מתכונים לכרעיים

[תילתן]

טוב, אם מישהו אי פעם יקרא את זה..
אנשים רבים בתוכם כאלה עם זקן, אוהבים לצטט מהרמב"ם, לדוגמה: 'כל המשים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה, ויתפרנס מן הצדקה, הרי זה חילל את השם וכו'
ולעומתו:'ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו'
בקיצור, אנשים מצטטים כי זה כיף או כי הם מרוויחים מזה משהו, ולא זו הדרך ולא זו העיר, רמב"ם - לומדים, לא מצטטים. דורנו נשטף בכל כך הרבה הבלים, והבל הבריאות ביניהם. יש היום יותר שיטות לריפוי מאשר מחלות, אנשים יודעים מה מזיק לגוף, עוד לפני שהם יודעים איך נראה הגוף. אנשים נהיים 'מאבחנים' בקורס בן חודש, שלושה מפגשים בשבוע. הידע בתחום נמוך מאוד, ומעגל הלוקוחות לא גדל, זה תמיד אותם אנשים שמנסים שיטות שונות, קרובת משפחה שלי מטיילת בין רופאי אליל ליועצים תזונתיים כבר שנים, אבל לא חיה טוב, כי אין לה טעם באוכל, כי כל דבר שנכנס לפה מחושבן לפי כמות ה'רעל הלבן ה"י' ו'הרעל השחור' ושאר ה"רעלים" שאנחנו ח"ו מכניסים לגוף (ח"ו ה"י רח"ל) ברור שאחרי זה נושרות השערות, מהפחד.
אז חברה, תשתחררו ותהיו בריאים בראש, כל ה'רעלים' יפסיקו להציק לכם, ותזכו לחיות כמו הסבתות והסבים שלכם, שאכלו סכרין ושמאלץ ולחם לבן (אז הם עוד לא ידעו שזה לא בריא) עד 120!!!!

קקטוס אתה גדול, מזה גדול ענק.

 

[bekki]

טוב, אם מישהו אי פעם יקרא את זה..
אנשים רבים בתוכם כאלה עם זקן, אוהבים לצטט מהרמב"ם, לדוגמה: 'כל המשים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה, ויתפרנס מן הצדקה, הרי זה חילל את השם וכו'
ולעומתו:'ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו'
בקיצור, אנשים מצטטים כי זה כיף או כי הם מרוויחים מזה משהו, ולא זו הדרך ולא זו העיר, רמב"ם - לומדים, לא מצטטים. דורנו נשטף בכל כך הרבה הבלים, והבל הבריאות ביניהם. יש היום יותר שיטות לריפוי מאשר מחלות, אנשים יודעים מה מזיק לגוף, עוד לפני שהם יודעים איך נראה הגוף. אנשים נהיים 'מאבחנים' בקורס בן חודש, שלושה מפגשים בשבוע. הידע בתחום נמוך מאוד, ומעגל הלוקוחות לא גדל, זה תמיד אותם אנשים שמנסים שיטות שונות, קרובת משפחה שלי מטיילת בין רופאי אליל ליועצים תזונתיים כבר שנים, אבל לא חיה טוב, כי אין לה טעם באוכל, כי כל דבר שנכנס לפה מחושבן לפי כמות ה'רעל הלבן ה"י' ו'הרעל השחור' ושאר ה"רעלים" שאנחנו ח"ו מכניסים לגוף (ח"ו ה"י רח"ל) ברור שאחרי זה נושרות השערות, מהפחד.
אז חברה, תשתחררו ותהיו בריאים בראש, כל ה'רעלים' יפסיקו להציק לכם, ותזכו לחיות כמו הסבתות והסבים שלכם, שאכלו סכרין ושמאלץ ולחם לבן (אז הם עוד לא ידעו שזה לא בריא) עד 120!!!!

כמה שאהבתי..........
גבר או לא גבר.?!

[הלו,זה גבר?!]

 

[mig]

...

 

[GRN]

אני רואה שלאנשים יש משנה סדורה מאחורי הקרחת של "איך לעשות מה שבא לי ומה שהכי קל".

 

[הני מושקוביץ]

אמא שלי תמיד אומרת: "כשהילדים קטנים תאכילו אותם בריא שכשיגדלו יוכלו לאכול את מה שהם אוהבים (קרי- לא בריא) והמצפון שלכם יהיה רגוע כי את הבסיס הטוב כבר נתתם"
מנסיון!
יש לי שני ילדים (שנה ושנתיים) שהתפריט שלהם מבוסס על ירקות מבחירתם ומשקלם קטן בהתאם. אני צריכה להחביא את הירקות כדי שיסכימו לאכול לחם!!!
הם אוכלים ירקות בכל צורה: אפוי, צלוי, מאודה, מוקפץ, מבושל, טרי בסלט, וחתיכות וגם עם קליפה. כי ככה אמא אוכלת...
המסקנה היא שמה שהאמא אוכלת הילדים מחקים אותה לפחות בגיל הקטן.

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

משנה סדורה?

אני רואה שלאנשים יש משנה סדורה מאחורי הקרחת של "איך לעשות מה שבא לי ומה שהכי קל".

אני חושב שזה ממש לא המאפיין, להפך, מאמיני הכת אינם עושים דבר בלי המניע העיקרי "הצורך במשנה סדורה". למה 'סתם' לאכול אם אפשר לאכול רק ראשי לפתות עם בן פקועה, (חשוב לא לערבב עם ניצוק וקטפרס - זה גורם לקורדייקוס) יום שזיפים ויום קניידלך דל ולח ללא מונסודיום גלוטומט (טוב, הוא במילא מצוי בטבע בשפע, אז למה לצרוך את הסינטטי), יש לך אלרגיה, ישר הם יקפצו עליך זקופים כמורה בשנות הארבעים על קתדרה חורקת וינפנפו בפיסת עיתון שבה נכתב כי 'אלרגיה נובעת ממשקעים רגשים' (זכור לי באמת שבגן העליב אותי האפרסק, וגפילטע פיש פעם קרץ עלי בעין הגזר שלו מהצנצנת). יש בסלט כרוב עודף חומציות וצריך לאזן אותו עם מנה מקבילה של סובין כוסמין. ולקינוח, כל חבר כת מחזיק בכיסו האחורי את מחברת המתכונים של הסובלים, שבה משכנעים הם איש את רעהו כמה זה טוב ונחמד לכלות את כל היום ב..הכנסת האוכל לפה, הנחת המזלג, בהיה באויר, קריאה של כל...(זה בעצם אסור), בהיה באויר, בליעה, בהיה באויר, ושוב להרים את המזלג, (זה נורא חשוב, וזה טוב לגברים שלא יכולים לעשות יותר משתי פעולות בבת אחת). ואיך שאפשר לגרום לצרור דשא להפוך לארוחת הצהרים הקבועה לאורך שנים, (יש איזה פרופסור שחי כך שנים, יש לו תואר מאוניברסיטת סומליה) על ידי בזיקת מלח-ים-אטלנטי-אפור (אולי אפור-אטלנטי? יש גם משהו עם יוד?). הם מחליפים מתכונים ביניהם:
-"אני שם בזה אבן שמוט, זה גורם לפחות סיבים להיתקע בין השינים"
-"הילדים שלי רבים על זה, וכשילדים שנכנסים לרפת ומתעלמים מהשלט 'נא לא להאכיל את החיות' וזורקים להם במבה, הם מסובבים את הראש ומחזירים אותו חזרה לאבוס!"
תשתחררו ותתחילו לחיות, יש חיים מעבר לקינואה.
נ.ב. אני אוהב מאוד את כל הדגנים המלאים ודומיהם, אבל לא אכפת לי לאכול אותם עם אבקות (תעשיות!!) ורטבים קנויים, בקיצור, השילוב האולטימטיבי מבחינתי הוא ממרח שוקולד עם נבטי חמניות.

 

[bekki]

אמא שלי תמיד אומרת: "כשהילדים קטנים תאכילו אותם בריא שכשיגדלו יוכלו לאכול את מה שהם אוהבים (קרי- לא בריא) והמצפון שלכם יהיה רגוע כי את הבסיס הטוב כבר נתתם"
מנסיון!
יש לי שני ילדים (שנה ושנתיים) שהתפריט שלהם מבוסס על ירקות מבחירתם ומשקלם קטן בהתאם. אני צריכה להחביא את הירקות כדי שיסכימו לאכול לחם!!!
הם אוכלים ירקות בכל צורה: אפוי, צלוי, מאודה, מוקפץ, מבושל, טרי בסלט, וחתיכות וגם עם קליפה. כי ככה אמא אוכלת...
המסקנה היא שמה שהאמא אוכלת הילדים מחקים אותה לפחות בגיל הקטן.

אצלנו אמא ברווזה וכל הברווזונים עטים על עוגת אוסם פרורי שוקולד נימוחה...
יותר סלט מסלט...

 

[bekki]

אני חושב שזה ממש לא המאפיין, להפך, מאמיני הכת אינם עושים דבר בלי המניע העיקרי "הצורך במשנה סדורה". למה 'סתם' לאכול אם אפשר לאכול רק ראשי לפתות עם בן פקועה, (חשוב לא לערבב עם ניצוק וקטפרס - זה גורם לקורדייקוס) יום שזיפים ויום קניידלך דל ולח ללא מונסודיום גלוטומט (טוב, הוא במילא מצוי בטבע בשפע, אז למה לצרוך את הסינטטי), יש לך אלרגיה, ישר הם יקפצו עליך זקופים כמורה בשנות הארבעים על קתדרה חורקת וינפנפו בפיסת עיתון שבה נכתב כי 'אלרגיה נובעת ממשקעים רגשים' (זכור לי באמת שבגן העליב אותי האפרסק, וגפילטע פיש פעם קרץ עלי בעין הגזר שלו מהצנצנת). יש בסלט כרוב עודף חומציות וצריך לאזן אותו עם מנה מקבילה של סובין כוסמין. ולקינוח, כל חבר כת מחזיק בכיסו האחורי את מחברת המתכונים של הסובלים, שבה משכנעים הם איש את רעהו כמה זה טוב ונחמד לכלות את כל היום ב..הכנסת האוכל לפה, הנחת המזלג, בהיה באויר, קריאה של כל...(זה בעצם אסור), בהיה באויר, בליעה, בהיה באויר, ושוב להרים את המזלג, (זה נורא חשוב, וזה טוב לגברים שלא יכולים לעשות יותר משתי פעולות בבת אחת). ואיך שאפשר לגרום לצרור דשא להפוך לארוחת הצהרים הקבועה לאורך שנים, (יש איזה פרופסור שחי כך שנים, יש לו תואר מאוניברסיטת סומליה) על ידי בזיקת מלח-ים-אטלנטי-אפור (אולי אפור-אטלנטי? יש גם משהו עם יוד?). הם מחליפים מתכונים ביניהם:
-"אני שם בזה אבן שמוט, זה גורם לפחות סיבים להיתקע בין השינים"
-"הילדים שלי רבים על זה, וכשילדים שנכנסים לרפת ומתעלמים מהשלט 'נא לא להאכיל את החיות' וזורקים להם במבה, הם מסובבים את הראש ומחזירים אותו חזרה לאבוס!"
תשתחררו ותתחילו לחיות, יש חיים מעבר לקינואה.
נ.ב. אני אוהב מאוד את כל הדגנים המלאים ודומיהם, אבל לא אכפת לי לאכול אותם עם אבקות (תעשיות!!) ורטבים קנויים, בקיצור, השילוב האולטימטיבי מבחינתי הוא ממרח שוקולד עם נבטי חמניות.

קרעת אותי!!!!!!!!
הי, אתה!
ולא הקינואה...

 

[רחלים]

אני חושב שזה ממש לא המאפיין, להפך, מאמיני הכת אינם עושים דבר בלי המניע העיקרי "הצורך במשנה סדורה". למה 'סתם' לאכול אם אפשר לאכול רק ראשי לפתות עם בן פקועה, (חשוב לא לערבב עם ניצוק וקטפרס - זה גורם לקורדייקוס) יום שזיפים ויום קניידלך דל ולח ללא מונסודיום גלוטומט (טוב, הוא במילא מצוי בטבע בשפע, אז למה לצרוך את הסינטטי), יש לך אלרגיה, ישר הם יקפצו עליך זקופים כמורה בשנות הארבעים על קתדרה חורקת וינפנפו בפיסת עיתון שבה נכתב כי 'אלרגיה נובעת ממשקעים רגשים' (זכור לי באמת שבגן העליב אותי האפרסק, וגפילטע פיש פעם קרץ עלי בעין הגזר שלו מהצנצנת). יש בסלט כרוב עודף חומציות וצריך לאזן אותו עם מנה מקבילה של סובין כוסמין. ולקינוח, כל חבר כת מחזיק בכיסו האחורי את מחברת המתכונים של הסובלים, שבה משכנעים הם איש את רעהו כמה זה טוב ונחמד לכלות את כל היום ב..הכנסת האוכל לפה, הנחת המזלג, בהיה באויר, קריאה של כל...(זה בעצם אסור), בהיה באויר, בליעה, בהיה באויר, ושוב להרים את המזלג, (זה נורא חשוב, וזה טוב לגברים שלא יכולים לעשות יותר משתי פעולות בבת אחת). ואיך שאפשר לגרום לצרור דשא להפוך לארוחת הצהרים הקבועה לאורך שנים, (יש איזה פרופסור שחי כך שנים, יש לו תואר מאוניברסיטת סומליה) על ידי בזיקת מלח-ים-אטלנטי-אפור (אולי אפור-אטלנטי? יש גם משהו עם יוד?). הם מחליפים מתכונים ביניהם:
-"אני שם בזה אבן שמוט, זה גורם לפחות סיבים להיתקע בין השינים"
-"הילדים שלי רבים על זה, וכשילדים שנכנסים לרפת ומתעלמים מהשלט 'נא לא להאכיל את החיות' וזורקים להם במבה, הם מסובבים את הראש ומחזירים אותו חזרה לאבוס!"
תשתחררו ותתחילו לחיות, יש חיים מעבר לקינואה.
נ.ב. אני אוהב מאוד את כל הדגנים המלאים ודומיהם, אבל לא אכפת לי לאכול אותם עם אבקות (תעשיות!!) ורטבים קנויים, בקיצור, השילוב האולטימטיבי מבחינתי הוא ממרח שוקולד עם נבטי חמניות.

היי- מותר ללחוץ על enter באמצע.
א"א לקרוא.

 

[שירי כהן]

קקטוס צודק, עם כל ההומור - יש כמויות ענק של שרלטנים וחסרי ידע שמפיצים שיטות חדשים לבקרים שמספקות, לדעתם, את התשובה ל'איך לחיות בריא'.
חשוב לי לציין, אם לא קראת, שאני מתבססת על ספרו של הר' אסחייק - חיים בריאים כהלכה,
קרא אותו בעיון לפני שתנפנף, כי לנפנף זה נורא קל.
מה גם שהמחבר היה משמש של הרב שך זצוק"ל, שנהג בהנהגות בריאות אלו בחריצות והתמדה - כנראה שהוא כן חשב שזה נכון, ובענין לימוד הרמב"ם לא אאריך בהקשר הזה...
כמובן שמדבור על השתדלות טבעית ולא על כל מיני שיטות מוזרות.
הייתי כותבת - לא אכפת לי שתזלזל, אבל אכפת לי בכל זאת - כי אחרי שמגלים שזה עושה טוב באופן ישיר ולא רק 'כשתהיה זקן', רוצים לשתף אחרים.
אם זה באמת מענין אותך - תקרא ותתווכח עם הדבר השלם, ותגיע למסקנות.

 

[פרלי קבלי]

מסכימה עם כל מילה שלך pr, הספר של הרב אסחייק הוא פשוט ולא בעננים, הכוונה היא לא להתחיל לאכול כמו טבעוני רק קינואה וכוסמת ועדשים אלא לגלות את הטעם באוכל ולא להעמיס עליו מוצרים תעשיתיים ומעובדים כמו סוכר מלח ואבקות טעם למינהם, ופעם כשהסבתות הכינו אוכל הוא לא מפוצץ בסוכר ומלח כמו היום , פעם קנו אותו במשורה זו המצאה יחסית מודרנית לאכול אותו בכמויות הענקיות של היום, ממש עצוב לי לשבת בגינה ולידי אמא ששואלת את ילדיה "מי רוצה פופסים?אולי ביסלי? אה ועכשיו כל אחד מקבל צמיד סוכריות!אתה צמא?הנה אני מוזגת לך קולה", למה??, הילדים שלי אוכלים מגיל קטן ירקות ויש לי ממתקים בהשג יד בכמות די גדולה בארון (בעלי מפחד שמישהו ירעב למתוק פתאום) ואף אחד מהם לא נוגע בזה מבחירה, את הממתקים מהגן הם טועמים ולאחר כמה ביסים מעיפים לפח, ללא מילה מצידי, זה פשוט עניין של הרגל, כשרגילים לטעם האמיתי של האוכל, המתוק נראה פתאום מתוק מדי או טעם עז מדי,
אני מצטטת לדוג' מויקפדיה:
אף שסוכרים המצויים באופן טבעי במזון (כגון בפירות וירקות ומוצר חלב) מהווים חלק מתזונה בריאה ומאוזנת, תזונה עתירת סוכרים, ובעיקר אלו המוספים למזונות ולמשקאות בצורה מלאכותית, נקשרה לבעיות בריאותיות שונות כגון סוכרת והשמנת יתר, המהווים גורמי סיכון משמעותיים למחלות לב וכלי דם, וכן לעששת, ולכן ההמלצות מדברות על המעטה בצריכת סוכרים אלו כחלק מהתפריט.
בין השנים 1970 ו-2005 עלתה הצריכה הקלורית מסוכר וממתקים בארצות הברית בשיעור של 19% והאמריקאי הממוצע צורך כ-30 כפיות סוכר מוסף בתזונה שלו, מעבר לסוכרים שנמצאים במזון באופן טבעי. [6] בישראל, עלתה צריכת הסוכר לנפש לאדם מ-56.6 ק"ג בשנה בשנת 1991 ל- 65.7 ק"ג בשנת 2005.
ארגון הבריאות העולמי, המליץ בשנת 2003 להגביל את צריכת הסוכר המוסף למזון לשיעור הנמוך מ-10% מכלל צריכת הקלוריות ליום. איגוד הלב האמריקאי הנחה להגביל את הצריכה לעד 5-9 כפיות ביום (100-180 קק"ל) בהתאם למין, גיל ורמת הפעילות הגופנית. לשם קנה מידה, בכוס משקה ממותק יש כ-4.5 כפיות סוכר.

 

[mig]

אני חושב שזה ממש לא המאפיין, להפך, מאמיני הכת אינם עושים דבר בלי המניע העיקרי "הצורך במשנה סדורה". למה 'סתם' לאכול אם אפשר לאכול רק ראשי לפתות עם בן פקועה, (חשוב לא לערבב עם ניצוק וקטפרס - זה גורם לקורדייקוס) יום שזיפים ויום קניידלך דל ולח ללא מונסודיום גלוטומט (טוב, הוא במילא מצוי בטבע בשפע, אז למה לצרוך את הסינטטי), יש לך אלרגיה, ישר הם יקפצו עליך זקופים כמורה בשנות הארבעים על קתדרה חורקת וינפנפו בפיסת עיתון שבה נכתב כי 'אלרגיה נובעת ממשקעים רגשים' (זכור לי באמת שבגן העליב אותי האפרסק, וגפילטע פיש פעם קרץ עלי בעין הגזר שלו מהצנצנת). יש בסלט כרוב עודף חומציות וצריך לאזן אותו עם מנה מקבילה של סובין כוסמין. ולקינוח, כל חבר כת מחזיק בכיסו האחורי את מחברת המתכונים של הסובלים, שבה משכנעים הם איש את רעהו כמה זה טוב ונחמד לכלות את כל היום ב..הכנסת האוכל לפה, הנחת המזלג, בהיה באויר, קריאה של כל...(זה בעצם אסור), בהיה באויר, בליעה, בהיה באויר, ושוב להרים את המזלג, (זה נורא חשוב, וזה טוב לגברים שלא יכולים לעשות יותר משתי פעולות בבת אחת). ואיך שאפשר לגרום לצרור דשא להפוך לארוחת הצהרים הקבועה לאורך שנים, (יש איזה פרופסור שחי כך שנים, יש לו תואר מאוניברסיטת סומליה) על ידי בזיקת מלח-ים-אטלנטי-אפור (אולי אפור-אטלנטי? יש גם משהו עם יוד?). הם מחליפים מתכונים ביניהם:
-"אני שם בזה אבן שמוט, זה גורם לפחות סיבים להיתקע בין השינים"
-"הילדים שלי רבים על זה, וכשילדים שנכנסים לרפת ומתעלמים מהשלט 'נא לא להאכיל את החיות' וזורקים להם במבה, הם מסובבים את הראש ומחזירים אותו חזרה לאבוס!"
תשתחררו ותתחילו לחיות, יש חיים מעבר לקינואה.
נ.ב. אני אוהב מאוד את כל הדגנים המלאים ודומיהם, אבל לא אכפת לי לאכול אותם עם אבקות (תעשיות!!) ורטבים קנויים, בקיצור, השילוב האולטימטיבי מבחינתי הוא ממרח שוקולד עם נבטי חמניות.

התודה על הכתיבה הפיקנטית...
המציאות כמו כל דרך מאוזנת, נמצאת במקום טוב באמצע.