אתגר נובמבר ספרותי > אתגר כתיבה | אשכול העבודות

[שוקולד עילית]

#חריף

"איכססס איזה ילד מעצבן אתה ואיזה חופר אתה
ואף אחד לא אוהב אותך.!!"
"אבאאאאאאאאאאא מוישי מדבר לא יפה ומציק לי "
"מוישי אתה יודע מה קורה לילד שמדבר מילים לא יפות?
אצלינו בבית מי שמדבר מילים לא יפות שמים לא פלפל חריף בפה
אתה רוצה שאני ישם לך?"

ספוילר

[חחחחח הזכיר לי דברים מפעם]

 

[R.E.Y]

#חריף

השולחן היה חגיגי ומאורגן לתפארת. קנקני דבש ארוזים בבד פשתן משוקה שקל עיטרו את מרכזו, ואני ישבתי ובהיתי בהם ובגרגירי הרימון האדום ובתפוחים שאחותי חתכה בצורת פרחים, וחיכיתי מאוד לטבול את התפוח בתוך צנצנת הדבש של שוקה.
והרגע הזה הגיע. אחרי המוני סימנים שיצאתי ידי חובה רק בלהסתכל או להצביע הגיע רגע התפוח. זה היה רגע מענג, ובירכתי בכוונה שתהיה לנו שנה טובה ומתוקה. מתוקה כמו הדבש הזה, מתוקה אפילו יותר. הכי מתוקה שיכול להיות.
אחר כך כשנגמרו הסימנים אח שלי הנשוי פתח במבה ואיחל שיהיו לאויבינו הרבה 'בומבות'. אחותי הקטנה קפצה על ההזדמנות ורצה לחלק את הקרטיבים של סוף הסעודה. "שיהיה לאויבינו קר! קר בחוץ וקר בלב!" היא איחלה וליקקה.
אני לקחתי צ'יפס בטעם נאצ'ו מקסיקני. לא היה לי רעיון מה להגיד, ואח שלי אמר שזה חריף ולא כדאי לאכול בראש השנה. "לא כדאי לאכול חמוץ, לא חריף". התווכחתי איתו. "וחוץ מזה זה סגולה שיתחרפנו אוייבינו". ואכלתי את חבילת הצ'יפס שמח וטוב לב.

 

[רצתה]

# חריף

-מה לשים?
- חומוס, טחינה, סלט, חמוצים, כדורים.
-עוד משהו?
-בטח! צ'יפס, מלאא צ'יפס.
-מה עם חריף?
-אהממ, שים קצת שיהיה.
(שם חריף)
-זהו! זהו! תודה.

מגיע לבית, נוטל ידיים ושם ביס בפיתה.
-וואווו דחוף מים!!!

 

[Sara led]

#חריף


"די, נמאס לי" אליש עצבנית, כל חמש דקות לפתוח דלת לילדון מנוזל, להגיש לו את האייפון שקנתה במשכורת וחצי ולשמוע אותו מתקשר לאמא לומר לה שהוא רב עם אפי.
דפיקות מוכרות קטעו את המשך ההשתפכות שלה לאחותה בטלפון ומתולתל נוסף עומד בדלת.
"אפשר בבקשה שיחה?"
די! היא עומדת להתפוצץ!!!
מגישה לו את המכשיר בפנים חתומות.

באישון לילה אוזרת אומץ ועושה כעצת אחותה החכמה.

***
שושי עולה מותשת, עבודה. חתונה. אסיפת הורים.
ובאמצע מאות שיחות מהילדים שיהיו בריאים, בא לה לישון כבר.
דף לבן לוכד את עיניה העייפות.

"זה מידי מידי חריף!" אומרת במרץ לשלומי בעלה שמחכה לה חצי ישן על הספה,
מושיטה לו דף לבן שהיה תלוי על דלת השכנה


כאן לא גמ"ך סמארטפונים!



@saralulu חייבת לציין שאין קשר אלייך בכלללל, ההשראה מהאשכול והעצות שלו, את נשמעת אחלה שכנה

 

[אריה גלבר]

יום 12 לאתגר // #חריף

"מה... מה יש לך לומר עליו?" (בבקשה תגיד שהוא בחור מצויין)
"מה יש לומר עליו, בחור מצויין!" (אין לי שמץ של מושג)
"מצויין זה טוב! איך הוא עם זמנים?" (קם לשחרית?)
"אה... הוא בסדר גמור נראה לי" (כבר שנה לא הייתי בשחרית בישיבה, כך שאין לי דרך לדעת)
"ואיך הוא עם החברים?" (הוא יסתדר עם החוסר טאקט של רחלי?)
"אה, הוא ממש חברותי! באמת, נעים שיחה, כיף לדבר איתו" (רואה אותו מפטפט המון בחדר קפה)
"אה יפה יפה, ותגיד, איך הוא בלימוד?" (לאיזה כוילל יקבלו אותו?)
"אה... בע... גע..." (נו!!! מה הוא רוצה ממני???)
"במילה אחת, איך היית מגדיר אותו?" (תגיד שהוא לומד!!!)
"הוא חוֹרִיף! ממש חוֹרִיף" (לא יודע מאיפה זה בא לי, אבל נראה לי זה יספיק לו)
"אה כן? מה אתה אומר? טוב, טוב לשמוע... תודה, תודה רבה"
"כל טוב" (ברוך שפטרני)

 

[.B.B]

איזה פלפל לקנות?
- חריף
איזה ספר לקנות?
- של פ. חריף
מה לשים לך בפיתה?
- הרבה הרבה חריף
מה אתה אומר על הבחור?
שנון : )

 

[שוקולד עילית]

#עלייה

"בנות יקרות" אומרת בזעקה המורה
"שאת עולה הוא עולה, שאת יורדת הוא יורד.
הבית שלך תלוי בך!
שאת בעלייה הבית שלך יהיה יותר טוב, החתן שלך יעלה הוא יצליח להתמודד בזכותך!
אתם נשמה אחת.
ואת זו שקובעת!!
אבל כשאת בירידה חס וחילה גם הוא יורד
הבית שלכם ברמתו הרוחנית תלןי אך ורק בך.!!!"
והמסר שנאמר ברעידה, נכנס חזק לבנות.

 

[רצתה]

#עליה

בני ברקים!
תודו שכשאתם נוסעים בעליה של בן פתחיה
המחשבה שעוברת בראשכם היא: 'מה יקרה וכח המשיכה יגבר על האוטו...'

 

[שולמית רוז]

#עלייה


חומות שקורסות

בונות אותי,

ענפים מעורטלים

מצמיחים אותי.

במדרון הכאב

לו אעלה,

בחבלי ייסורים

לו אטפס-

אוולד.

 

[יהלום-יצירות מלוטשות]

#עלייה

היא סוחטת, מייבשת.
כואבת, מתישה.
אבל, אחרי הכל, מקדמת.

 

[.B.B]

2... 3... ש-גר!
עליהום!!

 

[-חיה-]

עליה

לפעמים כשקשה
זה סימן שאתה בירידה
והנשמה שלך זועקת
מחפשת מקום גבוה כדי להתלות
למנוע התדרדרות

והזעקה לא תמיד מובנת לך
אולי כי אתה לא מכיר
את שפת הנשמה
ואתה מנסה לטפס
על עצים זרים
ונופל

לפעמים כשקשה
זה סימן
שהנשמה שלך מתחננת
להיות בעליה

 

[רוצה טוב]

עליה#

יש ירידה לצורך עליה ויש עליה לצורך ירידה.
יש עליה לצורך עליה ויש ירידה לצורך ירידה.
יש עליה מהירה ויש עליה הדרגתית
יש ירידה דרסטית ויש ירידה איטית.

'שבע יפול צדיק וקם'
העיקר אל תישאר במקום.

 

[הקה]

עליה

שנעלה למעלה נבין איך הכל לטובה
איך הפיגועים- לטובה
המלחמה- אם רק הינו יודעים הינו רוקדים משמחה
העניות- היא הטובה הכי גדולה שיש
וכן הלאה
אבל כאן בעולם זה לידיעה הברורה הזאת מגיעים רק בני עליה

 

[אריה גלבר]

יום 13 לאתגר // #עלייה

מָה יֵשׁ יוֹתֵר בִּירוּשָׁלַיִם
עֲלִיּוֹת אוֹ יְרִידוֹת?
אֵיךְ אוֹתוֹ דָּבָר
אֵילוּ אַגָּדוֹת
וְאֵיךְ זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת
שֶׁאֲנִי הִתְאַמַּצְתִּי
הִתְעַצַּמְתִּי
קָבַעְתִּי עֻבְדָּה
וּמִזָּוִית אַחֶרֶת
זוֹ בִּכְלָל
יְרִידָה?

 

[שיבת ציון]

#טירה

זו טירה מפוארת. באמת.
עם חלונות ודלתות לעשרות,
מוקפת צריחים וחומה ארוכה.
טירה יפה. מעוררת קנאה. ולמה רק לנו אין?!

חכי שניה, ילדה. חכי, ועוד רגע.
גל שיבוא עם רוח, יצנח ברכות, יגלה לך,
שהטירה על כל חדריה ומגדליה אינה אלא-
חול.

 

[יהלום-יצירות מלוטשות]

# טירה

אִם חוֹמָה הִיא נִבְנֶה עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף, וְאִם דֶּלֶת הִיא נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז.

אם חומה היא: אם תחזק באמונתה וביראתה להיות כנגדם כחומת נחושת... - נבנה עליה טירת כסף: נהיה לה לעיר מבצר ולכתר ולנוי ונבנה לה את עיר הקודש ובית הבחירה.

(שיר השירים פרק ח' פסוק ט', וברש"י שם)​

 

[Sara led]

#עליה

בית הכנסת זר, מוזר
הסגנון כל כך אחר ממה שהוא רגיל
לא מאמין שהם עשו את הצעד המטורף הזה
ועזבו דירת פאר בשביל לגור בשכירות בישראל.
רגע,למה נהיה פתאום כזה שקט? ולמה כל המתפללים מסתכלים עליו?

"את מבינה?" הוא אומר מאוחר יותר לחני.
מאז שהחליטו על העליה היא לא ראתה אותו כל כך משוחרר, שלם.
"בתוך כל המחשבות אני קולט
שהגבאי נותן לי עלייה!"

 

[חנה ש.]

#טירה
האזעקה שנשמעה בטירת הכרמל היתה טעות.
לא נפל טיל ולא נשלח כתב"ם.
זו היתה לשון ההודעה, ואני נזכרתי במאהל ששכן בסמוך לטירת הכרמל,
לפני כשלושים שנה, למורדות הכרמל.
היו אלה אוהלים של אנשי העלייה האתיופית.
כשפגשנו את האנשים גילינו צבעוניות ומראות שלא היינו רגילים אליהם,
כמו סגנון לבוש של עיטוף בשאלים צבעוניים,
חולצות צבעוניות וחצאיות ציבעניות אף הן, ושיער אסוף באלפי צמות.
האמנו שיבוא יום ועולי אתיופיה ישתלבו בחברה הישראלית.
היום במבט לאחור אפשר לראות עד כמה הם השתלבו.
חבל על הצניעות שהיתה ונעלמה, אבל יבוא עוד יום בו כולם יבינו
שהצניעות היא הכבוד של האדם הצניעות היא ערך חשוב,
ומתוך בחירה אנשים יעדיפו לכסות, בדיוק כמו פעם כשעוד הבינו
את הערך והכבוד של צניעות.
הכיסוי הוא השמירה וההגנה שלנו.
אתמול הסתובבתי בקניון מלחה, ולהפתעתי ראיתי את החיבוק החם לתושבי העוטף
שגלו מבתיהם, כמה ספרים הקדישו את היום כדי לצבוע, לסרק ולפנפן את השיער,
הם עמדו שעות על הרגליים והשקיעו ללא כל תמורה, בנתינה שמרחיבה את הלב,
אבל איזו טעות נוראה, הרי שיער של אישה נשואה אמור להיות מכוסה.
המראה המזעזע הזה, מלווה אותי.
אוי, הגלות מה היא עשתה לנו, איבדנו בדרך את הערכים שהם ציפור נפשנו,
אבל עד כמה הנשמה היהודית מאירה, הרצון לתת למי שאתה כלל לא מכיר
רק כי הוא אח שלך.
ראה ה' והביטה, אנחנו רוצים לחזור, להחזיר עטרה ליושנה, להחזיר את כתר הצניעות
שהוא שמירה על הגוף הפיזי, להחזיר את כתר השבת שהוא שמירה על הנפש הרוחנית,
להחזיר את כתר האחדות, שהוא שמירה על הרוח והנשמה של כל איש בישראל,
ולמרות שכמו שאנחנו רואים שאויבינו השחיתו באכזריות את צלם האלוקים שנמצא בנו,
למרות שעברנו כל כך הרבה גלויות, למרות שאנחנו טועים ואפילו לא יודעים במה טעינו,
הרי שישנו ניצוץ בתוך כל נפש של יהודי, ניצוץ מאיר, חלק אלוק ממעל, ניצוץ של טוב,
ניצוץ של רצון אמת, רוח שהגיעה מלמעלה.
יש מי שזוכר את ההארה הזאת בכל רגע, ויש את אלו ששכחו, והשכחה הלא היא מטרוף הדעת,
מטרוף אותו יצרו האויבים שלנו, אבל אנחנו נמשיך לזכור,
נחזור לזכור את הרוח והנשמה שנפחת באפנו
יום אחד היא תתגבר והיא תנצח, הרוח הזאת.
(קטע אסוציאטיבי)

 

[שולמית רוז]

#טירה

מושיקו מטפס על הטירה.
הפעם הוא כבר מגזים עם התעלולים שלו. הטירה הזו גבוהה מידי!
"מושיקו תרד! הרגע!!" עליזה רצה אחריו, והיא כלל לא נראית עליזה.
אך הוא בוחר להתעלם ממנה, ממשיך לטפס. הוא ניצב כבר ממש בראש הטירה.
"וואו, איזה פחד!!" היא מביטה מעלה, היסטרית.
"לה לה לה, אני לא נופל, ואני לא נופל!!" חורץ לה הקונדס לשון בהנאה, ממרומי הטירה שבפארק השעשועים.