עזרה נוסעים להורים לראש השנה? לא שוכחים את האחות הקטנה

מצב
הנושא נעול.
בוא נעשה רגע סדר [ בלי שנגלוש מנושא הדיון]
הרווק, שחוזר בחגים לבית הוריו, חוזר לבית שלו. לעומת הנשוי שמגיע להתארח!!!
אין לו עוד איפה להיות, [אני לא מדבר על גילאים מאוד מבוגרים, זה נושא לדיון אחר, ורגיש!]
וזכותו המלאה להחליט מי יכנס לבית שלו, וחובת ההורים שלו, לספק לו חווית בית סבירה ונעימה, ולא "הכנסת אורחים מירון", גם אם זה נשמע חצוף, אבל זו החובה ההורית, [אמא שמתכחשת לזה-בהצלחה...] והאחים הנשואים צריכים לקבל את זה בהבנה, הם התחתנו ובנו בית משלהם, וכל אירוח שלהם בבית ההורים הוא במגבלות מי שגר שם,
מקווה שחסכתי פה לכמה אימהות כאסאחים בתקופת החגים,
ונכון שהרווקים צריכים גם לעזור, [אני בתקופתי כרווק עזרתי לא מעט, אבל לא מספיק,]
רק ביקשתי תשומת לב לעניין זה הכל
 
כנראה אין לך מושג איזה הכרת הטוב הקטנות מקבלות...
אפס..
בתור אחת הכי קטנה שכל החיים שמרתי על אחינים כי ברור מאליו שאני צריכה לשמור... כי לי אין חיים/חברות/ תעסוקה... והם הגדולות גידלו אותי, מבחינתם אני חייבת לעזור....
זאת הבעיה שזה הופך להיות מובן מאליו שצריך לשמור על האחיינים.
וספויילר, כיום אני נשואה עם ילדים ואין אף אחד שבא לעזור לי.. כולל אלו שאמרו שבעתיד הילדים ששמרת עליהם יעזרו לך
עצוב מאוד שזה מה שקורה אצלכם

שמירה על האחינים זה בהחלט לא מובן מאליו
חשבתי שדובר פה יותר על אירוח ועל עזרה בהכנות ובסידורים אחרי
 
וזכותו המלאה להחליט מי יכנס לבית שלו, וחובת ההורים שלו, לספק לו חווית בית סבירה ונעימה, ולא "הכנסת אורחים מירון", גם אם זה נשמע חצוף, אבל זו החובה ההורית, [אמא שמתכחשת לזה-בהצלחה...]
????????????????
למה, הוא משלם מדי חודש שכירות?!
קנה את הבית שלו?!


זה הבית של ההורים שלו
ובדיוק כמו שהאחים הגדולים התחלקו בבית שלהם כל השנים עם האחים הקטנים, וזה היה בסדר
(גם אם חוויית הבית לא היתה מאה אחוז, והאחים הקטנים הפריעו לא אחת)
גם האחים הקטנים זה בסדר שבחגים הם חולקים את הבית שלהם עם הגדולים
 
גם האחים הקטנים זה בסדר שבחגים הם חולקים את הבית שלהם עם הגדולים
זה לא ואתו דבר בכלל
אבל כן,
מסכימה שהבית הוא של ההורים וזכותם להחליט את מי ומתי לארח
אבל יש להם גם זכות (שהיא חובה?!) לדאוג שלילד שלהם שעדיין לא זכה להקים את ביתו יהיה כייף ונעים בבית שלהם שהוא ביתו
וכל אירוח רצוי שיהיה בהסכמת רוב המתגוררים בבית
 
וחובת ההורים שלו, לספק לו חווית בית סבירה ונעימה, ולא "הכנסת אורחים מירון", גם אם זה נשמע חצוף, אבל זו החובה ההורית
מעניין איפה רשומה החובה ההורית הזו...


גילוי נאות
אני דווקא מהקטנים בבית
ופיניתי חדרים וחשתי את זה
והיום נדיר שאני מתארחת...

מצד שני
אי אפשר להשוות בית שיש בו קטנים לבית שאין בו קטנים
כלומר
הילדים הקטנים שבבית לא יודעים כמה עזרה ואיזה בית היה לאחים הגדולים שלהם

זה אומר
שהיה צריך ללכת כמעט כל יום עם הילדים לגינה/ להעסיק אותם ולתת לאמא קצת לנוח
ויש גם מקלחות ארוחות הלבשת הקטנים שליחה למסגרות לימוד וכו וכו
הילקוט/ תיק סמינר/ ארנק/ מגירה/ בשמים/ חפצים אישיים וכו וכו
לפעמים הקטנים (כלומר אתם) עשו איתם כטוב בעיניהם...

(כלומר שהיום יש לך חדר פרטי ושקט עם חפצים אישיים ויפים
קחי בחשבון שלאחותך לא היה סיכוי לכאלו דברים
ושקט- אולי אצל החברות... אף פעם לא)

הרבה יותר לכלוך ובלאגן
(שירותים, גמילה כביסות וכד')
הרבה יותר דרוש עזרה בבית
אי אפשר להשוות לאירוח חד שבועי... כמה שעובדים אליו קשה
בית עם ילדים הוא בדר"כ יותר מאתגר...
(אתם מרגישים את זה אחת לשבוע/ שבועיים/ שלוש)
פה זה ילדים ותינוקות שהיו תמיד בבית

נכון שיש אתגרים שהם רק לצעירים בבית
אבל בשורה תחתונה בית עם ילדים קטנים הוא בית שדורש הרבה יותר
(אתם מרגישים את זה באירוח... אבל מקסימום אחת לשבוע)

נכון
האחים (האחיות) הגדולות עזרו להורים
אבל גם כאן באירוח אתם עוזרים להורים לארח

נכון
לא בטוח שיחזירו לכם כמו שאף אחד לא הבטיח לאחים והאחיות הגדולות שלכם שיעזרו לכם
וכל עוד אפשר ונח להחזיר ולעזור- הטוב ביותר...

כמובן, הכל בגבול ובצורה יפה ומכבדת
 
נערך לאחרונה ב:
זה לא ואתו דבר בכלל
אבל כן,
מסכימה שהבית הוא של ההורים וזכותם להחליט את מי ומתי לארח
אבל יש להם גם זכות (שהיא חובה?!) לדאוג שלילד שלהם שעדיין לא זכה להקים את ביתו יהיה כייף ונעים בבית שלהם שהוא ביתו
וכל אירוח רצוי שיהיה בהסכמת רוב המתגוררים בבית
אשמח שתפרט למה לא?!
האם לפני שההורים הלכו והביאו עוד ילדים לעולם הם גם התייעצו עם האחים הגדולים אם הם מוכנים לשאת בעול לפני ואחרי וכו' וכו'?
לחלוק את החדר עם עוד ילדים כל השנה?
שקטנים יקשקשו להם במחברות ויחטטו בפרטים אישיים כל השנה?
כמובן שההורים מנסים ככל שביכולתם שהקטנים לא יפריעו לגדולים, אבל מישהו כאן יודע להכריז על מאה אחוזי הצלחה כש365 ימים בשנה יש גם קטנים שמסתובבים בבית?!
 
באופן כללי בואו נצא מנקודת הנחה
שההורים לא חייבים לאף אחד כלום
לא לרווק ולא לנשוי
האם באופן טבעי ילד בבית ההורים שאין לו מקום אחר קודם לנשוי? בעיקרון כן, וכדאי להתחשב בו
(נניח אני לא מרגישה טוב וצריכה לנוח או אחות נשואה שצריכה לנוח כי לא מרגישה טוב אבל לה יש בעל שיכול להעמיד שבת)
אבל גישה של הורים שחייבים צורמת מאד
 
אני קראתי פה את רוב ההודעות
אני באמת חושבת שהוא נושא מציאותי
חד משמעית שצריך להעריך שיש את מי לארח,ו להודות ולשמוח
מצד שני לא סותר גם את הקושי שבדבר לפעמים
וברור שהמון תלוי בגישה של המתארחים
וגם בתחושה שהם עוזבים (האם משאירים טעם מתוק שיארחו אותם פעם הבאה)
גילוי נאות אני בכורה בחורה...
אבל מחברות שלי שאני שומעת מלא
גם דבר שבעיקר מאד משמעותי
שלפעמים מגיעות אחיות/גיסות שאהובות מאד
ובעקבות העומס שעובר עליהם הם מגיעות אוכלות ישנות מדברות עם הבעל..ולא נותנות המון יחס לשאר המשפחה
ברגע שהם יותר יהיו נוכחות ,ידברו
באמת יהיה גם הנאה יותר גדולה למארחות
לא מוריד מהקושי של העזרה והפינוי כי זה מציאות שלא נחמדה בכל מצב.
אבל השאלה איך הופכים את זה ליותר קל...
 
ואגב, יש היום יותר מודעות למוגנות.
אני לא אתן לילדות בכל גיל לישון בסלון/ חדר מעבר כשמתכננים אירוח- קודם כל מוודאים שמהבחינה הזו אנחנו מסודרים

בואי,
אם מוגנות,
זו זה מה שיעצור.
 
אשמח שתפרט למה לא?!
אפרט
רק קודם אכתוב שהתשובות לכל השאלות שהצבת הן לא!
אז למה זה לא אותו דבר
כי לרווק/ה (וכן גם לילד בן 10) אין בית אחר בית ההורים הוא ביתם
ולנשוי יש ב"ה את ביתו שלו הוא מגיע להתארח
כשהגדולים חלקו עם הקטנים הם חלקו את הבית עם דיירי הבית
כשהקטנים חולקים עם הגדולים (נשואים) הם חולקים עם אורחים שבאים להתארח
 
אפרט
רק קודם אכתוב שהתשובות לכל השאלות שהצבת הן לא!
אז למה זה לא אותו דבר
כי לרווק/ה (וכן גם לילד בן 10) אין בית אחר בית ההורים הוא ביתם
ולנשוי יש ב"ה את ביתו שלו הוא מגיע להתארח
כשהגדולים חלקו עם הקטנים הם חלקו את הבית עם דיירי הבית
כשהקטנים חולקים עם הגדולים (נשואים) הם חולקים עם אורחים שבאים להתארח
לא חושבת שנשואים נקראים אורחים שבאו להתארח.
נכון, הם גם לא דיירי הבית
אלא משהו איפשהו באמצע.
ולכן זה הוגן שלא חולקים איתם את הבית 360 יום בשנה, אלא רק שבתות.
 
ההורים שלך גרים אצלך בבית?
ממש לא, תוכלו לקרוא את התגובה שוב,
הרווק חוזר לביתו שלו, לעומת הנשוי, שכבר גר בבית משלו, ולא בפנימייה [הריקה בחגים] של הישיבה,
חס וחלילה לחשוב שההורים גרים בבית של הילד
מעניין איפה רשומה החובה ההורית הזו...
גם אם יש מישהי שמתכחשת לזה יש כזו חובה הורית מאז שהילד נולד, מי שלא מסוגל\מסוגלת, יכול לבחור אחד מהשתיים, או לא להביא ילד, או לשלוח אותו מהבית, [שתי אפשרויות סבירות..],
וגם אם לילד יקח זמן להבין, ולהתבגר, ולהודות להורים על כל טיפת השקעה, ושיש לו חובת כיבוד הורים בכל גיל ובכל מצב, והכרת הטוב ללא גבול,
עדיין יש חובה כזו על ההורה, ואי אפשר לברוח ממנה, [במקרי קיצון אפשר לשלוח את הילד לאומנה, לזרוק מהבית, למכור ל"אמה עברייה", ל"השליך תחת אחד השיחים", ועוד כמה פתרונות...]
מקווה שהדיון החשוב לא יגלוש לנושא [החשוב] הזה..
 
טוב, די לעשות את האחיות נשים זרות שמנסות להשתלט על הבית!
להזכירך, אחרי ולפני הכל ההורים הם גם שלהן!! גם אם הן כבר נשואות!!
מותר לה להגיע בלי לעדכן מראש, במיוחד אם לא בנתה עליהן לבייביסטר בזמן השהות בבית ההורים
הנידון כאן באשכול הוא על שבתות וכו', לא על ביקור של אחה"צ!

*בלי להתעלם מהעובדה שהתגובה שלה מבחילה ממש!
כתבתי סיטואציה שהייתה
אבל קרה לי כבר כמה פעמיים שהייתי באמצע לשטוף את כל הבית והאחיינים הגיעו.
מה אני אמורה לעשות במצב כזה?
היה מקרה נוסף שהייתי צריכה לשבת עם ההורים בשאלה האם לסגור שידוך או להוריד
ובדיוק הגיעו ההזוג -ולא הייתי מעוניינת שהם ישמעו את הדיון.
לא אמרתי לא לבוא!!!!
רק תעדכנו או שהייתי לא שוטפת או הייתי אומרת לכם תבוא עוד 10 דקות -אחרי שיתייבש.
גם בנושא השידוך הייתי אומרת להן תבוא עוד שעה.
וסליחה שאני צריכה לדבר ברחל בתך הקטנה.
 
מעניין איפה רשומה החובה ההורית הזו...


גילוי נאות
אני דווקא מהקטנים בבית
ופיניתי חדרים וחשתי את זה
והיום נדיר שאני מתארחת...

מצד שני
אי אפשר להשוות בית שיש בו קטנים לבית שאין בו קטנים
כלומר
הילדים הקטנים שבבית לא יודעים כמה עזרה ואיזה בית היה לאחים הגדולים שלהם

זה אומר
שהיה צריך ללכת כמעט כל יום עם הילדים לגינה/ להעסיק אותם ולתת לאמא קצת לנוח
ויש גם מקלחות ארוחות הלבשת הקטנים שליחה למסגרות לימוד וכו וכו
הילקוט/ תיק סמינר/ ארנק/ מגירה/ בשמים/ חפצים אישיים וכו וכו
לפעמים הקטנים (כלומר אתם) עשו איתם כטוב בעיניהם...

(כלומר שהיום יש לך חדר פרטי ושקט עם חפצים אישיים ויפים
קחי בחשבון שלאחותך לא היה סיכוי לכאלו דברים
ושקט- אולי אצל החברות... אף פעם לא)

הרבה יותר לכלוך ובלאגן
(שירותים, גמילה כביסות וכד')
הרבה יותר דרוש עזרה בבית
אי אפשר להשוות לאירוח חד שבועי... כמה שעובדים אליו קשה
בית עם ילדים הוא בדר"כ יותר מאתגר...
(אתם מרגישים את זה אחת לשבוע/ שבועיים/ שלוש)
פה זה ילדים ותינוקות שהיו תמיד בבית

נכון שיש אתגרים שהם רק לצעירים בבית
אבל בשורה תחתונה בית עם ילדים קטנים הוא בית שדורש הרבה יותר
(אתם מרגישים את זה באירוח... אבל מקסימום אחת לשבוע)

נכון
האחים (האחיות) הגדולות עזרו להורים
אבל גם כאן באירוח אתם עוזרים להורים לארח

נכון
לא בטוח שיחזירו לכם כמו שאף אחד לא הבטיח לאחים והאחיות הגדולות שלכם שיעזרו לכם
וכל עוד אפשר ונח להחזיר ולעזור- הטוב ביותר...

כמובן, הכל בגבול ובצורה יפה ומכבדת
כך כל נכון
 
גם אם יש מישהי שמתכחשת לזה יש כזו חובה הורית מאז שהילד נולד,
אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת. וכי אפשר לאדם לעשות צדקה בכל עת, רבותינו שביבנה אומרים ואמרי לה ר' אלעזר אומר זה הזן בניו ובנותיו כשהם קטנים, כל שכן כשהם גדולים...
 
גם אם יש מישהי שמתכחשת לזה יש כזו חובה הורית מאז שהילד נולד, מי שלא מסוגל\מסוגלת, יכול לבחור אחד מהשתיים, או לא להביא ילד, או לשלוח אותו מהבית, [שתי אפשרויות סבירות..],
לא הבנתי מי זה שהחליט שהחובה הזו מפסיק בדיוק ביום החתונה.
מהאשכול משתמע שכל עוד הילד בבית, ללא כל תלות בגיל, חובה על ההורים לספק לו את צרכיו עם כל הנוחות שיש.
וברגע שמתחתן - אין שום צורך לעזור לו.
מי אמר שאישה רווקה בריאה עובדת ומפרנסת צריכה יותר את בית ההורים מיולדת בלידה ראשונה בשחרור מבית החולים?
אולי אם נורא חשוב לה מקסימום נוחות, פרטיות ושקט היא יכולה להתארח במלון לשבוע שאחותה תוכל להתאושש?
 
כתבתי סיטואציה שהייתה
אבל קרה לי כבר כמה פעמיים שהייתי באמצע לשטוף את כל הבית והאחיינים הגיעו.
מה אני אמורה לעשות במצב כזה?
היה מקרה נוסף שהייתי צריכה לשבת עם ההורים בשאלה האם לסגור שידוך או להוריד
ובדיוק הגיעו ההזוג -ולא הייתי מעוניינת שהם ישמעו את הדיון.
לא אמרתי לא לבוא!!!!
רק תעדכנו או שהייתי לא שוטפת או הייתי אומרת לכם תבוא עוד 10 דקות -אחרי שיתייבש.
גם בנושא השידוך הייתי אומרת להן תבוא עוד שעה.
וסליחה שאני צריכה לדבר ברחל בתך הקטנה.
גם לאחות בכורה קרה ששטפה את הבית ובדיוק כל האחים הקטנים שלה נכנסו
גם בנות עם אחים קטנים צריכות לפעמים לשבת לדון עם ההורים שלהם על שידוך או על כל נושא אחר ובבית יש עוד כמה אנשים שהם לא אורחים...
 
יכולה רק לציין שמאשכולות דומים לאשכול הזה, צמצמתי למינימום את ההתארחות בבית ההורים שב"ה עדיין מלא מאד בבחורים בחורות וילדים/ות.
עד שבשיחה עם ההורים וההסבר מצידינו שאנחנו לא מעונינים לפנות את הילדים שבבית מחדרם, הם ממש מיחו בנו על זה ואמרו שהבית הוא הבית שלהם, והחדר ניתן לילדים על דעת כך שכאשר ההורים רוצים לארח - על הילדים לפנות את החדר לטובת המתארחים.
וכמו שלנו (הנשואים) זו מצוות כיבוד הורים להתארח כשהם מבקשים, כך לילדים שבבית זו מצוות כיבוד הורים לפנות את החדר לטובת האירוח.
עדיין, אם אשמע מבעלת החדר שכבר חודשיים לא היתה בו בשבת בגלל אירוחים אני אמנע מלהגיע.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה