התייעצות מתנה לרגל קבלת/נתינת גט... כמה מוזר ככה פשוט..

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #21
כל משהוא סמלי ישמח כמו שוקולדיים
ארוחה במסעדה עם חברים / משהוא קרוב
אולי לא כדאי מתנה ממש כי אח"כ זה יזכיר להם
את התקופה הזאת
והם לא ישמחו להשתמש בה
זה אולי הדבר הטוב ביותר שהם יזכרו מהתקופה הזו, שכנראה היא בלתי נשכחת.

אשכול מצוין.

כן.
זה בדיוק ההזדמנות לחגוג. ולהראות את זה.
אחרי תקופה קשה. של בדידות.
עכשיו שזה רישמי, תעשו הכל כדי לשמח.
(כמובן אנשים קרובים, כן?)

יצא לי ללוות שתי חברות במסע הלא פשוט הזה,
ומשו ביום שזה קורה, דורש התייחסות כי החוויה בבית דין היא לא פשוטה. ודורשת חיבוק גדול.
אז כל מה שיכול לשמח, זה הזמן! (בטעם טוב ובהתאמה לעניין)
רחלי
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
הערה קטנה עם הקדמה מראש: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו, אבל...
אין מקום למילה חגיגה בהקשר של דבר שנאמר עליו ש: אפילו מזבח מוריד עליו דמעות.
יש מקום לאמפתיה, לתמיכה, להשתתפות, ואפשר גם להביע את זה בצורות שונות...
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #26
אשכול הזוי...

המתנות המוצעות מגיעות מעולם שלם של תפיסות והנחות יסוד על מוסד הנישואין.
אני לא בקטע להרצות השקפה עכשיו, אבל כמו שחושבים היטב מה להוציא מהפה ומה לשדר בניחום אבלים, כך - להבדיל- חשוב לשדר מסר נכון בסיטואציה כמו גירושין.

להביע השתתפות, אכפתיות, הבנה? בודאי!
להביע שמחה? כן, השאלה על מה, ומתוך איזה עולם תפיסות זה מגיע.

כשמביאים "צפור דרור" או מתנות בקונספט של כלוב ושחרור- באים לשדר שמחה על המכלאה שיצאת ממנה.
אז זהו? נישואין = כלא?
לא רצינו לשדר, אבל זה מה ששידרנו...

כשמביאים תכשיט - כרמז ל'תכשיט' שלך- זה מדגיש את החלק הרע והציני בתמונה, את השיפוט על הדמות 'ההיא'.
כנ"ל לגבי מצעים- שידרנו מסר ש'קדימה, נקסט, לשלב הבא'- והאישה אולי כ"כ רחוקה משם, לא סגרה נפשית את הפרק הקודם, אולי הטראומה עוד חקוקה בה ויקח שנים לרפא את הכאב, אבל החֶברה רוצה כבר לראות אותה 'מסודרת' ומשדרים לה ש'יאללה, צאי מזה...'

אז מה כן?
כמו שכתבה @tadmit - קחו את האישה, שימו אותה בפרונט. בלי מסרים אישיים, פנקו אותה, בחרו פעילות משחררת ומעצימה, ערב חברות אישי עם הרבה תשומת לב לאישיות שלה- מחמאות, פירגונים, מילות עידוד. זהו. זה מה שצריך אחרי תקופה כזו קורעת ומייסרת.

ממליצה גם על כמה ספרי קריאה טובים כמו 'סולו' של אילה ברמ"ץ וכדו'
ואם יש ילדים בתמונה- אז נא לא לשכוח גם אותם - - -
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
הערה קטנה עם הקדמה מראש: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו, אבל...
אין מקום למילה חגיגה בהקשר של דבר שנאמר עליו ש: אפילו מזבח מוריד עליו דמעות.
יש מקום לאמפתיה, לתמיכה, להשתתפות, ואפשר גם להביע את זה בצורות שונות...
זה לא נכון.
מאמר חז''ל ידע לכולנו, ואעפ"כ, הרבה פעמים זה תהליך של מאבקים של שנים, עוגמת נפש שאן לך מושגים, סערות נפש ומסכנות כ''כ גדולה. השחרור עם הגט הוא חגיגה ענקית! איזה אושר יכול להיות בגט! את הצער כבר הצטערו לפני זה. לא צריך עוד.
שלא תדע, אבל אתה כנראה באמת לא יודע.
לפעמים זה כמו פדיון שבויים!
לחגוג מכל הלב ולאחל התחלה חדשה. הקושי הגדול מגיע אחרי זמן. אבל בזמן הגט עצמו, רק שמחה והתלהבות. לתת ציפיה לפרק חדש בחיים משוחרר ונח. זקוקים אז לכל כך הרבה שמחה ותמיכה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
הערה קטנה עם הקדמה מראש: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו, אבל...
אין מקום למילה חגיגה בהקשר של דבר שנאמר עליו ש: אפילו מזבח מוריד עליו דמעות.
יש מקום לאמפתיה, לתמיכה, להשתתפות, ואפשר גם להביע את זה בצורות שונות...
ומי שמחכה לגט ומוריד דמעות? זה לא נחשב?
אני חושבת שהדמעות שהמזבח מוריד, הן דמעות של שמחה במקרה כזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
מה זה משנה מה? שוקולדים, בושם, עציץ
העיקר המילים בפנים
שמביעות שאנחנו איתך
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
הערה קטנה עם הקדמה מראש: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו, אבל...
אין מקום למילה חגיגה בהקשר של דבר שנאמר עליו ש: אפילו מזבח מוריד עליו דמעות.
יש מקום לאמפתיה, לתמיכה, להשתתפות, ואפשר גם להביע את זה בצורות שונות...
יש מקום לחגיגה, בהחלט.
כשמחת אסיר שהגיע יום שחרורו.

ואולי באמת תקרא שוב את ההקדמה של עצמך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
אשכול הזוי...

המתנות המוצעות מגיעות מעולם שלם של תפיסות והנחות יסוד על מוסד הנישואין.
אני לא בקטע להרצות השקפה עכשיו, אבל כמו שחושבים היטב מה להוציא מהפה ומה לשדר בניחום אבלים, כך - להבדיל- חשוב לשדר מסר נכון בסיטואציה כמו גירושין.

להביע השתתפות, אכפתיות, הבנה? בודאי!
להביע שמחה? כן, השאלה על מה, ומתוך איזה עולם תפיסות זה מגיע.

כשמביאים "צפור דרור" או מתנות בקונספט של כלוב ושחרור- באים לשדר שמחה על המכלאה שיצאת ממנה.
אז זהו? נישואין = כלא?
לא רצינו לשדר, אבל זה מה ששידרנו...

כשמביאים תכשיט - כרמז ל'תכשיט' שלך- זה מדגיש את החלק הרע והציני בתמונה, את השיפוט על הדמות 'ההיא'.
כנ"ל לגבי מצעים- שידרנו מסר ש'קדימה, נקסט, לשלב הבא'- והאישה אולי כ"כ רחוקה משם, לא סגרה נפשית את הפרק הקודם, אולי הטראומה עוד חקוקה בה ויקח שנים לרפא את הכאב, אבל החֶברה רוצה כבר לראות אותה 'מסודרת' ומשדרים לה ש'יאללה, צאי מזה...'

אז מה כן?
כמו שכתבה @tadmit - קחו את האישה, שימו אותה בפרונט. בלי מסרים אישיים, פנקו אותה, בחרו פעילות משחררת ומעצימה, ערב חברות אישי עם הרבה תשומת לב לאישיות שלה- מחמאות, פירגונים, מילות עידוד. זהו. זה מה שצריך אחרי תקופה כזו קורעת ומייסרת.

ממליצה גם על כמה ספרי קריאה טובים כמו 'סולו' של אילה ברמ"ץ וכדו'
ואם יש ילדים בתמונה- אז נא לא לשכוח גם אותם - - -
דומני שאת האשכול פתח גבר על חבר שלו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
אשכול הזוי...

המתנות המוצעות מגיעות מעולם שלם של תפיסות והנחות יסוד על מוסד הנישואין.
אני לא בקטע להרצות השקפה עכשיו, אבל כמו שחושבים היטב מה להוציא מהפה ומה לשדר בניחום אבלים, כך - להבדיל- חשוב לשדר מסר נכון בסיטואציה כמו גירושין.

להביע השתתפות, אכפתיות, הבנה? בודאי!
להביע שמחה? כן, השאלה על מה, ומתוך איזה עולם תפיסות זה מגיע.

כשמביאים "צפור דרור" או מתנות בקונספט של כלוב ושחרור- באים לשדר שמחה על המכלאה שיצאת ממנה.
אז זהו? נישואין = כלא?
לא רצינו לשדר, אבל זה מה ששידרנו...

כשמביאים תכשיט - כרמז ל'תכשיט' שלך- זה מדגיש את החלק הרע והציני בתמונה, את השיפוט על הדמות 'ההיא'.
כנ"ל לגבי מצעים- שידרנו מסר ש'קדימה, נקסט, לשלב הבא'- והאישה אולי כ"כ רחוקה משם, לא סגרה נפשית את הפרק הקודם, אולי הטראומה עוד חקוקה בה ויקח שנים לרפא את הכאב, אבל החֶברה רוצה כבר לראות אותה 'מסודרת' ומשדרים לה ש'יאללה, צאי מזה...'

אז מה כן?
כמו שכתבה @tadmit - קחו את האישה, שימו אותה בפרונט. בלי מסרים אישיים, פנקו אותה, בחרו פעילות משחררת ומעצימה, ערב חברות אישי עם הרבה תשומת לב לאישיות שלה- מחמאות, פירגונים, מילות עידוד. זהו. זה מה שצריך אחרי תקופה כזו קורעת ומייסרת.

ממליצה גם על כמה ספרי קריאה טובים כמו 'סולו' של אילה ברמ"ץ וכדו'
ואם יש ילדים בתמונה- אז נא לא לשכוח גם אותם - - -
כל מילה!!!
ההתייסות לציפור דרור והזמן להתחיל לחיות היא לפעמים מהווה עקיצה אפילו,
כי האישה הרי מייחלת להיות לא ציפור דרור אלא מחוייבת למסגרת משפחה ונישואין תקינים וטובים...
לכן חושבת שפינוק בלי קשר, רק כי את/ה בלב שלנו תמיד, יכול להתאים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
לדעתי, בלי רעיון.
הגעתי עם פרחים ושוקולד וחיבקתי (טרום קורונה, כן?)
ואיחלתי כל הטוב והשתתפתי ברגעים המעורבים האלו שיש בהם שחרור והקלה לצד כאב ובלבול.
כל הגימיקים ומשחקי המילים כבר לא תואם גיל או מצב.
שוב, לדעתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
לא ברור לי אם האשכול הזה גורם לי לבכות בגלל החיספוס שיש בו לתהליך כל כך לא אופייני לממסד הנישואין היהודי האוטנטי או בגלל הניסוחים קלי הדעת שעלו כאן.

לפעמים ישנם זוגות שלא מתאימים ונאלצים להפרד, לעיתים אחד מהם חולה בגוף או חמור מכך בנפש וזו עילה לפרידה.
לפעמים הדרך היא דרך חתחתים, עם המון קושי ריגשי.
אבל בסופו של דבר זה ממש כמו ניתוח מציל חיים, לא נראה לי שלמי שקטעו רגל או כל אבר אחר יחשבו כיצד לחגוג את הרגע שסוף כל סוף קטעו לו רגל, [אולי יעשו מסיבת הודיה על הצלת החיים, אבל לא שמחה על ההתפטרות מחלק ממנו].

עם זאת חשוב לי להדגיש שאכן הצד הנפגע או שניהם צריכים המון תמיכה, תקווה לעתיד טוב יותר, ורגישות למצבם.

האשכול הזה לוחש לי הסבר כאוב להתעצמות של תופעת הגירושין במחננו, כשאפשר ונישואין נתפסים בתודעה של אנשים נורמטיבים ככלוב, ככלא, כמקור של רוע אין כל פלא שהתופעה מתרחבת...

עצוב לי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
כשאפשר ונישואין נתפסים בתודעה של אנשים נורמטיבים ככלוב, ככלא, כמקור של רוע אין כל פלא שהתופעה מתרחבת...
הציק לי מאד בהודעות קודמות, אבל התאמצתי מאד לא להגיב.
הניסוחים באמת נורא ואיום.
זה נראה שבאמת לא חושבים פה לפני שמגיבים.
לפעמים עדיף לא להגיב.
ואפשר לומר זאת על 2/3 מההודעות פה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
אני מאוד מבין את הרצון לחגוג,
גט הוא בבחינת מתיר אסורים.
הבעיה באשכול הזה, שהוא עושה בלי כוונה זלזול בחומרת המצב,
של ריבוי הגיטין במגזר החרדי.
דבר שלצערינו מדרדר מיום ליום,
והוא סיבה לאשכול בפני עצמו...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה