בקשה משפחה מאוחדת

[-דבורי]

לא היית רוצה שהילדים שלך יהיו בקשר טוב וקרוב?
נראה לי זה רצון בסיסי של כל הורים

זה!
זה רצון
אבל זה לא מתחיל ונגמר ברצון

יש הורים שבלי כוונה מכניסים שנאה בין אחים
לדוגמא - אם אמא אומרת לבת שלה "תראי איך אחותך שרה עוזרת כאן בבית, ואת לא זזה מהספה"
או אבא אומר לבן שלו "תראה איזה ציונים אברהם מקבל בחיידר, מה יהיה אתך"
זה מתכון מצוין לקנאה שנאה ומחלוקת.
כותבת מניסיון

 

[KATZEFET]

זה!
זה רצון
אבל זה לא מתחיל ונגמר ברצון

יש הורים שבלי כוונה מכניסים שנאה בין אחים
לדוגמא - אם אמא אומרת לבת שלה "תראי איך אחותך שרה עוזרת כאן בבית, ואת לא זזה מהספה"
או אבא אומר לבן שלו "תראה איזה ציונים אברהם מקבל בחיידר, מה יהיה אתך"
זה מתכון מצוין לקנאה שנאה ומחלוקת.
כותבת מניסיון

מה שאני כתבתי זה על מה ש @למנצח מזמור כתבה שלא מבינה למה הורים מנסים לאחד בין הילדים..
אבל ברור שלהורים (בד"כ) יש חלק גדול באווירה שנוצרת בין האחים

 

[נאווהלה]

מה שאני כתבתי זה על מה ש @למנצח מזמור כתבה שלא מבינה למה הורים מנסים לאחד בין הילדים..
אבל ברור שלהורים (בד"כ) יש חלק גדול באווירה שנוצרת בין האחים

לא במקרה שלנו
ההורים היו טובים אלינו ולא חושבת שגרמו לנו לחוסר הקשר שיש בינינו היום
עצוב מאוד

 

[תשב"ר]

זה לא בא בכח! ומתוך רצון.
זה תלוי באופי ובסגנונות, ישנם משפחות שלאחר שכבר בנו את ביתם ובלעה"ר מתרחבים...
כבר אין להם מספיק פניות מהטרדות היומיומיות, ישנם כאלו שסתם אוהבים את השקט שלהם ולא מחפשים את ההתערבבות אם כולם, וגם בחופשות וכדו' זה לא מספיק מעניין אותם וחסר להם. אם יביאו אותם בכח למפגש הם אולי יהיו נימוסיים ויבואו אך לאחר זמן מה כבר ימתינו לשוב לעניינם.
אצל משפחות רבות לאחר נישואי הילדים באמת הנתונים משתנים (סגנון, אופי, השתייכויות) מבחינת סגנונות המשפחות כל אחד בכיוון שלו, וזה מוביל לחוסר עניין משותף וקשר רציף ללא כל כוונה רעה או מחשבה לא טובה על השני.
עדיין בהחלט מפגשים רבים מצד הורים, שבתות משותפות וכדו' כשהמשפחות צעירות ממש יביאו ליותר קשר.

 

[אוראו]

איך יצאת שונה מהם כ"כ?..

- לדעתי, ברור שאפשר לאחד, ברגע שיש מישהו שאכפת לו.. במקרה הזה זו את!

אני חושבת שזה יותר בדברים הקטנים שכביכול לא שמים לב אליהם,
פחות בדברים הבומבסטיים של מסיבות ומפגשים.. מה גם שלא בטוח שזה ממש מאחד . הפוך, זה עוד הזדמנות להראות ולהשוויץ..
אפשר למשל בימי הולדת להתקשר לאחים ולתזכר אותם להתקשר לומר מזל טוב..
ליצור אוירה של הרבה פרגון,
טעמת משהו טעים? תפרגני ליד כולם / תתקשרי אח"כ תבקשי מתכון..
וכן ע"ז הדרך..

