מידע שימושי מקצוע שווה או מתאים? או- האם בסמינר מתכוננים לחיים?

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #41
בסמינרים שאני מכירה מקבלים בי"ב בסיס ממש טוב לחיים,
ברור שלא מושלם אבל כן בסיס מצוין
מה זה נקרא תוכנית כזו?
עוד לימודי קודש?
לימודי אנגלית ברמה גבוהה?
גם בסמינרים שאני מכירה.
הרעיון שאהבתי במסגרת שמציעים פה, זה שאפשר ללכת לראות בשטח איך מתנהלים התחומים שמושכים אותך.
ואז בחירת המקצוע היא מושכלת יותר.
ואני לא יודעת מה עוד יש בתוכנית הזאת, אבל היא נשמעת יותר מבסיס ממש טוב לחיים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
אני לא רואה הבדל בין כתה י"ג עם לימודי הוראה בסמינר שהבת היתה בו בתכון, לבין השנה הזו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
בי"ג הן נשארו בסמינר- גדלו, נבנו, למדו ואז עברו...
אני למדתי בסמינר. כיום לימודי המסלול דורשים הרבה, ולימודי הקודש מעטים וברמה ממש נמוכה. גם מי שלא לומדת מקצוע האוירה הכללית לא נותנת הרבה כבוד לשיעורי הקודש כי העיקר זה התעודה. הרבה בנותש לא מחויבות בקודש (בנות מסלול מחשבים למשל) נעדרות המון מהשיעורים הללו.
מה גם שיש מדי הרבה דברים שכל כך חשוב לדבר עליהם ולא עושים את זה בסמינר.
סיימתי סמינר לפני כ10 שנים. זה לא המון, אני לא כל כך זקנה (עוד לא 30). כמה התקדמו מאז בסמינר?
דברו איתנו על להמנע מעבודה על מחשב וכמה אינטרנט זה נורא.
קצת קצת קצת על זה שיש פתרונות סינון.
הכללים להתנהלות נכונה מבחינה רוחנית במקומות עבודה- הרפרוף שעשו עליהם והניתוק שלהם מהמציאות לא הכינו אותנו בכלום לחיים. בכלום ממש. לא מדברת על הכנה מקצועית לתעסוקה. יחסי עובד מעביד, זכויות עובדים ועובדות בפרט (בהתחשב בזה שרבים מאותם סמינרים לא מקיימים את הזכויות הללו זה לא מפליא). הכנה לראיון עבודה. איך מנהלים משא ומתן על שכר.
לבנות שמורות יותר, מסמינרים מצוינים, איזה כלים כבר יכולים לעזור להם?
וואו המון. דוקא כי הן שמורות! לדבר על הנסיונות שבאמת קיימים במקומות עבודה. מכל הסוגים. לא רק מתכנתות, הי! למרות התחושה שכולן נהיות מתכנתות זה (עוד) לא נכון... לא לתת דף כללים או תקנון כי אנחנו לא בסמינר אלא את העקרונות. כמה שמירה על ייחוד וגדרים מצילה אותנו. מוגנות. ללמד בנות לפתוח לבד ספרים, השקפה, מחשבה מוסר והלכה. ובכלל עוד לימודי הלכה. בעיות בכשרות מטבחים במקומות עבודה, אילו *עוד* מורכבויות יש בעולם העבודה חוץ מייחוד ועבודה עם גברים. לחשוף אותן לתוכניות לימוד לחיי ההמשך.
המון בנות שמורות ממש ילכו לאקדמיה אבל כנשואות, או שנתיים אחרי סמינר. כלומר יש שלב שבו כבר כן יש בגרות להתמודד ולהחשף. זה לא מתאים לבת תמימה ושמורה בכיתה י"ב. אבל שנה של הכנה, חשיפה מדורגת, תמיכה וכלים לא יכולים לתת משהו? לדעתי הם יכולים. אם ככה זה רק חוסך זמן.
בסמינרים שאני מכירה מקבלים בי"ב בסיס ממש טוב לחיים,
בסמינרים שאני מכירה בכלל לא.
באופן כללי בסמינרים ליטאיים בי"ב אין בכלל הכנה לחיים. בנות בי"ב בסמינר ליטאי כיום לא קרובות ליציאה לחיים. הן מתנהלות כמעט כמו בנות בט', ואפילו רמת האחריות העצמית שדורשים מהן להפגין לא מרשימה.
הכללים בתיכון מתאימים לנערות. גם גישת החינוך המקובלת והרווחת.
ושנה שמוקדשת רק להתפתחות עצמית- זה היה אמור להיות משהו שנקפוץ עליו. האם באמת התפיסה הרווחת היא שהפיתוח העיקרי של אישה יהודיה הוא הגדלת כושר ההשתכרות שלה ובהקדם האפשרי?? האם פיתוח האישיות שלה הוא לא מטרה, ולא רק לצד הוצאת בגרויות ולימודי מקצוע?? היא לא נשמה יהודיה שצריכה מזון, ללמוד להתחבר בעצמה למקורות ולקב"ה??
אני לא מכירה את התוכנית הזו אבל רב הבנות במשפחה שלי כן עשו שנה בסמינרים אמריקאיים/גייטסהד. ראיתי את התהליך שהן עברו ושנה זה לא רק זמן. זה גם תלוי במיקוד שלה.
גיל הנישואים זה בדיחה עצובה. כל כך הרבה בנות לא יוצאות משנתיים סמינר עם מקצוע, שלא נדבר על המסלולים ששנה ג' ממש משמעותית בהם. אז לא עדיף שנה מכוונת משנתיים מריחת זמן וכל כך הרבה כסף?

הבעיה העצובה זה השם בשידוכים. נכון. זה בעיה קיימת. האם אפשר לפתור אותה? לא בטוחה.
אבל בואו נמשיך לא לשנות ולשפר כלום בחיים כי שם בשידוכים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
אני למדתי בסמינר. כיום לימודי המסלול דורשים הרבה, ולימודי הקודש מעטים וברמה ממש נמוכה. גם מי שלא לומדת מקצוע האוירה הכללית לא נותנת הרבה כבוד לשיעורי הקודש כי העיקר זה התעודה. הרבה בנותש לא מחויבות בקודש (בנות מסלול מחשבים למשל) נעדרות המון מהשיעורים הללו.
מה גם שיש מדי הרבה דברים שכל כך חשוב לדבר עליהם ולא עושים את זה בסמינר.
סיימתי סמינר לפני כ10 שנים. זה לא המון, אני לא כל כך זקנה (עוד לא 30). כמה התקדמו מאז בסמינר?
דברו איתנו על להמנע מעבודה על מחשב וכמה אינטרנט זה נורא.
קצת קצת קצת על זה שיש פתרונות סינון.
הכללים להתנהלות נכונה מבחינה רוחנית במקומות עבודה- הרפרוף שעשו עליהם והניתוק שלהם מהמציאות לא הכינו אותנו בכלום לחיים. בכלום ממש. לא מדברת על הכנה מקצועית לתעסוקה. יחסי עובד מעביד, זכויות עובדים ועובדות בפרט (בהתחשב בזה שרבים מאותם סמינרים לא מקיימים את הזכויות הללו זה לא מפליא). הכנה לראיון עבודה. איך מנהלים משא ומתן על שכר.

וואו המון. דוקא כי הן שמורות! לדבר על הנסיונות שבאמת קיימים במקומות עבודה. מכל הסוגים. לא רק מתכנתות, הי! למרות התחושה שכולן נהיות מתכנתות זה (עוד) לא נכון... לא לתת דף כללים או תקנון כי אנחנו לא בסמינר אלא את העקרונות. כמה שמירה על ייחוד וגדרים מצילה אותנו. מוגנות. ללמד בנות לפתוח לבד ספרים, השקפה, מחשבה מוסר והלכה. ובכלל עוד לימודי הלכה. בעיות בכשרות מטבחים במקומות עבודה, אילו *עוד* מורכבויות יש בעולם העבודה חוץ מייחוד ועבודה עם גברים. לחשוף אותן לתוכניות לימוד לחיי ההמשך.
המון בנות שמורות ממש ילכו לאקדמיה אבל כנשואות, או שנתיים אחרי סמינר. כלומר יש שלב שבו כבר כן יש בגרות להתמודד ולהחשף. זה לא מתאים לבת תמימה ושמורה בכיתה י"ב. אבל שנה של הכנה, חשיפה מדורגת, תמיכה וכלים לא יכולים לתת משהו? לדעתי הם יכולים. אם ככה זה רק חוסך זמן.

בסמינרים שאני מכירה בכלל לא.
באופן כללי בסמינרים ליטאיים בי"ב אין בכלל הכנה לחיים. בנות בי"ב בסמינר ליטאי כיום לא קרובות ליציאה לחיים. הן מתנהלות כמעט כמו בנות בט', ואפילו רמת האחריות העצמית שדורשים מהן להפגין לא מרשימה.
הכללים בתיכון מתאימים לנערות. גם גישת החינוך המקובלת והרווחת.
ושנה שמוקדשת רק להתפתחות עצמית- זה היה אמור להיות משהו שנקפוץ עליו. האם באמת התפיסה הרווחת היא שהפיתוח העיקרי של אישה יהודיה הוא הגדלת כושר ההשתכרות שלה ובהקדם האפשרי?? האם פיתוח האישיות שלה הוא לא מטרה, ולא רק לצד הוצאת בגרויות ולימודי מקצוע?? היא לא נשמה יהודיה שצריכה מזון, ללמוד להתחבר בעצמה למקורות ולקב"ה??
אני לא מכירה את התוכנית הזו אבל רב הבנות במשפחה שלי כן עשו שנה בסמינרים אמריקאיים/גייטסהד. ראיתי את התהליך שהן עברו ושנה זה לא רק זמן. זה גם תלוי במיקוד שלה.
גיל הנישואים זה בדיחה עצובה. כל כך הרבה בנות לא יוצאות משנתיים סמינר עם מקצוע, שלא נדבר על המסלולים ששנה ג' ממש משמעותית בהם. אז לא עדיף שנה מכוונת משנתיים מריחת זמן וכל כך הרבה כסף?

הבעיה העצובה זה השם בשידוכים. נכון. זה בעיה קיימת. האם אפשר לפתור אותה? לא בטוחה.
אבל בואו נמשיך לא לשנות ולשפר כלום בחיים כי שם בשידוכים...
וואוו וכל כך נכון מה שרשמת.



אני בתור תלמידה בי"ב הייתי ממש שמחה ללכת למקום כזה,ולכל אלו שרשמו שזה מתאים לבנות שאחרי זה ילכו למכללות אני ממש לא מתכוונת ללכת למכללות....
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
זה נכון לדעתי
אבל אני חושבת ששנה אחת זה מעט מדי בשביל שבה ינתנו כל הכלים כך שיספיקו לבת שעכשיו כן תוכל ללכת למכללה
בת בת 18 לא יכולה ובת 18.5 כן?
לא מסכימה איתך
אלו שנים של התבגרות ובניה אישית
וכן, לדעתי בחורה בסוף י"ב נמצאת בפער ענק מבחורה שנה אחר כך, במסגרת כזו
אישיות בנויה יותר, מבט לחיים יציב ובוגר יותר
בינינו, יש הרבה סמינרים שהבנות שם חוגגות ודרישות הלימודים מינימליות
ובעיני- זה גורם לבינוניות וילדותיות ולא רק במישור הלימודים
שנה כזו לדעתי עושה את ההבדל
ולא משנה אם הבחורה תלך אח"כ למסגרת אקדמית או שאינה כזו
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
לדעתי, שנה כזו חשובה ואפילו קריטית, אבל כדי שהציבור יקבל את הרעיון צריך למצוא מענה מספק לביקורת של דחיית גיל הנישואים.

לימודי הקודש בסמינרים (גם אלו שנחשבים גדולים וטובים) ברמה לא מספקת. אם המסגרת המוצעת כאן אכן תגיש רמה גבוהה של לימודי יהדות, זה דבר חשוב ונצרך מאין כמוהו.

אגב, אפשר להוסיף גם קורסים בסיסיים של האוניברסיטה הפתוחה, כאלו שנדרשים כמעט בכל לימודי מקצוע ויכולים לחסוך זמן ואנרגיה בעתיד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
זה נשמע ספסל המתנה לשידוך. הרי מי שתתחתן לא תבזבז עוד זמן.

או הפוך
דחית גיל הנישואין בשנה
כי רב הבנות הליטאיות רוצות להתחתן לאחרי סיום לימודי המקצוע
ופה הן ממתינות עוד שנה עד לסיום הלימודים

חוץ מזה- שאני עדיין אשמח לתשובה איך מצפים שיבואו למסגרת כזה בנות סטנדרטיות וזה לא יפריע להן בשידוכים?
אולי אם עוד כמה שנים זה יהפך למקובל
אבל בשנים הראשונות? למה שבחור סטנדרטי יקח בחורה שעשתה מסלול לא סטנדרטי?
(כן, בעיניי פחות סטנדרטי לעשות עוד שנה במסגרת נוספת...)

לדעתי, שנה כזו חשובה ואפילו קריטית, אבל כדי שהציבור יקבל את הרעיון צריך למצוא מענה מספק לביקורת של דחיית גיל הנישואים.
הניתוק של נישואין מסיום לימודים כבר קרה. הכשרה רצינית היום לוקחת 3-4 שנים ועולם העבודה דורש המשך התמקצעות כל הזמן.
בנות מתחילות לעבוד תוך כדי לימודים.
גיל הנישואין עלה וזה נתון קיים.
המסלול הליניארי של לסיים לימודים- להתחתן- לעבוד כבר כמעט לא מתקיים.
מתחתנים תוך כדי לימודים, עובדים במקביל, לומדים שוב כי רוצים לשנות מסלול...לימודים הם לא סיבה לדחית נישואין.

בנות שרואות אחיות גדולות שמחפשות הסבת מקצוע בגיל 25, או הורים שמימנו לימודים בסמינר ממבחר מצומצם אפשרי והבת מתחילה מסלול הכשרה חדש עם ילדים קטנים- מבינים ששנה כזו היא השקעה שתחסוך הרבה זמן, כסף ועגמת נפש בהמשך החיים.

ושידוכים? יש כל כך הרבה פרמטרים, והציבור התגוון כל כך במסגרות ובאפשרויות.
מגיעות משפחות שמכירות את מסלול הסמינרים האמריקאים ואת התרומה שלהם לעתיד הבנות.
מגיעים הורים עם נסיון שרוצים הכנה טובה יותר לחיים מכל הבחינות.
הבנות שמגיעות לסמינר ראשית דעת יודעות שהחלטה נכונה להשקעה בהתקדמות רוחנית, ערכית ותעסוקתית לא תפגע בעתידן. יש כאלה שכבר מכירים את הרעיון של שנת סמינר, והשאר ילמדו להכיר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
תומכת מאוד ברעיון, למעשה עברתי משהו די דומה לו-
למדתי בסמינר מיינסטרים, בהוראת רב לא הותר לי ללכת ללמוד מייד אחרי י"ב באקדמיה
למדתי במסגרת אחרת שנה של לימודי קודש במקביל להשלמות נחוצות לקראת לימודים גבוהים
ההכנה והלמידה היו משמעותיים מאוד מאוד להמשך החיים ובניית הרוחניות. (בי"ב ממש לא היה מענה לנושאים הללו)
וטוב שלא נשארתי בסמינר לשנה של מריחת זמן מתוך ידיעה שאין כל משמעות ללימודים לכסף ולזמן המושקעים.
לאחר מכן יצאתי ללימודים אקדמיים ובמקביל מצאתי מסגרת של לימודי קודש בערב מדי פעם.
אין ספק שהמסלול הזה , זה מה שעזר לי לשמור ולהישאר מה שהייתי גם לאחר היציאה מהחממה...
(ואולי הפוך, דווקא היציאה מהחממה עשתה לי טוב במובן של בחירה עצמית ולא שמירה על כללים נטו בגלל ציות למערכת... אבל זה כבר נושא אחר לדיון)
ולגבי נישואים התחתנתי בגיל מקובל, תוך כדי לימודים, עם בחור ישיבה קלאסי מהישיבות הנבחרות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
בלת"ק. לגבי הגשה למבחן פטור- אם הכוונה למבחן אמיר"ם, הוא כבר פוטר מפחות קורסים מבעבר, לפי ההנחיות החדשות יחסית של המל"ג. עשיתי אמיר"ם ועברתי בציון הכי גבוה שיש, ועדיין חוייבתי ב2 קורסים של אנגלית (בערב ההנחיה היתה רק קורס אחד)
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
בלת"ק. לגבי הגשה למבחן פטור- אם הכוונה למבחן אמיר"ם, הוא כבר פוטר מפחות קורסים מבעבר, לפי ההנחיות החדשות יחסית של המל"ג. עשיתי אמיר"ם ועברתי בציון הכי גבוה שיש, ועדיין חוייבתי ב2 קורסים של אנגלית (בערב ההנחיה היתה רק קורס אחד)
מה פתאום
אמירם בעבר היה פוטר מכל קורסי האנגלית
מה שכן- יש בתואר חובת למידה של קורס כללי באנגלית ומזה אמירם לא פוטר
אבל אלה שני סוגי חובות שונים (קורס רמה מול קורס תוכן\כללי)
נ.ב. אני לא יודעת מה הדרישות היום לפי ההנחיות החדשות
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
אני למדתי בסמינר. כיום לימודי המסלול דורשים הרבה, ולימודי הקודש מעטים וברמה ממש נמוכה. גם מי שלא לומדת מקצוע האוירה הכללית לא נותנת הרבה כבוד לשיעורי הקודש כי העיקר זה התעודה. הרבה בנותש לא מחויבות בקודש (בנות מסלול מחשבים למשל) נעדרות המון מהשיעורים הללו.
מה גם שיש מדי הרבה דברים שכל כך חשוב לדבר עליהם ולא עושים את זה בסמינר.
סיימתי סמינר לפני כ10 שנים. זה לא המון, אני לא כל כך זקנה (עוד לא 30). כמה התקדמו מאז בסמינר?
דברו איתנו על להמנע מעבודה על מחשב וכמה אינטרנט זה נורא.
קצת קצת קצת על זה שיש פתרונות סינון.
הכללים להתנהלות נכונה מבחינה רוחנית במקומות עבודה- הרפרוף שעשו עליהם והניתוק שלהם מהמציאות לא הכינו אותנו בכלום לחיים. בכלום ממש. לא מדברת על הכנה מקצועית לתעסוקה. יחסי עובד מעביד, זכויות עובדים ועובדות בפרט (בהתחשב בזה שרבים מאותם סמינרים לא מקיימים את הזכויות הללו זה לא מפליא). הכנה לראיון עבודה. איך מנהלים משא ומתן על שכר.

וואו המון. דוקא כי הן שמורות! לדבר על הנסיונות שבאמת קיימים במקומות עבודה. מכל הסוגים. לא רק מתכנתות, הי! למרות התחושה שכולן נהיות מתכנתות זה (עוד) לא נכון... לא לתת דף כללים או תקנון כי אנחנו לא בסמינר אלא את העקרונות. כמה שמירה על ייחוד וגדרים מצילה אותנו. מוגנות. ללמד בנות לפתוח לבד ספרים, השקפה, מחשבה מוסר והלכה. ובכלל עוד לימודי הלכה. בעיות בכשרות מטבחים במקומות עבודה, אילו *עוד* מורכבויות יש בעולם העבודה חוץ מייחוד ועבודה עם גברים. לחשוף אותן לתוכניות לימוד לחיי ההמשך.
המון בנות שמורות ממש ילכו לאקדמיה אבל כנשואות, או שנתיים אחרי סמינר. כלומר יש שלב שבו כבר כן יש בגרות להתמודד ולהחשף. זה לא מתאים לבת תמימה ושמורה בכיתה י"ב. אבל שנה של הכנה, חשיפה מדורגת, תמיכה וכלים לא יכולים לתת משהו? לדעתי הם יכולים. אם ככה זה רק חוסך זמן.

בסמינרים שאני מכירה בכלל לא.
באופן כללי בסמינרים ליטאיים בי"ב אין בכלל הכנה לחיים. בנות בי"ב בסמינר ליטאי כיום לא קרובות ליציאה לחיים. הן מתנהלות כמעט כמו בנות בט', ואפילו רמת האחריות העצמית שדורשים מהן להפגין לא מרשימה.
הכללים בתיכון מתאימים לנערות. גם גישת החינוך המקובלת והרווחת.
ושנה שמוקדשת רק להתפתחות עצמית- זה היה אמור להיות משהו שנקפוץ עליו. האם באמת התפיסה הרווחת היא שהפיתוח העיקרי של אישה יהודיה הוא הגדלת כושר ההשתכרות שלה ובהקדם האפשרי?? האם פיתוח האישיות שלה הוא לא מטרה, ולא רק לצד הוצאת בגרויות ולימודי מקצוע?? היא לא נשמה יהודיה שצריכה מזון, ללמוד להתחבר בעצמה למקורות ולקב"ה??
אני לא מכירה את התוכנית הזו אבל רב הבנות במשפחה שלי כן עשו שנה בסמינרים אמריקאיים/גייטסהד. ראיתי את התהליך שהן עברו ושנה זה לא רק זמן. זה גם תלוי במיקוד שלה.
גיל הנישואים זה בדיחה עצובה. כל כך הרבה בנות לא יוצאות משנתיים סמינר עם מקצוע, שלא נדבר על המסלולים ששנה ג' ממש משמעותית בהם. אז לא עדיף שנה מכוונת משנתיים מריחת זמן וכל כך הרבה כסף?

הבעיה העצובה זה השם בשידוכים. נכון. זה בעיה קיימת. האם אפשר לפתור אותה? לא בטוחה.
אבל בואו נמשיך לא לשנות ולשפר כלום בחיים כי שם בשידוכים...
נכון +++
אני לא למדתי בב"ב אבל חברות שלי למדו בב"ב ולפעמים הייתי בשוק מרמת הסיפורים שהן היו מספרות לי
אותם צחוקים כמו שהיינו עושות בכיתה ט'
באמת שלא תזיק שנה של לימודי קודש והכנה לחיים עם רבנים ואנשי חינוך מהשורה הראשונה,
אמא שלי למדה 5 שנים בוולף ואח"כ בגיטסהד (הישן) והיא תמיד אומרת שכל החיים הרוחניים שלה נבנו רק בגיטסהד
הלוואי והיו מצליחים להעתיק את המודל הזה לארץ
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
כמה שמירה על ייחוד וגדרים מצילה אותנו. מוגנות.
קצת צרם לי
ייחוד זו הלכה שלדעת רבים מהפוסקים היא ביהרג ואל יעבור
אז בסמינרים במקום זה ידברו על מוגנות?
המון בנות שמורות ממש ילכו לאקדמיה אבל כנשואות, או שנתיים אחרי סמינר. כלומר יש שלב שבו כבר כן יש בגרות להתמודד ולהחשף
זה ממש לא קונצנזוס רבני
אם כבר להפך
אז אולי שמורות כן
מהציבור השמרני פחות
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
באמת שלא תזיק שנה של לימודי קודש והכנה לחיים עם רבנים ואנשי חינוך מהשורה הראשונה,
אני חושב שזו תמימות לחשוב שמה שישנה זה המיקום
מי שתינוק ולא מנסה לגדול נשאר תינוק
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
השנתיים בסמינרים טובות למי שרוצה ומתאימה ללמוד ראית חשבון, הנדסאים, ואולי גם אדריכלות. הן משלמות על המסגרת, יוצאות עם מקצוע, ומי שמצליחה להשתלב בעבודה ומתמידה בה לאורך שנים לא מבזבזת זמן.

מה עם 50% מהבנות שמתאימות לתחומים הומניים? הן מחפשות פתרונות אחרים כדי לא "לבזבז" שנתיים ו30,000 ש"ח.

יש שהולכות למקומות שמשלבים אקדמיה
יש שהולכות למסגרות של שנה אחת עם תעודה כלשהי, כדי לבזבז רק שנה אחת ולא שנתיים
יש שהולכות למסגרות של שנת קודש.

הרוב נשארות בסמינרים, משלמות על שנתיים, כדי להשאר בחברה טובה ולקבל את החלק החינוכי בסמינר.
כשמסיימות ובמקביל לעבודה ו\או נישואין ממשיכות\ מתחילות ללמוד, ומשלמות שוב על המסלול שמתאים להן.

רבות לומדות בסמינר מקצוע מתוך מבחר מצומצם. אחרי כמה שנים מחפשות את השינוי, ההתקדמות, ההסבה. בגיל 26 עם קטנטנים ומשכנתא זה כבר הרבה יותר קשה.

עד היום אין מסגרת של שנה חינוכית וערכית שמתאימה לבנות ממשפחות שמורות בלי להתפשר על חברה מתאימה.
ובשבילן סמינר ראשית דעת קם.

שנה של בנית אישיות- לקחת אחריות על החיים ועל הבחירות
שנה של התעלות רוחנית- שמוקדשת להכנה עמוקה ואמיתית לכל התפקידים שמצפים בהמשך החיים (והשעות והמטלות של "המסלול" לא דוחקות את החלק הרוחני לתחתית סדר העדיפויות...)
שנה של הכרות ומודעות- את עולם העבודה האפשרי, המקצועות, בנית תוכנית עבודה מסודרת מתוך שיקול דעת ובלי כבלים של היצע בסמינר ספציפי. על בסיס התנסות מעשית ויציאה לשטח.


זו שנה שמעניקה לבנות מסלול מסודר ובהיר. שחוסכת הרבה זמן, כסף, התלבטויות ושינויים בהמשך החיים. זו דרך שנראית ארוכה לרגע, אבל קצרה ונכונה (וזולה) יותר בכל פרמטר אפשרי.
מה שאת מציעה נשמע מצוין במישורים מסוימים אבל לא פותר את בעית השעון המתקתק שיש לבחורה חרדית ששואפת לסיים את לימודי המקצוע ככל שיותר לפני נישואיה.
לציבור העני שלנו שנאבק לשלם את שכר הלימוד של הבנות זה לא מספק מענה במישור הכלכלי ואי אפשר לבטל אותו. בחירה מושכלת של מקצוע אפשר לבצע גם לאורך כתה י"ב פשוט לסמינרים אין אינטרס ולהורים אין מספיק מודעות חוץ ממי שיש.

אם אתם באמת רוצים לפתור תציעו מסלול של לימודי קודש והשקפה שיכול להתקיים במקביל ללימודים במוסדות להכשרה מקצועית או במקביל למכינות השלמה
בין שהם אקדמיים ובין אם לאו
ותציעו זאת בשכר לימוד שפוי עם מלגות לנזקקות.

זו פעולה חלוצית שרבים מן ההורים יקפצו עליה כמוצאי שלל רב
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
אם אתם באמת רוצים לפתור תציעו מסלול של לימודי קודש והשקפה שיכול להתקיים במקביל ללימודים במוסדות להכשרה מקצועית בין שהם אקדמיים ובין אם לאו ובשכר לימוד שפוי עם מלגות לנזקקות.
זו פעולה חלוצית שרבים מן ההורים יקפצו עליה כמוצאי שלל רב
אם זה באמת ישאר ככה לטווח ארוך זה טוב רק שסביר מאד להניח שזה יגרום תוך כמה שנים שרק החלק השני ישאר
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
כמה פעמים מבריזים משיעורי קודש...
אז לקום בבוקר ולנסוע רק ללמוד דינים שגם אם לא תגיעי אין שום שינים למערכת
אני למדתי בלוסטיג. היתה חובת נוכחות ורישום
וציוני לימודי הקודש היו 25% מהממוצע לתואר
וזה היה הנוהל בכל שלוחות מכון לב
לא משהו שאפשר לחפף איתו.
וכאמור דיברתי על בנות איכותיות שרוצות מענה של מסגרת קודש במקביל ללימודי מקצוע שחובה לסיים מהר.
מי שלא רוצה באמת לא תירשם
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
בנות שרואות אחיות גדולות שמחפשות הסבת מקצוע בגיל 25, או הורים שמימנו לימודים בסמינר ממבחר מצומצם אפשרי והבת מתחילה מסלול הכשרה חדש עם ילדים קטנים- מבינים ששנה כזו היא השקעה שתחסוך הרבה זמן, כסף ועגמת נפש בהמשך החיים.
למה הן עשו הסבה?
כי מראש לא היה להן מסלול מתאים בסמינר?
ואצלכם כן יש להם מענה?
שואלת שוב- נניח בחורה עשתה אבחון מקצועי והתברר לה שהמקצוע המתאים לה הוא מרפאה בעיסוק
זה מקצוע שכידוע אין בסמינרים
אז לבחורה כזו הכי אין מה לחפש אצלכם- כי למה לה ללמוד אצלכם שנה ואח"כ עוד 3 שנות לימודיים מקצועיים?
היא סתם תסיים מאוחר מאד לימודים
ואם בלאו הכי היא מכוונת ללכת לאקדמיה היא תעשה זאת מלכתחילה- מה תתרום לה דחית היציאה ללימודים בשנה?
ואם בחורה לא יודעת לאיזה מקצוע ללכת- שתלך לאבחון מקצועי בתחילת י"ב ותדע היטב, זה יקח לה קצת פחות משנה
ואם בחורה רוצה ללכת למקצוע ראלי שיש בסמינר היא תישאר בו- תלמד מקצוע במקביל ללימודי קודש והכל יבוא על מקומו בשלום
הסמינר מיועד בשביל בת שלא מסתדרת במסגרת?
אני אתן דוג' שרלבנטית בשבילי- בת להורים חוצניקית שאני מנסה לעזור לה
למשה בתיכון טוב בארץ ולא ממש הסתדרה
ניסתה עכשיו לעבור לי"ג לאופקים ןלא התקבלה
היא בת שמתאימה אליכם? זה הכיוון?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה