עזרה נוסעים להורים לראש השנה? לא שוכחים את האחות הקטנה

מצב
הנושא נעול.
רוצה לנסות להסביר את זה להורים בני 60-70 שמספרים איך הם היו הולכים להורים שלהם וישנים 2-3 זוגות עם הילדים בחדר אחד?!?!?!?
תאמין לי תחסוך לי הרבה ויכוחים....
מה יש להתווכח?
כמו שילדים גדולים בבית שעבדו קשה מרגישים שעכשיו תורם ושהקטנים יסבלו, ככה ההורים האלה לא מבינים למה הילדים שלהם מתפנקים ולא סובלים כמו שהם סבלו...

שימו את הגבול שלכם מצד אחד (אסור הלכתית לישון זוגות יחד וכו')
ותתגמשו מאד מצד שני בשביל כיבוד הורים (אפשר להצטופף עם הילדים שלכם\ לישון בתנאים פחות נוחים\ לשכור יחידה על חשבונכם\ לקנות יחד עם אחים נוספים מיטות ומזרונים ומזגן לחדר אצל ההורים שישמש אתכם וכן הלאה)
 
אנחנו גרים באותה העיר של ההורים ולכן לא מתארחים לשינה, איכשהוא התחושה שקיבלנו שיעדיפו אחרי סעודה שנפקח על סידור מהיר של המשחקים ונפנה את השטח מהחבורה העליזה מה שיותר מהר מאשר שנסייע בפינוי השולחן, בשטיפת כלים, טאטוא וכו'. לפעמים זו תחושה לא נעימה לצאת ככה, כאילו היינו אכלנו וברחנו ולא הושטנו יד כמעט. אנחנו צודקים? בשמחות רציניות לרוב אחד מבני הזוג הולך עם הילדים הביתה והשני נשאר לעזור
 
טוב, די לעשות את האחיות נשים זרות שמנסות להשתלט על הבית!
להזכירך, אחרי ולפני הכל ההורים הם גם שלהן!! גם אם הן כבר נשואות!!
מותר לה להגיע בלי לעדכן מראש, במיוחד אם לא בנתה עליהן לבייביסטר בזמן השהות בבית ההורים
הנידון כאן באשכול הוא על שבתות וכו', לא על ביקור של אחה"צ!

*בלי להתעלם מהעובדה שהתגובה שלה מבחילה ממש!
מלעשות שהן דורשות את התשומת לב הזו?
ולא, הן לא יכולות להגיע בלי לעדכן מראש כי, לדוגמא, יכול להיות שיש במשפחה כרגע איזשהו עניין אישי שהאח/ות יעדיפו שהם לא יהיו בשטח. הקשר לא אותו דבר כמו לפני החתונה, יתהפך העולם. הכל אחרת.
כן, נכון שההורים הם גם שלהם. אבל בדיוק כמו שהאחות לא יכול לקפוץ לאחותה מתי שבא לה 'כי היא נשואה' וזה מובן לחלוטין, כך גם ההפך.
אני בכל פעם כשאני מגיעה להורים שלי אני שואלת את אחים שלי אם זה באמת בסדר שהם מפנים לי את החדר, ומבחינתי לצאת לדירה בקומה שישית רק כדיי שהם ירגישו בנח גם כן. אותו דבר על פינוי השולחן ושטיפת כלים. מנסה לעזור כמה שיכולה - ובמצבים שלא יכולה - לא מפסיקה להחמיא להם ליד כולם כדי שחס ושלום לא ירגישו ש'יואו עודפעם הם באים לשבת... איזה עול'...
הם צריכים להנות בדיוק כמוני.

משום מה הופכים את כל הנשואות עם כמה ילדים לנשים הכי מסכנות בעולם שצריכות כל היום עזרה ותמיכה.
בואו ננשום רגע, ונזכור שהתחתנו. וההורים שלנו/האחים לא אשמים בזה שהנה עוד רגע יש עוד 'מזל טוב' שרק מתריע על עול נוסף בשטח.
הילדים הם שלנו ואנחנו צריכים לגדל אותם. וכן, זה לא קל. להורים שלי בכל אופן לא היה מי שישמור על כל הילדודס בשבת בצהרים והם יכלו לנוח כמו מלך ומלכה. מי חלם בכלל על שבתות גן עדן כאלה שעושים עבורם הכל.

אה... עוד משהו - תגמול לאחים לא יזיק בחיים. כן, אפילו כסף. לא תמיד שוקולד ומכתב חם מכסה על שעות של עיניים טרוטות ורדיפה אחרי קטנטנים שלא מפסיקים לזמר ולצרוח. עשו לכם בייביסיטר? תשלמו מדיי פעם, לא חייב תמיד, כמו שהייתם משלמים לבייביסיטר חיצונית.
 
טוב, די לעשות את האחיות נשים זרות שמנסות להשתלט על הבית!
להזכירך, אחרי ולפני הכל ההורים הם גם שלהן!! גם אם הן כבר נשואות!!
מותר לה להגיע בלי לעדכן מראש, במיוחד אם לא בנתה עליהן לבייביסטר בזמן השהות בבית ההורים
הנידון כאן באשכול הוא על שבתות וכו', לא על ביקור של אחה"צ!

*בלי להתעלם מהעובדה שהתגובה שלה מבחילה ממש!
לא בטוח שמותר להגיע בלי לעדכן מראש....
אני זוכרת שבתור בחורה שלמדה לימודים קשים והייתי חייבת שקט וריכוז ללמוד אחרי צהריים או לעשות ש.ב בלימודי מקצוע, ולפחות פעמיים בשבוע אחותי היקרה היתה מפציעה אצלנו לכל שעות אחה"צ עם ילדים האנרגטיים ונכון שלא ביקשה שאשמור עליהם אבל הרעש והבלגן והחגיגה הוציאו אותי ואת אמא שלי ואת כל הדירים בבית משלוותם, וגם להורים שלי זה לא תמיד היה נוח .
אז נכון שזה גם ההורים שלך אבל בתור נשואה עם ילדים זה כבר לא אותו דבר וא"א להגיע בלי לבקש/להודיע..
אני בתור נשואה בחיים לא עשיתי ולא אעשה את זה, יש מבחינתי הבדל גדול מאד בין נשואה לרווקה בבית.
 
מלעשות שהן דורשות את התשומת לב הזו?
ולא, הן לא יכולות להגיע בלי לעדכן מראש כי, לדוגמא, יכול להיות שיש במשפחה כרגע איזשהו עניין אישי שהאח/ות יעדיפו שהם לא יהיו בשטח. הקשר לא אותו דבר כמו לפני החתונה, יתהפך העולם. הכל אחרת.
כן, נכון שההורים הם גם שלהם. אבל בדיוק כמו שהאחות לא יכול לקפוץ לאחותה מתי שבא לה 'כי היא נשואה' וזה מובן לחלוטין, כך גם ההפך.
אני בכל פעם כשאני מגיעה להורים שלי אני שואלת את אחים שלי אם זה באמת בסדר שהם מפנים לי את החדר, ומבחינתי לצאת לדירה בקומה שישית רק כדיי שהם ירגישו בנח גם כן. אותו דבר על פינוי השולחן ושטיפת כלים. מנסה לעזור כמה שיכולה - ובמצבים שלא יכולה - לא מפסיקה להחמיא להם ליד כולם כדי שחס ושלום לא ירגישו ש'יואו עודפעם הם באים לשבת... איזה עול'...
הם צריכים להנות בדיוק כמוני.

משום מה הופכים את כל הנשואות עם כמה ילדים לנשים הכי מסכנות בעולם שצריכות כל היום עזרה ותמיכה.
בואו ננשום רגע, ונזכור שהתחתנו. וההורים שלנו/האחים לא אשמים בזה שהנה עוד רגע יש עוד 'מזל טוב' שרק מתריע על עול נוסף בשטח.
הילדים הם שלנו ואנחנו צריכים לגדל אותם. וכן, זה לא קל. להורים שלי בכל אופן לא היה מי שישמור על כל הילדודס בשבת בצהרים והם יכלו לנוח כמו מלך ומלכה. מי חלם בכלל על שבתות גן עדן כאלה שעושים עבורם הכל.

אה... עוד משהו - תגמול לאחים לא יזיק בחיים. כן, אפילו כסף. לא תמיד שוקולד ומכתב חם מכסה על שעות של עיניים טרוטות ורדיפה אחרי קטנטנים שלא מפסיקים לזמר ולצרוח. עשו לכם בייביסיטר? תשלמו מדיי פעם, לא חייב תמיד, כמו שהייתם משלמים לבייביסיטר חיצונית.
תקראי שוב, עניתי להיא שכתבה על בקורים אחה"צ
ואני מסכימה איתך שכדאי ורצוי להרים טלפון ולשאול אם מתאים.
אבל מכאן ועד לכעוס על אחות שעולה להורים אחה"צ הדרך רחוקה......

ולגבי האחות שלא יכולה לקפוץ לאחותה, זה לא כי היא נשואה והיא לא,
אלא כי זה בית פ-ר-ט-י שלהם!!! ובית ההורים, נכון שבעיקר הרווקות גרות בו, אבל מסכימה איתי שאיכשהו זה שונה??
 
לא בטוח שמותר להגיע בלי לעדכן מראש....
אני זוכרת שבתור בחורה שלמדה לימודים קשים והייתי חייבת שקט וריכוז ללמוד אחרי צהריים או לעשות ש.ב בלימודי מקצוע, ולפחות פעמיים בשבוע אחותי היקרה היתה מפציעה אצלנו לכל שעות אחה"צ עם ילדים האנרגטיים ונכון שלא ביקשה שאשמור עליהם אבל הרעש והבלגן והחגיגה הוציאו אותי ואת אמא שלי ואת כל הדירים בבית משלוותם, וגם להורים שלי זה לא תמיד היה נוח .
אז נכון שזה גם ההורים שלך אבל בתור נשואה עם ילדים זה כבר לא אותו דבר וא"א להגיע בלי לבקש/להודיע..
אני בתור נשואה בחיים לא עשיתי ולא אעשה את זה, יש מבחינתי הבדל גדול מאד בין נשואה לרווקה בבית.
מסכימה איתך, ברור שהנכון ביותר הוא להודיע קודם
אבל ההיא הציגה את זה בערך כמו אישה זרה שהגיעה והאחיות כועסות עליה.
סורי, ב"ה לא מצליחה להתחבר לתחושת הזרות לאחיות גדולות
[כן, אפילו שקרו גם אצלנו מקרים שהיה הכי לא מתאים בעולם שהגיעו, לא חשבתי לרגע שהם לא בסדר!]
 
מסכימה איתך, ברור שהנכון ביותר הוא להודיע קודם
אבל ההיא הציגה את זה בערך כמו אישה זרה שהגיעה והאחיות כועסות עליה.
סורי, ב"ה לא מצליחה להתחבר לתחושת הזרות לאחיות גדולות
[כן, אפילו שקרו גם אצלנו מקרים שהיה הכי לא מתאים בעולם שהגיעו, לא חשבתי לרגע שהם לא בסדר!]
לפעמים זה כן מכעיס, גם כשהקשר טוב מאד.
יש לפעמים מקרים שלא רוצים שהנשואים ידעו, וזה מרגיז שנתקעים בלי הודעה ותכנון מראש.
 
לא בטוח שמותר להגיע בלי לעדכן מראש....
אני זוכרת שבתור בחורה שלמדה לימודים קשים והייתי חייבת שקט וריכוז ללמוד אחרי צהריים או לעשות ש.ב בלימודי מקצוע, ולפחות פעמיים בשבוע אחותי היקרה היתה מפציעה אצלנו לכל שעות אחה"צ עם ילדים האנרגטיים ונכון שלא ביקשה שאשמור עליהם אבל הרעש והבלגן והחגיגה הוציאו אותי ואת אמא שלי ואת כל הדירים בבית משלוותם, וגם להורים שלי זה לא תמיד היה נוח .
אז נכון שזה גם ההורים שלך אבל בתור נשואה עם ילדים זה כבר לא אותו דבר וא"א להגיע בלי לבקש/להודיע..
אני בתור נשואה בחיים לא עשיתי ולא אעשה את זה, יש מבחינתי הבדל גדול מאד בין נשואה לרווקה בבית.
לדעתי מי שצריך לקבוע את הכללים של בית זה ההורים ולא הילדים שלהם.
(בכל גיל).
 
יש הבדל משמעותי מאד
שאחות גדולה בבית שומרת על אחותה/מקלחת/מלבישה מאכילה- היא עוזרת לאמא שלה!
וברור שאחיות קטנות בבית לא חייבות כלום לאחיותיהן הנשואות
גם אם ישנו כל השבוע רצוף!
באמת יש לי את הנקודת מבט של 2 הכיוונים
ואם כבר עוזרים אז המון הכרת הטוב ושום דבר לא מובן מאליו!
לתגובה הזו בדיוק ציפיתי

גם כשהאחות הקטנה עוזרת לגדולה היא עוזרת לאמא שלה!
כי אמא שלה רוצה לארח ולראות את הנשואים ואת הנכדים, זה הנחת שלה.
ובינינו, ממה שאני בכל אופן שומעת מאחיות שלי, זה שהן גם רוצות שהנשואים יבואו, בסוף זה ממלא את הבית בשמחה ובעניין, והן לא לבד רק עם ההורים.

והכרת הטוב צריך לכל הצדדים
(בד"כ הקטנות מקבלות אותו הרבה הרבה יותר, כי כשהגדולות עוזרות זה מובן מאליו, וגם הקטנים בכלל לא יודעים להודות על זה שרחצו אותם למשל)

כמובן הכל במידה ובהתחשבות
 
אישה נשואה סיפרה לי שהיא כועסת על אחיות שלה
היא הייתה מגיעה בצהרים לבית של ההורים שלה
והן עשו לה פרצופים על כך הן לא צריכות לשמור על הילדים- היא שומרת.
אז למה הן כועסות?
אמרתי לה שממחר אחיות שלה הולכות להגיע אליה הביתה בלי לעדכן
מתי שהן רוצות ולהתישב לה בבית
התגובה שלה: אני מברכת אותך שתביני את הנשואים בקרוב...
לא הבנתי את הבעיה בסיפור חוץ מהתגובות של האישה הספציפית שדיברת איתה
זכותן של האחיות הנשואות להגיע לבקר בצהריים והן לא צריכות לבקש רשות מהוד מעלתן בנות ה-16 ואולי גם ה-26
כתבת שהיא שומרת על הילדים שלה- אז מה הבעיה?
מותר לה לחזור לפעמים לבית של ההורים ולפגוש קצת את אימא שלה
ולמי שכתבה שהילדים עושים רעש ובלגן- נכון, גם כשהאחות הנשואה הנ"ל הייתה בחורה האחיות הקטנות שלה עשו רעש ובלגן והיא אהבה אותן והתמודדה עם זה. ועם כל הכבוד- היא לא באה לגור שם אלא לבקר אחר צהרים ולא קרה כלום אם 4 שעות ביום לא היה לה את השקט הרגיל שהיא רוצה ורגילה אליו
קצת פרופורציות בחיים
ילדים נשואים הם לא זרים
 
נערך לאחרונה ב:
לתגובה הזו בדיוק ציפיתי

גם כשהאחות הקטנה עוזרת לגדולה היא עוזרת לאמא שלה!
כי אמא שלה רוצה לארח ולראות את הנשואים ואת הנכדים, זה הנחת שלה.
ובינינו, ממה שאני בכל אופן שומעת מאחיות שלי, זה שהן גם רוצות שהנשואים יבואו, בסוף זה ממלא את הבית בשמחה ובעניין, והן לא לבד רק עם ההורים.

והכרת הטוב צריך לכל הצדדים
(בד"כ הקטנות מקבלות אותו הרבה הרבה יותר, כי כשהגדולות עוזרות זה מובן מאליו, וגם הקטנים בכלל לא יודעים להודות על זה שרחצו אותם למשל)

כמובן הכל במידה ובהתחשבות

כשילדים גדולים שומרים על האחים הקטנים זו עזרה לאמא.
בנוסף, תחשבי שהם שומרות על הילדים בבית שלהם.
הם יכולות לעשות שם מה שהם רוצות.

בניגוד לזה שכשהן אצל האחות לא הכל הן יכולות לעשות, כי בסוף הן לא בבית שלהם.

וגם, לעזור עם האחיינים זה עזרה לאחות ושונה מכיבוד הורים.

כבת קטנה עם הרבה נשואים
מפנה את החדר שלי רוב השבתות או ישנה עם האחיניים.

תמיד זו בחירה שלי ולפעמיים אני מעדיפה ככה ולפעמים ככה.
תלוי איך עבר השבוע וכמה אני רוצה את הפינה שלי.
 
לתגובה הזו בדיוק ציפיתי

גם כשהאחות הקטנה עוזרת לגדולה היא עוזרת לאמא שלה!
כי אמא שלה רוצה לארח ולראות את הנשואים ואת הנכדים, זה הנחת שלה.
ובינינו, ממה שאני בכל אופן שומעת מאחיות שלי, זה שהן גם רוצות שהנשואים יבואו, בסוף זה ממלא את הבית בשמחה ובעניין, והן לא לבד רק עם ההורים.

והכרת הטוב צריך לכל הצדדים
(בד"כ הקטנות מקבלות אותו הרבה הרבה יותר, כי כשהגדולות עוזרות זה מובן מאליו, וגם הקטנים בכלל לא יודעים להודות על זה שרחצו אותם למשל)

כמובן הכל במידה ובהתחשבות
לעזור בהכנות לפני ואחרי שבת זו בהחלט עזרה להורים.
לשמור על האחיינים בצהריים זו עזרה לאחות.
זה לא אומר שאי אפשר לעזור לאחות
אפשר וכדאי, אבל זו לא אותה מחוייבות כמו לעזור להורים.
 
כותב את דעתי כגבר שקורא את הדיון, [המאוד אמוציונאלי]
תנסו לשים לב גם על הרווקים שבבית בחגים, נכון שהם לא עוזרים כמו האחיות, ונכון שהם לא תמיד חולים וצריכים טיפולים...
אבל הם מגיעים לשבת\חג, לשים ראש אצל אמא, להתפנק על עוגה, [של האחות הרווקה], קצת לקבל צומי, ורוגע
לא תמיד נוח להם גדוד האחיינים, שבשבע בבוקר משתחרר להם הקפיץ, [כמובן האמא העייפה זרקה אותם מהחדר ברגע שהם קמו..." לכו לחדר בנים, המשחקים שם",
שלא נותנים לישון דקה שנ"צ, " ....הלכת לישון?" "תראה לי את הלבן של העין שלך", "בוא נעצבן את ...."
ומי מדבר על הטאקט, וחוסר הפרטיות... "יו תראה לי מה קנית..." "לקחתי לך את ה....."
ונכון שאמא שייכת לכולם, ואולי גם הבית, אבל תשימו לב, רק שימו לב, שלא דרכתם באמצע האירוח במלון אמא
על כמה חצ'קונים כואבים של האח הרווק,
אהה, ועוד משהו,
יש לכן\ם הרווקים\רווקות, זכות מלאה, לומר להורים את מי אתם רוצים לשבת, ולתעדף את מי שנוח לכם... [מבחינת כמות ילדים-נקיון-עזרה], מי שלא טוב לו, שיסתדר, אין ברירה , עד שאנשים יפסיקו לחשוב שהורים זה בית מלון, ומה שאנשים עושים בבית שלהם, שיעשו לפחות חצי בבית ההורים...., [ותרחמו על אמא, בסוף כל העול נופל עליה]
מקווה שהועלתי
 
נערך לאחרונה ב:
והכרת הטוב צריך לכל הצדדים
(בד"כ הקטנות מקבלות אותו הרבה הרבה יותר, כי כשהגדולות עוזרות זה מובן מאליו, וגם הקטנים בכלל לא יודעים להודות על זה שרחצו אותם למשל)
כנראה אין לך מושג איזה הכרת הטוב הקטנות מקבלות...
אפס..
בתור אחת הכי קטנה שכל החיים שמרתי על אחינים כי ברור מאליו שאני צריכה לשמור... כי לי אין חיים/חברות/ תעסוקה... והם הגדולות גידלו אותי, מבחינתם אני חייבת לעזור....
זאת הבעיה שזה הופך להיות מובן מאליו שצריך לשמור על האחיינים.
וספויילר, כיום אני נשואה עם ילדים ואין אף אחד שבא לעזור לי.. כולל אלו שאמרו שבעתיד הילדים ששמרת עליהם יעזרו לך
 
יש לכן\ם הרווקים\רווקות, זכות מלאה, לומר להורים את מי אתם רוצים לשבת, ולתעדף את מי שנוח לכם... [מבחינת כמות ילדים-נקיון-עזרה], מי שלא טוב לו, שיסתדר, אין ברירה , עד שאנשים יפסיקו לחשוב שהורים זה בית מלון, ומה שאנשים עושים בבית שלהם, שיעשו לפחות חצי בבית ההורים...., [ותרחמו על אמא, בסוף כל העול נופל עליה]
אין לכם שום זכות להרגיש שאתם המחליטים על הבית של ההורים.
תגידו בעצמכם תודה על המלון שהוא לא מובן מאליו בגיל בוגר.
ותושיטו יד. תגישו, תורידו, תטאטאו. העולם לא עובד אצלכם.
 
אין לכם שום זכות להרגיש שאתם המחליטים על הבית של ההורים.
תגידו בעצמכם תודה על המלון שהוא לא מובן מאליו בגיל בוגר.
ותושיטו יד. תגישו, תורידו, תטאטאו. העולם לא עובד אצלכם.
כן קצת צרם לי החלק הזה בתגובה
ובכללי לא צריך ליפול על אמא כלום
כווולם צריכים להיות שותפים
 
אין לכם שום זכות להרגיש שאתם המחליטים על הבית של ההורים.
תגידו בעצמכם תודה על המלון שהוא לא מובן מאליו בגיל בוגר.
ותושיטו יד. תגישו, תורידו, תטאטאו. העולם לא עובד אצלכם.
מסכימה
אבל בהחלט יש זכות לבקש
בדיוק כמו שלנשואים יש זכות לבקש, אבל לא לדרוש
והציפייה היא שההורים יתחשבו בכל השיקולים והבקשות, ויעשו את סדר העדיפויות על פי הבנתם את הצרכים השונים.
 
מסכימה
אבל בהחלט יש זכות לבקש
בדיוק כמו שלנשואים יש זכות לבקש, אבל לא לדרוש
והציפייה היא שההורים יתחשבו בכל השיקולים והבקשות, ויעשו את סדר העדיפויות על פי הבנתם את הצרכים השונים.
נכון. מה שאת מציגה זה גישה אחרת לחלוטין.
 
האמת שאני לא יודעת מה קורה בבתים אחרים
אני עדיין לא התחלתי שידוכים ואני מפנה לאחותי הנשואה את החדר
וכל פעם שאני שואלת אותה אם אני יכולה להכנס לחדר כי שכחתי משהו
היא אומרת לי את לא צריכה לשאול זה החדר שלך
כמובן שאני עדיין שואלת...
היא גם עוזרת הרבה בתפקידים שהיו שלה ועברו אלי
חשבתי שככה זה הסטנדרט מהאשכול הזה למדתי להעריך אותה!:):)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה