- הוסף לסימניות
- #81
ׁׁתיקון:נכתב ע"י מלפפון;1533814:כנראה את לא מכירה אברכים שלא קיבלו מילגה כבר חצי שנה.
כנראה שהיא לא מכירה "אחד שלומד בכולל במשך חצי שנה האחרונה"
קופיריטרית, הכוונה הוא ח"ו לא לפגוע אלא להגדרה עצמה
ׁׁתיקון:נכתב ע"י מלפפון;1533814:כנראה את לא מכירה אברכים שלא קיבלו מילגה כבר חצי שנה.
נכתב ע"י kinly;1533973:לאחר האשכול שנכתב פה, יצאתי קצת לברר את העניין
וזה חלק מהמסקנות שאני מנסה להסיק:
נושא המלמדים מתחלק לשני חלקים:
מלמד בחיידר ליטאי הוא אדם שחיפש פרנסה ויצא לעבודה (לא נכלל כבן תורה במובן החיובי) ולכן הערכה אליו הוא במקום השני אחרי אברכי הכולל שהם בני תורה המסולאים בפז, ולמי שיודע יש בציבור הליטאי יותר אנשים מציבור אחר שביתם ריק מכל דבר, ויושבים ולומדים בכולל ולכן מובן ההשקפה שאדם שלומד בכולל אינו צריך לשלם מעטפה מכובדת למלמד של בנו.
מלמד בחיידר חסידי הוא אדם שנבחר ע"י מערכת מסוימת כאחד שיודע להעביר את הדרך המסורה לדור ההמשך, והוא מכניס בהם הכל תורה ויראת שמים שזה מעל הכל, וזה הדבר הראשון ביותר, יותר מאלו שיושבים ולומדים בכולל, ולכן המלאכה מכבדת את בעליה וגורמת להוקיר בן אדם שהגיע להיות מלמד, ואחד מהדרכים זה המעטפה שבפורים.
נכתב ע"י למען דעת;1533973:ובסגנון ליטאי ומקוצר יותר:
מלמד בחיידר ליטאי הוא אדם שחיפש פרנסה ויצא לעבודה ולכן הערכה אליו הוא במקום השני אחרי אברכי הכולל שהם בני תורה המסולאים בפז, בעוד שהמלמד בחיידר חסידי הוא אדם שלו הפרנסה היתה מובילה אותו הוא היה מגיע מהר יותר לעבודה אחרת, ואם הוא הלך למלמדות זה מכיון שזה 'בוער' בנשמתו, ולכן המלאכה הזו בוודאי מכבדת את בעליה וכביכול 'מגיע לו' יותר הוקרה, ואחד מהדרכים זה המעטפה שבפורים.
אגב, מהסיבה הנ"ל, לא פלא שהמלמדים הטובים בחיידרים הליטאיים, בעיקר בגיל הרך, הם חסידים...
נכתב ע"י מוריסקא;1533930:ׁׁתיקון:
כנראה שהיא לא מכירה "אחד שלומד בכולל במשך חצי שנה האחרונה"
קופיריטרית, הכוונה הוא ח"ו לא לפגוע אלא להגדרה עצמה
נכתב ע"י קופיריטרית;1534256:סליחה.
אבל אני מכירה, רק, אחד שלומד בכולל במשך ה9 שנים האחרונות, יתן ה' וכה יוסיף...
ובהחלט חושבת שהנהגת אברכים היא פשוטה ולא ראותנית, מהבחינה העקרונית
נכתב ע"י OR_Design;1534626:רק לי צורם קצת לשמוע שאשת מלמד שעושה עבודת קודש מסתכלת על מה הביאו ההורים האלו ואחרים, ובכלל על הציפייה למעטפות.
נכתב ע"י אליש;1534619:אולי אני אשמע בוטה , אבל אני אשת מלמד . אני רוצה להסב את תשומת ליבכם לכמה עובדות שרק אשת מלמד יכולה לראות ( תסכמנה איתי נשות המלמדים אשר בפרוג)
1. מי משלם למלמד על השעות שהוא משוחח עם ההורים בטלפון על חשבון זמנו הפרטי , בד"כ בחיידרים הכיתות מונות כ-30 ילד ולעיתים אף יותר . הכפילו בבקשה 30 ילד במספר שעות לשנה , אז מה קורה אם פעם בשנה הורים מצ'פרים מלמד בכסף????
2. כמה פעמים המלמד מוותר מזמנו האישי , הפסקות על מנת לשוחח עם תלמידיו, לפשר ביניהם . לפעמים הוא לא אוכל ארוחת בוקר כי הוא לא מספיק!
3. העבודה של מלמד בכיתה היא קשה מאד, להיות מחנך זו עבודה סיזיפית . צפיות גבוהות מאד מההורים וההנהלה . מלמד הוא כל הזמן בעמדת ספיגה: ביקורת מהורים, ביקורת מהמנהל, תלונות של תלמידים וכו'
משלוחי המנות הם איזו שהיא תחנת דלק באמצע השנה. המשלוח ,מכתבי התודה המרגשים שאגב שמורים אצלי מאות מהם . עם הכל נחמד לקבל גם מעטפה.
על דבר אחד אני יכולה להצהיר בוודאות מוחלטת בעלי מלמד ותיק מאד , אף פעם לא שינה יחס להורה או לילד בגלל משלוח המנות או המעטפה.
המעניין בכל הסיפור של משלוחי המנות , אצלינו בכל אופן אחרי מעקב של כמה שנים
ההורים שהכי חייבים למלמד והכי מתייעצים איתו , כי יש להם ילד קשה והם לא מתמודדים עימו בבית
הכי הרבה שיחות טלפון ,הם בכלל לא מביאים משלוח מנות ואם כן אז עלוב ביותר.
חבל שכל שנה דשים בנושא הזה כי אין תשלום הולם לעבודת הקודש של המלמדים!!!!!!!
פורים שמח!
נכתב ע"י OR_Design;1534626:רק לי צורם קצת לשמוע שאשת מלמד שעושה עבודת קודש מסתכלת על מה הביאו ההורים האלו ואחרים, ובכלל על הציפייה למעטפות?
נכתב ע"י OR_Design;1534640:קודם כל שיתנו משלוח מנות..
לדעתי מורה זה יותר עבודת קודש כי היא האמא בבית וכל שעה שהיא עסוקה בתלמידות זה יותר מורגש מאשר האבא.
נכתב ע"י OR_Design;1534641:מיותר שאגיב, למעט זה שאני המומה מתגובתך.
מבייש את המקצוע, נקודה.[/QUOT
מכל ליבי אני מאחלת לך מלמדים מקסימים לילדיך, כאלו שאין להם ציפיות !מלא נחת מכל צאצאיך .
שיהיה לך פורים שמח .
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כה
אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
הנושאים החמים