הרבה הצלחות..

מאד מתחברת לרעיונות הכביכול קטנים שיכולים לעשות המון.
לא בטוח שזה יתן את האחדות במובן המושלם של המילה, אבל יכול לעזור לקשר יותר חם.

הייתי מוסיפה על זה מספר הערות:
1. לפעמים מתוך רצון לקשר קרוב, אז מנסים להחמיא, לבקש מתכון וכו' ואז מקטינים את עצמינו.
לדוגמה: הפשטידה היתה ככ טעימה, לי אף פעם לא מצליח - זה כביכול מרים להם אבל בגלל שזה מוריד את מי שאומר, זה לא קשר טבעי ולכן לא יקדם לשם.
2. לא להכנס למחויבות - לדוגמה: אם מארגנים משהו עם שאר האחים ליום הולדת לאח אחד, צריך לקחת בחשבון שיש עוד אחים ולא בטוח שיתאים בתאריך שלהם לארגן גם, אבל אז מוכרחים, וההכרח הזה הוא שוב ההפך מקשר טבעי.
3. הרעיון של להתקשר לאחים להזכיר להם X, הוא נחמד אבל בעייתי, כי בסוף כל האחים מכירים את הטריק ולכן כשיתקשרו אליהם - לא יאמינו שזה טבעי אלא שמישהו ביקש מהם.
כן אפשר לנסות ליזום דברים מאחורי הקלעים או בצורות עקיפות שיראו טבעיות.

 

[המיינסטרימית]

3. הרעיון של להתקשר לאחים להזכיר להם X, הוא נחמד אבל בעייתי, כי בסוף כל האחים מכירים את הטריק ולכן כשיתקשרו אליהם - לא יאמינו שזה טבעי אלא שמישהו ביקש מהם.
כן אפשר לנסות ליזום דברים מאחורי הקלעים או בצורות עקיפות שיראו טבעיות.

תלוי בדינמיקה של כל משפחה
לי למשל לא מפריע אם מתקשרים להגיד לי מזל"ט כשאני יודעת שאחד האחים הזכיר..
זה בסדר ולגיטימי לא לאחוז את התאריכים של כולם
ומחמם את הלב שהרים טלפון בכל אופן ולא התעלם .

 

[Quickמרקט.]

3. הרעיון של להתקשר לאחים להזכיר להם X, הוא נחמד אבל בעייתי, כי בסוף כל האחים מכירים את הטריק ולכן כשיתקשרו אליהם - לא יאמינו שזה טבעי אלא שמישהו ביקש מהם.

אז להתעלם עדיף?
יש משפחות שלא עושים את זה ואז אתה אומר לפחות שישחקו ויזכירו אחד לשני....

 

[זאבי גולדברג]

אז להתעלם עדיף?
יש משפחות שלא עושים את זה ואז אתה אומר לפחות שישחקו ויזכירו אחד לשני....

אפשר לראות צדדים לכאן או לשם
בכל מקרה כשהקשר לא טבעי אז כדאי לדעתי ליצור אותו באמצעים עם כמה שפחות פרשנויות

 

[חסדי]

זה!
זה רצון
אבל זה לא מתחיל ונגמר ברצון

יש הורים שבלי כוונה מכניסים שנאה בין אחים
לדוגמא - אם אמא אומרת לבת שלה "תראי איך אחותך שרה עוזרת כאן בבית, ואת לא זזה מהספה"
או אבא אומר לבן שלו "תראה איזה ציונים אברהם מקבל בחיידר, מה יהיה אתך"
זה מתכון מצוין לקנאה שנאה ומחלוקת.
כותבת מניסיון

ומה עם מה שכתוב קנאת סופרים תרבה חכמה
נכון שאסור להשוות בין היכולות והכישרונות של האחים/ות אבל לגרות אותם לרצות לעשות דברים טובים כאח/ות שלהם נראה לי בריא מאוד