מקצוענים, חוו דעתכם על השקה קריאיטיבית ל... סניף חדש של "אבות ובנים"!

[מילה בסלע]

שלום וברכה.

אחד מלקוחותי פותח בשבועות הקרובים סניף חדש של אבות ובנים. בשיחת ה"סוואט" הראשונה הוא הדגיש בפני את הנתונים הבאים:

1. הסניף נפתח במנין אברכים חדש יחסית ומטרתו למשוך צבור אברכים איכותי שטרם מכיר את ה"חניכי".

2. הלימוד מדורבן ברמה גבוהה: מארגן אותו אברך מותאם במיוחד לנושא, אוירה טובה בזמן הלימוד, יצירת "אקשן" ושמחה בהספקים וכו'

3. הדרבון הגשמי, כדי "לסתום ליצר הרע את הפה" גם הוא נחשב ברמה במושגי הילדים, בהחלט הולכים לצ'פר אותם טוב משאר ה"אבות ובנים" בשכונה, עם מבצעים לטווח ארוך, פרסים שוים ומעמדים מעניינים בהמשך.


בניתי עבורו טקסט למודעות רחוב וכן מודעת שיתלו באזורי התתי"ם באותה שכונה. הרעיון היה לפנות לילדים ע"י קומיקס שילכוד את עיניהם. בסיס הטקסט יושב על ההשוואה בין החוויה הרוחנית שבלימוד לבין הפסוק "טועמיה חיים זכו".

הקומיקס מתאר שני ילדים שמציצים לסירים של אמא ומנסים לעשות "טועמיה", אלא שאמא מבריחה אותם מהמטבח... ואז אחד הילדים אומר לחברו: אתה יודע איפה יש "טועמיה" טוב? בא נלך ל"היכל משה" (בדוי) אתה חייב לטעום את התענוג הזה, אחרי שעת לימוד מתוקה עם אבא אתה יוצא מדושן עונג, וגם הממתקים שלהם ברמה..."

הדברים הנ"ל כמובן אינם ציטוט מדויק אבל הבנתם את הכיוון.

אחת מציירות הקומיקס שפניתי אליה העירה שיש כאן מין זילות ופחיתות כבוד ביחס אל הלימוד של אבות ובנים, כאילו הלימוד הוא המניע כיצד להשיג זלילה טובה...

האמנם?

האם טעות ליצור השוואה בין חוויה רוחנית לטעם גשמי? הרי כתוב "טעמו וראו כי טוב ה'"- ומדובר על חוויה רוחנית במילים של "טעם" גשמי?

אשמח לחוות דעתם של המומחים ששרדו וקראו עד הנה...

 

[marker1]

הרעיון מצוין תעשה ותצליח

הפולמוס ברחוב האם זה תקין או לא, זה חלק מהבז של הפרסום

חז"ל למדו אותנו שזה הדימוי הנכון ככתוב "טעמו וראו כי טוב ה'"

וכן בעוד מקומות ובמדרשים שונים

ויש שדרשו: זכו? טועמיה חיים!

 

[טוליפ]

דווקא חז"ל אומרים כיצד להנחיל אהבת תורה בילדים על ידי מיני מתיקה, כאשר ילד מקבל ממתק על לימוד הוא יזכור את הלימוד כמחובר למשהו מתוק וכשיגדל (ואם יש כאן מי שמבינות במונחי פסיכולוגיה: "התניה קלאסית"), הוא לא יזדקק לממתק, אבל עדיין תישאר לו טעם המתיקות. אם תרצי מקורות תכתבי.

 

[מילה בסלע]

אני מודה לכם מאוד.
בקשר לבאזזז זה נשמע לי לא חיובי אם ידברו נגד אותו "חניכי" - אז אתם אומרים בעצם שזה עדיין נחשב באזז טוב?

 

[גוגלית]

בצורה הנוכחית של התסריט -
גם לי זה מרגיש כפי שהציירת אמרה.
'לא הצלחנו לאכול כאן? בא נלך לאבות ובנים'.
וכל ההתפלספות סביב ה'טועמיה' (לא הצלחנו לעשות
כאן טועמיה, אתה יודע איפה יש טועמיה אמיתי,
בא נלך לשם ונטעם תענוג, נצא מדושני עונג וכו' וכו')
לא מתאימה לשפה / לצורת חשיבה של ילדים.
(ילדים שאני מכירה, לפחות..)

 

[מילה בסלע]

בצורה הנוכחית של התסריט -
גם לי זה מרגיש כפי שהציירת אמרה.
'לא הצלחנו לאכול כאן? בא נלך לאבות ובנים'.
וכל ההתפלספות סביב ה'טועמיה' (לא הצלחנו לעשות
כאן טועמיה, אתה יודע איפה יש טועמיה אמיתי,
בא נלך לשם ונטעם תענוג, נצא מדושני עונג וכו' וכו')
לא מתאימה לשפה / לצורת חשיבה של ילדים.
(ילדים שאני מכירה, לפחות..)

כן, את הניסוחים הבעייתיים מיקדתי יותר לכיוון של ספוק רוחני מאשר למילים דו משמעיות. וכן התסריט שונה לכך שהילדים כן עשו קצת "טועמיה", ואז אחד הילדים אומר לחברו: "אבל אתה יודע איפה יש טועמיה אמיתי? באבות ובנים של..." והמסר בין השיטין הוא שהתענוג האמיתי הוא זה של הלימוד ולא האוכל.

בעז"ה אעלה כאן את הפרינט, ואולי עוד תתקלו בו בעצמכם...

תודה לכל מי שהקדיש מחשבה לענין!

 

[AlterA]

רעיון מתוק מדבש !

באשר למחלוקת, זו קיימת עוד מימי הרמב"ם...

אנסה לקצר את דבריו:

האם תמריץ גשמי לקיום מצוות ( מה שמכנה הרמב"ם לעתים "עובד מיראה") לגיטימי,
או שמא חייבת קיום המצווה להיות "לשמה" (מה שמכנה הרמב"ם "עובד מאהבה")

הרמב"ם כשמתייחס לכך, מביא על משקל תגובתה של טוליפ כאן למעלה:

ככל שגדל האדם משתנים כוונותיו, מתרחבת תפיסתו, מתעמקת רוחניותו.
בעודו ילד יעשה לעתים דברים על מנת לקבל פרס, ככל שיגדל, פסע פסע,
תעמיק תפיסתו, יעלה במדרגות ההתפתחות הרוחנית עד שיגיע לדרגת "עובד מאהבה".
("מתוך שלא לשמה בא לשמה"...)

חב"ד מרבה ממילא בדרך זו ומחלקת מיני מתיקה לילדים הבאים ללמוד תורה בשבת למשל
וממתיקה כך בעבורם את לימוד התורה, תוך שהיא משרישה את הידע, האהבה וההרגל.

אם בכל זאת מבקשים לשנות על בסיס מחלוקת זו, הייתי משנה רק דבר מה קטן
והוא שיהא הפרס קשור ישירות ללימוד התורה עצמו:

שיהא קשר ישיר בין מעשה לימוד התורה לפרס (ולא קשר חיצוני)
(אולי אפילו ניתן לשלב בלימוד התורה הראשון בסניף החדש / בדברי התורה באירוע הפתיחה)


על כל פנים, חשיבות גדולה לעסוק ולהרבות בלימוד תורה לילדי ישראל, ועל כך ישר כח גדול לכולכם !

בהצלחה רבה : )

 

[מריומה~]

זה מאד תלוי איזה סגנון הקהל

 

[מילה בסלע]

זה מאד תלוי איזה סגנון הקהל

אשמח להרחבת ההסבר.

הקהל שלנו בני ברקי בני אברכים, סגנון ליטאי.

פונה לילדים בגילאי 6-10

 

[marker1]

אשמח להרחבת ההסבר.

הקהל שלנו בני ברקי בני אברכים, סגנון ליטאי.

פונה לילדים בגילאי 6-10

צריך לעשות קריאייטיב לגיל הזה

קשה לי לאמין שילדים בגיל 6-9 מבינים ת'קטע הזה גם אם הוא בקריאייטיב של קומיקס: הקומיקס מתאר שני ילדים שמציצים לסירים של אמא ומנסים לעשות "טועמיה", אלא שאמא מבריחה אותם מהמטבח... ואז אחד הילדים אומר לחברו: אתה יודע איפה יש "טועמיה" טוב? בא נלך ל"היכל משה" (בדוי) אתה חייב לטעום את התענוג הזה, אחרי שעת לימוד מתוקה עם אבא אתה יוצא מדושן עונג, וגם הממתקים שלהם ברמה..."

כדי לחשוב על כיוון אחר כגון ילד שיושב בתוך חטיף ולומד עם אביו מתוך ספר

אפשר לעשות לזה סדרה והשמים הם הגבול

לומדים ונהנים הבנים והאבות

בהצלחה

 

[מילה בסלע]

צריך לעשות קריאייטיב לגיל הזה

קשה לי לאמין שילדים בגיל 6-9 מבינים ת'קטע הזה גם אם הוא בקריאייטיב של קומיקס: הקומיקס מתאר שני ילדים שמציצים לסירים של אמא ומנסים לעשות "טועמיה", אלא שאמא מבריחה אותם מהמטבח... ואז אחד הילדים אומר לחברו: אתה יודע איפה יש "טועמיה" טוב? בא נלך ל"היכל משה" (בדוי) אתה חייב לטעום את התענוג הזה, אחרי שעת לימוד מתוקה עם אבא אתה יוצא מדושן עונג, וגם הממתקים שלהם ברמה..."

כדי לחשוב על כיוון אחר כגון ילד שיושב בתוך חטיף ולומד עם אביו מתוך ספר

אפשר לעשות לזה סדרה והשמים הם הגבול

לומדים ונהנים הבנים והאבות

בהצלחה

אתה מדבר על סגנון שיווק אחר לגמרי, וגם הגרפיקה אחרת לגמרי, ואפילו גבוהה להבנת הילדים.

 

[אושר ומנוחה]

הקומיקס מתאר שני ילדים שמציצים לסירים של אמא ומנסים לעשות "טועמיה", אלא שאמא מבריחה אותם מהמטבח... ואז אחד הילדים אומר לחברו: אתה יודע איפה יש "טועמיה" טוב? בא נלך ל"היכל משה" (בדוי) אתה חייב לטעום את התענוג הזה, אחרי שעת לימוד מתוקה עם אבא אתה יוצא מדושן עונג, וגם הממתקים שלהם ברמה..."

אם הלימוד הוא ביום שישי זה מתאים, אבל אם הילד מתגרה מאוכל ביום שישי וממליצים לו לטעום משהו אחר שיבוא ב...שבת, זה לא פתרון למה שמציק לילד.
אני מניח שבשבת זה ברור שלא פותחים מכסה של סיר.

 

[מריומה~]

אשמח להרחבת ההסבר.

הקהל שלנו בני ברקי בני אברכים, סגנון ליטאי.

פונה לילדים בגילאי 6-10

משום מה חשבתי שזה בעיר חילונית באזורים מתחרדים או מעורבים,
אבל אחרי שאמרת שזה בני ברק אז אני חוזרת בי, לא ממש יודעת..

 

[מילה בסלע]

משתפת... ב"ה היום יצאנו לחוצות העיר. קרדיט לברכי פרידמן הציירת האלופה, ולגרפיקאית (הפרטים אצלי) על הגימור המקסים!