סבתא ציפורה החזיקה את הסידור הישן שלא מש מידיה כששמעה את הדלת נפתחת. אביגיל נכדתה נכנסה לבקר ולהגיש לה מאפה קלוע מבריק ועליו שומשום.

"סבתא . אמה קבלה מתכון מדהים ללחם חגיגי שמגישים אותו במסיבות יוקרה. והיא רצתה שתטעמי."

"חלה אמיתית?!" זקפה סבתא את גווה הזקן ופתחה זוג עיניים גדולות.

"חלה אמיתית?" חזרה אחריה אביגיל. אין זאת אלא שסבתא מתחילה להיות סנילית. "את מכירה את זה?"

" למה הייתם חייבות להכאיב לי" יתייפחה לפתע כילדה קטנה בפני אביגיל המופתעת.

"אבל סבתא, אמא רצתה לתת לך מעשה ידיה. למה זה אמור להכאיב לך?"

"חלה כזו אכלנו בשבת כל שבוע עד לאסון הגדול. וזכר היום הקדוש הזה מחניק אותי ומחיש את סופי."

"שבת? את מתכוונת ליום השביעי?"

”היום השביעי כיום הוא יום חול. כשזכינו לחסות תחת כנפי השכינה, זו הייתה שבת קודש."

"למה את לא מצליחה לצאת מהעבר הזה. מה כל כך נורא היום. למי זה חסר?" אביגיל הביטה חסרת הבנה על רגשותיה של הישישה. כמה הם מוזרים הזקנים האלה עם הזיכרונות הלא מובנים.

"אביגיל יקירתי, את לעולם לא תוכלי להבין מה הפסדת. גם הירידה שלך מהדרך היא ממש מאותה סיבה, שלא טעמת מעולם מה זו שבת. מעולם לא ראית אימא מדליקה נרות שבת . מעולם לא חשת איך השבת עוטפת אותנו. ומעולם לא זכית בברכתה של השבת. את כל כך רחוקה . ימי השבוע שלך חפים מכל השפע שרק השבת בכוחה לתת . והכי גרוע שלא שזפו עיניך שולחן שבת אמתי. וכי כיצד תוכלי להבין?"

סבתא הגישה את החלה בידיים רועדות לאביגיל ששתקה. "איך אוכל לאכול את החלה הזו שהיא כלחם הפנים בקודש הקודשים. הרי הוא מכאיב לי עד כלות הכוחות ומזכיר את מה שהפסדנו."

"אז למה אימא סיפרה לי שאת שומרת על הפמוטים העתיקים הגביע והסידור במהדורה הישנה עם תפילת השבת בארון למעלה?"

"כדי לספר לכם שפעם הכול אחרת ויום השביעי היה פעם חמדת הימים. ולהמחיש באוזניכם את הקדושה, את שמחת הנשמה את הסיפוק שבמנוחה ששרתה על היום הזה. כדי שאולי גם את, יום אחד כשתחזרי ליהדות תוכלי להזיל דמעה, על מה שהיה ואיננו. אילו רק יכולת להבין שזו מתנה יקרה ערך מבית גנזי ד' , זה ודאי היה מחיש את הגאולה."

<<<<<<<<<



נכתב על פי רעיונו של הרב יהודה עמית הי"ו כשניסה להמחיש את עומק השבר על חורבן בית המקדש. שכל הנכתב למעלה זה אפס קצהו וצל קלוש על מה שהפסדנו ודוגמה דמיונית, כואבת מאוד אבל חיוורת לעומת חורבן בית המקדש שהיה ואיננו.

יהי רצון שנזכה להעריך נכון את השבת, מקור הברכה ולשומרה כהלכה.

יהי רצון שימי האבלות ייהפכו לימי שמחה ונזכה לבניין בית המקדש במהרה בימינו. אמן!!!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה