מתארחים בשבת אצל החמות ? מה אתם מביאים איתכם ?

[מקצה הארץ-:)]

שמחה שהעלת את הנושא מהזווית שלך בתור הורה ,
השוויגער שלי אומנם לא מבוגרת אבל הבית שלה כמעט ריק כל השבוע :2 נשואים + 2 בישיבות
בבית רק גיסתי בבית ספר ,
היא ממש לא אוהבת להיות לבד וכל עוד היינו זוג יחיד לא יכולנו לדלג על שבת שניה אצלה
היום כבר יש עוד זוג והיא מארחת עוד אנשים ומשפחה מסביב אבל הבעיה נשארה בחגים ...

צריך לדעת איך להבהיר להם את הנסיבות, ובעיקרון לא מקריבים רוחניות לכל דבר. אך יש לעשות שאלת רב לפני כל צעד שלא ניכשל..

קשה לחמותי להבין שבעלי רוצה להיות בשמחת תורה במנין ובקהילה שלו ,מבחינתה כיבוד הורים קודם אפילו שניסנו פעמיים ובעלי כ"כ לא נהנה שלא הרגיש חג (מדובר בקהילה מבוגרת יחסית ) או בשבועות שאין לבעלי עם מי ללמוד

בתחילת הנישואין הכל (נראה) מורכב.
גם לי היה קשה ולא העלתי בדעתי להיות ימים נוראים לא במקום הטבעי שלי סביבת בני תורה.
עם השנים למדתי שלכבד את חמי וחמותי שחיו לבד (!) [אשתי הקטנה] חשוב עשרת מונים מהנוחות שלי.
ואז באותו ר"ה חשתי הארה גדולה למרות.. ומאז הקושי פחת (לא נעלם) אבל אין הרבה ברירות.
וזה לא כצעקתה!
פשוט ההרגל שלנו מהישיבה צורת החיים נכנס לנו כזה האמת ואין בלתה ובעה"ב הם סניף ביהדות חלילה. ודוקא שם פעמים ומוצאים הרבה נחת חיזוק והצלחה.
זה קשה בהתחלה, מאווד אך רצון ה' הוא הגובר וודאי שרצונו לשמח את ההורים ולא להשאיר אותם לבד.
(כמובן שיש עוד אחים ועושים תורנויות)

חייבת לציין שההורים שלי יותר מבוגרים ונשארים הרבה לבד בשבתות וחגים וזה לא קשה להם כ"כ
מה עושים ?

כנ"ל

 

[כובע הנזיר]

אנחנו כמעט לא מתארחים אצל חמותי, אבל כשכן שמגיעים אני תמיד מתקשרת לשאול מה להכין וחמותי מקבלת את זה כמובן מאליו ומביאה לי רשימה.
להורים שלי אנחנו מגיעים הרבה ואני תמיד שואלת מה להביא עד שאמא שלי התרגלה והיא כבר מראש מבקשת שאכין בהתאם למה שהיא צריכה.

את מספרת את אותו סיפור פעמיים
בנקודות מבט שונות

(מבחוץ נראה שלאחת את מפרגנת ולשנייה פחות)