עזרה נוסעים להורים לראש השנה? לא שוכחים את האחות הקטנה

מצב
הנושא נעול.
אז אולי נחליט שכל הויכוח פה זה על רווקה אם היא בקשיי נישואין או לא..
בואו נדבר על רווקה בגיל לא של שידוכים, נאמר עד גיל 18-20.
אולי כך הויכוחים בנושא כאוב על קשיי חתונה/פוריות ייפסקו .
כי רווקה מגיל שידוכים אין עוררין על התפקיד שלה בבית או על המיטה שלה.
הנושא הוא בגיל קטן יותר....
גם גיל צעיר, אי אפשר לחייב, אפשר לשאול, לבקש, להעריך
אבל הרבה פעמים המיטה זה היציבות והבסיס של הילדה בבית, עם כל הרצון לארח, אי אפשר לאלץ בחורה או ילדה לוותר על הבייס שלה.
כמובן שכשיש מידות והסבר וקשב, והילדה לא מרגישה שמכריחים אותה לוותר בכח, לרוב היא תתן בשמחה ומעצמה, אבל אי אפשר להכריח כנקודת מוצא.
 
בחורה בת30 שלא מבינה למה אישה נשואה לא יכולה להשאיר סימנים לא ירידים על הידיים
היא קצת אממ לא מאד חכמה
לא?
לא צריך להיות נשואה או גאון בשביל לקלוט
לא בהכרח
יש דברים שלפעמים פשוט לא חושבים עליהם

שמעתי על לא מעט סיפורים בתחום, שקרו גם עם נשים נשואות, חכמות ורגישות,
שאמרו אמירות שבדיעבד היו חסרות טקט, כי הן פשוט לא חשבו על זה.
 
נערך לאחרונה ב:
- אף אחד לא עזר לי (לתשומת לב אלו שטענו שבעתיד מחזירים עם האחיניות)

גם לי שנים לא עזרו.

לפעמים העתיד רחוק,
וקורה רק כשהבכורות לא צריכות לשמור על האחים מקטנים
ראיתי את זה בהרבה משפחות.
 
אחת החברות שלי בזמנו רווקה בת 22+ סיפרה לי שכשהיא פינתה פעם את חדרה לאחיה נשוי
(וכנראה זה לא היה בפרצוף זורח מאושר היא הייתה אחרי שבוע מאכזב מאוד)

אחיה אמר לה
לא מבין מה את רוצה זה החדר שלי
אז כן,
יש מנותקים בעולם
 
אשכול מרתק....
ואגב אם כבר מדברים... בר"ה כל הזמן קפץ לי, הילד הקטן שבבית. במיוחד בנים כי בנות עוזרות ומקבלות צומי
וזה
הנכדים מקבלים את הצומי מההורים שלהם, שהם צעירים ויכולים לתת, וגם מהדודים וגם מהסבא סבתא שנהנים לראות את הנחת
הילד בבית שהוא טיפה יותר גדול מהנכדים מקבל צומי אולי מההורים וגם זה במינון כי הם כבר מבוגרים....
אבל תמיד דורשים ממנו לוותר על המשחק, לא לריב עם האחיינם כי הם קטנים ואתה גדול.... לא לשבת ליד אבא כי הנכדים רוצים את סבא וכל זה.
דיברתי מקודם עם אחי הקטן זה היה מבהיל פתאום מה ילד קטן מרגיש מול ערימות של נכדים......
אם אפשר בבקשה בבקשה להתייחס לקטנים שבבית להחמיא להם כשהם עוזרים עם הקטנים לפנק אותם מינימום כמו שמפנקים את הילדים שלכם........
מסכימה עם כל מילה.
באו נזכור ם שלאח\האחות הקטנה בעז"ה שתתחתן לא יהיה את האחים הקטנים שיעזרו ויפנו את החדר
ושימרו על התינוקות אז.. לקחת בחשבון
 
זו היתה תגובה על דיון ארוך
על דודה שאמרה שאחותי הרווקה צריכה להוסיף משמרות אצל הסבתא והיא לא תבקש מהבת הנשואה ומשם הכל היסטוריה חחחח

מי שמסתיר מצב רפוואי לא יכול לחכות להתחשבות
אני רואה את זה בהמון מקרים, זה המקצוע שלי.

בלי קשר כדאי להתגמש עם מי שאומר שהוא לא יכול לפעמים.
 
צר לי לאכזב, אבל עניינים של נשואות זה  הלכות שיש מקרים שהן מאוד בעיתיות, ולא קשורות לפוריות. פרטתי סתם כדוגמא פוריות כי זה הנושא היחיד שלא יחסמו....
להסביר את הנושא שאינני מסבירה לרווקה, זה כמו ללמד שיחה ביבשה.

ואם בחורה חולה מפנה את החדר לזוג נשוי אז יש לה הורים רשעים, ופינוי החדר זה החלק הכי קל שלה מול רשעותם...
היא לא רשמה מפנה או לא... היא רשמה שכמו שאת אומרת שרווקה לא מבינה את הנשואה- זה אותו דבר בדיוק גם להפך, נשואה לא מבינה את הרווקה...
 
גם גיל צעיר, אי אפשר לחייב, אפשר לשאול, לבקש, להעריך
אבל הרבה פעמים המיטה זה היציבות והבסיס של הילדה בבית, עם כל הרצון לארח, אי אפשר לאלץ בחורה או ילדה לוותר על הבייס שלה.
כמובן שכשיש מידות והסבר וקשב, והילדה לא מרגישה שמכריחים אותה לוותר בכח, לרוב היא תתן בשמחה ומעצמה, אבל אי אפשר להכריח כנקודת מוצא.
אם היית קוראת הודעות קודמות שלי היית מבינה שבצד של הרווקות למרות שאני נשואה עם ילדים...
התכונתי שאין עוררין- שאין עוררין על הכבוד של הרווקות...
 
מי שמסתיר מצב רפוואי לא יכול לחכות להתחשבות
אני רואה את זה בהמון מקרים, זה המקצוע שלי.

בלי קשר כדאי להתגמש עם מי שאומר שהוא לא יכול לפעמים.
סתם התכוונתי לומר לה על זה שהיא כתבה שרווקות לא יכולות לדעת איזה עול יש לנשואות
אז כתבתי שיש גם רווקות שמתמודדות עם דברים שלאיש אין יכולת לדעת עליהם
זה הכל
למה היא הסתירה? לא מעניני
 
סתם התכוונתי לומר לה על זה שהיא כתבה שרווקות לא יכולות לדעת איזה עול יש לנשואות
אז כתבתי שיש גם רווקות שמתמודדות עם דברים שלאיש אין יכולת לדעת עליהם
זה הכל

כשל לוגי בהקשר

אבל לא רלוונטי לדיון.

למה היא הסתירה? לא מעניני

גם כן לא רלוונטי
לא שאלתי למה
יש השלכות לבחירות
 
מתנסחת בעדינות .
האם אישה רווקה בת 32 שגרה אצל ההורים ומורכב לה שבת עם אחיינים ונשואים לא הגיוני שתצא מהבית להתארח במקום אחר? כמובן לא באופן תדיר אלא ממקום של התחשבות בהוריה שהם בעלי הבית ורוצים לחוות את הנחת.
למרות הכותרת, זו לא התנסחות עדינה.
ולמרות שהתגובה מנסה להתעטף באצטלא של "התחשבות בהורים שרוצים לחוות את הנחת", די ברור שהיא לא נכתבה על ידי הורים של רווקה...
למעט במקרים קיצוניים (שלחלקם היה ביטוי די מכוער גם באשכול זה), רוב הרווקות שמחות שנשואים מתארחים רוב השבתות. אבל אם יש שבתות שקשה לרווקה בת ה 32 עם אחיינים ונשואים, כמה רוע יכול להיות בציפייה שהיא תצא לגלות בודדה בשביל שהנשואים יבואו לבלות?
אם קשה לה, חובת ההורים היא קודם כל אליה.
זה נסיון קשה להיות רווקה אבל זה לא פחות נסיון שהקב"ה נתן להורים.
למה זה מובן לנשואים, שכשיש ילד חולה במחלה קשה ל"ע, והוא זקוק לשקט או אולי לבידוד, למה במקרה כזה ברור לנשואים שחובתם כמו חובת ההורים היא קודם כל להתחשב בו ולא זורקים אותו מהבית כדי "לחוות את הנחת"???
רק כדי לשבר את האוזן - במשפחה שיש רווקה בת 32 ונשואה בת 18 וחלילה אחד ההורים נפטר, בהרבה עניינים הרווקה נחשבת יתומה על פי ההלכה למרות גילה המופלג והנשואה בת ה 18 לא. מכאן, שההתחשבות הראשונה והמרכזית צריכה להיות ברווקה.
 
למרות הכותרת, זו לא התנסחות עדינה.
ולמרות שהתגובה מנסה להתעטף באצטלא של "התחשבות בהורים שרוצים לחוות את הנחת", די ברור שהיא לא נכתבה על ידי הורים של רווקה...
למעט במקרים קיצוניים (שלחלקם היה ביטוי די מכוער גם באשכול זה), רוב הרווקות שמחות שנשואים מתארחים רוב השבתות. אבל אם יש שבתות שקשה לרווקה בת ה 32 עם אחיינים ונשואים, כמה רוע יכול להיות בציפייה שהיא תצא לגלות בודדה בשביל שהנשואים יבואו לבלות?
אם קשה לה, חובת ההורים היא קודם כל אליה.
זה נסיון קשה להיות רווקה אבל זה לא פחות נסיון שהקב"ה נתן להורים.
למה זה מובן לנשואים, שכשיש ילד חולה במחלה קשה ל"ע, והוא זקוק לשקט או אולי לבידוד, למה במקרה כזה ברור לנשואים שחובתם כמו חובת ההורים היא קודם כל להתחשב בו ולא זורקים אותו מהבית כדי "לחוות את הנחת"???
רק כדי לשבר את האוזן - במשפחה שיש רווקה בת 32 ונשואה בת 18 וחלילה אחד ההורים נפטר, בהרבה עניינים הרווקה נחשבת יתומה על פי ההלכה למרות גילה המופלג והנשואה בת ה 18 לא. מכאן, שההתחשבות הראשונה והמרכזית צריכה להיות ברווקה.
אני חושבת שבגיל כזה רווקה היא כבר ממש עם חיים עצמאיים ובלי קשר לאחים נשואים אני בטוחה שהרבה יעדיפו לגור באופן קבוע בנפרד.
 
אני חושבת שבגיל כזה רווקה היא כבר ממש עם חיים עצמאיים ובלי קשר לאחים נשואים אני בטוחה שהרבה יעדיפו לגור באופן קבוע בנפרד.
לא מקובל בציבור...
 
בתור האחות הקטנה,
שהתחתנה עם בכור

כך שאני מכירה את שני הצדדים
(לפחות של הנערות. ב"ה לא חוויתי רווקות מאוחרת)

בעיני הכל מתחיל בגישה
שאף אחד לא חייב לי כלום.

מצד הנשואות- ברור שאף אחד לא צריך לשרת אותי, ואם אין סיבה מיוחדת ברור שאני עוזרת במהלך השבת כמו כולן.
והילדים שלי הם שלי. האחריות עליהם היא עלי (ועל בעלי).
ואם לא דאגתי שהם יאספו אחריהם, אני צריכה לאסוף בעצמי.
ואם גיסתי מציעה לי ללכת לנוח והיא תשמור עליהם, אני אקבל את זה בשמחה, אבל אני לא אצפה ממנה לעשות את זה.
אני גם לימדתי את חמותי שאני יודעת לסדר מצעים בעצמי, ואני לא חייבת להגיע למיטות מוצעות.

זה לא אומר שאף פעם לא ביקשתי עזרה מהגיסות, אבל הצורה שבה ביקשתי היתה כך שהיה ברור להן שזה רק אם מתאים להן.
ולפעמים לא התאים, ולרגע לא חשבתי שזה לא בסדר.

מהצד השני, של האחות הקטנה, הייתי עוזרת די הרבה לאחיות ולגיסות, ושומרת בשמחה על האחיינים, אבל מעולם לא הרגשתי שאני חייבת.
תמיד בקשו בצורה שברור שלא חושבים שזה מובן מאליו.

אגב, עם כל העזרה שלי לאחיות, אחותי הבכורה עבדה הרבה יותר קשה ממני כנערה, אבל זו היתה עזרה להורים, לא לאחיות.

הסיפור של פינוי החדר מורכב יותר
מצד אחד זה הבית של ההורים, ובהחלט אפשר לצפות מנערה שתפנה את החדר עבור האורחים,
לא כי היא עושה טובה לאחים שלה, אלא כי ההורים רוצים לארח.
מצד שני, יש לא מעט מצבים שבהם זה לא פשוט כ"כ, במיוחד אם אין חדר אחר לעבור אליו, או אם כבר לא מדובר בנערה, אלא באשה.

כאן בעיני השיקול צריך להיות של ההורים, האם ואיך לבקש מהאחות לפנות את החדר, ואם כן לדאוג לחלופה הולמת (שהיא לא סלון פתוח אם יש גיסים בשטח),
ואם יש לאחים הנשואים עדיפות לחדר מסויים מכל סיבה שהיא, זה גם אמור להיות מול ההורים ולא מול האחים שבבית.
עם הבנה שלא תמיד יוכלו לקבל את החדר המועדף.
ואולי גם לפעמים לא יוכלו להגיע להורים, כי השבת אין מקום.
 
נערך לאחרונה ב:
לדאוג לחלופה הולמת (שהיא לא סלון פתוח אם יש גיסים בשטח),
לתשומת לב: סלון סגור שמתפנה מאוחר אחרי הסעודה ונדרש לפנותו ב7 בבוקר ומשמש כחדר משחקים לאחיינים בצהריים הוא לא חלופה הולמת...
 
אני חושבת שבגיל כזה רווקה היא כבר ממש עם חיים עצמאיים ובלי קשר לאחים נשואים אני בטוחה שהרבה יעדיפו לגור באופן קבוע בנפרד
אם הן בוחרות בכך, יופי. אבל ברחוב שלי, רחוב קטן מאד עם 32 דיירים סה"כ, יש 7 משפחות שיש להם רווקות מעל 30 וכולן מתגוררות בבית.
ואם נחזיר את השיח לנושא של האשכול - מן הראוי שהנשואים יעשו כל מה שביכולתם שיהיה נעים לארח אותם, גם אם ה"רווקה" בבית היא "רק" בת 16 ואם האישה אחרי ניתוח קיסרי, בד"כ לבעלה אין תפרים.....
 
למרות הכותרת, זו לא התנסחות עדינה.
ולמרות שהתגובה מנסה להתעטף באצטלא של "התחשבות בהורים שרוצים לחוות את הנחת", די ברור שהיא לא נכתבה על ידי הורים של רווקה...
למעט במקרים קיצוניים (שלחלקם היה ביטוי די מכוער גם באשכול זה), רוב הרווקות שמחות שנשואים מתארחים רוב השבתות. אבל אם יש שבתות שקשה לרווקה בת ה 32 עם אחיינים ונשואים, כמה רוע יכול להיות בציפייה שהיא תצא לגלות בודדה בשביל שהנשואים יבואו לבלות?
אם קשה לה, חובת ההורים היא קודם כל אליה.
זה נסיון קשה להיות רווקה אבל זה לא פחות נסיון שהקב"ה נתן ל
למה זה מובן לנשואים, שכשיש ילד חולה במחלה קשה ל"ע, והוא זקוק לשקט או אולי לבידוד, למה במקרה כזה ברור לנשואים שחובתם כמו חובת ההורים היא קודם כל להתחשב בו ולא זורקים אותו מהבית כדי "לחוות את הנחת"???
רק כדי לשבר את האוזן - במשפחה שיש רווקה בת 32 ונשואה בת 18 וחלילה אחד ההורים נפטר, בהרבה עניינים הרווקה נחשבת יתומה על פי ההלכה למרות גילה המופלג והנשואה בת ה 18 לא. מכאן, שההתחשבות הראשונה והמרכזית צריכה להיות ברווקה.
אני ממש לא רעה
אבל כן מציפה דיון. אישה רווקה בת 32 היא אישה בד"כ מסודרת כלכלית עצמאית ודעתנית והדעת נותנת שהיא תפנה לחיים עצמאיים באופן מלא כולל מגורים לבד.
יש סיכוי שזה יתרום תרומה מכרעת למציאת בן הזוג.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה