חברים, @הכריש היקר!

שימו לב לא לערבב באשכולות
כאן זה רק "משפט נתניהו".

לתיקים של אוריך ופלדשטיין
יש אשכול נפרד
 
נערך לאחרונה ב:
1743590361324.png
 
נתניהו: החקירות והבדיקות שהיו נגדי והפרשיות שהואשמתי בתקשורת, המספר עולה על 20.

המשטרה והפרקליטות עצרו עשרות של העוזרים שלי, אין אחד בסביבה שלי שלא נעצר ונחקר, זה מסע ציד מתמשך. הכל נסגר. חוץ מהפרשיות החדשות שמייצרים עכשיו ושלושת תיקים אלה. ציד מתמשך. אין דבר כזה בדמוקרטיה מערבית. אין התגייסות כזו של מערכת אכיפת החוק להפר את החוק ולהביא האשמות שווא. עבודה כזו, עם סימביוזה הדוקה בין התקשורת לגורמי אכיפה, אין דבר כזה בעולם!

הדבר מתבטא בדברים שרואים כאן.
 
נתניהו: "היה שטפון של הדלפות מתוך החקירות שלי מתוך כוונה להשפיע על השופטים, על העדים, על היועמ"ש ולהטות בחירות. התערבות חמורה, חדה ומתוזמנת במטרה להשפיע על ההליך הדמוקרטי - סכנה איומה לדמוקרטיה"
 
מוטי קסטל: רה"מ נתניהו על ניתוקו מיועציו ומקורביו: "מסע ציד ודיג! משטר אפל"! הקשר נותק באבחה וזה ודאי כואב. חיפשו כל מי שבקרבתי ושיבשו את הקשרים האלה. חדד: דוד שרן העיד כאן במהלך המשפט, מה תפקידו? נתניהו: הוא היה במשרד שלי וניהל את הלשכה בעצם. חדד: הוא נחקר כחשוד בתיק 3,000. אמרו לו "תביא פיסת מידע כלשהי על רה"מ נתניהו ועל השר שטייניץ ונדע להקל עליך" הכרת את זה? נתניהו: לא. לא הכרתי. זה חוזר בדיוק על אותה התנהגות פסולה. לוקחים אנשים שקרובים אליי ומאשימים אותם במשהו ואומרים להם נדע להקל עליך אם תתן לנו כל דבר שהוא על נתניהו. חדד: איך אתה מרגיש שמציעים לעורך הדין שלך אחרי שהציעו לאנשי סגל, מציעים לעורך דין שלך (שמרון) להיות עד מדינה וזה מודלף בתקשורת. מה זה גורם לך להרגיש? נתניהו: זה איום ונורא וזה פריצת כל הגבולות! אין עבירה ואין חשד ואין כלום. האנשים האלה הולכים ממקורב אחד לשני. אנשים שסובבים אותי. הם מנסים לדוג משהו ולוחצים על האנשים האלה וגם דוד שמרון הואשם בהאשמת שווא וזוכה. זה מסע ציד ומסע דיג עם בריקדות. זה לא ייאמן! משטר אפל!!! אתה לא יכול להפיל ראש הממשלה בקלפי אז פורש סביבו רשת ועובר עבירות פליליות של סחיטה באיומים והדלפות של חומרים שאתה לא מראה לנחקר כפי זכותו לראותם. זה לא נפסק! זו שיטה שמזעזעת את האנשים שמעלים את זה ויצא לי להיות עכשיו באמריקה ואמרו: "דבר כזה לא ראינו"! ראינו במזרח גרמניה ראינו את זה אבל פה לא ראינו את זה".
 
מוטי קסטל: רה"מ נתניהו בבית המשפט: "היה מי שאמר שלא יכול להיות מבול הדלפות כאלה ועם שיתוף פעולה כזה שלא אקבל משפט צדק, יש אנשים רציניים שאמרו את זה". נתניהו: יד לוחצת יד. הפרקליטות והמשטרה עובדים עם משתפי הפעולה שלהם בתקשורת במטרה להשפיע על תוצאות מערכת הבחירות. חדד: זה (ההדלפות) מגיע מטעם הסנגורים שלך? נתניהו: אתה יודע שלא ואתה לא צריך להתבדח איתי. זה הגיע מהפרקליטות והמשטרה! היו להם כמה יעדים. הטיית דעת הקהל לקראת הבחירות והשפעה על היועמ"ש לממשלה והשפעה על בית המשפט. הם הכינו את הקרקע והם מטים את דעת הקהל. היה מי שאמר שלא יכול להיות מבול הדלפות כאלה ועם שיתוף פעולה כזה שלא אקבל משפט צדק, יש אנשים רציניים שאמרו את זה, אני מקווה שאנחנו כופרים בזה. חדד: אנחנו כופרים בזה. נתניהו: אנחנו כופרים בזה, אחרת לא היינו פה. זה פשוט הינדוס תודעה!
 
מוטי קסטל: רה"מ נתניהו זועק בבית המשפט: "הכוונה להפליל אותי בעיני הציבור ואחר כך בבית המשפט. שערוריה! כל ההדלפות האלה כשמאה אחוז מחומר החקירות היה בידיהם ומאה אחוז מחומר הדיונים הפנימיים בידיהם הם מדליפים ולאחר מכן מיתממים. זה בלתי נסבל! גיבוב של שקרים ועבירות ופשעים! ושבירת נורמות אחת על גבי השני. כיוון שיש פה רצון פוליטי לשבור את זה, בשיתוף פעולה של ערוצי התקשורת הישראליים יוצרים ערפל של חשדות שטלטלו את הפוליטיקה במשך עשור וקרעו את העם לגזרים ואמרו לאנשים אתם לא יכולים לבחור באיש הזה הוא לוקח שוחד, דרסו את המשפחה שלי! את אשתי! את הבנים שלי את כל מקורביי ואת ידידיי בנפש! הרסו להם את החיים! הרסו את הדמוקרטיה! השפיעו על הבחירות. זה לא יאומן. זה נמשך עד עצם היום הזה, ומקובל כנורמה! כל אלה שמדברים על שלטון החוק איפה אתם? לא רק שאתם אומרים נגד זה אלא משתפים עם זה פעולה. רק שאני ממשיך לנצח בבחירות, זה הדבר הנורא.
 
הארץ׳: רה״מ נתניהו מבקש לקצר את ימי עדותו בשבוע הבא ולסיימם בשלישי ורביעי ב-13.00 בגלל טקס יום השואה ופגישה עם ניצולים. הוא מציע להקדים את תחילת הדיונים. התביעה מסכימה לשלישי ומתנגדת לרביעי.
 
רה"מ אמור להעיד השבוע 3 ימים מלאים
אלי ציפורי פרסם בטוויטר:
נתניהו על חקירת עוזי ארד שהתבקש לדבר על נתניהו ומשפחתו בלי שום דבר קונקרטי: "אין עבירה. אין שום מעשה עברייני. הם מחפשים אדם. זה חלק ממסע צייד. אתה רואה את הדברים באין ספור עניינים. כך מערכת החוק עושה את זה. זה המשך המגמה של צייד אישי. אנחנו במדינת משטרה? מבקשים ממנו להתחיל במשפחתי? מה זה הדבר הזה?"

נתניהו על ה״כתבה״ של רביב דרוקר על ״משפט פומבי״ בתיק 4000: "זה דבר מדהים, דרוקר עוסק בשיבוש הליכים, הוא יודע שלא יעשו לו כלום. ואכן לא נעשה לו כלום. הוא משבש הליכי משפט והמערכת לא עושה לו כלום והוא יודע שלא יעשו לו כלום. זה שיבוש מהמקפצה".

ואוו! נתניהו: "יש סימביוזה בין גורמי אכיפה לתקשורת וזו סכנה לדמוקרטיה. גורמי האכיפה נתנו לו (לדרוקר) את החומר, אלינו החומר לא הגיע. הוא משתמש בזה כדי לשבש עדויות וגם משלם על זה כסף (לניר חפץ), נראה את זה. אני רוצה שתדמיינו דבר אחר. ערוץ 14 עושה כתבת תחקיר ומשלם לעדים מאות אלפי שקלים והם מנסים להטות עדות ומנסים להשפיע על כבודכם, אני בטוח שהם היו מבלים במרתפים. איך הם לא נחקרים, איך זה נעשה בדמוקרטיה. יש פה פרימה של שלטון החוק, של אי שיבוש הליכי משפט וכל אדם נורמלי היה צריך לצאת נגד זה. כי זה דבר שלא צריך לעשות בשום מקום, אני לא מכיר שזה נעשה בדמוקרטיה אחרת".

בום בום בום! נתניהו על הדס קליין: "היא מגוייסת לגמרי, יושבת ומשקרת בצורה הכי ברורה. למה לא פעלתם נגד השיבוש? והיא משקרת!"הדס קליין צילום אלי ציפורי
עו״ד עמית חדד: "מתברר שדרוקר ליווה עוד עדה במשפט, את הדס קליין (נוסף על ניר חפץ), כמה ידעת שהוא ליווה אותה?" נתניהו: "לא היה לי מושג". חדד: "גב׳ קליין (בתמונה משמאל, צילום אלי ציפורי) הגיבה שאין לה קשר עם עיתונאים ובתוכנית רואים שדרוקר מלווה אותה. מה יש לך לומר?" נתניהו: "הדס מגוייסת לגמרי, היא יושבת ומשקרת בצורה הכי ברורה. היא משקרת, אתם מגבילים את זה? פתאום יש סד זמנים מטורף רק עבורי. נגרם פה עוול לי, לזכויות הנאשם, לדמוקרטיה. למה לא פעלתם נגד השיבוש והיא (הדס) משקרת".

נתניהו: "לא זה לא אירוע יחיד. זה קורה כמעט לכל הסביבה הקרובה שלי. מולכו, שרן, פרח לרנר… ספרתי בערך 23 אנשים שלא לדבר על אישתי ובני כל מי שהיה קרוב אליי כמעט… את ד״ר ברקוביץ הם לא חקרו אבל עדיין אפשר. זה כמו שטאזי כמו הסרט ״חיים אחרים״. לוקחים את כל הסביבה שלי שיודעים שהם נקיים כפיים ויוצרים מארג הפחדה וניתוק, זה מיד מנתק קשרים. יש פה אנשים קרובים אליי שהם גרמו להם לפחד. אין להם עבירה והם עסוקים במסע דייג. הם באים עם רשתות דייגים והם אוספים את מי שהם יכולים. זה לא משטר דמוקרטי, לא באים וצדים אנשים ומפחידים אנשים שאין להם קשר לעבירה. הם מצליחים בזה, הם מרחיקים אנשים טובים מהשירות הציבורי. אנשים אומרים לי 'המשפחה שלי לא מאפשרת לי כי יחקרו אותי' זה נזק למערכת הציבורית שלנו ולתחושת הצדק".

נתניהו על ארנון מילצ׳ן: "הוא חבר קרוב שלי. אנחנו מכירים את המשפחות. אני מדבר איתו כל הזמן כמו שמדברים עם חבר קרוב. הרבה זמן שאנחנו לא אחד ליד השני, הרעיות שלנו בקשר. במהלך הקשר הזה אתה מדבר איתו על הבריאות, פוליטיקה, דברים אישיים ואיזה רופאים ללכת, חתונות ילדים הוא מושיב אותי רק בשולחן המשפחה. קשר חברי עמוק מאוד. אני מזמין אותו כשאני נבחר בכנסת כשאני מצהיר אמונים לראשות ממשלה. זה לא יאומן הדבר הזה. הוא חבר אישי כמו אח. יש דברים שאחי לא היה והוא כן. כמו מסיבת הסיום בבית הספר בירושלים, ארנון היה איתי לראות את מסיבת הסיום של אבנר, פה אח שלי לא בא. זה מעיד על עומק הקשר זה אבסורד להגיד שהוא בא לקונגרס. למה לא לבדוק לאיזה אירועים הוא כן בא? רק בא לקונגרס. לא ביקשנו כלום. אני לא דרשתי שום דבר. צריך להכיר את ארנון, לארנון יש לו נתינה הוא כך מראה את הקשר שלו. בחיקור הדין אחרי שלא ראיתי אותו שנים, שלחתי לו חג שמח בהתייעצות עם עורכי הדין שלי, אמרתי לו שאני מאחל בריאות וכו׳ אבל לא דיברתי איתו שנים ויש כמה דקות שמסדרים את המצלמות והוא רואה שאני קצת מתפתל זז מצד לצד אז הוא אומר 'ביבי, אני יכול לשלוח לך כיסא לפתור לך את בעיית הגב'. בפעם הראשונה שהכרנו הוא ראה שאני אוהב סיגר והיינו יושבים יחד ומעשנים. ארנון רוצה לתת בכל מאודו והוא נותן. הוא היה אומר לי החולצה שלך לא נראית לי אני רוצה לשלוח לך חולצה. אשתי מפעם לפעם אהבה לשתות שמפניה. הוא היה נותן לה דום פריניון, יום אחד היא אמרה לו שהיא לא אוהבת את זה, אז הוא נתן שמפניה פחות טובה".


ג. נתניהו על קשריו עם מילצ'ן: "קשרי עם מילצ'ן נוצרו אחרי סיום כהונתי הראשונה ב-1999, כאשר כלל לא חשבתי לחזור לפוליטיקה. מילצ'ן אירח אותי על חשבונו במלונות פאר בפריז, ניו-יורק ועוד. המחיר של ביקור אחד כזה היה כמו כל מה שטוענים כאן (בתיק 1000). הקשר היה עמוק מאוד, קרוב מאוד. החלטתי שלא לחזור לחיים הפוליטיים וגם סירבתי לחזור, שכן חיי מחוץ לפוליטיקה היו טובים מאוד, אך השליחות בערה בי. חקירת פרשת ההובלות של אבנר עמדי נועדה להבטיח שאני לא אחזור".

נתניהו על המתנות: נתניהו: "עורכי דיני דאז, יעקב וינרוט, יהודה וינשטיין ודוד שמרון, אמרו לוי (עלרקע פרשת עמדי, בה נטען שנטל לעצמו מתנות רשמיות), שיש הבדל בין מתנות רשמיות שאני מקבל בגדר תפקידי לבין מתנות שאני מקבל מחברים. לגבי הראשונות, חלות חובות ומגבלות ולגבי האחרונות אין שום מגבלות. שאלתי וחזרתי ושאלתי, עד שווינרוט דפק על השולחן ואמר: 'ביבי, תפסיק לבלבל את המוח! מותר לך לקבל מתנות מחברים'. למדתי מפרשת עמדי "לקבל ייעוץ משפטי על כל צעד ושעל, כי אותי מחפשים".

נתניהו על מילצ'ן: "כשר אוצר פתחתי לתחרות את שוק החלפים לרכב, החלטה שפגעה במילצ'ן, שהיה בעליה של יבואנית הרכב מכשירי תנועה. החלטותיי לעולם אינן מושפעות משיקולים אישיים וחברויות"

ד. אלי ציפורי פרסם בטוויטר:
ואוו! חדד מטיח בתובע אלון גילדין: "הגשתם כתב אישום שהוא בדיחה עלובה לטעמנו ואתה יושב וצוחק פה?" זה היה אחרי שחדד שאל את נתניהו על הקשר שבין חקירות שרון להתנתקות.

נתניהו על איתרוג אריאל שרון: "אני שם את עצמי על מזבח הכלכלה הישראלית, אומרים שאני עושה הכל למען התקשורת. אני שובר מונופולים שראשיהם מתאגדים נגדי כך גם מונופול של תקשורת ואני מקבל תקשורת איומה. אני לא עושה כלום למען התקשורת. אני רואה מול העיניים ראש ממשלה (שרון) שלא עושה מה שהשמאל רוצה ואחרי רגע הוא נכנס לחקירות ואחר כך כשהוא עושה מה שהם רוצים התקשורת עוזבת אותו והוא עושה מה שאני לא מוכן לעשות את זה בעד שום הון בעולם ולכן אני מקבל את זה פעם אחר פעם אחר פעם. זה מסביר את הכל ואיך אפשר להתעלם מזה אחרי שנים של חקירות והשמצות. בוא נראה את זה תשמיע בבקשה את הדברים של אמנון אברמוביץ' (על איתרוג שרון). נהגתי בדרך הפוכה, סרבתי להכפיף את עצמי לשליטה של התקשורת על הפוליטיקה ולהקים מדינה פלסטינית מה שיביא את השלום הנכסף, בשביל זה שילמתי מחיר יקר. במקרה הזה עמדתי בדילמה יקרה כי החקירות נגד שרון היו כשהייתי שר אוצר".

נתניהו על מילצ׳ן: "היו שתי שיחות בכל השנים האלה. שיחות קצרות. הקשר חודש אחרי סיום העדות שלו בברייטון. דיברנו לפני יומיים. אנו מדברים כל כמה ימים. בד"כ בשעות הקטנות של הלילה בגלל הבדלי השעות וגם כי אני פנוי 1,2 בבוקר. רציתי להגיד שבימים שאני קם למשפט אני הולך לישון לא לפני 3 בבוקר. זה מחמם הלב שהתחדש הקשר. כאילו הנתק לא היה. מזכיר לי דברים שכתב אחי יוני. אמר אני לא מדבר עם ביבי חודשים כי היה בצבא ואני הייתי בארה״ב, אמר זה לא משנה כלום. אמרתי שהיה (מילצ׳ן) לי כאח. לא משנה כלום. התחדש כלא היה".

נתניהו על החקירות: "לא הציגו לי כלום. הציגו לי גרסאות של המשטרה שהיו שקריות ביודעין. לא אמרו לי כלום. שיקרו לי ביודעין לאורך כל החקירות האלה. שיקרו ביודעין. לא יודע אם זה בתחום אפור שחור. הם ניסו לטמון לי פח ע"י הבאת שקרים וללחוץ אותי לתוך השקר כמו שעשו לאחרים. כי לא מחפשים אמת. ביקשו אדם - ביקשו לתפוס אותי".

ואוו! נתניהו: "מילצ׳ן רצה להביא לקשר שיש לו אתי דברים שיכולים לעזור למדינה (מדבר על מיזם טאטה). הנטייה של גורמי אכיפה להאשים. לי אין מינאטור. אנשים סביבי כולם פושעים, תאבי בצע, 22 מהם נחקרו, או משתפי פעולה. אם זה מקום אחר - אין ראיות. סוגרים. למעלה מ-20 אנשים נחקרו ע"י היועצת הזו בקואליציה. ובממשלה קודמת - אפס. למילצ'ן יש ענין במכוניות? הם יודעים שלא. יצרו שקר".

עדותו של נתניהו להיום הסתיימה.
 
נתניהו התלונן בעדותו על כאבים בגב וביקש לסיים את הדיון כבר ב-14:00
הסתיימה עדות נתניהו להיום שעתיים לפני הזמן בעקבות תלונתו על כאבי גב.
 
‏תמר אלמוג: רה״מ נתניהו בעדותו תוקף את היועמ״שית: ״היחסים עם וינשטיין היו טובים. עשה בעיקר את תפקידו כיועמ״ש, פעל בכל דרך לסייע לממשלה. שונה לחלוטין ממה שקורה עכשיו, על כל דבר אומרים -לא לא לא״.
 
עו"ד עידו שיפוני סיכם בטוויטר את יום עדות מס' 25 של נתניהו:
יום עדותו השלישי של נתניהו בתיק 1000, החל במקום בו הסתיים יום עדותו השני, כלומר בדיון בדלתיים סגורות בעניין הוויזה האמריקאית של מילצ'ן, מפני שבסיפור כרוכים עניינים הנוגעים לבטחון המדינה. בעניין זה רק יוער, כי עצם העובדה שהעניין נדון בדלתיים סגורות כבר בפעם השנייה, בצוותא עם עדויות אחרות שנשמעו בעניין, מעיד על כך שבסיפור כרוכים היו עניינים מהותיים ואובייקטיביים הנוגעים לבטחון המדינה, ולא עזרה לחבר שנקלע לבעיה בשל ענייניו הפרטיים.

עם פתיחת הדלתות, נדון באריכות עניין הארכת הפטור לתושבים חוזרים, שנתניהו נאשם כי ניסה לקדם לבקשת מילצ'ן וכביכול כדי להיטיב עמו, אולם גם הפעם מתברר מה שהיה ידוע כבר מאז עדותם של מילצ'ן ושל לפיד, כי לא רק שנתניהו לא עשה את שמייחס לו כתב האישום, ולא רק שמילצ'ן כלל לא פנה אליו בעניין זה, אלא שהעד המרכזי ולמעשה היחיד עליו מבוסס סעיף זה באישום הוא יאיר לפיד, אשר בניגוד לשקרים שמכר לחוקרים ולציבור, דווקא הוא היה זה שניסה ואף התאמץ לקדם את החוק לבקשת מילצ'ן (ולא "גלגל אותו מכל המדרגות"), דווקא הוא היה זה שבניגוד לשקריו לציבור נמנע מלהכניס את מילצ'ן מקורבו להסדר ניגוד העניינים שלו, ולאחר כל זאת היה זה הוא שבחוסר בושה ובמצח נחושה שיקר לחוקרים על מעורבות נתניהו בעניין, שקרים מהם כבר חזר בו במהלך עדותו בביהמ"ש. עדותם של לפיד, מילצ'ן ונתניהו לא רק מנקות את נתניהו מסעיף אישום זה, אלא גם מקימות לו שכבת הגנה נוספת בדמות אכיפה בררנית, כלומר אם הוגש כתב אישום נגד מי שלא עשה את הדברים, כיצד זה מי שעשה גם עשה אותם אינו נאשם אלא רק עד?

עוד עלה היום סעיף האישום השלישי בתיק 1000, הנוגע לקשר בין מילצ'ן לבין ערוץ 10 והניסיון כביכול למזג את רשת וקשת לטובת מילצ'ן, עניין שהופרך כבר בכל עדות אפשרית, כולל של מילצ'ן עצמו, של אודי אנג'ל בעלי רשת (שהבהיר כי כלל לא הייתה לכך היתכנות), מומו פילבר, אילן שילוח ואחרים. חלק זה באישום אמנם מייצר הרבה רעש ונראה סבוך ומרובה פרטים, אולם למען האמת מדובר בעוד בדותה שפשוט לא קרתה, ולכן מכוסה בהרבה רעש וצילצולים בלתי רלוונטיים.

נושא אחרון אותו חשוב להזכיר, הוא שגם היום נחשפנו לשיטות ההונאה והמרמה שנקטו החוקרים במטרה להפליל את נתניהו, ולכך שנתניהו לא נפל באותם תרגילי הונאה, מפני שפשוט לא היה לו מה להסתיר.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

שיתוף - לביקורת משפט של עוול
ב"ה

בהיעדרה: החל "שימוע" להדחת היועצת המשפטית לממשלה.
השר שיקלי מציג בדיון מסמך בן 84 סעיפים, המסכם מאות עמודי טענות שהכין השר לוין.
אך בתוך ההר הזה של טיעונים, מעל לכול עולה שאלה עקרונית אחת:
האם מערכת בלתי נבחרת יכולה להכתיב מדיניות, ולחסום באופן עקבי ממשלה נבחרת, ועדיין להיקרא "שומרת הדמוקרטיה"?

גם אם אינכם מתמטיקאים, גם אם תורת המשפטים רחוקה מכם, ואפילו אם מעולם לא נחשפתם לעקרונות של מדע המערכות, במבט קצר, תוכלו לזהות את האבסורד.
הוא איננו נסתר, ואיננו מורכב להבנה. הוא פשוט, כמו נוסחה שדורשת תיקון.

לא מדובר כאן בשיקולים פוליטיים זרים, לא בהטיה מפלגתית, ולא בשחיתות סמויה,
אלא בכשל מובנה, מדויק, צפוי מראש, ממש כפי שחוק פיזיקלי חוזר על עצמו במעבדה.
מערכת דמוקרטית שנראית פתוחה אך חסומה מבפנים,
ממשלה שנבחרת, אך אינה מסוגלת לשלוט,
ורשות בלתי נבחרת, שקובעת את חוקי המשחק מבלי להיות נתונה לו.

זה לא טיעון פוליטי.
זה מודל. זה מבנה. זו נוסחה.
וזה, מה שצריך לתקן.

טיעון מתמטי־רעיוני:

תהי M ממשלה נבחרת על־ידי הציבור.
תהי J מערכת משפטית בעלת סמכויות עצמאיות.
נניח ש־M מעוניינת ליישם מדיניות כלשהי P, אך נחסמת על־ידי J עקב שיקולים אידיאולוגיים עקביים.
אם מתקיים:


אם מתקיים:

  J(P) = Rejected     לכל P ∈ Agenda of M

ובו בזמן:

  J ∉ Elected Bodies

אזי מתקיים:

  ∃ פוליטיזציה דו־צדדית ∧ כשל ריבוני דמוקרטי

ומה שהיה להוכיח:

❝ כאשר הגוף הבלתי נבחר מונע באופן עקבי את מימוש מדיניות הגוף הנבחר, תוך שימוש בשיקולים אידיאולוגיים, נוצר מצב של פוליטיזציה משני הצדדים, אך רק צד אחד כבול. ❞

ניסוח מילולי של הטיעון:

נניח שיש ממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי על־ידי הציבור, והיא מבקשת לקדם מדיניות מסוימת, כלכלה, ביטחון, חברה, דת או משפט.

אבל שוב ושוב, כל מה שהיא מנסה לקדם נחסם על־ידי מערכת משפטית עצמאית, שמחזיקה באידיאולוגיה שונה ושפועלת באופן עקבי לסכל את תוכניות הממשלה.

באותו הזמן, אותה מערכת משפטית לא נבחרה על־ידי הציבור, אין לה אחריות דמוקרטית, אבל יש לה כוח מעשי לקבוע מה יתבצע ומה לא.

במצב כזה, יש:
  • פוליטיזציה גם בצד המשפטי (ולא רק בצד הממשלתי),
  • ובעיקר, כשל דמוקרטי עמוק:
    כי יש שלטון, אבל אין אפשרות אמיתית להחליף את הכיוון האידיאולוגי שלו דרך בחירות.
ומה שהיה להוכיח:

❝ כאשר רק צד אחד מחויב לתוצאות הבחירות, והצד השני שומר על שליטה מעשית מבלי להיבחר – זו לא רק פוליטיזציה, זו פגיעה ממשית בריבונות העם. ❞

ניסוח על פי תורת המשחקים

הגדרות:

  • G: Governmentהממשלה שנבחרה בבחירות דמוקרטיות
  • J: Judiciary מערכת משפטית עצמאית (יועמ"שית, בג"ץ, פרקליטות)
  • מטרת G: לקדם מדיניות ציבורית על־פי המנדט שקיבלה
  • מטרת J: לשמר את מסגרת שלטון החוק לפי פרשנותה, תוך שמירה על סטטוס־קוו מוסדי ואידיאולוגי
מהלך המשחק:
  • G מגישה יוזמה ממשלתית P
  • J מעריכה את P דרך פריזמה משפטית־ערכית
אם מתקיים:

 J(P) = Blocked     לכל P ∈ Agenda of G

ובמקביל:

 J ∉ Elected

אז:
  • G אינו מצליח לבצע את יעדיו
  • J משמר שליטה מעשית
  • נוצר שיווי משקל אסימטרי שבו צד אחד מחויב לרצון הציבור, והאחר פועל באופן עצמאי
מבנה אסטרטגי:

זהו משחק אסטרטגי עם:
  • שליטה פרוצדורלית ל־J (כוח משפטי לקבוע מה מותר)
  • אחריות פוליטית בלעדית ל־G (ביקורת ציבורית על ביצוע)
תוצאת המשחק:
  • הממשלה מוחלשת למרות שנבחרה
  • הרשות השופטת שומרת על יציבות מוסדית גם כשהיא פוסלת את רצון הבוחר
  • המשחק אינו מאפשר החלפת אידיאולוגיה שלטונית דרך בחירות

ומה שהיה להוכיח:

❝ כאשר השחקן הלא נבחר קובע את גבולות הפעולה של השחקן הנבחר באופן עקבי, נוצר משחק שבו לא ניתן להחליף את הכיוון האידיאולוגי לא דרך תמריצים, לא דרך בחירות, ולא דרך כלים דמוקרטיים. ❞


📘 תאוריה מערכתית קצרה:

"כשל הריבונות במערכת סגורה"

הגדרה:


מערכת שלטונית דמוקרטית שבה קיימת רשות נבחרת (הממשלה) ורשות בלתי נבחרת (מערכת משפטית), מתפקדת כ־מערכת מרובת־מרכיבים עם פיקוח הדדי. אולם כאשר אחת מהן פועלת כמרכיב סגור, מתהווה כשל מערכתי.

עקרונות התאוריה:

1. מערכת שלטונית היא מערכת פתוחה.

היא מקבלת קלט מהציבור (בחירות), וממירה אותו לפלט של מדיניות.

2. כאשר מרכיב מסוים במערכת (למשל, מערכת משפטית) פועל כמרכיב סגור כלומר,
  • אינו משתנה בהתאם לקלט,
  • אינו ניתן להחלפה,
  • מפרש בעצמו את כללי פעולתו,
    הוא שובר את עקרון ההיזון החוזר (Feedback) שהוא תנאי לקיומה של מערכת פתוחה בריאה.
3. אם הקלט (רצון הציבור) נשאר קבוע, אבל הפלט (מדיניות) נשלט על־ידי גוף שלא משתנה,
נוצרת הפרדה בין שליטה לאחריות,
הגוף השולט (המערכת המשפטית) אינו נושא באחריות ציבורית,
והגוף האחראי (הממשלה) אינו שולט.

4. מצב זה יוצר תוצאה מערכתית קבועה (Output lock):
המערכת חוזרת תמיד לאותו מצב אידיאולוגי,
בלי קשר לתוצאה הפוליטית.
זהו סימן למערכת תקועה, או בלשון מדעית:

מערכת סגורה עם לולאת בקרה עצמית שאינה מגיבה לשינויים חיצוניים.

5. מערכת כזו נראית דמוקרטית כלפי חוץ, אך אינה פועלת דמוקרטית מבפנים.

זהו מה שמכונה במדעי המערכות:

"False Open System" מערכת שנראית פתוחה אך שומרת על יציבות פנימית נוקשה.

מסקנה (מה שהיה להוכיח):

❝ במצב שבו מרכיב אחד במערכת הדמוקרטית מתפקד כמערכת סגורה שאינה כפופה להיזון חוזר מהציבור, נשללת למעשה יכולת השינוי, גם אם המבנה הפורמלי נותר דמוקרטי. ❞

זהו כשל מערכתי, לא פולמוס פוליטי.

לסיכום:

הטיעון לפוליטיזציה הפך לנשק קבוע,
הוא מונף בכל פעם שמועלה ניסיון לתקן, גם כשהתיקון דמוקרטי לגמרי, גם כשהוא מתבקש.
אבל האבסורד הגדול הוא שהאשמה עצמה,
אמורה להיות מופנית דווקא כלפי המאשימים.

כי מי שחוסם כל שינוי בשם טוהר מקצועי,
מי שמפחד מכל נגיעה במבנה כאילו זו חבלה,
הוא עצמו משתמש במה שהוא פוגע, כדי להמשיך לפגוע.

וכך, בשם המאבק בפוליטיזציה,
מתבצעת פוליטיזציה עמוקה, קבועה, בלתי ניתנת להחלפה.

השימוע שנערך בהיעדרה של שומרת הסף לא הותיר סימן שאלה, אלא סימן קריאה.
כי כשאין אפילו נכונות לשמוע,
ברור שאין עם מי לדבר.

וזה, בסופו של דבר,
מה שהיה צריך לומר.

* זוהי הייתה תרומתי הצנועה למשפט צדק.
שיתוף - לביקורת חזית כפולה
ב"ה

חזית ביטחונית, וחזית משפטית

(לפעמים עצם הפרסום הוא המסר, ברגע שהדברים נאמרו באמת, הם כבר בדרך למקום הנכון.)

יש לי שאלות קשות.
אני שואלת שוב ושוב, ועדיין לא מצאתי תשובה אחת שתיישב את הלב.
לא תשובה משפטית, לא מוסרית, ולא ציבורית.
רק תחושת אי־צדק שמעמיקה, ככל שאני מנסה להבין.

איך ייתכן שמי שאינם בשלטון, הם אלו שמסוגלים לשבש אותו?

איך קורה, שמערכת שלטונית נבחרת בקולות רוב העם, אך מוצאת את עצמה נרדפת על ידי שלוחות שאינן נבחרות, אך חזקות דיו כדי לשתק מהלך מדיני, משפטי וביטחוני?

מהיכן שואבת האופוזיציה לשעבר, שאיבדה את אמון הציבור, את הכוח להמשיך ולהחזיק בידיה את ההגה מאחורי הקלעים? האם מדובר בהמשך לגיטימי של ביקורת, או בתופעה עמוקה בהרבה, שבה מוסדות שאינם כפופים לבחירה דמוקרטית קובעים בפועל את סדר היום של מדינה שלמה?

ואיך מתאפשר כל זה, תחת הכותרת הרחבה והאלסטית כל כך של "עניין ציבורי"?
האם אפשר עוד לקרוא ל"עניין ציבורי" דבר שציבור בוחר אחר בחר בו שוב ושוב, למרות, ואולי בגלל, מה שמייחסים לו?

וכיצד ייתכן, שבמדינות מערביות רבות העבירות המיוחסות לראש הממשלה אינן נחשבות כלל לפליליות, ואילו אצלנו, הן משמשות עילה לטלטל מדינה, לעצור מהלכים אסטרטגיים, ולפרק הנהגה נבחרת?

כמה אפשר לטלטל ראש ממשלה שנמצא בעיצומה של מלחמה על חיי אזרחי ישראל?
כמה אפשר לדרוש ממנו לחלק את זמנו בין חדרי החקירה לאיומים בטחוניים, ובו בזמן לדרוש ממנו לתפקד כמבוגר האחראי של המערכת?

ואיפה אותם כללים שנועדו להסדיר מדינה במצבי חירום?
האם אין מנגנונים חוקיים שמכירים בכך שמלחמה משנה את פני השלטון, ומצריכה אחריות מערכתית, לא חיכוך פנימי?

ואולי חשוב מכול,
למה הגורמים המשפטיים מתעקשים לפעול כאילו שום דבר לא השתנה?
איך הם מסוגלים לנתק את עצמם מהנסיבות, מההקשר, מההיסטוריה ומהאחריות הלאומית?
האם בעיניהם צדק הוא ערך מוחלט, שמנותק מכל מציאות? או שמא זוהי עיוורון שמתחפש לנייטרליות?

ומתי, אם בכלל, תתעורר תחושת האחריות הלאומית, לא לשם שמירה על החוק כנוסח, אלא לשם שמירה על העם?

יש כאן אבסורד שקשה להכיל.
ראש ממשלה נבחר, בעיצומה של מלחמה, מתייצב מדי שבוע באולם בית המשפט, בעוד אויבים מבחוץ מאיימים והעם מצפה להנהגה.
והמערכת, במקום להתכנס לאחריות, ממשיכה לדרוש ממנו לפצל את עצמו: להיות גם לוחם, גם נאשם, גם קורבן, גם מנהיג.

מול המציאות הזו, יש מי שעדיין חוזרים על מנטרות ריקות, כאילו אין מלחמה, כאילו אין עם, כאילו החוק מתקיים ברִיק.
הם מדברים על "שוויון בפני החוק", בזמן שהם משתמשים בו ככלי פוליטי.
הם מדברים על "טוהר מידות", בזמן שהם מבזים את מוסר האחריות.
הם מבקשים צדק, אבל מונעים אותו מהציבור.

ובשלב הזה, כבר אי אפשר שלא לראות:
העמדה הזו לא רק מנותקת, היא מגוחכת.
היא ממשיכה להיאחז בציפורניים בטיעונים שהתפוררו, בשם עקרונות שהושחתו, תוך התעלמות מוחלטת מהמציאות עצמה.

האבסורד כל כך גדול, עד שהוא שוחק את מי שממשיך לטעון אותו.
הוא הופך את הצד השני לנלעג, כי הוא חושף לא את עמדתו, אלא את ניתוקו.

יש נקודה שצריך לומר ביושר:
הכוח של מערכת המשפט לא תמיד מצדיק את התואר "מערכת שופטת".
כשהמערכת הזו אינה יודעת לרסן את עצמה, כשהיא פועלת מתוך עיוורון הקונספט ולא מתוך ראיית האדם, היא כבר לא מגִנה על הצדק, היא חותרת תחתיו.

במקום להיות משקל מאזֵן, היא הופכת לגורם שמטה את הכף.
במקום לתקן עיוותים, היא יוצרת אותם.
ואז, כשהביקורת גוברת, מנפנפים במילה "צדק" כאילו היא כלב השמירה האחרון של הדמוקרטיה –
אבל הכלב הזה כבר שינן את הפקודות, שכח את המצפן, והוא נובח לא כי יש סכנה – אלא כי לימדו אותו.

צדק אמיתי לא נולד מתוך עודף סמכות, אלא מתוך גבולות.
וכשאין גבולות למערכת המשפט, אין גבול גם לעוול שהיא עלולה להסב.

כשיש עוול שצועק, לא די לגנות אותו, צריך לבחון מחדש את הפרמטרים שאִפשרו לו להתקיים.
כי לעיתים, העוול אינו תקלה, אלא תוצאה של מבנה מעוות.
ואז, המאבק האמיתי אינו רק על צדק, אלא על חשיפת מוקדי כוח שתפסו לעצמם מקום לא הוגן בתוך משמרת הצדק.
ואת זה, מוכרחים לומר בקול.

פעם, גם כשלא הסכמת עם המחאה, יכולת לפחות להעריך את עומק הטיעון.
הייתה אידיאולוגיה. הייתה השקפת עולם. הייתה תחושת אחריות.
היום? נותר רק קומץ קולני של מפגינים אלימים, שמרעישים בשם הדמוקרטיה, אך פועלים נגדה.
מי ששולח אותם מתעלם במפגיע מזעקת העם, מתעלם מהבחירה הדמוקרטית, מתעלם מהשכל הישר.
והציבור, כבר לא מתרשם. לא מהחסימות. לא מהתחפושות. לא מההיסטריה.
כשאין דרך, אין עומק. כשאין אמת, נשאר רק הרעש, והאלימות שהולכת ומתפשטת סביבו.

והנה העובדות.
בלי סיסמאות, בלי פרשנויות מוגזמות, רק התבוננות ישירה במציאות:
מהם החשדות? מה המשקל האמיתי שלהם? מה נחשב לעבירה, ומה לא?
ומה קורה במדינות אחרות, כשמנהיג נמצא בעיצומה של מלחמה?

למען הבהירות, הנה פירוט החשדות, אך חשוב להדגיש: אף אחד מהם אינו כולל מעשה פלילי מובהק כפי שמקובל במקרים דומים במדינות דמוקרטיות.

1. מהן החשדות נגד נתניהו?

על פי מקורות מוסמכים, נתניהו עומד למשפט בשלוש פרשיות עיקריות :
  • תיק 1000 – קבלת טובות הנאה: קבב ובקבוקי שמפניה בשווי כ‑700,000 ש״ח ממילצ'ן ופאקר, allegedly בקשר להטבות לעסקים שלהם.
  • תיק 2000 – הטבות לתקשורת: הסכם עם עורכי Yedioth Ahronoth לכאורה – בתמורה לכיסוי אוהד.
  • תיק 4000 – הפרת אמון ושוחד: הטבות רגולטוריות לחברת בזק ואז כיסוי תקשורתי חיובי.
ביחד, החשדות מחזיקים קיימים פלילית (שוחד, מרמה והפרת אמונים), ונאשמים כי המדינה הושפעה לטובתו האישית או של מקורביו.

2. מה משמעות המשפט בזמן מלחמה?

  • בית המשפט הישראלי עצמו עיכב את הדיונים השבוע, בעקבות בקשות הנוגעות לשיקולי בטחון ודיפלומטיה
  • זאת למרות שארה״ב ועוד מדינות רגישות מורידות משמעותית את תביעת מנהיגים בזמן מלחמה, נוהגים להתפשר עם מצב חירום על מגבלות משפטיות מסוימות .
  • הדיון סביב "גישור פלילי", שהוצע גם על ידי שופטים בכירים (כמו אהרן ברק), מודגם כדרך חוקית לאפשר למשפט להתנהל בלי לקרוע את השלטון במקביל למלחמה .

3. האם עוד מדינות נדרשות לתצהיר מנהיגים בזמן משברים?

  • בארה״ב ובליטיגציה בינלאומית, גם במלחמות העולם ובמלחמת האזרחים, מערכת המשפט ניגשה במשנה זהירות לפגיעה בזכויות במהלך חירום .
  • בתי דין בינלאומיים אף דנו בעבר באיזונים בין שלטון עריצי ובין הגנה על משפט הוגן, אך לא ניווטו הפגנת כוח בזהירות כפי שדורשים מחזיקים באינטרס לאומי.

4. שלילת יתר של סמכויות בזמן מלחמה

  • התערבות הצבא והממשל מלווה לרוב בהגבלות זמניות על זכויות, אך לרוב זה מותיר את המנהיג בתוך מערכת גמישה, לא תקיפה.
  • נכונות לפתוח משפט מנהיג בזמן מלחמה, בלי התאמות או פשרות, מהווה חריגה מכללי המשחק המקובלים בגזרה משטרית או דמוקרטית.

5. מה אומרות חוויות מארה"ב על ניהול שלטון ומשפט בזמן חירום?

  • תקדימים שופטים אמריקאים קיבלו חלק לחלוטין את המצב, וזאת מתוך הבנה שמצב מלחמה דורש איזונים מותאמים ולא הקשחת יתר של סמכות שיפוטית .
  • זו מדיניות שהתבססה אחרי וורלד וור 1 ו־2, החשיבה היא שעל מערכת המשפט לא להקריב את המנהיגות בטלות כהגנה על צדק שהיא מטילה עליו.

מסקנה ואינטרפרטציה

המצב בישראל מוסיף עומס כפול:
ראש ממשלה בוחר, מנהיג סיכונים ביטחוניים, נדרש למלחמה ולו בזמן שהוא עצמאי במשפט.
זאת בזמן שמדינות ושלטונות אחרים בחרו בפתרונות גמישים: גישור, מעצורים משפטיים זמניים, ודיאלוג מוסדי.

העובדה שישראל ממשיכה במשפט הזה דווקא עכשיו מעלה שאלות קשות:
  • האם מעגלי הכוח המשפטי שלנו מודעים לאיזון הנדרש בזמן חירום?
  • האם אינם פועלים מתוך ניתוק מהמציאות הלאומית?
  • ומתי, אם בכלל, נחזור ולזכור שמשפט ותביעה אינם מטרה, אלא אמצעי ליצור צדק, גם אם לא מוחלט?
הטיעון לקידום "צדק" באמצעות המשך ניהול משפט נתניהו, בטל מעיקרו.
לא משום שנתניהו מעל החוק, אלא מפני שהשימוש בחוק נעשה כאן בניגוד למהות החוק עצמו.

כאשר מנהיג נבחר, המצוי בעיצומה של מלחמה קיומית, נדרש להתייצב תדיר בבית המשפט, תוך פגיעה ישירה ביכולתו למשול, אין זה קידום צדק.
זה שיבוש צדק.

המשפט לא מנותק מהקשר. הוא פועל בתוך מציאות.
והמציאות הזו ברורה: אין כאן סכנה של בריחה, אין שיבוש הליכים, ואין דחיפות אמיתית.
יש רק אובססיה מוסדית שמתחזה לחובה מוסרית.

לכן, ההתעקשות להמשיך את ההליך אינה אקט של טוהר – אלא אובדן שיקול דעת במסווה של נאמנות לערכים.

הטענה לפגיעה בטוהר המידות מחייבת לבחון את המשקל הממשי של הרווח הנטען, מול הנזק הממשי שמסב ניהול המשפט, לשלטון עצמו.

הבה נשווה.

לפי כתב האישום, נתניהו "לכאורה" פעל כדי לשפר את תדמיתו בתקשורת או קיבל טובות הנאה בדמות סיגרים ושמפניה, כל זאת בלי ראיה חד־משמעית לפעולה שלטונית בתמורה.

עכשיו נשאל ברצינות:
מה הוא היה יכול להשיג בפועל?
כתבה מפרגנת? כיסוי נוח במהדורת ערב? מערכת יחסים תקשורתית חמה עם אתר מסוים?
האם זהו רווח אישי ממשי שמצדיק רדיפה שלטונית כה חסרת פרופורציה?
לכאורה, הרווח של נתניהו, תדמית חיובית או סיקור אוהד, מוצג כפגיעה בעקרונות הדמוקרטיה.
אבל כדי שטענה כזו תעמוד, יש להוכיח שהרווח הזה השפיע בפועל על מהות הבחירה הציבורית.

אלא שזה בדיוק מה שלא קרה.
הסיקור לא היה אוהד, ולאורך מרבית הזמן, אף היה עוין.
ובכל זאת, הציבור בחר בו. שוב. ושוב.
לא בגלל כתבה, אלא למרות הקמפיין. לא בזכות תקשורת, אלא למרות ההטיה.

כך שהתיאוריה כאילו סיקור חיובי שיבש את רצון העם, אינה רק מופרכת, אלא הפוכה מהמציאות.
ולכן, גם אם יוכח רווח, הוא לא היה רווח פוליטי אפקטיבי.
ואם אין רווח אמיתי, אין גם עילה לפגיעה באמון הציבורי.

הטענה הזו, שאמורה להגן על הדמוקרטיה, עושה בדיוק את ההפך:
היא מבקשת לערער על בחירת העם, בטענה שהוא הוטעה, בזמן שהוא דווקא הבחין, שקל, ובחר.

ובנוסף, במקום שהחוק ישמש מגן לדמוקרטיה, נעשה בו שימוש כדי לחתור תחת הכרעת הרוב.
זהו מצב שבו הכלי שנועד להבטיח שלטון תקין, מופנה נגד עצם רצון הציבור.
וכך, גם אם נניח שהטענות המשפטיות מבוססות, ההליך כולו סוטה ממטרתו:
החוק כבר לא משרת את הצדק, הוא פועל נגדו.
זו הפיכת היוצרות, שבה אמצעי הפך למטרה, ומשפט הפך לכלי פוליטי במסווה של טוהר מידות.

ומנגד, מה עומד היום על כף המאזניים?
ראש ממשלה בעיצומה של מלחמה.
אחריות לשלום אזרחי ישראל.
ניהול קואליציה סבוכה.
מאבק בזירה הבינלאומית.
מערכה אסטרטגית מול איראן.
קידום הסכמי אזוריים.
איחוי השסע החברתי.

אז האם ניהול משפט סביב תדמיתו בתקשורת או מתנות אישיות, תוך כדי פגיעה שיטתית ביכולת ההנהגה, באמת נועד לשמור על איכות השלטון?

או שמא מדובר בפגיעה חמורה הרבה יותר בעצם תפקודו של השלטון, בשם טענות שאפילו אם יוכחו, אינן נוגעות למהות הכוח השלטוני, אלא לשוליים שלו?

ועד שההליך יוכרע בערכאות, לצד השאלות הקשות, זכות הציבור לדעת, אם בכלל נשארה לו זכות.
ב"ה

טראמפ הקדים אותי.
לא שאני מתחרה עם נשיא ארצות הברית,
אבל את מה שהוא אמר, את האמת הפשוטה,
היינו צריכים לומר כבר מזמן.
ולא, לא היינו צריכים להמתין כל כך הרבה,
עד שמישהו, מישהו חשוב, יעמוד בגלוי לצידו של בנימין נתניהו.

זה זועק לשמיים.
נתניהו, האיש שמנהל מלחמה על עצם קיומנו,
סופג מתקפות חוזרות מגורמים בשמאל ובמערכת המשפט,
שכבר מזמן הפכו לדבר אחד.

זה לא יאומן.
בעיצומו של מאבק הרה גורל,
כשהוא מקבל החלטות של חיים ומוות,
ממשיכים לעסוק בחשדות מגוחכים,
בקטנות שבקטנות,
כאילו מדובר בעניין ציבורי מהותי.

קוראים לזה צדק.
אבל זו לא צדק, זו השפלה, זו כפיות טובה, זו חוצפה.
אין פרופורציות.
העם כולו תלוי באוויר,
והם בודקים חשבונית על סיגרים.

רק מערכת עם גב תקציבי עלום,
יכולה להרשות לעצמה להטריל מדינה שלמה,
מדינה שלא תומכת בזה, לא רוצה בזה, לא מאמינה בזה.

ואז קם נשיא אמריקאי.
הוא לא רק מדבר, הוא מבין.
הוא רואה את המודיעין,
הוא יודע מה קורה באמת,
מתקני גרעין פעילים, העשרה לרמות מסוכנות,
כוונות שלא מוסתרות,
והכול מכוון כלפינו.

הוא מבין את גודל הסיכון,
את גודל המשימה,
את הלילות הרבים ללא שינה,
את הלב שדופק בעוצמה,
ובעיקר, את התפילה,
כי המשימה היא כמעט בלתי אפשרית.
נדרשת כאן עוצמה, שנולדת מהמקום הכי עמוק,
לא רק תכנון, לא רק מודיעין, אלא אמונה.

טראמפ כבר אמר את האמת, כי הוא כבר הבין אותה.
האמת שהוא קלט בשביעי באוקטובר,
האמת שעם ישראל סוחב על גבו אלפי שנים.

ויש עדיין מי שלא מבין,
שהאמת הזאת הייתה צריכה להיאמר בקול, מזמן.

ויש עדיין מי ששותק,
או גרוע מזה, עוטף את השקר במילים נאות,
כמו "התערבות בעניינים פנימיים",
או "תנו למערכת המשפט לעשות את עבודתה".

איזו טעות,
איזו בושה,
ששתקנו,
שלא עצרנו את הרדיפה בעצמנו.

כן, הם צעקו "בושה".
אבל הבושה האמיתית היא שלנו — ששתקנו,
שראינו את השקר עטוף בגלימה ונתנו לו לעבור.
שזו בושה אדירה שלנו שלא צעקנו מספיק.
כן, בושה — לא כקריאת גנאי, אלא כהודאה.

אז אולי הגיע הזמן,
להיות קצת טראמפ,
לצעוק פייק ניוז, כשזה באמת שקר,
לצעוק חמס, על כל מי שחומס את האמת,
לחשוף את החמס שמתחפש לצדק,
ולדאוג לעם ישראל בכנות.

כי מי שנלחם באדם הזה,
לא נלחם בו,
אלא נלחם בשליחות שהוא נושא,
בשליחות לשמור על עם ישראל.

וכל אדם יודע עמוק בלב באיזה צד הוא באמת עומד.
זה הרגע לבחור.
תבחרו להיות בצד של האמת, בצד המנצח,
בצד שבוחר בקיום עם ישראל.

ההיסטוריה של עם ישראל מתכנסת לרגע הזה.
זה הזמן לבחור להיות שותף.


והנה כמה אמיתות שאין עליהן ויכוח:

  • מילים יפות לא מצליחות להסתיר שקר, רק לעכב את התגובה אליו.
  • רדיפה בתחפושת של משפט היא עוול בגלימה שחורה.
  • כשאין פרופורציה מלכתחילה, אין גם צדק שיכול לצמוח ממנה.
  • מערכת שלא רואה את התמונה הגדולה, לא צריכה לחרוץ גורלות לאומיים.
  • אמת לא זקוקה למקהלה של פרשנים, היא פשוט נוכחת.
  • צדק אמיתי לא רודף אדם שפועל למען עמו, הוא מגן עליו.
  • אין דבר יותר מסוכן משקר שמתחפש למוסר.
  • כשמתחילים להתבלבל בין טוב לרע, מישהו מרוויח מהבלבול הזה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה