עזרה מתכנן לקחת הלוואה מקופת גמל להשקעה?

  • הוסף לסימניות
  • #42
הבנתי היטב שאתה מדבר על זה.
ועל זה כתבתי שזה ממש לא נכון, והחלק הזה לבד מניב בתקופה הזאת לא פחות מ5% בשנה

הבנתי היטב שאתה מדבר על זה.
ועל זה כתבתי שזה ממש לא נכון, והחלק הזה לבד מניב בתקופה הזאת לא פחות מ5% בשנה!!
אבדוק לעומק יותר

תכלס; מסלולים כלליים מניבים חצי ופחות ממסלולים מנייתיים 100 % ולכן אין שום הגיון למנף אותם ולשלם סתם ריבית + דמי ניהול כפולים - הפוגעים בבסיס התשואה
אין שום סיבה בעולם לקחת מינוף אפילו של 80 אפילו בלי ריבית - כאשר נכס הבסיס יכול להניב כפול - אם מפקידים אותו מראש - בקרן מנייתי 100 %

למה לשלם סתם ריבית ודמי ניהול ??!
הבנתי היטב שאתה מדבר על זה.
ועל זה כתבתי שזה ממש לא נכון, והחלק הזה לבד מניב בתקופה הזאת לא פחות מ5% בשנה!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
80 % אפשר לקחת רק במסלולים ׳כלליים׳

זהו אחת הטעויות שעושים בשוק !!

מסלולים כלליים חלקם הגדול (50 % אפילו) מושקעים בדברים שאינם מניבים כמעט בכלל תשואה !​
בהרבה מקרים אפשר להעביר למסלול מחקה מדד דרך האתר, גם כשההלוואה היא יותר מסך ההלוואה המותר במסלולים מחקי מדד (ביחס לצבירה).
אם כי לא בטוח שמומלץ למנף באחוזים גבוהים מדי במסלולים כאלו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
מי שרוצה להבין עם דוגמא אקטואלית עד כמה שחיקה בקרן ממונפת על נכס תנודתי משפיע

יכול להסתכל על תעודות הסל על הביטקוין (בכל זאת שם המשתמש שלי..)

שימו לב להשוואה של קרן IBIT של בלקרוק העוקבת ללא מינוף אל מול קרן BITX שממונפת פי 2 (אפילו לא שלוש) על הביטקוין

חצי שנה אחורה; למרות שהקרן ה׳לא ממונפת׳ איננה מופסדת - הקרן הממונפת מופסדת מעל 30 %

מצרף תמונה של ההשוואה, שימו לב לחלק התחתון
בדיוק היום עלה מאמר של חתול פיננסי על קרנות ממונפות
מצרף למעוניינים

מי שמעוניין יכול להמשיך מפה
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
בהרבה מקרים אפשר להעביר למסלול מחקה מדד דרך האתר, גם כשההלוואה היא יותר מסך ההלוואה המותר במסלולים מחקי מדד (ביחס לצבירה).
אם כי לא בטוח שמומלץ למנף באחוזים גבוהים מדי במסלולים כאלו...
אכן, זה קיים

בעיקר באתי להעיר - שלהשאיר במסלול כללי מהווה מהלך טיפש

או שממנפים מניות מלא או שלא ..

-

כמובן שבמקרה שאתה מציין - מינוף של 80 % - מספיק שהשוק יורד 20 % וכל הקרן הלך-במארג׳ין קול

-

אני משתמש באלו רק בזמני ירידות בשווקים של 30-40-60 %

ככל שהשוק יורד יותר - רמה המינוף עולה בהתאמה וההיפך

כרגע לא ממונף בכלל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
תכלס' מה עדיף משני האופציות דלהלן:
מי שיש לו 20,000 ש"ח
א. להניח אותם בקופ"ג, ובנוסף לעשות הו"ק כל חודש של 500 ש"ח נוספים.
ב. ללוות 80,000 ש"ח [מחבר] ולהחזיר אותם לחבר ע"י הלוואה מקופ"ג ולהניח 100,000 ש"ח את הכסף במחקה מדד S&P500, ולהחזיר כל חודש את ההלוואה [צריך לחשבן בדיוק כמה יצא ההחזר החודשי, אבל נניח שילווה סכום שההחזר שלו יהיה 500 ש"ח חודשי]
באיזה משני האופציות יהיה לו יותר כסף בעוד 20 שנה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
תכלס' מה עדיף משני האופציות דלהלן:
מי שיש לו 20,000 ש"ח
א. להניח אותם בקופ"ג, ובנוסף לעשות הו"ק כל חודש של 500 ש"ח נוספים.
ב. ללוות 80,000 ש"ח [מחבר] ולהחזיר אותם לחבר ע"י הלוואה מקופ"ג ולהניח 100,000 ש"ח את הכסף במחקה מדד S&P500, ולהחזיר כל חודש את ההלוואה [צריך לחשבן בדיוק כמה יצא ההחזר החודשי, אבל נניח שילווה סכום שההחזר שלו יהיה 500 ש"ח חודשי]
באיזה משני האופציות יהיה לו יותר כסף בעוד 20 שנה?
בגדול ברור באופציה ב', אלא א"כ השוק יפול מחר כמו ב2008 ואז יכול להיות שיותר שווה אופציה א'.
ולכן מה שאני ממליץ זה ללכת על אופציה ב', כיון שתרחיש של 2008 יכול לקרוא כל יום, למרות שלא בסבירות גבוה, אבל מי שחושש מתרחיש כזה כל הזמן לא יוכל להתקדם הרבה בחיים ולכן אני ממליץ על אופציה ב',
רק במקרה ובאמת השוק נופל כמו ב2008 להשיג עוד הלוואה של כמה שיותר (בלי ריבית) ולהשקיע עוד בשוק כשהוא בתחתית ואחרי שהוא עולה להוציא את הקרן של ההלוואה וסיימנו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
מי שרוצה להבין עם דוגמא אקטואלית עד כמה שחיקה בקרן ממונפת על נכס תנודתי משפיע

יכול להסתכל על תעודות הסל על הביטקוין (בכל זאת שם המשתמש שלי..)

שימו לב להשוואה של קרן IBIT של בלקרוק העוקבת ללא מינוף אל מול קרן BITX שממונפת פי 2 (אפילו לא שלוש) על הביטקוין

חצי שנה אחורה; למרות שהקרן ה׳לא ממונפת׳ איננה מופסדת - הקרן הממונפת מופסדת מעל 30 %

מצרף תמונה של ההשוואה, שימו לב לחלק התחתון
זה ממונף יומי או חודשי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
באיזה משני האופציות יהיה לו יותר כסף בעוד 20 שנה?
כנראה בשניה.
עם זאת הראשונה יותר סבירה ובטוחה ומשתלמת.
לא ממליץ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
תכלס' מה עדיף משני האופציות דלהלן:
מי שיש לו 20,000 ש"ח
א. להניח אותם בקופ"ג, ובנוסף לעשות הו"ק כל חודש של 500 ש"ח נוספים.
ב. ללוות 80,000 ש"ח [מחבר] ולהחזיר אותם לחבר ע"י הלוואה מקופ"ג ולהניח 100,000 ש"ח את הכסף במחקה מדד S&P500, ולהחזיר כל חודש את ההלוואה [צריך לחשבן בדיוק כמה יצא ההחזר החודשי, אבל נניח שילווה סכום שההחזר שלו יהיה 500 ש"ח חודשי]
באיזה משני האופציות יהיה לו יותר כסף בעוד 20 שנה?
כמו שכבר נכתב פה לקחת הלוואה [שממש לא בטוח שתצליחו לקבל] של 80% מהכסף במסלול מנייתי זה מאוד מסוכן!!
ובריביות של היום זה גם לא מדי ריווחי כדי שיהיה שווה להסתכן כך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
כמו שכבר נכתב פה לקחת הלוואה [שממש לא בטוח שתצליחו לקבל] של 80% מהכסף במסלול מנייתי זה מאוד מסוכן!!
ובריביות של היום זה גם לא מדי ריווחי כדי שיהיה שווה להסתכן כך.
את מתכוונת שבמידה ואצליח לקבל את ההלוואה, לא ברור שיהיה רווח יותר באופציה השניה?
מה הסיכון? שמה יקרה? יהיה ירידות, ואז מה? מה ההבדל אם אני עושה הו"ק חודשית או שמראש העברתי להם את הכסף?
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
כנראה בשניה.
עם זאת הראשונה יותר סבירה ובטוחה ומשתלמת.
לא ממליץ.
למה הראשונה יותר סבירה ובטוחה ומשתלמת?
ואם תבחר באופציה הראשונה ותפקיד 20 שנה 500 ש"ח כל חודש, ואז יהיו ירידות חדות,
ואם יהיה לך עכשיו 100,000 ש"ח שלך, ותפקיד אותם ויהיו ירידו חדות.
מה הקשר של ירידות חדות למקור הכסף?
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
למה הראשונה יותר סבירה ובטוחה ומשתלמת?
ואם תבחר באופציה הראשונה ותפקיד 20 שנה 500 ש"ח כל חודש, ואז יהיו ירידות חדות,
ואם יהיה לך עכשיו 100,000 ש"ח שלך, ותפקיד אותם ויהיו ירידו חדות.
מה הקשר של ירידות חדות למקור הכסף?
אם יהיו ירידות וגובה הצבירה בקופה, תהיה פחות מגובה סכום ההלוואה, תאלצו לפרוע את ההלוואה, ואם אין לכם את הכסף הזה, אז זה נגבה מתוך הצבירה שזה גורם ל 2 בעיות.
1- משיכה בירידות.
2- אירוע מס.
ולכן במסלול מנייתי לא מומלץ למנף ביותר מ- 60%-50%
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
אם יהיו ירידות וגובה הצבירה בקופה, תהיה פחות מגובה סכום ההלוואה, תאלצו לפרוע את ההלוואה, ואם אין לכם את הכסף הזה, אז זה נגבה מתוך הצבירה שזה גורם ל 2 בעיות.
1- משיכה בירידות.
2- אירוע מס.
ולכן במסלול מנייתי לא מומלץ למנף ביותר מ- 60%-50%
תיקון- לא יהיה אירוע מס כיוון שזו משיכה בהפסד, אך יהיה את בעיה מס' 1
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
את מתכוונת שבמידה ואצליח לקבל את ההלוואה, לא ברור שיהיה רווח יותר באופציה השניה?
אכן כן.
מה הסיכון? שמה יקרה? יהיה ירידות, ואז מה? מה ההבדל אם אני עושה הו"ק חודשית או שמראש העברתי להם את הכסף?
הסיבה שזה לא בטוח ריווחי זה בגלל שיתכן שהרווחים יניבו תשואת נטו נמוכה יותר מאשר הריבית המשולמת על ההלוואה.
והסיכון הוא מעצם המינוף ועלול למחוק חלק או את כל התיק בעקבות טעות אישית שיותר נפוצה במקרה כזה, או בעקבות ירידות זמניות בבורסה ושהחברה תחייב אתכם להחזיר את ההלוואה בזמן הכי גרוע למימוש של הכסף.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

זה מה שקיבלתי. על פניו נראה שאין בזה חידוש מיוחד מעבר לידוע, אלא שאין כאן כמעט סיכונים לכאורה, והמספרים ניראים ממש גבוהים.
[נ.ב. כל זה אפשר כמובן לזוג נשוי - פעמיים].

הנתונים:
קרן השתלמות (=קה"ש) לעצמאי עד 20,5000 ש"ח שנתי פטור ממס על רווח הון במשיכה אחר 6 שנים.
קופת גמל להשקעה (קופ"ג) עד כ-80,000 ש"ח שנתי פטור ממס על רווח הון בהגעה לגיל 60 ואז הפיכת ההון לקצבה (חודשית ולא למשוך בבת אחת).
הפטור ממס הוא גם על רווחים שיצטברו אחרי התקופות הנ"ל.

בד"כ סכום המקסימום הנ"ל מתעדכן בהתאם למדד וכדומה כך שבשנים מאוחרות יותר הוא כנראה יעלה.
[נ.ב. לגבי קה"ש ייתכן והמדינה תפסיק אותו יום אחד כפי שכבר עלה כמה פעמים].

כנגד קופ"ג או קה"ש ניתן ללוות בחלק מהגופים עד סכום מקביל ל-80% מהיתרה, ובקה"ש תוך 6 שנים אפשר רק עד 50% (זה המקסימום יש אופנים שרק פחות).
הלוואות הנ"ל ניתן לקבל בבלון (ללא תשלום ככל בתקופת ההלוואה) [לזמן חלקי וניתן למחזר וכו'] בריבית של כ5% (פריים מינוס קצת). [משתנה בין הגופים].

הנחות:
רווח ממוצע שנתי 8% (נטו אחרי דמי ניהול) [הנחה שמרנית].

תוכנית:

1) בשנה הראשונה:
א' לקיחת הלוואה בנקאית (שפיצר 7% שנתי משוער) על סכום של 100,000 ש"ח
ב' הפקדתם לקופ"ג וקה"ש (20,500 לקה"ש + כ-80,000 לקופ"ג)
ג' לקיחת הלוואה של 55-60 אלף מהגוף המנהל את הקופה כנגד ההפקדה, במסלול בלון בריבית של 5% (לקיחת מינוף פחות מהגבול המקסימלי כדי לא להיתקע במקרה של ירידת שוק).
ד' החזרה של חלק הנ"ל מההלוואה לבנק.
ה' במשך השנה תשלום לבנק (שפיצר) 12 תשלומים (מתוך 60 לדוגמה) של הלוואה שיתרתה הייתה כ-40,000

2) בתחילת שנה הבאה והבאה וכו'
שוב הכל אותו דבר אלא שניתן ללות כנגד קופ"ג וקה"ש קצת יותר משנה קודמת (גם כנגד הרווח של שנה קודמת).
כך שההלוואה הבנקאית החדשה היא קטנה יותר.

3) בשנה שישית והלאה כבר אפשרות המינוף כנגד קה"ש היא גדולה יותר.

4) בשנה שביעית שמינית בערך כבר ניתן לפרוע לבנק את כל ההלוואות וללוות מכאן הלאה כל שנה רק מהגוף הנ"ל ולהפקיד בו שוב כנ"ל.

שימת לב על בעיות טכניות כגון מגבלה על גודל הלוואה מקסימלית או פרוצודורת של מיחזור הלוואות שמצריך פירעון ואח"כ הלוואה מחדש, מה שיכול להיפתר חלקית על ידי פיצול לכמה גופים שונים.

בהגעה לגיל 60 (או יותר מאוחר) היתרה שעומדת על למעלה מ-5 מיליון ש"ח (בהנחת שתחילת ההשקעה היתה בגיל 40) ניתן להפוך את כל היתרה לקצבה
בפטור ממס.
אלא שיש לפרוע תחילה את הלוואת הבלון לקופה וזה על ידי מכירת חלק מהיתרה עם תשלם מס של 25% ריאלי או לחלופין כדי לחסוך זאת (ולחסוך מס גם מסכום ההלוואה שתמשיך לצבור רווחים פטורים) יש לשלם ממקור חיצוני את ההלוואה שעומדת על למעלה מ-2 מיליון ש"ח.
וזאת על ידי: 1 משיכת קה"ש שעליה אין מס (זה יהיה מקביל בערך לרבע מסכום ההלוואה הכולל את הריביות שהצטברו). 2 את יתרת ההלוואה (כ-1.6 מיליון) ניתן לפרוע על ידי לקיחת הלוואה חדשה מבנק (או מהגוף עצמו) אשר ישעבד כנגדה את הקצבה החודשית העתידית (אחר הגדרתה כקצבה מובטחת ל-240 חודש אשר אינה תלויה בחיי המבוטח).

כך שמכאן והלאה יקוזז מהקצבה החודשית (כ-25 אלף בחודש) החזר הלוואה לבנק (כ-11 אלף בחודש).
  • תודה
Reactions: משה פפירוב1 //
55 תגובות
הנתונים:
קרן השתלמות (=קה"ש) לעצמאי עד 20,5000 ש"ח שנתי פטור ממס על רווח הון במשיכה אחר 6 שנים.
קופת גמל להשקעה (קופ"ג) עד כ-80,000 ש"ח שנתי פטור ממס על רווח הון בהגעה לגיל 60 ואז הפיכת ההון לקצבה (חודשית ולא למשוך בבת אחת).
הפטור ממס הוא גם על רווחים שיצטברו אחרי התקופות הנ"ל.

בד"כ סכום המקסימום הנ"ל מתעדכן בהתאם למדד וכדומה כך שבשנים מאוחרות יותר הוא כנראה יעלה.
[נ.ב. לגבי קה"ש ייתכן והמדינה תפסיק אותו יום אחד כפי שכבר עלה כמה פעמים].

כנגד קופ"ג או קה"ש ניתן ללוות בחלק מהגופים עד סכום מקביל ל-80% מהיתרה, ובקה"ש תוך 6 שנים אפשר רק עד 50% (זה המקסימום יש אופנים שרק פחות).
הלוואות הנ"ל ניתן לקבל בבלון (ללא תשלום ככל בתקופת ההלוואה) [לזמן חלקי וניתן למחזר וכו'] בריבית של כ5% (פריים מינוס קצת). [משתנה בין הגופים].

הנחות:
רווח ממוצע שנתי 8% (נטו אחרי דמי ניהול) [הנחה שמרנית].

תוכנית:

1) בשנה הראשונה:
א' לקיחת הלוואה בנקאית (שפיצר 7% שנתי משוער) על סכום של 100,000 ש"ח
ב' הפקדתם לקופ"ג וקה"ש (20,500 לקה"ש + כ-80,000 לקופ"ג)
ג' לקיחת הלוואה של 55-60 אלף מהגוף המנהל את הקופה כנגד ההפקדה, במסלול בלון בריבית של 5% (לקיחת מינוף פחות מהגבול המקסימלי כדי לא להיתקע במקרה של ירידת שוק).
ד' החזרה של חלק הנ"ל מההלוואה לבנק.
ה' במשך השנה תשלום לבנק (שפיצר) 12 תשלומים (מתוך 60 לדוגמה) של הלוואה שיתרתה הייתה כ-40,000

2) בתחילת שנה הבאה והבאה וכו'
שוב הכל אותו דבר אלא שניתן ללות כנגד קופ"ג וקה"ש קצת יותר משנה קודמת (גם כנגד הרווח של שנה קודמת).
כך שההלוואה הבנקאית החדשה היא קטנה יותר.

3) בשנה שישית והלאה כבר אפשרות המינוף כנגד קה"ש היא גדולה יותר.

4) בשנה שביעית שמינית בערך כבר ניתן לפרוע לבנק את כל ההלוואות וללוות מכאן הלאה כל שנה רק מהגוף הנ"ל ולהפקיד בו שוב כנ"ל.

שימת לב על בעיות טכניות כגון מגבלה על גודל הלוואה מקסימלית או פרוצודורת של מיחזור הלוואות שמצריך פירעון ואח"כ הלוואה מחדש, מה שיכול להיפתר חלקית על ידי פיצול לכמה גופים שונים.

בהגעה לגיל 60 (או יותר מאוחר) היתרה שעומדת על למעלה מ-5 מיליון ש"ח (בהנחת שתחילת ההשקעה היתה בגיל 40) ניתן להפוך את כל היתרה לקצבה
בפטור ממס.
אלא שיש לפרוע תחילה את הלוואת הבלון לקופה וזה על ידי מכירת חלק מהיתרה עם תשלם מס של 25% ריאלי או לחלופין כדי לחסוך זאת (ולחסוך מס גם מסכום ההלוואה שתמשיך לצבור רווחים פטורים) יש לשלם ממקור חיצוני את ההלוואה שעומדת על למעלה מ-2 מיליון ש"ח.
וזאת על ידי: 1 משיכת קה"ש שעליה אין מס (זה יהיה מקביל בערך לרבע מסכום ההלוואה הכולל את הריביות שהצטברו). 2 את יתרת ההלוואה (כ-1.6 מיליון) ניתן לפרוע על ידי לקיחת הלוואה חדשה מבנק (או מהגוף עצמו) אשר ישעבד כנגדה את הקצבה החודשית העתידית (אחר הגדרתה כקצבה מובטחת ל-240 חודש אשר אינה תלויה בחיי המבוטח).

כך שמכאן והלאה יקוזז מהקצבה החודשית (כ-25 אלף בחודש) החזר הלוואה לבנק (כ-11 אלף בחודש).
הנתונים:
קרן השתלמות (=קה"ש) לעצמאי עד 20,5000 ש"ח שנתי פטור ממס על רווח הון במשיכה אחר 6 שנים.
קופת גמל להשקעה (קופ"ג) עד כ-80,000 ש"ח שנתי פטור ממס על רווח הון בהגעה לגיל 60 ואז הפיכת ההון לקצבה (חודשית ולא למשוך בבת אחת).
הפטור ממס הוא גם על רווחים שיצטברו אחרי התקופות הנ"ל.

בד"כ סכום המקסימום הנ"ל מתעדכן בהתאם למדד וכדומה כך שבשנים מאוחרות יותר הוא כנראה יעלה.
[נ.ב. לגבי קה"ש ייתכן והמדינה תפסיק אותו יום אחד כפי שכבר עלה כמה פעמים].

כנגד קופ"ג או קה"ש ניתן ללוות בחלק מהגופים עד סכום מקביל ל-80% מהיתרה, ובקה"ש תוך 6 שנים אפשר רק עד 50% (זה המקסימום יש אופנים שרק פחות).
הלוואות הנ"ל ניתן לקבל בבלון (ללא תשלום ככל בתקופת ההלוואה) [לזמן חלקי וניתן למחזר וכו'] בריבית של כ5% (פריים מינוס קצת). [משתנה בין הגופים].

הנחות:
רווח ממוצע שנתי 8% (נטו אחרי דמי ניהול) [הנחה שמרנית].

תוכנית:

1) בשנה הראשונה:
א' לקיחת הלוואה בנקאית (שפיצר 7% שנתי משוער) על סכום של 100,000 ש"ח
ב' הפקדתם לקופ"ג וקה"ש (20,500 לקה"ש + כ-80,000 לקופ"ג)
ג' לקיחת הלוואה של 55-60 אלף מהגוף המנהל את הקופה כנגד ההפקדה, במסלול בלון בריבית של 5% (לקיחת מינוף פחות מהגבול המקסימלי כדי לא להיתקע במקרה של ירידת שוק).
ד' החזרה של חלק הנ"ל מההלוואה לבנק.
ה' במשך השנה תשלום לבנק (שפיצר) 12 תשלומים (מתוך 60 לדוגמה) של הלוואה שיתרתה הייתה כ-40,000

2) בתחילת שנה הבאה והבאה וכו'
שוב הכל אותו דבר אלא שניתן ללות כנגד קופ"ג וקה"ש קצת יותר משנה קודמת (גם כנגד הרווח של שנה קודמת).
כך שההלוואה הבנקאית החדשה היא קטנה יותר.

3) בשנה שישית והלאה כבר אפשרות המינוף כנגד קה"ש היא גדולה יותר.

4) בשנה שביעית שמינית בערך כבר ניתן לפרוע לבנק את כל ההלוואות וללוות מכאן הלאה כל שנה רק מהגוף הנ"ל ולהפקיד בו שוב כנ"ל.

שימת לב על בעיות טכניות כגון מגבלה על גודל הלוואה מקסימלית או פרוצודורת של מיחזור הלוואות שמצריך פירעון ואח"כ הלוואה מחדש, מה שיכול להיפתר חלקית על ידי פיצול לכמה גופים שונים.

בהגעה לגיל 60 (או יותר מאוחר) היתרה שעומדת על למעלה מ-5 מיליון ש"ח (בהנחת שתחילת ההשקעה היתה בגיל 40) ניתן להפוך את כל היתרה לקצבה
בפטור ממס.
אלא שיש לפרוע תחילה את הלוואת הבלון לקופה וזה על ידי מכירת חלק מהיתרה עם תשלם מס של 25% ריאלי או לחלופין כדי לחסוך זאת (ולחסוך מס גם מסכום ההלוואה שתמשיך לצבור רווחים פטורים) יש לשלם ממקור חיצוני את ההלוואה שעומדת על למעלה מ-2 מיליון ש"ח.
וזאת על ידי: 1 משיכת קה"ש שעליה אין מס (זה יהיה מקביל בערך לרבע מסכום ההלוואה הכולל את הריביות שהצטברו). 2 את יתרת ההלוואה (כ-1.6 מיליון) ניתן לפרוע על ידי לקיחת הלוואה חדשה מבנק (או מהגוף עצמו) אשר ישעבד כנגדה את הקצבה החודשית העתידית (אחר הגדרתה כקצבה מובטחת ל-240 חודש אשר אינה תלויה בחיי המבוטח).

כך שמכאן והלאה יקוזז מהקצבה החודשית (כ-25 אלף בחודש) החזר הלוואה לבנק (כ-11 אלף בחודש).
0 תגובות
אתמול פורסם מיזם "אפריון" של חסידי ויז'ניץ,
המיזם משלב חיסכון בשוק ההון וזכאות להלוואות גמ"ח לנישואי הילדים.
לאחר עיון בחוברת ובניית תחשיב,
רציתי להציף כאן כמה נקודות לדיון כלכלי ענייני.

מהן המעלות בתוכנית?
  1. הנגשה והשקעה לטווח ארוך – על פי התוכנית
    רוב הכספים יופנו להשקעה בשוק ההון,
    מה שמאפשר למשפחות צעירות ליהנות מאפקט הריבית דריבית
    לאורך עשרות שנים.
    מדובר בשינוי תודעתי משמעותי עבור רבים
    שלא נחשפו עד עכשיו לאפשרויות השקעה,
    או שהיו זקוקים להנגשה כדי להתחיל.
  2. מנגנון הלוואות נוח.
    המצטרפים זכאים להלוואה משמעותית בעת נישואי הילדים
    (150,000 ש"ח לבת ו-130,000 ש"ח לבן).
    התנאים כוללים פריסה ארוכה ל-100 תשלומים,
    עם פירעון של עד שלוש הלוואות במקביל,
    בלי ריבית ובלי ערבים.
  3. הבנה כלכלית של ערך המטבע.
    לראשונה במיזמים מסוג זה,
    רואים התייחסות ריאלית לאינפלציה.
    סכומי ההלוואה וההפקדות כמו צמודים למדד המחירים לצרכן
    בשיעור קבוע של 1.5%.
    חדירת ההבנה הזו לשיח הציבורי היא צעד חשוב,
    אפשר לקוות שזאת סנונית
    ובעתיד זה יאומץ גם ע"י ארגונים אחרים (כדוגמת 'ערבים' או 'למחייתם').
  4. מודל משיכה מבוסס כלל 300.
    מודל החזר ההלוואה
    מתכתב עם עקרונות "מחקר טריניטי".
    אם נשאר בתחשיב של 10% תשואה,
    פירעון הלוואה אחת מהווה משיכה של כ-2.3% מהקרן.
    עם זאת, יש לשים לב, שכשמגיעים לפירעון של 3 הלוואות במקביל,
    שיעור המשיכה עולה ל-7.2%,
    נתון שעלול לאתגר את יציבות הקרן.

איפה היזמים טוענים שהמודל "מנצח"?

היתרון המרכזי שמוצג בתוכנית מבוסס על מניעת פגיעה ב"ריבית דריבית" של הקרן. בחיסכון רגיל, כשמגיע מועד החתונה,
ההורה נאלץ למשוך סכום משמעותי (למשל 150,000 ש"ח) בבת אחת.
משיכה כזאת מקטינה באופן דרמטי את הקרן
וקוטעת את פוטנציאל התשואה
שהסכום הזה היה יכול להניב בעשרות השנים הבאות.

במודל הם מאפשרים שהחוסך לא ימשוך כספים מהחיסכון המושקע בשוק ההון.
במקום זאת, הוא מקבל הלוואה מהגמ"ח.
הקרן בשוק ההון נשארת שלמה וממשיכה לצבור תשואה על מלוא הסכום,
בעוד הפירעון מתבצע בתשלומים קטנים ופריסה ארוכה.
כשהם מעריכים את ההטבה ב200,000 ₪.

מה הם שכחו?

המושג של השארת קרן מושקעת ולקיחת הלוואה כנגדה
היא לא המצאה של המיזם.
כל משקיע בשוק ההון יכול לקחת הלוואה
(מהבנק או מבית ההשקעות כנגד הצבירה)
כדי להימנע ממשיכת הקרן.

ההטבה היחידה אם כן היא
במתן ההלוואה "ללא ריבית",

מה פחות טוב בתוכנית?

1. התוכנית מניחה כנקודת מוצא
ש"אין אפשרות לחתן ילדים ללא הלוואות".
במקום לעודד חיסכון אגרסיבי יותר או מינוף מבוקר בגיל צעיר
שיכול להניב תשואה גבוהה ולייתר את הצורך בחובות גדולים בעתיד,
המודל אומר: אי אפשר בלי הלוואות.
2. בגמל להשקעה משלמים מס רווח הון.
היזמים לא מציגים את הטבת קרנות ההשתלמות (למי שזכאי לכך),
מה שיכול להשפיע משמעותית על הסכום הסופי שיישאר בידי ההורים.
(אחד המארגנים טען בפורום
שחלילה אסור לגלות להורים על ההטבה
כי הם עלולים למשוך בהפסד)
3. אובדן תשואה אלטרנטיבית.
מכיוון שחלק משמעותי מההפקדה החודשית
עובר לקופת הגמ"ח ולא לשוק ההון,
חלק מהכסף "קפוא" ולא צובר תשואה.
המשמעות במספרים,
תחת הנחה של תשואה שנתית של 10% בשוק ההון,
המצטרפים מוותרים על תשואה אלטרנטיבית של כ-167,751 ש"ח
(מרגע הלידה ועד גיל 18 של הבן הבכור).
וההפסד הולך ומתעצם, כי כספי הפיקדון ששוכבים בגמ"ח (108,792 ש"ח) ממשיכים "לשכב" בגמ"ח בלי תשואה עד לנישואי הילד האחרון.
[התחשיב לפי אפריון מוגבר>]

החיסרון המשמעותי ביותר בעיניי הוא בגישה הניהולית,
שמעוררת תחושת פטרונות ומעלה סימני שאלה בנוגע לשקיפות.

שימו לב לציטוט הבא מתוך החוברת:
"בתום המסע הארוך הזה, אנשים אלו ניצבים ומצהירים בקול חד וברור: זוהי התוכנית הכי טובה עבור ציבור אנ"ש מכל בחינה אפשרית. קשה להניח שאנשים רבים כל כך ונטולי כל כוונת רווח, יטעו. אדרבה, סביר כי מאחורי כל הצעה אחרת שאינה מגיעה ממקור של עסקנות טהורה, מתחבאת יוזמה כלכלית, שלא תראה דופי בהסתרת פרטים או נתונים מסויימים שעשויים לגרום ללקוח לחשוב פעמיים..."

ובהמשך נכתב:
"לתשומת לב: חברי הנהלת 'אפריון' נמצאים כאן בדיוק כדי לענות על שאלות מסוג זה, וממש מצפים שיאתגרו אותם..."

עם כל הכבוד להשקעה של העסקנים,
האם באמת מצפים שיאתגרו אותם?

נכון לעכשיו, המידע הקריטי ביותר נותר חסוי.
מסתירים את גובה דמי הניהול.
(ייתכן כדי לא לעורר שאלות על רווחיות הגוף המנהל,
אם כי מוזכר פעם אחת בחוברת: 'הדרך הזולה ביותר'),
ולא מפרטים את מסלול ההשקעה.

הגישה המורגשת היא: "סמכו על הפטרונים",
עם ציפייה שתתקדם לחתימה ותעביר את הכספים.

כשמצהירים בביטחון: "על רווח נוסף של 200,000 שקל!"
זה מרגיש כמו עושים לך טובה ענקית
ולא מבקשים חלק ברווחים,
מי שלא מבין מקבל הרגשה מוטעית
שזה מוצר שחייבים לחטוף לפני שיגמר.

עריכה:
תוספת חשובה לאזרחי ארה"ב
כללים וחוקים

  1. חל חובת דיווח שנתית על כל הכנסה מעל 15,750 דולר שנתי. [אפשר להגיש לבד וישנם כאלו שעושים זאת בכמה מאות שקלים]
  2. באם היה לך במהלך השנה בסך כל החשבונות שלך יחד [אפי' ליום אחד] סכום של 10000 דולר חל עליך חובה בנוסף לדיווח השנתי לדווח FBAR משהו כעין הצהרת הון.
  3. לארה"ב יש הסכם פטור ממס כפול עם ישראל - כלומר על מה ששילמת מס בישראל לא תשלם מס בארה"ב [וכן להיפך]. (יותר מדויק שיתנן בארה"ב נקודות זיכוי על המס ששלמת בישראל).

  4. מוצרים שפטורים ממס בישראל [לדוג' קרן השתלמות או גמל להשקעה בגיל 60] לא תמיד פטורים ממס בארה"ב ויש עליהם מס. [וכן קופות גמל להשקעה המס מחושב בצורה שונה וכדלהלן]
  5. לארה"ב יש חוק שמחייב מס עצום על רווחי שוק ההון שאינם קרנות אמריקאיות [זה יוצא 37 אחוז + ריבית על הסכום מעת חובת התשלום לפי כללי המס בארה"ב].
  6. אחוז המס על השקעות שוק ההון ברשות המיסים ישראל הוא 25% [ויש ניכוי מס במקור, וישנם מקרי פטור], ואילו בארה"ב הוא לפי מדרגת המס בה אתה חייב, שהרבה פעמים זה יוצא פחות, כמו"כ ישנם הבדלים בצורת ובזמן החישוב [וכן בארה"ב חובה לדווח על הרווח בכל שנה והוא נחשב להכנסה בדוח השנתי].
  7. יש הסכם שיתוף מידע בין ארה"ב לישראל. -וכל בעל רישיון פיננסי בישראל חייב לדווח על דברים מסוימים לארה"ב. [כלומר מוסד אמריקאי [לדוג' בית השקעות אמריקאי] מדווח מעצמו לרשויות, ומוסד ישראלי צריך להביא לך את הטופס הרלוונטי, וכן אם מקבל בקשה מהרשויות בארה"ב הוא חייב להעביר להם את המידע המבוקש].
  8. ניתן לפתוח תיק השקעות לאזרח אמריקאי - באיטרקטיב, מיטב איביאי
  9. יש כאן קישור לרשימת הקרנות וההשקעות פולריות שאזרח אמריקאי יכול לרכוש דרך בתי ההשקעות הנ"ל. קרדיט @השקעות R הון

  10. אף שיש הסכם פטור ממס כפול, אין הסכם בין הביטוח לאומי של שתי המדינות, כך שזכויות וחובות של הביטוח לאומי הינם כפולים, ולכן אזרח ארה"ב שעובד בישראל כעצמאי חייב לשלם לארה"ב דמי ביטוח לאומי [15.3%, 2.9% מס בריאות, ודמי ביטוח לאומי של 12.4%] מלבד מה שמשלם לביטוח לאומי בישראל.
  11. מה שחייב בדמי ביטוח לאומי בארה"ב - נחשב כצבירה לקבלת קצבת זקנה בבא העת בס"ד - כמובן בכפוף לתנאים שבהודעה הקודמת.

  12. מיסוי נדל"ן - בעת מכירת דירה יש פטור ממס על נכס שהוא היה המגורים הראשיים של המתגורר בשנתיים מתוך ה5 האחרונים - ויש להוכיח זאת [יש לזה כל מיני פתרונות ויש להיוועץ]
  13. אזרח אמריקאי שמגיש דוחות שנתיים זכאי לקבל עד כ1800 דולר לילד לשנה בהתאם לדוח השנתי - יש בזה הרבה פרטים. [אפשר לקבל בשיק ואפשר ישר לחשבון בנק אמריקאי, ואז להשקיע ישר בשוק ההון האמריקאי... וכל ילד יקבל לחתונתו סכום נחמד.. (אולי סכום ראשוני להשקעה עבור חתונות ילדיו...)]
  14. אזרח אמריקאי ונשוי לאזרח ישראלי - עדיף שקרן השתלמות וכן תיקי השקעות יפתח ע"ש הבן זוג שאינו אמריקאי [אם הרעיון הזה מתאים להם..] - וכן החשבון בנק שממנו מגיעים ההפקדות צריך להיות ע"ש הבן זוג שאינו אמריקאי בלבד.
  15. מי שהוא אזרח אמריקאי ועשה לבן זוג שאינו אמריקאי מספר ITIN - בכדי שהכנסות הבן זוג ישראלי יחושבו בדוח השנתי [לדוג' בכדי לקבל יותר דולרים על הילדים], אז הבן זוג הישראלי נחשב במקצת כאזרח אמריקאי ובמקצת לא, לגבי תשלום לארה"ב כעצמאי אינו נחשב כאמריקאי (רק כשכיר במדינה זרה שלא משלם ביטו"ל), אך לגבי הלכות מיסוי שוק ההון שאינם ניירות ערך אמריקאיות (י"א) שנחשב כאזרח ארה"ב.
  16. אזרח שאינו אמריקאי ויש לו ITIN - ישנם מצבים שהוא יהיה זכאי לקצבת זקנה אמריקאית - עד ל50% מהקצבה של הבן זוג האמריקאי.
המלצות משתמשים, ודברים לא חתוכים.

  1. י"א שחסכון לכל ילד כשמוציאים בגיל 21 אם מדווחים מיד לארה"ב [כיון שבד"כ אין בגי זה הכנסות וזה דיווח ראשון, זה עובר בשתיקה] כמובן שבתשלום מס קטן מאוד בד"כ, תלוי כמה הרווח, וי"א שלכן לא רצוי להוסיף מעבר למה שהמדינה נותנת, וכן להניח במסלול שאינו מנייתי, וי"א שהאירוע של חיסכון לכל ילד הוא לרוב כלל לא חייב בדיווח . עיי' בפורום זה.
  2. י"א שקרן כספית ניתן למשוך אותה ב31/12, ולהפקיד ב1/1 - ואז זה לא בעיה - יש בזה כמה פרטים [בשם רוטמן מהמתורגמן הפיננסי]. עיי' בפורום זה.
  3. יש ממליצים להשתמש באתרים אמריקאים לתיק השקעות בגלל עלויות נמוכות, ולמי שאינו מבין אנגלית י"א שעדיף בחברה ישראלית שהממשק בעברית... עיי' בפורום זה.
  4. י"א שאם לא תגלה לבנק ולבית ההשקעות שאתה אמריקאי - זה עצה שאינה הוגנת וי"ח.
  5. יש נידון לגבי הכשרות של מניות אמריקאיות - עיי' בפורום זה.
  6. באינטרקטיב צריך SMS בפתיחת החשבון או תוכנת אימות אופליין על המחשב עיי' בפורום זה.
  7. יש שמועות שבארה"ב בודקים כ1% מהדוחות ואולי ניתן לקחת את זה בחשבון בפרט למי שאינו חושב לבקר שם... - אך יש להיוועץ.
הנוסח לא מדויק משפטית אבל בשפה שרוב הציבור מבין.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה