1738163764103.png
 
עד המדינה לשעבר פילבר תובע במיליונים את בכירי מערכת אכיפת החוק

כתב התביעה מתאר את רגעי החתימה של פילבר על הסכם המדינה "כאקורד סיום למהלך המתעלל והבזוי, בלילה שבין 20.2.2018 ובין 21.2.2018 לאחר קרוב ל- 60 שעות כמעט ללא שינה, ומבלי שניתנה לתובע שהות לשבת בנפרד על טיוטת הסכם עד המדינה יחד עם עורכי דינו. נערך בחצות הלילה "טקס" שבו, הנתבע 10, יואב תלם הקריא לתובע את ההסכם שנוסח ונערך על ידי הנתבעים סעיף סעיף, ולבסוף לאחר חצות הלילה חתם התובע על הסכם עד המדינה"

בנסיבות אלו קובעים עו"ד ליאור שביט ואיתי רוט המייצגים את פילבר כי "חתימת התובע על הסכם עד מדינה בנסיבות הקיצוניות שתוארו, הוא הדין בהסכם עד המדינה עצמו, שווים כקליפת השום והם בטלים ומבוטלים כעפרא דארעא, 'בטלין ומבוטלין, לא שרירין ולא קיימין'"


פילבר תובע בין היתר את היועמ"ש לשעבר מנדלבליט, הפרקליט לשעבר ניצן, התובעות תירוש ובן ארי ובכירי המשטרה וניירות ערך יואב תלם וציפי גז.

(מוטי קסטל).
 
חיים לוינסון: המעשה שמגולל שלמה פילבר בכתב התביעה נגד המדינה הוא מזעזע ומחריד, ואם אכן כך היה כל מי שמעורב בזה צריך לשבת בכלא + למכור את הדירה ולשלם את הפיצויים. לך עם זה עד הסוף.
 
שופטי נתניהו: לא יתקיימו דיונים בשבוע הבא, בפרקליטות מבקשים להוסיף לאחר מכן שעות או ימי דיונים
16738.jpg
מכה לפרקליטות
לאחר ש'הסכימו' לוותר על עדות נתניהו לרגל נסיעתו ובתמורה ביקשו שיאריכו את שעות שמיעת העדות בהמשך
בקשתם נדחתה והדיונים ימשיכו כרגיל בין 10 ל4 אחה"צ
כמוכ ביקשו השופטים מאנשי מערכת הביטחון לבדוק האם בעקבות השינויים במצב הביטחוני בגלל הפסקות האש בצפון ובדרום ניתן לשוב ולחדש את הדיונים באולם המשפט בירושלים
 
נתניהו לפני תחילת עדותו: ״אני לא מרגיש טוב״

N12
רה"מ בנימין נתניהו:מבחינה רפואית זה האירוע מאוד מאמץ ומאתגר - מקבל כל הזמן אנטיביוטיקה, 1,500 מיליגרם ביום, זה מוסיף קצת למאמץ. כבודכם, אצטרך לעצור מעת לעת בשל הדברים שקשורים לכך
עו"ד עמית חדד:
בעקבות אירוע ב-2017, אירוע המגנומטרים, סיפר שניתק איתך קשר בספטמבר 17 - האם זה נכון?
רה"מ בנימין נתניהו: ממש לא נכון. המשיך לקיים איתי קשר מעת לעת, גם אחרי שעזב
 
השופטת רבקה פרידמן-פלדמן: קרה משהו שהתחלנו היום מאוחר
רה"מ בנימין נתניהו: איני מרגיש טוב, התעכבנו בכניסה. בדיון אחר הייתי מבטל...
השופטת רבקה פרידמן-פלדמן: אני מבקשת עו"ד חדד, כן לצמצם בפריטים
עו"ד עמית חדד: היום לא יהיו הרבה פריטים
השופטת רבקה פרידמן-פלדמן: זה תלוי בהגנה

עו"ד עמית חדד: איך אתה מרגיש?
רה"מ בנימין נתניהו: אני שב מביקור היסטורי. ביקור שמשנה לא רק את פני המזרח התיכון אלא גם את המדינה לדורות, חזרתי מאוד מרוצה וגם מאוד טעון בנסיבות שלפנינו וההישגים שלפנינו וגם האתגרים שלפנינו
רה"מ בנימין נתניהו: מבחינה רפואית זה האירוע מאוד מאמץ ומאתגר - מקבל כל הזמן אנטיביוטיקה, 1,500 מיליגרם ביום, זה מוסיף קצת למאמץ. כבודכם, אצטרך לעצור מעת לעת בשל הדברים שקשורים לכך

עו"ד עמית חדד: בעקבות אירוע ב-2017, אירוע המגנומטרים, סיפר שניתק איתך קשר בספטמבר 17 - האם זה נכון?
רה"מ בנימין נתניהו: ממש לא נכון. המשיך לקיים איתי קשר מעת לעת, גם אחרי שעזב
יעל יפה: עו"ד חדד משמיע כעת הקלטה באולם
עו"ד עמית חדד: אומר חפץ לאורך הביקור בהודו וגם ביומיים האחרונים, מיקי פנס נראית מעולה, אמרת לבעלך שאם יעשו סקר - הליכוד חוזר למנדטים גבוהים בוודאות, זה היה מדהים. לפי פרטי השיחה, כשהוא מדבר על הביקור בהודו, השיחה הזו אחרי 16.01.18 - ימים ספורים אחרי פרוץ 4,000 ומעצר חפץ וחודשים אחרי המגנומטרים
רה"מ בנימין נתניהו: העובודת מדברות בעד עצמן: אין ספק שמה שאמר לא היה נכון. אני מניח שהיה תחת לחץ עצום, פשוט התעללו בו ורצה להתאים את עצמו למה שחשב שהחקורים שלו רוצים - הם אמרו לו מה להגיד
יעל יפה: עו"ד חדד עובר לעסוק ב"פריט 57" לכתב האישום - אירוע מנובמבר 2014 שבו הוצבה דרישה להוסיף לכתבה בוואלה תגובה של רה"מ נתניהו ומשפחתו לתחקיר על טענותיו של מני נפתלי. בכתב האישום נכתב על כך כי "הנאשם נתניהו היה מעורב בדרישה. הדרישה הועברה באמצעות חפץ לנאשם אלוביץ'. הדרישה טופלה במעורבות הנאשם אלוביץ'. הדרישה נענתה"
עו"ד עמית חדד: יש פה, ראש הממשלה, תמונות של עורכת הדין של מני נפתלי - מניסיונך הובנת מי עומד מאחורי הכתבה הזו? אתה?
רה"מ בנימין נתניהו: ברור לגמרי שזה עורכות הדין, כשאתה מקבל את התצהיר המלא ותגובה אמיתית מהמותקף והתקפות על המשפחה שלי - ברור שזה נשתל לגמרי ע"י עורכות הדין של מני נפתלי
עו"ד עמית חדד: עד כמה הכתבה הזו משרתת את האינטרס שלך ושל רעייתך?
רה"מ בנימין נתניהו: נועד לפגוע בנו פגיעה ישירה
עו"ד עמית חדד: הכתבה הזו מכונה "תחקיר" של וואלה
רה"מ בנימין נתניהו: מישהו חקר כאן משהו? בדקו משהו? ביקשו תגובה? דף תעמולה
עו"ד עמית חדד: הכתבה פורסמה בלי תגובה בהתחלה. כמה זה מקובל?
רה"מ בנימין נתניהו: לא מקובל. חובה עיתונאית בסיסית לבקש תגובה. התגובה שזה נעשה ככה היא התנהלות חריגה - של מני נפתלי
עו"ד עמית חדד: הכתבה עלתה ב-6:38. אפשר לראות התכתבויות בשעה 7:27 של חפץ. עד כמה זה מקובל שדובר של אדם שמפורסמת נגדו כתבה - פונה לכלי התקשורת?
רה"מ בנימין נתניהו: מקובל מאוד
עו"ד עמית חדד: ולהכניס את התגובה?
רה"מ בנימין נתניהו: זה במינימום שבמינימום. בעניין הזה אני בטוח שהייתי מעורב - זה דבר שנראה לי כשתחילתה של מתקפה - רדיפה - וזיהיתי את זה כדבר שמתחיל להתנפח למשהו אחר. הייתי מעורב בניסוח אני בטוח
עו"ד עמית חדד: התגובה נשלחה רק לוואלה?
רה"מ בנימין נתניהו: עסקתי בניסוח, לא בהפצה
עו"ד עמית חדד: תסביררה"מ בנימין נתניהו: אני לא דובר. אני לא מחלקת הפצה של דוברות. זה נושא שנופח עד אימה על ידי כל כלי התקשורת ולכן רציתי שהתגובה תופץ לכולם
רה"מ בנימין נתניהו: לא עקבתי אחרי וואלה ספציפית, וואלה זה אתר זניח
עו"ד עמית חדד: מחזיר אותך לכתב האישום - מדובר ב"דרישה"
רה"מ בנימין נתניהו: לשלוח הודעת דובר שגרתית בתפוצת נאט"ו זה דרישה? זה אבסורד. כל דוגמה ודוגמה מביאה אותך לאבסורד גדול יותר
יעל יפה: חדד מציג את התגובה של נתניהו שפורסמה בכלי תקשורת נוספים
עו"ד עמית חדד: היה לך קשר חריג עם כלי התקשורת האלה?
רה"מ בנימין נתניהו: לא. זה פעולה לגמרי סטנדרטית זו לא דרישה, זה המינימום שהם היו צריכים לעשות. לפרסם תגובה
עו"ד עמית חדד: היית מודע בזמן אמת שוואלה העלו את התגובה?
רה"מ בנימין נתניהו: לא
עו"ד עמית חדד: כמה ראית בכך סימן לזה שאתה זוכה להיענות חריגה?
רה"מ בנימין נתניהו: לא הייתי מודע למה שוואלה עושה. אם כבר חשבתי שזה הפוך - אבל אין פה שום היענות חריגה, זה בלתי נתפס שהודעת הדוברות השגרתית הזו מופיעה כחלק מהיענות חריגה
עו"ד עמית חדד: ראינו שחפץ התחיל לעבוד באפריל 2014
רה"מ בנימין נתניהו: ניר חפץ פועל למען עניינו של נוני מוזס בניגוד גמור לאינטרס שלי. על זה בונים כתב אישום?
עו"ד עמית חדד: בנוגע להיקף העבודה של חפץ...
רה"מ בנימין נתניהו: זה היה פרט טיים ג'וב, ורי ורי פרט טיים..
עו"ד יהודית תירוש: יש כאן מייל שמכותבים עליו שמרון וגם חפץ - וזה לא הוגש - לא מבינה את הפרוצדורה של להגיש את זה עכשיו ולשאול על זה שאלות? אני מתנגדת
יעל יפה: אז תגידי שאת מתנגדת. יש פה תכתובת - אני אראה את הכול - מדובר כאן על צ'קים. המכתב הוא הסיבה להוצאת הצ'קים
השופטת רבקה פרידמן-פלדמן: זה מוצג שבמהלך החקירה נתפס בחקירה של מי?
עו"ד עמית חדד: זה חלק מחומר החקירה
השופטת רבקה פרידמן-פלדמן: זה עדיין לא מכשיר את הגשתו
עו"ד עמית חדד: יש פה שני צ'קים בחתימתו של רה"מ

יעל יפה: חילופי ההאשמות בין תירוש לבין חדד על הגשת המסמך מגיעים לטונים גבוהים
עו"ד יהודית תירוש: צרחות על הבוקר
עו"ד עמית חדד: "צרחות על הבוקר"
השופטת רבקה פרידמן-פלדמן: עורך הדין חדד...
עו"ד עמית חדד: אנחנו מבקשים להגיש את זה כדי להראות מה קיבל חפץ
יעל יפה: (המסמך המדובר נוגע להיקף ההעסקה של ניר חפץ)
עו"ד יהודית תירוש: המסמך הזה לא קביל לאחר שנמנעו מלהציג אותו לשני עדים במשפט. העדים היו כאן ולא הציגו. אנחנו יודעים למה, ביהמ"ש לא. לא יכול להיות שזה יוצג רק לנאשם 1 רה"מ. זה מוצג לא קביל
עו"ד עמית חדד: בעמוד השלישי - כתוב "אל עורך דין דוד שמרון בא כוחה של משפחת נתניהו"
השופטת רבקה פרידמן-פלדמן: אתה יכול לשאול אותו על היכרותו עם המסמך הזה, לא על אמיתות התוכן
רה"מ בנימין נתניהו: אני מכיר במעומעם את זה
עו"ד עמית חדד: יש צ'קים בסוף. האם אתה מכיר את העובדה שהוצאתם צ'קים לניר חפץ?
רה"מ בנימין נתניהו: כן
יעל יפה: עו"ד חדד מקריא את מה שניר חפץ כתב, עו"ד תירוש מהתביעה מתנגדת - והשופטים מתערבים
שופט משה בר-עם: אדוני קיבל את המסמך?
רה"מ בנימין נתניהו: יכול לומר לך שראיתי אותו. הייתה כאן שאלה - מה הסידור של התשלום לניר חפץ. אני חשבתי שהמדינה צריכה לכסות את זה, אמנם אנחנו בני אדם פרטיים - אבל אנחנו לא
רה"מ בנימין נתניהו: גם רעייתי עושה דברים בפעולתה כאשת ראש הממשלה. בסוף זו הייתה הצעה שלי - אם לא אתם מכסים את זה אז אנחנו מכסים את זה. זו "הפרשייה החשובה" הזו. אני זוכר את הנושא
עו"ד עמית חדד: למה שילמתם דווקא את הסכום הזה?
רה"מ בנימין נתניהו: בהתאם להסדר ובהתאם לחשבון. הוא אומר את השעות שנתן והתעריפים שנגבו ואנחנו משלמים לו
עו"ד עמית חדד: מתוך אותן שעות - בכמה זה היה מעורב בדברים שקשורים בך?
רה"מ בנימין נתניהו: מעט מאוד במה שקשור בי, כמעט הכל קשור ברעייתי

יעל יפה: העדות מתרכזת כעת בהתנהלות של חפץ ונתניהו עם התקשורת
רה"מ בנימין נתניהו: הייתה ירידה ממשית ב-2009. כשהוא היה אחראי הסברה הוא עסק יותר ואחר כך היה שולי לגמרי, עד שהגיע מועד הבחירות שהיה עסוק יותר
עו"ד עמית חדד: בתקופה של 2014-2016 - חפץ היה מעורב בישיבות ממשלה?
רה"מ בנימין נתניהו: לא יודע אם היה בכנסת, אבל זה לא היה התפקיד שלו. לא עסק בזה לא היה מודע לזה
עו"ד עמית חדד: תנסה לכמת את זה בשעות, בזמן, את עבודתו
רה"מ בנימין נתניהו: ב-2009 הייתי בתהליך בירידה (בעיסוק בתקשורת) והיו נושאים שתפסו את זמני… זה היה יכול להיות כמה דקות ביום במצטבר, חצי שעה ביום. זה הולך בהדרגה ויורד - היום אתה יכול לאגור את זה לספור בדקות ותגיע אולי - יושב פה צחי (ברוורמן) ביום עמוס יכול להגיע לחצי שעה - 40 דקות. אתם (התקשורת) לא מטרידה אותי
עו"ד עמית חדד: אומרים עליך שהעיסוק שלך בתקשורת שני לעיסוק בנושאי בטחון. זה נכון?
רה"מ בנימין נתניהו: לא, זה אבסורד
רה"מ בנימין נתניהו: אני יכול להבין איך זה נראה מהצד שלו (של חפץ) ב-10 בבוקר הוא מקבל שאילתא מערוץ טלוויזיה - נכנס אליי ואני אומר לו לך תברר את העובדות. חוזר אליי ב-16 עם תגובה אפשרית. אני יושב איתו 20 דקות, רבע שעה, עובר איתו על הנוסח. מבחינתו הוא עוסק בזה כל היום. יכול להיות שגם הוא חושב שאני עוסק בזה כל היום אבל זה לא נכון. וזה עוד בתקופה העסוקה כביכול 2009. יש סיבה שנייה שלדעתי ניפח את זה - כי עבר דבר מאוד קשה. באו אליו - שוברים לו ידיים ורגליים - לא תגיד? פה עשו דבר יותר גרוע - שברו לו את המשפחה. הביאו את אשתו, עשו לו דברים איומים אז הוא מנפח, משקר
עו"ד יהודית תירוש: אין משפט שאנחנו מכירים שעדי תביעה - לא נקצב זמן לתביעה ולהגנה לאחר דין ודברים, ואני מבקשת בסוף היום - מבקשת להנחות את הנאשם להעיד מידיעה אישית. ביהמ"ש לא זקוק לחוות דעתו לגבי מה נעשה או לא לעדים אחרים
עו"ד עמית חדד: אני מתקשה להבין מה רוצה התביעה. ניר חפץ אומר דבר מסוים - ראש הממשלה מסביר
רה"מ בנימין נתניהו: באירוע משברי (תקשורתי) זה יכול לקחת כמה שעות ואפילו בחצי יום
עו"ד עמית חדד: מלבד חפץ, היו לחפץ תפקידים תקשורתיים נוספים ב-2015-2014?
רה"מ בנימין נתניהו: בתקופת הבחירות היה דובר הפריימריז ודובר מערכת הבחירות ואח"כ דובר של צוות המשא ומתן
עו"ד עמית חדד: מה היה תפקידו של חפץ בבחירות?
רה"מ בנימין נתניהו: השתתף בניסוח המסרים, הפצתם, המגעים לייצר תגובות, הודעות לעיתונות שאתה רוצה שייכנסו לא רק כתגובה, קשר עם בכירים. הוא איש מקצוע. היה לו קשר עם בכירי העיתונות, המו"לים והעורכים הראשיים. בנוסף לו כראש מערך ההסברה הוא הפעיל את הקשרים כדי לקדם את המסרים
עו"ד עמית חדד: היית מרוצה?
רה"מ בנימין נתניהו: היו רגעים שלא הייתי מרוצה ואפילו שקלתי לפטר אותו פעם או פעמיים בסוף, אבל נחה דעתי כי היה איש מקצוע. לאחר הבחירות חפץ היה דובר המו"מ - שליש משרה. אחר כך חזר להיות דובר המשפחה - פרט טיים, פרט טיים. כמה שעות בשבוע
עו"ד עמית חדד: מבקש שתתייחס למעורבות שלך. פרצה פרשת מני נפתלי - האם היית מעורב בעיסוק התקשורתי בעניינו של נפתלי?
רה"מ בנימין נתניהו: כן
עו"ד עמית חדד: פרסומים הנוגעים למבקר המדינה בעניין נפתלי?
רה"מ בנימין נתניהו: ניסיתי להבין במה מדובר, היה ברור לי שיש פה התקפה גדולה. אמנם תוקפים את רעייתי ומשחירים אותה ועושים לה רצח אופי בלתי ייאומן שנמשך עד לרגע זה וזה כואב שזה קורה לרעייתך. ידעתי שבנוסף לזה - הייתה כאן כוונה ברורה לפגוע בי פוליטית ולערב אותנו בהאשמות שווא ולכן התגייסתי לזה
עו"ד עמית חדד: היה לך עיסוק מיוחד בוואלה?
רה"מ בנימין נתניהו: שום עיסוק מיוחד. היה מסע ציד נגד משפחתי. בנוגע לפרשת המעונות, הבנתי את זה אז והבנתי שיש כאן מפלצת דו-ראשית שמנסה לעשות רצח אופי ושקרים וגיבובי שקרים עד הודעה חדשה
עו"ד עמית חדד: כמה העיסוק שלך בפרשת המעונות עם אתר וואלה היה שונה במקומות אחרים?
רה"מ בנימין נתניהו: הו דה הל איז וואלה? ("מי לעזאזל זה וואלה")
עו"ד עמית חדד: היו כל מיני אירועים של אשתך, ניצולי שואה, חיילים בודדים. כמה היית מעורב בפרסום סוגיות כאלה?
רה"מ בנימין נתניהו: לא הייתי. היו מטרות שעסקה בהן, אם הייתה אשת ראש ממשלה אחר - היה עיסוק בזה יותר כנראה. אני לא עסקתי בזה בכלל וגם לא בוואלה. בזמן אמת ידעתי שוואלה מאוד עוין אפילו יותר מתקשורת אחרים. הרבה מהפריטים אני מגלה עכשיו בהכנה ואפילו לחלק מהאירועים עצמם לא הייתי מודע ולפעילות מרגשת שאשתי עשתה. אבל בזמן אמיתי? לא עסקתי בזה ולא הייתי מודע לכל פרסום ופרסום, לא היה לי זמן לזה
עו"ד עמית חדד: בעדות של חפץ הוא אומר שכן היה מעדכן אותך בפרסומים
רה"מ בנימין נתניהו: יכול להיות שמעת לעת היה מעדכן שהיה פרסום טוב לשרה. אבל לא זוכר שבזמן אמת היה אומר את זה. באתר כזה או אחר
עו"ד עמית חדד: אמר לך שדווקא בוואלה מפרסמים המון פריטים טובים לרעייתך?
רה"מ בנימין נתניהו: מי עסק בזה? לא מניח שהיה שיח כזה
עו"ד עמית חדד: משהו על זה שיש שם כתבות יותר טובות, חיוביות?
רה"מ בנימין נתניהו: לא עקבתי, והרבה דברים שאתם ראיתם כבודכם (באתר וואלה), היו דברים נוראיים. אני ידעתי שזה אתר עוין
עו"ד עמית חדד: האם נתת לחפץ הנחיות מיוחדות בנוגע לזהות כלי התקשרות שצריך לפנות אליהם?
רה"מ בנימין נתניהו: כמדיניות כן. אמרתי לחפץ תפנה - לך לגורם הרלוונטי הגבוה ביותר שאפשר. אם זה בעלים, זה המו"לים - אם זה עורך - אולי יש לך קשר מיוחד איתו. לך הכי גובה לגורם הרלוונטי שיכול להשפיע. כי ככה אתה מגדיל את הסיכוי שתוכל להשפיע. אם זה מוזי ורטהיים או אלי אזור או אבי וייס או אבי ניר. כולם
עו"ד עמית חדד: האם ראית חשיבות מיוחדת בקשר של חפץ עם אלוביץ'?
רה"מ בנימין נתניהו: לא. מי שיכול לתת לך את ההשפעה הכי טובה
עו"ד עמית חדד: חפץ סיפר שדיבר בסוגיות עם ישועה, אבל עם אלוביץ המשיך לדבר בגלל הנחיה כללית שלך. כמה נתת לחפץ הנחיה לשוחח דווקא עם אלוביץ? אל מול הנחיות לכלי תקשורת אחרים?
רה"מ בנימין נתניהו: נתתי לו הנחיה לדבר עם כל כלי התקשורת. לא זוכר שהתחיל לפרט לי. היה מספר לי על האתרים המרכזיים. וואלה היה אתר שולי. אין לי מה להסתיר - אני פונה לכל המו"לים שדיברתי עליהם - עמוס שוקן, לפעמים - נוני מוזס. אמרתי אני עושה את זה מעת לעת
עו"ד עמית חדד: רה"מ, חפץ טען בחקירה שלו - בשלב מסוים פגש באיריס אלוביץ' - ושאמרה לו שלוקחת פיקוח על מה שמתפרסם על הזוג נתניהו. רוצה לשאול אותך: האם ניר חפץ עדכן אותך שאיריס עדכנה אותו שהיא לוקחת פיקוח על תכנים שעולים בעניינך ורעייתך?
רה"מ בנימין נתניהו: מעולם לא
עו"ד עמית חדד: ידעת על השיחה של חפץ עם אלוביץ'?
רה"מ בנימין נתניהו: לא ידוע, אליי לא הגיע כלום. אני לא זוכר שדיברתי עם איריס אלוביץ' אפילו פעם אחת. בארוחות ערב כן. אבל לא היה לי שום קשר ב-כ-ל-ל
עו"ד עמית חדד: אנחנו רואים בתקופה שבין יולי 2014 לנובמבר 2014 לא התקשרת בכלל לאלוביץ', וגם שהפינות לסיקור היו מעטות מאוד. מה ידוע לך על עבודות שביצע חפץ במקביל לעבודתו כיועץ למשפחת נתניהו?
רה"מ בנימין נתניהו: לא ידעתי כלום. ידעתי שיש לו משרד
עו"ד עמית חדד: עד כמה ידעת שהוא במקביל נתן שירותי ייעוץ לאחרים?
רה"מ בנימין נתניהו: היה לי חשש מסוים שבשלב מסוים הוא מערב את הדברים שלו בשלי ואמרתי לו - או פה או שם. חושב שגם דוד שרן היה נוכח. והוא קיבל את המסר בעוצמה רבה
עו"ד עמית חדד: כמה ידעת שחפץ פגש את אלוביץ' כבר ב-2012?
רה"מ בנימין נתניהו: לא ידעתי, אבל זה אפשרי
עו"ד עמית חדד: עד כמה היה לך קשר למפגש הראשוני הזה?
רה"מ בנימין נתניהו: לא היה לי, לא ידעתי על זה בכלל
עו"ד עמית חדד: זוכר מתי ביקשת מחפץ להיפגש עם אלוביץ' או עם אחרים בתקשורת?
רה"מ בנימין נתניהו: לקראת הבחירות, כשידעתי שאני שוקל ללכת לבחירות וחשבתי שצריך להתחיל לבדוק את השטח - וגם לחמם את המנועים. לחדש את הקשרים עם ראשי התקשורת בארץ, ואלוביץ' היה אחד מהם
עו"ד עמית חדד: הייתה לך הנחיה מיוחדת לאלוביץ'?
רה"מ בנימין נתניהו: לא. אני חושב שחפץ הביא אותו
עו"ד עמית חדד: עד כמה ידעת שבפגישות האישיות עם אלוביץ/, חפץ קיים פגישה איתו ועם סטלה הנדלר?
רה"מ בנימין נתניהו: לא ידעתי בכלל
עו"ד עמית חדד: מקריא לך מפרוטוקול החקירה הנגדית של חפץ: "גם סטלה אמרה, הדברים נפתחו במילים - תגיד לראש הממשלה - וזה פוצץ אותי. כי אני לא הייתי כי זה בכלל לא רלוונטי שאומר לו משהו שיעשה לגבי רגולציה". כמה ידעת שהנדלר ביקשה ממך?
רה"מ בנימין נתניהו: לא ידעתי, והוא יודע שאם היה פונה אליי - הייתי מעיף אותו מהחדר

יעל יפה: לראשונה היום - פתק הוכנס לרה"מ, אך העדות שלו כרגע נמשכת

עו"ד עמית חדד: עד כמה ידעת שחפץ, ביוזמתו, רצה לבחון אפשרות שייעץ לקבוצת בזק? חפץ קיים פגישות עם מנכ"ל בזק בין-לאומי אלמליח. ידעת?
רה"מ בנימין נתניהו: לא ידעתי. זה חמור. זה שערורייתי. לא ידעתי דבר כזה
רה"מ בנימין נתניהו: האיש פשוט הלך וקידם את עניינו הפרטיים מול אלוביץ' ובזק ללא ידיעתי
עו"ד עמית חדד: עד כמה הכרת את העובדה שחפץ הציג תוכנית עסקית של מיזם לאילן ישועה?
רה"מ בנימין נתניהו: לא ידעתי את זה
עו"ד עמית חדד: האן ידעת שחפץ קיים שתי פגישות עם אלוביץ' לבחון אפשרות שדוידוביץ' ירכוש את וואלה?
רה"מ בנימין נתניהו: לא היה לי שום מושג

יעל יפה: חדד מקריא לנתניהו שיחה בינו לבין חפץ לגבי כתבה שאמורה לעלות בחדשות
רה"מ בנימין נתניהו: אבי ניר היה המנכ"ל של קשת, הבעלים של חברת החדשותעו"ד
עמית חדד: אתה בקשר מושחת איתם?
רה"מ בנימין נתניהו: לא. אני בקשר עם עורכים או בעלים
רה"מ בנימין נתניהו: אפשר לחשוב מה רציתי, לשמור על הפרטיות. הייתי בקשר עם בעלים נוספים, זה רק מוכיח שהקשר עם אלוביץ' לא היה שונה. זה לא וואו - זה שפניתי לעורך מעיד על "הבנה שוחדית"? אבסורד על אבסורד, המגעים האלה הם שגרתיים

יעל יפה: הפסקה של 10 דקות
 
נערך לאחרונה ב:
השופטת רבקה פרידמן-פלדמן: ביום שני בשבוע הבא נתחיל את הדיון ב-9:00, העדות ב-10:00, וננהל דיון בשאלה של קציבת החקירה הראשית. ונבקש לקבל נתונים מדויקים כמה נושאים נשארו כדי שנוכל לקצוב זאת
עו"ד עמית חדד: אני לא זוכר שנקצבה חקירה ראשית. אנחנו נסביר מה התחזית שלנו
השופטת רבקה פרידמן-פלדמן: לכן אנחנו דוחים בשבוע, כדי שתוכלו להעריך את זה
השופט עודד שחם: מר חדד, יש פער מידע ביניכם לבינינו
השופטת רבקה פרידמן-פלדמן: בעוד שעה נעשה הפסקה יותר ארוכה. נתקדם בבקשה

עו"ד עמית חדד: בערוץ 13 התפרסמה הקלטה של חפץ שבה הוא מתגאה בקשריו עם אלוביץ'
יעל יפה: חדד מראה קטע מ"הקלטות חפץ" של ספי עובדיה
עו"ד עמית חדד: חפץ אומר שיש לו ולאלוביץ' את ה"קרבה הכי גדולה שיש". רה"מ, כמה ידעת על הקרבה הזו?
רה"מ בנימין נתניהו: לא רק שלא ידעתי...
עו"ד יהודית תירוש: מה זה השיחה הזו? עם מי וממתי?
יעל יפה: בצוות ההגנה עונים: "מאיפה אנחנו יודעים?"
עו"ד יהודית תירוש: אז אנחנו צריכים לדעת את זה, ולומר שאתם מציגים קטע כזה. צריך להבהיר את הדברים האלה לפרוטוקול
עו"ד עמית חדד: זה שודר בפברואר 2018, בחדשות. מתוך הקלטה של חפץ עם איש עסקים, כך לפחות כתוב פה
השופט עודד שחם: אדוני יודע לומר מי הצד השני לשיחה?
עו"ד עמית חדד: לא אמרו
השופטת רבקה פרידמן-פלדמן: השיחה, היא מ-2016?
עו"ד עמית חדד: כך נכתב בכתבה
השופט משה בר-עם: אנחנו יודעים שזה קולו של חפץ?
עו"ד עמית חדד: כן. בואו נשמע
רה"מ בנימין נתניהו: זה קולו של חפץ
עו"ד עמית חדד: אתה סיפרת שחפץ המליץ לך לחזור לקשר עם אלוביץ'. מה חשבת בזמן אמת על הסיבה לעצה הזו?
רה"מ בנימין נתניהו: חשבתי שזה הגיוני. כשאני רואה בדיעבד את כל מה שאנחנו רואים היום, רואים שהיו לו אינטרסים זרים, ושהוא בניגוד עניינים לגמרי
עו"ד עמית חדד: ידעת על זה?
רה"מ בנימין נתניהו: לא היה לי שביב של מושג. הוא גם מבהיר לך בשיחה עם סטלה הנדלר הוא מבהיר שאסור שאחשוב שיש לו קשר - אמר שם הוא (נתניהו) יעיף אותי לפלנטה אחרת. הוא ידע שלא יכול לעשות דבר כזה. איתי לא עושים דברים כאלה, אבל הוא עשה
עו"ד עמית חדד: למה לקחת את תיק התקשורת במחצית של 2014 ולמה העברת את השר ארדן מתפקידו?
רה"מ בנימין נתניהו: קרה שם אירוע לא צפוי. סער שהיה שר הפנים התפטר במפתיע והיה צורך לעשות משהו עם התפקיד הזה
רה"מ בנימין נתניהו: לרוב התיק הולך לרה"מ, עכשיו הייתה התפטרות של בן גביר, עברו 4 תיקים אליי ואני לא יכול בגלל מצבי המשפטי לקבל אותם - ולכן העברתי אותם לחיים כץ. בדבר האוטומטי זה עובר אליי, לרה"מ, לפיקדון לתקופה זמנית ואחר כך תחליט מה לעשות עם זה. זה בדיוק מה שקרה כאן
עו"ד עמית חדד: עד כמה צפית את התפטרות סער?
רה"מ בנימין נתניהו: לא היה לי מושג
עו"ד עמית חדד: למה לא נתת לארדן גם את תיק הפנים וגם התקשורת?
רה"מ בנימין נתניהו: ארדן הועבר לפנים. לתת (לו) תיק שני היה מייצר חוסר איזון פנימי בתוך הליכוד
עו"ד עמית חדד: למה לא נתת למישהו אחר והשארת אצלך?
רה"מ בנימין נתניהו: כי רציתי לראות איך הדברים מתבהרים
רה"מ בנימין נתניהו: ארדן יודע שמאוד לא הייתי מרוצה, שפכו מעל מילאירד שקל על רפורמה, על התאגיד, בשביל 3% רייטינג. לא הייתי מרוצה. דיברתי על זה - כולם ידעו את דעתי שנשארה מוצקה ואיתנה, חלקה הוכחה גם היום מהאיזון שנוצר עם כניסת ערוץ 14 - זו ההתחלה של האיזון של כל מה שקיים במדינות אחרות, ערוצים עם דעות אחרות
עו"ד עמית חדד: בעדות שלו טען חפץ שמשפחתך לחצה עליך לקבל את תיק התקשורת
רה"מ בנימין נתניהו: הם לא לחצו עליי אלא הזדהו עם מה שאמרתי
עו"ד עמית חדד: אמרו לך "תטיב עם אלוביץ"?
רה"מ בנימין נתניהו: לא, היה לי אינטרס רק של גיוון התקשורת
עו"ד עמית חדד: חפץ סיפר שאחרי שארדן התפטר, אלוביץ' יזם שיחות עם חפץ מי יהיה שר התקשורת הבא. כמה ידעת מזה?
רה"מ בנימין נתניהו: לא ידעתי, אם הייתי יודע הייתי בועט את שניהם
עו"ד עמית חדד: האם אלוביץ' פנה אליך בנושא הזה?
רה"מ בנימין נתניהו: לא פנה אליי. אם מה שחפץ טוען זה אמת - אז זה סותר את כל הסיבה שאני פה. למה שהוא יתקשר לחפץ אם יש הבנה שוחדית? הוא היה יכול להתקשר אליי אם זה נכון. הסיבה שלא פנה אליי - כי לא היתה הבנה שוחדית, וזה גם לא אומר שאני יודע שהוא פנה לחפץ
יעל יפה: נתניהו מקריא כעת מכתב האישום: "להעביר את ארדן מתפקידו"
רה"מ בנימין נתניהו: זה נשמע כאילו אני מדיח אותו. "מעביר מתפקידו"? זה לקדם אותו!
עו"ד עמית חדד: זה היה בניגוד לרצונו?
רה"מ בנימין נתניהו: הוא כן אמר שרצה להשלים את הרפורמה הגדולה שקשורה בבזק והשוק הסיטונאי. אמרתי לו: "בבקשה קח את הזמן". נדמה לי שאמר שבועיים, ואמרתי לו: "בוא, תעשה את זה"
עו"ד עמית חדד: כתוב פה: "ארדן ביקש מנתניהו להישאר בתפקיד, אך נתניהו השאיר אותו שבועיים בלבד". האם השר ארדן ביקש להישאר יותר זמן?
רה"מ בנימין נתניהו: לא, הוא ביקש ממני להישאר למשך פרק הזמן כדי להשלים את הרפורמה והוא גבה את התעריפים. לא רק שלא הפרעתי לו - אפשרתי לו את זה. הוא עשה את התקנות של התעריפים וזה היווה פגיעה גדולה מאוד באינטרסים הכלכליים של אלוביץ'. אני חושב שהרפורמה הזו קידמה תחרות, כפי שעשיתי פעם אחר פעם. מה רע בזה?
עו"ד עמית חדד: עד כמה אחרי שארדן עבר מתפקידו הייתה לך כוונה להפסיק את הרפורמה בשוק הסיטונאי?
רה"מ בנימין נתניהו: לא רק שלא היתה לי כוונה כזו - אלא המשכתי אותה
עו"ד עמית חדד: למה לא עצרת את ארדן מלהשלים את הרפורמה?
רה"מ בנימין נתניהו: אני תמכתי ברפורמה נתתי לו את כל הגיבוי, הממשלה קודם לכן וגם בשבועיים האלה - הזמן שהיה דרוש לו. מפני שזה מה שעניין אותי: תמכתי ברפורמה הזו כי שיקפה את הדרישה כללית שלי לקדם תחרות אמיתית במשק הריכוזי ביותר בעולם (שוק התקשורת)
עו"ד עמית חדד: לקראת עזיבה של שר לרוב לא עושים צעדים קבועים. למה לא אמרת לו "עזוב את זה"?
רה"מ בנימין נתניהו: עוד מזמנו של כחלון קבענו את זה. זו לא היה גחמה של שר מסוים שעכשיו נבחן את זה - זו מדיניות הממשלה שאני הובלתי להוביל תחרות. וזה מכה סנוקרת באף של התביעה שאני "פעלתי בהבנה שוחדית עם אלוביץ'". הנה כאן, יש לי הזדמנות פז לעצור את הכול - את מה שמטריד את אלוביץ' ולא רק שאני לא עושה את זה - אני מאפשר לארדן להשלים את זה!
יעל יפה: רה"מ פונה לשופטים על ניר חפץ
רה"מ בנימין נתניהו: כבודכם, הוא משקר כי מנסה לרצות את החוקרים שלו שבינתיים מענים אותו. אם לא במרתפים...
עו"ד עמית חדד: זו עובדה שעינו אותו
עו"ד יהודית תירוש: לא זו לא עובדה
עו"ד עמית חדד: הדברים הנוראיים שהעברתם אותו, לטעמי זה עינוי. איך הדברים האלו של חפץ שאומר שהיה מעביר את המסרים של אלוביץ' ושהם לא עניינו אותך - מתיישבים עם כתב האישום?
רה"מ בנימין נתניהו: גם זה שקר. זה לא מתיישב. נתתי לארדן את כל התמיכה כדי להשלים את הרפורמה. זה עומד בסתירה לתזה של כתב האישום. אי אפשר להתווכח עם העובדה הזו כי נתתי לארדן להשלים את הרפורמה
עו"ד עמית חדד: חפץ טוען שהיה מדווח לך על הלך הרוח אצל מר אלוביץ' ומסרים באופן כללי - ואמר שלא התרשם שזה היה חשוב לך
רה"מ בנימין נתניהו: לא זוכר שעדכן אותי בכלל. הוא צודק, זה לא היה לי חשוב ואני לא זוכר שהוא עדכן אותי בכלל
עו"ד עמית חדד: פעם עדכן אותך במה בזק היו רוצים שתעשה? מהלכים רגולטורים?
רה"מ בנימין נתניהו: לא
עו"ד עמית חדד: היה מישהו שאמר לך מה אלוביץ' רוצה?
רה"מ בנימין נתניהו: לא. לכאורה אומרת התביעה שיש בינינו קשר שוחדי. הוא היה יכול לבוא אליי ולהגיד לי "תעצור את הרפורמה בשוק הסיטונאי, אל תמנה את זה ואל תמנה את זה"
עו"ד עמית חדד: זה קרה?
רה"מ בנימין נתניהו: לא קרה. אחרת, הוא היה בפלנטה אחרת
עו"ד עמית חדד: הטענה של חפץ הייתה שנזכר בתלונות של אלוביץ' לאחר שיחה איתך. לוקר נחקר במשטרה והעיד על הנושא הזה. אמר שהשיחה מעולם לא התקיימה
רה"מ בנימין נתניהו: לוקר אומר את האמת - לא הייתה שיחה כזו
עו"ד עמית חדד: לאחר שפוטר ברגר, שיחה משולשת שלך ושל חפץ ושלו שדיברתם על ההיבטים התקשורתיים של הפיטורים?
רה"מ בנימין נתניהו: לא. לא עסקתי בזה בכלל
עו"ד עמית חדד: האם חפץ עסק בהיבטים התקשורתים של פיטורי ברגר?
רה"מ בנימין נתניהו: לא. זה פשוט מצוץ מהאצבע כל הדבר הזה
עו"ד עמית חדד: למה לא ביקרת את ברגר ישר כשנכנסת לתפקיד שר התקשורת?
רה"מ בנימין נתניהו: כי לקחתי את התיק באופן זמני, לא חשבתי שיש טעם לשנות מנכ"ל אלא אם כן אני ממנה שר אחר. למה לא פיטרתי את ברגר אם זה הרצון של אלוביץ' לעצור את הרפורמה? והתשובה פשוטה - כי לא הייתה לי שום הבנה שוחדית איתו. לא פיטרתי את ברגר כי לא הייתיב הבנה כלשהי עם אלוביץ'
עו"ד עמית חדד: לבני ולפיד מפוטרים מתפקיד שלהם כשרים בתחילת דצמבר 2014 והולכים לבחירות. ידעת שתזכה בוודאות?
רה"מ בנימין נתניהו: ההנחה הייתה שאני הולך להפסיד בבחירות, אף אחד לא ידע מה יהיה
עו"ד עמית חדד: למה לא הקרבת את ברגר אז מהלך טבעי בשביל לקבל מאלוביץ' סיקור אוהד?
רה"מ בנימין נתניהו: כי לא היתה שום הבנה שוחדית.נ זו המצאה של התביעה וההוכחה היא שהשארתי את ברגר במשך 7 חודשים, וזה עוד המאני טיים - דה לאסט טיים - מייבי דה אונלי טיים - מי ידע, שאני אבחר? אני צריך את אלוביץ' לפי שיטת התביעה? בשביל האתר השולי שלו? בשביל כמה כתבות בוואלה-חמאס-הזה-וואלה-אכבר? לא רק שלא עשיתי את זה, במאני טיים - הוא אמור לתת לי את הסיקור החיובי והוא נותן לי סיקור איום ונורא, זה עורבא פרח!!!
עו"ד עמית חדד: רה"מ, האם קיימת פגישה בתיווכו של חפץ לאישור עסקת בזק-יס?
רה"מ בנימין נתניהו: אף פעם
עו"ד עמית חדד: סעיף 83 לכתב האישום - כתוב בו: "הנאשם נתניהו הנחה את חפץ לפנות לפילבר כדי לוודא שפילבר ממשיך לפעול לטובת הנאשם אלוביץ' בהתאם להנחייתו". להבנתנו הפרקליטות לא עומדת מאחורי הסעיף הזה היום, יש מכתב של הפרקליטות
רה"מ בנימין נתניהו: אני לא הנחיתי לשום דבר
עו"ד עמית חדד: למה שחפץ יטען ששלחת אותו לפילבר כדי לוודא שפילבר פועל לטובת אלוביץ?
עו"ד עמית חדד: האם זכור לך שבשלב כלשהו ראית את אישור רשות ההגבלים העסקיים בעניין עסקת בזק-יס? האם חפץ הראה לך אותו?
רה"מ בנימין נתניהו: לא. אף אחד לא פנה אליי
עו"ד עמית חדד: האם חפץ דיבר איתך על מיזוג בזק-יס?
רה"מ בנימין נתניהו: מעולם לא. והוא גם אומר לסטלה הנדלר שאם יגיד לי את זה אני אעיף אותו לפלנטה אחרת - כמו שהוא עצמו אמר. ניר חפץ יודע שבאותו רגע היה עף החוצה!
עו"ד עמית חדד: לפי יומן הפגישות שלך התקבלה פגישה בינך לבין אלוביץ' ב-2014. במה עסקה הפגישה?
רה"מ בנימין נתניהו: פגישה כשידעתי שאנחנו הולכים לפזר את הממשלה והולכים לבחירות, וזה היה חלק מאותן פגישות שאמרתי גם לניר - להתחיל לחמם מנועים, עם האנשים האלה, הראשון שהוא הביא היה אלוביץ'
עו"ד עמית חדד: הוא היה הראשון?
רה"מ בנימין נתניהו: האמת, לא זוכר. היה נראה לי מאוד טבעי שהביא אותו אז. היום ברור לי כבר סיבות אחרות למה הביא אותו
עו"ד עמית חדד: למה חפץ לא בפגישה?
רה"מ בנימין נתניהו: לרוב כשאני מדבר עם בעלים - כמו מוזי ורטהיים או אלי אזור - לא נוכח מישהו בפגישה. יש אינטימיות מסוימת, אתה יכול לדבר חופשי, ככה נהגתי בדרך כלל עם בעלים או עורכים ראשיי
עו"ד עמית חדד: בכתב האיישום כתוב שחששו שיפקע מועד למיזוג בזק-יס. האם ביצעת פעולות בקשר למיזוג?

רה"מ בנימין נתניהו: לא ביצעתי שום פעולה
רה"מ בנימין נתניהו: אני לא נתתי לאלוביץ כלום וגם הוא לא נתן לי כלום. לא עלה בדעתי לתת לו. אלוביץ' לכאורה היה יכול לפנות אליי, מה הוא צריך את ניר חפץ? זה סותר את כתב האישום
עו"ד עמית חדד: חפץ אמר שהפגישה התרחשה במחצית הראשונה של 2015 ושולל לחלוטין שזה יהיה בסוף 2014. בחקירות שלך מציגים לך את הפגישה הזו מינואר 2015, ואז, תוך כדי החקירה, התברר שהמועד של הפגישה לא אפשרי - ואז קבעו עוד חקירה כדי לתקן את התאריך
עו"ד יהודית תירוש: יש כאן הגזמה עם ניסוח השאלה
עו"ד עמית חדד: מקבל. גם חפץ מקבל את החקירה הזו חקירת השיבוש. אחרי הפעולות האלה, הגרסה הסופית של חפץ הייתה - שהפגישה הזו הייתה בכל מועד שבין מאי 14' ליוני 15' - אבקש להתייחס. בכתב האישום כתוב 28 בנובמבר - ובחקירת השיבוש אומר בין מאי 14' ליוני 15'. תתייחס לזה בבקשה ראש הממשלה שהפגישה הזו היתה בטווח התאריכים האלה
רה"מ בנימין נתניהו: לא הייתה פגישה כזו. הם הזיזו כל הזמן תאריכים. כמו הילד עם פטיש הפלסטיק. לא הייתה פגישה כזו בשום זמן. זה תשובה שנתתי בחקירה של המשטרה. אמרתי להם - 'אתם תתרסקו עם הדבר הזה', אבל לא ידעתי עד כמה. הם התרסקו עם זה
עו"ד עמית חדד: חפץ מתאר שהפגישה הזו היא לאחר פגישה שלו עם אלוביץ', והשנייה פגישה שלו איתך
רה"מ בנימין נתניהו: לא

עו"ד עמית חדד: ראש הממשלה, האם אתה נוהג לגרוס מסמכים שמגיעים אליך לעיון?
רה"מ בנימין נתניהו: באופן כללי, כן. אני לא משאיר דפים על השולחן. או זורק לפח או מכונת גריסה. אין שום קשר לרגישות המסמכים
עו"ד עמית חדד: האם ניר חפץ הציג לך נייר ב-20.11?...
רה"מ בנימין נתניהו: לא. מישהו כאן הינדס משהו, ממש הינדוס של ראיות לא של תודעה
עו"ד עמית חדד: האישור אמור להיות בתוקף לשנה. עד כמה הדברים מתיישבים עם דבריו של חפץ שהאישור הוא בהול?
יעל יפה: הפסקה של חצי שעה
 
נערך לאחרונה ב:
יעל יפה: השופטים חזרו באולם, לפני נתניהו
עו"ד עמית חדד: רה"מ מתעכב עוד כמה דקות. הוא לא מרגיש טוב כבודכם, זה לא צחוק!
השופטת רבקה פרידמן-פלדמן: אף אחד לא חושב שזה צחוק
יעל יפה: נתניהו נכנס
עו"ד עמית חדד: חפץ טען לפי כתב האישום בנובמבר, שהתקשר לדוד שרן - שהיה ראש הלשכה כדי לוודא שהפגישה עם אלוביץ' נקבעת בהקדם - זה תמליל של חקירת חפץ. אבל דוד שרן נכנס לתפקידו רק ב-1.12.2014, אבל לפי כתב האישום כל האירוע הזה קורה לפני נובמבר 2014. תתייחס בבקשה לדברים
רה"מ בנימין נתניהו: הוא לא היה מעורב למיטב זכרוני, וגם לפי הראיות זה ברור שלא היה מעורב וזה רק מאשש את מה שאמרתי שכל הסיפור הזה על כל פרטיו פשוט מצוץ מהאצבע
עו"ד עמית חדד: אנחנו שללנו את ה-28.11 וראינו ששרן לא נמצא שם - חפץ טען בהתחלה שהמועד המקורי של הפגישה היה בינואר 15. ראינו שבסוף בית המשפט מהיקשים של היגיון של תשחץ כזה, הפגישה - אם הייתה - הייתה בין יוני 14 למאי 15. והחוקרים התעקשו איתך שהפגישה הזו היתה במועד מסוים - 16.1. מקריא לך קטע מהחקירה שלך - שואל אותך החוקר עמיעד: "האם בתקופה הזו אלוביץ' מישהו מסביבתך פנה לאיך כדי לקדם את העסקה בזק יס בשל סד הזמנים שעומד לפוג, של אישור הרשות להגבלת עסקיים?". אתה אמרת לא. האם זה אמת?
רה"מ בנימין נתניהו: לחלוטין
עו"ד עמית חדד: אומרים לך ינואר 15. מבקש שתתייחס לעובדה שאמרו לך שהפגישה בחקירה התקיימה בינואר 15. ועכשיו בפרקליטות אומרים תאריך אחר
רה"מ בנימין נתניהו: זה מומצא, אין קשר למה שהם טוענים
עו"ד עמית חדד: בחקירה של חפץ כשאומרים שהמעוד של ינואר 15' לא מתאים - חפץ מעלה את האפשרות שהפגישה נערכה לאחר מועד הבחירות. האם הפגישה הייתה לאחר הבחירות?
רה"מ בנימין נתניהו: לא לפני ולא אחרי - היא פשוט לא התקיימה
עו"ד עמית חדד: איך זה מסתדר עם המועד הנטען בכתב האישום?

רה"מ בנימין נתניהו: זה לא התקיים. הם מנסים כל הזמן לקחת חלק ולדפוק עם פטיש פלסטיק. במקום לומר דבר פשוט - זה לא היה
עו"ד עמית חדד: עמדה נוספת שחפץ הביע בחקירה - שהיו נוכחים עיתונאים בפאטיו. אבל לא היו. אני שואל אותך האם הייתה פגישה כזו שהיו בסוף עיתונאים שחיכו והכנסתם את אלוביץ' לחדר צדדי?
רה"מ בנימין נתניהו: לא דנתי עם חפץ, הוא היה נבעט, לא היה שם ואלוביץ' לא מוסתר - אמרתי אנחנו מייצרים דיסקרטיות - צריך להגיד גם לגבי משרד - אתה משתדל אם יש לך אישיות בכירה או דיפלומט, אתה משתדל לא להפוך את זה למקום של רופא שיניים. גם באקווריום וגם בבית
עו"ד עמית חדד: ב-16.01.15 הייתה לך פגישה עם אלוביץ'. מה היה נושא הפגישה?
רה"מ בנימין נתניהו: היתה לי פגישה חשובה, עם ראשי התעשיינים של יפן, חשבתי שזו תהיה נקודת תפנית עצומה ביחסי ההשקעות שלנו עם יפן. ואני ייחסתי לזה פגישה עצומה ואני רציתי לדבר איתו לפני הפגישה. כי יש לו ידע ייחודי. זה ביקור מאוד חשוב
עו"ד עמית חדד: יש לך יועצים רבים שיכולים להכין אותך לזה, למה אתה צריך את אלוביץ'?
רה"מ בנימין נתניהו: כי הם לא עובדים בשוק. אני רציתי לדעת בפנים - לא רק מה מעניין אותך, אלא איך לדבר אליהם. את זה הפקידים שלנו, עם כל הכבוד, לא יודעים לעשות את זה. אבל אדם שנמצא איתם במגע יודע איך לדבר עם אנשי העסקים האלה. על זה דיברתי עם שאול זה מאוד חשוב. עשיתי זה עם הודו, עם סין
עו"ד עמית חדד: למה ביקשת לקבוע פגישה עם אלוביץ' ב-16.1 אם הייתה לך פגישה עם הרעיות ב-20.1?

רה"מ בנימין נתניהו: כי הביקור היה בין לבין
השופט משה בר-עם: יש לו ידע בנושא?
רה"מ בנימין נתניהו: כן. ידע ייחודי. יודע מה להגיד להם. תובנות שרציתי להיעזר בהן

עו"ד עמית חדד: אתה אמרת לחוקרים שהתזה שלהם תקרוס בנוגע לפגישה הזו - אתה אומר - העד הזה כבר קורס. איך אתה בטוח שהתזה של החוקרים תקרוס?
רה"מ בנימין נתניהו: כי הפגישה לא התקיימה. לא יכולתי לדעת שיהיה להם איכונים, אבל ידעתי שלא התקיימה
עו"ד עמית חדד: במסגרת החקירות שלך, החוקרים אומרים לך שבינואר 15 שוחחתם על מיזוג בזק-יס. היום כפי שהראיתי לך, הטענה היא שהפגישה הייתה בנובמבר 2014
רה"מ בנימין נתניהו: הנושא לא עלה בנובמבר ולא במועד אחר
עו"ד עמית חדד: בחקירות שלך כששואלים אותך על דחיפות עסקת בזק-יס - הם ניסו לקשור את הפגישה למכתבים ששלחו לך בינואר ופברואר מבזק. היום הטענה שהפגישה הייתה בנובמבר 2014. האם יש קשר בין המכתבים לפגישה?
רה"מ בנימין נתניהו: לא
עו"ד עמית חדד: נשלחים שלושה מכתבים - האם ענית להם?
רה"מ בנימין נתניהו: לא
עו"ד עמית חדד: למה לא ענית עליהם?
רה"מ בנימין נתניהו: כי זה לא מגיע אליי אפילו. כי המערכת לא חשבה שיש טעם להעלות את זה
עו"ד עמית חדד: האם חפץ פנה אליך והעביר לך מסר מאלוביץ' ואמר לך שתוודא שפילבר כפי שסוכם?
רה"מ בנימין נתניהו: לא
עו"ד עמית חדד: האם חפץ פנה אליך והעביר את התוכן של הפתק הזה (מסמך ובו מצויין אישור רשות ההגבלים העסקיים לעסקת בזק-יס)?
רה"מ בנימין נתניהו: לא
עו"ד עמית חדד: האם הנחית את פילבר לפעול לטובת אלוביץ'?
רה"מ בנימין נתניהו: לא. אפילו ההפך. אין לי מחויבות לאיש, תדאג שתהיה תחרות - זה מה שאמרתי לו
רה"מ בנימין נתניהו: לא. אפילו ההפך. אין לי מחויבות לאיש, תדאג שתהיה תחרות - זה מה שאמרתי לו
עו"ד עמית חדד: סקרנו את הפריטים שחפץ טיפל בהם. ראינו שאחד מהם לא קשור אליך אלא למוזס, ונתנו מענה
יעל יפה: נתניהו משתעל בכבדות
עו"ד עמית חדד: רה"מ, אתה בסדר?
רה"מ בנימין נתניהו: אם אפשר סוכריית שיעול
עו"ד עמית חדד: אני רוצה להציג לך התכתבות בין הרצוג לישועה מה-20.11.14 - כותב בוז'י לישועה: "אילן, סוקר שלכם עושה לי פיגוע מטורף"
עו"ד עמית חדד: רה"מ, אפשר לראות שראש האופוזיציה קיבל תוצאות לא מחמיאות לסקר ופנה לישועה כדי לשנות את תוצאות הסקר. האם זה מקובל?
רה"מ בנימין נתניהו: פוליטיקאים פונים כל הזמן. מה שחשבו שיש היענות! זו ההיענות החריגה!
עו"ד עמית חדד: אתה פנית לוואלה כדי שישנו סקר בשבילך?

רה"מ בנימין נתניהו: גיב מי אה ברייק, אני לא מצליח להכניס אפילו הודעות דובר
יעל יפה: נתניהו שותה מכוס מים, וממשיך להשתעל

עו"ד עמית חדד: בוא נראה מה קורה בתוך וואלה, הרי אף אחד לא בדק מה קרה שם
רה"מ בנימין נתניהו: אז איך הם יודעים מה חריג?

עו"ד יהודית תירוש: לא מבינה למה נכנסים לזה כרגע כי שאל חברי את הנאשם אם מכיר את האירוע הזה, הנאשם אמר שלא מכיר את האירוע הזה, וברגע שלא מכיר - אפשר לעבור הלאה
יעל יפה: חדד מקריא מהתכתבות פנימית בוואלה - שבה קוברים את הכתבה על הסקר של בוז'י הרצוג
עו"ד עמית חדד: אתה קיבלת יחס כזה, רה"מ?

רה"מ בנימין נתניהו: לא
עו"ד עמית חדד: בוא נעביר לפריט הבא...
עו"ד יהודית תירוש: כל מה שקרה בוואלה גולה, כולל אמירות על בוז'י. מה שלא היה - והתברר אח"כ - זה התכתבויות נוספות, אבל העובדה שיש התערבות ושיח עם פוליטיקאים אחרים. מעולם לא טענו שלא היה. זה היה בתוך החומר
עו"ד עמית חדד: זה שקר!
עו"ד יהודית תירוש: אי אפשר כל הזמן להנדס תודעה ככה
עו"ד עמית חדד: אנחנו?! אתם רב-אומן בהנדסת תודעה!

עו"ד יהודית תירוש: מעולם לא טענו שאין יחסים בין עיתונאים לפוליטיקאים

עו"ד עמית חדד: להגיד שמישהו בדק איך מתייחסים לפוליטקיאים אחרים בוואלה? אנחנו מנהלים תיק שלא יודעים מה משמעות טענת החריגות בכלל
עו"ד ז'ק חן: אין מילה במה שאמרה בתיאור המציאות שהוא נכון
השופטת רבקה פרידמן-פלדמן: עורך דין חן - גמרנו! אתה רוצה לנהל איתי עכשיו מו"מ? גמרנו אז גמרנו. אדוני, שב בבקשה
עו"ד ז'ק חן: אני מחכה שתגידו לתביעה שב בבקשה! אני מרגיש שזה לא בסדר גבירתי
רה"מ בנימין נתניהו: נתניהו משלב ידיים ומקשיב לויכוח
השופטת רבקה פרידמן-פלדמן: אדוני, חדד, תשאל את מר נתניהו שאלות
יעל יפה: ז'ק חן יוצא בכעס מהדיון
עו"ד עמית חדד: האירוע שבו בנך אבנר התגייס לצה"ל - האם זה תקשורתי מבחינתך?
רה"מ בנימין נתניהו: זה אירוע שהוא גם ככה יהיה מתוקשר, אז עדיף לך לנהל את זה
יעל יפה: חדד שואל את נתניהו לגבי פרסומים בתקשורת על הגיוס של בנו, אם היה לו יחסים מיוחדים איתם, אם יש היענות חריגה בזה שפרסמו על זה שבנו מתגייס
עו"ד עמית חדד: כשאני מראה לך שזה פורסם בכלי תקשורת אחרים - וגם בוואלה - האם אתה חש שקיבלת מוואלה היענות חריגה?
רה"מ בנימין נתניהו: לא, אני מרגיש שמקבל מהפרקליטות דבר בלתי אפשרי. איך הודעה הכי טבעית שמתפרסמת אפילו בשוקן ובווינט - איך זה היענות חריגה? למה אני מועמד לדין על הדבר הזה? זו היענות חריגה?! 8 שנים גוררים אותי בתוך הגיהינום הזה
יעל יפה: נתניהו צועק ודופק על השולחן
 
רה"מ נתניהו מתכוון לבקש לדחות את עדותו מחר בשל ההתפתחויות ורצונו בהקדמת הקבינט. גורם המעורה בנושא אומר: "אלו עניינים חיוניים לביטחון ישראל" (גילי כהן).
בוטל הדיון מחר במשפט נתניהו
אמס
הדיון בוטל ללא בקשת תגובה מהפרקליטות כלל.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

שיתוף - לביקורת משפט של עוול
ב"ה

בהיעדרה: החל "שימוע" להדחת היועצת המשפטית לממשלה.
השר שיקלי מציג בדיון מסמך בן 84 סעיפים, המסכם מאות עמודי טענות שהכין השר לוין.
אך בתוך ההר הזה של טיעונים, מעל לכול עולה שאלה עקרונית אחת:
האם מערכת בלתי נבחרת יכולה להכתיב מדיניות, ולחסום באופן עקבי ממשלה נבחרת, ועדיין להיקרא "שומרת הדמוקרטיה"?

גם אם אינכם מתמטיקאים, גם אם תורת המשפטים רחוקה מכם, ואפילו אם מעולם לא נחשפתם לעקרונות של מדע המערכות, במבט קצר, תוכלו לזהות את האבסורד.
הוא איננו נסתר, ואיננו מורכב להבנה. הוא פשוט, כמו נוסחה שדורשת תיקון.

לא מדובר כאן בשיקולים פוליטיים זרים, לא בהטיה מפלגתית, ולא בשחיתות סמויה,
אלא בכשל מובנה, מדויק, צפוי מראש, ממש כפי שחוק פיזיקלי חוזר על עצמו במעבדה.
מערכת דמוקרטית שנראית פתוחה אך חסומה מבפנים,
ממשלה שנבחרת, אך אינה מסוגלת לשלוט,
ורשות בלתי נבחרת, שקובעת את חוקי המשחק מבלי להיות נתונה לו.

זה לא טיעון פוליטי.
זה מודל. זה מבנה. זו נוסחה.
וזה, מה שצריך לתקן.

טיעון מתמטי־רעיוני:

תהי M ממשלה נבחרת על־ידי הציבור.
תהי J מערכת משפטית בעלת סמכויות עצמאיות.
נניח ש־M מעוניינת ליישם מדיניות כלשהי P, אך נחסמת על־ידי J עקב שיקולים אידיאולוגיים עקביים.
אם מתקיים:


אם מתקיים:

  J(P) = Rejected     לכל P ∈ Agenda of M

ובו בזמן:

  J ∉ Elected Bodies

אזי מתקיים:

  ∃ פוליטיזציה דו־צדדית ∧ כשל ריבוני דמוקרטי

ומה שהיה להוכיח:

❝ כאשר הגוף הבלתי נבחר מונע באופן עקבי את מימוש מדיניות הגוף הנבחר, תוך שימוש בשיקולים אידיאולוגיים, נוצר מצב של פוליטיזציה משני הצדדים, אך רק צד אחד כבול. ❞

ניסוח מילולי של הטיעון:

נניח שיש ממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי על־ידי הציבור, והיא מבקשת לקדם מדיניות מסוימת, כלכלה, ביטחון, חברה, דת או משפט.

אבל שוב ושוב, כל מה שהיא מנסה לקדם נחסם על־ידי מערכת משפטית עצמאית, שמחזיקה באידיאולוגיה שונה ושפועלת באופן עקבי לסכל את תוכניות הממשלה.

באותו הזמן, אותה מערכת משפטית לא נבחרה על־ידי הציבור, אין לה אחריות דמוקרטית, אבל יש לה כוח מעשי לקבוע מה יתבצע ומה לא.

במצב כזה, יש:
  • פוליטיזציה גם בצד המשפטי (ולא רק בצד הממשלתי),
  • ובעיקר, כשל דמוקרטי עמוק:
    כי יש שלטון, אבל אין אפשרות אמיתית להחליף את הכיוון האידיאולוגי שלו דרך בחירות.
ומה שהיה להוכיח:

❝ כאשר רק צד אחד מחויב לתוצאות הבחירות, והצד השני שומר על שליטה מעשית מבלי להיבחר – זו לא רק פוליטיזציה, זו פגיעה ממשית בריבונות העם. ❞

ניסוח על פי תורת המשחקים

הגדרות:

  • G: Governmentהממשלה שנבחרה בבחירות דמוקרטיות
  • J: Judiciary מערכת משפטית עצמאית (יועמ"שית, בג"ץ, פרקליטות)
  • מטרת G: לקדם מדיניות ציבורית על־פי המנדט שקיבלה
  • מטרת J: לשמר את מסגרת שלטון החוק לפי פרשנותה, תוך שמירה על סטטוס־קוו מוסדי ואידיאולוגי
מהלך המשחק:
  • G מגישה יוזמה ממשלתית P
  • J מעריכה את P דרך פריזמה משפטית־ערכית
אם מתקיים:

 J(P) = Blocked     לכל P ∈ Agenda of G

ובמקביל:

 J ∉ Elected

אז:
  • G אינו מצליח לבצע את יעדיו
  • J משמר שליטה מעשית
  • נוצר שיווי משקל אסימטרי שבו צד אחד מחויב לרצון הציבור, והאחר פועל באופן עצמאי
מבנה אסטרטגי:

זהו משחק אסטרטגי עם:
  • שליטה פרוצדורלית ל־J (כוח משפטי לקבוע מה מותר)
  • אחריות פוליטית בלעדית ל־G (ביקורת ציבורית על ביצוע)
תוצאת המשחק:
  • הממשלה מוחלשת למרות שנבחרה
  • הרשות השופטת שומרת על יציבות מוסדית גם כשהיא פוסלת את רצון הבוחר
  • המשחק אינו מאפשר החלפת אידיאולוגיה שלטונית דרך בחירות

ומה שהיה להוכיח:

❝ כאשר השחקן הלא נבחר קובע את גבולות הפעולה של השחקן הנבחר באופן עקבי, נוצר משחק שבו לא ניתן להחליף את הכיוון האידיאולוגי לא דרך תמריצים, לא דרך בחירות, ולא דרך כלים דמוקרטיים. ❞


📘 תאוריה מערכתית קצרה:

"כשל הריבונות במערכת סגורה"

הגדרה:


מערכת שלטונית דמוקרטית שבה קיימת רשות נבחרת (הממשלה) ורשות בלתי נבחרת (מערכת משפטית), מתפקדת כ־מערכת מרובת־מרכיבים עם פיקוח הדדי. אולם כאשר אחת מהן פועלת כמרכיב סגור, מתהווה כשל מערכתי.

עקרונות התאוריה:

1. מערכת שלטונית היא מערכת פתוחה.

היא מקבלת קלט מהציבור (בחירות), וממירה אותו לפלט של מדיניות.

2. כאשר מרכיב מסוים במערכת (למשל, מערכת משפטית) פועל כמרכיב סגור כלומר,
  • אינו משתנה בהתאם לקלט,
  • אינו ניתן להחלפה,
  • מפרש בעצמו את כללי פעולתו,
    הוא שובר את עקרון ההיזון החוזר (Feedback) שהוא תנאי לקיומה של מערכת פתוחה בריאה.
3. אם הקלט (רצון הציבור) נשאר קבוע, אבל הפלט (מדיניות) נשלט על־ידי גוף שלא משתנה,
נוצרת הפרדה בין שליטה לאחריות,
הגוף השולט (המערכת המשפטית) אינו נושא באחריות ציבורית,
והגוף האחראי (הממשלה) אינו שולט.

4. מצב זה יוצר תוצאה מערכתית קבועה (Output lock):
המערכת חוזרת תמיד לאותו מצב אידיאולוגי,
בלי קשר לתוצאה הפוליטית.
זהו סימן למערכת תקועה, או בלשון מדעית:

מערכת סגורה עם לולאת בקרה עצמית שאינה מגיבה לשינויים חיצוניים.

5. מערכת כזו נראית דמוקרטית כלפי חוץ, אך אינה פועלת דמוקרטית מבפנים.

זהו מה שמכונה במדעי המערכות:

"False Open System" מערכת שנראית פתוחה אך שומרת על יציבות פנימית נוקשה.

מסקנה (מה שהיה להוכיח):

❝ במצב שבו מרכיב אחד במערכת הדמוקרטית מתפקד כמערכת סגורה שאינה כפופה להיזון חוזר מהציבור, נשללת למעשה יכולת השינוי, גם אם המבנה הפורמלי נותר דמוקרטי. ❞

זהו כשל מערכתי, לא פולמוס פוליטי.

לסיכום:

הטיעון לפוליטיזציה הפך לנשק קבוע,
הוא מונף בכל פעם שמועלה ניסיון לתקן, גם כשהתיקון דמוקרטי לגמרי, גם כשהוא מתבקש.
אבל האבסורד הגדול הוא שהאשמה עצמה,
אמורה להיות מופנית דווקא כלפי המאשימים.

כי מי שחוסם כל שינוי בשם טוהר מקצועי,
מי שמפחד מכל נגיעה במבנה כאילו זו חבלה,
הוא עצמו משתמש במה שהוא פוגע, כדי להמשיך לפגוע.

וכך, בשם המאבק בפוליטיזציה,
מתבצעת פוליטיזציה עמוקה, קבועה, בלתי ניתנת להחלפה.

השימוע שנערך בהיעדרה של שומרת הסף לא הותיר סימן שאלה, אלא סימן קריאה.
כי כשאין אפילו נכונות לשמוע,
ברור שאין עם מי לדבר.

וזה, בסופו של דבר,
מה שהיה צריך לומר.

* זוהי הייתה תרומתי הצנועה למשפט צדק.
שיתוף - לביקורת חזית כפולה
ב"ה

חזית ביטחונית, וחזית משפטית

(לפעמים עצם הפרסום הוא המסר, ברגע שהדברים נאמרו באמת, הם כבר בדרך למקום הנכון.)

יש לי שאלות קשות.
אני שואלת שוב ושוב, ועדיין לא מצאתי תשובה אחת שתיישב את הלב.
לא תשובה משפטית, לא מוסרית, ולא ציבורית.
רק תחושת אי־צדק שמעמיקה, ככל שאני מנסה להבין.

איך ייתכן שמי שאינם בשלטון, הם אלו שמסוגלים לשבש אותו?

איך קורה, שמערכת שלטונית נבחרת בקולות רוב העם, אך מוצאת את עצמה נרדפת על ידי שלוחות שאינן נבחרות, אך חזקות דיו כדי לשתק מהלך מדיני, משפטי וביטחוני?

מהיכן שואבת האופוזיציה לשעבר, שאיבדה את אמון הציבור, את הכוח להמשיך ולהחזיק בידיה את ההגה מאחורי הקלעים? האם מדובר בהמשך לגיטימי של ביקורת, או בתופעה עמוקה בהרבה, שבה מוסדות שאינם כפופים לבחירה דמוקרטית קובעים בפועל את סדר היום של מדינה שלמה?

ואיך מתאפשר כל זה, תחת הכותרת הרחבה והאלסטית כל כך של "עניין ציבורי"?
האם אפשר עוד לקרוא ל"עניין ציבורי" דבר שציבור בוחר אחר בחר בו שוב ושוב, למרות, ואולי בגלל, מה שמייחסים לו?

וכיצד ייתכן, שבמדינות מערביות רבות העבירות המיוחסות לראש הממשלה אינן נחשבות כלל לפליליות, ואילו אצלנו, הן משמשות עילה לטלטל מדינה, לעצור מהלכים אסטרטגיים, ולפרק הנהגה נבחרת?

כמה אפשר לטלטל ראש ממשלה שנמצא בעיצומה של מלחמה על חיי אזרחי ישראל?
כמה אפשר לדרוש ממנו לחלק את זמנו בין חדרי החקירה לאיומים בטחוניים, ובו בזמן לדרוש ממנו לתפקד כמבוגר האחראי של המערכת?

ואיפה אותם כללים שנועדו להסדיר מדינה במצבי חירום?
האם אין מנגנונים חוקיים שמכירים בכך שמלחמה משנה את פני השלטון, ומצריכה אחריות מערכתית, לא חיכוך פנימי?

ואולי חשוב מכול,
למה הגורמים המשפטיים מתעקשים לפעול כאילו שום דבר לא השתנה?
איך הם מסוגלים לנתק את עצמם מהנסיבות, מההקשר, מההיסטוריה ומהאחריות הלאומית?
האם בעיניהם צדק הוא ערך מוחלט, שמנותק מכל מציאות? או שמא זוהי עיוורון שמתחפש לנייטרליות?

ומתי, אם בכלל, תתעורר תחושת האחריות הלאומית, לא לשם שמירה על החוק כנוסח, אלא לשם שמירה על העם?

יש כאן אבסורד שקשה להכיל.
ראש ממשלה נבחר, בעיצומה של מלחמה, מתייצב מדי שבוע באולם בית המשפט, בעוד אויבים מבחוץ מאיימים והעם מצפה להנהגה.
והמערכת, במקום להתכנס לאחריות, ממשיכה לדרוש ממנו לפצל את עצמו: להיות גם לוחם, גם נאשם, גם קורבן, גם מנהיג.

מול המציאות הזו, יש מי שעדיין חוזרים על מנטרות ריקות, כאילו אין מלחמה, כאילו אין עם, כאילו החוק מתקיים ברִיק.
הם מדברים על "שוויון בפני החוק", בזמן שהם משתמשים בו ככלי פוליטי.
הם מדברים על "טוהר מידות", בזמן שהם מבזים את מוסר האחריות.
הם מבקשים צדק, אבל מונעים אותו מהציבור.

ובשלב הזה, כבר אי אפשר שלא לראות:
העמדה הזו לא רק מנותקת, היא מגוחכת.
היא ממשיכה להיאחז בציפורניים בטיעונים שהתפוררו, בשם עקרונות שהושחתו, תוך התעלמות מוחלטת מהמציאות עצמה.

האבסורד כל כך גדול, עד שהוא שוחק את מי שממשיך לטעון אותו.
הוא הופך את הצד השני לנלעג, כי הוא חושף לא את עמדתו, אלא את ניתוקו.

יש נקודה שצריך לומר ביושר:
הכוח של מערכת המשפט לא תמיד מצדיק את התואר "מערכת שופטת".
כשהמערכת הזו אינה יודעת לרסן את עצמה, כשהיא פועלת מתוך עיוורון הקונספט ולא מתוך ראיית האדם, היא כבר לא מגִנה על הצדק, היא חותרת תחתיו.

במקום להיות משקל מאזֵן, היא הופכת לגורם שמטה את הכף.
במקום לתקן עיוותים, היא יוצרת אותם.
ואז, כשהביקורת גוברת, מנפנפים במילה "צדק" כאילו היא כלב השמירה האחרון של הדמוקרטיה –
אבל הכלב הזה כבר שינן את הפקודות, שכח את המצפן, והוא נובח לא כי יש סכנה – אלא כי לימדו אותו.

צדק אמיתי לא נולד מתוך עודף סמכות, אלא מתוך גבולות.
וכשאין גבולות למערכת המשפט, אין גבול גם לעוול שהיא עלולה להסב.

כשיש עוול שצועק, לא די לגנות אותו, צריך לבחון מחדש את הפרמטרים שאִפשרו לו להתקיים.
כי לעיתים, העוול אינו תקלה, אלא תוצאה של מבנה מעוות.
ואז, המאבק האמיתי אינו רק על צדק, אלא על חשיפת מוקדי כוח שתפסו לעצמם מקום לא הוגן בתוך משמרת הצדק.
ואת זה, מוכרחים לומר בקול.

פעם, גם כשלא הסכמת עם המחאה, יכולת לפחות להעריך את עומק הטיעון.
הייתה אידיאולוגיה. הייתה השקפת עולם. הייתה תחושת אחריות.
היום? נותר רק קומץ קולני של מפגינים אלימים, שמרעישים בשם הדמוקרטיה, אך פועלים נגדה.
מי ששולח אותם מתעלם במפגיע מזעקת העם, מתעלם מהבחירה הדמוקרטית, מתעלם מהשכל הישר.
והציבור, כבר לא מתרשם. לא מהחסימות. לא מהתחפושות. לא מההיסטריה.
כשאין דרך, אין עומק. כשאין אמת, נשאר רק הרעש, והאלימות שהולכת ומתפשטת סביבו.

והנה העובדות.
בלי סיסמאות, בלי פרשנויות מוגזמות, רק התבוננות ישירה במציאות:
מהם החשדות? מה המשקל האמיתי שלהם? מה נחשב לעבירה, ומה לא?
ומה קורה במדינות אחרות, כשמנהיג נמצא בעיצומה של מלחמה?

למען הבהירות, הנה פירוט החשדות, אך חשוב להדגיש: אף אחד מהם אינו כולל מעשה פלילי מובהק כפי שמקובל במקרים דומים במדינות דמוקרטיות.

1. מהן החשדות נגד נתניהו?

על פי מקורות מוסמכים, נתניהו עומד למשפט בשלוש פרשיות עיקריות :
  • תיק 1000 – קבלת טובות הנאה: קבב ובקבוקי שמפניה בשווי כ‑700,000 ש״ח ממילצ'ן ופאקר, allegedly בקשר להטבות לעסקים שלהם.
  • תיק 2000 – הטבות לתקשורת: הסכם עם עורכי Yedioth Ahronoth לכאורה – בתמורה לכיסוי אוהד.
  • תיק 4000 – הפרת אמון ושוחד: הטבות רגולטוריות לחברת בזק ואז כיסוי תקשורתי חיובי.
ביחד, החשדות מחזיקים קיימים פלילית (שוחד, מרמה והפרת אמונים), ונאשמים כי המדינה הושפעה לטובתו האישית או של מקורביו.

2. מה משמעות המשפט בזמן מלחמה?

  • בית המשפט הישראלי עצמו עיכב את הדיונים השבוע, בעקבות בקשות הנוגעות לשיקולי בטחון ודיפלומטיה
  • זאת למרות שארה״ב ועוד מדינות רגישות מורידות משמעותית את תביעת מנהיגים בזמן מלחמה, נוהגים להתפשר עם מצב חירום על מגבלות משפטיות מסוימות .
  • הדיון סביב "גישור פלילי", שהוצע גם על ידי שופטים בכירים (כמו אהרן ברק), מודגם כדרך חוקית לאפשר למשפט להתנהל בלי לקרוע את השלטון במקביל למלחמה .

3. האם עוד מדינות נדרשות לתצהיר מנהיגים בזמן משברים?

  • בארה״ב ובליטיגציה בינלאומית, גם במלחמות העולם ובמלחמת האזרחים, מערכת המשפט ניגשה במשנה זהירות לפגיעה בזכויות במהלך חירום .
  • בתי דין בינלאומיים אף דנו בעבר באיזונים בין שלטון עריצי ובין הגנה על משפט הוגן, אך לא ניווטו הפגנת כוח בזהירות כפי שדורשים מחזיקים באינטרס לאומי.

4. שלילת יתר של סמכויות בזמן מלחמה

  • התערבות הצבא והממשל מלווה לרוב בהגבלות זמניות על זכויות, אך לרוב זה מותיר את המנהיג בתוך מערכת גמישה, לא תקיפה.
  • נכונות לפתוח משפט מנהיג בזמן מלחמה, בלי התאמות או פשרות, מהווה חריגה מכללי המשחק המקובלים בגזרה משטרית או דמוקרטית.

5. מה אומרות חוויות מארה"ב על ניהול שלטון ומשפט בזמן חירום?

  • תקדימים שופטים אמריקאים קיבלו חלק לחלוטין את המצב, וזאת מתוך הבנה שמצב מלחמה דורש איזונים מותאמים ולא הקשחת יתר של סמכות שיפוטית .
  • זו מדיניות שהתבססה אחרי וורלד וור 1 ו־2, החשיבה היא שעל מערכת המשפט לא להקריב את המנהיגות בטלות כהגנה על צדק שהיא מטילה עליו.

מסקנה ואינטרפרטציה

המצב בישראל מוסיף עומס כפול:
ראש ממשלה בוחר, מנהיג סיכונים ביטחוניים, נדרש למלחמה ולו בזמן שהוא עצמאי במשפט.
זאת בזמן שמדינות ושלטונות אחרים בחרו בפתרונות גמישים: גישור, מעצורים משפטיים זמניים, ודיאלוג מוסדי.

העובדה שישראל ממשיכה במשפט הזה דווקא עכשיו מעלה שאלות קשות:
  • האם מעגלי הכוח המשפטי שלנו מודעים לאיזון הנדרש בזמן חירום?
  • האם אינם פועלים מתוך ניתוק מהמציאות הלאומית?
  • ומתי, אם בכלל, נחזור ולזכור שמשפט ותביעה אינם מטרה, אלא אמצעי ליצור צדק, גם אם לא מוחלט?
הטיעון לקידום "צדק" באמצעות המשך ניהול משפט נתניהו, בטל מעיקרו.
לא משום שנתניהו מעל החוק, אלא מפני שהשימוש בחוק נעשה כאן בניגוד למהות החוק עצמו.

כאשר מנהיג נבחר, המצוי בעיצומה של מלחמה קיומית, נדרש להתייצב תדיר בבית המשפט, תוך פגיעה ישירה ביכולתו למשול, אין זה קידום צדק.
זה שיבוש צדק.

המשפט לא מנותק מהקשר. הוא פועל בתוך מציאות.
והמציאות הזו ברורה: אין כאן סכנה של בריחה, אין שיבוש הליכים, ואין דחיפות אמיתית.
יש רק אובססיה מוסדית שמתחזה לחובה מוסרית.

לכן, ההתעקשות להמשיך את ההליך אינה אקט של טוהר – אלא אובדן שיקול דעת במסווה של נאמנות לערכים.

הטענה לפגיעה בטוהר המידות מחייבת לבחון את המשקל הממשי של הרווח הנטען, מול הנזק הממשי שמסב ניהול המשפט, לשלטון עצמו.

הבה נשווה.

לפי כתב האישום, נתניהו "לכאורה" פעל כדי לשפר את תדמיתו בתקשורת או קיבל טובות הנאה בדמות סיגרים ושמפניה, כל זאת בלי ראיה חד־משמעית לפעולה שלטונית בתמורה.

עכשיו נשאל ברצינות:
מה הוא היה יכול להשיג בפועל?
כתבה מפרגנת? כיסוי נוח במהדורת ערב? מערכת יחסים תקשורתית חמה עם אתר מסוים?
האם זהו רווח אישי ממשי שמצדיק רדיפה שלטונית כה חסרת פרופורציה?
לכאורה, הרווח של נתניהו, תדמית חיובית או סיקור אוהד, מוצג כפגיעה בעקרונות הדמוקרטיה.
אבל כדי שטענה כזו תעמוד, יש להוכיח שהרווח הזה השפיע בפועל על מהות הבחירה הציבורית.

אלא שזה בדיוק מה שלא קרה.
הסיקור לא היה אוהד, ולאורך מרבית הזמן, אף היה עוין.
ובכל זאת, הציבור בחר בו. שוב. ושוב.
לא בגלל כתבה, אלא למרות הקמפיין. לא בזכות תקשורת, אלא למרות ההטיה.

כך שהתיאוריה כאילו סיקור חיובי שיבש את רצון העם, אינה רק מופרכת, אלא הפוכה מהמציאות.
ולכן, גם אם יוכח רווח, הוא לא היה רווח פוליטי אפקטיבי.
ואם אין רווח אמיתי, אין גם עילה לפגיעה באמון הציבורי.

הטענה הזו, שאמורה להגן על הדמוקרטיה, עושה בדיוק את ההפך:
היא מבקשת לערער על בחירת העם, בטענה שהוא הוטעה, בזמן שהוא דווקא הבחין, שקל, ובחר.

ובנוסף, במקום שהחוק ישמש מגן לדמוקרטיה, נעשה בו שימוש כדי לחתור תחת הכרעת הרוב.
זהו מצב שבו הכלי שנועד להבטיח שלטון תקין, מופנה נגד עצם רצון הציבור.
וכך, גם אם נניח שהטענות המשפטיות מבוססות, ההליך כולו סוטה ממטרתו:
החוק כבר לא משרת את הצדק, הוא פועל נגדו.
זו הפיכת היוצרות, שבה אמצעי הפך למטרה, ומשפט הפך לכלי פוליטי במסווה של טוהר מידות.

ומנגד, מה עומד היום על כף המאזניים?
ראש ממשלה בעיצומה של מלחמה.
אחריות לשלום אזרחי ישראל.
ניהול קואליציה סבוכה.
מאבק בזירה הבינלאומית.
מערכה אסטרטגית מול איראן.
קידום הסכמי אזוריים.
איחוי השסע החברתי.

אז האם ניהול משפט סביב תדמיתו בתקשורת או מתנות אישיות, תוך כדי פגיעה שיטתית ביכולת ההנהגה, באמת נועד לשמור על איכות השלטון?

או שמא מדובר בפגיעה חמורה הרבה יותר בעצם תפקודו של השלטון, בשם טענות שאפילו אם יוכחו, אינן נוגעות למהות הכוח השלטוני, אלא לשוליים שלו?

ועד שההליך יוכרע בערכאות, לצד השאלות הקשות, זכות הציבור לדעת, אם בכלל נשארה לו זכות.
ב"ה

טראמפ הקדים אותי.
לא שאני מתחרה עם נשיא ארצות הברית,
אבל את מה שהוא אמר, את האמת הפשוטה,
היינו צריכים לומר כבר מזמן.
ולא, לא היינו צריכים להמתין כל כך הרבה,
עד שמישהו, מישהו חשוב, יעמוד בגלוי לצידו של בנימין נתניהו.

זה זועק לשמיים.
נתניהו, האיש שמנהל מלחמה על עצם קיומנו,
סופג מתקפות חוזרות מגורמים בשמאל ובמערכת המשפט,
שכבר מזמן הפכו לדבר אחד.

זה לא יאומן.
בעיצומו של מאבק הרה גורל,
כשהוא מקבל החלטות של חיים ומוות,
ממשיכים לעסוק בחשדות מגוחכים,
בקטנות שבקטנות,
כאילו מדובר בעניין ציבורי מהותי.

קוראים לזה צדק.
אבל זו לא צדק, זו השפלה, זו כפיות טובה, זו חוצפה.
אין פרופורציות.
העם כולו תלוי באוויר,
והם בודקים חשבונית על סיגרים.

רק מערכת עם גב תקציבי עלום,
יכולה להרשות לעצמה להטריל מדינה שלמה,
מדינה שלא תומכת בזה, לא רוצה בזה, לא מאמינה בזה.

ואז קם נשיא אמריקאי.
הוא לא רק מדבר, הוא מבין.
הוא רואה את המודיעין,
הוא יודע מה קורה באמת,
מתקני גרעין פעילים, העשרה לרמות מסוכנות,
כוונות שלא מוסתרות,
והכול מכוון כלפינו.

הוא מבין את גודל הסיכון,
את גודל המשימה,
את הלילות הרבים ללא שינה,
את הלב שדופק בעוצמה,
ובעיקר, את התפילה,
כי המשימה היא כמעט בלתי אפשרית.
נדרשת כאן עוצמה, שנולדת מהמקום הכי עמוק,
לא רק תכנון, לא רק מודיעין, אלא אמונה.

טראמפ כבר אמר את האמת, כי הוא כבר הבין אותה.
האמת שהוא קלט בשביעי באוקטובר,
האמת שעם ישראל סוחב על גבו אלפי שנים.

ויש עדיין מי שלא מבין,
שהאמת הזאת הייתה צריכה להיאמר בקול, מזמן.

ויש עדיין מי ששותק,
או גרוע מזה, עוטף את השקר במילים נאות,
כמו "התערבות בעניינים פנימיים",
או "תנו למערכת המשפט לעשות את עבודתה".

איזו טעות,
איזו בושה,
ששתקנו,
שלא עצרנו את הרדיפה בעצמנו.

כן, הם צעקו "בושה".
אבל הבושה האמיתית היא שלנו — ששתקנו,
שראינו את השקר עטוף בגלימה ונתנו לו לעבור.
שזו בושה אדירה שלנו שלא צעקנו מספיק.
כן, בושה — לא כקריאת גנאי, אלא כהודאה.

אז אולי הגיע הזמן,
להיות קצת טראמפ,
לצעוק פייק ניוז, כשזה באמת שקר,
לצעוק חמס, על כל מי שחומס את האמת,
לחשוף את החמס שמתחפש לצדק,
ולדאוג לעם ישראל בכנות.

כי מי שנלחם באדם הזה,
לא נלחם בו,
אלא נלחם בשליחות שהוא נושא,
בשליחות לשמור על עם ישראל.

וכל אדם יודע עמוק בלב באיזה צד הוא באמת עומד.
זה הרגע לבחור.
תבחרו להיות בצד של האמת, בצד המנצח,
בצד שבוחר בקיום עם ישראל.

ההיסטוריה של עם ישראל מתכנסת לרגע הזה.
זה הזמן לבחור להיות שותף.


והנה כמה אמיתות שאין עליהן ויכוח:

  • מילים יפות לא מצליחות להסתיר שקר, רק לעכב את התגובה אליו.
  • רדיפה בתחפושת של משפט היא עוול בגלימה שחורה.
  • כשאין פרופורציה מלכתחילה, אין גם צדק שיכול לצמוח ממנה.
  • מערכת שלא רואה את התמונה הגדולה, לא צריכה לחרוץ גורלות לאומיים.
  • אמת לא זקוקה למקהלה של פרשנים, היא פשוט נוכחת.
  • צדק אמיתי לא רודף אדם שפועל למען עמו, הוא מגן עליו.
  • אין דבר יותר מסוכן משקר שמתחפש למוסר.
  • כשמתחילים להתבלבל בין טוב לרע, מישהו מרוויח מהבלבול הזה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה