אסטרטגיה ניהול משברים בעידן הדיגיטל

[אושר ומנוחה]

קיבלתי את התמונה ממבזקי העדכונים,
אני לא מקבל הודעות כאלה.

 

[קופי 100]

צפה בקובץ המצורף 1055228קיבלתי את התמונה ממבזקי העדכונים,
אני לא מקבל הודעות כאלה.

מנועים מקולקלים

 

[רות גולדבלט]

@EPaP
קיבלתי במייל
אולי את תשלימי לנו מהשטח

עשו לי לינצ'טרנט? או פתחו דיון חשוב? (לי מאוד ברור מה קרה שם באמת, ואני אפילו שמח שזה קרה. אגב - האימייל הזה הוא פרסומת, ואני כותב אותו ספונטנית ממש. אשמח לתרומה שלך)​

לירון פיין | בית העורכים <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>‏ דרך mxa.responder.co.il‏​

כבר מזמן לא הייתי במרכז סערה אבל הנה זה כאן, וכיף להתמודד. באה אלינו מחברת לפגישת רעיון גדול, יצאה עם חומר למחשבה, ופרסמה פוסט לגיטימי לחלוטין בקבוצת הפייסבוק של הסופרים המתייעצים:

(אפשר לחפש את זה שם) ומאותו רגע, סערה שמתחלקת לשלושה סוגי תגובות: 1. מתחרים מקצועיים (עורכים, חברות הפקה) שיודעים שמדובר בנו וזורקים את הבוץ הכי חומצי שיכלו למצוא. אני מבין לליבם. 2. מחברים ומחברות שמעולם לא נערכו בצוות וזה נשמע להם מוזר ואפילו מופרך. צוות? מי שמע על זה? זה מתכון לאסון! 3. מחברים ומחברות שנערכים אצלנו, יודעים במה מדובר, ומספרים על החוויה שלהם. (רמז: לא אסון). מהתגובות, הבנתי שלא ממש יודעים איך נראית עבודת צוות אצלנו. למעשה, מניסוח השאלה ניתן להבין שמדובר בעגלה אחת שרתומה לשלושה סוסים, שכל אחד מושך לכיוון שלו. זה באמת מתכון לקטסטרוף! ...אבל זה לא מה שקורה אצלנו. אז אני רוצה להסביר כאן, בפרוטרוט, מה זו עבודת צוות בבית העורכים. זה גם עניין של שלבים. שלב 1: גיבוש הרעיון הגדול זה שלב הבריינסטורמינג. סיעור מוחות סביב הספר, (גם אם הוא כבר כתוב) סביב הרעיונות שעומדים מאחוריו, סביב המחבר/ת וסביב קהל היעד. זה המקום בו המחבר או המחברת מגלים את עצמם מחדש. את זה אנחנו עושים עם המחבר/ת, בצוות של עורכים ספרותיים של לפחות שני אנשים (עדיף 3-4) כדי לקבל מקסימום נקודות השקפה ורעיונות טובים. וזה נפלא. כי אם אני, למשל, הייתי מבצע לבד את השיחות האלה - לא הייתי מצליח להגיע לבדי לרעיונות הטובים שאינם טריוויאליים. למעשה, בפעמים רבות הגישה המקורית שלי השתנתה לחלוטין תוך כדי התהליך. לבסוף מגובש רעיון גדול וחזק, שישמש כמגדלור אליו חותרים. 2. עריכת מבנה כאן הרעיון הגדול מוביל לחיזוק המבנה של הספר, קשתות הדמויות, טוויסטים בעלילה ועוד. השלב הזה נעשה על ידי העורכת המבצעת (או העורך המבצע) מול המחבר/ת, כאשר מדי פעם מזמנים צוות רחב יותר להתייעצויות מקצועיות. 3. אישור המבנה המבנה שגובש ולוטש חייב לעבור בדיקת QA ואישור על ידי המנהל האומנותי של הספר (לעיתים קרובות זה אני, אבל יש גם אחרים). המשמעות: חברי צוות נוספים, מנוסים, שאינם "קשורים רגשית" למבנה בודקים אם הוא באמת עובד. ומוודאים שהוא אכן עובד. 4. עריכת ליטוש כאן כבר נכנסים לטקסט עצמו. לרוב הוא מתבצע על ידי העורך שכבר ערך את המבנה, אבל לעיתים נכנס לצוות עורך או עורכת נוספים, שיש להם התמחות וכישרון יחודיים בליטוש טקסט. בהחלט יכול להיות מצב בו ההעורכת הראשונה ממש מדהימה בהבנת המבנה וביצירה שלו, אבל בשלב הליטוש הטקסטואלי אנחנו מעדיפים להכניס עורך עם כישרון יוצא דופן דווקא בזה. זה נעשה בתיאום עם המחבר/ת, בהסכמה ובברכה. עם סינכרון הדדדי בין חברי הצוות, והבנה שכולם מושכים את העגלה לאותו כיוון ורעיון. 5. בקרת איכות נוספת! (חיכית לזה, נכון?) כאן נכנסת לצוות עורכת חדשה, שלא מכירה את הטקסט ולא מחוייבת רגשית אליו, או למחבר/ת, או לעורכים הנוספים. היא מבצעת קריאה ביקורתית (מאוד) ורק אם הטקסט עובר QA אז ממשיכים לעריכת לשון. אם לא? מחזירים אותו לסבב ליטוש נוסף. עד כאן עריכה ספרותית בצוות. ומה עם עריכת הלשון? גם כאן יש צוות (עורכת לשון, מגיהה, ומנהלת תחום עריכת לשון שבודקת איכות) שמסונכרן עם צוות העריכה הספרותית ומודע להחלטות האומנותיות שהתקבלו, כדי שלא יימחקו לפתע פתאום. זה לא תהליך קצר. זה לא תהליך חפפני. זה תהליך שנעשה בצוות, שהופך עולמות כדי שהספרים שיוצאים מבית העורכים יהיו הכי טובים שהם יכולים להיות. בלי להיות תלוי באדם בודד, מוכשר ככל שיהיה. בלי שיהיו "מנתחים" ללא פיקוח או בקרה מקצועית. זה היה החזון שלי כשייסדתי את בית העורכים. אני יודע שבעזרת הצוות הנפלא שעובד איתי, הוא בדרך להיות מושלם.

לחלום, לכתוב, להצליח, לירון פיין, מייסד בית העורכים

 

[EPaP]

@EPaP
קיבלתי במייל
אולי את תשלימי לנו מהשטח

היה באשכול הזה דיון בנושא.
מה שרוקה במיילים זה לא בדיוק משבר/ניהול של משבר
ולמה? כי אם קיבלת תגובות רעות על תוכן ששלחת - מי עוד רואה את זה? אין פה משבר.
אם הוצאת מייל כתגובה על המשבר קורה באונליין - זה לא קהל היעד ולא הפלטפורמה הנכונה לטיפול במשבר.

בשביל לחדד - משבר רשת מגיע לפעמים מלקוח לא מרוצה שעבר חוויה מזעזעת
או לקוחות/אנשים רנדומלים שגילו שהעסק לא עומד בסטנדרטים מסויימים.
הטיפול במשבר הוא אף פעם לא רק נקודתי אלא מול כל אלו שנחשפו ברשת ונוצרה להם דעה שלילית על העסק.

ספציפית למה שהעלת,
מדובר על קבוצה סגורה שמונה 6.5+ אלף חברים
והתגובה? במייל, לרשימת התפוצה.
זה לא ניהול משבר.

 

[קופירייטה]

משפט יפה ששמעתי השבוע מעוז פלג,
בהרצאה על ניהול בתוך אי ודאות:
משבר הוא אי ודאות עם יחסי ציבור

 

[שריתוש שריתוש]

.

 

[EPaP]

לסימילאק היתה הודעה חשובה לציבור
על איסוף של מוצר ספציפי.
הם בכישרון רב ובחוסר הבנה הצליחו להפוך אותה למשבר רשת:
העלו את המידע מאוחר מידי, ולא השאירו אנשי מקצוע לענות לשאלות של הורים מודאגים וחוששים.
מקבץ תגובות

 

[java]

@EPaP רציתי רק להגיד לך שזה אחד האשכולות היחידים בפורום שיש לי מעקב עליהם כבר תקופה.
פשוט מרתק!

 

[רות גולדבלט]

מקבץ תגובות

אני לא מאמינה !
איזו פשלה מטופשת

 

[משך]

לסימילאק היתה הודעה חשובה לציבור
על איסוף של מוצר ספציפי.
הם בכישרון רב ובחוסר הבנה הצליחו להפוך אותה למשבר רשת:
העלו את המידע מאוחר מידי, ולא השאירו אנשי מקצוע לענות לשאלות של הורים מודאגים וחוששים.
מקבץ תגובות

וואו.
הבוקר התפרסמה הידיעה בכלי התקשורת -
אמרתי לעצמי, בטח יסתדרו עם המשבר הזה.
הם פשוט לא!

תגובה רשמית ברורה.
ציטוט של גורמי מקצוע.
ציון מדויק של התקלה הספציפית.
כלום. פשוט כלום!

---
עכשיו יהיה מענין לראות איך 'מטרנה' תרכוב על זה...

 

[רות גולדבלט]

'מטרנה'

=בולטון?

ומי המשרד של סימילאק?

 

[משך]

=בולטון?

ומי המשרד של סימילאק?

סימילאק:
אדלר-חומסקי

הבייבי החדש של אדלר-חומסקי: תקציב הפרסום של סימילאק | בלעדי

www.globes.co.il

ציטוט חלקי משם:

הבייבי החדש של אדלר-חומסקי:
תקציב הפרסום של סימילאק
ענת ביין-לובוביץ' | 04.02.2020​

תקציב הפרסום של המותג סימילאק עובר למשרד הפרסום אדלר-חומסקי. התקציב, בהיקף של כ-7 מיליון שקל, נוהל בשמונה השנים האחרונות במשרד הפרסום ראובני-פרידן.

סימילאק איננה החברה היחידה בתחום תחליפי החלב בה חלים השנה שינויים במערך הפרסום: לקראת אפריל צפוי להיסגר משרד הפרסום JWT ישראל, שמטפל בתקציב הפרסום של המותג מטרנה. הקו הפרסומי של מטרנה בשנים האחרונות הוא "הכי קרוב אליך אמא".

 

[א-ירושלמית]

אבן שטיפש אחד זורק למים, עשרה חכמים לא יכולים להוציא.

 

[EPaP]

****אזהרה****
נושא רגיש ותוכן פמניסטי


משברי רשת קורים גם לארגונים קטנים יותר.

תכירו את 'אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל'
ארגון לא ממשלתי שקיים כבר מ 1921.
יש להם כ 700 חברים, לפי הכתוב באתר שלהם
אבל כ 4000+ עוקבים בעמוד הרשמי בפייסבוק.

לכבוד יום האישה הבינלאומי הם פרסמו על אירוע מתוכנן:
שימו לב - אירוע בשם "גברים מדברים" המיועד לסופרים גברים
בהשתתפות אנשי מקצוע גברים בלבד, מנחה גבר
ותוכנית אומנותית בביצוע גברים.

קולטים את האירוניה? אירוע לגברים, לכבוד---
יום האישה.
ולא. אף אחד לא חרדי. זה לא הקטע.

הפוסט המקורי נמחק בעקבות מחאה קטנה ויעילה
גם האירוע התבטל.
אבל זה לא מספיק.
תראו >>>



הפוסט המקורי

ביחס לשאר הידיעות, זו קיבלה תפוצה גדולה.
תמר לזר, שעוסקת בכתיבה, צילמה מסך ושיתפה את דעתה בנושא תוך תיוג האחראי

התגובות

האחראי ענה, אבל זה לא בדיוק עזר

בעקבות התגובות הנ"ל וגם על הפוסט המקורי
(כזה שהביא את עיריית תל אביב להצהיר כי עשו שימוש בלוגו שלה ללא רשות)
האירוע התבטל והפוסט המקורי נמחק.
הדיון נמשך בפוסט אותו כתבה תמר:

המוחות לא ויתרו ודרשו לראות פרסום רשמי של 'אירוע הנשים שתוכנן במקביל'

בינתיים בשאר הפוסטים של האגודה
התחילו אנשים להביע דעות
- לא דווקא קשורות לנושא הספציפי -
ולבקר את האג'נדה ואת אירועי האגודה.
פתאום פוסטים שברגיל לא היו זוכים ליותר מ 10 תגובות
זכו לעשרות תגובות ושיח.

בעקבות הבקשות החוזרות ונשנות לראות מהו האירוע לנשים שתוכנן במקביל
פרסמו האגודה את הפרטים

רוב הרגשות על הפוסט הזה היו סמיילי בוכה מצחוק ואימוג'י כועס.
מעל 100 תגובות נזעמות, מלגלגות, הביעו את דעתם:

ועכשיו, נראה אם למדתם מכל האשכול הזה,
שימו את עצמכם בנעלים של מנהלי האגודה
מה אתם הייתם עושים אחרת?

 

[גוגלית]

ועכשיו, נראה אם למדתם מכל האשכול הזה,
שימו את עצמכם בנעלים של מנהלי האגודה
מה אתם הייתם עושים אחרת?

הייתי אומרת שזה בהשראת אשת חיל,
שגם זה שיר שהגברים שרים לנשים.

 

[EPaP]

הייתי אומרת שזה בהשראת אשת חיל,
שגם זה שיר שהגברים שרים לנשים.

הגבר שר
על אשתו
לאשתו

 

[שימיגם]

שימו את עצמכם בנעלים של מנהלי האגודה
מה אתם הייתם עושים אחרת?

"לכבוד יום האשה - גברים מדברים על סופרות ומשוררות"
שנאמר "יהללך זר ולא פיך וגו'"
ואומר: אין הנחתומה מעידה על עיסתה"

 

[hershy sh]

המשבר הזה, הוא תוצאה של 'הגולם קם על יוצרו'.
כפי המשתמע מהתגובות של צביקה,
הרעיון של האירוע, בא מכיוון הפוך על הפוך.
הנשים המהוללות היושבות ברום הוועדות שלהם ושולטות בהם,
ברי להם, בהשקפה הפמיניסטית, שכוחן של הנשים כ"כ עוצמתי,
שאפשר כבר לקרוא לגברים (הנחותים) לדבר עליהם ממבטם מלמטה...
והצביקה המסכן הזה היה צריך לספוג את חצי הלעג...

מה אתם הייתם עושים אחרת?

לא נכנע לוועדות הנשלטות הנ"ל לקיים אירוע כזה...

וברצינות, אם היו מתייחסים לאירוע, כ'נשים מארחות גברים',
זה היה מוציא אותם הרבה יותר גדולים.

 

[EPaP]

"לכבוד יום האשה - גברים מדברים על סופרות ומשוררות"
שנאמר "יהללך זר ולא פיך וגו'"
ואומר: אין הנחתומה מעידה על עיסתה"

וברצינות, אם היו מתייחסים לאירוע, כ'נשים מארחות גברים',
זה היה מוציא אותם הרבה יותר גדולים.

אז מה הייתם עושים?
נגיד והאגודה שכרה אתכם כיועצי משברים.

 

[שלחן עורך]

תגובת צביקה ניר, לאחר שהתייעץ איתי כמובן:

היי.
מבין אתכן, את הביקורת, את הלעג.
נהנה מהציניות המושחזת שלכן. בהחלט, כמו שידענו תמיד, יש לכן את זה.
אבל אפשר לבקש רגע של הבנה.
את האמת, אם היינו מפרסמים על אירוע גרנדיוזי לכבוד יום האשה, בה סופרות ומשורררות יקריאו את יצירותיהן הנפלאות, מישהי מהמגיבים פה הייתה באה? הייתה מתעניינת? אולי כבר נמאס?
ישבנו וחשבנו, כולנו, כן, הן ואנחנו, מה אפשר לחדש? מה יגרום לנשים ואנשים למלא את האולם? עד שהבריקה המנכלי"ת להרים אירוע של גברים מספרים על מקומה של האשה בספרות שלהם. תודו, זה מבריק, לא?
במבט לאחור, היינו צריכים לחשוב שוב, זה נראה פחות טוב ממה שחשבנו, ואכן ביטלנו את הכינוס המדובר, ויצאנו במיזם חדש וצעיר, מקווה שהפעם תהנו.
אז שלחתן כבר חומרים לתחרות?...