ניתוח הרזיה

  • פותח הנושא bbr
  • פורסם בתאריך
מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #81
סתם משפט ששמעתי פעם:
חסרונות יש לכל אחד
אצל השמנים רואים את זה
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
רוב תודות לכל מי ששלח בפרטי
אשמח גם לקבל בפרטי טלפונים של אנשים שעשו או בני זוגם ונכשלו כי כששומעים מקרוב הכל נשמע אחרת ולכן אני רוצה לקבל גם תובנות על כשלונות וגם מאנשים יותר ותיקים שעבר כבר מס' שנים מאז שעשו כדי לבדוק את הענין שאומרים שאחרי מס' שנים עולים בחזרה:confused:
אני מתמקדת על לדבר עם אנשים שעברו זאת אישי כי כמו שידוע על אדמו"ר מסוים שסיפר סיפור בטיש ומיד לאחר מכן ביקש מאחד החסידים שיחזור על הסיפור החסיד סיפר וכשסיים אמר לו האדמו"ר שיש כבר 10 שינויים בין מה שהוא סיפר למה שהחסיד...
והדברים ברורים שמה שעובר בין כמה אנשים זה כבר סיפור אחר מהמציאות לא מתוך רוע לב או שקריות אלא כי כל אחד מבין אחרת ולא מודע לכל הפרטים:mad::mad::mad:
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
יש לי מורה שעשתה ניתוח (רק שאני לא יודעת אם קיצור קיבה או טבעת) ורזתה בצורה מדהימה.
את הניתוח היא עשתה לפני למעלה מעשר שנים
ועד היום היא רזה!!!
מה שאוכל לומר מעדות אישית שהיא מקפידה ביותר על אוכל בריא. בכל הפסקה היא היתה מוציאה קופסאת פלסטיק מלאה בחסה ומינים כאלה וזה היה בעיקר האוכל שלה (אנחנו למדנו אצלה מהבוקר עד הערב, כך שהיא לא חמקה מעינינו)
אגב,
אני מכירה אנשים שהורידו עשרות קילואים בחייהם מדיאטה- ירדו עשר עלו עשרים, אח"כ ירדו עוד עשרים ועלו, ירדו עשרים ושלוש ועלו עשרים ושמונה וכן על זה הדרך.
הרבה הצלחה בכל מקרה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
נכתב ע"י BRO;552496:
ההתנצלות מתקבלת, אני יודעת שלא התכוונת לפגוע, אבל, תדעי לך שאני מכירה גם כמה גבוהות קיצוני, שדווקא כן נפגעות כשמדברים על הגובה שלהם...
ואני מאחלת לך להראות רק 999 אלף דולר....

כל אחד שיש לו קיצוניות מסויימת, סובל מזה.

עדיין, הרזות או הגבוהות באופן קיצוני, מקבלות יחס נורמלי כמו אל בן אדם גם אם לפעמים מעירים הערות. אם תלכי לרופא ותתלונני על בעיה, הוא יתאמץ לפתור לך אותה, ולא יחפף אותך עם שם של דיאטנית. זכור לי שבאנגליה סירבו פעם לנתח מישהו בלב בגלל שהוא שמן.

הרבה רופאים לא מתיחסים למה שאומרים להם, או לסיבה שבאים אליהם אנשים עם עודף משקל ורק מתחילים לדבר על דיאטה כאילה אין לנו מראה בבית, אין משקל וגם אם יש, אנחנו טפשות מדי כדי להבין מה אנחנו רואות או מה המשקל אומר.

הרבה רופאים עזבתי בגלל התופעה הזו, ואני לא היחידה. היה רופא שהגדיל לעשות, ודיבר אלי כמו לילדה מפגרת - לאט וברור וחוזר על כל דבר פעמיים. אמרתי לו שהוא יכול לדבר אלי רגיל, כי יש לי IQ גבוה מהממוצע, ובטח יותר משלו. ומיותר לציין שאמרתי לו את זה בדיבור בקצב של מכונת ירייה. חוצפן!

אבל ככה זה כמעט בכל מקום. כמו אות קין!
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
ביחס לקצה השני, כפי שכתבה BRO, אולי השמנים/מלאים לא רואים אבל יש אנשים קיצוניים לצד השני, כמו אותה אישה נהדרת ומיוחדת שסובלת ממחלת מעי קשה ולא כותבת את זה על המצח שלה, ונראית... (איך אמר פעם מישהו על אחד שדוף במיוחד? "דוגמן של אושוויץ" :eek:)
כמובן שתמיד יש נשמות טובות שלא מודעות ואומרות לה:"למה את הורגת את עצמך... תתחילי לאכול קצת". וכך נוסף על הייסורים הפיזיים הנוראים יש גם את הנסיון הזה.
בקיצור קצת סובלנות למראה של השני, בלי לתת לו עצות. (הוא חושב על זה לבד, תאמינו לי)

ועוד משהו חשוב לבנות זוג של שמנים: אנחנו תמיד משתדלות לעזור ולבשל בריא, נכון? הייתה תקופה שפשוט הורדתי כל טיפת שומן אפשרית בבישול, תיבלתי הייטב ויצא טעים. אבל... בבדיקות הדם שלי התגלה כי חסר לי שומנים בדם, הרופא התרה בי להגביר ומיד באכילת שומנים מן החי (כן, כן, כל מה שאומרים לכם בדיאטה:"לא") כי השומנים חשובים ביותר לתהליכים חיוניים בגוף, מה שקוראים:"שמן מכונות".
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
נכתב ע"י BRO;552487:
אז, בחיי שאין לך מושג גם מה פרוש בעיות של תת משקל, כן, את קוראת נכון!!! נכון שאתם השמנים הכי מסכנים בעולם, אבל, אני לא מבטיחה לך שלמי שקשה לעלות במשקל קל יותר ממך. כשישבתי עם הדיאטנית שלי, היא אמרה לי שהיא לא יודעת למי קל יותר, לאדם שמן לרדת במשקל או לאדם רזה (שקשה לו) לעלות במשקל...
אני לא באה להגיד לך תשמחי שאת שמנה, כמו שאת לא תעזי להגיד לי תשמחי שאת רזה (כי אני ממש לא שמחה!)
אני באה להגיד לך שגם את אל תכלילי את כל האנשים הרזים או כל ה"חכמים".
וחוץ מזה, סתם שתדעי שיש עוד בעיות, וגם לרזים אומרים לפחות 3 פעמים ביום: "תגידי, את לא אוכלת כלום?!" או " אולי תתחילי לדאוג על הבריאות שלך?!" ורוזי לפעמים מסוכן לא פחות, ואולי אפילו הרבה יותר משומן!!!
אז, כולנו בעולם של קשיים, לכל אחד הקושי שלו, ולעתיד לבוא, כל אחד ירוץ לקחת את החבילה שלו...
אז, מה לנו כי נתלונן?! נאמין, נתמודד ונתחשל....


אני משוכנע שמה שנכתב למעלה על רזים שלא מבינים מה השמנים מרגישים
הכוונה הייתה לרזים ה"נורמליים" ולא לבעלי תת משקל

אני תמיד אומר לחברים הרזים שלי שמגיע להם מכות!!
איך הם אוכלים כ''כ הרבה ומהכל ונשארים רזים??? מכות מגיע להם!!
אני רק מריח, כן, רק מריח מה שהבן שלי אוכל אני משמין כאילו אין מחר
והוא ... דוגמן ב''ה :)
יושב לו על לימודי הכנה לפסיכומטרי ויורד על חפיסת שוקולד ("ככה קל לי להרכז" הוא אומר לי :confused::confused: ) שלמה כאילו שהייתה חסה
ואני.. קוביה! קוביה אני מריח וטרררחחחח ! עליתי קילו :rolleyes:
למה? עשיתי רע למישהו??? :)
אני אישית בוחר לעשות צחוק מכל העיניין, מה ?גם להשמין וגם לסבול?
שיקפצו לי כולם !!! :)

יש נורמה כזאת בחברה שכל אחד צריך להגיד משהו על מה שיש לשני בצלחת
כמו שבמקום שאנשים יתעסקו במצוות של עצמם
הם מתעסקים בעברות של השני :)
אבל.. אי אפשר לחנך את כולם אז פשוט תשימו עליהם פססססססס אחד
ארוךךךךךךך (או שניים אם בא לכם :) )

דודה של אישתי שהיא אישה מאוד שמנה אמרה לי פעם:
" למה אני צריכה להתבייש מזה שאני שמנה? גנבתי את זה ממישהו? הרווחתי
כל גרם ביושר ובכיף גדול" :)

אז נכון שזה לא קל לאמץ את הגישה הזאת (אגב אני אימצתי אותה כבר לפני שנים) אבל לפחות לנסות לשים פס ולהפסיק לחשוב כל הזמן על מה עכשיו
ההוא וההוא חושב עלי כשאני אוכל פלאפל ברחוב , תאכלו בכיף ושהטחינה
תנזל לכם בכיף מכל הצדדים , ומי שזה לא נראה לו טוב שיחנק !! :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
נוי, את צודקת מאד, אבל בכל זאת שתינו מדברות על משהו טיפה שונה. יש הבדל תהומי בין הערות פוגעות של נשמות טובות שנולדו עם חסרון בויטמין הטאקט, לבין רופאים או כל אנשים מקצוע אחרים שמפלים שמנים לרעה, ומסרבים לתת טיפול, או שמתיחסים כאל טפשים חסרי בינה ונותנים את הטיפול הלא מתאים בגלל זה. וזה כולל גם את זה, שבכל פעם כשישנה בעיה, תמיד משייכים אותה לשומן. הרופאים נוטים להאשים בשומן את הכל ומסרבים לבדוק.

הערות כמו שכתבו למעלה אני אישית דווקא לא שומעת מאנשים. אני רואה במבטם אבל זה נאמר ללא מלל.

סתם דוגמא אישית - עברתי איזה טיפול תרופתי שהייתי אלרגית אליו והוא גרם לי להשמין ב- 2 קילו על כל זריקה שקיבלתי. מיותר לציין שהוא לא הצליח ובפחות משנה עליתי 30 קילו. בתחילת הטיפול אמרו שלא יודעים מה הבעיה. בסוף הטיפול אמרו שזה בגלל המשקל ועד שלא ארזה לא יעזור הטיפול. את מבינה למה אני מתכוונת? התחלתי רזה כמו שתמיד הייתי, וסיימתי טיפול שמנה. ולמה הוא לא הצליח? כי אני שמנה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
מוטי צדקת מאד במסר שלך, והגישה שלך לחיים, באמת ראויה לחיקוי.
אבל, אל תקנא בכל הרזים, יש כאלו שאוכלים (ואני מכירה לא אחד, ולא שניים) וכל ביס נתקע להם בגרון, אבל, הם חייבים לאכול בשביל לעלות במשקל. הם אוכלים באמת גם שוקולדים וגלידות, אבל, אין להם בכלל את חווית האכילה שאתה מדבר עליה, כל האוכל במצב כזה, הופך למאוס...
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
נכתב ע"י moti!a;552602:
דודה של אישתי שהיא אישה מאוד שמנה אמרה לי פעם:
" למה אני צריכה להתבייש מזה שאני שמנה? גנבתי את זה ממישהו? הרווחתי
כל גרם ביושר ובכיף גדול" :)
זה מה שמזעזע פה, השמנים משמינים להם בכיף, בעוד שבאפריקה מיליונים מתים ברעב.;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
נכתב ע"י גינגית;552606:
נוי, את צודקת מאד, אבל בכל זאת שתינו מדברות על משהו טיפה שונה. יש הבדל תהומי בין הערות פוגעות של נשמות טובות שנולדו עם חסרון בויטמין הטאקט, לבין רופאים או כל אנשים מקצוע אחרים שמפלים שמנים לרעה, ומסרבים לתת טיפול, או שמתיחסים כאל טפשים חסרי בינה ונותנים את הטיפול הלא מתאים בגלל זה. וזה כולל גם את זה, שבכל פעם כשישנה בעיה, תמיד משייכים אותה לשומן. הרופאים נוטים להאשים בשומן את הכל ומסרבים לבדוק.
.
אני מכירה מקרוב גם כאלו מקרים, והיו מקרים מעולם. אמרו לקרובת משפחתי שבאמת לא שמנה, יש לה ק"ג עודפים, אבל, ממש לא משהו דרמטי, שהבעיות שלה בתחום מסוים נובעות בעיקר, מעודף השומן, וזה כאשר היא בכלל לא שמנה, הכי קל לייחס הכל לשומן.
אבל, סתם כדרך אגב, הרופאים זה עם שדוגל היטב היטב בשיטה של "להצלחה אבות רבים, הכשלון יתום...." ויש לי דרשות שלמות בענין, לא אלאה אתכם, רק אומר שכשהטיפול לא מצליח, החולה אשם, כשהטיפול מצליח, הרופא "אשם"...
שלא נצטרך אותם לעולם...
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
נכתב ע"י נוי;552609:
זה מה שמזעזע פה, השמנים משמינים להם בכיף, בעוד שבאפריקה מיליונים מתים ברעב.;)

הלוואי והיינו משמינים בכיף.....

מה עוד מזעזע- יש אנשים שצומח להם כסף על העצים עד שהם לא יודעים מה לעשות איתו ויש כאלה שחיים בעניות מזעזעת --- אז מה הקשר בגלל שיש אנשים באפריקה שמתים ברעב אז זה אומר שגם אנחנו חלילה צריכים להיות כך...;)
זה דרך העולם כל אחד עם הנסיון שלו
ואין לי ספק שאם היו מציעים לאלה שבתת משקל לעשות איזה ניתוח שיעזור להם להגיע למשקל היעודי שלהם הם גם היו בודקים את זה וחושבים על זה
אז בהצלחה לכל אחד בדרכו שלו!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
נכתב ע"י bbr;552618:
ואין לי ספק שאם היו מציעים לאלה שבתת משקל לעשות איזה ניתוח שיעזור להם להגיע למשקל היעודי שלהם הם גם היו בודקים את זה וחושבים על זה
אז בהצלחה לכל אחד בדרכו שלו!!!
גם כאלו דברים יש, ואני מכירה לא אחת שעשתה את זה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
נכתב ע"י נוי;552609:
זה מה שמזעזע פה, השמנים משמינים להם בכיף, בעוד שבאפריקה מיליונים מתים ברעב.;)

זו הערה שנובעת מחסרון בויטמין

את מזכירה לי רופאה שאמרה לי, שבאושוויץ כולם היו רזים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
נכתב ע"י גינגית;552622:
זו הערה שנובעת מחסרון בויטמין

את מזכירה לי רופאה שאמרה לי, שבאושוויץ כולם היו רזים.

אף אחת מכן לא שמה לב לקריצה....
כשרוצים להגיד בדיחה, צריך לכתוב דוגרי, אמרתי בדיחה???
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
נכתב ע"י גינגית;552622:
זו הערה שנובעת מחסרון בויטמין

את מזכירה לי רופאה שאמרה לי, שבאושוויץ כולם היו רזים.

גינגית תשתדלי לא לקחת אישי כי כמו שיש רזים ויש שמנים וזה לא תמיד תלוי בהם, יש אנשים שחסר להם ויטמין וזה לא תלוי בהם...
לשמנים יש עוד דרך לטפל בזה לחסרי הויטמין אין אפילו את האופציה הזו;););););)
 
  • הוסף לסימניות
  • #97
BRO בטח ששמתי לב לקריצה, כמו שאת שמת לב מקודם, שכולם הזדעזעו מכך שמתלוצצים על נושא שרגיש לאחרים.

אבל זה בסדר, אני לא נעלבת, ואני גם לא לוקחת אישית.
יכול להיות שיש כאלה שמאד יעלבו מבדיחה כזו אבל כמו ש BBR אמרה - גם חסרון בויטמין זה לא בשליטה

[סמיילי קורץ]
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
נכתב ע"י גינגית;552606:
נוי, את צודקת מאד, אבל בכל זאת שתינו מדברות על משהו טיפה שונה. יש הבדל תהומי בין הערות פוגעות של נשמות טובות שנולדו עם חסרון בויטמין הטאקט, לבין רופאים או כל אנשים מקצוע אחרים שמפלים שמנים לרעה, ומסרבים לתת טיפול, או שמתיחסים כאל טפשים חסרי בינה ונותנים את הטיפול הלא מתאים בגלל זה. וזה כולל גם את זה, שבכל פעם כשישנה בעיה, תמיד משייכים אותה לשומן. הרופאים נוטים להאשים בשומן את הכל ומסרבים לבדוק.

הערות כמו שכתבו למעלה אני אישית דווקא לא שומעת מאנשים. אני רואה במבטם אבל זה נאמר ללא מלל.

סתם דוגמא אישית - עברתי איזה טיפול תרופתי שהייתי אלרגית אליו והוא גרם לי להשמין ב- 2 קילו על כל זריקה שקיבלתי. מיותר לציין שהוא לא הצליח ובפחות משנה עליתי 30 קילו. בתחילת הטיפול אמרו שלא יודעים מה הבעיה. בסוף הטיפול אמרו שזה בגלל המשקל ועד שלא ארזה לא יעזור הטיפול. את מבינה למה אני מתכוונת? התחלתי רזה כמו שתמיד הייתי, וסיימתי טיפול שמנה. ולמה הוא לא הצליח? כי אני שמנה.

:):)

אותו הדבר אצל אנשים מבוגרים
כל דבר שהרופא לא יודע איך לטפל בו הוא אומר:" אה.... זה בגלל הגיל"
כמובן שהוא מלווה את המשפט הנ''ל במין קימוט המצח וקול רציני כזה, כאילו
שהרגע הוא מסביר את תורת הקוונטים :)

לפני שנים כשאמא שלי ע''ה באה לרופא (היא הייתה בסביבות גיל ה 50 )
ואמרה לו שיש לה כאבים בברך ימין, הוא בדק ובדק וכשלא ידע מה הבעיה
אמר לה :" גברת, את לא הולכת ונהיית צעירה, זה בגלל הגיל ! "
אמא שלי , שלא הייתה פריירית אמרה לו:
"אדוני הרופא, עם כל הכבוד לך , הרגל השניה באותו הגיל והיא לא כואבת!!"
:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
נכתב ע"י גינגית;552622:
זו הערה שנובעת מחסרון בויטמין

את מזכירה לי רופאה שאמרה לי, שבאושוויץ כולם היו רזים.
כן... אבל מי שהתחיל רזה לא נשאר !
ידוע שמי שהיה שמן בהתחלה יותר שרד. :cool:
 
נכתב ע"י BRO;552608:
מוטי צדקת מאד במסר שלך, והגישה שלך לחיים, באמת ראויה לחיקוי.
אבל, אל תקנא בכל הרזים, יש כאלו שאוכלים (ואני מכירה לא אחד, ולא שניים) וכל ביס נתקע להם בגרון, אבל, הם חייבים לאכול בשביל לעלות במשקל. הם אוכלים באמת גם שוקולדים וגלידות, אבל, אין להם בכלל את חווית האכילה שאתה מדבר עליה, כל האוכל במצב כזה, הופך למאוס...

אני לא מקנא באף אחד ב''ה ושוב דיברתי לא על המקרים שאת מתארת אלא
על הרזים הנורמליים מה שנקרא :)
ולא מקנא רק אומר בצחוק שמגיע להם מכות!!! :) ברור לגמרי שאני שמח בשביל
הבן שלי שככה הוא נהנה לו משוקולד וגלידות ונשאר רזה
היה לי חבר כמו שאת מתארת שאפשר היה ללמוד עליו את מבנה השלד
היה חובב צילום , אבא שלו הבטיח לו שאם הוא עולה 2 קילו הוא קונה לו
מצלמה מאוד יקרה שהוא חלם עליה.... 2 קילו!!!!!
מסכן, מה לא אכל, וכלום !!!! הייתי תורם לו כמה ק''ג בכיף :)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

שלום לכולם.
אני רוצה לשתף כאן תופעה בעייתית שנתקלתי בה,
(אני לא מציינת כרגע שמות, כי עדיין בודקת מבחינה הלכתית אם מותר)
ואשמח לשמוע אם לעוד מישהו זה קרה ומה דעתכם.


יש לי כמה קורסים שהפקתי,
אני שולחת אותם באמצעות אוטומציה לרוכשים-
דף נחיתה פנימי (שרק לי יש גישה אליו)-
דרכו אני רושמת את מי שרכש ,
ואז נשלחים אליו מיילים עם התכנים של הקורס.

שלחתי את הלינקים לדף הנחיתה לחברת הסינון שלי
(אף אחד אחר מלבדם לא קיבל את הקישור)
כדי שיהיו פתוחים לכל מי שיש לו גם את הסינון הנ"ל,
ואחרי רגע אני רואה שתי התראות במייל שלי-
  • התראה אחת- תגובה מהמערכת שלהם של הסינון
  • התראה שניה- הרשמה לקורס! (מייל מאוד מוזר (רצף אותיות באנגלית), שם מחורטט (אעינ כזה) )
בדקתי במערכת הדיוור ואכן נשלח אליהם מייל עם גישה ישירה לקורס
(בקורסים יש אפשרות להוריד את החומרים לתועלת הרוכשים)
והמייל הזה נפתח על ידם והקבצים מין הסתם הורדו.

שלחתי להם התראה והתרעה למייל

(זו פעם שלישית שזה קורה)
וראה זה פלא, הקישור השני לא קיבל הרשמה. (בינתיים)


אשמח לשמוע אם נתקלתם במשהו דומה, ומה הייתם עושים במקומי?

אודה לכל תגובה.
השבוע:
א גרויסע לחיים על ילד פצוע קשה ובכי כמו מים על שבר ברגל. (משל)

יום אחד אני הולך בשערי צדק אני רואה בהמתנה ליד חדר הניתוח שתי משפחות ממתינות לשמוע מה עם יקירם שנמצא בניתוח, המתח והלחץ שעל פניהם, לא ניתן לתיאור.

הרופא המנתח יוצא למשפחה א' מעדכן אותה בתוצאות הניתוח, תוך פחות משבריר שניה התחושה במחלקה נהפכת מלחץ איום להרגשת שמחה והתלהבות שקיימת רק שאחות מעוכבת סוגרת ווארט.. .
שמחה מרקיע שחקים, צעקות הודו לה', חיבוקים נשיקות, כולם נעמדו בתור לאחל לסבתא מזל טוב , אחד הגיסים רץ למכונה לממכר מזון, וקונה (על אף המחיר המופקע) חבילת עוגיות ושתיה לקיים את מנהג שתיית לחיים כשקורה משהו שמח.

משפחה שניה המנתח יוצא לעדכן אותם, ופתאום המשפחה כולה פורצת בבכי מרטיט, תחושת צער יגון וייאוש עומדים באוויר.

אני שואל אחרי כמה דק' בעדינות את שתי המשפחות, מה הרופא אמר, במשפחה א' אומרים לי ב"ה הילד בן ה8 פצוע קשה, בא תעשה לחיים תשתה משהו...
המשפחה השניה אומרת עזוב לא מתאים לדבר עכשיו אבא שלנו שבר את הרגל ה' ירחם, לשונאים שלנו אנחנו לא מאחלים דבר כזה....

ואוו,
לא ידעתי מה לחשוב,
האם זה איזה עוצמות נפש שיש למשפחה א' והיפוכו במשפחה השניה...??

אחר כך התברר לי הסיפור - משפחה א' הבן עבר תאונה קשה ל"ע, כשהגיעו איתו לבית חולים, הרופא אמר שכל המשפחה יגיעו להיפרד כי אין סיכוי שהוא שורד, גם על החצי אחוז שהוא שורד בדרך כלל המוח נפגע בצורה שהילד ל"ע נשאר מפגר ומוגבל..
המנתח יצא ואמר להם בסוף הניתוח שבחסדי שמים הבן יחיה והמח שלו באורח נדיר לא נפגע כלל, יעבור תקופת אשפוז ארוכה שבה הוא יעבור טיפולים קשים, ועוד תקופה של טיפולי פיזיותרפיה משמעותית, והילד יחזור להיות רגיל, וואו הם קיבלו ילד במתנה, באמת סיבה לשמחה גדולה.

במשפחה השניה האבא היה בשיא כוחו, כל המשפחה עמדה עליו, בלילות הוא עבד כזמר עם הכנסה מכובדת, הדבר מילא אותו שמחה וסיפוק,
הוא אדם מלא אנרגיות שאהב להיות בכל מקום ולעזור לאינספור אנשים.
המנתח יצא ואמר להם, הוא צריך לשכב חצי שנה בעקבות סיבוך ברגל שלו במקום שא"א לשים גבס, אין יותר חתונות בחצי שנה הזאת, אין אבא מלא מרץ שמחזיק את המשפחה כולה, אין את האבא שבזמנו הפנוי הוא העסקן שכולם אוהבים ורץ ממקום למקום לעזור,
וענף הפרנסה נגדע מ 100 ל 0 (אין ביטח לאומי שלא מדווחים...), בהחלט עצוב, בהחלט סיבה לבכות.

ובקצרה - לפני שנה פלוס שהייתי עם חובות מטורפים, וקיבלתי החלטה לצאת לדרך, להוסיף הכנסות ולא לעצור עד שאני מגיע לחופש כלכלי,
אמר לי מישהו את המשל הזה בדיוק, לא משנה מה המצב שלך היום,
משנה מה המגמה שלך, לאן זה הולך, האם היום יותר טוב מאתמול, ומחר יותר מהיום?
האם אתה במגמת הבראה? האם אחרי טיפול קשה אתה תבריא? אתה תהפוך לבריא יותר ממה שהיית לפני?
ולכן אני ממליץ גם לכם לחשוב על המשל המדויק הזה, הקובע הוא לא מצבי הכספי כעת, הקובע זה המגמה, זה השינוי מאתמול,
מי שמצבו מעולה, ופתאום לאט לאט הוא מתחיל לצבור יותר הוצאות מהכנסות, הוא האדם הבריא שצריך לבכות עליו כי הוא הולך לכיוון לא טוב.
מי שמצבו הכספי קשה, אבל הוא עושה שינוי גדול לטובה, והוא מוכן לשלם כל מחיר בשביל השינוי, סיבה לשמחה גדולה, אפשר לעשות אגרויסע לחיים על שם סופו.
[כמובן כמו במשלזה רק עם עוברים טיפול קשה - (וויתורים, מאמץ להכנסות נוספות, להחליט לפעול גם אם קשה, גם אם לא נעים, גם אם מפחיד, להחליט לעשות גם שיש סיכוי להיכשל, ללמוד מכשלונות, ללמוד מהצלחות ועוד ועוד כפי שכל שבוע אני משתף),.
נהנתם? אשמח לשמוע
לפרק א':

"למה בבורו פארק הוא לא שילם שקל על נסיעות של שעה וחצי, ובישראל הוא כבר הוציא אלפי שקלים?"unnamed.jpg

"הוא חזר מבורו פארק עם מזוודות, אבל בעיקר עם תובנה אחת מטלטלת על נסיעה שעולה 150 דולר, ועל הלב היהודי שפשוט לא נותן לך לשלם אותם. סיפור אישי עם מוסר השכל שנוגע לכל אחד מאיתנו."
_______________________________________

לפני תקופה פגשתי ידיד ותיק, אב למשפחה ברוכת ילדים. בנו הקטן מתמודד בגבורה עם המחלה הנוראה, בפעם השלישית בחייו הקצרים. כחלק מהמאמצים להביא לו מזור, הם שהו במשך שנה שלמה בבורו פארק שבארה"ב, לצורך טיפולים מורכבים בבית החולים הסמוך.
מי שמכיר את המרחקים שם יודע: נסיעה מבורו פארק לבית החולים הסמוך היא לא עניין של מה בכך. מדובר בשעה וארבעים דקות לכל צד. עלות של מונית "אובר" למסלול כזה נעה סביב 150 דולר – סכום דמיוני עבור משפחה שמתמודדת עם הוצאות רפואיות כבדות.
אבל אז הוא הפתיע אותי: "תדע לך", הוא אמר בעיניים נוצצות, "מלבד פעמים בודדות, כמעט כל מאות הנסיעות שלנו – הלוך וחזור – לא עלו לי דולר אחד!".
מתברר שישנה תרבות של חסד מופלאה: יהודים מהאזור פשוט לקחו על עצמם לשלם עבור הנסיעות שלו, או שהסיעו אותו בעצמם. הוא סיפר שבימי ראשון (יום החופש), אנשים פשוט יוצאים עם רכביהם לבתי החולים בסביבה רק כדי לאסוף משפחות שזקוקות לנסיעה חזור. לא מדובר בנסיעה של עשר דקות, אלא בשעה וחצי של נהיגה בהתנדבות מלאה.
הוא שיתף אותי בסיפור קטן ובלתי נתפס: באחד הימים, כשיצא מבית החולים, המתין לו יהודי מקומי שהיה בדרכו לבורו פארק והציע לו טרמפ. במהלך הנסיעה התנצל הנהג ואמר שהוא ממהר מאוד ולא יוכל להוריד אותו בפתח הבית. כדי לא להטריח את האב בדרכים, הנהג פשוט הזמין עבורו מונית שתמתין להם בנקודת הירידה מהרכב, ושילם עליה מראש. כשהגיעו – המונית כבר חיכתה שם.
וכאן מגיעה הנקודה הכואבת.
ידידי חזר לארץ לפני שבוע. מאז שחזר, הוא כבר הספיק להוציא מעל 2,000 ש"ח רק על נסיעות לבתי חולים. מדובר באדם שבעקבות המצב הרפואי, הוא ואשתו נאלצו להפסיק לעבוד ואין להם הכנסה מסודרת.
בכל יום יוצאים מאות רכבים מערים כמו ביתר, מודיעין עילית, אלעד ובית שמש לכיוון גוש דן, ב"ב, וירושלים. במרחק דקות ספורות מהמסלול שלכם, בבתי החולים "תל השומר", "בלינסון" או "הדסה עין כרם", מחכים אנשים שרק רוצים להגיע הביתה. המשפחות האלו כבר עייפות מהטיפולים, שבורות מההוצאות ולא פעם נאלצו לעזוב את מקור פרנסתן. האם גם את הנסיעה הזו הם צריכים לשלם מהכסף שאין להם?
אחים יקרים, בעלי רכבים – בואו נפקח עיניים. לא יקרה כלום אם נעצור לרגע, נשאל, נציע מקום פנוי. אל תשכחו למי באמת שייך הרכב ומי נתן לנו את היכולת לנהוג בו. כל מעשה קטן כזה הוא עולם מלא של חסד עבור מי שזקוק לו.
בפעם הבאה שאתם יוצאים מהעיר – תפתחו את הלב. אולי מחכה שם מישהו שרק זקוק ליד מושטת כדי להגיע הביתה בשלום.
___________________________________________
מכירים קבוצות טרמפים ייעודיות לחסד? מיזמים של הסעות לבתי חולים באזורים שלכם?
אשמח אם תוכלו לכתוב כאן בתגובות לינקים או מספרי טלפון, כדי שנוכל להנגיש את המידע למי שזקוק לו ולחזק יחד את המערך המופלא הזה.
שלא נזדקק, אבל שנהיה שם תמיד זה עבור זה.
 תגובה אחרונה 
רובכם מכירים אותי מכאן, אני כותבת כאן לא פעם. אני הסופרת א. פרי ואני רוצה לספר לכם משהו עוצמתי שעבר עלי.

לא פעם שיתפתי את ההתמודדויות מהן הגעתי ליציאה לאור: אילמות סלקטיבית, גמגום, סכיזופרניה פראנואידית, חרדות ועוד...

סיפרתי גם על המסע שלי בו למדתי פעם אחר פעם שכולנו שווים ויש עוד הרבה שעוברים מסעות כמוני, מחושך לאור...

כעת אני רוצה לשתף אתכם בהתמודדות חדשה שהופיעה, הפראנויה שלי חזרה בעוצמה מפחידה לפני שבוע.

לא אספר לכם מה הרקע לזה, וגם לא מה עברתי, אבל כן אשתף אתכם בתחושה החדשה שנולדה בי, בעקבות כל הסבל הזה:

התחושה היא: אני רוצה קשרי אנוש.

'עד אז לא רצית', תשאלו?

עד אז היה לי ריחוק מסוים מהעולם ומהאנשים.

אבל אז הפראנויה גרמה לי להיות מטורפת מרוב פחד, וחיפשתי עוגן ויציבות.
והבנתי שאין תחליף ליחסי אנוש חביבים, חמים נעימים, בגובה העיניים, בלי רגשות פרוד, זלזול או נחיתות.

זה היה מטורף כי מרוב פראנויה לא הייתי לגמרי צלולה כל הזמן, ולא היה אכפת לי להתנהג מוזר, או שיחשבו עלי משהו שלילי, פשוט רציתי לדעת שהכל בסדר, זה הכל.

פתאום מצאתי את עצמי צמאה ליחסי אנוש, מתעכבת ליד דמויות שיש לי היכרות מעטה מאוד, משוחחת, מנסה לשאוב אנושיות ושפיות בתוך תחושת הכאוס שהייתי. וראיתי שזה ממש נחמד לתקשר ככה, בלי רגשות כלשהם.

כל המסכות ירדו ממני, תחושות כמו ריחק, קינאה, כעס, פגיעות הכל נמחקו, רק רציתי לדעת שהרגע הבא יהיה תקין.

הרגשתי שאני בעצם לא קיימת כ'אני', שאני יכולה להכיל באופן מלא את הזולת ולא לחוש מאוימת.
ושאני ממש אוהבת את כולם.

פתאום הבנתי איזה פספוס יש לי שאני לא רוצה לשווק את הכתיבה שלי בגלל ענווה כוזבת...

הבנתי שהעולם חייב לקרוא את המסרים שלי... את הספר גיבור הסיפור... וזה לא הופך אותי ליותר מאף אחד, אלא כולנו שווים גם אם מישהו קורא מה שאני כותבת זה לא נותן לי ערך אלא זו חובה שלי, כי לכל אחד יש אמירה ותפקיד.
פתאום למדתי דברים חדשים...

המוח שלי וכל כולי עברנו טלטלה עצומה שעוד לא התאוששתי ממנה.

אני עדיין עם הרבה סימני שאלה בגלל הטריגר שהוביל אותי לשם.
אני מתחילה להחלים ופוחדת לאבד את התחושה הנפלאה של 'כלום לא חשוב לי, כולנו שווים, אין צורך לחוש זלזול או נחיתות, שווה לחיות ביחסי אנוש, כולם כל כך מתוקים ויש בהם משהו מרגיע הם חשובים לי כל כך'.

אני עדיין בתוך זעזוע נורא, מחפשת את הטוב.

עדיין מחפשת אמונה שלמה בה' ועדיין לא יציבה באופן מלא.
במהלך ההתמודדות שלי חשבתי על רעיון מעניין להקים מפלגה של אנשים מפורסמים, שיש להם קהל, אנשים שמדברים על חזון של גאולה. שיתאחדו וירוצו לכנסת.
תוך כדי סבל נורא מצאתי את עצמי שולחת הודעות לכל האישים שנראו לי מתאימים וסיפרתי להם על הרעיון הזה.
רבים ענו לי תשובה, שללו בכל תוקף כניסה לפוליטיקה או סייגו במידה ויהיו מספיק אנשים.
הרעיון לא הצליח לבסוף, אבל העשייה והחשיבה סביב זה נתנו לי כוחות להחזיק מעמד למרות הקושי.
*
אין לסיפור הזה מסר מסוים או אמירה מסוימת.
זה סך הכל רצון לספר לכם על ההתמודדות, ועל העובדה הפשוטה שאין כמו יחסי אנוש בריאים ותקינים ואפילו אדם כמוני יכול להגיע לשם איכשהו.
וכן , שאפשר להגיע לאהבת חינם גם בלי פראנויה וסבל מיותרים אלא מתוך הבנה פשוטה שכולנו צריכים אלו את אלו כדי לחיות.

שהתמיכה ההדדית, האכפתיות, החיוך, ההסכמה לעצמי לא להיות בריא ונוצץ תמיד, בתוכנו, וגם אם זה מתבטא בחוץ זה בסדר. אלא זה בסדר גם להיות חלש ולא תמיד מאה אחוז בסדר, שמותר לי לתת מעצמי ולהישאר אני, והכי חשוב: רק ה' הוא בעל הכוחות כולם, הוא אוהב את כולם, אין עוד מלבדו. ואנחנו עבדיו ובניו, כולנו.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה