הכל תפילות
משתמש פעיל
- הוסף לסימניות
- #281
מה שמוזר זה , שלא ראיניו יחס ישיר בין מידת היראת שמיים של האנשים לבין הזהירות שלהםלא יכולה להבין אנשים שעדיין-
ללא מסכות
שעדיין- לא שומרים בידוד
שעדיין- לא עושים בדיקות
לא, אין לי אמפתיה.
ותסלחו לי-
לא מבינה בכלל
למה-
מנינים כרגיל (בחלק מהמקומות)
כוללים כרגיל
תלמודי תורה כרגיל.
מה נשתנה מפסח?
המצב הרבה הרבה יותר גרוע.
זה ממש זמן חירום!!!!
מה עדיף- כולל פתוח שמרבית אברכיו חולים כתוצאה מהדבקה המונית
כולל כל השרשרת שהם העבירו אליה את הנגיף?
או שישבו איש בביתו וילמדו חברותות בטלפון??
לא מבינה למה מחכים...
הקב"ה רוצה להעביר לנו שיעור בסבלנות.
מדהים אותי לראות אנשים שהם נורא מאופקים בסייגי התורה באופן מחמיר
לא נוגעים באוכל שלא בד"ץ, שומרים 6 שעות
ופתאום כשזה נוגע לונשמרתם ולשמירה על חיי הזולת
נגמרת הסבלנות...
עוד חודש וחצי- חודשיים בעז"ה יתברך, מרבית האוכלוסיה כבר תהיה מחוסנת
בואו נחכה לזה, בואו נתמודד כמו ילדים גדולים!!!
הכי משגע זה אילו שמזלזלים ומרגישים על הגובה-
אה את עדיין מאילו שנזהרים? מה ז"א???
גם בשואה היית אומרת ליהודי שהסתתר- אתה עדיין מאילו שמסתתרים?
מה זה הטמטום הזה? החוסר מחשבה הזה??
(אני באמת לא רוצה חלילה לקטרג על אף אחד, אבל בבקשה עורו ישנים משנתכם!!!
מאמינה שרבים מאלה זה אנשים טובים ורחומים שלא מספיק חושבים על ההשלכות!)
מכל העדות והחוגים.
לפי מה שאני רואה סביב קשה לומר שהרב מבריסק במצב כזה היה מתפלל בבית או לא הולך לכולל. לא סותר את חובת הזהירות. יש מוצים ומוריה הוראה שגם יודעים כמה אנשים נפטרו ועדין מתפללים בבית כנסת. יש הלכה ויש הרגשה. גם לי קשה מאד להכיל את זה, הכי קל לצעוק למה לא נזהרים, אבל יש מורכבות
הנושאים החמים