מידע שימושי מקצוע שווה או מתאים? או- האם בסמינר מתכוננים לחיים?

[Reizily]

בסמינרים שאני מכירה מקבלים בי"ב בסיס ממש טוב לחיים,
ברור שלא מושלם אבל כן בסיס מצוין
מה זה נקרא תוכנית כזו?
עוד לימודי קודש?
לימודי אנגלית ברמה גבוהה?

גם בסמינרים שאני מכירה.
הרעיון שאהבתי במסגרת שמציעים פה, זה שאפשר ללכת לראות בשטח איך מתנהלים התחומים שמושכים אותך.
ואז בחירת המקצוע היא מושכלת יותר.
ואני לא יודעת מה עוד יש בתוכנית הזאת, אבל היא נשמעת יותר מבסיס ממש טוב לחיים...

 

[ראשית דעת]

מקבלים גם בנות שעולות שנה הבאה לי"ד?

אם זו בת מוצלחת שמתאימה מאד לקבוצה המתגבשת, תהיה אפשרות כזו. צריך לפנות לטלפון \מייל של הרישום.

 

[הפולניה]

אני לא רואה הבדל בין כתה י"ג עם לימודי הוראה בסמינר שהבת היתה בו בתכון, לבין השנה הזו.

 

[מה יש]

בי"ג הן נשארו בסמינר- גדלו, נבנו, למדו ואז עברו...

אני למדתי בסמינר. כיום לימודי המסלול דורשים הרבה, ולימודי הקודש מעטים וברמה ממש נמוכה. גם מי שלא לומדת מקצוע האוירה הכללית לא נותנת הרבה כבוד לשיעורי הקודש כי העיקר זה התעודה. הרבה בנותש לא מחויבות בקודש (בנות מסלול מחשבים למשל) נעדרות המון מהשיעורים הללו.
מה גם שיש מדי הרבה דברים שכל כך חשוב לדבר עליהם ולא עושים את זה בסמינר.
סיימתי סמינר לפני כ10 שנים. זה לא המון, אני לא כל כך זקנה (עוד לא 30). כמה התקדמו מאז בסמינר?
דברו איתנו על להמנע מעבודה על מחשב וכמה אינטרנט זה נורא.
קצת קצת קצת על זה שיש פתרונות סינון.
הכללים להתנהלות נכונה מבחינה רוחנית במקומות עבודה- הרפרוף שעשו עליהם והניתוק שלהם מהמציאות לא הכינו אותנו בכלום לחיים. בכלום ממש. לא מדברת על הכנה מקצועית לתעסוקה. יחסי עובד מעביד, זכויות עובדים ועובדות בפרט (בהתחשב בזה שרבים מאותם סמינרים לא מקיימים את הזכויות הללו זה לא מפליא). הכנה לראיון עבודה. איך מנהלים משא ומתן על שכר.

לבנות שמורות יותר, מסמינרים מצוינים, איזה כלים כבר יכולים לעזור להם?

וואו המון. דוקא כי הן שמורות! לדבר על הנסיונות שבאמת קיימים במקומות עבודה. מכל הסוגים. לא רק מתכנתות, הי! למרות התחושה שכולן נהיות מתכנתות זה (עוד) לא נכון... לא לתת דף כללים או תקנון כי אנחנו לא בסמינר אלא את העקרונות. כמה שמירה על ייחוד וגדרים מצילה אותנו. מוגנות. ללמד בנות לפתוח לבד ספרים, השקפה, מחשבה מוסר והלכה. ובכלל עוד לימודי הלכה. בעיות בכשרות מטבחים במקומות עבודה, אילו *עוד* מורכבויות יש בעולם העבודה חוץ מייחוד ועבודה עם גברים. לחשוף אותן לתוכניות לימוד לחיי ההמשך.
המון בנות שמורות ממש ילכו לאקדמיה אבל כנשואות, או שנתיים אחרי סמינר. כלומר יש שלב שבו כבר כן יש בגרות להתמודד ולהחשף. זה לא מתאים לבת תמימה ושמורה בכיתה י"ב. אבל שנה של הכנה, חשיפה מדורגת, תמיכה וכלים לא יכולים לתת משהו? לדעתי הם יכולים. אם ככה זה רק חוסך זמן.

בסמינרים שאני מכירה מקבלים בי"ב בסיס ממש טוב לחיים,

בסמינרים שאני מכירה בכלל לא.
באופן כללי בסמינרים ליטאיים בי"ב אין בכלל הכנה לחיים. בנות בי"ב בסמינר ליטאי כיום לא קרובות ליציאה לחיים. הן מתנהלות כמעט כמו בנות בט', ואפילו רמת האחריות העצמית שדורשים מהן להפגין לא מרשימה.
הכללים בתיכון מתאימים לנערות. גם גישת החינוך המקובלת והרווחת.
ושנה שמוקדשת רק להתפתחות עצמית- זה היה אמור להיות משהו שנקפוץ עליו. האם באמת התפיסה הרווחת היא שהפיתוח העיקרי של אישה יהודיה הוא הגדלת כושר ההשתכרות שלה ובהקדם האפשרי?? האם פיתוח האישיות שלה הוא לא מטרה, ולא רק לצד הוצאת בגרויות ולימודי מקצוע?? היא לא נשמה יהודיה שצריכה מזון, ללמוד להתחבר בעצמה למקורות ולקב"ה??
אני לא מכירה את התוכנית הזו אבל רב הבנות במשפחה שלי כן עשו שנה בסמינרים אמריקאיים/גייטסהד. ראיתי את התהליך שהן עברו ושנה זה לא רק זמן. זה גם תלוי במיקוד שלה.
גיל הנישואים זה בדיחה עצובה. כל כך הרבה בנות לא יוצאות משנתיים סמינר עם מקצוע, שלא נדבר על המסלולים ששנה ג' ממש משמעותית בהם. אז לא עדיף שנה מכוונת משנתיים מריחת זמן וכל כך הרבה כסף?

הבעיה העצובה זה השם בשידוכים. נכון. זה בעיה קיימת. האם אפשר לפתור אותה? לא בטוחה.
אבל בואו נמשיך לא לשנות ולשפר כלום בחיים כי שם בשידוכים...

 

[שרי די]

אני למדתי בסמינר. כיום לימודי המסלול דורשים הרבה, ולימודי הקודש מעטים וברמה ממש נמוכה. גם מי שלא לומדת מקצוע האוירה הכללית לא נותנת הרבה כבוד לשיעורי הקודש כי העיקר זה התעודה. הרבה בנותש לא מחויבות בקודש (בנות מסלול מחשבים למשל) נעדרות המון מהשיעורים הללו.
מה גם שיש מדי הרבה דברים שכל כך חשוב לדבר עליהם ולא עושים את זה בסמינר.
סיימתי סמינר לפני כ10 שנים. זה לא המון, אני לא כל כך זקנה (עוד לא 30). כמה התקדמו מאז בסמינר?
דברו איתנו על להמנע מעבודה על מחשב וכמה אינטרנט זה נורא.
קצת קצת קצת על זה שיש פתרונות סינון.
הכללים להתנהלות נכונה מבחינה רוחנית במקומות עבודה- הרפרוף שעשו עליהם והניתוק שלהם מהמציאות לא הכינו אותנו בכלום לחיים. בכלום ממש. לא מדברת על הכנה מקצועית לתעסוקה. יחסי עובד מעביד, זכויות עובדים ועובדות בפרט (בהתחשב בזה שרבים מאותם סמינרים לא מקיימים את הזכויות הללו זה לא מפליא). הכנה לראיון עבודה. איך מנהלים משא ומתן על שכר.

וואו המון. דוקא כי הן שמורות! לדבר על הנסיונות שבאמת קיימים במקומות עבודה. מכל הסוגים. לא רק מתכנתות, הי! למרות התחושה שכולן נהיות מתכנתות זה (עוד) לא נכון... לא לתת דף כללים או תקנון כי אנחנו לא בסמינר אלא את העקרונות. כמה שמירה על ייחוד וגדרים מצילה אותנו. מוגנות. ללמד בנות לפתוח לבד ספרים, השקפה, מחשבה מוסר והלכה. ובכלל עוד לימודי הלכה. בעיות בכשרות מטבחים במקומות עבודה, אילו *עוד* מורכבויות יש בעולם העבודה חוץ מייחוד ועבודה עם גברים. לחשוף אותן לתוכניות לימוד לחיי ההמשך.
המון בנות שמורות ממש ילכו לאקדמיה אבל כנשואות, או שנתיים אחרי סמינר. כלומר יש שלב שבו כבר כן יש בגרות להתמודד ולהחשף. זה לא מתאים לבת תמימה ושמורה בכיתה י"ב. אבל שנה של הכנה, חשיפה מדורגת, תמיכה וכלים לא יכולים לתת משהו? לדעתי הם יכולים. אם ככה זה רק חוסך זמן.

בסמינרים שאני מכירה בכלל לא.
באופן כללי בסמינרים ליטאיים בי"ב אין בכלל הכנה לחיים. בנות בי"ב בסמינר ליטאי כיום לא קרובות ליציאה לחיים. הן מתנהלות כמעט כמו בנות בט', ואפילו רמת האחריות העצמית שדורשים מהן להפגין לא מרשימה.
הכללים בתיכון מתאימים לנערות. גם גישת החינוך המקובלת והרווחת.
ושנה שמוקדשת רק להתפתחות עצמית- זה היה אמור להיות משהו שנקפוץ עליו. האם באמת התפיסה הרווחת היא שהפיתוח העיקרי של אישה יהודיה הוא הגדלת כושר ההשתכרות שלה ובהקדם האפשרי?? האם פיתוח האישיות שלה הוא לא מטרה, ולא רק לצד הוצאת בגרויות ולימודי מקצוע?? היא לא נשמה יהודיה שצריכה מזון, ללמוד להתחבר בעצמה למקורות ולקב"ה??
אני לא מכירה את התוכנית הזו אבל רב הבנות במשפחה שלי כן עשו שנה בסמינרים אמריקאיים/גייטסהד. ראיתי את התהליך שהן עברו ושנה זה לא רק זמן. זה גם תלוי במיקוד שלה.
גיל הנישואים זה בדיחה עצובה. כל כך הרבה בנות לא יוצאות משנתיים סמינר עם מקצוע, שלא נדבר על המסלולים ששנה ג' ממש משמעותית בהם. אז לא עדיף שנה מכוונת משנתיים מריחת זמן וכל כך הרבה כסף?

הבעיה העצובה זה השם בשידוכים. נכון. זה בעיה קיימת. האם אפשר לפתור אותה? לא בטוחה.
אבל בואו נמשיך לא לשנות ולשפר כלום בחיים כי שם בשידוכים...

וואוו וכל כך נכון מה שרשמת.



אני בתור תלמידה בי"ב הייתי ממש שמחה ללכת למקום כזה,ולכל אלו שרשמו שזה מתאים לבנות שאחרי זה ילכו למכללות אני ממש לא מתכוונת ללכת למכללות....

 

[ווילי וונקה]

זה נכון לדעתי
אבל אני חושבת ששנה אחת זה מעט מדי בשביל שבה ינתנו כל הכלים כך שיספיקו לבת שעכשיו כן תוכל ללכת למכללה
בת בת 18 לא יכולה ובת 18.5 כן?

לא מסכימה איתך
אלו שנים של התבגרות ובניה אישית
וכן, לדעתי בחורה בסוף י"ב נמצאת בפער ענק מבחורה שנה אחר כך, במסגרת כזו
אישיות בנויה יותר, מבט לחיים יציב ובוגר יותר
בינינו, יש הרבה סמינרים שהבנות שם חוגגות ודרישות הלימודים מינימליות
ובעיני- זה גורם לבינוניות וילדותיות ולא רק במישור הלימודים
שנה כזו לדעתי עושה את ההבדל
ולא משנה אם הבחורה תלך אח"כ למסגרת אקדמית או שאינה כזו

 

[GRN]

לדעתי, שנה כזו חשובה ואפילו קריטית, אבל כדי שהציבור יקבל את הרעיון צריך למצוא מענה מספק לביקורת של דחיית גיל הנישואים.

לימודי הקודש בסמינרים (גם אלו שנחשבים גדולים וטובים) ברמה לא מספקת. אם המסגרת המוצעת כאן אכן תגיש רמה גבוהה של לימודי יהדות, זה דבר חשוב ונצרך מאין כמוהו.

אגב, אפשר להוסיף גם קורסים בסיסיים של האוניברסיטה הפתוחה, כאלו שנדרשים כמעט בכל לימודי מקצוע ויכולים לחסוך זמן ואנרגיה בעתיד.

 

[ראשית דעת]

זה נשמע ספסל המתנה לשידוך. הרי מי שתתחתן לא תבזבז עוד זמן.

או הפוך
דחית גיל הנישואין בשנה
כי רב הבנות הליטאיות רוצות להתחתן לאחרי סיום לימודי המקצוע
ופה הן ממתינות עוד שנה עד לסיום הלימודים

חוץ מזה- שאני עדיין אשמח לתשובה איך מצפים שיבואו למסגרת כזה בנות סטנדרטיות וזה לא יפריע להן בשידוכים?
אולי אם עוד כמה שנים זה יהפך למקובל
אבל בשנים הראשונות? למה שבחור סטנדרטי יקח בחורה שעשתה מסלול לא סטנדרטי?
(כן, בעיניי פחות סטנדרטי לעשות עוד שנה במסגרת נוספת...)

לדעתי, שנה כזו חשובה ואפילו קריטית, אבל כדי שהציבור יקבל את הרעיון צריך למצוא מענה מספק לביקורת של דחיית גיל הנישואים.

הניתוק של נישואין מסיום לימודים כבר קרה. הכשרה רצינית היום לוקחת 3-4 שנים ועולם העבודה דורש המשך התמקצעות כל הזמן.
בנות מתחילות לעבוד תוך כדי לימודים.
גיל הנישואין עלה וזה נתון קיים.
המסלול הליניארי של לסיים לימודים- להתחתן- לעבוד כבר כמעט לא מתקיים.
מתחתנים תוך כדי לימודים, עובדים במקביל, לומדים שוב כי רוצים לשנות מסלול...לימודים הם לא סיבה לדחית נישואין.

בנות שרואות אחיות גדולות שמחפשות הסבת מקצוע בגיל 25, או הורים שמימנו לימודים בסמינר ממבחר מצומצם אפשרי והבת מתחילה מסלול הכשרה חדש עם ילדים קטנים- מבינים ששנה כזו היא השקעה שתחסוך הרבה זמן, כסף ועגמת נפש בהמשך החיים.

ושידוכים? יש כל כך הרבה פרמטרים, והציבור התגוון כל כך במסגרות ובאפשרויות.
מגיעות משפחות שמכירות את מסלול הסמינרים האמריקאים ואת התרומה שלהם לעתיד הבנות.
מגיעים הורים עם נסיון שרוצים הכנה טובה יותר לחיים מכל הבחינות.
הבנות שמגיעות לסמינר ראשית דעת יודעות שהחלטה נכונה להשקעה בהתקדמות רוחנית, ערכית ותעסוקתית לא תפגע בעתידן. יש כאלה שכבר מכירים את הרעיון של שנת סמינר, והשאר ילמדו להכיר.

 

[בהמתנה]

תומכת מאוד ברעיון, למעשה עברתי משהו די דומה לו-
למדתי בסמינר מיינסטרים, בהוראת רב לא הותר לי ללכת ללמוד מייד אחרי י"ב באקדמיה
למדתי במסגרת אחרת שנה של לימודי קודש במקביל להשלמות נחוצות לקראת לימודים גבוהים
ההכנה והלמידה היו משמעותיים מאוד מאוד להמשך החיים ובניית הרוחניות. (בי"ב ממש לא היה מענה לנושאים הללו)
וטוב שלא נשארתי בסמינר לשנה של מריחת זמן מתוך ידיעה שאין כל משמעות ללימודים לכסף ולזמן המושקעים.
לאחר מכן יצאתי ללימודים אקדמיים ובמקביל מצאתי מסגרת של לימודי קודש בערב מדי פעם.
אין ספק שהמסלול הזה , זה מה שעזר לי לשמור ולהישאר מה שהייתי גם לאחר היציאה מהחממה...
(ואולי הפוך, דווקא היציאה מהחממה עשתה לי טוב במובן של בחירה עצמית ולא שמירה על כללים נטו בגלל ציות למערכת... אבל זה כבר נושא אחר לדיון)
ולגבי נישואים התחתנתי בגיל מקובל, תוך כדי לימודים, עם בחור ישיבה קלאסי מהישיבות הנבחרות.

 

[malkykl]

בלת"ק. לגבי הגשה למבחן פטור- אם הכוונה למבחן אמיר"ם, הוא כבר פוטר מפחות קורסים מבעבר, לפי ההנחיות החדשות יחסית של המל"ג. עשיתי אמיר"ם ועברתי בציון הכי גבוה שיש, ועדיין חוייבתי ב2 קורסים של אנגלית (בערב ההנחיה היתה רק קורס אחד)

 

[ווילי וונקה]

בלת"ק. לגבי הגשה למבחן פטור- אם הכוונה למבחן אמיר"ם, הוא כבר פוטר מפחות קורסים מבעבר, לפי ההנחיות החדשות יחסית של המל"ג. עשיתי אמיר"ם ועברתי בציון הכי גבוה שיש, ועדיין חוייבתי ב2 קורסים של אנגלית (בערב ההנחיה היתה רק קורס אחד)

מה פתאום
אמירם בעבר היה פוטר מכל קורסי האנגלית
מה שכן- יש בתואר חובת למידה של קורס כללי באנגלית ומזה אמירם לא פוטר
אבל אלה שני סוגי חובות שונים (קורס רמה מול קורס תוכן\כללי)
נ.ב. אני לא יודעת מה הדרישות היום לפי ההנחיות החדשות

 

[Chanae]

אני למדתי בסמינר. כיום לימודי המסלול דורשים הרבה, ולימודי הקודש מעטים וברמה ממש נמוכה. גם מי שלא לומדת מקצוע האוירה הכללית לא נותנת הרבה כבוד לשיעורי הקודש כי העיקר זה התעודה. הרבה בנותש לא מחויבות בקודש (בנות מסלול מחשבים למשל) נעדרות המון מהשיעורים הללו.
מה גם שיש מדי הרבה דברים שכל כך חשוב לדבר עליהם ולא עושים את זה בסמינר.
סיימתי סמינר לפני כ10 שנים. זה לא המון, אני לא כל כך זקנה (עוד לא 30). כמה התקדמו מאז בסמינר?
דברו איתנו על להמנע מעבודה על מחשב וכמה אינטרנט זה נורא.
קצת קצת קצת על זה שיש פתרונות סינון.
הכללים להתנהלות נכונה מבחינה רוחנית במקומות עבודה- הרפרוף שעשו עליהם והניתוק שלהם מהמציאות לא הכינו אותנו בכלום לחיים. בכלום ממש. לא מדברת על הכנה מקצועית לתעסוקה. יחסי עובד מעביד, זכויות עובדים ועובדות בפרט (בהתחשב בזה שרבים מאותם סמינרים לא מקיימים את הזכויות הללו זה לא מפליא). הכנה לראיון עבודה. איך מנהלים משא ומתן על שכר.

וואו המון. דוקא כי הן שמורות! לדבר על הנסיונות שבאמת קיימים במקומות עבודה. מכל הסוגים. לא רק מתכנתות, הי! למרות התחושה שכולן נהיות מתכנתות זה (עוד) לא נכון... לא לתת דף כללים או תקנון כי אנחנו לא בסמינר אלא את העקרונות. כמה שמירה על ייחוד וגדרים מצילה אותנו. מוגנות. ללמד בנות לפתוח לבד ספרים, השקפה, מחשבה מוסר והלכה. ובכלל עוד לימודי הלכה. בעיות בכשרות מטבחים במקומות עבודה, אילו *עוד* מורכבויות יש בעולם העבודה חוץ מייחוד ועבודה עם גברים. לחשוף אותן לתוכניות לימוד לחיי ההמשך.
המון בנות שמורות ממש ילכו לאקדמיה אבל כנשואות, או שנתיים אחרי סמינר. כלומר יש שלב שבו כבר כן יש בגרות להתמודד ולהחשף. זה לא מתאים לבת תמימה ושמורה בכיתה י"ב. אבל שנה של הכנה, חשיפה מדורגת, תמיכה וכלים לא יכולים לתת משהו? לדעתי הם יכולים. אם ככה זה רק חוסך זמן.

בסמינרים שאני מכירה בכלל לא.
באופן כללי בסמינרים ליטאיים בי"ב אין בכלל הכנה לחיים. בנות בי"ב בסמינר ליטאי כיום לא קרובות ליציאה לחיים. הן מתנהלות כמעט כמו בנות בט', ואפילו רמת האחריות העצמית שדורשים מהן להפגין לא מרשימה.
הכללים בתיכון מתאימים לנערות. גם גישת החינוך המקובלת והרווחת.
ושנה שמוקדשת רק להתפתחות עצמית- זה היה אמור להיות משהו שנקפוץ עליו. האם באמת התפיסה הרווחת היא שהפיתוח העיקרי של אישה יהודיה הוא הגדלת כושר ההשתכרות שלה ובהקדם האפשרי?? האם פיתוח האישיות שלה הוא לא מטרה, ולא רק לצד הוצאת בגרויות ולימודי מקצוע?? היא לא נשמה יהודיה שצריכה מזון, ללמוד להתחבר בעצמה למקורות ולקב"ה??
אני לא מכירה את התוכנית הזו אבל רב הבנות במשפחה שלי כן עשו שנה בסמינרים אמריקאיים/גייטסהד. ראיתי את התהליך שהן עברו ושנה זה לא רק זמן. זה גם תלוי במיקוד שלה.
גיל הנישואים זה בדיחה עצובה. כל כך הרבה בנות לא יוצאות משנתיים סמינר עם מקצוע, שלא נדבר על המסלולים ששנה ג' ממש משמעותית בהם. אז לא עדיף שנה מכוונת משנתיים מריחת זמן וכל כך הרבה כסף?

הבעיה העצובה זה השם בשידוכים. נכון. זה בעיה קיימת. האם אפשר לפתור אותה? לא בטוחה.
אבל בואו נמשיך לא לשנות ולשפר כלום בחיים כי שם בשידוכים...

נכון +++
אני לא למדתי בב"ב אבל חברות שלי למדו בב"ב ולפעמים הייתי בשוק מרמת הסיפורים שהן היו מספרות לי
אותם צחוקים כמו שהיינו עושות בכיתה ט'
באמת שלא תזיק שנה של לימודי קודש והכנה לחיים עם רבנים ואנשי חינוך מהשורה הראשונה,
אמא שלי למדה 5 שנים בוולף ואח"כ בגיטסהד (הישן) והיא תמיד אומרת שכל החיים הרוחניים שלה נבנו רק בגיטסהד
הלוואי והיו מצליחים להעתיק את המודל הזה לארץ

 

[חיים שיש בהם]

כמה שמירה על ייחוד וגדרים מצילה אותנו. מוגנות.

קצת צרם לי
ייחוד זו הלכה שלדעת רבים מהפוסקים היא ביהרג ואל יעבור
אז בסמינרים במקום זה ידברו על מוגנות?

המון בנות שמורות ממש ילכו לאקדמיה אבל כנשואות, או שנתיים אחרי סמינר. כלומר יש שלב שבו כבר כן יש בגרות להתמודד ולהחשף

זה ממש לא קונצנזוס רבני
אם כבר להפך
אז אולי שמורות כן
מהציבור השמרני פחות

 

[חיים שיש בהם]

באמת שלא תזיק שנה של לימודי קודש והכנה לחיים עם רבנים ואנשי חינוך מהשורה הראשונה,

אני חושב שזו תמימות לחשוב שמה שישנה זה המיקום
מי שתינוק ולא מנסה לגדול נשאר תינוק

 

[shira bira]

השנתיים בסמינרים טובות למי שרוצה ומתאימה ללמוד ראית חשבון, הנדסאים, ואולי גם אדריכלות. הן משלמות על המסגרת, יוצאות עם מקצוע, ומי שמצליחה להשתלב בעבודה ומתמידה בה לאורך שנים לא מבזבזת זמן.

מה עם 50% מהבנות שמתאימות לתחומים הומניים? הן מחפשות פתרונות אחרים כדי לא "לבזבז" שנתיים ו30,000 ש"ח.

יש שהולכות למקומות שמשלבים אקדמיה
יש שהולכות למסגרות של שנה אחת עם תעודה כלשהי, כדי לבזבז רק שנה אחת ולא שנתיים
יש שהולכות למסגרות של שנת קודש.

הרוב נשארות בסמינרים, משלמות על שנתיים, כדי להשאר בחברה טובה ולקבל את החלק החינוכי בסמינר.
כשמסיימות ובמקביל לעבודה ו\או נישואין ממשיכות\ מתחילות ללמוד, ומשלמות שוב על המסלול שמתאים להן.

רבות לומדות בסמינר מקצוע מתוך מבחר מצומצם. אחרי כמה שנים מחפשות את השינוי, ההתקדמות, ההסבה. בגיל 26 עם קטנטנים ומשכנתא זה כבר הרבה יותר קשה.

עד היום אין מסגרת של שנה חינוכית וערכית שמתאימה לבנות ממשפחות שמורות בלי להתפשר על חברה מתאימה.
ובשבילן סמינר ראשית דעת קם.

שנה של בנית אישיות- לקחת אחריות על החיים ועל הבחירות
שנה של התעלות רוחנית- שמוקדשת להכנה עמוקה ואמיתית לכל התפקידים שמצפים בהמשך החיים (והשעות והמטלות של "המסלול" לא דוחקות את החלק הרוחני לתחתית סדר העדיפויות...)
שנה של הכרות ומודעות- את עולם העבודה האפשרי, המקצועות, בנית תוכנית עבודה מסודרת מתוך שיקול דעת ובלי כבלים של היצע בסמינר ספציפי. על בסיס התנסות מעשית ויציאה לשטח.


זו שנה שמעניקה לבנות מסלול מסודר ובהיר. שחוסכת הרבה זמן, כסף, התלבטויות ושינויים בהמשך החיים. זו דרך שנראית ארוכה לרגע, אבל קצרה ונכונה (וזולה) יותר בכל פרמטר אפשרי.

מה שאת מציעה נשמע מצוין במישורים מסוימים אבל לא פותר את בעית השעון המתקתק שיש לבחורה חרדית ששואפת לסיים את לימודי המקצוע ככל שיותר לפני נישואיה.
לציבור העני שלנו שנאבק לשלם את שכר הלימוד של הבנות זה לא מספק מענה במישור הכלכלי ואי אפשר לבטל אותו. בחירה מושכלת של מקצוע אפשר לבצע גם לאורך כתה י"ב פשוט לסמינרים אין אינטרס ולהורים אין מספיק מודעות חוץ ממי שיש.

אם אתם באמת רוצים לפתור תציעו מסלול של לימודי קודש והשקפה שיכול להתקיים במקביל ללימודים במוסדות להכשרה מקצועית או במקביל למכינות השלמה
בין שהם אקדמיים ובין אם לאו
ותציעו זאת בשכר לימוד שפוי עם מלגות לנזקקות.
זו פעולה חלוצית שרבים מן ההורים יקפצו עליה כמוצאי שלל רב

 

[זמר]

אם אתם באמת רוצים לפתור תציעו מסלול של לימודי קודש והשקפה שיכול להתקיים במקביל ללימודים במוסדות להכשרה מקצועית בין שהם אקדמיים ובין אם לאו ובשכר לימוד שפוי עם מלגות לנזקקות.
זו פעולה חלוצית שרבים מן ההורים יקפצו עליה כמוצאי שלל רב

אם זה באמת ישאר ככה לטווח ארוך זה טוב רק שסביר מאד להניח שזה יגרום תוך כמה שנים שרק החלק השני ישאר

 

[shira bira]

אם זה באמת ישאר ככה לטווח ארוך זה טוב רק שבד"כ זה יגרום תוך כמה שנים שרק החלק השני ישאר

לא רואה סיבה

 

[זמר]

לא רואה סיבה

כמה פעמים מבריזים משיעורי קודש...
אז לקום בבוקר ולנסוע רק ללמוד דינים שגם אם לא תגיעי אין שום שינים למערכת

 

[shira bira]

כמה פעמים מבריזים משיעורי קודש...
אז לקום בבוקר ולנסוע רק ללמוד דינים שגם אם לא תגיעי אין שום שינים למערכת

אני למדתי בלוסטיג. היתה חובת נוכחות ורישום
וציוני לימודי הקודש היו 25% מהממוצע לתואר
וזה היה הנוהל בכל שלוחות מכון לב
לא משהו שאפשר לחפף איתו.
וכאמור דיברתי על בנות איכותיות שרוצות מענה של מסגרת קודש במקביל ללימודי מקצוע שחובה לסיים מהר.
מי שלא רוצה באמת לא תירשם

 

[רגע של ניצחון]

בנות שרואות אחיות גדולות שמחפשות הסבת מקצוע בגיל 25, או הורים שמימנו לימודים בסמינר ממבחר מצומצם אפשרי והבת מתחילה מסלול הכשרה חדש עם ילדים קטנים- מבינים ששנה כזו היא השקעה שתחסוך הרבה זמן, כסף ועגמת נפש בהמשך החיים.

למה הן עשו הסבה?
כי מראש לא היה להן מסלול מתאים בסמינר?
ואצלכם כן יש להם מענה?
שואלת שוב- נניח בחורה עשתה אבחון מקצועי והתברר לה שהמקצוע המתאים לה הוא מרפאה בעיסוק
זה מקצוע שכידוע אין בסמינרים
אז לבחורה כזו הכי אין מה לחפש אצלכם- כי למה לה ללמוד אצלכם שנה ואח"כ עוד 3 שנות לימודיים מקצועיים?
היא סתם תסיים מאוחר מאד לימודים
ואם בלאו הכי היא מכוונת ללכת לאקדמיה היא תעשה זאת מלכתחילה- מה תתרום לה דחית היציאה ללימודים בשנה?
ואם בחורה לא יודעת לאיזה מקצוע ללכת- שתלך לאבחון מקצועי בתחילת י"ב ותדע היטב, זה יקח לה קצת פחות משנה
ואם בחורה רוצה ללכת למקצוע ראלי שיש בסמינר היא תישאר בו- תלמד מקצוע במקביל ללימודי קודש והכל יבוא על מקומו בשלום
הסמינר מיועד בשביל בת שלא מסתדרת במסגרת?
אני אתן דוג' שרלבנטית בשבילי- בת להורים חוצניקית שאני מנסה לעזור לה
למשה בתיכון טוב בארץ ולא ממש הסתדרה
ניסתה עכשיו לעבור לי"ג לאופקים ןלא התקבלה
היא בת שמתאימה אליכם? זה הכיוון?