נופש משפחתי נופש עם המשפחה - סיפור יקר ומסובך | גם אצלכם???

[Chanae]

בלת"ק (חלקי)
למה החליטו שכוווווולללללללםםםםם יוצאים כל המשפחה?
סתם כאב ראש
ולא מדברת על מיליון בעיות שנופש כזה מייצר אם זה צניעות (אוירה קלילה בין גיס לגיסה ובין בין דוד לבת דודה...לא שמעתי על אחד שהיה בנופש כזה ולא היו שם בעיות שבזמן רגיל לא היו צצות) אם זה לשון הרע , וכן גם קיפוח (איזה נחמד לראות את חמותך יושבת עם הבנות שלה לכוס קפה בערב ורק כשאת ועוד כלות באות נהיה שקט מוזר....)

ונניח שהכל על טהרת הקודש:
גם ככה אני לוקחת ימי חופשה במסירות נפש, ועושה קומבינות איפה אפשר לצאת עם הילדים אחרי צהרים שירגישו "חופש" למרות שכל הבוקר עבדתי...
גם ככה חלק מהגיסות שלי, שמקבלות שעתית מופסדות בגלל החופש
וגם ככה לאף אחד אין כסף מיותר בתקופת הקניות של ספרי לימוד, חומרי לימוד, חגים, ביגוד חגים וכו
ותמיד יש את ההוא שמשפץ או שיש לו עוד מעט אירוע או שהוא אחרי אירוע...

אז גם את המעט שיש ונועד לאגור כוחות להמשך השנה - להוציא על משהו שלא רק שלא נותן כח, אלא אפילו מוציא אותו?
ומי שלא רוצה - מתפרצף!?!?
למה???

אצל בעלי במשפחה יש גיבוש משפחתי - יום של על האש אצל חמותי או מפגש בפארק...ויש מספיק אירועים בהמשך השנה שנפגשים בהם...ואז הרבה יותר נעים, יושבים מופרד גברים נשים, יש פחות אווירה של קלילות ראש ולכ אחד יש בסוף את המקום שלו

(מהצד שלי אני בת יחידה...ואז באמת יצאנו כמה פעמים עם ההורים שלי..אבל רק הם ואנחנו....אז אי אפשר להשוות)

אני אשמח לשמוע על היום גיבוש שאתם עושים
אנחנו רוצים לעשות כזה השנה ולא סגורים על הקונספט

 

[איששש]

לדעתי כל הנושא הזה של יציאה לנופשים מעלה שאילה עקרונית- למה בכלל צריך להיות בקשר עם משפחה מורחבת, מה יעזור לי לפגוש באיזה מפגש יזום בן דוד כזה או אחר.?..

שאילה זו הציקה לי במשך זמן עד שיתגלגל לידי עלון "אז נדברו" שכתב בנושא זה בחכמה ובאריכות והנה הרעיון לפניכם-
בסופו של דבר מי שבאמת יהיו לצידכם בכל מיני מקרים דחופים שאתם צריכים אם זה במוסדות אם זה בענינים רפואיים ובכל מקרה מצער או משמח זה אותם אנשים שיש לכם קשר דם אליהם..
משום מה כשאנו נצרכים לעזרה יותר משמעותית דוקא אז הרבה פעמים היא מגיעה מקרובי המשפחה.. הם שמחים יותר לעזור ונרתמים בחפץ לב וברצון... לכן כדאי לשמור על קשרים חמים ונעימים עם קרובי משפחה... זה טוב לכולנו... ו--כן- שווה גם להופיע במפגשים כאלו ואחרים...

ומכאן גם כן לגבי יציאה לנופשים במשפחה המצומצמת- בהרבה משפחות שיש כמה נשואים לא יוצא להיות הרבה ביחד.
וגם כשיוצא כמו בשבתות אז זה אוירה פחות משוחררת, פחות קלילה וזורמת, אז אם אני רוצה להכיר את גיסי יותר טוב, ושיהיה לי במשך השנה יותר נח ופתוח איתו אז שווה לי להשקיע נופש כמה ימים לשם כך..
ככה במשך השנה ההדדיות הזאת תורמת ליותר הירתמות אחד לשני וליותר אכפתיות... ובלי קשר- גם לזרימה אמיתית בין כולם שזה הזמן היחיד שיכול לתרום לכך.......

 

[מקצה הארץ-:)]

קבלתי היום מהרב יחיאל פליסקין במייל את ההצעה הבאה

ספוילר: משחקים וגם תובנות להורים למתבגרים

המשחק החדש והגאוני שיעשה לכם את הנסיעה

אתם משקיעים השקעה רבה בנופש, בטיול, באמת הורים מצוינים!

אבל לפעמים בנסיעה פחות נעים...

הקטנים: "אמא מתי מגיעים", "הוא דחף אותי".

הגדולים: "איזה פקקים מעצבנים", "לא יכלתם להזמין רכב יותר נח?".

הורים מתחילים: "אם ככה אתם מתנהגים חבל שהוצאנו עליכם 3889 ₪".

הורים יותר בוגרים: "כל כך היינו רוצים להכניס לטיול תוכן משפחתי, ערך פנימי, משהו שיפתח את הלב ואת הנפש".

והנה הפתרון:

ידידי יוצר המשחקים ר' בני פנחסוביץ הי"ו מפתיע את השוק עם משחק ייחודי בשם "נסיעה טובה" ובו 3 ערכות לכל רמה וגיל:

לגדולים – 35 קלפי שיח אודות הטיול, כמו: "איזה זכרון מהטיול יכול לתת לך כח בשגרה?".

לבינוניים – 35 קלפי משימות מעניינות, כמו: "נסה לגרום למישהו להחמיא לאחר".

לצעירים – לוח מיוחד לסימון 60 פריטים שרואים בדרך, כמו: ג'יפ, ענן או אוטו עם דברים על הגג.

המשחק כולל: 2 ערכות קלפים, 3 לוחות מחיקים, 3 לורדים, הוראות מפורטות עם מגוון אפשרויות משחק, ואריזה נאה ופרקטית במיוחד.

וכל זה במחיר של 85 ₪ בלבד, עבור כל הנסיעות מעכשיו ועד...
להזמנת ערכה היכנסו לכאן

לכמויות, ולחוסמים (אשריכם!): <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>

אה וגם את זה;

​ עם הזמן אני סבור יותר ויותר שהמשימה של בין הזמנים 'גדולה על' רבים מבני הישיבות. לא קל לדור הצעיר בימינו להחזיק בלימוד התורה, תפילות כהלכתן, ובעיקר בשמירה רוחנית – בזמן של 'חופש'. אילו היה אפשר, היה כדאי שכל הישיבות יאמצו את המודל של 'ישיבת רש"י', שם אין יוצאים הביתה בבין הזמנים, אלא נשארים בישיבה, חלק מהזמן עושים 'קמפים' וכדומה, וחלק מהזמן מתקיימת שם כעין 'ישיבת בין הזמנים', באוירה קלילה ומותאמת. אך מכיון שאין לישיבות תקציבי עתק הנחוצים לכך, ובין הזמנים הוא עובדה קיימת, ננסה לתת עצות לנוכח האתגרים. הגדילו ראש - ותנו להם תעסוקה הכי נחוץ בבין הזמנים, לספק תעסוקה לילדים, ובעיקר למתבגרים, כי השעמום הוא מסוכן! שווה להתאמץ ואף לצאת מגדר הרגיל, כדי לספק להם תעסוקה. נתחיל בדברי קדושה: ראוי לחבר אותם כמה שיותר לישיבות בין הזמנים ולפעילות המבורכת של 'איחוד בני הישיבות'. במקרה הצורך, כדאי מאד לעשות מבצעים לילדים (מתאים בערך עד גיל 15) סביב הלימוד והתפילה בבין הזמנים, או שתוסיפו 'תעריף 2' משלכם על המילגה הסמלית שהם מקבלים מישיבת בין הזמנים. אם יש לכם ספק אם לצאת לנופש / טיול משפחתי וכד' - הכריעו לחומרא! כדי למלא להם עוד ימים בפעילות חיובית. מרן הגרמ"ה הירש שליט"א אמר שהוצאה על נופש לילדים קודמת לקניית ארבע מינים מהודרים, ושלעתים זה בגדר הוצאת בניו לתלמוד תורה שחוזרות! (כנס 'האזינו' אב תשפ"א). אם המתבגר שלכם רוצה לעבוד בבין הזמנים, כמובן יש להפעיל שיקול דעת האם לאפשר לו, ויחד עם זאת יש לזכור שהשעמום הוא הכי מסוכן, מה שעלול להוסיף לכם עוד שיקול חשוב במערכת השיקולים. קשר אישי דוקא בגלל כל סיכוני הרחוב, דוקא בגלל החשש הנורא מפגעי הטכנולוגיה - נצלו את ימי בין הזמנים לחיזוק הקשר האישי עם כל אחד מהילדים. שוחחו איתם, שחקו איתם, קרבו את הלבבות. בחורים רבים סיפרו לי עד כמה הקשר החם עם ההורים נותן להם מצפן, ומציל אותם מפיתויי היצר הקשים, גם בזמנים ומקומות שאף אחד לא יודע מכך. אם אתם נוכחים בליבו – הוא יישאר נאמן לבית ולדרך התורה! רוצה לצאת עם חברים למקומות (מ)שונים רבים שואלים כיצד על ההורים להגיב כאשר המתבגרים רוצים ללכת עם חברים לנופש באופן עצמאי, או לצאת למקומות שונים ומפוקפקים. ובכן, אי אפשר לתת תשובה אחידה לזה, אולם ניתן כמה כיווני חשיבה: 1) אם אתם משערים שגם אם תאסרו עליו מכל מקום הוא ילך - עדיף לא לאסור. 2) אם אתם משערים שאם תאסרו עליו הוא יציית לאיסור, אך יגיב בתלונות וב'קיטורים' למשך יום-יומיים – יש מקום לאסור עליו, ולא להתרגש מהעצבנות שלו, שהרי כל נער מדי פעם מתלונן על הוריו, זה יעבור לו בהקדם, והוא יחזור להיות בנכם האוהב והחביב. 3) אם אתם משערים שהוא יציית לאיסור, אבל הוא לא יפסיק לקטר, כי יש לו כבר רצף בלתי נגמר של תלונות ומרמור כלפיכם וכלפי האיסורים שלכם, ובפרט אם רוב החברים שסביבו הולכים – עדיף לא לאסור, כי זה מאד לא בריא שילד גדל מתוך מרמור תמידי, ובתחושה שמאלצים אותו להיות 'צדיק בסדום'. איך להרשות אם קיבלתם החלטה שלא לאסור עליו את היציאה, יש שתי אפשרויות לפניכם: א – הסכמה ואמון: דוקא כן להביע הסכמה בשמחה, לצייד אותו ב'צידה לדרך' מבית אמא, ולשדר לו שאתם מאמינים לו וסומכים עליו, וכך לפחות נשתמש בכח המופלא של ה'אמון' שיתן לו כוחות להתגבר על הנסיונות. ב – העברת אחריות: אפשר להגיד לו בנוסח כזה: "אנחנו לא ממליצים על יציאה זו (או בנוסח דיפלומטי: אנחנו מסופקים אם זה מקום ראוי), אבל אתה כבר בחור גדול ויודע להחליט לבד, ולכן אנחנו סומכים על שיקול דעתך, מה שתחליט". ואז מה יעשה הבן? יתכן שהוא יפעיל שיקול דעת נוסף ויימנע מאותה יציאה. יתכן שהוא כן יצא אבל מתוך תחושת אחריות שהרי סמכו על שיקול דעתו. וכמובן, יש גם תרחישים פחות אופטימיים...

מקווה שאין בעיה לפרסם את זה כאן..
אין לי רווח בזה או משהו כזה.

 

[NewMe]

יש לי על הכתף ציפור מעצבנת שלוחשת לי באוזן, שההבדלים כאן הם עדתיים פרופר.
היא גם אומרת שהיא יכולה להצביע בכנפיה על כל תגובה ולנחש מאיזה עדה הוא.
הציפור שלי גזענית מאד, אני כבר מעיף אותה ממני.
אבל לפחות את המשפט האחרון שהיא אמרה לי אגלה לכם...
ככל שבני המשפחה חמים יותר ויודעים להביע רגש אמיתי - כך יש פחות בעיות כאלה.
חכמה הציפור שלי, אבל לא יאה מקומה על כתפי.
לכי לך.

 

[מקצה הארץ-:)]

יש לי על הכתף ציפור מעצבנת שלוחשת לי באוזן, שההבדלים כאן הם עדתיים פרופר.
היא גם אומרת שהיא יכולה להצביע בכנפיה על כל תגובה ולנחש לאיזה הוא הוא שייך.
הציפור שלי גזענית מאד, אני כבר מעיף אותה ממני.
אבל לפחות את המשפט האחרון שהיא אמרה לי אגלה לכם...
ככל שבני המשפחה חמים יותר ויודעים להביע רגש אמיתי - כך יש פחות בעיות כאלה.
חכמה הציפור שלי, אבל לא יאה מקומה על כתפי.
לכי לך.

גם לי היא חישבה ללחוש כדברים הללו, אך מאשכולות רבים שפרחו להם כאן באתר במשך השנים הבנתי שהציפור הזו היא שקרנית וטיפשה..
כי זה לא תלוי בעדות לכן גרשתי אותה מהר שלא אישבה בקיסמה וזימרתה..

ואפי' היה מי שחיבר שיר שאומר "זה קורה במשפחות הכי טובות..."

 

[ליליאן]

ולא מדברת על מיליון בעיות שנופש כזה מייצר אם זה צניעות (אוירה קלילה בין גיס לגיסה ובין בין דוד לבת דודה...לא שמעתי על אחד שהיה בנופש כזה ולא היו שם בעיות שבזמן רגיל לא היו צצות) אם זה לשון הרע ,

אצל בעלי במשפחה יש גיבוש משפחתי - יום של על האש אצל חמותי או מפגש בפארק...ויש מספיק אירועים בהמשך השנה שנפגשים בהם...ואז הרבה יותר נעים, יושבים מופרד גברים נשים, יש פחות אווירה של קלילות ראש ולכ אחד יש בסוף את המקום שלו

האוירה אןתה אוירה,
ההפרדהאותה הפרדה,
שמירת הלשוןאותה שמירת הלשון.
בתור משפחה שעושה שנים גם וגם,
אין הבדל.
השאלה אם רוצים לשמור או לא.


לגבי הקיפוח
איןלי מושג מאיפה הגעת לזה
מי משתתק כשגיסה מגיעה?
ולמה זה קשור לכמה ימים הבילוי?

הכל מידות. הכל נורמות. הכל שיתוף פעולה. הכלמקובלויות והכל החלטות.
אם הייתאומרת לא נפשים ביחד בכלל עקרונית - מעורך.
אבל אתההבדל אנילא רואה,
חוץ מימי החופשה.

 

[בת של הקב"ה!!!]

בלת"ק (חלקי)
למה החליטו שכוווווולללללללםםםםם יוצאים כל המשפחה?
סתם כאב ראש
ולא מדברת על מיליון בעיות שנופש כזה מייצר אם זה צניעות (אוירה קלילה בין גיס לגיסה ובין בין דוד לבת דודה...לא שמעתי על אחד שהיה בנופש כזה ולא היו שם בעיות שבזמן רגיל לא היו צצות) אם זה לשון הרע , וכן גם קיפוח (איזה נחמד לראות את חמותך יושבת עם הבנות שלה לכוס קפה בערב ורק כשאת ועוד כלות באות נהיה שקט מוזר....)

מעניין למה רבנים חשובים מארגנים כל שנה לכל הבני דודים????

 

[זבדיה]

יש לי על הכתף ציפור מעצבנת שלוחשת לי באוזן, שההבדלים כאן הם עדתיים פרופר.
היא גם אומרת שהיא יכולה להצביע בכנפיה על כל תגובה ולנחש מאיזה עדה הוא.
הציפור שלי גזענית מאד, אני כבר מעיף אותה ממני.
אבל לפחות את המשפט האחרון שהיא אמרה לי אגלה לכם...
ככל שבני המשפחה חמים יותר ויודעים להביע רגש אמיתי - כך יש פחות בעיות כאלה.
חכמה הציפור שלי, אבל לא יאה מקומה על כתפי.
לכי לך.

הציפור עברה לכתף שלי.
לי היא אומרת שככל שבני המשפחה חמים יותר כך גם המריבות שלהם לוהטות יותר.
לכי לך ציפור, ואל תגרמי לסגירת האשכול המגניב הזה.

 

[ליליאן]

לדעתי כל הנושא הזה של יציאה לנופשים מעלה שאילה עקרונית- למה בכלל צריך להיות בקשר עם משפחה מורחבת, מה יעזור לי לפגוש באיזה מפגש יזום בן דוד כזה או אחר.?..

מעציבה אותי מאוד השאלה.
היא מספרת שלא היו חוויות משפחתיות ממלאות ונעימות.
אם היו לא היית שואל.

 

[אולטרא סגול]

אשכול מרתק... מעלה חיוך... גדול...

אצלינו כל שנה בצד אחד
עושים 2 שבתות גיבוש ... אחד לפני בין הזמנים [פרשת פנחס] כבר היה, ואחד באיזור החורף...
נהנים כולם... אוכלים כולם... כיף ממש...

וכן, מנטליות של משפחה מטורפת, כל אחד סגנון,
אבל משפחה זה משפחה, ואוהבים ומקבלים ושמחים וצוחקים וכיף לראות את כולם שוב.
גם אם היה בר מצווה לפני חודש, וגם אם תהיה שבת חתן עוד שבועיים...

את המקום משכירים הסבא והסבתא , את האוכל מחלקים בין כולם... וכיף ממש...


מהצד השני זה יותר בעייה, הן כספית, והן תכנונית מראש,
אבל גם אם לא תכננו כלום, או היה אחד שהוריד לכולם את האווירה,
תמיד תמיד נעשה משו מגבש אחד לפחות, סוג של מצוות בין הזמנים, בדיעבד, של אחרי השקיעה....
אז או על האש בחוף ים ונשארים כל הלילה על החוף, או יום בחצר של אחת האחיות משכירים מתנפחים רטובים לילדים והמבוגרים בסלון, או עוד ועוד...
אבל גיבוש- חייב.

 

[נועה לוין]

אנחנו במשך כמה שנים יצאנו לנופשים משפחתיים, עם המון כאב ראש, כי אכן לא לכולם זה מתאים ולכל אחד מתאימה רמה אחרת, כמובן שבסופו של דבר נהנים מאד, אבל זה לא סותר את הבעיתיות הזו.
בשנים האחרונות סיימנו עם הקטע, כל משפחה עושה כטוב בעיניה, ואם רוצים מפגש משפחתי, נפגשים כולם בפארק או משהו. זה נחמד ובד"כ מתאים לכולם...

 

[חכם הלומד מכל אדם]

אשרי יושבי ביתך הכי טוב בבית לא חוזרים עצבנים כי הגיס או הדודה לא אמרו לי שלום

 

[אולטרא סגול]

הולכים ... ואומרים להם שלום ראשונים...

 

[~~~]

אשרי יושבי ביתך הכי טוב בבית לא חוזרים עצבנים כי הגיס או הדודה לא אמרו לי שלום

ומפסידים הרבה ....

 

[בת של הקב"ה!!!]

מי שרוצה תמיד יהיה מאוכזב גם אם יהיה נופש וגם אם לא...
בקיצור לא משנה מה יהיה משנה אם האדם יראה את החצי הריק או החצי מלא.

 

[מקצה הארץ-:)]

הולכים ... ואומרים להם שלום ראשונים...

כמסופר על רבן יוחנן בן זכאי: "שלא הקדימו אדם שלום מעולם, ואפילו נכרי בשוק".

 

[קוויק]

מסקנתי הדלה מהאשכול המרתק:
אנחנו פשוט קהל מרוצה ושמח!

כי ממש מענין שכל אחד ממש מסנגר על מה שהוא עושה, וכמעט אין פה כאלו (חוץ מפותחת האשכול...) שרוצים וחושבים שזה ממש נכון לצאת, אבל אין להם אפשרות כספית או אחרת, ואין כאלו שיוצאים וחושבים שזאת טעות ובעייתי מבחינה רוחנית והלואי שהיו נשארים בבית...

כל אחד מגן על הצד שלו בחירוף קל

 

[בוגרת]

במשפחה שלי לא יוצאים לנופש
אין ספונסר שיכול לממן, וחצי מהמשפחות לא ישלמו על עצמן-גם לנופש משפחתי גרעיני לא יוצאים
מה כן-יוצאים לטיול משפחתי של יום אחד
שוכרים אוטובוס לכל המשפחה, מסלולים חינמיים, מסיימים בארוחת ערב משפחתית בפארק
גיבוש? יש ועוד איך, תקציב-מועט, בלי השוואה לנופש, מריבות-תמיד יהיו, אבל מריבות על יום אחד נראה לי פחות ממריבות 3 ימים...

 

[בייבימאם - Babymom]

לדעתי כל הנושא הזה של יציאה לנופשים מעלה שאילה עקרונית- למה בכלל צריך להיות בקשר עם משפחה מורחבת, מה יעזור לי לפגוש באיזה מפגש יזום בן דוד כזה או אחר.?..

שאילה זו הציקה לי במשך זמן עד שיתגלגל לידי עלון "אז נדברו" שכתב בנושא זה בחכמה ובאריכות והנה הרעיון לפניכם-
בסופו של דבר מי שבאמת יהיו לצידכם בכל מיני מקרים דחופים שאתם צריכים אם זה במוסדות אם זה בענינים רפואיים ובכל מקרה מצער או משמח זה אותם אנשים שיש לכם קשר דם אליהם..
משום מה כשאנו נצרכים לעזרה יותר משמעותית דוקא אז הרבה פעמים היא מגיעה מקרובי המשפחה.. הם שמחים יותר לעזור ונרתמים בחפץ לב וברצון... לכן כדאי לשמור על קשרים חמים ונעימים עם קרובי משפחה... זה טוב לכולנו... ו--כן- שווה גם להופיע במפגשים כאלו ואחרים...

ומכאן גם כן לגבי יציאה לנופשים במשפחה המצומצמת- בהרבה משפחות שיש כמה נשואים לא יוצא להיות הרבה ביחד.
וגם כשיוצא כמו בשבתות אז זה אוירה פחות משוחררת, פחות קלילה וזורמת, אז אם אני רוצה להכיר את גיסי יותר טוב, ושיהיה לי במשך השנה יותר נח ופתוח איתו אז שווה לי להשקיע נופש כמה ימים לשם כך..
ככה במשך השנה ההדדיות הזאת תורמת ליותר הירתמות אחד לשני וליותר אכפתיות... ובלי קשר- גם לזרימה אמיתית בין כולם שזה הזמן היחיד שיכול לתרום לכך.......

אני מאמינה שלא ציטטתם את העלון במדויק.. אך בכל זאת אני חולקת על הגישה שהועלתה,
לא הגיוני בעיני להיות בקשר עם המשפחה רק כדי שיעזרו לי יום אחד,
זה כמובן נכון - משפחה תמיד נשארת משפחה, ודם זה לא מים וכו
אבל רשמית לבוא ולומר, אני מואיל בטובי להגיע ולהיפגש איתכם כדי שתעזרו לי בחפץ לב וברצון.. פחות התחברתי..
יש עוד כמה ערכים בדרך..

 

[nori]

אני מאמינה שלא ציטטתם את העלון במדויק.. אך בכל זאת אני חולקת על הגישה שהועלתה,
לא הגיוני בעיני להיות בקשר עם המשפחה רק כדי שיעזרו לי יום אחד,
זה כמובן נכון - משפחה תמיד נשארת משפחה, ודם זה לא מים וכו
אבל רשמית לבוא ולומר, אני מואיל בטובי להגיע ולהיפגש איתכם כדי שתעזרו לי בחפץ לב וברצון.. פחות התחברתי..
יש עוד כמה ערכים בדרך..

הצורה שהוא כתב את זה אכן לא היתה הכי נעימה לקריאה.
אבל הרעיון נכון. משפחה זו קבוצת תמיכה הכי יעילה, הכי חזקה, הכי מבינה והכי מדויקת בכל צומת בחיים, אגב לא רק בעת קושי, בעת שמחה התמיכה הזו נדרשת באותה מידה.
וכן להשקיע בדבר שנותן פירות זה חכם מאד.
מצד שני אם נופש משפחתי הוא לא מתאים אז לא נכון להתכנס אליו רק כדי להתגבש, זה לא באמת יעשה את העבודה, כל משפחה עם מה שמתאים לה אבל כל משפחה צריכה להשקיע בנושא אם היא רוצה באמת לחיות תחת מטריה אמיתית של משפחה תומכת.
הכותרת ככותרת לפרטים שרק רוצים את השקט והפרטיות שלהם לא תעשה את העבודה.