אתגר נובמבר ספרותי > אתגר כתיבה | אשכול העבודות

[R.E.Y]

#טירה

היא מוסתרת בין העננים זקופת קומה. יש לה צריחים עגולים וגגות מחודדים. זוהרת לאור הרקיע והשמש השוקעת.
"מלאת עוצמה". מגדירה אותה אלינה ומזדקפת על עומדה. "מלאת השראה".
הם מסתכלים עליה עוד דקות ארוכות ושותקות, ולבסוף נעתקים ממקומם.
"נלך". תולי, מלא מרץ כמו תמיד - לא מתקשה לעבור בחדות לחיי המעשה. "בואו".

 

[משולש ברמודה]

#טירה

"את משוגעת?" מבררת ליהי, "משוגעת ממש?"

הילדה, מעיל כפתורים כחול ושיער אדום לוהט צוחקת.

"זה לא מצחיק", מבארת לה ליהי.

"לא, זה לא". מסכימה אדומת השיער ומסתובבת לכוון השביל המוזר, "אבל יש שם טירה, מה אני אעשה".

שם זאת הגדרה קצרה מאד לגבעה שסביבה מרחף ערפל כחלחל, כסוף.

מסביבן מחבק החושך עצים גבוהים ושחורים מאד, על האדמה צפים עלים צהובים בשלוליות מנצנצות לאור ירח, בשמים זורח עדיין כוכב אחד בודד, אחרון.

"טוב", מסכימה ליהי, "אבל את תלכי ראשונה, אני לא רוצה למות או משהו".

 

[שולמית רוז]

#חרב

פלא
איך דופק ליבו
אחר שחרב שיספה את גרונו.
איך מפעמת רוחו
איתנה
אחר שהאש איכלה בו.
המוות נכרך בו
ודש בו לרוב
והוא שרד,
כן הוא חי!.
החידה מפליאה
ההיגיון נעלם.

פלא
איך לא אחד בלבד
עליו עמד
לכלותו.
ובכל דור
קמים עליו
לטבוח
להשמיד
לאבד
ולשפוך את דמו.
וכשלו צוררים אכזרים
וכלו עמים כבירים
וקם עם נרדף
למרות ועל אף
עם ישראל חי!



.

 

[רואים שקוף]

#פגיון

כֹּה קָטָן הוּא - אַך חַד כְּתַּעַר
מקוֹמוֹ בַּנַדַן - כְּשׁוֹמֵר בַּיָצִיעַ
עוֹצְמָתוֹ רַבָּה - כְּרוּחַ סַעַר
כְּשֶׁרַק יוֹפִיעַ - כַּחוֹרֶף שֶׁהִפְתִּיעַ


קריטריון שהצבתי לעצמי לכתיבת שירון\מסרון

 

[-חיה-]

חרב

הייתה עיר
שחיה על חרבות
והציעה לשכנותיה
חרבות ודם
ופגשה חרבות ברזל
שהפכוה
לתל חרבות

 

[.B.B]

"על חרבך תחיה"
זה ההסבר היחיד למה שקרה פה בשמחת תורה.
(יש דיון במפרשים האם זה נאמר על ישמעאל)

 

[R.E.Y]

#פגיון

ההפגנה בכיכר המפגינים היה הפגנה של מפגינים חמושים בפגיונים. הם הפגינו בנעונוע פגיוניהם ודרשו במפגיע להעיף ולפגוע בדיוק באמצע הכיכר עם פגיון ההפגנות המפגין. התגובה היתה אדישות מופגנת חסרת פגיונות.

 

[רואים שקוף]

#מלאך

סְפִינָה מִטָּרֶפֶת אֵין בָּהּ מַלָּח
נִתַּנּוּ לִמְשִׁסָּה בְּיָד גּוֹי נֶאֱלָח
שְׁמוּעָה שָׁמַעְנוּ וְצִיר בָּם שֻׁלָּח
הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ


מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים הלא ד' זו חטאנו לו



ואמר רבה בר בר חנה זימנא חדא הוה קא אזלינן בספינתא וחזינן ההוא כוורא דיתבא ליה חלתא אגביה וקדח אגמא עילויה סברינן יבשתא היא וסלקינן ואפינן ובשלינן אגביה וכד חם גביה אתהפיך ואי לאו דהוה מקרבא ספינתא הוה טבעינן

 

[אחמ]

#מלאך

הוא היה בן אדם רגיל. רגיל ממש.
פשוט, נעים, נחמד. לא יותר מזה.
אבל אז, כשפגשתי אותו, זה היה לפני שנגמרתי סופית, כשהייתי על סף הייאוש.
והוא היה שם. בשביל לעשות את מה שצריך. בזמן ובמקום הנכון.
אז נכון. הוא פשוט. נעים. נחמד.
ולא יותר מזה.
אבל לא צריך יותר מזה כדי להיות המלאך המושיע שלי.

 

[אריה גלבר]

יום 16 לאתגר // #מלאך

מלאך הוא יצור שמימי רוחני הנשלח לבצע שליחות אלוקית או מעביר את דבר ה' לבני האדם. (מתוך המכלול)

יְצוּר שְׁמֵימִי, אַתָּה לֹא.
אַתָּה בָּשָׂר וָדָם, רָאִיתִי.
רָאִיתִי אֶת הַדָּם עַל הַחֻלְצָה שֶׁלְּךָ. אוֹ אוּלַי הָיָה זֶה דָּמִי שֶׁלִּי?
דָּמִים בְּדָמִים נָגְעוּ.
אֲבָל הַשְּׁלִיחוּת הָאֱלוֹקִית הָיְתָה, לְהַצִּיל אוֹתִי.
עֻבְדָּה. אֲנִי חַי. בִּזְכוּתְךָ.
אוּלַי אַתָּה חֲצִי מַלְאַךְ?
יֵשׁ כָּזֶה דָּבָר?

 

[מלכה שליסל]

#מלאך

מָה לָךְ
הֱיוֹת מַלְאָךְ
כְּשֶׁזּוֹרֵם בָּךְ
בַּדָּם
כֹּחַ עַז
שֶׁל בֶּן אָדָם?

 

[-חיה-]

מלאך

שלום עליכם מלאכי השרת
עברו את המפתן
הורידו האדרת
הריחו מעשה ידי העקרת
לכבוד השבת
שהיא לנו גברת

בואכם לשלום מלאכי השלום
הביאו איתכם שבתות
בהירות כיהלום
השקיטו ארץ
הביאו נחמה
כי אין לנו כוח לכאב המלחמה

ברכוני לשלום
לגאולה
לתקווה
ולפני צאתכם
האזינו לעוד בקשה

התחננו לפני המלך
על כאב בניו האובדים
בניו שלו
מלך מלכי המלכים
הקדוש ברוך הוא.

 

[מאושרת;)]

#מַלְאָךְ#


נוֹלַד
הוּא - מַלְאָךְ.

גָּדַל
זִיווֹ - דָּאֲךָ.


גָּבַר
הִקְשָׁה - רַךְ.


עָמָל
טֶבַע - הָפַךְ.


יֵצֶר
גּוּף - מָלַךְ.


עָלָה
הוּא - מַלְאָךְ.

 

[הקה]

שמנמן

כשהייתי תינוקת בת יומה, אמרו לאימי- מה רק 2600? דחוף לגדול! תאביחסי אותה כמה שאת יכולה!
כשגדלתי אומרים לי? מה 15 קילו עודף? מהר דיאטה!
מתי תעזבו את משקלי לחיים ולשלום?

 

[R.E.Y]

#שמנמן

"אוח, הוא כל כך מתוק!" הדודה מושיטה את שתי ידיה ולוקחת את היצור השמנמן אל זרועותיה, מקפיצה אותו בהתלהבות.
"זה לא - "
"מותק, דבש! סוכר! בן פורת יוסף. לא דומה לך בכלל!"
"תודה דודה, ברוך ה', אבל - "
"מה אבל? תכירי במציאות ותודי לה' על הילד הנפלא והמתוק הזה!"
"דודה! זה בת, לא בן! והיא לא הבת שלי. אני רק המטפלת!"

 

[Rut_a]

#שמנמן

"אוי, יוונים נקבצו עלי....." אפי שר בהתלהבות. "ופרצו חוימוס חוימוס מגדול-אי, וטימאו כל השמנמנים....."

"אפי!" שימי פורץ בצחוק גדול. "שמנמנים? מה הקשר?"

"זה היה שְׁמָנִים קטנים". הקטן מסביר את ההיגיון ברצינות. "כמו שהכלב של השכנה הוא כלבלב, כי הוא קטן, אז השֶׁמֶן בבית המקדש גם היה קטן".

"מי אמר שהוא היה קטן?" תוהה שימי.
"כי הוא הספיק רק ליום אחד!" נוזף אפי באחיו הגדול.

אח, לכו תבינו היגיון של ילדים.

 

[שועל ספרות.]

#שמנמן

שיר האישה הרחמנית.

לא, לדעתי זה ממש ממש בסדר
אמנם לא עובר אתה בדלת החדר
כפתורי החולצה עומדים הכן לשיגור
אבל להתרגש מכך אתה לא אמור

נכון אתה תואם לציורים של המן,
אבל אתה לא שמן! אולי קצת שמנמן...

 

[-חיה-]

שמנמן

לחיים שמנמנות
אף קטן
ופלומה דקיקה

היא רוקמת חלומות
נזהרת משברים מנותצים של אכזבות
יודעת שעוד היא תהיה
זה ברור לה בעצמות

פלומה דקיקה
אף קטן
ולחיים שמנמנות
ורודות
ורכות
שהיא תתרפק עליהן
ותלטף בעדינות
ותלחש להן שיר

שיר של אמא

 

[שוקולד עילית]

#כפור

"לא יכולה לחזור לשם" גיטי בוכה על נטע לא מצליחה להרגע.
"הוא ראה אותי שם עומדת בחוץ בכפור המטורף הזה והוא לא פתח."
נטע מסתכלת על גיטי בעינים מבינות מכילות ואוהבות.

"הסוטיאציה הזאת תיחרט לי לנצח איך אחרי חודשיים מאז בכיתי לנטע,
בכזה בכי כאילו זה היה באותו יום" מסכמת גיטי ליותם.
ומודה בליבה לבוראה תודה אבא על הטוב הזה וגם על הרע,
ועל היום הגשום והקפאו שהיה אז,שבזכותו אני מי שאני היום

ספוילר

[חיקוי קטן של @ליבי קליין לא מגיעה לקרסוליה אבל ישרשעלה לי כפור זה עלה לי די מהר אז קצת נסתי לחקות סוריי]

 

[.B.B]

-נצא היום למסעדה?
- כפור חביבי, כפור.
-אז לא נשתה יין!
-נו באמת, כפור!
-אז בלי בשר גם, נלך על חלבי. יש להם שם לזניה חבל"ז ומוקרמים משגעים. יאללה אז---
-אתה באמת חבר טוב, אבל לא מחר. מחר יוֹם כִּפּוּר
-טוב הרגת אותי. נלך שבוע הבא. הרסת לי את כל התוכניות. עוד נבוא חשבון


(קרה לי עם מישהו מהעבודה שהגיע להתעניין אצלי בערב ט' באב -
הוא רוצה לצאת למסעדה עם חבר דתי ושמע שיש מחר איזה משהו אז מה זה אומר? שהוא לא יכול להזמין יין ובקר?...)