דרוש מידע מ"חופשת לידה" ל"חופשה לבדה"

[BATELCAP]

אין לי רשיון בניה ובמיוחד לא בנית עזרת נשים
אבל בכל אופן אני קצת נסער ולכן אולי אתם תוכלו ליעץ מה לעשות...
אולי הסיפור מוכר וידוע כל אחד באאסוציאציה שלה אבל אולי כאן זה שונה...
אחותי יצאה לחופשת לידה נכנסה ממלאת מקום אחריה...
כמובן שאחותי נחה כמו שצריך בהרגשה טובה שיש לה לאיפה לחזור ומקום שמחכים לה וכו' וכו'..
אך דא עקא היא שבוע שעבר חוזרת...
מודיעים לה שהממלאת מקום נשארת בינתים ...... ומתחילים להציע לאחותי עבודות שונות במשרד....
שזה אומר עבודות שממש לא קשורות לתחום שהיא עבדה בו לפני הלידה...
דברים שברעיון אין צורך להחזיק עוד עובדת בשביל זה אבל סוג של מריחה ...
היא התחילה לחשוד ותפסה את אחת הבכירות שם לשימוע..
מה הסיפור בדיוק..
ואז היא מגלה לה שיותר מידי מרוצים מהממלאת מקום באופן מיוחד היא השקיעה את הנשמה שלה בתקופה הקצרה...
והרעיון הסופי הוא לפטר את אחותי בצורה המהירה ביותר ובצורה החוקית ביותר..
בקיצור...
כולנו מאמינים שאין אדם נוגע במוכן לחבירו...אבל כשעומדים בנסיון זה קצת יותר קשה...
אשמח לשמוע עיצות ורעיונות מה ואיך לעשות בענין..
הבעיה הרצינית והמשמעותית כאן בסיפור זה שהמילוי מקום זה חברה מאוד טובה שלה.. שאחותי הביאה אותה לעבודה הזו בתור חסד..

וואו היה לי סיפור מאוד דומה.
דיברתי עם המנהל שלי,אמרתי לו שאם הוא לא מתכוון להחזיר אותי לתפקיד שלי אני לא מתכוונת לחזור ובנוסף הוא חשוף לתביעה. הייתי מאוד אסרטיבית.
יפה מאוד הוא החזיר אותי

 

[שרלוט]

מודיעים לה שהממלאת מקום נשארת בינתים ...... ומתחילים להציע לאחותי עבודות שונות במשרד....
שזה אומר עבודות שממש לא קשורות לתחום שהיא עבדה בו לפני הלידה...
דברים שברעיון אין צורך להחזיק עוד עובדת בשביל זה אבל סוג של מריחה ...

יש פה נקודה מאד תמוהה--
הן הרי עובדות ונמצאות באותו מקום, נכון?
איך הן מתקשרות בינן?
האם יש התחמקות מהיורשת או שהיא מרגישה עם זה טוב?
אם היא רואה שהחברה מתחמקת מלפגוש בה ולא נעים לה, אז אולי...
יש מקום לתפוס עמה שיחה ( למרות שאני חושבת שזה מיותר)
אם החברה לגמרי שלמה עם עצמה... גם לה יש בחירה חופשית
וזו הבחירה שלה..
מה שנשאר זה או להילחם
או לומר ברוך שפטרני מהעבודה ומכזו חברה.

 

[פלמוניה]

מכירה מקרה דומה
חברה שחיכתה הרבה שנים לילדים
וכשיצאה סוף סוף לחופשת לידה לאחר שנות ציפיה ארוכות הביאה גם כן חברה טובה למילוי מקום (האריכה מעט את החופשה)
כשחזרה התברר לה שאין לה לאן
כלומר יש לה אבל סוג של כולבו במשרד.
(מדובר בעובדת מצטיינת. מוכשרת באופן נדיר. מסורה ומשקיעה. וההחלפה היתה מאד לא מובנת)
הספור התגלגל והיה כרוך בהרבה כאבי לב(ממלאת המקום טענה שלא היתה מעונינת במילוי מקום ורק עשתה טובה וזו לא אשמתה שכך התגלגל הדבר)
חברה שלי נפגעה מאד ועזבה לאחר שקבלה את הפיצויים.
החברה ממלאת המקום התקדמה מאד בזכות המשרה שהיוותה קרש קפיצה למשרה אחרת נחשקת יותר (והתבססה על עמל של שנים של חברתי שהשקיעה כל כך בדיוק מאותה סיבה)
בסופו של דבר היום חברתי מרוויחה משכורת גבוהה מאד מאד ודאי בלי שום יחס למשרה הקודמת שלה שגם בה המשכורת לא היתה נמוכה.
כך שלמעשה לאחר זמן התברר שהיא לא הפסידה מהסיפור.
ממלאת המקום ההיא אישיות חשובה מאד היום ואני מניחה שהעובדה הזו ניכרת גם בחשבון הבנק שלה
השנים שעברו הקהו את הכאב אבל לא העלימו אותו
אז מה בתכלס?
אין.
מזל שלא אנחנו מנהלים את העולם.
למרות הכאב חברתי אמרה לי תמיד. בכל אופן אם נגזר עלי להיות חלק מהסיפור הזה. לא הייתי רוצה להתחלף ולהיות הצד הפוגע.
המקום ימלא חסרונה. היא עשתה חסד. היא לא תפסיד מכך גם אם כרגע בעיני בשר זה נראה כך.

 

[מילה בסלע]

אף אחת לא תסכים לעזוב עבודה בשביל האחרת,

זה נכון, כשאין מצפון בלקסיקון, והמילה "מוסריות" נעדרת מן המילון.

 

[אמא פלוס]

בדיוק נדרשתי לנושאים הללו במגזין הקרוב משתי הצדדים, ההלכתי תחילה וכמובן החוקי.
בהלכה יש התייחסות לכך שמחויבים במנהג המדינה ולכן יש תוקף הלכתי למחויבות החוקית.
מבחינה חוקית כמו שהובא לעיל, אסור שום אופן להרע תנאי עובדת שחזרה מחופשת לידה ובטח לא לפטר אותה.
בבתי הדין לעבודה העניין הזה שווה תבין ותקילין בלי מאמץ גדול מידי מצד העובדת,
אך מבחינה הלכתית אין לפנות להרכאות ללא היתר רב.
לכן הטוב ביותר שהעובדת תיקח את נוסח החוק הנ"ל ותגיש בפני רב מוסמך (אפשר בבית הדין "הטוב והישר" שיש להם מענה טלפוני קבוע לשאלות) ותקבל הכוונה מה לעשות.
לגבי החברה - אולי לא נעים, אבל לחברה אמור להיות יותר לא נעים...
(תמיד אפשר לנהוג לפנים משורת הדין, אבל השאלה אם זה לא על חשבון הבעל והילדים ורב יוכל לפסוק גם זאת בצורה ברורה ובהירה)

 

[צפורן]

לא ברורים לי האש והגופרית ששופכים כאן על ממלאת המקום.
המון נשים (במיוחד מורות, אבל לא רק) הולכות על מילוי מקום כדי שיכירו אותן. הן לא מתכוונות לגזול את מקומה של אף אחת, אלא לקבל עוד מלויי מקום, או משרה קבועה אם תתפנה כזאת.
אף אחת לא תלך לעבוד מבחירה אצל מעסיק פורע חוק, כך שלא סביר שהיא צפתה זאת וחתרה במזיד תחת כסאה של חברתה.
אם מישהו אשם כאן זה רק המעסיק.

 

[מילה בסלע]

ודאי שהאשמה במעסיק!

ואני מקרוב הכרתי משהי שאמרו לה מפורש שהעובדת הקודמת עזבה! ורק אח"כ התבררה התרמית כשהעובדת הגיעה לאחר חל"ד ודרשה תשובות לשאלות מביכות - - -

אבל איכשהו, כחברה, להמשיך לעבוד בכזה מקום... לא יודעת. אז אולי אין מקום לרגשות? פשוט לשאול רב....

 

[צפורן]

יש מקום לרגשות, וברור שלא נעים לה.
ממש לא ברור שהפתרון הוא שהיא תעזוב, ובכל מקרה אין מה לתקוף אותה.

 

[obyektiv]

אף אחת לא תסכים לעזוב עבודה בשביל האחרת,

מה????
לא נכון בכלל!!!

​

 

[סטודיו פלאש]

כל פעם מחדש אני מבינה את המשנה:
אמר להם, צאו וראו איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם.
רבי אליעזר אומר, עין טובה.
רבי יהושע אומר, חבר טוב.
רבי יוסי אומר, שכן טוב.
רבי שמעון אומר, הרואה את הנולד.
רבי אלעזר אומר, לב טוב.
אמר להם, רואה אני את דברי אלעזר בן ערך מדבריכם, שבכלל דבריו דבריכם.
אמר להם: צאו וראו איזוהי דרך רעה שיתרחק ממנה האדם.
רבי אליעזר אומר, עין רעה.
רבי יהושע אומר, חבר רע.
רבי יוסי אומר, שכן רע.
רבי שמעון אומר, הלוה ואינו משלם.
אחד הלוה מן האדם, כלוה מן המקום לה ברוך הוא, שנאמר (תהלים לז) לוה רשע ולא ישלם, וצדיק חונן ונותן.
רבי אלעזר אומר, לב רע.
אמר להם, רואה אני את דברי אלעזר בן ערך מדבריכם, שבכלל דבריו דבריכם.

 

[שרי 72]

הלו הלו אתם מבינים מה הולך פה?? זה בדיוק הסיפור הקלאסי של הרעת תנאים וניסיון דחיקת עובדת שלאחר לידה.
בדיוק בגלל סיפורים כאלו נוצר החוק שאוסר זאת. זה בדיוק המקרה הקלאסי שעליו מדבר המחוקק.
תבררי על עורכת דין תותחית וצאו למלחמה.
בחברה עצמה אסור לה להראות שום כוונה כזאת אלא לאסוף כמה שיותר חומר מאחורי הקלעים והכל עם חיוך רחב ומאושר. לא קשה לחייך כשאתה מודע שבקרוב אתה הולך להיות זה שיצחק כל הדרך אל הבנק על חשבון המעסיק המגעיל והחברה הטובה שלך שבסך הכל מותר לה להתנהג כך אבל ריח מסריח זועק מהתנהגותה האגואיסטית. כל סוף חודש היא הולכת לגרוף כסף בוגדני ומסריח שהיא תקבל בזכות טוב ליבה ואמונה של חברתה בה. היא החברה הטובה אשר מדהימה בנכותה הרגשית ובכפיות טובתה הנוראה והיתממותה להישאר בכזאת עבודה שהמעסיק בוחר לבגוד בעובדת הנאמנה שלו בשביל מישהי אחרת שכבשה את ליבו ובעזרת השם מחר הוא יעשה זאת לחדשה בגלל מישהי שלישית שכבשה מחדש את ליבו..

פשוט גועל נפש. עולם אינטרסנטי מגעיל. לאף אחת מנשים מגעילות כאלו החיים לא נשארו וורודים.

אזכרה ימים מקדם שאשתי החליפה בחופשת לידה את חברתה הטובה בגן מאוד יוקרתי ובתוך חודשיים ההנהלה כל כך התלהבו וההורים התארגנו להפציר בהנהלה שישאירו את אשתי לקבוע ולפתע החלו להעלות כל מיני טענות שהם נזכרו לפתע נגד חברתה הטובה.. וכשזה נודע לאשתי היא חתכה את הכל ביד ברזל ואמרה עד כאן!! אני בחיים לא אהיה כפויית טובה ובמיוחד נגד חברתי. ואם תמשיכו עם הרעש והלכלוכים נגד חברתי אני עוזבת מיד. האמינו לי שזה היה בתקופה כלכלית לא פשוטה מצידנו אבל לאשתי ולי כך היה ברור שנתנהג.

מסכנה הנכה רגשית הזאת שעוד ממשיכה שם. מסכנים בעלה וילדיה שיש להם אמא נכה בשכל שכזאת.

למה להגיב בצורה כל כך לא עדינה?

 

[איכפתי]

למה להגיב בצורה כל כך לא עדינה?

אני מתנצל על החריפות אבל כשאני נתקל בעוול בין אם כנגד בני אדם ובין אם כנגד בעלי חיים אני נהיה כמו משקה מוגז שהוקפא במחציתו וניערו אותו ומיד ניסו לפתוח..

 

[obyektiv]

לא ברורים לי האש והגופרית ששופכים כאן על ממלאת המקום.
המון נשים (במיוחד מורות, אבל לא רק) הולכות על מילוי מקום כדי שיכירו אותן. הן לא מתכוונות לגזול את מקומה של אף אחת, אלא לקבל עוד מלויי מקום, או משרה קבועה אם תתפנה כזאת.
אף אחת לא תלך לעבוד מבחירה אצל מעסיק פורע חוק, כך שלא סביר שהיא צפתה זאת וחתרה במזיד תחת כסאה של חברתה.
אם מישהו אשם כאן זה רק המעסיק.

מה הקשר חתרה במזיד?
איך אפשר ליהנות מפרנסה כשבבית אחר יש משהו שמצטער??????